21
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ב. "חביתי כהן גדול" – קרבן יחיד או ציבור?
לגבי מנחת "חביתי כהן גדול", אשר אמנם באה מממונו של הכהן הגדול ונקראת קרבנו, "חביתי כהן גדול"10, יש בכל זאת לחשוב אם היא נחשבת לחלוטין קרבן יחיד, או שהיא כעין קרבן ציבור11.
יש לומר, שהדבר תלוי בטעמי הקרבן:
ב"ספר החינוך"12 מוסבר, "משרשי המצוה, לפי שהכהן הגדול הוא השליח בין ישראל לאביהם שבשמים, כלומר, כי הוא הנושא תפלה אליו בעדם ועל ידי תפלותיו ומעשה קרבנותיו מתכפרים הם, ולכן ראוי לאיש כזה להיות לו קרבן מיוחד תמיד כמו תמידי הציבור .. ולמען זאת יועיל לו ולהם" – לפי זה יוצא, שמנחת החביתין של הכהן הגדול היא לכפרת הציבור, בדומה לתמידי הציבור. ובמיוחד, שמקריבים את מנחת חביתי הכהן הגדול יחד עם קרבן התמיד13.
אך נראה שמפרשים רבים סוברים, שהקרבן קשור לכהן הגדול עצמו בלבד, כיחיד. כפי שמובן מן הטעמים שמסבירים על כך מפרשי טעמי המצוות. לדוגמא: האברבנאל14 מזכיר כמה וכמה טעמים וביניהם15 "כדי להכניס לפני השם בענוה ובסימני דלות כעני ואביון הנצב לפני אדון כל הארץ"16. "שרצה השם שבכל יום יהיו קרבים לפניו קרבן יחיד וקרבן ציבור... דרך כלל ודרך פרט..."17.
הערות
- 10. כן נקרא בכ"מ – ראה משנה מנחות נ, ב. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ג הי"ח. ועוד.
- 11. להעיר מפיה"מ להרמב"ם בהקדמתו לסדר קדשים בד' סוגי קרבנות: "והסוג* הרביעי קרבן יחיד כעין קרבן צבור כו' (ומפרש) אבל דמיון סוג זה לקרבן ציבור לפי שהוא דוחה את השבת ואת הטומאה כמו קרבן צבור" – והרי גם חביתי כה"ג דוחין את השבת ואת הטומאה (תו"כ פרשתנו שם, יג־יד. מנחות נ, סע"ב ואילך. רמב"ם הל' תמידין ומוספין שם). [אלא שלא הביא בפיה"מ שם חביתי כה"ג בסוג זה, מכיון שמדבר שם רק בנוגע לקרבנות מבע"ח (ולא במנחות), כמבואר בתחלת (וסוף) ההקדמה]. וראה משנה למלך הל' ק"פ פ"א ה"ג שנסתפק אם הוי כקרבן צבור שקרב בבמה. ובחסדי דוד לתוספתא זבחים פי"ג כתב בפשטות שדינו כקרבן צבור שקרב בבמה, ע"פ פיה"מ הנ"ל. וראה לקמן בפנים (ס"ג) בדעת הרמב"ם. ולהעיר שבהגדרת המ"ע דחביתי כה"ג כתב הרמב"ם (הל' תמידין ומוספין שם) "מ"ע להקריבן בכל יום", ובסהמ"צ מ"ע מ "שצוונו שיקריב כהן גדול בכל יום תמיד", ולא כתב שנצטוה הכה"ג שיקריב וכיו"ב (וע"ד מש"כ במ"ע כד, כה, כו, כח, ל. ועוד). וראה לשונו במנין המצוות שלו (מ"ע מ) שבריש ספר היד ובהכותרת להל' תמידין ומוספין מצוה ז (אלא שמשם אין ראי' כ"כ, כי כותב בקיצור ומפרט רק מי העושה).
- 12. מצוה קלו.
- 13. רמב"ם הל' תמידין ומוספין שם.
- 14. בפרשתנו עה"פ.
- 15. ענין הנ"ל מודגש גם בג' טעמים הראשונים שבאברבנאל שם (משא"כ משאר ה' הטעמים שם אין ראי' כ"כ לעניננו. ע"ש).
- 16. טעם הה' שם.
- 17. טעם הט'.
- . הועתק מתרגום קאפח. ובפיה"מ שלפנינו בכמה שינויים אבל בתוכן דומה.
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ג׳:י״ח - הטקסט מספריא
חביתי כהן גדול מצות עשה להקריבן בכל יום מחצה בבקר עם תמיד של שחר ומחצה בין הערבים עם תמיד על בין הערבים ולישתן ואפייתן דוחין את השבת ואת הטומאה ככל קרבן שקבוע לו זמן שנאמר תופיני שתהא נאה ולא תאפה מבערב ועוד אם תאפה מבערב תפסל בלינה שהמרחשת מכלי הקדש היא כמו שביארנו:
משנה תורה, הלכות קרבן פסח א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
אין שוחטין את הפסח אלא בעזרה כשאר הקדשים אף בשעת היתר הבמות לא היו מקריבין את הפסח בבמת יחיד וכל המקריב את הפסח בבמת יחיד לוקה שנאמר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך מפי השמועה למדו שזו אזהרה לשוחט בבמת יחיד אפילו בשעת היתר הבמות:
ספר המצוות, מצוות עשה מ׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו שיקריב כהן גדול בכל יום תמיד מנחה בבקר ומנחה בערב והיא נקראת חבתי כהן גדול, ותקרא גם כן מנחת כהן משיח, והוא אמרו יתעלה זה קרבן אהרן ובניו, וכבר התבארו משפטי מצוה זו ומתי תקרב במנחות וביומא ותמיד. (צו, תמידין ומוספין פ"ג):
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה א מאותו ספר מנחות נ, א
- לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה ב מאותו ספר מנחות נ, ב
- לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה א מאותו ספר מנחות נ, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה ב מאותו ספר מנחות נ, סע"א ואילך
- מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג מנחות נ, סע"א ואילך
- תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי מנחות נ, א
- תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי מנחות נ, א
- רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש מנחות נ, א
- תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח מנחות נ, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב מנחות נ, ב