שיוך להלכה
אגרות קודש כרך כה ט'שפא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
8 בסגנון חכמינו ז"ל : לקו"ת ר"פ נצבים. וראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד. טעהמ"צ להאריז"ל פ' קדושים. סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל פ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקלד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
9 כדוגמת אברים : אגה"ק שם. וראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד. סהמ"צ להצ"צ הנ"ל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרנח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
3 אחת המצוות העיקריות היא ואהבת לרעך כמוך קדושים יט, יח. וראה שבת לא, א. ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד. תו"כ (הובא בפירש"י) עה"פ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרעז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
והרי ואהבת לרעך כמוך - כלל גדול בתורה (ירוש' נדרים פ"ט ה"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתקמב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
די מענשן, וועלכע דו דערמאנסט, פון וואס דו האסט געהערט פון זיי, פארשטייסט דו דאך, אז זיי זיינען קיינמאל ניט געווען נאהענט צו ליובאוויטש און ווי עס זהעט אויס פון דעם ארט ריידין מיט דיר, טוען זיי פארקערט פון מצות תורה, און ניט נאר פון א סתם מצוה, נאר פון דעם כלל גדול בתורה, ואהבת לרעך כמוך (ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
28 ראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג מטות שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
47 ירושלמי נדרים פ"ט ה"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
240 שכל היהודים הם דבר אחד ממש : ראה אגה"ק ס"ב (קלה, ב). וראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד. סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל. וראה לקו"ש חי"ח ע' 115 (הגש"פ הנ"ל ע' שסו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות ל"ג בעומר
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
11 ואהבת לרעך כמוך : קדושים יט, יח. ובתו"כ (הובא בפרש"י) עה"פ; ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד: ר' עקיבא (רבו של רשב"י) אומר זה כלל גדול בתורה [ולהעיר שרשב"י אמר לתלמידיו "בניי, שנו מדותי שמדותי תרומות מתרומות מדותיו של ר' עקיבא" (גיטין סז, א. וראה סה"ש ה'ש"ת ע' 107)]. וראה ד"ה להבין ענין ל"ג בעומר בס' מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקצא ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
33 סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל פ"א. וראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
50 ירושלמי נדרים פ"ט ה"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תצא (תנש"א) תצא (תנש"א)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
37 ראה פ' תצא כב, ב. יחזקאל יח, יח וברד"ק. ועייג"כ תנחומא נשא א. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ב. ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד ובקה"ע שם. רדב"ז להל' ממרים פ"ב ה"ד. תניא פרק לב. ס' המצות להצ"צ מצות אהבת ישראל. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
6 עצמו ובשרו: סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל. וראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
2 עה"פ. ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד. ב"ר פכ"ד, ז. – ולהעיר ממאמר בן עזאי (תו"כ וירושלמי שם. ב"ר שם בשינוי לשון) "זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה" – ראה מפרשים במקומות הנ"ל. נתבאר (ע"ד החסידות) באוה"ת בראשית כרך ג' תקצא, א־ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
95 אגה"ק סכ"ב (קלה, ב). וראה ירוש' נדרים פ"ט ה"ד. סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
26 ראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד: הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי תחזור ותמחי לידי'. וראה תניא פל"ב. סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל. קונטרס אהבת ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
0 ראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד (ובקה"ע שם). דרמ"צ מצות אהבת ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
0 ירושלמי נדרים פ"ט ה"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
5 כלל גדול . . כמוך: תו"כ (הובא בפרש"י) עה"פ קדושים יט, יח. ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד. ב"ר פכיד, ז. וראה קונטרס אהבת ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
44 ראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד. סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל. קונטרס אהבת ישראל. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
15 ירושלמי נדרים פ"ט ה"א (בשינוי ל' קצת).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
88 ראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד. סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
243 ראה – לדוגמא – ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
24 ירושלמי נדרים פ"ט ה"א. רמב"ם הל' דעות פ"ג ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
368 ירושלמי נדרים פ"ט ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
713 ראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1087 ירושלמי נדרים פ"ט ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
149 ראה ירושלמי מו"ק פ"ג ה"א. נדרים פ"ט ה"א (לקו"ש ח"ד ע' 1096 הערה 26).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
711 ירושלמי נדרים פ"ט ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1567 ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד. תו"כ (הובא בפרש"י) עה"פ.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד פרשת מטות וידבר משה אל ראשי המטות
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
ההפרש בין רוח האדם היא העולה למעלה ובין רוח הבהמה היורדת למטה, והנה המטה נק' משענת כמ"ש ושמת משענתי ע"פ הנער, וכתיב עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו, וארז"ל בפסחים פ"ו דס"ח ע"א שזהו ענין שעתידים צדיקים להחיות את המתים, ועמ"ש מזה ע"פ במחוקק במשענותם, ובירושלמי פ"ט דנדרים ה"א אמר ר' שמעון בן אלעזר מקלו של ר' מאיר היתה בידי והיא מלמדת לי דעה, ופי' בקה"ע משענתו של ר' מאיר היתה בידי שהי' תמיד נשען עליו וממנו למד דעה והשכיל עכ"ל, וזהו כפשוטו מעין מ"ש קח משענתי בידך כו'.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל א' דחה"ש רצ"ב לנדואַראָוע
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
וזהו שא"ל דעלך סני לחברך לא תעביד, דלכאו' א"מ דהול"ל ואהבת לרעך כמוך , וכר' עקיבא (ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד) דזה כלל גדול בתורה, ומפני מה א"ל דעלך סני וכו', והתחיל מדבר של שלילה, ואם הי' אומר לו ואהבת לרעך כמוך הרי הוא דבר של פועל.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ל"ג בעומר רצ"ב · קשוה"ת בתי שיינא תי'
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
וזהו שא"ל דעלך סני לחברך לא תעביד, דלכאו' א"מ דהול"ל ואהבת לרעך כמוך , וכר' עקיבא (ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד) דזה כלל גדול בתורה, ומפני מה א"ל דעלך סני וכו', והתחיל מדבר של שלילה, ואם הי' אומר לו ואהבת לרעך כמוך הרי הוא דבר של פועל.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרפ"ט אשר ברא ששון
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
ומ"ש כללא דעשר אמירן הוא הכולל העשר מאמרות ועשרת הדברות, וזהו שאמר בגין דדא כליל עילא (פי' עשה"ד) ותתא (פי' ע"מ), ולהיות שהוא כללא דעשר אמירן לזאת כליל בהאי י' זיני דחדוה, שהו"ע השמחה בכל ספירה וספירה בפרט, אמנם צריך להבין למה הקדים ששון ושמחה קודם לחתן וכלה, שהרי כללות השמחה, הגדולה הלזו היא בשביל החתן וכלה, דזהו עיקר הענין של מצוה זו שמתקבצים הרבה אנשים לשמח את החתן וכלה דוקא, והיינו דלבד זה שיש בזה מצות אהבת ישראל שהיא אהבת רעים וכינוס צדיקים דאז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ד' ולחושבי שמו, דבעת כינוס שהוא הדבור וההתעוררות להתעורר ולעורר איש את רעהו בדברי חיזוק התורה וקיום המצות הנה בעת ההתעוררות הרי אז ויקשב ה' וישמע, יעמאלט איז יעדערער דערהערט דעם אייבערשטין, און אין יעדערין, ווערט דער אייבערשטער דער הערט, ויכתב ספר זכרון לפניו, פניו הם הפנימי' שבישראל כמ"ש וזאת לפנים בישראל, שהם הפנימי' שבישראל, הנה בעת השמחה הרי יראי ה' וחושבי שמו מתגלה בהם בחי' הפנימי' שבהם, וזהו ויכתב ספר זכרון לפניו שהפנימי' שבהם המתגלה רשומו ניכר בעבודה בפועל והוא הזכרון של הפנימי', דהנה כתיב ועמך כולם צדיקים דכל בני ישראל אפילו אנשים פשוטים בהתקבצם יחד לסעודת מצוה הנה מלבד דהפועל הזה מה שמתקבצים כלם יחדיו באהבה ואחוה ובקירוב הדעת הנה זה עצמו הוא ענין גדול שמקיימים בזה מצות ואהבת לרעך כמוך דארז"ל (ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד) זהו
פתיחה בהקשר
על הפרק
אגרות קודש כרך ד א'קטו
מקור מפורש
בפרק זה
ידוע דענין הנדרים מחולק משאר הציווים שבתורה, בזה שמתחילים במופלא סמוך לאיש, היינו בן י"ב שנה ולא בי"ג כשאר ציוויי התורה, ולדעת כמה ראשונים זהו מדאורייתא, והמוסר השכל שבזה הוא, שהרי כל ענין הנדרים הם בגדר סייג, וכמרז"ל נדרים סיג לפרישות, היינו שנודר בעצמו כדי שלא יכשל בקיום התומ"צ, ואף שארז"ל ירושלמי נדרים ספ"ט, דייך במה שאסרתו תורה, ובמילא הרי אפשר לומר שאין זה אלא בגדר יוהרא, ולא עוד אלא שגם חשש איסור יש בדבר, משום לא תגרע ולא תוסיף, ולכן באה התורה ומורה באצבע שבהיפך הוא, כי בקיום התומ"צ לבדם, הרי - כמאמר הרמב"ן ר"פ קדושים - אפשר שיהי' נבל ברשות התורה, ומוכרח הדבר שיעשה משמרת למשמרתי, ובאה התורה במצות נדרים לרמז שבאיזה אופן יש לחייב את האדם לכשיהי' בן י"ג שנה למצות, הוא ע"י ההכנה שמוסיף גדר ופרישות על מה שאסרה תורה, וזהו ענין הנדרים שמתחילים בתור הקדמה לקיום התומ"צ, היינו במופלא סמוך לאיש, ומובן מעצמו שאין זה דבר השוה לכל נפש, כי אינו דומה במה שצריך פלוני להפרש ואין מקום לחשש לאיש אחר, ולדוגמא מרז"ל עם הארץ אסור לאכול בשר משא"כ ת"ח שהוא להיפך וכמרז"ל באתר דעייל ירקא ליעול בשרא, ולכן דוקא פ' נדרים נאמרה לראשי המטות, היינו במעלת הנשיאים, שהפרת הנדרים וקיומם הרי זה תלוי בנשיאי המטות, היינו במה לנדור ובמה שהוא טוב שלא תדור - כיון שאינו דבר השוה לכל נפש - צ"ל זה ע"י הנשיא שיכול לומר זה הדבר, באספקלריא המאירה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקעה
מקור מפורש
בפרק זה
ירוש' נדרים רפ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 ירושלמי רפ"ט דנדרים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כג
מקור מפורש
בפרק זה
ואף שארז"ל בירושלמי נדרים ספ"ט, אפשר לומר שאין זה אלא בגדר יוהרא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כד
מקור מפורש
בפרק זה
ואף שארז"ל בירושלמי נדרים ספ"ט, אפשר לומר שאין זה אלא בגדר יוהרא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
ירוש' נדרים רפ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
57 ירושלמי נדרים רפ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
וידוע הדיוק בזה במאמרי רבינו הזקן בלקו"ת 2 , ובמאמרי רבותינו נשיאינו שלאח"ז 3 , ובפרט בביכל חסידות של אדמו"ר מהר"ש משנת תר"ל 4 (שיצא לאור בימים הכי אחרונים 5 ), דצריך להבין שרש ענין הנדרים [שענינם לאסור אסר על נפשו, היינו, לא בנוגע לדבר האסור כבר, ע"ד נשבעין לקיים את המצוות 6 , כי אם לאסור את המותר, דלכאורה אינו מובן, דכיון שיש דברים שהתורה אסרה ויש דברים שהתורה התירה, א"כ למה בא לאסור מה שהתורה התירה לו], הלא אמרו רז"ל בירושלמי רפ"ט דנדרים, הובא בח"פ להרמב"ם פ"ד, לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים [וי"ל הטעם שמדייק במאמר שענין זה "הובא בח"פ להרמב"ם", כי, מאמר הנ"ל הוא רק בירושלמי ולא בבבלי, ולכן מוסיף שהובא בח"פ להרמב"ם, שבזה מודגש שזהו ענין של הוראה ששייך לכאו"א, כמו שאר הדברים שהובאו שם].
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה מטות פד ב
מקור מפורש
בפרק זה
והרי י"ל דייך במה שאסרה לך תורה כמ"ש בשמונה פרקים להרמב"ם פ"ד בשם הירושלמי פ"ט דנדרים.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד פרשת מטות ואשה כי תדור נדר לה'
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו ענין ואשה כי תדור נדר בנעוריה בית אביה דהנה צ"ל מהו ענין הנדרים דארז"ל נדרים סייג לפרישות משמע שהוא טוב לנדור ואלו בירושלמי פ"ט דנדרים (הובא ברמב"ם פ"ד מהשמונה פרקים) אמרו בזה הלשון לא דייך במה שאסרה עליך תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים המותרים.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב וידבר כו' ידור נדר כו' (א)
מקור מפורש
בפרק זה
וידבר משה אל ראשי המטות כו' זה הדבר כו' איש כי ידור נדר כו', וצ"ל שורש ענין הנדרים הלא ארז"ל בירושלמי רפ"ט דנדרים, הובא בח"פ להרמב"ם פ"ה, א"ר דימי בשם ר' יצחק לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים, ולפ"ז צריך להבין שרש ענין מעלת הנדרים, וגם איך ע"י הדבור שלו יש ביכולתו לאסור דברים המותרים, ואם יש כח בדבורו לאסור דברים המותרים איך החכם ע"י דבורו ביכולתו להתיר דבר הנדור כו'.
פתיחה בהקשר