42
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. הקרבת קרבן הנשיאים בשבת
על קרבן הנשיאים בחנוכת המזבח שהוקרב על ידי נשיא שבט אפרים ביום השבת1, נאמר במדרש רבה בפרשתנו, (פרשה יג2): "שלשה דברים שעשו הנשיאים שלא כהוגן וקבלם הקדוש־ברוך־הוא .. בכל מקום אין קרבן יחיד דוחה את השבת3, וכאן קרבן יחיד4 דוחה את השבת, הא5 למדנו כמה קרבן נשיאים חביב לפני הקדוש־ברוך־הוא".
אך לאחר מכן, (בפרשה יד6), נאמר במדרש ענין זה: "שלא תאמר היאך חלל את השבת, והלא אין קרבן יחיד דוחה את השבת וזה הקריב בשבת, אמר הקדוש־ברוך־הוא לא על פיו עשה שאני אמרתי למשה...".
בפשטות יוצא, שלפי המדרש הראשון הרי מלכתחילה אין ההקרבה בשבת רצויה – "שלא כהוגן" – אך בדיעבד, "קבלם הקדוש־ברוך־הוא" מפני ש"קרבן נשיאים חביב לפני הקדוש־ברוך־הוא".
ואילו לפי המדרש השני, הרי הקרבת הקרבן בשבת היתה רצויה מלכתחילה – "כהוגן" – כי "אני אמרתי למשה...".
אך כשמדייקים בדבר רואים, שגם לפי המדרש הראשון אי אפשר לומר, שהקרבת הנשיא היתה אסורה – כי ח"ו לומר שנשיא יתנהג להיפך מן הדין7. ועוד ועיקר – משה היה נוכח בשעת מעשה, הכהנים עבדו את עבודתם והלויים בדוכנם – וכל אלו נהגו להיפך מן הדין?!
צריך, אפוא, לומר, שגם לפי מדרש זה נעשתה ההקרבה בשבת מלכתחילה לפי ציווי ה', אך מפני שהיתה זו הוראת
הערות
- 1. כמ"ש (פרשתנו ז, מח) ביום השביעי נשיא לבני אפרים גו', ואותו היום שבת הי'. ראה מו"ק ט, א. מדרשים שהובאו לקמן. רבותינו בעה"ת פרשתנו שם. וראה ראב"ע שם.
- 2. ב (בסופו). ועד"ז בתנחומא פרשתנו כ. פסיקתא רבתי פ' ויהי ביום כלות.
- 3. ועד"ז הוא בהמדרשים דלקמן. והוא כדעת הת"ק במשנה תמורה יד, א שדחיית שבת תלוי' כקרבן צבור וקרבן יחיד, משא"כ לדעת ר"מ שם. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 114 ואילך ובהערות שם. וש"נ.
- 4. בפסיקתא שם "וקרבנו של נשיא דוחה את השבת". ועד"ז הוא בתנחומא כאן: וקרבן של נשיא אפרים דחה את השבת.
- 5. סיום זה ליתא בפסיקתא ותנחומא שם.
- 6. א (בסופו).
- 7. ובפרט שלשון המדרש הוא "שעשו הנשיאים", ולא שרצו וכיו"ב. וראה רש"י פרשתנו ז, יו"ד (מספרי עה"פ. במדב"ר פי"ב, כא) ויקריבו הנשיאים כו' כי לא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי הגבורה. וראה ריטב"א מו"ק שם ד"ה ביום: והנשיאים ודאי ע"פ הדבור עשו דלא סגי דלאו הכי כו'.
אבן עזרא על במדבר ז׳:מ״ח - הטקסט מספריא
ביום השביעי. יש אומרים כי בשבת הקריבו והיא הוראת שעה ויש אומרים כי היום הוא שביעי לחנוכת המזבח והמכחישים אמרו כי לא היה תחלת החנוכה יום ראשון לשבוע וזה לא יועיל כי לא יתכן שלא יהיה שבת בין שנים עשר יום. והנכון בעיני כי הוא כפירוש השני זבח השלמים וכן ביום השביעי בהקפת יריחו וכן ז' הימים בחנוכת הבית בעבור יום ענוי נפש:
רש"י על במדבר ז׳:י׳ - הטקסט מספריא
ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח. לְאַחַר שֶׁהִתְנַדְּבוּ הָעֲגָלוֹת וְהַבָּקָר לָשֵׂאת הַמִּשְׁכָּן, נְשָׂאָם לִבָּם לְהִתְנַדֵּב קָרְבְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ לְחַנְּכוֹ:
ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח. כִּי לֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מִיָּדָם עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה (ספרי):
ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח AND THE PRINCES OFFERED FOR DEDICATING THE ALTAR — After they had presented the waggons and the oxen for carrying the Tabernacle, their heart prompted them to present offerings for the altar, in order to dedicate it (Here, ויקריבו denotes: they offered sacrifice).
ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח AND THE PRINCES BROUGHT THEIR OFFERING BEFORE THE ALTAR, because Moses would not accept them at their hands until he was so bidden by the mouth of the Almighty (Sifrei Bamidbar 47).
במדבר רבה י״ב:כ״א - הטקסט מספריא
וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וגו' (במדבר ז, י), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֵׁם שֶׁהִתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. (במדבר ז, י): וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם וגו', בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם משֶׁה עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ז, יא): יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, אִם לַמַּסָּעוֹת אִם לַתּוֹלָדוֹת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַקְרִיבוּ אוֹתָם לַמַּסָּעוֹת, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ אִם כֻּלָּם כְּאֶחָד אִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, יא): נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. וַהֲלוֹא נְשִׂיאִים הָיוּ מִתְנַדְּבִין וְלֹא הֶדְיוֹטוֹת, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, לְפִי שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹן מֶלֶךְ וְהוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה, לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וְהִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אַקְרִיב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיוֹמוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, אָמַר לָהֶם משֶׁה לַנְּשִׂיאִים, לְכֻלְּכֶם אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתַּקְרִיבוּ, אֲבָל לֹא נֶאֱמַר לִי מִי יַקְרִיב רִאשׁוֹן, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּנַחְשׁוֹן, זֶה קִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, זֶה רָאוּי לְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה וְהוּא יַקְרִיב רִאשׁוֹן לְכֻלָּם וְכֵן עָשָׂה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש כרך כז י'תקלה תמורה דף י"ד
- אגרות קודש כרך א קלב תמורה יד, ב
- לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה ב מאותו ספר תמורה יד, ב
- לקוטי שיחות כרך ג שמיני שיחה א מאותו ספר תמורה יד, א
- לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א מאותו ספר תמורה יד, ב
- לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א מאותו ספר תמורה יד, ב
- לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב מאותו ספר תמורה יד, א
- לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב מאותו ספר תמורה יד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ב תמורה יד, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג תמורה יד, א
- תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות תמורה יד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ תמורה יד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מט שיכול לומר קריאת שמע בעל פה א תמורה יד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נא דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח א תמורה יד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפד דין ההפטרה וברכותיה ד תמורה יד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלד דיני דליקה בשבת יב תמורה יד, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון א תמורה יד, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ג תמורה יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלד דיני דליקה בשבת תמורה יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מט שיכול לומר קריאת שמע בעל פה תמורה יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נא דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח תמורה יד, א