311

ובדרך הרמז יש לומר: מאמר זה של רשב"י נקבע כמשנה י"ג בפרק, כדי לרמוז, שהענין של "כתר שם טוב עולה על גביהן" התקיים אצל רשב"י לאחר היותו שלש עשרה שנה⁶⁸ במערה, מצד הדרגה של "י"ג", כדלעיל.

י. ל"ג בעומר – איחוד בין נגלה לנסתר

בכך אפשר להבין את הקשר שבין כל האמור לעיל לבין ל"ג בעומר:

נאמר⁶⁹ ב"זהר"⁷⁰ שביום הסתלקותו של רשב"י, הרי בנוסף לכך שהוא עצמו הגיע להשגות גבוהות ביותר ברזין דאורייתא⁷¹, הוא גם גילה לתלמידיו "מילין קדישין דלא גליאן עד השתא" (=דברים קדושים שלא גילינו עד עתה).

וזאת, בהתאם לדרך עבודתו הכללית של רשב"י לגבי רזי התורה: תנאים אחרים שעסקו ברזי התורה, לא גילו אותם לאחרים⁷². ואילו ענינו של רשב"י היה איחוד בין ה"סתים" לבין ה"גליא"⁷³ – הוא גילה את חלק התורה שהוא "רז" ונעלה מן העולם. ויש לומר שזה דומה לאיחוד בין "חיי עולם" לבין "חיי שעה".

יא. פרשת בהר: איחוד בין "חיי עולם" לבין "חיי שעה"

החיבור בין "חיי עולם" שמעל לעולם לבין "חיי שעה" הוא התוכן של פרשת בהר:

בפרשה מודגש, שגם כאשר מתעסקים בענינים של "ארץ" וטבע, קיים ביחד עם זאת "בהר סיני" הנעלה מן הטבע, ויותר מכך: ענינים אלו הם חלק מפרשת בהר סיני, מביצוע כוונת מתן תורה בהר סיני.

דבר זה מתבטא בתחילת הפרשה, הכולל את כולה, ובסופה (והכל הולך אחר החתום⁷⁴):

בתחילת הפרשה מדובר על מצות