על העמוד
אגרות קודש כרך ב רסד
מקור מפורש
בעמוד זה
רכט, א) זח"ב (קע, ב) זח"ג (רפג, ב) ועוד (מציינים למדרש תהלים אבל אינו תח"י לעיין בו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
40 זח"ב קע, ב. שמו"ר פמ"ג, ח. ועוד. הובא בילקוט ראובני בשלח יד, כט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בעמוד זה
163 להבדיל. . החול : שהוראת התורה היא גם נתינת כח והבטחה. וי"ל הרמז בהלכה (רמב"ם הל' אישות פרק טו"ב בתחלתו — שיעור היום לפי החלוקה דג"פ ליום): אין דין קדימה במטלטלין — כשיהודי עושה מכל עניניו וגם מעצמו מטלטלין מעוה"ז החומרי לעוה"ז ש"נשמת" העולם גוברת בו ומנהיגתו, בטלה טענת אקדמי' טעניתי' (זח"ב קע, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בא שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
10 ילקוט ראובני שמות יד, כז. זח"ב קע, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שש"פ שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
9 ילקוט ראובני שמות יד, כז. זח"ב קע, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ה
מקור מפורש
בעמוד זה
4 ילקוט ראובני שמות יד, כז. זח"ב ק"ע, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
1 ב( \<=כ4 סוטה ב, א. פסחים קיהת, אה - ובזח"ב קע, א: קשין . . קמיי קוב"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
17 זח"ב קע, ב. ילקוט ראובני בשלח יד, כז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
58 וגם בענין יצי"מ (השייך לפסח – ראה לעיל שוה"ג להערה 19 שכללות החג דיצי"מ נקרא ע"ש הפסח – חג הפסח) מצינו כן, שאותם הרשעים שלא היו רוצים לצאת ממצרים, מתו בשלשת ימי אפלה (שמו"ר פי"ד, ג. רש"י שמות י, כב) – אף ששאר הרשעים, ואפילו עובדי ע"ז (ראה ילקוט ראובני שמות יד, כז. זח"ב קע, ב. תנחומא תשא יד) יצאו ממצרים (והרי הרצון לא לצאת ממצרים אינו בערך כלל לחטא ע"ז) – כי הרצון לא לצאת ממצרים הוא בענין זה עצמו ואין קטיגור נעשה סניגור.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא שמות שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
5) ראה זח"ב קע, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בעמוד זה
5 וגם בַעִנין יצימ (השייך לפסח -- ראה להלן הערה 7) מצינו כן, שאותם הרשעים שלא היו רוצים לצאת ממצרים, מתו בשלשת ימי אפלה (שמו"ר פי"ד, ג. רשיי שמות יו"ד, כב) -- אף ששאר הרשעים, ואפילו עובדי ע"ז (ראה ילקוט ראובני שמות יד, כז. זח"ב קע, ב. תנחומא תשא יד) יצאו ממצרים (והרי הרצון לא לצאת ממצרים אינו בערך כלל לחטא ע"ז) -- כי הרצון לא לצאת ממצרים הוא בענין זה גופא ואין קטיגור נעשה > סניגור,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
49 ולהעירממרז"ל(ראהמכילתאבשלחיד,כח. שמו"ר פמ"ג, ח. זח"ב קע, ב. ועוד) דהללו עע"ז והללו כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
85 זח"ב קע, ב (הובא בילקוט ראובני בשלח יד, כח). שמו"ר פמ"ג, ח. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט אלול שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
6 מדרש תהלים – באבער – טו, ה. יל"ר בשלח יד, כז. זח"ב קע, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
39 ולהעיר מהביאור במארז"ל (סוטה ב, א. פסחים קיח, א. זח"ב קע, א) דקשה (לפני הקב"ה) לזווגן (וכיו"ב) כקריעת ים סוף – דלכאורה איך שייך קושי למעלה – והבי' כי "זהו היפך הסדר דהשתלשלות" (שער האמונה לאדהאמ"צ פל"ב. ובכ"מ). – ולהעיר מסה"מ תרנ"ד (ע' קלג. קמו) דהקושי שבקי"ס – וזה שבקי"ס דוקא נאמר ש"קשה", ולא נאמר כן בבריאת שמים וארץ – הוא לפי שבקי"ס הי' "חיבור שני הפכים בנושא אחד", עיי"ש. ועפ"ז יומתק יותר מה שתמה משה במחה"ש – כי חיבור ההפכים ד"מטבע" (גשמית) ו"אש" הו"ע של קושי למעלה, כביכול.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
9 ראה מכילתא בשלח יד, כח. שמו"ר פמ"ג, ח. זח"ב קע, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט נצו"י שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
53 זכרי' ג, ז ובמפרשים שם. שמו"ר פכ"ה, ב. זח"ב קע, א. זח"ג רס, א. תו"א ס"פ וישב. אוה"ת שם (כרך־ה תתקיג, א ואילך). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת ליל ב' אייר ה'שי"ת
מקור מפורש
בעמוד זה
156 ראה זח"ב קע, רע"ב. מכילתא בשלח יד, כח. יל"ר שם, כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
55 ראה זח"ב קע, רע"ב. מכילתא בשלח יד, כח. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
238 ראה זח"ב קע, רע"ב. מכילתא בשלח יד, כח. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
8 פסחים קיח, א. סוטה ב, א. זח"ב קע, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
119 ראה זח"ב קע, רע"ב. מכילתא בשלח יד, כח. שמו"ר פמ"ג, ח. הובא ביל"ר בשלח יד, כט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל א' דחג הפסח[ftn_615_*] ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
17 ראה זח"ב קע, רע"ב. מכילתא בשלח יד, כח. שמו"ר פמ"ג, ח. הובא ביל"ר בשלח יד, כט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
26 ראה זח"ב קע, רע"ב. מכילתא בשלח יד, כח. שמו"ר פמ"ג, ח. הובא ביל"ר בשלח יד, כט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
40 ראה זח"ב קע, רע"ב. מכילתא בשלח יד, כח. שמו"ר פמ"ג, ח. הובא ביל"ר בשלח יד, כט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
1375 פסחים קיח, א. סוטה ב, א. – ובזח"ב קע, א: "קשין .. קמי' קוב"ה" .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
648 ראה זח"ב קע, ב. יל"ר בשלח יד, כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
26 ראה מכילתא בשלח יד, כח. שמו"ר פמ"ג, ח. זח"ב קע, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1837 ילקוט ראובני שמות יד, כז. זח"ב קע, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
668 ראה זח"ב קע, ב. מכילתא בשלח יד, כח. ילקוט ראובני בשלח שם, כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
1477 זח"ב קע, ב (הובא בילקוט ראובני בשלח יד, כח). שמו"ר פמ"ג, ח. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
566 ועד"ז בנוגע לכל הענינים שנותן הקב"ה לבנ"י – כמשל המלך שנותן שדה לאוהבו – שגם כאשר ישנו מערער שטוען "הללו כו' והללו כו'" (ראה זח"ב קע, רע"ב. ועוד), ולמה מגיע להם וכו', לא מתחשבים בכך, כיון שיש "ברית מלח עולם" בין המלך ואוהבו, באופן שלמעלה מטעם ודעת*, ללא חשבונות כלל.
*
) ע"ד " זאת חוקת התורה " (ר"פ חוקת) , שזהו"ע שלמעלה מטו"ד , אבל , באופן שנמשך גם בהבנה והשגה , בלימוד התורה בהבנה והשגה , ובקיום המצוות במעשה דיבור ומחשבה כו' .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
2077 ברכות נט, רע"א. וש"נ. וראה צפנת פענח – להרגצובי – הל' יבום פ"ד ה"כ.
וגם בענין יצי"מ (השייך לפסח – ראה להלן הערה 230) מצינו כן, שאותם הרשעים שלא היו רוצים לצאת ממצרים, מתו בשלשת ימי אפלה (שמו"ר פי"ד, ג. רש"י בא יו"ד, כב) – אף ששאר הרשעים, ואפילו עובדי ע"ז (ראה ילקוט ראובני בשלח יד, כז. זח"ב קע, ב. תנחומא תשא יד) יצאו ממצרים (והרי הרצון לא לצאת ממצרים אינו בערך כלל לחטא ע"ז) – כי הרצון לא לצאת ממצרים הוא בענין זה גופא ואין קטיגור נעשה סניגור*.
*) נתבאר בארוכה לעיל סי"ד . וש"נ ( המו"ל ) .
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב [/cup][ויט משה גו' וישב הים לפנות בוקר לאיתנו]
מקור מפורש
בעמוד זה
4 וכנז' בדרז"ל שהי' קיטרוג . . מה נשתנו אלו מאלו : ראה זח"ג קא, ב. זח"ב קע, ב.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות שמחת תורה תר"ץ
מקור מפורש
בעמוד זה
149 מדרש תהלים קלו, ח. מדרש משלי לא, ה. זח"ב קע, א. ברכה ראשונה דברכת המזון.
פתיחה בהקשר