133
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אחד, "אחד לעולה ואחד לחטאת", ובעניננו חלה עליה גם חובת נדרה, שתי פרידות לעולה. אך עקב הספיקות והטעויות שנוצרו אצל האשה ואצל הכהן נוצרת חובה של קרבנות רבים, עד לשבעה או שמונה.
מחייבים אותה להקריב בבית־המקדש קרבנות נוספים, בשעה שייתכן שאין היא חייבת בהם כלל, והיא כבר הקריבה את חובתה16, וכבר נתכפר לה ויצאה17 ידי כל חובתה (והשאר – חולין בעזרה18)?
לגבי חטאת העוף המוקרבת על ספק, אצל ספק יולדת וכדומה, מובן הדבר, כי יש לומר, כפי שמובן בפשטות מן הגמרא19, שהתורה20 חידשה, שאף כאשר יש ספק אם נטמאה21, גם אז היא חייבת להביא קרבן לכפרתה22, המתיר לה לאכול קדשים23, בדומה לאשם תלוי24, שהתורה חייבה להביאו כאשר ספק אם חטאו "וזהו הנקרא אשם תלוי שהוא מכפר על הספק ותולה לו עד שיודע לו בודאי שחטא בשגגה..."25.
אך בעניננו26 החובה היא ודאית מלכתחילה, והספק נוצר רק אחר־כך על־ידי האשה והכהן – אם השלימה את התוספת על חובה זו ונתכפר לה27.
וכן – מהי מהותם של שבעת או שמונת הקרבנות הללו, כאשר הגורם להקרבתם הוא הספק של האשה או הכהן.
על כך אומר רבי יהושע28 "זהו שאמרו כשהוא חי קולו אחד וכשהוא
הערות
- 16. בנוגע לעולה כתב רש"י בכיו"ב בכ"מ (פסחים כח, רע"א ד"ה חטאת העוף. כריתות ז, ב ד"ה מביאה קרבן. כב, סע"ב ד"ה חטאת. ערכין ח, ב ד"ה ואינו נאכל) דעולה באה על תנאי אם ילדתי הרי היא לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה. וראה גם פירושו בנדו"ד זבחים סז, סע"ב. אבל ברמב"ם בפיה"מ קנים ובהל' פסולי המוקדשין פ"י (ועוד) לא הזכיר דבאו על תנאי.
- 17. ולהעיר דיש בזה כמה ספיקות כמבואר בארוכה במפרשי המשנה.
- 18. ראה רמב"ם הל' מחוסרי כפרה פ"א ה"ז (הל' שגגות פי"א ה"ב). וראה פרש"י שבהערה 16. וראה (ובהבא לקמן) אנציקלופדי' תלמודית ערך חטאת העוף הבא על הספק, וש"נ.
- 19. נזיר כט, א.
- 20. שלמדוהו מהפסוק בסוף פרשתנו (מצורע): והזב את זובו לזכר ולנקבה גו'.
- 21. ראה פי'(רש"י) נזיר שם ד"ה מנין. ד"ה מה זכר. תוד"ה וסבר שם. פי' הרא"ש ומאירי שם.
- 22. לפנינו בגמ': מנין לחטאת העוף שהיא באה על הספק שאינה נאכלת. וראה לשון רש"י בנזיר שם. ובמאירי. ובפי' הרא"ש שם "וצריך לומר דסיפא דמילתא נקט וכולי אתי' מהך קרא". וראה גם פרש"י פסחים וכריתות ז, ב (שבהערה 16), תמורה (לד, רע"א) ד"ה חטאת דהלימוד הוא (גם) על עצם הדין דבאה על הספק.
- 23. ראה רמב"ם הל' שגגות שם.
- 24. ראה תוד"ה אימר זבחים שם: דאתא קרא למימר להביא על הספק כמו בבהמה אשם תלוי. ולתי' א' לפנ"ז בתוס' שם קאי גם לרבי יהושע (דסתם קנים ר' יהושע, עיי"ש בגמ').
- 25. רמב"ם הל' שגגות רפ"ח.
- 26. אבל להעיר מפי' הראב"ד בסיום מס' קנים: כלל זה למסכת קנין חטאת העוף באה על ספק לידה ועל ספק כפרה ונפקא לן מקרא במס' נזיר. ואולי קאי בעיקר על ענין הא'.
- 27. שבחטאת בהמה כשהספק הוא בכפרה אינו מביא אשם תלוי (תוספתא כריתות פ"ב, ז. הוריות ד, א. ובירושלמי פסחים פ"ח סה"ב: ספק כפרה כיפר. וראה אנציקלופדי' שם, וש"נ).
- 28. ראה הערה הבאה.
משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין י׳ - הטקסט מספריא
האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר ילדה זכר מביאה ארבעה עופות שנים לנדרה והן עולה כמו שביארנו ושנים לחובתה משום לידה והן אחד עולה ואחד חטאת נמצאת למד שהכהן צריך לעשות שלש פרידין למעלה ופרידה אחת למטה טעה ועשה שתים למעלה ושתים למטה ולא נמלך צריכה להביא עוד פרידה אחת ויקריבנה למעלה בד"א כשהביאה הארבעה ממין אחד כגון שהיו כולן תורין או בני יונה אבל אם היו שתי תורין עם שני בני יונה ועשה שנים למעלה ושנים למטה צריכה להביא עוד תור ובן יונה ויעשה שתיהן למעלה כדי לצאת ידי חובתה שאם עשה בתחילה שתי התורין למטה צריכה תור למעלה להשלים חובתה ואם עשה שני בני היונה למטה צריכה בן יונה למעלה להשלים חובתה שאין אדם מביא חובתו גוזל אחד תור אחת או בן יונה אלא או שניהן תורין או שניהן בני יונה:
פירשה נדרה ואמרה לכהן אלו לנדרי ואלו לחובתי ועשאם הכהן שתים למעלה ושתים למטה ולא ידע אי זה מהן עשה למעלה ואי זה מהן עשה למטה צריכה להביא שלשה עופות שנים לנדרה ואחד להשלים חובתה ויעשו השנים למעלה שהרי פירשה נדרה ושמא שנים של נדרה נעשה למטה שהם פסולות במה דברים אמורים בשהביאה הארבעה שפירשה נדרה בשנים מהן ממין אחד אבל אם היו שני מינין תביא ארבעה אחרים שנים ממין שפירשה בו נדרה יעשו לנדרה ושנים מאי זה מין שתרצה יהיו לחובתה ויעשו אחד למעלה ואחד למטה:
קבעה נדרה ואמרה אם אלד זכר הרי עלי שתי תורים וילדה והביאה ארבעה עופות שנים לנדרה ושנים לחובתה ועשה שנים למעלה ושנים למטה ולא ידע אי זה נעשה למעלה ואי זה נעשה למטה וגם היא שכחה ולא ידעה באי זה מין קבעה נדרה אם בתורים או בבני היונה הרי זו צריכה להביא שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה ויעשו ארבעתן למעלה ותביא גוזל אחד להשלים חובתה ויעשה למעלה (שכבר עשה שנים למטה שהם חטאת) בד"א כשהביאה הארבעה תחלה ממין אחד אבל אם היו שני מינין צריכה להביא ששה עופות שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה ותביא לחובתה שתי תורים או שני בני יונה ויעשה אחד למעלה ואחד למטה וכן אם נתנתם לכהן ושכחה מה נתנה לו והלך הכהן ועשה ואינו יודע היכן עשה אם הכל למעלה או הכל למטה או מחצה למעלה ומחצה למטה הרי זו תביא שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה ותביא שתי תורים או שני בני יונה לחובתה:
קבעה חובתה וקבעה נדרה ושכחה במה קבעה ואפשר שחובתה כבש לעולה ופרידה אחת תור או בן יונה לחטאת לפיכך תביא ששה פרדין ארבעה לנדרה ושנים לחובתה ועוד תביא חטאת אחד בן יונה או תור עם כבש נמצאת שהביאה שבעה עופות [וכבש] :
וכל החטאות האלו אינן נאכלות מפני שהם ספק:
משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
האשה שלא הוחזקה עוברה והפילה ולא ידעה מה הפילה אם נפל שחייבת עליו קרבן או דבר שאינה חייבת עליו קרבן הרי זו ספק יולדת ומביאה קרבן ואין חטאתה נאכלת וכן שתי נשים שהפילו שני נפלים נפל אחד ראוי להקריב עליו והנפל האחר פטורה עליו ואין אחת מהן מכרת נפלה כל אחת משתיהן מביאה קרבן מספק ואין חטאת אחת משתיהן נאכלת שחטאת העוף הבאה על הספק נשרפת שמא אינה חייבת ונמצאת חטאת זו חולין שנשחטו בעזרה שהן אסורין בהנאה כמו שביארנו בהלכות שחיטה.
משנה תורה, הלכות שגגות י״א:ב׳ - הטקסט מספריא
נטמא וידע שנטמא [וידע שזה קדש ושזה מקדש] אבל לא ידע באי זה אב נטמא ושכח שנטמא ואחר כך נכנס למקדש או אכל קדש ונודע לו אחר שנכנס או אחר שאכל באי זה אב נטמא [הרי זה חייב קרבן] אף על פי שלא ידע בתחלה באי זה אב נטמא הואיל וידע שהוא טמא הרי היתה שם ידיעת טומאה בתחילה אבל אם נעלמו ממנו הלכות טומאה כגון שנטמא בכעדשה מן השרץ וידע שהשרץ מטמא ולא ידע בשיעור ושכח שנגע בשרץ כלל ונכנס או אכל ואח"כ נודע לו [שנגע] בכעדשה מן השרץ הרי זה ספק אם חייב קרבן או פטור וכן מי שלא ראה המקדש מימיו ולא הבין מקומו אם נטמא וידע שנטמא ונכנס למקדש ולא ידע בתחילה שזהו מקומו שהרי לא ראהו מעולם ואחר כך זכר הטומאה וידע שזה מקדש הרי זה ספק אם ידיעה שיש מקדש בעולם ידיעה או עד שידע מקומו תחילה יראה לי שאלו החייבים קרבן מספק אינן מביאין קרבן שמא יכניסו חולין לעזרה ואם תאמר והלא חטאת העוף באה על הספק ואינה נאכלת מפני שהמביא אותה מחוסר כפורים אסור לאכול בקדשים עד שיביא כפרתו אבל מי שאינו מחוסר כפורים אינו מביא קרבן מספק.
משנה תורה, הלכות שגגות ח׳ - הטקסט מספריא
כל חטא שחייבין על שגגתו חטאת קבועה חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי ומהו לא נודע אם נסתפק לו אם שגג בדבר זה או לא שגג הרי זה מצווה להקריב אשם שנאמר ולא ידע ואשם ונשא עונו והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם וזהו הנקרא אשם תלוי מפני שהוא מכפר על הספק ותולה לו עד שיודע לו בודאי שחטא בשגגה ויקריב חטאתו:
אינו חייב באשם תלוי עד שיהיה שם איסור קבוע כיצד אכל חלב וספק אם היה כזית או פחות מכזית או שהיתה לפניו חתיכת חלב וחתיכת שומן ואכל אחת מהן ואין ידוע אי זה מהן אכל אשתו ואחותו עמו בבית בעל אחת מהן ואין יודע אי זו מהן בעל שבת וחול ועשה מלאכות באחד מהם ואין ידוע באי זה יום עשה או שעשה מלאכה בשבת ולא ידע מעין אי זו מלאכה עשה הרי זה מביא אשם תלוי וכן כל כיוצא בזה אבל אם היתה לפניו חתיכה אחת ספק שהיא חלב ספק שהיא שומן ואכלה פטור שהרי אין כאן איסור קבוע וכל האוכל חלב הכוי פטור מאשם תלוי שהרי אין כאן איסור קבוע וכן הבא על אשה שהיא ספק נדה או ספק ערוה של קירוב בשר פטור מאשם תלוי לפיכך האשה שנמצא דם על עד שלה לאחר זמן והנושא יבמתו בתוך שלשה חדשים וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון הרי אלו פטורין מן הקרבן וכן כל כיוצא באלו שהרי אין שם איסור קבוע:
האוכל חתיכה ועד אחד אומר לו זה שאכלת חלב היה ועד אחד אומר לא אכלת חלב אשה אומרת אכל ואשה אומרת לא אכל הואיל ונקבע האיסור והוא אינו יודע אם חטא או לא חטא הרי זה מביא אשם תלוי וכן כל הבא על אשת איש שעד אחד אומר מת בעלה ועד אחד אומר לא מת חייב באשם תלוי והוא הדין לספק מגורשת שהרי נקבע האיסור אבל ספק מקודשת לא נקבע האיסור:
מי שהיו לפניו שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ואכל אחת מהן ובא עכו"ם או כלב ואכל את השנייה או שאכל עכו"ם או כלב את הראשונה ובא ישראל ואכל השנייה או שאכל ראשונה בזדון ושנייה בשגגה או שאכל ראשונה בשגגה ושנייה בזדון הרי זה חייב באשם תלוי הואיל והיה שמה איסור קבוע אכל שתיהן בזדון פטור מקרבן אכל שתיהן בשגגה מביא חטאת אכל את הראשונה בשגגה ובא אחר ואכל את השנייה בשגגה שניהן חייבין באשם תלוי וכן כל כיוצא בזה:
חלב ונותר לפניו אכל אחת מהן ואין ידוע אי זו מהן אכל אשתו נדה ואחותו עמו בבית ושגג באחת מהן ואין ידוע אי זו מהן בעל שבת ויום הכפורים ועשה מלאכה בין השמשות שביניהן הרי זה פטור מקרבן ואינו מביא חטאת שהרי אינו יודע עצמו של חטא כמו שביארנו ואינו מביא אשם תלוי שהרי יודע בודאי שחטא:
כל דבר שחייבין על ודאו חטאת קבועה אחת חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי אחד וכל דבר שחייבין על ודאו חטאות הרבה חייבין על לא הודע שלו אשמות תלויין הרבה כמניין החטאות כיצד כשם שאם אכל חלב ודם ונותר ופיגול בהעלם אחת חייב ארבע חטאות כך אם נסתפק לו אם אכלן או לא אכל אלא חתיכות של היתר שהיו עמהם מביא ארבעה אשמות תלויין וכן אם נסתפק לו אם האשה שבא עליה אשתו או פלונית הערוה שהיתה עמה שחייב עליה שמונה חטאות הרי זה מביא שמונה אשמות תלויין:
האוכל חתיכה משתי חתיכות ונסתפק לו אם של חלב אכל או של שומן אכל ואחר שנולד לו הספק אכל חתיכה משתי חתיכות אחרות ונסתפק לו אם של חלב אכל או של שומן הרי זה מביא שתי אשמות תלויין:
כשם שידיעת ודאי בינתיים מחלקת לחטאות כך ידיעת ספק בינתיים מחלקת לאשמות לפיכך אם אכל חמשה זיתי חלב בהעלם אחת ונודע לו ידיעת ספק על אחת מהם וחזר ונודע לו ידיעת ספק אחרת על השני וכן על כל אחת ואחת חייב אשם תלוי על כל אחת ואחת:
חתיכה של שומן וחתיכה של חלב אכל אחת מהן ואין ידוע אי זו היא והביא אשם תלוי וחזר ואכל את השנייה מביא חטאת וכן אם אכל אחר את השנייה מביא האחר אשם תלוי כמו שביארנו:
חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר אכל את אחת מהן ואין ידוע אי זו היא מביא חטאת על החלב ואשם תלוי משום נותר אכל את השנייה בהעלם שני מביא שלש חטאות ואם היה בה שוה פרוטה מביא אשם ודאי משום מעילה אכל אחד את אחת משתיהן ובא אחר ואכל את השנייה זה מביא חטאת ואשם תלוי וזה מביא חטאת ואשם תלוי וכן כל כיוצא בזה:
תלמוד ירושלמי פסחים ח׳:ב׳ - הטקסט מספריא
משנה: הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ צֵא וּשְׁחוֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח. שָׁחַט גְּדִי יֵאָכֵל שָׁחַט טָלֶה יֵאָכֵל. שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן. שָׁכַח מָה אָמַר לוֹ רַבּוֹ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יִשְׁחוֹט גְּדִי וְטָלֶה וְיֹאמַר אִם גְּדִי אָמַר לִי רַבִּי גְּדִי שֶׁלוֹ וְטָלֶה שֶׁלִי. וְאִם טָלֶה אָמַר לִי רַבִּי טָלֶה שֶׁלּוֹ וּגְדִי שֶׁלִּי. שָׁכַח רַבּוֹ מָה אָמַר לוֹ שְׁנֵיהֶן יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּרֵפָה וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי:
הלכה: תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. הַנִּמְנֶה עַל שְׁנֵי פְסָחִין כְּאַחַת אוֹכֵל מֵאֵי זֶה מֵהֶן שֶׁנִּשְׁחַט רִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן. רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. דְּרִבִּי נָתָן הִיא. דְּרִבִּי נָתָן אָמַר. יוֹצְאִין בִּזְרִיקָה בְלֹא אֲכִילָה. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. תִּיפְתָּר שֶׁשָּׁכַח רַבּוֹ בֵּין שְׁחִיטָה לַזְּרִיקָה. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. מָתִיב חַד מִן רַבָּנִן. וְאָמְרִין. הוּא הֲוָה. וְהָא תַנִּינָן. שָׁכַח רַבּוֹ מָה אָמַר לוֹ. יִשְׁחוֹט גְּדִי וְטָלֶה.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הִפְרִישׁ פִּסְחוֹ עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵיר וְנִתְגַּיֵיר. עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּחְרֵר וְנִשְׁתַּחְרֵר. עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. צָרִיךְ לְהִימָּנוֹת עַל פֶּסָח אַחֵר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּל הַסְּפֵיקוֹת דְּרִבִּי נָתָן אִינּוּן. חוּץ מִן הַזֻּוֹרֵק דַּם חַטָּאתוֹ וְדַם אֲשָׁמוֹ. סָפֵק בַּלַּיְלָה זָרַק סָפֵק בַּיּוֹם זָרַק. נַעֲשֶׂה כִּסְפֵק כַפָּרָה. וּסְפֵק כַפָּרָה כִיפֵּר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 62 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ב מאותו ספר זבחים סז, ב ואילך
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קפג הקדמה ערכין ח, א
- יהל אור על תהלים לו קכח ערכין דף ח
- שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן כא ערכין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה א מאותו ספר הוריות ד, סע"ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ג מאותו ספר הוריות ד, סע"ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ז מאותו ספר הוריות ד, א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט הוריות ד, ב
- תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ד* הוריות ד, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשכ"ד הוריות ד, ב
- תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי' הוריות ד, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קג הוריות ד, ב
- אגרות קודש כרך ג תנב כריתות ז, ב
- לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב מאותו ספר כריתות ז, א
- לקוטי שיחות כרך א ויגש שיחה א מאותו ספר כריתות ז, א
- לקוטי שיחות כרך ג לך לך שיחה א מאותו ספר כריתות ז, א
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר כריתות ז, א
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד מאותו ספר כריתות ז, ב
- לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ב מאותו ספר כריתות ז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג כריתות ז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד כריתות ז, א
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד כריתות ז, א
- תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט כריתות ז, ב
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב כריתות ז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים א כריתות ז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים טז כריתות ז, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח כריתות ז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים כריתות ז, א
- אגרות קודש כרך ב רמו נזיר כט, ב
- אגרות קודש כרך ה א'רפט נזיר כט, ב
- אגרות קודש כרך ה א'תקכא נזיר כט, ב
- לקוטי שיחות כרך ל הוספות וישלח מאותו ספר נזיר כט, ב
- לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה א מאותו ספר נזיר כט, א
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג מאותו ספר נזיר כט, ב
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד מאותו ספר נזיר כט, ב
- לקוטי שיחות כרך ז בחוקותי שיחה א מאותו ספר פסחים כח, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ה מאותו ספר פסחים כח, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך טז בא-יו"ד שבט שיחה א מאותו ספר פסחים כח, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר נזיר כט, ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר נזיר כט, ב