691

ימי הגאולה יב־יג תמוז ה'תשכ"א

...כהיעוד דפרשת שבוע זה: דרך כוכב עושה חיל. מיעקב וקם שבט מישראל גו' וישראל

מטות

ב"ה כ"ו תמוז תשי"א

ברוקלין, נ.י. שלום וברכה!

...ואסיים מענינא דיומא דפ' מטות אף כי בקיצור כי אין הזמן גרמא להאריך

נדרים

ולדכוותי' די ברמיזא, והוא ידוע שענין דריש פ' מטות מחולק מכל שאר

מתחילים

הציווים שבתורה. בזה שענין הנדרים י"ב שנה ולא כשאר חיובי התורה שבן י" מדאורייתא. והמוסר השכל שבזה, שהרי כל נדרים סייג לפרישות, היינו שנודר נדר

במופלא סמוך לאיש, היינו בן

ג למצות. ולדעת כמה ראשונים זהו

ענין הנדרים הם בגדר סייג, וכמרז"ל בעצמו כדי שלא יכשל בקיום התומ"צ,

דייך

ואף שארז"ל בירושלמי נדרים ספ"ט, אפשר לומר שאין זה אלא בגדר יוהרא. ולא כי הרי לא תגרע ולא תוסיף, ולכן באה בקיום התומ"צ לבדה הרי כמאמר הרמב

במה שאסרתו תורה, ובמילא הרי

עוד אלא שגם חשש איסור יש בדבר, התורה ומורה באצבע שבהיפך הוא, כי

"ן ר"פ קדושים. אפשר שיהיה נבל

משמרת

ברשות התורה ומוכרח הדבר שיעשה למשמרתי, ובאה התורה במצות

לחייב את האדם לכשיהיה בן שלש עשרה

נדרים שרמזה תורה שבאיזה אופן יש שנה בתומ"צ הוא ע"י ההכנה שמוסיף נדר הענין שנדרים מתחלת בתור הקדמה ופרישות על מה שאסרה תורה וזהו

לקיום

התומ"צ, היינו במופלא סמוך לאיש

נפש,

מובן מעצמו שאין זה דבר השוה לכל כי אינו דומה במה שצריך פלוני