70

ויוצא מכך, שבפרשה זו קיימת התאחדות של בחינת הצדיקים – בית ראשון, עם בחינת בעלי התשובה – בית שני.

יג. "ואתחנן" – בית ראשון ובית שני

איחוד זה של בית ראשון עם בית שני נרמז גם במילה הראשונה, בשמה של הפרשה – ואתחנן, המצביע על תוכנה העיקרי של הפרשה:

"ואתחנן" בגימטריא תקט"ו⁷⁰. בתורת החסידות מוסבר על כך⁷¹, שהאותיות ת"ק מצביעות על דרגת המדות – ו־ה, ומשום כך עניני העולמות, המתהווים מהמדות, שבעת ימי הבנין, הם במספר ת"ק⁷². ט"ו (בגימטריא י־ה) היא דרגת המוחין. והענין של תקט"ו, גימטריא של "ואתחנן", חיבור של ת"ק וט"ו במילה אחת, הוא חיבור המוחין והמדות⁷³.

וזה רומז לאיחוד של בית ראשון עם בית שני, כי בית ראשון הוא⁷⁴ בבחינת י"ה, ובית שני הוא בבחינת ו"ה.

זהו אחד ההסברים לכך שבשבת הראשונה שבה מתחילה הנחמה, מיד לאחר תשעה באב, קוראים את פרשת ואתחנן,

כי כל הענינים נמשכים על ידי התורה, וכיון שההתעלות שצריכה להיות לאחר תשעה באב היא שתהיינה שתי המעלות, של בית ראשון ושל בית שני ביחד, לכן קוראים בתורה את פרשת ואתחנן, שיש בה איחוד של י"ה עם ו"ה,

ועל ידי הקריאה בתורה ואמירת ההפטרה, שבה מופיע בגלוי ענין זה של "נחמו נחמו" פעמיים, אודות האיחוד של בית ראשון עם בית שני, מקרבים ומחישים את קיום היעוד "נחמו נחמו – על בית ראשון ועל בית שני",

ויתגלה⁷⁵ הבית השלישי, שבו יתאחדו הבית הראשון והבית השני, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.