שיוך משוער לקטע
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועוד זאת, שע"י לימוד התורה נעשה אצל האדם הלומד תוקף של מלך – "מאן מלכי רבנן", כמ"ש "בי מלכים ימלוכו", ועד כדי כך, שהקב"ה אומר "נצחוני בני נצחוני"!
154 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולכן מפרש רש"י ש"מתא מחסיא מקום בהמות הוא וצריכין למרעה טוב", היינו, שיש כאן ענין נוסף בהקפדה על כשות וחזיז – בגלל החיוב ליתן מאכל לבהמות, שזהו ענין שנוגע גם לאכילה שלו מצד החיוב דשמירת בריאות הגוף, כמ"ש "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", כמארז"ל "אסור לאדם שיאכל [שיטעום כלום ] קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך, והדר ואכלת ושבעת".
1352 כ"ה בגיטין סב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואז נעשית "תורת ו " – "ובתורתו יהגה יומם ולילה" , ועי"ז נעשה בעה"ב על חלקו בעולם ועל כל המציאות שמסביבו, שהרי התורה היא בעה"ב על מציאות העולם , אלא שצ"ל "תורת ו ", ואז הנה "מאן מלכי רבנן" , כי, "בי מלכים ימלוכו" , והיינו, שהתוקף שלהם הוא מהתורה (ולא באופן שרוצים לשנות את התורה שתהי' בהתאם לרצון שלהם).
119 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועד"ז בתפלה – שענינה "דע לפני מי אתה עומד"149, "כעבדא קמי' מרי'" , והיינו, שאף שבדרך כלל נחשב למציאות שישנה בעולם, בעלת צרכים וענינים כו', הרי הוא מתבטל ממציאותו ועומד כמו עבד, שאינו מציאות לעצמו, אלא כל מציאותו היא מציאות האדון , שלכן, הנה "מה שקנה עבד קנה רבו" , ועד שיש סברא בדברי הראשונים , שאין זה באופן שלכתחילה קונה העבד, ואח"כ קונה האדון, אלא מלכתחילה קונה האדון, כיון שהעבד אינו מציאות לעצמו, כי אם רכוש האדון (אלא שזהו "רכוש" שחייב במצוות שהנשים חייבות בהן).
300 בענין זה הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א – כשדיבר עם א' הרבנים לאחרי השיחה – מאמר רז"ל (שבועות מז, ב) "עבד מלך כמלך", ויתירה מזה (ספרי ופרש"י דברים א, ז. ועוד): "עבד מלך מלך" (ללא כ"ף הדמיון). והזכיר גם את סיפור הגמרא במסכת קידושין (ע, א), שכאשר פגעו בכבוד עבדו של רב יהודה בר יחזקאל, נחשב הדבר לפגיעה בכבודו של רב יהודה בר יחזקאל עצמו.
וכן הוסיף בנוגע לתורה ותשובה (בקטעים שלפנ"ז): בנוגע לתורה – שעל ידה נעשה האדם מציאות חשובה , כמארז"ל (ראה גיטין סב, סע"א) "מאן מלכי רבנן"; ובנוגע לתשובה – שעל ידה משתנית מציאותו מן הקצה אל הקצה, שהרי לפנ"ז הי' ב"ארץ", ועכשיו הוא ב"שמים" (עוד יותר מתפלה שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (ויצא כח, יב. וראה זח"א רסו, ריש ע"ב. ועוד)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, ח"י מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דכתיב בי מלכים ימלוכו וגו'" .
1460 גיטין סב, סע"א. וראה זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"אתם ממעטין עצמכם לפני"), אזי "בי מלכים ימלוכו" – "מאן מלכי רבנן" , וכל מה שאומר, נעשה בפועל, כיון ש"צדיק ("עמך כולם צדיקים" ) גוזר והקב"ה מקיים" , והיינו, שפועלים בעולם כל מה שצריכים לפעול בו כדי שיהי' דירה לו ית'.
1717 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
– ובהמשך להמדובר במשך זמן האחרון , שכעת הוא הזמן שצריכים "לכבוש" את העולם ע"י לימוד התורה –
1289 אין סתירה לזה ממ"ש באגה"ק ס"ט ש"כל עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא היא עבודת הצדקה" – כי מ"ש באגה"ק שם הוא בנוגע להקמת "סוכת דוד" שנפלה "עד בחי' רגלים ועקביים בחי' עשי'". אבל בנוגע ל כיבוש העולם (גם קודם לזמן הגאולה), הרי זה נעשה בעיקר ע"י לימוד התורה. וכמבואר בארוכה בשיחות דלעיל (ע' 146. וש"נ), שאף ש בירור העולם, שיהי' דירה לו ית' [שזה יהי' בביאת המשיח] הוא בעיקר ע"י קיום המצוות – כיבוש העולם הוא בעיקר ע"י לימוד התורה. וכמרז"ל (ראה גיטין סב, סע"א) דמאן מלכי* רבנן דכתיב (משלי ח, טו) " בי מלכים ימלוכו" (ולא קאמר מקיימי מצוות). ובזח"ג (רנג, ב): "מאן דיליף אורייתא דאתקריאת כבוד איקרי מלך ולא תימא בההוא עלמא דאתי ולא יתיר אלא מלך בתרין עלמין בדיוקני' דמארי'".
*) להעיר ממרז"ל (ראה ב"ב ג , ב) אמר מלכא עקר טורא – שההר (יצה"ר שנדמה להר גבוה (סוכה נב , א)) אינו מתבטל ממציאות הר (דלא כענין " עוקר הרי הרים וטוחנן " (סנהדרין כד , א)) , כי אם , שהוא ברשות המלך , עד שע"י אמירתו (בלבד) נעקר ההר ממקומו למקום שהמלך רוצה שיהי' נמצא שם (ראה גם תו"מ חס"ד ע' 396 . וש"נ) . – ולהעיר מענין " ויגבה לבו בדרכי ה' " (דברי הימים-ב יז , ו . נת' בלקו"ת מטות פו , ג) . וראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג ובלח"מ וכו' שם . ועיין שו"ע אדה"ז סקנ"ו ס"ג (ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 7 הערה 35 . חי"ז ע' 7 הערה 52) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו כללות הענין דכיבוש העולם ("איש דרכו לכבוש" ) ע"י התורה – כי, "מאן מלכי רבנן" , שנעשים "מלכי" ע"י התורה, עלי' נאמר "בי מלכים ימלוכו".
1420 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וענין זה נעשה ע"י לימוד התורה באופן ש"בתורת ו יהגה יומם ולילה" , ש"נקראת על שמו" , היינו, שנעשה בעה"ב על התורה, ועי"ז הנה "בי מלכים ימלוכו" , "מאן מלכי רבנן" , כך, שהפס"ד שלו בתורה הוא באופן ש"אמר מלכא עקר טורא" , כולל גם – שנעקר היצה"ר ש"נדמה להם כהר" , כך, שמתבטל הענין ד"מפני חטאינו", ובדרך ממילא מתבטל הענין ד"גלינו מארצנו", ובאה הגאולה האמיתית והשלימה.
495 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"לקחת לו גוי מקרב גוי" , ולכן, אופן ההנהגה בחג הפסח נוגע ונמשך על כל השנה כולה (כמודגש גם בכך ש"אחד בניסן ראש השנה למלכים" , דקאי על "מלכי רבנן" , וגם על כל בנ"י שהם "בני מלכים" ועד ל"מלכים" ).
1206 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובענין זה ניתוסף עילוי ע"י התורה – כיון שעל ידה נעשים בנ"י בבחי' מלכים, כמארז"ל "מאן מלכי רבנן", ואז נעשה הענין ד"תמליכוני עליכם" באופן נעלה יותר – שהקב"ה נעשה "מלך מלכי המלכים", כיון שגם ה"מלכים" – בנ"י – בטלים אליו, והיינו, שאע"פ שמצד עצמם עומדים הם בתוקף המציאות, מ"מ, מתבטלים ממציאותם
1515 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' עוברי דרכים (ג)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וקרא דואכלת כו' היא אסמכתא בעלמא, דלא כט"ז באו"ח סי' [ק]ס"ז.
יד דברים יא, טו. שמכאן דרשו בגמרא (ברכות מ, א. גיטין סב, א. הובא לעיל או"ח סי' קסז ס"ט) שאסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אף על פי שדרך ארץ לומר כן לכל עוסק במלאכה , ואפילו לעכו"ם משום דרכי שלום , מכל מקום לישראל אסור, משום שמחזיק ידי עוברי עבירה :
465 משנה גיטין סא, א (ומחזיקין
ידי נכרים בשביעית ... מפני דרכי שלום). גמרא שם סב, א (מחזיקין ידי עכו"ם
בשביעית ... למימרא להו אחזוקו (כשאומרין לעושי מלאכה העוברים עליהם תחזקנה ידיכם,
רש"י) בעלמא, כי הא דרב יהודה אמר להו אחזוקו, רב ששת אמר להו אשרתא (אף הוא
לשון חיזוק, רש"י)).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו שקדם תחלה להפך ים ליבשה כו' שבקי"ס הי' מעין העוה"ב ששם נשמחה בו ממש כמו בשמחה ש"מ שנא' כי נר מצוה בבחי' חיצוני' שלמעלה מתורה אור דפנימי' ח"ע, וכן א' באורך ממש נראה אור בעוה"ב למעלה ממקור חיים דקו"ח דמל' דא"ס דמשיח שע"ז א' יחיינו מיומים דאור תוה"ק שהיתה שעשועי' יום יום כו', אבל בעוה"ב נחיה לפניו ממש בשעשועי' העצמיי' (וכמו שא' ע"פ נכון כסאך מאז משל לאגוסטוס יושב ומלך עומד והוא מל' דא"ס שבמשיח שיהי' עומד לגבי מלך מלכי המלכים בעוה"ב והוא שנגלה עליהם במצרים בכבודו ובעצמו וגם על מלכי המלכים שהן בנ"י שנק' בני מלכים ומלכי המלכים הוא בחי' האור פנימי' דח"ע דתורה שא' בי מלכים ימלוכו דמאן מלכי רבנן כו' (וכמ"ש בזהר אורייתא קדישא וישראל קדישי' אבל אין קדוש כה' כו' אע"ג דאורייתא מתקשראה כו', והוא טהרה (גימ' ריח כמ"ש והריחו) דימות המשיח בבחי' הבירורי' בשלימות שמביאה לקדושה העצמות ממש דעוה"ב שלמעלה מבחי' הבירורי' לגמרי שלא ע"י עבודה ותיקון דחכ' כלל (וכמשה שלא אכל לחם דתורה וגם לא לחם פנג כו') כמ"ש בחריש ובקציר תשבות והוא ביום שכולו שבת שנק' מנוחה לחה"ע בעוה"ב (וז"ש בשירת הים אשירה להוי' העצמו' דעוה"ב כי גאה גאה על מל' דמשיח דמ"ש וע"י יתיב כו' זהו בחי' אדם פנימי דמשיח שנק' זקן שקנה חכמה ממקורה הראשון בתורה [הקדומה] שקדמה לעולם כמ"ש ונחה עליו רוח חו"ב כו' שז"ס ורוח אלקי' כו' דתורה ותשובה ושמו של משיח קדמו לעולם כו', אבל בקי"ס שהפך ים הקדמוני דתורה ליבשה זהו בחי' העוה"ב ממש וד"ל, ובמ"ת הי' מעין העוה"ב כמ"ש ביום חתונתו וביום שמחת לבו [oldpage_448] לעוה"ב דהכל א' מטעם הנ"ל שקיבלו המצות בא[מרם] נעשה בפו"מ בציור אדם חיצוני והיו בציור קומת אדם בחיצוני' בי"ב שבטים שכלולים כא' שהוא דומה לעליון ממש בבחי' שם הוי' העצמו' שלא נודע לאבות שגם שהן המרכבה ברוחניות דח"ע דתורה כמ"ש במ"א עמ"ש שוב למען עבדיך שבטי כו', וזהו שבקע הים לי"ב גזרים שכלולים בבקיעה א' (שלמעלה מהבקיעה דנהר לז' נחלים כנ"ל) והוא הטעם שבעוה"ב יתגלה שם הוי' שבמצות למטה כמו
494 דמאן מלכי רבנן : ראה גיטין סב, א. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקלח. שע"ת קו, ג. תו"ח וישב רב, ב. לקמן פ' משפטים רצא, ג.
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך לה ויגש שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אבל לעתיד לבוא שאז יהי' הביטול בתכלית השלימות, עד ל"ונגלה כבוד השם וראו כל בשר יחדיו", שהבשר מצד עצמו "יראה" אלקות, הרי בכל המציאות יתגלה שאין עוד, שאינם שום מציאות, ובישראל יתגלה הא דישראל וקוב"ה כולא חד, באופן שמציאותם גופא היא העצמות כביכול, וע"ד מאן מלכי רבנן, שמציאותם גופא היא המלך, אזי תתגלה המעלה דענין הביטול בתכלית שבתפלה, ולכן תהי' התפלה בקול רם, שענינו — גילוי מעלת הביטול.
49 ראה גיטין סב, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
"אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה (יותר מלמודך עשה) – ונתתי גשמיכם בעתם וגו'" שפע בכל הדרוש בעניני העולם, והיהודי נעשה לאדון ומלך – "מאן מלכי רבנן" על העולם.
61 ראה גיטין סב, א. זח"ג רנג, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
כאשר יהודי לומד תורה באופן שהתורה מתאחדת עמו ונעשית "תורתו" שלו, אשר כמובן, גם לפי פשוטו, רק אז הוא יכול להיות לאחד מ"רבותינו", להיות בעל הבית על התורה, כביכול, ועליו אמרו חז"ל "מאן מלכי?
24 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב. ולהעיר מקידוש החדש – שבו תלוים כל המועדות והמצות שבהם – אשר תלוי הוא בב"ד, גם כשהם מזידין (ר"ה כה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
"יגדיל" היא מעלת התורה הקשורה למעשה המצוות, כנאמר "תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה", ו"יאדיר" היא מעלת התורה בעצמותה כפי שהיא למעלה לגמרי ממצוות, שזהו ענין המלוכה שבתורה – "בי מלכים ימלכו"].
62 משלי ח, טו. ראה גיטין סב, סע"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
5 ראה גיטין סב, סע"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה גיטין סב, א. זח"ג רנג, בי 3) תניא פכ"ד -- ע"פ מגילה ג, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
אלא, שהנסיעה צריכה להיות (לא בדרך כל-שהיא שיבחר לעצמו, אלא) בדרך המלך , מלכו של עולם, זה הקב"ה, שגילה דברו ע"י ("מאן מלכי רבנן", ובפרט ע"י) הרבי, שהי' עד עתה מנהיג הדור, והוא גם עכשיו מנהיג הדור, שהראה את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.
1101 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובפשטות – שלכל לראש נעשית האחדות של כל אלה שהם מגזע אנ"ש, ובהמשך לזה גם האחדות עם כל שאר בנ"י, גם אלה שלכאורה אין לו שייכות עמהם – שנעשים כולם "כאיש אחד", וכולם יחד קשורים ומאוחדים עם המלך – "מאן מלכי רבנן", ובפרט נשיא הדור – שמוציא אותם ידי חובתם במצוות המלך.
654 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
אמרו חז"ל "מאן מלכי רבנן".
48 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
שהרי הת"ח חושב שכיון ש"מאן מלכי רבנן" הרי כל העולם משועבד אליו ומגיע לו הכל...
72 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
על כך אומרים לו, שאפילו אם הוא אמנם בדרגא ד"צוה המלך", "מאן מלכי רבנן" – מ"מ, הרי הוא ניגש אל התורה ע"י שכלו שלו , "מיט זיינע לאַפּטשעס"...
278 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
מכיון ש"צדיקים דומים לבוראם" – הרי כשם שבנוגע להקב"ה מצינו ש"דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה", כן הוא גם בנוגע לדיבורם של צדיקים, "מאן מלכי רבנן", שהוא באופן ד"דבר מלך שלטון", "אמר מלכא עקר טורא".
39 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
שאין זה ענין של ירידה , אלא, ממון זה שניתן להם הוא ה"כלי" והאופן שבאמצעותו מגיעים ה"נותנים" ל"מאן מלכי רבנן", שהנהגתםהיא באופן ד"אמר מלכא עקר טורא", שעוקרים ("מ'רייסט-אויס") את כל סדר ההשתלשלות, ומעמידים אותו להיות כפי שה"צדיק גוזר".
145 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמו כן אלה שנתמנו להיות שלוחים של "(מאן) מלכי רבנן", וממלאים את השליחות של "מלכי רבנן", שזוהי השליחות של מלכות דאצילות בבי"ע – כיון שכל מברר צריך להתלבש בלבושי המתברר, נמצאים הם בעומק תחת, ומצד זה צריכים להיות בהעדר המציאות לגמרי, ודוקא עי"ז נעשים "כלי" להמשכה שבאין-ערוך.
30 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
בדף זה
ופוסק הצ"צ – "מאן מלכי רבנן" – ש"כל שיודע מסכת אחת" נקרא תלמיד חכם לענין זה, "ואפילו במסכתא דכלה".
58 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ)
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר אסתר שלחה לשאול היתכן שמרדכי מתהלך "בלבוש שק" – הרי ענינם של הסנהדרין, ובפרט ראש הסנהדרין, מופלא שבב"ד, הוא העסק בתורה, ו"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה", ו"מאן מלכי רבנן" – השיב מרדכי:
176 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
" דבר מלכות " – "מאן מלכי רבנן", ובפרט "רבנן" שאצלם הי' הענין ד"אמר מלכא עקר טורא", שמסרו את עצמם לעקור מן הרשעים את הענין ש"נדמה להם כהר",
8 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ב סיון, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
"בשכבך" – הו"ע "ממית עצמו עלי'", "ובקומך" – הו"ע "מאן מלכי רבנן" שנעשה ע"י לימוד התורה.
44 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה השלמות ל"הדרן"
מקור מפורש
בדף זה
כאשר הבעה"ב יעסוק בחלק שלו, ולא יתערב בהקביעות של ר"ה ויוהכ"פ, שזהו ענין ששייך לרבנים, "מאן מלכי רבנן" – אזי יהי' טוב לו וטוב לו, והעיקר – שיהי' טוב לתינוקות של בית רבן.
1130 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז יקויים אצלו "הון ועושר בביתו", מתוך אריכות ימים ושנים טובות, שיאריך ימים על ממלכתו – "מאן מלכי רבנן" – להעמיד תלמידים שיהיו לומדי תורה ומקיימי מצוות באופן ד"גבור בארץ יהי' זרעו", לכבוש את העולם ולעשותו דירה לו יתברך.
447 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ויקויים האמור לעיל (סי"א-ב) אודות דברי בעל השמחה והגאולה בהתחלת התוועדות י"ב תמוז תש"ג, ע"ד הברכה לכלל ישראל "ברוכים תהיו", שכיון שאין מיתה בציבור, הרי הברכה, הכלי-קיבול להברכה ועד להברכה בפועל ממש למטה מעשרה טפחים, בתקפם עומדים, וצריכים רק להמציא את היד או את הכיס, ואז מקבלים אותה "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" כפי שנמשכה ונתגלתה ע"י עבדיו הנביאים , ולאחרי זה – ע"י "מאן מלכי רבנן" , הנשיאים שבכל דור ודור, אשר, כדברי רש"י , הרי הם כל אנשי הדור.
769 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
"רבותינו" – כמאמר רז"ל "מאן מלכי רבנן", אבל, הענין ד"רבותינו" הוא רק ביחס לענינים רוחניים , עניני תורה, שהרי אצל רב שואלים שאלה בהלכה כו'; ולמעלה מזה – הענין ד"נשיאינו", ששייך גם לענינים גשמיים , שכן, למרות מ"ש רבינו הזקן באגה"ק הידועה שאין לשאול בנוגע לענינים גשמיים, הרי רואים בפועל אצל כל רבותינו נשיאינו, החל מהבעש"ט ועד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שבכל שנה ושנה, בכל חודש וחודש, ובכל שבוע ושבוע, שואלים אצלם גם בנוגע לענינים גשמיים (וע"ד משנת"ל (ס"א-ד) שר"ח ניסן צריך לפעול לא רק בעניני חודש, רוחניות, אלא גם בעניני שנה, גשמיות).
1065 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ו"כימי צאתך מארץ מצרים" – שנשי ישראל העמידו בתי כהונה ובתי מלכות , וכמו כן מעמידים עתה בתי כהונה, שהו"ע התפלה, ובתי מלכות, שהו"ע התורה, "מאן מלכי רבנן" , ועי"ז זוכים לגאולה האמיתית והשלימה, בטוב הנראה והנגלה, בעגלא דידן.
324 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ופירוש זה הוא מאמר "רבותינו", ששייך לדרך הדרש (משא"כ לפי פשוטו הי' הברכה באופן של אחיזה בטבע), ועד שבכח "רבותינו" – שהתורה נעשית "תורתו" , ו"מאן מלכי רבנן" – לשנות (לא רק את המדידה שמצד גדרי העולם , אלא) גם את המדידה שמצד התורה (אומד למעשרות).
1224 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב. ולהעיר מקידוש החודש – שבו תלויים כל המועדות והמצוות שבהם – אשר תלוי הוא בב"ד, גם כשהם מזידין (ר"ה כה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ישנו הלשון הידוע והמנהג הידוע ש"פותחין בדבר מלכות" – "מאן מלכי רבנן" .
1330 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג, רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שזהו גם מענינא דיומא דשמחת תורה – כי, ע"י התורה נעשה בישראל ענין המלכות, ע"ד ובדוגמת מלכותו של הקב"ה [נוסף לכך שכיון ש"בנים אתם לה' אלקיכם" , הרי "כל ישראל בני מלכים הם" , בבחינת "מלך בן מלך"], כמארז"ל "מאן מלכי רבנן", ועי"ז נעשה אצלם הכח ד"אמר מלכא עקר טורא" , בכל הקשור לעבודתם בעולם לאחרי שמח"ת, בבוא הזמן ד"יעקב הלך לדרכו"23.
591 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מלימודך עשה ) – ונתתי גשמיכם בעתם וגו'" , שיתן לו כל צרכי העולם, והיהודי נעשה בעל-הבית ומלך – מאן מלכי רבנן – על העולם .
1907 ראה גיטין סב, א. זח"ג רנג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
בעלי תורה – הרי "מאן מלכי רבנן" , ועליהם להתנהג באופן ש"לא תגורו מפני איש" , שזהו התנאי הראשון אצל תלמיד חכם ; ואילו בנוגע לעניני העולם – הרי זה להיפך, שכן, אפילו ההיתר ד"אחד משמונה בשמינית" עכ"פ, הוא רק בנוגע לתלמיד חכם , ולא לבעל
2527 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
אע"פ שמצד הכלל ש"פותחין בברכה" , ו"פותחין בדבר מלכות" – "מאן מלכי רבנן" , הנה בנוגע להתוועדות של בנ"י הקשורה עם צדיק ונשיא בישראל, נשיא דורנו, בעל הגאולה והשמחה, יש לפתוח בפתגם של בעל הגאולה והשמחה – דרושה לזה "הקדמה", שעל ידה תהי' הפתיחה (להכנס בעומק יותר) בנקל יותר.
1280 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר גם מהדיוק של הצ"צ בענין "עשה לך רב וקנה לך חבר", ש" עשה לך רב" הוא מתוך קבלת עול, כיון שענינו של הרב הוא כמו מלך – "מאן מלכי רבנן" – שממשיך ופועל ענין הקבלת-עול, ולאחרי הקב"ע של הרב, אזי יכול להיות "וקנה לך חבר".
2157 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ועאכו"כ כאשר מדובר אודות מלך אמיתי – "מאן מלכי רבנן" , ובנוגע ל"רבנן" גופא (שכל אחד מהם נקרא בשם מלך) – חד בדרא, נשיא הדור, שמזה מובן, שהוא בבחי' "מלך המלכים".
1178 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ע"פ הכלל "פותחין בדבר מלכות" – "מאן מלכי רבנן" – יש לפתוח בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בהתוועדות אחרון של פסח לפני עשרים וחמש שנה (כפי שכבר נדפס בספר השיחות של השנה ההיא ), וז"ל:
819 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר יהודי הוא עבד לה', אזי נעשה בעה"ב על העולם, כיון שיש לו את הכח של המלך – "מאן מלכי רבנן" ,
1794 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר גם מהידוע שהלשינו על רבינו שרצונו להיות מלך , וכמדובר פעם בארוכה שזוהי האשמה שהי' לה מקום, וכן הוא האמת, שהרי "מאן מלכא רבנן" , והיינו, שכיון שגילה וחידש את תורת חסידות חב"ד, הרי הוא מלך ראשון של תורת החסידות, "מלכא רבנן", ועד למלך על כל ישראל, כיון שהובטחנו שסוכ"ס יפוצו מעינותיך אפילו בחוצה, ועאכו"כ אצל אלו שנמצאים בקירוב יותר מאשר חוצה, הרי בודאי שיגיעו אליהם המעיינות באופן ד"יתפרנסון", כך, שהמלך עליהם הוא מי שגילה והפיץ וצוה להפיץ זאת.
2658 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי גם הנתינת כח לכאו"א מישראל בעבודתו – כלשון הרבנים בני הגאון המחבר בהקדמה לשו"ע "ששאל שאל אותו ה' לנו לפקוח עינים עוורות בעקבות משיחא", ובפשטות – שלא להתפעל מכל עניני העולם, וגם בנוגע לעצמו – שיהי' אצלו הענין ד"אמר מלכא ("מאן מלכי רבנן" ) עקר טורא" , בנוגע ליצה"ר ש"נדמה להם כהר" , ועד שיהי' במעמד ומצב ד"בתר רישא גופא אזיל" , ולבוא להעילוי ד"בחד קטירא איתקטר", בהיותו נשמה בגוף בעוה"ז, באופן ש"עולמך תראה בחייך" .
120 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ועל זה אומר רבינו הזקן שגם בברייתא יש ענין השמחה, שזהו מצד הענין ד" ת"ר " – "מאן מלכי רבנן" , שמצד כח התורה יכול להיות גם אצלו ענין השמחה.
1178 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
לעשות כל המצוות כו'" (כמ"ש הרמב"ם ), אלא צריך רק להסיר את הדבר המעלים, וענין זה נעשה ע"י דיבורו של משה, כי, עי"ז ש"אמר מלכא", "מאן מלכי רבנן" , אזי "עקר טורא" , זה ש"נדמה להם כהר" .
1936 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
הוא בנוגע לבקשה שישראל מבקשים בר"ה על ענין המלוכה, שהקב"ה יהי' מלך ישראל , ועי"ז גם מלך על כל הארץ, מלוך על העולם כולו, וכמו שהי' בר"ה בפעם הראשונה, שאדה"ר אמר לכל הנבראים בואו נשתחוה ונכרעה גו' , וכמשנת"ל שאין זה ענין הממשלה שהוא בהכרח, אלא ענין המלוכה שהוא ברצון, ומלכותו בכל משלה , הנה כל זה נמשך בגלוי בחגה"ס, ליום חגינו , ועד שנמשך בשמע"צ ושמח"ת באופן פנימי.
1089 בהנחה נוספת, שע"י התורה נעשים בנ"י בבחי' מלכים – "מאן מלכי רבנן" (ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ)), ונעשים בעלי-בתים על העולם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
– לא "מאן מלכי רבנן" , שהרי הם "בטלנים" מהעיירה הקטנה, אלא מלכי עמי הארץ.
2546 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שארז"ל מאן מלכי רבנן, כי לימוד התורה שלהם היא באופן שדבר ה' מדבר על ידם, ולכן הם בתכלית הביטול שלמעלה גם מהביטול דעבד, ועד שכל מציאותם היא המלך עצמו44, שע"י אורייתא ישראל וקוב"ה כולא חד .
905 גיטין סב, א. וראה תו"א וישב שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מלכים ממש , ובפרט עי"ז שיהודי נעשה מציאות תורנית ("אַ תורה איד"), שהרי "מאן מלכי רבנן" – אזי הדיבור שלו כולל גם את ענין העשי'.
723 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
והן (ועאכו"כ) ע"פ המבואר בספרי מוסר ש"עקר טורא" קאי על היצה"ר שעליו אמרו "צדיקים נדמה להם כהר" – כיון ש"אמר מלכא", שזהו הניצוץ שבו, "חלק אלקה ממעל ממש" , מ"מלכותך מלכות כל עולמים", ולכן נעשה גם הוא "מאן מלכא רבנן" , וע"י אמירת ("אמר") התורה שנקראת "תבלין" ליצה"ר , נעקר היצה"ר "שנדמה להם כהר" ("עקר טורא"), ומתבטלים כל המניעות והעיכובים,
2720 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ידוע שע"י התורה נעשים בנ"י בעלי-בתים על העולם, כדאיתא בירושלמי על הפסוק "לא-ל גומר עלי", שע"פ פס"ד ב"ד של מטה [שהוא בעה"ב גם על ב"ד של מעלה, כפי שמצינו שהכריעו לא כמתיבתא דרקיעא אלא כרבה בר נחמני שאמר טהור ] משתנה מציאות העולם, כי, "מאן מלכי רבנן" , ו"אמר מלכא עקר טורא" .
1086 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
"אמר מלכא עקר טורא" – "מאן מלכי רבנן" , ובפרט נשמה כללית, הרי בודאי שפועלת אצל כל אחד ואחד.
85 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובאמצע ישנו הענין דשמע"צ (ושמח"ת, שקרוב יותר לזמן ד"ויעקב הלך לדרכו") – עצרת מלשון יורש עצר, שהו"ע המלוכה42, ולכן נעשית גם ההליכה והפעולה בעולם באופן כזה – שאין צורך להתווכח כו', ואין צורך בטירחא יתירה כו', כיון שע"י לימוד התורה הולך ובא בתור מלך – "מאן מלכי רבנן" , ו"אמר מלכא – כמו הקב"ה (שהרי לימודו הוא באופן ד"תען לשוני אמרת ך " ) שדי לו
884 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
בידעם ש"מאן מלכי רבנן" , ו"אין על גביו אלא ה' אלקיו" , שהוא בעה"ב על העולם כולו, ולכן אינו צריך לרדוף אחר הגוי כדי לישא חן בעיניו – הנה דוקא הם היו אלו שניצחו!
1677 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, לאחרי התפלה ישנו הענין דלימוד התורה (מבית הכנסת לבית המדרש ), שהעבודה בזה אינה באופן של מלחמה, אלא אדרבה, מאן מלכי רבנן , שהנהגתם היא באופן דאמר מלכא עקר טורא , והיינו, שכאשר פוסק ע"פ תורה שדבר זה הוא כשר, מותר וטהור, אזי נעשה כן במציאות העולם (כדרשת רז"ל על הפסוק לא-ל גומר עלי, שפס"ד התורה משנה את מציאות העולם), שדבר זה נעשה כשר, מותר וטהור, ועד"ז כאשר הפס"ד הוא להיפך, שצריך לדחות את הדבר, הרי זה ע"ד שבירתו זוהי תקנתו , היינו, שע"י הדחי' גופא פועלים את תיקון הדבר.
1896 ראה גיטין סב, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכללות הענין בזה – שע"י היגיעה בתורה מתאחד האדם הלומד עם התורה, ועי"ז פועל גם בעולם, שע"פ פסק התורה נעשית המציאות בפועל, וכמארז"ל "אמר מלכא – "מאן מלכי רבנן" – עקר טורא" .
137 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
והיינו לפי שע"י לימוד התורה נעשה מלך, כמאמר מאן מלכי רבנן, וכיון שאמר מלכא עקר טורא , הנה עי"ז נעשית גם המציאות בעולם , ובכח זה נעשה בירור העולם, להיות לו ית' דירה בתחתונים .
183 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
– בנוגע לבנ"י עצמם, הנה כאשר מתעוררת השאלה "מי בראש", ואומרים לו שיש יהודים שהם בבחי' "מאן מלכי רבנן" – אינו מוכן לקבל מרות; זאת לא!...
649 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ואז ילך לבטח דרכו – בדרך מלכו של עולם, זה הקב"ה, שגילה ע"י עבדיו – "מאן מלכי רבנן" , בכל דור ודור ע"י הנשיא שלו, ובדורנו – רבינו נשיאנו בעל ההילולא, מתוך ידיעה שבודאי יצליח למצוא את הפירות הטובים של הגן – "גנוני".
845 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה נעשה ע"י התורה, כמארז"ל "מאן מלכי רבנן", כיון שהתורה היא בעה"ב על העולם.
1233 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ומסיימת המשנה "ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים", היינו שעכ"פ מורגש בכל המעשים, שמרומם עליהם (ע"ד רוממות המלך על בני המדינה – "מאן מלכי רבנן" ).
1940 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שע"י התורה נעשה יהודי בעה"ב על העולם, שהרי "מאן מלכי רבנן" , וכדאיתא בירושלמי על הפסוק "לא-ל גומר עלי", שע"י פס"ד בתורה פועל יהודי לשנות את העולם שיהי' כפי שנראה אצלו פסק הדין, כיון שפוסק את הדין ע"פ "דבר הוי' זו הלכה" – הרי זה ממשיך גם שלום בעולם, וכן שלום בנוגע ל"עולם קטן זה האדם" ובני ביתו.
2039 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
– כל ההלכות שפסק הקב"ה ע"י שלוחיו, עבדיו הנביאים, ולאח"ז ע"י "מאן מלכי רבנן" , שהם בבחינת "עבד מלך מלך" (עי"ז שמקבלים על עצמם להתנהג לא כפי שמתקבל אצלם, אלא כמו עבד שממלא את רצון האדון), ועד ש"נצחוני בני נצחוני" –
245 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
"מאן מלכי רבנן" , שנעשה בעה"ב על העולם – עולם ומלואו עם כל שבעים האומות,
704 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
כדי לפסוק משפט ("משפטיך"), "ידין ידין" וכו' (כנ"ל ס"ז) – איתא בשו"ע חושן-משפט שצריך להיות בן שמונה עשרה שנה, ועכ"פ בן י"ג שנה, וצריך להיות בבחינת "מלך" – "מאן מלכי רבנן" ; אבל בנוגע ל"צדקתך" – יכול לפעול אפילו "בן מלך".
325 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי המעלה בימי החופש, שדוקא אז נקל יותר למצוא מורים ומלמדים טובים, ואפילו ראשי-ישיבות, כיון שלצערנו הגדול יש גם כמה ישיבות שבימי החופש סומכים הם על ה"יושר" של התלמידים שמעצמם ילמדו בהתמדה ושקידה, גם ללא סדרי הישיבה ומורא מלכות מראשי-הישיבה, "מאן מלכי רבנן" .
1962 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
הוא במעמד ומצב של היפך הטהרה; אבל יש דבר אחד ויחיד שמונע לפסוק דין בתורה (גם אם הוא במעמד ומצב של "מאן מלכי רבנן" ) – לקיחת שוחד!
2336 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
הרי זה החילוק שבין עשיית המצוות, עפר יעקב, כפירוש רש"י (ממאמר חז"ל ) שקאי על המצוות שהם מקיימין בעפר , ללימוד התורה, (רובע) ישראל, שיש בו אותיות ראש, שע"י התורה נעשה בבחי' ראש, מאן מלכי רבנן .
139 ראה גיטין סב, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
יש דוגמתו אצל פרנס של ציבור, "מאן מלכי רבנן" , כמו רב בעיר, שאע"פ שאינו עוסק בענינים של פרנסה, ומחזיקים אותו על חשבון הקהל, הרי הוא ה"מרא דאתרא" שעל פיו ישק כל דבר – לא רק הוראה בנוגע לשיעור בתורה, אלא גם בנוגע לבשר כשר, חינוך הכשר, ועד לכל הפרטים כולם.
253 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא – ש"מפקחין על צרכי ציבור בשבת" , שזהו אמנם ענין של דיבור, אבל זהו דיבור שקשור עם מעשה (שהרי הדיבור הוא בנוגע לענין המעשה), וכיון שזהו דיבור ע"פ תורה, ו"מאן מלכי רבנן" , הרי זה באופן ש"אמר מלכא עקר טורא" , כך, שזהו דיבור שנחשב לענין של מעשה בפועל (בדוגמת דיבורו של הקב"ה שחשיב מעשה , שהרי "בעשרה מאמרות נברא העולם" ).
417 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וזהו מ"ש בהתחלת הפרשה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל וגו', שכל אחד מישראל צריך לקשר עצמו בתורה, עי"ז שמקשר עצמו בראשי ישראל (ראשי המטות), מאן מלכא רבנן , שעי"ז ניתן לו הכח להתעסק עם עניני העולם כו'.
602 ראה גיטין סב, סע"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
בדף זה
ואדרבא מאן מלכא רבנן ואורייתא הוא דקא מרתחא לי', משא"כ בתפלה, צריך להיות כעבדא קמי מרי', תכלית הביטול (ביטול דמס"נ).
65 ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
יו"ד) ויובן זה בהקדים מה שמבאר רבנו הזקן (בעל הגאולה די"ט כסלו) בתו"א ד"ה וישב יעקב בארץ מגורי אביו בענין ההפרש בין תורה למצוות, שבקיום המצוות, האדם המקיים את המצוות הוא בבחי' עבד, כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו, משא"כ בלימוד התורה ה"ה המלך עצמו, כמאמר מאן מלכי רבנן.
92 ראה גיטין סב, סע"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שארז"ל מאן מלכי רבנן, כי לימוד התורה שלהם היא באופן שדבר ה' מדבר על ידם, ולכן הם בתכלית הביטול שלמעלה גם מהביטול דעבד, ועד שכל מציאותם היא המלך עצמו, שע"י אורייתא ישראל וקוב"ה כולא חד.
45 גיטין סב, א. וראה תו"א וישב שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשמ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ז) וע"י מעשינו ועבודתינו, ובפרט בההכנות למתן תורה וקבלת התורה, ובפרט לאחרי שסיימו כבר ספירת העומר וביררו כל המדות מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות, דספירת העומר היא הכנה למתן תורה שמתחלת באנכי גו' אשר הוצאתיך מארץ מצרים (ענין הגאולה), ובפרט שבהמשך לספה"ע אומרים עלינו לשבח כו' עד להסיום והי' הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד, [דענין והי' הוי' למלך על כל הארץ שייך לספירת המלכות ובפרט מלכות שבמלכות], ולאחרי זה אומרים אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך, וכל זה הכריזו בצבור במקום שמגדלין בו תורה ומגדלין בו תפלה, הרי בודאי שמיד תבוא הגאולה, ותהי' השלימות דמלכות – מלכות בית דוד, וגם מלכותו של משה וכן דהבעש"ט ודכל הנשיאים שלאחריו, ודמאן מלכי רבנן, וכל זה יהי' מיד, דלא עיכבן אפילו כהרף עין, ומתוך שמחה וטוב לבב, ולמטה מעשרה טפחים, ותיכף ומיד ממש.
66 ראה גיטין סב, א. נדרים כ, ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה ד
מקור מפורש
בדף זה
וכן מי שעוסק במלאכת איסור אסור לומר לו תצלח מלאכתך אף על פי שדרך ארץ לומר כן לכל עוסק במלאכה ואפילו לעכו"ם משום דרכי שלום מכל מקום לישראל אסור משום שמחזיק ידי עוברי עבירה:
כו משנה גיטין סא, א. גמרא שם סב, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סג
מקור מפורש
בדף זה
מי אנכי כי באתי עד הלום , ואין הלום אלא מלכות מאן מלכי רבנן , ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי להתיצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל .
3896 מאן מלכי רבנן : ע"פ גטין סב, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בדף זה
אלא הענין הוא דע"ש זה נק' המשנה בשם מל' לפי שמחכ' דתו' זו שבהלכות נמשך שרש ההנהגות דמל' דאצי' בבי"ע לגזור אומר כך ולא כך, וע"כ נק' הלכות המשנה בשם מל' כמ"ש מאן מלכי רבנן כו' ונק' בוניך שעוסקי' בבנינו של עולם כו' וכמ"ש ואשים דברי בפיך [כו'] לנטוע שמים וליסוד ארץ שקיום [ויסוד] שמים וארץ וכל צבאם ופרטי אור השפע שלהם הכל נלקח מדבר ה' זו הלכה וע"כ נק' הלכה הליכות עולם כו'.
258 מאן מלכי רבנן : ראה גיטין סב, א. הנסמן לעיל פ' בשלח קנט, ג.
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן כב
מקור מפורש
בדף זה
זאת תורת העולה על רוחי להעלות על שלחן מלכים מאן מלכי רבנן כו' ישמעו חכמים ויוסיפו לקח ולהם משפט הבחירה ואי דלו דורא כו'.
743 ע"פ גטין סב, סע"א.
פתיחה בהקשר