שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך יח ו'תרטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בה' דברים נמשלה התורה כו' בדבש וחלב שנא' דבש וחלב תחת לשונך [רזין דאורייתא - חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישלח י"ט כסלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מכיון שהורו חז"ל ש"דברים שהן כבשונו של עולם ("סתרו של עולם" ) יהיו תחת לבושך" , וע"פ דין הגמ' יש כמה תנאים והגבלות באופן גילוי חכמה זו (וכן נפסק להלכה ברמב"ם) — איך הותר בדורות אחרונים "לגלות זאת החכמה"?
12 חגיגה יג, א ופרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ט' כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח, ט, י
חידושו של רשב"י לעומת שאר התנאים הוא בכך, שדוקא הוא הביא לידי גילוי את רזין דאורייתא (מעשה מרכבה , שעליו נאמר במשנה "אין דורשין במרכבה (אפילו) ביחיד אלא אם כן..."), לעומת התנאים האחרים, אשר עסקו בענינים אלו, אך לא גילו אותם.
9 זח"ג קה, ב. וראה גם פסחים קיט, רע"א. חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
7 משא'"כ לבו דואג בקרבו -- שימסרו לו רזי תורה (חגיגה יג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולהעיר גם מסיפור הגמרא "אמר לי' ר' יוחנן לר' אלעזר תא אגמרך במעשה המרכבה , א"ל לא קשאי (לא זקנתי, ובעינן לבו דואג), כי קש , נח נפשי' דר' יוחנן .
45 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– שהרי הסדר הרגיל הוא ש"אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו", אלא שע"י ההתקשרות עם נשיא הדור מתקשר גם הוא באילנא דחיי כו' –
43 ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועכצ"ל, שהמנהג דאכילת מאכלי חלב בשבועות אינו משום שלאחרי מ"ת לא היו יכולים לאכול מאכלי בשר, אלא כשאר הטעמים שנאמרו במנהג זה, כמו הטעם שהתורה נמשלה לחלב , כמ"ש "דבש וחלב תחת לשונך" , וכיו"ב.
52 שה"ש ד, יא. וראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין ההגבלה הוא בעולמות, דבעוה"ז הרי יש הגבלה דו"ק בגשמיות ממש, וכמו"כ הוא גם למעלה יותר, דהנה אמרו רז"ל בין הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה, בין רקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה, עובי כל רקיע ורקיע מהלך ת"ק שנה, רגלי החיות כנגד כולן שוקי החיות כנגד כולן , ומזה שאמרו שהם כנגד כולן מובן שגם בהם יש מעין ההגבלה דעוה"ז.
8 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענינו בעבודה – שההנהגה צריכה להיות באופן ד"בכל דרכיך דעהו", שבכל הענינים כולם – לא רק בשעת התפלה, לימוד התורה וקיום המצוות, אלא גם "במאכלו ובמשקהו כו' ובהילוכו כו'" – ניכר שכולם בנויים מיוסדים ובאים מנקודת המרכז, שהו"ע "אמיתת המצאו", שאינו מוגדר לא במקום ולא בזמן, כי אם "נקודה" בלבד, אבל נקודה שכוללת בתוכה כל מה שלמטה הימנה, ע"ד מארז"ל "רגלי החיות כנגד כולם כו' קרני החיות כנגד כולם , למעלה מהן וכו'", ועד לנקודה שאין לה ציור כלל, "דלא אתרמיז באות וקוצא כלל", שמורה על ביטול במציאות, שזהו ה"כלי" לעצמות ומהות, להיות דירה לו יתברך.
135 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
קודם לכן הי' הסדר ד"אין דורשין במעשה מרכבה כו'", ובזמן האריז"ל התחיל לגלות זאת החכמה, ומזמן לזמן נעשה הגילוי יותר ויותר, עד שהבעש"ט התחיל לגלות תורת החסידות, ולאח"ז ייסד אדמו"ר הזקן את תורת חסידות חב"ד, והמשיך ענין זה בהבנה והשגה, שאפשר להבין זאת לא רק ע"י השכל דנפש האלקית, אלא אפילו ע"י השכל דנפש הבהמית.
20 חגיגה יא, ב (במשנה). וראה שם יג, א ואילך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמו"כ יובן גם במלאכים שהם מוגבלים בגופם ובנפשם, שהרי גופם הוא בהגבלה, כמארז"ל (בהמשך לביאור ההגבלה שבעולמות, מן הארץ עד לרקיע וכו') רגלי החיות כנגד כולן , קרסולי החיות כנגד כולן וכו' עד קרני החיות כנגד כולן , שזהו ההגבלה בגוף המלאכים.
11 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מה דורשים מהם שילמדו חסידות, בשעה שעדיין לא מילא כריסו בש"ס ופוסקים, והלואי שימלא חובתו ("זאָל ער ווערן פאַרטיק") בנגלה, ו"אין לנו עסק בנסתרות" !
168 ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו שאמרו חז"ל " לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה" – שמצד בריאת העולם, לא מצא אפילו הקב"ה כביכול כלי מחזיק ברכתו, שהרי הקב"ה רצה שהעולם יהי' במדה וגבול דוקא, "מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה , ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה , וכן בין כל רקיע ורקיע" , כך שבכל מקום יש מדידה והגבלה, ובמילא, לא שייך שיומשך בו לפתע ענין ש"תוספתו מרובה על העיקר".
103 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ת"ק – מורה על ההפסק בין מדריגה אחת למדריגה השני', כמובן מדברי הגמרא "מן הארץ עד לרקיע מהלך ת"ק שנה וכו'", וט"ו – הוא מספר כל המעלות ומדריגות כפי שהם בכללות.
60 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובידעו זאת, אינו מתנשא בעצמו מצד ידיעת התורה, ואדרבה – הוא שפל בעיני עצמו, ויש לו יסורים מהעדר השגתו, ו"לבו דואג בקרבו" , ואז – התורה מתקיימת.
206 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין הוא, דהנה, התהוות העולם היא משם אלקים, כמ"ש בראשית ברא אלקים, והיינו לפי שהעולם הוא מוגבל, מארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה , בין רקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה .
32 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת ש"פ קדושים, בדר"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לפנימיות התורה – ענין הביטול במציאות, שבא ע"י עבודת התפלה, היינו, שלא יהי' מציאות לעצמו, וכמשנת"ל בענין "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו".
6 ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וטעם הדבר שהמלאכים נקראים עומדים, שענין העמידה מורה על המדידה וההגבלה, הרי זה לפי שהמלאכים הם בעלי חומר, והחומר שלהם הוא במדה וגבול, כנודע דקרסולי החיות כנגד כולם וכו'.
5 חגיגה יג, א. וראה תניא ספי"ג וב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" שם ב"לקוטי פירושים" (ע' צח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו מה שארז"לאין מוסרין רזי תורה אלא למי שליבו דואג בקרבו, דכאשר ידע אינש בנפשי' מעמדו ומצבו, וזה גורם שהוא בדאגה תמידית כיצד הגיע לענינים כאלה, הרי זה גורם שיגלו לו רזי תורה .
45 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
משא"כ עמלק - אף שגם הוא ידע אודות הנסים והנפלאותשנעשו לבנ"י, ובפרט שהי' "בן בנו של נמרוד הרשע" שהי' "יודע את רבונו כו'", אעפ"כ, מיד לאחרי שיצאו בנ"י ממצרים (קודם בואם להר סיני) בא הוא מעצמו להלחם עם בנ"י - "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" - לא בשביל להציל את עצמו (שהרי בנ"י לא התכוננו לכבוש את ארצו), אלא אך ורק משום שרצה לקרר את ההתפעלות והמורא של כל האומות מפני בנ"י , כמ"ש "אשר קרך", לשון קרירות, "משל לאמבטי רותחת שאין כל ברי' יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה, אע"פ שנכוה הקרה אותה בפני אחרים" - הנהגה כזו אין לה יסוד בשכל הבנה והשגה (שהרי ע"פ שכל ידע עמלק שלא יוכל להתגבר עליהם), כי אם, ענין של חוצפה , "מלכותא בלא תגא".
82 ע"ד לשון חז"ל - חגיגה יג, רע"א, ובתוס' שם: "לאו דוקא .. אלא על שם מעשיו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד* ז-ט** תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"שמעתי מהרה"צ המפורסם בשמו ר' הלל פּאַריטשער, שמותר ללמוד חכמת הקבלה בט"ב, שאין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו" .
159 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אכילת מאכלי חלב בחג השבועות קשורה עם עריבות ומתיקות ("געשמאַק") התורה, שנמשלה לחלב ודבש , כמ"ש "דבש וחלב תחת לשונך" – שזהו העונג שבתורה מחמת הלימוד והבנת והשגת התורה.
1311 שה"ש ד, יא. וראה חגיגה יג, א. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"ד מארז"ל "אין מגלין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו" , והרי ענין הדאגה הוא היפך הגילוי, אלא, שזוהי הכנה לגילוי רזי תורה, ומה גם שהדאגה גופא היא מפני הרזי תורה.
639 ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו .
1 ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן התחילו עתה לפרסם את השיעורים ע"ג תקליטים, שעי"ז יגיעו השיעורים גם לאלו שהשיעורים ברדיו אינם מגיעים אליהם, וגם אלו ששומעים את השיעורים ברדיו, תהי' להם אפשרות לחזור וללמוד את השיעור , וגם בזמן הנוח (לא למוסר השיעור, אלא) להם .
808 ברשימה נוספת: שהרי אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו (חגיגה יג, א), ובשביל זה יכולים לנצל "שעה שהוא עצב בלא"ה", להפך העצב למרירות כו' (ראה תניא פל"א), ומובן, שאין זה דוקא במוצאי שבת...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בזה, דהנה, גדולה ענינה ההתפשטות של היש והדבר שהוא גדול בעצם, כמו מהלך ת"ק שנה מהארץ לרקיע , ועד"ז בעולמות הגבוהים יותר שאין קץ לגדולתם והתפשטותם, כמארז"ל11 שוקי החיות כנגד כולן וכו', לפי שהשתלשלות העולמות היא בדרך עילה ועלול, וכיון שהעלול הוא חלק קטן מאד מהעילה, ואין ערוך ביניהם בענין הגדולה וההתפשטות, הרי מובן שכל הגבוה יותר יש בו ענין הגדולה וההתפשטות עוד יותר.
11 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
זה יש להקדים המבואר במאמרו של אדמו"ר הזקן ד"ה ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' , ומתחיל לבאר מ"ש לך הוי' הגדולה, שענין הגדולה הוא ההתפשטות של היש והדבר כשהוא גדול בעצם, כמו מהלך ת"ק שנה מהארץ לרקיע , ועד"ז בעולמות הגבוהים יותר שכל היותר גבוה הוא יותר גדול, כמארז"ל21 שוקי החיות כנגד כולן וכו', לפי שהשתלשלות העולמות היא בדרך עילה ועלול, והרי העלול הוא חלק קטן מאד מהעילה, ואין ערוך ביניהם בענין הגדולה וההתפשטות.
76 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובהקדם מארז"ל אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו , דלכאורה אינו מובן, מה שייך דאגת הלב לקבלת רזי תורה.
13 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומה גם שמוסיפים שר' אברהם בער ירמי'ס הבין את המאמר, שמזה מוכח, שלא הי' זה ענין בתורה שלא נמשך בהבנה והשגה, בבחי' "נעלמה מעיני כל חי" , "סתימא דכל סתימין" , אלא ענין שאפשר להבינו ולהשיגו – עובדה שמגדילה יותר את הצער וכאב-הלב ("לבו דואג בקרבו" ) על אי-הבנת המאמר!
248 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בהמאמר, דכשם שיש ב' דעות למעלה , בחי' ד"ע וד"ת, כמו"כ צ"ל באדם ג"כ ב' הדעות [והיינו, לפי שהאדם כלול מכל הענינים שבסדר השתלשלות , מלמעלה מעלה עד למטה מטה ], והן יחודא עילאה (ד"ע) ויחודא תתאה (ד"ת), והו"ע היחוד דהוי' אלקים, שהיחוד הוא בב' האופנים דיחו"ע ויחו"ת.
305 בזכרון אחדים: ע"ד מארז"ל רגלי החיות כנגד כולן (חגיגה יג, א. וראה תניא ספי"ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענינו בעבודה הוא חיבור רוחניות עם גשמיות, כי, שמים מורה על ענין הרוחניות, ושם מורה על עוה"ז, כי שם הוא הארה בלבד ולא עצם, ועל זה אמרו רז"ל הלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם, שזהו המרחק מן הרקיע לארץ .
259 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דשם הוי', ונתן בגימטריא ת"ק, שזהו המספר דה"א אחרונה בהכאה (והוא ע"ד הענין דמהלך ת"ק שנה שבין רקיע לרקיע כו' ), וכל זה נמשך לדוד, ספירת המלכות, שהוא ג"כ אות ה' אחרונה דשם הוי', אבל כפי שנעשית מקור לעולמות בי"ע , ועד לעוה"ז התחתון, שבו דוקא נשלמת הכוונה דנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים.
1074 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה אמרו חז"ל מלאך בשליש עולם עומד, וכידוע הפירוש בזה שהעולם הוא שליש מהמלאך, וכן אמרו חז"ל רגלי החיות כנגד כולן קרסולי החיות כנגד כולן כו', והיינו שחומר המלאכים הוא במדה גדולה ביותר.
31 חגיגה יג, א. וראה תניא ספי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ונקרא ארץ זבת חלב ודבש , כי דבש וחלב תחת לשונך , וזהו סתרי וטעמי תורה , שיש בהם מתיקות כו', והרי אי אפשר להשיג טעמי תורה וסודותי' אם לא ע"י ידיעת התורה שבע"פ , כמו למשל מלך שבונה בנין מפואר, ואי אפשר להשיג חכמתו ורצונו שבבנין בלי שיוגמר הבנין בשלימותו, ושלימות וגמר זה הוא בסוף מעשה , שהוא ע"פ תורה שבע"פ אשר בה גילוי רצונו ית', כי ע"פ תושב"כ אי אפשר לידע שום דין על בוריו בלתי פירוש הגמרא, כמו דרשת טטפת שבתפילין וכיו"ב, ואיך הם נכתבים וכל פרטי דקדוקיהם , ועד"ז בשאר המצוות (שהרי הוקשה כל התורה כולה לתפילין ).
2953 ראה חגיגה יג, א. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וצריך להבין, מהו היתרון בהמצוות שנאמר בהם לכם, הלא כל המצוות ניתנו לישראל דוקא , כמ"ש מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי גו'.
1250 תהלים קמז, יט-כ. וראה חגיגה יג, א. שמו"ר פ"ל, ט. רמב"ן תבוא כו, יח. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו ענינו של רשב"י, שביטל המחיצה והביא פנימיות התורה לידי גילוי , כפי שהתבטא באופן
2049 וזהו הביאור בגודל מעלתו של רשב"י, עד כדי כך, שר"ע אמר לו "דייך שאני ובוראך מכירין כחך" (ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב), היינו, שרק "אני ובוראך" יכולים להכיר ("דערגרונטעווען זיך") כחו של רשב"י – דלכאורה הרי יש עוד תנאים ואמוראים שגדלה מעלתם כו', ולא עוד אלא ש"ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' יהודה" (עירובין מו, ב. וש"נ), וא"כ מהי גדלותו המיוחדת של רשב"י – אלא החידוש של רשב"י הוא בהחיבור של גליא דתורה ופנימיות התורה.
ועיקר החידוש בזה הוא בענין הגילוי – כי, בעצם אינם שני ענינים, אלא ענין אחד – "תורה אחת", ו"ניתנו מרועה אחד" (חגיגה ג, ב), אלא שבזה גופא יש חלק שנקרא "גליא", שצ"ל בגילוי, ויש חלק שנקרא "רזין" ועד ל"רזין דרזין", שע"פ תורה צריך להיות בהעלם, ובלשון חז"ל: "דברים שכיסה עתיק יומין" (פסחים קיט, רע"א), "דבש וחלב תחת לשונך , דברים המתוקין מדבש וחלב יהו תחת לשונך" (חגיגה יג, א); והחידוש של רשב"י – שאעפ"כ גילה זאת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
" וידאג " – כמארז"ל "אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו" , שזוהי "דאגה" הקשורה עם שמחה, שהרי היא גורמת התגלות רזי תורה, שעז"נ "פיקודי הוי' ישרים משמחי לב".
1449 ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ה תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מקור הדברים – כפי שמביא ר' הלל – מאמר חז"ל "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו", ואין לך "לבו דואג בקרבו" יותר מאבל!...
1379 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ט
הדבר, כי המלאך יש לו גוף ונפש , וכיון שהגוף שלו הוא במדה וגבול (מהלך ת"ק שנה , או שלישו של עולם שנאמר וגויתו כתרשיש , תרי שיש ), הרי מובן שגם נפש ונשמת המלאך היא באופן של מדידה והגבלה, כי, יצירת המלאכים אינה כמו יצירת האדם שנאמר בו ויצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה (ואח"כ) ויפח באפיו נשמת חיים, שזהו חיבור של בחי' דומם עם בחי' מדבר (שאינם בערך זל"ז), משא"כ בהמות וחיות, ועד"ז גם מלאכים, שנקראים בלשון הקודש בשם בהמות וחיות , שאצלם הנפש והנשמה היא בערך הגוף, כמבואר בתו"א (ובדרושים שלאח"ז ).
1533 ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וממשיך בבחיי שם, שכנגדן (כנגד הט"ו דברים שבמשכן) נמצאו ט"ו פעמים ת"ק בשבעה רקיעים .
1261 "כי כל רקיע ורקיע ת"ק ובין רקיע ורקיע ת"ק, הרי י"ג פעמים ת"ק, ויש למעלה מראשי החיות רקיע שהוא ת"ק, הרי י"ד פעמים ת"ק בשמונה רקיעים, ורגלי החיות ת"ק הרי ט"ו, וזהו רמז ורגליהם ישרה (יחזקאל א, ז), הרי עם רגלי החיות ברום שלהם שהם ת"ק הרי ט"ו פעמים ת"ק כו'" – בחיי שם. וראה חגיגה יג, א. ירושלמי ברכות רפ"ט. תוספות ד"ה רגלי החיות – חגיגה שם. חדא"ג מהרש"א לחגיגה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אבל פלא הוא למעלה מאלף, כי פלא הוא מלשון מופלא ומובדל, וכמו שפירש רש"י עה"פ לא נפלאת היא, לא מכוסה היא, וכמו במופלא ממך אל תדרוש , ופירש"י במובדל ומופרש ממך , וע"ד ולמכסה עתיק , דברים שכסה עתיק יומין, והיינו, שפלא קאי על בחי' עתיק, שלמעלה גם מבחי' הרצון, כי , רצון הוא מלשון מרוצה, שהוא בגדר גילוי, משא"כ בחי' עתיק, שהו"ע התענוג, הרי זה בו בעצמו, וכאשר נמשך מבחי' התענוג, אזי נפעל שינוי בכל הענינים, מבחי' החכמה ועד לעצם שברגל כו', וכמ"ש19 שמועה טובה תדשן עצם.
60 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וממשיך בכתוב, אודה שמך, היינו, שהענין דארוממך יורד ונמשך במקום ששמו של הקב"ה רק נקרא עליו , וכמארז"ל הלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם, שזהו מהלך ת"ק שנה שבין רקיע לרקיע ובין הרקיע לארץ , עד לעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו (כמ"ש רבינו הזקן בתניא ).
334 ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לעולם העשי', ועד לעשי' כפשוטה (עשית), ושם נמשך הענין דפלא, שהוא למעלה גם מהענין דאל"ף (אותיות פלא), שאל"ף קאי על חכמה (שזהו"ע אלף בי"ת אלף בינה , והיינו, שהחכמה נקראת אל"ף, ע"ש שמלמדת את הבינה), שהיא ראשית ההשתלשלות, ואילו כאן הרי זה בצירוף דפלא, מלשון הפלאה והעלם, כמו במופלא ממך , מובדל ומופרש ממך , ואעפ"כ, הרי זה נמשך באופן דעשית.
337 חגיגה יג, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכן תהי' לנו – שתקויים ההבטחה ד"ישקני מנשיקות פיהו" , והיינו, שהענין ד"דבש וחלב תחת לשונך" , שהם "דברים שכיסה עתיק יומין" – ילמד משיח צדקנו עם כל העם כולו.
982 שם ד, יא. וראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומודגש במיוחד בחג השבועות, "זמן מתן תורתנו", שמקשרים גם את הענין דמ"ת עם אכילה ושתי' גשמיים – ש"הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם"30, ועד למנהג ישראל (שיש לו תוקף כמו ענין של תורה, כמ"ש הרמב"ם ) לאכול מאכלי חלב בחג השבועות , ע"פ מ"ש "דבש וחלב תחת לשונך" , אע"פ שבפסוק מדובר אודות התורה ופנימיות התורה , ואילו כאן מדובר אודות חלב כפשוטו.
1906 ראה חגיגה יג, א. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וצריך להבין, הלא הריעו לה' כל הארץ הוא ר"ת הלכה , וענין התורה שייך רק לישראל ולא לעכו"ם, כמ"ש מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום , ומהו אומרו הריעו לה' כל הארץ, שכולל גם אומות העולם.
4 תהלים קמז, יט-כ. וראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן, שיחתן של עבדי אבות, עם היותה בחי' תחתונה שבאבות, ה"ה למעלה מתורתן של בנים, שהיא בחי' העליונה דבנים, שהם בבחי' השתלשלות, ע"ד מארז"ל רגלי החיות כנגד כולם , שבחי' התחתונה שבעליון היא למעלה מבחי' העליונה שבתחתון .
1549 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בדא"פ, שזהו גם העילוי דאלה תולדות פרץ על אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, כי96, הענין דתולדות השמים והארץ בהבראם הוא עדיין במדידה והגבלה, שהרי גדלה של הארץ הוא מהלך ת"ק שנה , וכן מן הארץ עד לרקיע מהלך ת"ק שנה , וכן בין כל רקיע ורקיע (שמים) מהלך ת"ק שנה 114.
1971 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומובן, שמצד גודל העילוי דרזין דאורייתא (שדה האילן) נדרשת עבודה יתירה ומשך זמן יותר, וכמארז"ל אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו , וכן שאר התנאים הדרושים ללימוד רזין דאורייתא (ועד"ז בנוגע לדרגת הלימוד דשכינה מדברת מתוך גרונו).
1363 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ודוגמתו בפנימיות התורה – שיש צורך בתוספת ביטול ושפלות האדם, כמארז"ל "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו" (ואילו בנוגע לנגלה דתורה לא נאמר תנאי זה).
2188 ראה חגיגה יג, א. וראה גם תו"מ חל"ו ע' 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בנוגע למ"ת איתא במדרש ש"הלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה [כמ"ש "וירד ה' (מן השמים) על הר סיני", והרי "מן הארץ עד לרקיע מהלך ת"ק שנה" ] לקנות לו שם", וקאי על מ"ת , כי, כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה , ועוד זאת, שנתפרסם שמו של הקב"ה בעולם עי"ז שבנ"י "עם קרובו" קיבלו את התורה, לאחרי "שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קיבלוה" (שלכן שייכת התורה לבנ"י בלבד, משא"כ עכו"ם שלמד תורה הרי זה עבורו היפך החיים ).
2343 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וצריך להבין, דלכאורה, הענין שאין להם מספר הוא בלתי אפשרי, דהן אמת שיכול להיות מספר רב ועצום, אבל ככל שיהי' המספר רב ועצום, הנה כיון שמדובר אודות נשמות בגופים (שלכן נקראים עפר (יעקב) ורובע (ישראל)), הרי הם בחיים חיותם בארץ , וכיון שממזרח למערב הוא מהלך ת"ק שנה , הרי ישנו מספר מסויים (עם היותו מספר גדול ביותר) שהארץ יכולה להכיל.
62 ראה תמיד לב, א. חגיגה יג, א. יל"ש תהלים רמז תרטז. תוס' פסחים צד, א (ד"ה כל הישוב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דעולמות הם במדידה והגבלה, דכמו ששמים וארץ שלמטה (שבעוה"ז הגשמי) הם במדידהוהגבלה, מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה עובי כל רקיע וכו', כמו"כ הוא גם בנוגע לשמים וארץ שבעולמות בי"ע הרוחניים שהם במדידה והגבלה.
10 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וממשיך בבחיי שם, שכנגדן (כנגד הט"ו דברים שבמשכן) נמצאו ט"ו פעמים ת"ק בשבעה רקיעים.
24 "כי כל רקיע ורקיע ת"ק ובין רקיע ורקיע ת"ק, הרי י"ג פעמים ת"ק, ויש למעלה מראשי החיות רקיע שהוא ת"ק, הרי י"ד פעמים ת"ק בשמונה רקיעים, ורגלי החיות ת"ק הרי ט"ו, וזהו רמז ורגליהם ישרה (יחזקאל א, ז), הרי עם רגלי החיות ברום שלהם שהם ת"ק הרי ט"ו פעמים ת"ק כו'" – בחיי שם. וראה חגיגה יג, א. ירושלמי ברכות רפ"ט. תוספות ד"ה רגלי החיות – חגיגה שם. חדא"ג מהרש"א לחגיגה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ו השייכות דעולם המחשבה לעולם המלאכים מרומזת גם בכך ש אמרו חז"ל דמעשה מרכבה , הנקרא דבר גדול (סוכה כח, א), ע"ד ידיעת הבורא דיעה גדולה שבעולם המלאכים, הנה בדיבור נמסר רק ראשי פרקים (חגיגה יג, א), והוא מבין מדעתו וידע סוף הדבר ועומקו ( הל' יסוה"ת ספ"ב), היינו, שעיקרו במחשבה דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לעמוד ומפ' הזהר הטעם מצד שבע"ת הם ששבי' בתשובתן הנפלאה בכל נפשם ומאדם מן ההיפוך לאהפכא מחשיכא לנהורא אזי תגדל הצמאון וההשתוקקות הנפלאה שלהם בהתלהבות גדולה בחילא דתיאובתא יתיר להיותם צועקים בצר להם דוקא לכך משכי לי' בחילא יתיר וכדכתיב ויצעקו אל ה' בצר להם דייקא, ולאו דוקא בע"ת גמורים ששבים מהעבירות שבידם אלא אפילו מי שלא עבר עבירה קלה של ד"ס מימיו אעפ"כ נק' בחי' בע"ת והיינו שכל הנשמות ישראל שירדו ממקור חוצבן שהיו צרורים בצרור החיים ב"ה להתלבש בגופים החומריי' דעה"ז נקראו בחי' בע"ת ויצעקו אל ה' בצר להם דהיינו כמ"ש אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וגו' פי' מצרים הוא לשון מיצר וגבול שהמה כל העולמות הנפרדים שהם בבחי' מצרי"ם וגבולים כמארז"ל מהארץ לרקיע ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו' רגלי החיות כנגד כולן שוקי החיות כנגד כולן כו' שיש להם גבול ומיצר בחי' ת"ק שנה כו' וגם יש גבול להשגתן שמשיגים באור פני מלך חיים ב"ה ולזאת יצעקו בצעקה גדולה ומרה מנקודת לבבו בצר להם בבחי' תשובה לשוב עד ה' אלקיך בכל לבבם ונפשם ומאדם, וע"י אתערותא דלתתא של בחי' בע"ת דמשכי לי' בחילא יתיר בצר להם שזהו בחי' ראובן לאסתכלא ביקרי' כו' שהוא בחי' פרשה ראשונה דק"ש דכתיב בה ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כנ"ל ובכל נפשיך הוא בחי' התקשרות מדו"מ שלו במדו"מ של הקב"ה בחכמתו ורצונו בתו"מ מעוררים אתערותא דלעילא שיתגלה בחי' אהבה רבה וחסד עליון של הקב"ה לכנ"י כמ"ש וימינו תחבקני וד"ל.
40 מהארץ לרקיע ת"ק שנה : חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ברוך שאמר והי' העולם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הנה אנחנו הנה בעשי' ולכך התהלה שלנו מתחלת מבחי' א"א דעשי' שהוא מקור התהוות עולם העשי' שא"א לנו להשיג יותר כאשר אנחנו הנה בעשי' שתכלית העילוי של השגתנו הוא בהאין המקור המהווה היש דעשי' וזהו נהללך (א"א דעשי') בשבחות (ה"ח דאימא) ובזמירות (ה"ג דאימא) שהוא בחי' התעוררות המדות אהוי"ר מבחי' הבינה והשגה במקור דעשי' בחי' א"א ובזה נהללך ונגדלך (אבא דעשי') פי' כי חסד דז"א נק' בשם גדולה כמ"ש לך הוי' הגדולה וכו' ע"ש ההתפשטות שלו בבחי' גדולה הן בבחי' עולם ומקום להתהוות ז' רקיעים והארץ שמהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו' עובי כל רקיע כו' והן בבחי' נפש להתהוות ריבוא רבבות מלאכים אשר אין מספר לגדודיו אלף אלפים ישמשוני' אך בחי' החסד דז"א דעשי' מתפשטת בבחי' גדולה גשמיות להתהוות ז' רקיעים גשמיים בבחי' מקום ת"ק שנה כו' וכן המלאכי' דעשי' המה גשמיי' כמ"ש הרמב"ן ז"ל ע"פ עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט שהמלאכי' דעשי' נתהווה הגופות שלהם מב' יסודות דרוח ואש דעשי' הגשמיות כו' אבל למעלה מעלה בחי' התפשטות הגדולה היא ברוחניות כנודע.
61 שמהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה : חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה מבואר למעלה בפי' מלכותך מכ"ע דבחי' מל' דא"ס עצמו נק' מלכותך והיינו מארז"ל דהי' הוא ושמו בלבד שהוא בחי' גילוי וזיו עצמותו ית' ואח"כ נמשך הארה להוות כל העולמות שנק' מלכות כ"ע וגם כאן מ"ש מלך מלכי המלכי' היינו בחי' מל' דא"ס עצמו ומלכי המלכים הוא מ"ש מלכות כ"ע וז"ש לך הוי' הממלכה כו', כי לה' המלוכה וכיוצא, וכאשר נגלה עליהם מבחי' מל' דא"ס עצמו שלמעלה מבחי' ההשתלשלו' אזי יצאו ממצרים כי ענין יציאת מצרים הוא לצאת מן המיצר והגבול שנמשך מבחי' הצמצום כידוע דכל התהוות עולמות יש מאין הוא בא ע"י בחי' הצמצום דשם אלקי' המסתיר ומעלים עצמות אלקות בין באצי' בין בבריאה וע"כ מתהווה בחי' גבול ומדה ג"כ בנבראים כמו המלאכים והעולמות שהן באין בבחי' גבול מהלך ת"ק שנה וכיוצא וכן בס"י אמר בשיעור קומה של יוצר בראשי' בבחי' היצי' אמר שיעור רל"ו אלפים פרסאות כו' וגם בעולם הנשמות יש גבול ושיעור לכל נשמה במעלה ומדריגה שהרי כל צדיק נכוה
32 מהלך ת"ק שנה : חגיגה יג, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט כמיפלגי ברקיע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
והענין הוא כי הנה ענין התורה והתפלה הוא שהתפלה היא הקדמה להתורה והוא מה שמתבונן בגודל הפלאת וערכת מעלת הא"ס ב"ה איך שלגדולתו אין חקר ובכל העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין אין מאיר ממנו ית' רק הארה א' כטיפה מהים עד שכל הקרוב קרוב קמי' יותר כלא מפני שמכיר יותר פחיתות השגתו בו ית' ואי לזאת יפול מאד בדאגה ובמרירות, וע"ז כיוונו באמרם ז"ל אין מוסרין ס"ת אלא למי שלבו דואג בקרבו שהדאגה אינה עצבון גשמי ח"ו רק מהעדר גלוי האלקות כו', ואמנם ע"י התורה ישמח לבו כדכתי' פקודי הוי' משמחי לב ומדקאמר משמח"י משמע שמתחלה לא הי' השמחה.
11 אין מוסרין ס"ת [ סתרי תורה ] אלא למי שלבו דואג בקרבו : ראה חגיגה יג, א. [וראה במ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ שם ע' תסא].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב מה יפו פעמיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה ענין בחי' סנדל ונעל הנ"ל, צריך להבין תחלה ענין השתלשלות העולמות והתהוות מאין ליש, דהנה באמת הגם שבחי' השתלשלות הוא ע"י בחי' מדותיו ית' כמו יום ראשון נמשך בחי' יהי אור שהוא בחי' חסד עליון, וביום ב' יהי רקיע כו', עכ"ז מהשתלשלות חסד עליון לא הי' יכול להתהוות בחי' יש ובע"ג בבחי' נפרד, רק אדרבה הי' בבחי' ביטול לגמרי כמשל זיו השמש בשמש, אך עיקר התהוות מאין ליש הוא עפ"י מדת מלכות כי אין מלך בלא עם הוא בחי' שם אלקים שהוא בחי' נרתק המכסה ומסתיר לש' הוי', כתי' כי שמש ומגן הוי' אלקים והוא ע"י כי הוא צוה ונבראו כו', דבר המלך שלטון שהוא בחי' ציווי המלך כו', אך עכ"ז הי' העולם מתפשט בלי גבול וקץ, ושיהי' התהוות בבחי' גבול מהלך ת"ק שנה כו' הוא ע"י המלאך סנד"ל שהוא בחי' נעל החופה את רוב הרגל בחי' מל' הנ"ל, וכמ"ש והארץ הדום רגלי הוא החופה את בחי' מל' הנ"ל, להיות בבחי' גבול מהלך ת"ק שנה , והוא ע"י בחי' המלאכים שהם בחי' יש, והם בבחי' ביטול ואינם בבחי' נפרד כלל, וכמ"ש וצבא השמים לך משתחוים כו', ולזה כוחו רב ועצום להיות קושר כתרים לקונו, והיינו ע"י כי נעוץ תחילתן בסופן, וסוף מעשה במחשבה תחלה, והיינו במחשבה הקדומה אנא
31 מהלך ת"ק שנה : חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן במעשה הצדקה וגמ"ח בממונו , אף שהוא מהעמודים שהעולם עומד עליהם וכדכתיב עולם חסד יבנה, אפילו הכי יש לה שיעור קצוב חומש למצוה מן המובחר ומעשר למדה בינונית כו' , וזה נק' חסד עולם, פי' חסד אל כל היום המתלבש בעולמות עליונים ותחתונים על ידי אתערותא דלתתא היא מצות הצדקה וחסד שעושים בני אדם זה עם זה, ולפי שהעולם הוא בבחי' גבול ומדה מהארץ עד לרקיע ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו' ושית אלפי שני הוי עלמא כו', לכן ניתן שיעור ומדה גם כן למצות הצדקה והחסד שבתורה, כמו לשאר מצות התורה.
2492 מהארץ עד לרקיע ת " ק שנה : חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סח שלא להפסיק בפיוטין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן רבי אלעזר הקליר שהיה מארץ ישראל מקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, שהרי לא תיקן שום קרוב"ץ ליום שני , ותנא הוא, והוא תיקן קרוב"ץ לג' ראשונות.
1474 תוס' חגיגה יג, א ד"ה ורגלי (שהוא היה תנא, והוא היה רבי אליעזר ברבי שמעון, דקרי עליה מכל אבקת רוכל, תנא קרא קרובץ ופייטן, ובימיו מקדשים על פי הראייה, שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום (אחד)). והוא בויקרא רבה פ"ל (כד דמך רבי אליעזר ברבי שמעון היה דורו קורא עליו (שיר השירים ג, ו) מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל, מהו מכל אבקת רוכל, אלא דהוה קריי ותניי ופייטן ודרשן). רא"ש פ"ה דברכות סי' כא (נהגו לומר קרוב"ץ בג' ראשונות, וכן ר' אליעזר הקליר ז"ל שהיה מארץ ישראל מקריית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, שהרי לא תיקן שום קרוב"ץ ליום שני. ויש אומרים שתנא הוא, כדאמר בפסיקתא כד דמיך רבי אליעזר ברבי שמעון קראו עליו דורו מכל אבקת רוכל, דהוא תנא קרוב"ץ דרשן ופייטן, והוא תיקן קרוב"ץ לאומרה בג' ראשונות). שו"ת רשב"א ח"א סי' תסט (מנהג הזה פשט ברוב המקומות, וסומכין על מה שייסד הקליר פיוטין ליוצר ולאהבה ולזולת. והקליר אומרים עליו שהוא רבי אלעזר בן ערך, שאמרו עליו שהוא תנוי והוא קרוי והוא פיוטי). טור סי' קיב (נהגו לומר קרוב"ץ בשלש ראשונות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[י] ומעתה יש להבין בחי' הדבש שלמעלה מבחי' חלב וכמ"ש דבש וחלב כו' דקאי על פנימי' התורה שנק' חלב ודבש כו'.
34 דבש וחלב : שה"ש ד, יא. וראה חגיגה יג, א: במעשה מרכבה כתיב בהו דבש וחלב תחת לשונך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין הוא להיות כי תיבת פלא שמורה על ענין ההפלאה והבדלה בערך שזהו בחי' פלא שהוא ההסתר וההעלם מן השכל (כמו שכל מופלא שנק' שכל הנעלם מכ"ר וכה"ג) כמו כי יפלא ממך דבר כו', אינו שייך רק בדבר המושג קצתו ואפס מעט מזעיר ממנו עכ"פ רק שא"א להשיג לאמיתי' עצמותו ומהותו שנפלא [ונעלם] מן ההשגה כמו סתרי תורה ורזי' דאוריי' שנק' פלאו' חכ' שאפס קצהו מושג, אך עומק סוד החכ' נעלם מכל חכם שלא יוכל לידע לאמתתו כלל וכמו אמרתי אחכמה כו' בסוד דמצות פרה אדומה דגם שנק' נסתרות מ"מ לפרקי' יוכלו גם הם לבוא בגילוי אור ההשגה לנשמות, כמו בגעה"ע בכל שבת וחדש שיבא כ"ב להשתחוות כו' שזהו עליות הנשמות בעילוי אחר עילוי לבא להשגות עמקו' הח"ע דתורה שנק' נסתרות וכמו סוד ה' ליריאיו גם לנשמות בגופי' בעוה"ז כמו רשב"י וחביריו וכה"ג, וכמו"כ למעלה מזה בנשמות הנביאים כמשה ואהרן ושמואל שנגלה עליהם מבחי' פנימי' דשם הוי' דח"ע דאצי' כו' (וגם הנסים שנק' נפלאות בפו"מ הרי בא בגילוי אור בכלי בגשמיות כמו שא' הרואה מקום שנעשה בו הנס כו').
158 סתרי תורה : פסחים קיט, א. חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמו שנראה בחוש שבפנימי' התורה לא כל אדם זוכה לקבל וכמו בד' שנכנסו כו' רק ר"ע יצא בשלום כו', וע"כ [אמר] אין דורשי' כו' רק ליחיד וחכם ומבין מדעתו מוסרי' לו ר"פ כו' וכמ"ש אכתי לא קשאי כו', כי במעט פסולת דק שבו גם שהוא בהעלם גדול יוכל לקצץ [oldpage_622] בנטיעות ולהיות בבחי' הפירוד כי לא יסבול שם שום שמץ רע, ולפי שהוא מבחי' כח הגבו' שבחסד יש בו היפוכו לטהר ולזכך כל פסולת דהיינו להוציא כל בחי' הטוב שברע בתכלית וזהו ענין טהר"ה דתחה"מ וד"ל) (וכמו יסורים של אהבה לצדיקים שמתרפאים בזה שיבער הטוב מן הרע והרע נדחה לחוץ כיסורים שקיבל ראבר"ש וא' חביבי' יסורים כו' כי זהו כמו טבע הרפואה בסממנים חריפים שיחזק כל הטוב והבריאות ויגרש כל רע ופסולת, ואמנם יוכל להיות שיכלה גם החיים והטוב, כי הרי יחלש מן סם הרפואה כשיגבר הרע על הטוב וגם לא יגרש כל העלם חיות הדק ברע ולא יגלה כל חי[ות] הטוב והנעלם ביותר.
307 אכתי לא קשאי : חגיגה יג, א [כגי' הע"י].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סד, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הנמצאים בה בהיותה בגוף כמו הענג ורצון ושכל ומדות אוי"ר ומו"ד עד בחי' המעשה שילך בדרכי ה' ה"ז ירידת אור האלקי דנשמה בחלקים רבים ויורד ומתגשם האור בסדר ציור קומת אדם מלמעלה למטה תחלה נתפעל ברצון ושכל ואח"כ מתגשם במדות שבלב באוי"ר ואח"כ במו"ד עד שבא לכלל מעשה שהוא בחי' ההילוך הטוב בדרכי ה' בפו"מ להיות סומ"ר ועש"ט כו' עד ששמח במצוה ומואס ברע שמאיר מן פנימית הרצון בסוף מעשה כא' אבל תחלה כל אחד בפ"ע דוקא ומתכללים אח"כ עד שימצא בסוף מה שאין בראש כלל והוא ההילוך בדרכי ה' שבמעשה זו יתרון מעלה מכל פנימית הרצון ועונג וחכמה שבראש כו' עד שמעמיד ומוליך הראש שיוכל להתקיים בחכמה כח מ"ה כו' וכמאמר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת הרי החכמה כח מ"ה דאין שבראש מתקיימת דוקא ע"י יראת חטא שבסוף מעשה בפו"מ משום דזהו יתרון מעלה בציור אדם בחיצוניות האברים שיורד האור דנשמה האלקי' ממוחין שבראש עד ההילוך שברגל שהוא בהגשמה גדולה שמפני זה נעשה הסוף בחי' ראש והראש סוף וראיה ממ"ש סוף דבר כו' את האלקים ירא כו' כי זה כל האדם שבראש כו' וכמו הרגל שמעמיד הראש ואין הרא' מעמיד ומקיים לרגל כנ"ל באריכות וד"ל משא"כ הנש' בלא גוף כלל הגם שבודאי כחו' שלה המה רוחניי' בבחי' האלקו' ממש כידוע שכל נשמה כמו שהיא למעלה היא חלק אלוה ממש כו' ויש בה כל הכחות עונג ורצון ושכל ומדות הכל בעילוי הרוחני הנבדל מן הגשם בתכלית כידוע ועכ"ז אין בה יתרון מעלה הנ"ל להיות כי כל הכחות הם כלולים זב"ז כנ"ל בבחי' העגולים דגם שנז' לשון הילוך בנשמות היינו שהרצון והעונג הוא העולה עיקר וממילא עולה גם השכל והמדות כו' עד שנמצא שעיקר לשון הילוך זה כמו ילכו מחיל כו' היינו בעצם אור הנשמה הרוחניות שנתעלי' כולה מדרגא לדרגא כמו מג"ע התחתון לג"ע העליון שהוא עילוי הרצון והשכל בבחי' השג' עליונ' יותר וממילא התפעלות אוי"ר ומו"ד הכל עולין כנ"ל בענין ההתכללות דעיגולים אבל לא הילוך בפועל וכן האופנים וחיו' בלכתן אע"פ שיש להן רגל כמו שאמר ורגליה' ישרות ואמרו שוקי החיות כו' וכה"ג אך אין זה כמעלת הילוך באדם שיש בו יתרון מעלה שהראש מקבל מסוף אלא שבחי' רגל שלהם כלול בהילוך כל עצמו כעוף שיעופף כו' כמ"ש בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף וכה"ג וד"ל (וע"כ עיקר דסוף דבר כו' היום לעשותם כשהנשמה בגוף דוקא שנק' אדם בחיצוניות האברים ולא בנשמה שבלא גוף ברוחניות וראיה מתשובה ומע"ט שהיא בעוה"ז דוקא וכמ"ש אשרי מי שבא לכאן כו') והנה בכל זה יובן הטעם שאמ' בע"ח דעגולים בבחי' נפש ויושר בבחי' רוח דהנה כמו שבחי' נפש מקבל מבחי' רוח כך בחי' נפש דעגולים מקבל מבחי' רוח דיושר מטעם הנ"ל כמו שהרא' מקבל מן הרגל שעמידתו על הרגל אעפ"י שיש כח העמידה ברא' כידוע דגידי המוח שברא' הן שרש כללי לכל תנועה והרגש' מ"מ הרי לא יוכל לעמוד על הרא' והוא לפי שכח העמיד' ברא' הוא רק ברוחניות דהיינו בהעלם ולא בגלוי במורג' והגשמה כמו ברגל
6 שוקי החיות : חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סח, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הים שבטבעם לעלות למעלה מעלה בגובה מאד (כרבב"ח שראה רוממות הגל ש' פרסי כו') וז"ש בשוא גליו אתה תשבחם תורידם למטה ומפרש בזהר ל' שבח דשבחא אית ליה כו' וזהו בחי' מל' כשנקרא ים העליון כד סליק גלגלוהי כו' שהוא בחי' או"ח דמל' דעיגולים דוקא וד"ל אבל הארץ היא בבחי' או"ח דמל' דיושר ויובן זה בעבודת ה' שיש בחי' רצוא ותשוקה למעלה אך שהתשוקה היא שיומשך גלוי אור אלקי מלמעלה למטה בתוך לבו ודעתו וכנ"ל בפי' ארץ שרצתה לעשות רצון קונה שכל התשוקה והרצון אינו רק לעשות רצון קונה והוא לעשות המשכת רצון העליון בתו"מ בגלוי אור בנפשו וזהו שלע"ל תקרא ארץ חפץ וכו' ואע"פ שזהו ג"כ בחי' העלאה דאו"ח אבל הוא בשביל ירידה והמשכה למטה (וכמו ואל אישך תשוקתך שתשוקה זו לקבל השפע כו') וזהו כמו היפך הרצוא דאו"ח דעיגולים שהוא לצאת מעצמו ליכלל למעלה (בל"א אויש גין פון זיך) ורצוא זה לעשות רצון קונה התשוקה היא שתקבל אור העליון לעצמה (בל"א צו זיך כו') ולכך נקרא מל' דאו"י והיינו בארץ שפנימיות' ותוכה בבחי' היושר ממש ברבוי כלים מכלים שונים כפרצוף אדם ממש כנ"ל אך כדור הארץ בכללותה שהוא עגול כעיגולים דגלגלים גם הוא בבחי' רצוא ומרוצה ותשוק' רצון רק שהוא בבחי' או"ח דמל' דיושר וד"ל (אבל החידוש יש מאין שבארץ הוא בפנימית בכח הצומח שבארץ דוקא) ונמצא שהים וארץ שניהם מבחי' או"ח רק שזה ממל' דעגולים וזה ממל' דיושר (וז"ש לרוקע הארץ על המים שצוה שיעלה מל' דיושר למעלה על מל' דעיגולים שצריך שיגבר או"י על או"ח בכלל ובפרט כמשי"ת) וזהו עיקר ענין קי"ס מה שהעביר ישראל בתוך הים ביבשה דוקא דהנה נש"י בשרשם הם מבחי' היושר דהיינו מבחי' שם מ"ה דתיקון בחי' אדם והוא היפוך בחי' או"ח דעגולים דים העליון הנ"ל דאו"י דיושר הולך ונמשך מלמעלה למטה דוקא בבחי' החסדים היפך או"ח דגבורות שעולה מלמטה למעלה ולזה העביר לישראל להגביר כח האו"י דבחי' יושר דאדם על בחי' או"ח דים כשעברו בו ביבשה דוקא שהרי הים נבקע מפניהם דוקא כמ"ש לגוזר י"ס לגזרים כל"ח שח"ע דאו"י גבר לגזור לים סוף לגזרים (שזהו כמו בשוא גליו אתה תשבחם תורידם למטה כך נמתקו ונתבטלו הגבו' דאו"ח ונבקע הים כמ"ש הים ראה וינוס כו') וביאור הדברים ידוע שהמלאכים בעצם מהותם מבחי' או"ח דעגולים (אע"פ שפני אדם לארבעתן ויש ציור קומה שוקי החיות וכו' מ"מ בהתכללות כא' עולין בתשוקה כללי' כגלגלים הגשמיים שסובבים כולם בבת אחת כו') וז"ש משרתיו אש לוהט כו' כאש שטבעו לעלות בהתלהבות התשוקה וכן מלאכים שנק' רוחות כו' אך נשמות הם במהותם בהיפוך ממש מזה והוא מ"ש בנפש אדם ויהי האדם לנפש חיה כו' פי' לנפש חיה שיחיה באברים רבים כלים מכלים שונים כפרצוף גופו של אדם שכלול מהכל עין ואזן ורגל ולא כרגל דמלאכים שכלול בכנפיה' כעוף וחיה אלא שהאור מיוחד בכל אבר בפ"ע בסדר ציור אדם בשכל במוח
11 שוקי החיות : חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קיג, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה יש בכי' למעלה מזו והוא הבא מהעדר ההשגה מחמת עוצם הפלאת והבדלת הערך מפני שלא יכילו כלי מוחו כו' כמו זלגו עיניו דמעות דר"ע בסודות עמוקות שלא יכיל הכלי כו' והוא בבחי' הפלא' סדכ"ס דהיינו בעצמו' אא"ס ממש אשר בלתי מושג כלל אדרב' כל שיעמיק יותר יותר יפלא כנ"ל שמזה דוקא לבו דואג ובוכה שאינו בא רק מעוצם התענוג והתשוקה להשיג ואינו יכול כו' וידוע שזהו עיק' בחי' הכלי לבחי' חכמה ברזין דאורייתא כמ"ש במ"א בענין אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו כו' אבל כשהי' משיג לעצמו' אא"ס ממש שם הוא ענין השמחה בעצמותו ואע"פ שהוא גלוי הענג האלקי הבא במורגש דוקא אבל שרשו באמת בעצמות התענוג הנעלם שממנו יצא היפוכו שהוא הבכי' מהעדרו שהוא הפלאה והבדלה כנ"ל כי ב' קווין הללו שקולין ג"כ בשוה ממש דהיינו שלפי ערך כח עוצם וגודל התענוג שהיה מתענג בעצמות דוקא כשהי' משיגו ממש כך ימצא כח היפוכו שהיא הבכי' העמוקה כשלא יכילו כלי מוחו להשיג כנ"ל וד"ל.
12 אין מוסרין . . בקרבו : ראה חגיגה יג, א. סה"מ תקס"ד ע' סד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסא ואילך וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר החקירה [דרך אמונה] חקירה ל' רס"ג כ"א פרקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
המחוברים קצת אל קצת בתקונם והשלמתם כו' עכ"ל, וכ"כ רפ"ו כי אנחנו רואים אותו בהרגשתינו ושכלנו כבית הבנוי אשר זומן בו כל הצריך לו, השמים ממעל כתקרה, והארץ מתחת כמצע, והכוכבים מסודרים כנרות, וכל הגופות צבורות בו כו' עכ"ל, אבל מ"ש אין פנוי ביניהם ולא רקות כלל, זהו לכאורה נגד משארז"ל פ"ב דחגיגה דף י"ג ע"א ועוביה של רקיע מהלך חמש מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע , משמע דס"ל שיש אויר פנוי בין כל רקיע מהלך ת"ק שנה , וכן ארז"ל פ"ד דמנחות דל"ט ע"א לענין י"ג חוליות של ציצית שהם כנגד שבעה רקיעים וששה אוירין שביניהם, וא"כ דעת רז"ל בזה כדברי החכמים הקדמונים שהביא הרמב"ם במ"נ פע"ג בד"ה ההקדמה השנית קדמוני המדברים שהיו עיקר חכמת המדברים מאמינים ג"כ שהרקות נמצא והוא רוחק אחד או רחקים אין דבר בו כלל אלא רקים מכל גוף נעדר מהם כל עצם כו' עכ"ל, גם העקרים מ"ב פרק י"ב כתב שהמקום הוא הפנוי והרקות ולא כדברי אריסטו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת טו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך אם תרצה לקיים מצות הדאגה, תן לה מקומה הראוי לה, והוא מארז"ל אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו כו', וענין דאגה זו והתירוץ עליה ידוע מזאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני כו'.
150 אין . . בקרבו : חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וידבר כו' ויצוום כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כח הגבול שבא"ס שאינו בערך כלל בחי' גבול הנברא, רק מפני שמ"מ ה"ז בערך הא"ס לגבול יחשב לכן מועיל כיסוי בחי' נעל שהוא המלאך סנד"ל, דאל"כ למה צריכי' שבחי' איהו יתייחד עם גרמוהי בכדי לברוא בהם וע"י בחי' יש מאין התהוות הנבראי' ולמה לא די בכיסוי הנ"ל לבד אלא שכיסוי הנ"ל אינו פועל שיוכל להיות בחי' גבול ממש מהלך ת"ק שנה כ"א שבבחי' מדותיו שנק' בשם מדה ע"ש שבערך הא"ס הם בחי' גבול לכן שייך שבחי' כיסוי הנעל יפעול שיהי' נמשך בחי' הגבול דשמי' הגשמי' שעובים מהלך ת"ק שנה וכן בין כל רקיע ורקיע כו'.
52 דשמי'. . ת"ק שנה : ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גדולה תשובה] ואמנם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
העונש נמשך במהרה ע"כ תחילת היצה"ר מתוק וכמ"ש מים גנובים ימתקו, וסופו מר בבוא העונש, והנה תיבת מר עולה מספרו ב"פ ק"ך, והיינו ב"פ ק"ך צירופי אלקי', והיינו כי יש ק"ך צירופי' אלקי' בקדושה ע"ב הראשונים הם גבורות ממותקים, ומ"ח האחרונים קשים, ואמנם כשמתחברים עוד ק"ך צירופי' דק"נ לינק מהם אז נעשים דינים קשים ביותר לנתוש ולנתוץ ולהאביד כו', והנה ארז"ל ברבות פ' ראה, ובאיכה ע"פ מפי עליון א"ר אלעזר מיום שאמר הקב"ה ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב כו' לא יצאת טובה לעושי רעה ולא רעה לעושי טובה, אלא טובה כו', א"כ הנמשך אחר יצה"ר הוא בעצמו ממשיך עליו הרע והמות ח"ו, וזהו הגם שתחלתו מתוק עכ"ז סופו מר, וזהו שארז"ל והסיר ה' ממך כל חולי, ממך הוא שלא יבואו חליים עליך כו', וזהו כל המחלה אשר שמתי במצרים, מצרים לשון מצרים וגבולים היינו מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה , גם מצרים נק' תאוות גופניות כו', וק"נ הנק' מחלה זו מרה היא מקור שממנה נמשך בג"ק שמהם שרש כל האיסורים כו', וז"ש הוא ענין רע נתן האלקי' לבנה"א לענות בו פי' רע הוא היצה"ר כמ"ש כי יצר לב האדם רע, ועז"נ ובורא רע, ראה נתתי לפניך כו' ואת הרע, ופי' לענות בו יש לפרש שיהי' היצה"ר מלאך רע עונה אמן בע"כ והיינו כמ"ש ואהבת בכל לבבך בשני יצריך כו', אך ע"י אם שמוע תשמע
36 מן הארץ לרקיע : ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה בתרגום פי' גן נעול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמארז"ל מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע כו' רגלי החיות כו' אבל לגדולתו אין חקר פי' ולגדולתו בעצמו אין שייך ל' גדולה, רק שבמקום גדולתו אתה מוצא ענוותנותו שאצלו ית' בחי' הגדולה לענוה נחשבת כי לשון גדולה נופל על התפשטות אור בבחי' א"ס ואין קץ כו' ולא על מקור האור וחיי החיים שהוא מתגדל על דבר שהוא כאין ואפס ממש, וזהו לך ה' הגדולה פי' כי מדת הגדולה היא רק בחי' הארה שנתהוה ממך וג"ז ע"י צמצום והתפשטות והמשכה שע"ז מורים אותיות יו"ד ה' וא"ו דש' הוי', ותי' ה' ל' הויה כו' שנתהוה ממך מדת הגדולה, וע"י התבוננות זו נמשך לאדם ג"כ לב נשבר ונדכה שיהי' שוה בעיניו כל עניני העולם שנופלים תחת הזמן עבר ועתיד והוה ולא יתאוה להם ולא ישית אליהם לב כלל, כי יאמר ללבו הרי קודם זה כמה שנים לא עלתה על לבי כלל לחשוב ולהרהר בענין זה, ואחר כמה שנים לא יהי' הדבר ולא יבוא כלל, ולכן גם עתה יהי' דומה בעיניו כאלו היום קודם הזמן הזה ואחריו, וזהו איזהו חכם הרואה את הנולד שרואה בבחי' ראי' ממש מה שנולד אח"כ שלא יהי' הדבר הרע כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו', ואחרית כל דבר הוא רימה ותולעה והוה ונפסד, וזהו אתה פוררת בעזך ים, פי' ים נק' כמה בחי' שהם מצולות ים וכמ"ש ותשליך במצולות ים כל חטאתם, ואתה מפרר ומפזר אותם בעזך היינו ע"י בחי' התבוננות הנ"ל אין לו תפיסת מקום להחשב בבחי' יש רק יפרר ע"י בחי' לב נשבר ונדכה כו'.
434 מן הארץ לרקיע : ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גן נעול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הענין הוא דבחי' גדול שייך בה' דענין גדול הוא דמן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה עובי כל רקיע מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע מהלך ת"ק שנה רגלי החיות כנגד כולם שוקי החיות כנגד כולם קרסולי החיות כנגד כולם , וזה שייך בהתפשטות אורו, אבל בעצם א"ס אינו שייך לומר גדול, דגדול אינו שייך כ"א בהאור אבל לא במקור האור, דמאחר שכל דבר אינו תופס מקום כלל מה שייך לומר גדול ממי הוא גדול, לכן לגדולתו אין חקר
24 דמן הארץ לרקיע : ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את הוי' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והוא בחי' סוכ"ע שלמעלה מבחי' השתלשלות העולמות, וכנ"ל שהי' קודם שנברה"ע, ושם אלקים הוא בחי' ממכ"ע שמתלבש בתוך העולמות, וזהו ג"כ ענין מ"ש וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם, כ"א בש' שדי לפי ששם שדי הוא שאמר לעולמו די, כי העולמות נמשכו בבחי' גבול ומדה וכמו שארז"ל מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה כו', ואפי' עולמות עליונים ג"כ הם בבחי' גבול ומדה, ואפי' ג"ע הוא בבחי' גבול כי ג"ע הוא השגה, וענין ההשגה הוא בחי' גבול כמובן.
68 מן הארץ לרקיע : ראה חגיגה יג, א. לקמן מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי על יד הערה 23 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א בגמ' וכו' קא מפלגי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הנה הקב"ה הוא בחי' קדוש וברוך, פי' קדוש הוא בחי' מובדל שהוא ית' קדוש ומובדל מגדר עולמות ואינו כמו הנשמה שמחיה את הגוף שמתפעלת ממקרי הגוף מפני שהיא מתלבשת בתוך הגוף, אבל הוא ית' הוא קדוש ומובדל וכתי' אני הוי' לא שניתי בין קודם שנבה"ע בין אחר שנבה"ע שהתהוות העולם אינו פועל שום שינוי בו ית', אך עכ"ז הנה בחי' זו שייך לבחי' עולם שזהו נק' סוכ"ע, שהחיות הלז הוא סובב ומקיף ואינו מתלבש בבחי' פנימיות שלכן אין העולם פועל בו שום שינוי ח"ו, אעפ"כ הנה חיות זה שייך לעולם שלכן נק' סוכ"ע שסובב ומקיף את העולם שנמצא שייך לעולם, וה"ז כמשל השמים שהם מקיפים את הארץ כו', והנה כתי' שמים לרום, כי גבהו שמים מארץ, שהשמים המה גבוהים ורחוקים מבחי' הארץ, עכ"ז הנה הריחוק שמים מהארץ הוא בשיעור מצומצם דוקא כך או כך ואם היו השמים רחוקים יותר מהשיעור הקצוב להם לא היו פועלים פעולתם בארץ, וכתי' וממגד תבואות שמש שהארץ מקבלת ההשפעה מבחי' שמים, הרי אף שהשמים הם מובדלים במדרגה מבחי' הארץ עכ"ז הם שייכים לארץ*, כך יובן למעלה בבחי' החיות הנק' סוכ"ע אף
15 הריחוק שמים מהארץ . . מצומצם : ראה חגיגה יג, א. לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 68.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולהבין מהו ענין החשבון של תקט"ו, הענין הוא דהנה אנו רואים שלמעלה הוא הכל על חשבון ת"ק שנה כמשארז"ל מהארץ לרקיע מהלך ת"ק כו', בין רקיע לרקיע כו', ובמד"ר בראשית פט"ו עה"ח מהלך ת"ק שנה כו', ולהבין מהו ת"ק דוקא.
23 מהארץ לרקיע מהלך ת"ק : ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הים ראה וינוס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בע"ח, ובאגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, וצ"ל שמאיר בת"ת דז"א ע"י בחי' החכמה כמ"ש בלק"ת בד"ה קמפלגי אם בהרת רפ"ד בהג"ה, שבאצי' מאיר אוא"ס בחכמה לבד כמ"ש בע"ח והחכמה נק' ג"כ שמים כנודע מענין שם מים, ע' בת"א בד"ה כי עמך מקור חיים בענין השקיפה ממעון קדשך מן השמים, ובד"ה השמים כסאי, ובכ"ד, ועכ"ז נק' סוכ"ע ששייך לעולם שלגבי אוא"ס גם החכ' דאצי' כעשי' גשמי' נחשב כמ"ש כולם בחכ' עשית (ולפ"ז יתפרש כפשוטו מה שלא שניתי כלל לפי שגם בחי' סוכ"ע אינו תופס מקום כלל וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו שגם בחי' נשגב הוא ג"כ רק שם והארה כו' ורק הודו הוא על ארץ ושמים שגם על בחי' שמים סוכ"ע הוא ג"כ רק הודו בחי' זיו לבד, אכן זהו לגבי אוא"ס שלמעלה מבחי' סוכ"ע, אבל באמת גם בבחי' סוכ"ע עצמו ג"כ לא שניתי שאין הבריאה פועל ח"ו שום שינוי מאחר שאינו מתלבש כו' וזהו הנה טפחות נתת ימי שגם מה שמאיר במל' מבחי' יומין היינו בחי' ז"א ואפשר גם חו"ב שנק' יום יום כמ"ש במ"א בענין שעשועי' יום יום, ועכ"פ בחי' מוחין דז"א זהו בכלל יומין יחשב, הוא טפחות שהוא מדוד כנ"ל ממשל השמים שהגבהתם ורוממותם מן הארץ מדוד ת"ק שנה כו'), וזהו שבאמת גם סוכ"ע אין ערוך לעצמותו ית', ואעפ"כ וחלדי בחי' יבשה פי' שכל מה שביבשה יש בים חוץ מן החולדה (שהיא ביבשה לבד וזהו וחלדי) כאין נגדך כי בחי' ממכ"ע הוא רק הארה בעלמא (בחי' אין המהוה היש דבי"ע, שזהו שהבריאה נק' יש מאין בחי' הארה לבד), ואין ערוך לבחי' סובב ימין של הקב"ה בחי' וימינו תחבקני בחי'
65 השמים . . הארץ . . ת"ק שנה : ראה חגיגה יג, א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי על יד הערה 23 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את ה' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
נשמור לעשות כל המצות הזאת, והעושה צדקה נק' צדיק שממשיך צדקה, והנה כתי' בראשית ברא אלקים ובכל וימ"ב לא נז' שם הוי' כ"א שם אלקים רק לאחר השבת כתי' ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, והענין דשם הוי' הוא שמו הגדול שלמעלה מהשתלשלות והוא משארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו לבדו והוא בחי' סוכ"ע שהרי הוא קודם שנבה"ע, והנה כתי' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם, דגבי אבות הי' גילוי שם שדי שאמר לעולמו די, והוא מקור הגבול מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע מהלך ת"ק שנה כו' ואפי' עולמות עליונים הם מוגבלים ואפי' ג"ע שהוא בד"כ ג"ר ה"ז הגבלה דהשגה הוא הגבלה, וכדי שיהי' גבול מא"ס הבבע"ג דאינו בערך יותר משאין ערוך אחד לגבי אלף אלפים ורבוא רבבות שהם מסוג אחד וגם הם בערך זל"ז הגם דעצם המספר אינו בערך מ"מ ה"ז חלק א' מאלף אלפים ורבוא רבבות אבל לגבי בלי מספר הרי אלף אלפים ורבוא רבבות, ואחד, בהשואה אחת, וכדי שיתהווה הגבול מבבע"ג, הוא ע"י שם אלקים שהוא מדת הצמצום, וזהו במע"ב כתי' שם אלקים דוימ"ב הוא בבחי' דיבורו של הקב"ה שחשיב מעשה לכן כתי' שם אלקים אבל לאחר השבת דכתיב ויברך את יום השביעי ויקדש אותו והו"ע העלאת העולמות אז כתי' ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, דגבי שבת כתי' סגור יהי' ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח, י'מי ה'מעשה ו'ביום ה'שבת ר"ת הוי' דבשבת נמשך בחי' ענג העליון ומאיר בחי' הוי', וזה גדולים מעשה צדיקים
44 מן הארץ לרקיע . . ת"ק שנה : ראה חגיגה יג, א. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי על יד הערה 23 ואילך. ולקמן בהנחה שם על יד הערה 20 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שינוי ח"ו, דבחי' זו הוא בחי' סוכ"ע שסובב ומקיף לבד (נר' דאין ר"ל שסובב ומקיף למעלה דמבואר בלקו"ת פ' נצבים ד"ה שוש אשיש דאין הפי' סובב מלמעלה אלא שהוא בהעלם וא"כ אין העולמות פועלים שום שינוי ח"ו, דממכ"ע הוא השפעה בפנימיות וכמשית"ל אי"ה לכן לפ"ע העולם ה"ז שינוי אבל בחי' סוכ"ע הוא שוה בכל העולמות וכמו בחי' מחה"ק שכולל כל העולמות בהשוואה אחת אצי' ועשי' שוין ונק' אור כללי וכמבו' במ"א) אך מ"מ נק' סובב כל עלמי"ן ששייך קצת להעולמות וכמו השמים שמקיף להארץ וגבוה הרבה מהארץ וכמ"ש שמים לרום, כגבוה שמים מארץ , ומ"מ הוא במדה וגבול דהארץ מקבל מהשמים וכמ"ש ממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים ואם לא הי' מוגבל איך יקבל מהשמים, ואם הי' רצון הבורא בא"א הי' בא"א ג"כ, אבל כפי שהי' הרצון שיקבל בכך וכך א"כ צ"ל הריחוק ג"כ במדה וכמארז"ל מן הארץ לרקיע ת"ק שנה כו', וכמו"כ יובן בענין הסוכ"ע הנ"ל שיש לו ערך להעולם (דגם בחי' אור הכללי הנ"ל הרי הי' בו בכלל כל העולמות שנתהווה אח"כ בפרט וכמו"כ יובן עד רום המעלות) ובחי' זו נק' קדוש ו', דיש קדוש וקדש, קדש הוא קדש מילי' בגרמי' שאף שלא היו העולמות כלל שייך בחי' זו (אפ"ל הוא בחי' א"ס שלפני הצמצום הראשון שהי' אוא"ס ממלא את כל מקום החלל וע' בד"ה ביום ההוא יגלח אד' בתער השכירה, וע' בש"ת ח"א ד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו), ובחי' קדוש ו' הוא ההמשכה מבחי' כתר לז"א, ואות
24 מן הארץ לרקיע : ראה חגיגה יג, א. ראה גם לעיל הנחה ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין דהנה כתי' כה אמר ה' אם בדרכי תלך ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, הנה עבודת המלאכים הוא בבחי' עמידה וכמ"ש שרפים עומדים, כולם עומדים ברום עולם, ויש בזה מעלה וחסרון, מעלה שאינו שייך בהם ירידה דאינם מתלבשים בגופים דד' יסודות, וחסרון שאין בהם עלי' כ"כ אף שממשיכים ע"י בטולם המשכת אלקות כו' מ"מ אין העלי' כ"כ, דכתי' ורגליהם רגל ישרה ואי' בתוס' ישר"ה מספר תקט"ו כמנין תקט"ו תפלות שהתפלל משה כמנין ואתחנ"ן, וצ"ל למה מספר תקט"ו דוקא, ומצינו כל המספרים שבשמים הם ת"ק כמו עובי כל רקיע מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע מהלך ת"ק שנה כו' עץ החיים מהלך ת"ק שנה , וצ"ל למה מספר ת"ק דוקא.
18 ואי' בתוס' ישר"ה מספר תקט"ו : חגיגה יג, א ד"ה ורגלי. ראה גם לקו"ת אמור לד, א. אוה"ת חנוכה כרך ה ע' 1828 ואילך [בהעלותך ע' תי ואילך]. משפטים כאן ע' א'קעג. ואתחנן ס"ע קיג ואילך. ובכרך ו' ע' ב'קצג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין דהנה כתי' כה אמר ה' אם בדרכי תלך ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, הנה עבודת המלאכים הוא בבחי' עמידה וכמ"ש שרפים עומדים, כולם עומדים ברום עולם, ויש בזה מעלה וחסרון, מעלה שאינו שייך בהם ירידה דאינם מתלבשים בגופים דד' יסודות, וחסרון שאין בהם עלי' כ"כ אף שממשיכים ע"י בטולם המשכת אלקות כו' מ"מ אין העלי' כ"כ, דכתי' ורגליהם רגל ישרה ואי' בתוס' ישר"ה מספר תקט"ו כמנין תקט"ו תפלות שהתפלל משה כמנין ואתחנ"ן, וצ"ל למה מספר תקט"ו דוקא, ומצינו כל המספרים שבשמים הם ת"ק כמו עובי כל רקיע מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע מהלך ת"ק שנה כו' עץ החיים מהלך ת"ק שנה , וצ"ל למה מספר ת"ק דוקא.
20 עובי כל רקיע : ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
עומדים ברום עולם, שרפי' עומדים ממעל לו, והנה בעמידה יש מעלה וחסרון, שמעלה יש להם שאין להם ירידה ועומדי' תמיד במדרגה אחת וחסרון יש להם שאין להם עליי' גדולה, אך אעפי"כ ע"י עמידה שלהם שעומדי' במדריגה אחת באוי"ר וע"י אמירת קדוש עי"ז הם ממשיכים גילוי אוא"ס ב"ה כמ"ש ורגליהם רגל ישרה וארז"ל ישרה גימט' תקט"ו, וכן ואתחנן גימט' תקט"ו, היינו תקט"ו תפלות שהתפלל משה כמנין ואתחנן.
20 ישרה גימט' תקט"ו : תוד"ה ורגלי חגיגה יג, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 21.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולהבין מהו החשבון של תקט"ו, הנה אנו מצינו גם למעלה חשבון ת"ק שנה כמו שארז"ל מן הארץ לרקיע ת"ק שנה , בין רקיע לרקיע ת"ק שנה כו' עץ החיים מהלך ת"ק שנה .
22 מן הארץ לרקיע ת"ק שנה : ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הענין הוא, דהנה יצי"מ יש עד רום המעלות דכמו שיש מצרים למטה בלעו"ז כמו"כ יש מצרים בקדושה, דמצרים הוא ל' מיצר וגבול והו"ע מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה , עובי כל רקיע מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע ורקיע כו', וכמו"כ ההשגות דג"ע הן בבחי' גבול שהרי כל צדיק וצדיק יש לו מדור בפני עצמו, והיינו שיש חילוקים בההשגות ובהכרח לומר שיש גבול להשגתן דאז שייך שיהי' חילוקים באופני ההשגות, ועם היות דהגילוי דג"ע הוא גילוי בחי' האצי' כנ"ל אמנם אצי' הוא ג"כ עולם שהוא בבחי' גבול דהרי הכלים דאצי' הן בחי' גבול וכמ"ש בעבוה"ק והגבול הנמצא ממנו תחלה הן הכלים דאצי', ולכן הרי הם מגבילים את האורות, ובאמת הרי כללות בחי' ההשתל' הוא בבחי' גבול, וביצי"מ הי' היציאה מבחי' מיצרים וגבולים דסדר השתל' כי יצי"מ הי' הכנה למ"ת, ובמ"ת הרי נמשך גילוי בחי' עצמו' אוא"ס למטה בתומ"צ דכתי'|20 וירד הוי' על הר סיני שהי' התגלות העצמות ממש, אמנם בכדי שיהי' גילוי כזה הי' צ"ל היציאה מהמצרים דסדר השתל' כי ע"פ סדר השתל' בסדר והדרגה הרי בחי' גילוי המהות דאלקות הוא בג"ע משא"כ למטה הוא בחי' השגת המציאות לבד, וגם בג"ע הנה בחי' השגת המהות דג"ע הוא בבחי' אצי' לבד, ולזאת בכדי שיהי' בחי' מהות אוא"ס ממש למטה בתומ"צ הי' צ"ל יצי"מ.
156 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות י"ט כסלו תרצ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אין דעם עצם המוחין ומדות פון רבי'ן קאָנען מיר קיין שום השגה ותפיסא ניט האָבן, באַ אונז איז דאָס במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור .
16 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה להבין כל הנ"ל צריך להבין ענין הגורל בעבודת ה', דהנה כתיב ישמחו השמים ותגל הארץ , ומרומז בר"ת שם הוי', י'שמחו ה'שמים מרומז אותיות י"ה שהו"ע חו"ב, ו'תגל ה'ארץ מרומז אותיות ו"ה שהוא מדות ומל', כי המוחין נק' מקיפים והמדות ומל' פנימי', כי כמו שהשמים מקיפים את הארץ וכל מה שבארץ כל פרטי דצח"מ יש להם שרש ומקור בשמים כמאמר אין לך עשב כו' רק שבשמים הם בהעלם ובדרך כלל, הגם שכל צמח יש לו מזל מיוחד עכ"ז אינם מחולקים ומפורדים כמו למטה בגשמי' והארץ היא מוציאם מההעלם אל הגילוי ומחלקם לפרטים מחולקים וכן המוחין לגבי המדות, דהנה שרש המדות ישנם בשכל כמו מדות שבשכל רק ששם אינם מורגשים עדיין למהות מדה כמו בלב, והראי' שסברא אחת המטה כלפי דין תוכל להתהפך כלפי חסד, כידוע ע"פ כי יצר לב האדם כו', שקודם המבול היתה מטה סברא זאת כלפי דין כו', ואח"כ וירח ה' כו' ויאמר לא אוסיף לקלל כו' ג"כ מטעם כי יצר לב האדם כו' ובפרט במדת המל' ששם נעשו נגלים ומחולקים בפועל ממש, ולכן המדות ומל' שהוא ו"ה מרומז בתיבות ותגל הארץ והמוחין מרומזים בתיבות ישמחו השמים, ולכן ארז"ל שמן הארץ עד לרקיע מהלך ת"ק שנה , כי הנה ע"ס הם חמש כנגד חמש כדאיתא בס"י וכ"א כלול מעשר ועשר מעשר, וזהו שמן המל' עד החכ' יש ת"ק מדריגות, ולכן שנות האבות הם כימי השמים על הארץ , כי כל עבודת האבות הי' להוסיף אורות בע"ס דאצי', ולכן הי' ג' אבות כנגד ג' קוין, ואברהם הי' מרכבה לקו הימין חח"ן שהוא עמוד גמ"ח כמ"ש בס' הבהיר אמרה מדת החסד כו', ויצחק מרכבה לקו השמאל בג"ה שהוא עמוד העבודה ולכן הי' עולה, ויעקב מרכבה לקו האמצעי דת"י שהוא עמוד התורה כמ"ש ויקם עדות כו' ותו' שם בישראל, ולכן חיו
82 שמן הארץ עד לרקיע : חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה יש עוד בחי' בכל מאודך שהוא בחי' אחת כי העצם בלתי מתחלק, והענין יובן ע"ד אין מוסרין ס"ת אלא למי שלבו דואג בקרבו שזה הי' מן הסתם
139 אין מוסרין ס"ת : ראה חגיגה יג, א. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' סד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסא ואילך. וש"נ. קונטרסים ע' קסח ובלקוטי ביאורים שם. שעה"י קיג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך י ג'רי
מקור מפורש
בדף זה
ובימיו ובימינו תקוים תקנת כנס"י - העגונה כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור (איכ"ר), כימי צאתך מארץ מצרים, איש וביתו באו ואיש וביתו עלו, גם אבני ביתו וקורות ביתו (תענית יא, א וע"פ משרז"ל במדרש תהלים סו"ס עג), שיקבעו בארץ החיים נחלת צבי, אלא שצ"ל שמנים מחלב ומתוקים מדבש (חגיגה יג, א)5, לימוד פנימיות התורה, אשר בי' יפקון מן גלותא ברחמי (זח"ג קכד, ב), כד אתגליא לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא ובגיני' וקראתם דרור בארץ (ת"ז ת"ו ובסופו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישלח י"ט כסלו
מקור מפורש
בדף זה
ונעלמה מכל תלמידי חכמים כ"א ליחידי סגולה ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים כדאיתא בגמ'"—
11 חגיגה יא, ב ואילך. שם יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
והנה פשוט דאם לא נתלמד ונתחנך בעשיית כל המצוות קודם גירותו, לא יוכל לקיימן מיד אחר הגירות, וא"כ למה אין מלמדין אותו כל המצוות ובכל פרטיהם, ואדרבה — "אין מאריכין בדבר זה".
38 ואין לומר דכיון שאינו מוכרח להתגייר א"א שיחולו עליו שום דינים, דהרי הותר ללמדו מקצת מצות כו' גם קודם הגירות אף שעכו"ם שלמד תורה חייב מיתה (סנהדרין נט, א). ולהעיר ממהרש"א בחדא"ג שבת לא, א. שו"ת רעק"א סי' מא. טו"א חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
האותיות ת"ק מצביעות על בחינת המדות (ולכן העולמות, שמתהווים מהמדות – שבעת ימי הבנין – קשורים למספר ת"ק), והאותיות ט"ו (בגימטריא י־ה) מצביעות על ענין המוחין, והמשמעות של (ואתחנן בגימטריא) תקט"ו היא חיבור המוחין והמדות – ת"ק וט"ו במלה אחת.
68 ראה חגיגה יג, א. וראה לקו"ת אמור לד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
בתורת החסידות מוסבר על כך, שהאותיות ת"ק מצביעות על דרגת המדות – ו־ה, ומשום כך עניני העולמות, המתהווים מהמדות, שבעת ימי הבנין, הם במספר ת"ק.
72 ראה חגיגה יג, א. וראה לקו"ת אמור לד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
תנאים אחרים שעסקו ברזי התורה, לא גילו אותם לאחרים.
72 זח"ג קה, ב. וראה גם פסחים קיט, רע"א. חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
6 חגיגה יג, א. וראה תניא ספי*ג. לקו"ת נצבים נו, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
חש הוא מלשון שתיקה [כדאיתא בגמרא מאי חשמל כו' עתים חשות עתים ממללות], והשתיקה דחש היא למעלה מדיבור, ע"ד מלה בסלע שתיקותא בתרי.
39 חגיגה יג, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שיש להם גופים שהם מב' היסודות הדקים עכ"פ, לכן הם בהגבלת המקום, כפי שמצינו שיש מלאך בשליש עולם עומד ויש מלאך גדול מהלך ת"ק שנה.
15 ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
אחש הוא מלשון חש, שפירושו שתיקה, כדאיתא בגמרא בפירוש חשמל, עתים חשות עתים ממללות, בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה, חשות, ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה, ממללות, שמזה מובן ששתיקה היא דרגא נעלית יותר מדיבור.
25 חגיגה יג, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שבין עולם לעולם ישנו מהלך ת"ק שנה, הרי מובן גודל השיעור ד"מהלך ת"ק שנה" שהלך הקב"ה, וכל זה כדאי בשביל "לקנות לו שם"!
66 חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וזאת – למרות שגוי שלומד תורה הרי זה היפך החיים שלו (מלבד האיסור על המלמד שלא ללמוד תורה עם גוי ).
3261 ראה תוד"ה אין – חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
חש הוא מלשון שתיקה [כדאיתא בגמרא מאי חשמל כו' עתים חשות עתים ממללות], והשתיקה דחש היא למעלה מדיבור, ע"ד מלה בסלע שתיקותא בתרי.
39 חגיגה יג, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בדף זה
אבל בעולם הבריאה דכתיב ומשם יפרד כו' הרי שם נמצאו ושם נתהוו הנבראי' יש מאין בבחי' הפירוד דהיינו בבחי' הגבול ממש כמו מלאכים דבריאה ודיצירה שיש להם קצבה ומדידה בבחי' חומר שלהם עד שהוא רק מהלך ת"ק שנה וכדומה.
97 מהלך ת"ק שנה : חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מקור מפורש
בדף זה
ויובן כ"ז בהקדים לבאר הטיב ענין שרש המלאכים והנשמות וההבדל שביניהם, הנה המלאכי' וכל צבא השמים העומדים ברומו של עולם אומרי' שירה בכל בתמידיות שיש כתות מלאכים שאומרי' קדוש ויש שאומרי' ברוך ויש שאומרי' ימלוך כו' כמ"ש יחזקאל הנביא ע"ה ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו וגו' שזהו בחי' הביטול שלהם למקורן מדת מלכותו ית' כמ"ש מלכותך מל' כ"ע וגו' שמתבטלין במציאות ע"י השרש שלהם, והנה מהות המלאכי' הם בבחי' חומר וצורה שהחומר הוא הגוף והכלי שלו שהוא בגדר מקום וזמן כענין שארז"ל בסנד"ל שגבוה ת"ק שנה ויש מהם שהוא גבוה כשליש העולם שהוא ק"ס שנה כנז' בדרז"ל אך החומר הגוף שלהם איננו גשמיי כשלנו שהוא מורכב מד' יסודות פשוטי' דארמ"ע כ"א הוא בדקות ורוחניות יותר שמורכב רק מב' יסודות הרוחני' יותר והמה רו"ח וא"ש כמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט וכפי' הרמב"ן ז"ל אבל הגוף שלהם הוא בגדר מקום וזמן כנ"ל והצורה הוא האור השכל וההשגה שלהם שהוא כמהות השכל וההשגה שלנו כו' שע"י השכל משיגי' גדולתו ית' ומתבטלים בהשיר שלהם כנ"ל.
9 בסנדל שגבוה ת"ק שנה : ראה חגיגה יג, א. פסק"ר פ"כ. וראה ג"כ חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בדף זה
ומהשאמרה עוד כי ראה ה' בעניי כו', כי הנה פי' בכל לבבך ידוע שהוא בשני יצריך כמארז"ל, והענין הוא דהיינו בחי' גבו' שבחסד דמפני אהבה יבא לבחי' מרירות וצער על היפוכו ממה שמרוחק עדיין ולא נתדבק כראוי כו' והוא בחי' פנימי' האהבה, ונק' חולת אהבה כידוע בפי' רשפי' רשפי אש כו' דמוקדין לי' בשלהובא דרחימותא והיינו בגלותא דוקא מפני עוצם הריחוק שיבא מזה תגבורת התשוקה באהבה כו', והיינו ג"כ בחי' בע"ת שגדולי' מצ"ג משום דמשכין לי' בחילא יתיר כו' כמ"ש בזוהר, וזהו מ"ש ויצעקו אל ה' בצר להם כו' פי' מן המיצר והצמצום שהוא בחי' התגשמות זה העולם מכל צד בבחי' זמן ומקום, וגם מי שאין לו חטא ועון יכול להיות בע"ת לצאת מחשך והסתר זה העולם הגשמי וגם מעולמות העליוני' ממנו שגם הם בבחי' גבול ותכלית ת"ק שנה כו', שכ"ז בחי' העלם והסתר לאור אלקים חיים שהוא בחי' א"ס אין לו תחלה ואין לו תכלה כו', ע"כ באה הנפש לידי מרירות וצער מהסתר הזה, והוא מ"ש ויצעקו אל הוי' בחי' סוכ"ע בצר להם מבחי' הצמצום וההסתר כו' וכמ"ש מן המיצר קראתי י"ה כו'.
53 מעולמות העליוני'. . ת"ק שנה : ראה חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ובחי' עוד וסוס אשר רכב עליו המלך ענין הסוס שהוא ע"ד שארז"ל בלילה מאי קעביד רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין שנאמר רכב אלקים רבותיים אלפי שנאן א"ת שנאן אלא שאינן שחסר ב' אלפים משני רבותיים כו', ופי' כי ח"י אלף עולמות הן בבי"ע ושרשן באצי' הוא בחי' ח"י חוליות והן ח"י ברכאן דצלותא שהן המשכות ברוך אתה כו' מלשון ברכה והמשכה להיות הוי' אלוקינו והמשכות הן מבחי' חכים ולא בחכמה ידיעא מבין ולא בבינה כו' עד בחי' נו"ה שהן כלי השפעה והן ג' ברכות אחרונות רצה ומודים כו' ונשפעים ונמשכים מאצי' לבי"ע אזי נעשה מהם ח"י אלף עולמות כי בי"ע הם בעלי גבולים לגבי אצי' כי הגם שהמלאכים גדולים מאד סנד"ל ת"ק שנה כו', מ"מ בחי' גבול הוא ואינן יכולין לקבל האור וההמשכה כמו שהוא באצי' וכענין שארז"ל הושיט אצבעו הקטנה ביניהם כו' אלא ע"י שבכאו"א מתחלקת לאלף.
28 ת"ק שנה : חגיגה יג, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין ביאור הדברים
מקור מפורש
בדף זה
אך עכ"ז אף שהם גופים נפרדים הם בבחי' ביטול אליו ית' בתמידיות ומהפכים מיש לאין, כמ"ש וצבא השמים לך משתחוים, לזה הם נק' בחי' נעל החופה את רוב הרגל שהוא בחי' מל', שע"י ביטולם נמשך בחי' מל' דאצי' לבי"ע, להיות בחי' בע"ג מהלך ת"ק שנה, דהיינו ע"י עבודתם בתמידות בבחי' ביטול היש לאין, כי זהו עיקר התענוג למעלה שיהי' בחי' יש ובטל כו' נעוץ סופן בתחלתן וכו'.
22 מהלך ת"ק שנה : ראה חגיגה יג, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נד
מקור מפורש
בדף זה
אך להיות כי הקשו לשאול במופלא ממני לחוות דעי למרחוק , בדבר שלא שמעתי מפי רבותי נ"ע, כשנעשה מעשה רב ועצום במאוד מהנעשה עתה, דהיינו בשנת תקל"ב ק' בראד שהדפיסו הכרוז דמחנכם, ועוד נוסף עליהם דברים רבים קשים כגידים , ומרורות פתנים , שקרים וכיזובים גדולים ועצומים על כמה ניירות, ונשלחו הספרים בכל תפוצות הגולה, ממש לא יאומן כי יסופר גודל הבזיונות והיסורין שנעשו אז להצדיקים המפורסמים דוואלין, עד שלא יכלו לשבת בבתיהם, ובאו כולם לחסות בצל כנפיו של רבינו הגדול המנוח זלה"ה בק' ראוונע , ולטכס עצה כדת מה לעשות .
3425 במופלא ממני : ע"פ חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר החקירה [דרך אמונה] [קיצור חלק א']
מקור מפורש
בדף זה
(א) הר"ס גאון בספר האמונות והדעות מאמר ראשון פרק ראשון הכריח מהחוש שהשמים הם בעלי גבול ותכלית, וגם ארסטו הכריח כן במופת וכ"ד הרמב"ם במ"נ בהקדמה לחלק שני סעיף י"ב, וכן פשוט בדברי רז"ל פ"ב דחגיגה דף י"ג ע"א, וכיון שכן חייב הרס"ג בפשיטות שבהכרח יש לכחם גבול ותכלית כי אי אפשר שיהיה בגוף בעל גבול, כח בלתי בעל גבול, במכש"כ ממה שאי אפשר שיהיה בנמלה כח כמו בפיל, או שילד בן יום אחד יהיה בו כח ודעת כמו באיש בן שלשים שנה, אף ששניהם בעלי גבול מכל שכן ריחוק בעל גבול מכח הבלתי בעל גבול שהוא אין ערוך כלל, יותר לאין שיעור מערך הנמלה לגבי הפיל, ע"כ יתחייב שהכח
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ג שלש רגלים תחוג
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא דהנה כתי' כה אמר ה' אם בדרכי תלך כו' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, שהמלאכי' נק' עומדים וכמ"ש כולם עומדים כו' שרפים עומדים כו', והנה בעמידה יש מעלה וחסרון, שהמעלה הוא שאין להם ירידה ועומדים תמיד במדרגה אחת, והחסרון הוא שאין להם ג"כ עלי' גדולה כו', אך הנה אעפ"כ ע"י עמידה שלהם שעומדים תמיד במדרגה אחת באהוי"ר ברשפי אש עי"ז הם ממשיכי' המשכת גילוי אלקות, וכמ"ש ורגליהם רגל ישרה, ואיתא בתוס' חגיגה דף י"ג ע"א שישרה בגי' תקט"ו, וכן ואתחנן הוא בגי' תקט"ו שתקט"ו תפלות התפלל משה כמנין ואתחנן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הים ראה וינוס
מקור מפורש
בדף זה
וכמ"ש בד"ה קמפלגי כו' אם בהרת קדמה, שלא נדפס, שגם בחי' החיות דבחי' סוכ"ע שקדוש ומובדל ואינו כמו הנשמה שמחי' את הגוף שמתלבש בגוף להחיותו לכן מתפעלת ממקרי הגוף אבל בחי' סוכ"ע הוא קדוש ומובדל, ועכ"ז הנה בחי' סוכ"ע זו שייך לעולם רק שהתהוות העולם אינו פועל בו שום שינוי ח"ו ולכן אני ה' לא שניתי ואתה הוא קודם שנברה"ע, ואתה הוא לאחר שנברה"ע בלי שום שינוי כלל, והמשל בזה הוא כמו השמים שמקיפים את הארץ שהם כמו בחי' סוכ"ע ולכן השמים הם גבוהים במדריגה לגבי בחי' ארץ כמ"ש שמים לרום (משלי ) וכתי' כי גבוה שמים מארץ (ישעי' נ ) ועכ"ז השמים משפיעים לארץ כמ"ש ממגד תבואות שמש שלכן ריחוק השמים מן הארץ קצובין מהקב"ה שיהיו מרוחקים כך כפי שגזר, ואם היו מרוחקים יותר לא הי' הארץ יכולה לקבל מהם, ועד"ז יובן בחי' סוכ"ע שאם היותו סובב ומקיף עכ"ז הוא מחי', וכמ"ש במ"א שאין הפי' סובב ומקיף מלמעלה כ"א שאת השמים ואת הארץ אני מלא אלא שזהו בהעלם, ולכן נק' בחי' סוכ"ע ששייך לעולם כו', וז"ע קדוש וא"ו שהוא המשכה מבחי' קד"ש מלה בגרמי' ח"ס שהוא"ו הוא בחי' קו והמשכה בחי' שערות כו', וע"ש בד"ה בהרת הנ"ל, שזהו בחי' הארת הכתר שמאיר בז"א, ושם שהוא"ו הוא בחי' הקו וחוט, והיינו שנמשך אחר מה שפי' מ"ש בזהר בענין הכל תלוי במזל אפי' ס"ת בהיכל ענין יקירא קדישא שזהו בחי' הקו וחוט (בד"ה יגלח א"ד בתער) שהזהר אינו מדבר יותר כ"א באצי' וכתר דאצי', והוא מאיר בכל האצי' ע"י התלבשותו בחכמה כמ"ש
45 ריחוק השמים מן הארץ קצובין : ראה חגיגה יג, א. לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 68.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל שמחת תורה תרפ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וואָס אויף אַ פעולה פון אַ אידן וואַרט אפילו מלאך מיכאל, וואָס ער האָט דאָך שטענדיק אהבה צו אלקות, מ"מ וואַרט ער אויף אַ פעולה פון אַ אידן, ווען קען ער אָנהויבן זאָגן קדוש, אַז אַ איד זאָגט דאָ למטה פריער קדוש, ברן יחד כוכבי בקר, וואָס מלאך מיכאל האָט דאָך קפ"ו אלף מחנות, וואָס קיין מלאך האָט אַזויפיל מחנות ניט אַרויסגעשטעלט, און אין יעדער מחנה איז דאָך עד אין מספר, און זיי אַלע וואַרטן אויף אַ אידן, אַ אידן דאַרף גאָר ניט זיין נוגע ווען דער זמן איז, ער דאַרף וויסן ער שטייט אויף פון שלאָף,
14 ראה חגיגה יג, א: אלף אלפין ישמשוני' מספר גדוד אחד ולגדודיו אין מספר.
[edn_13_*] ב"התמים" שבפנים ההערה, שנפטר ט' טבת. ב"תולדות התמימים" ("כרם חב"ד" גליון 3 ע' 27): כא טבת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר