רפאיני ה' וארפא

תקמרפאיני ה' וארפא¹ הושיעני ואושעה כי תהילתי אתה² כו'³. להבין ענין הכפל לשון שכפל לאמר וארפא כיון שה' ירפא אותו בודאי י ר‘פא כו'. וכן מש"א⁴ ואושעה הוא כפל לשון כיון שה' יושיע לו בוודאי יו‘ש ע כו'. הנה מתחילה יש להבין ענין התפילה מהו, כי הנביא מדבר בעד כנס"י אשר היא חולת אה'⁵ בגלותא ומבקש הנביא בעד כללות נש"י שישלח להם ה' רפואה למחלתם האנושה גם בהיותם בגלות כמאמר ואף גם זאת⁶ בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם כו'. ולהבין ענין החולי דחולת אהבה מהו, הנה מפרש ענינה מתחילה במה שאמר אותי עזבו מקור מים חיים⁷, כי הנה הקב"ה נק' מקור מ"ח כמו למטה בגשמי' מקור הנובע מים חיים בתמידות כו', ומתחילה י"ל ענין המשל דמקור מ"ח למטה בגשמי', כי הנה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שמתחילה יוצא הנהר מעדן ומשקה את הגן ומהשקאת הגן נמשך ד' נהרות וכמאמר ומשם יפרד⁸ כו' ומהם נמשכים כל הנחלים והולכים אל הים⁹, אך קודם שנמשכו המה ראוים לשתי' ובים נעשים מים מלוחים שאינם ראוים לשתי', אך במקום שהם הולכים הם שבים ללכת¹⁰ והיינו שנמשכים מן הים דרך כדור הארץ ועולים דרך גידי הארץ דארעא חלחולי מחלחלי¹¹ ואז מתבררים ע"י עפר הארץ ונעשים ראוים לשתי' כמקודם קודם שנמשכים בים ולא עוד אלא שנק' מים חיים, וזהו"ע שארז"ל שכל הנהרות המה מסולמא דפרת¹² שהוא מה שנהר פרס הוא מקלח תחת הקרקע והמים שבו הולכים דרך גידי הארץ מלמטה למעלה כמו ע"י סולם¹³ ונובעים בכל הנהרות כו' [ולכן אנו רואים בהם גילוי הנביעה כ"א ממעיין שלו אעפ"י שבאמת נמשכים מד' נהרות היוצאים מן הנהר שיוצא מעדן כו' וד"ל].

והנמשל יובן למעלה בכללות ההשתלשלות דהנה כתיב אתה הוי' לבדך¹⁴ אתה עשית את השמים ושמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עלי' הימים וכל אשר בהם כו', והזכיר כאן מתחילה בחי' אתה הוי' לבדיך שזהו בחי' יחו"ע שהוא כמו שהכל בטל במציאות אצלו כביטול זיו השמש בשמש וכמאמר כולא קמי' תקמאכלא חשיב¹⁵, ולכן נאמר אני הוי' לא שניתי¹⁶ שאין שום שינוי כלל בעצמות שם הוי' שכמו שקודם שנברא העולם הי' הוא לבדו ואין שני לו כן עתה הוא ג"כ כן להיות שכל העולמות בטל במציאות לפניו ית' ולכן נאמר כאן אתה בה"א שהוא בחי' דכר שהוא בחי' יחו"ע כו', אך אח"כ א' אתה עשית כו' בלא ה' שהוא בחי' נוק' שזהו בחי' מלכותך מלכות כל עולמים¹⁷ שהוא בחי' מל' דאצי' שנעשה מקור לג' עולמות בי"ע, ולכן הזכיר כאן ג' מדריגות שאתה עשית כו', הא' השמים ושמי השמים שהוא בחי' עולם הבריאה והימים וכל אשר בהם הוא עולם היצי' ועשי' והארץ הוא עולם העשי' הגשמי, וכ"ז אתה עשית שהוא בחי' המל' דאצי' מקור כח הפועלם מאין ליש כו'.

והנה ביאור ענין ג' מדריגות אלו שנבראים¹⁸, הנה כתי' יהי רקיע¹⁹ בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ומבשרי אחזה²⁰ כמו למטה באדם חצר הכבד הוא מבדיל בין אברי הנשימה והשכל לאברי המזון, כמו הלב והמוח המה כלים לשכל ומדות והריאה והקנה ומוצאות הפה המה כלים לקול ודיבור שכ"ז הוא המשכה רוחני' משא"כ אברי המזון כמו הקרביים ובני מעיים המה כלים לחיות גשמי עד שיוכל להיות שורה בהם גם פסולת שהוא היפוך החיות, כן למעלה יש בחי' מים עליונים שממעל לרקיע המבדיל שהו"ע שמים ושמי השמים כי מים מצמיחים כל מיני תענוג²¹ וכן הוא בחי' האור אלקי המאיר בעולם הבריאה [שנמשך מבחי' בינה דאצי' כמאמר אימא עילאה מקננא בכורסייא²² כו'] הוא מצמיח תענוג רוחני ועונג אלקי שמובדל מבחי' פסולת לגמרי והו"ע תענוג הנשמות שנהנין מזיו השכינה²³ שהוא תענוג לאין קץ אשר כל יסורי עוה"ז כדאי לסבול ואפי' יסורי גיהינם שהם יסורי רוחני' כדאים לסבול בכדי לקבל אח"כ תענוג שבגעה"ע וכמאמר מוטב דלדייני'²⁴ ולית' לעלמא דאתי, וכיון שהוא תענוג לאין קץ מוכרח לומר שהוא מובדל לגמרי מבחי' יש המתאר ומגביל כו', וכן אפי' המלאכים דבריאה הנק' שרפים²⁵ ביטולם הוא לאור האלקי הקדוש ומובדל מהם ורק הארה בעלמא מאיר בהם להחיותם, ולהיות שהמה משיגים בהשגה גמורה איך שהוא קדוש ומובדל כו' לכן ביטולם הוא בתכלית בלי שום תערובות יש, וזהו שרפים עומדים ממעל לו²⁶ וכדוגמת אדם המשיג איזה תקמבשכל שאז שכלו מקיף להשכל וא"כ שכלו הוא למעלה מן השכל משא"כ כשאינו משיג בדרך או"פ אין שכלו מקיף כלל להשכל [ואדרבה שכלו מוקף מהשכל כו'].

והנה כללות השפע המאיר בעולם הבריאה לנשמות שבו ולמלאכים שבו הנק' שרפים כ"ז נק' מים עליונים שמעל לרקיע המבדיל, אך בחי' מים תחתונים הוא ההשפעה הנמשך דרך רקיע המבדיל שהוא בחי' השפעה הנמשכת בעולם היצי' ועשי' לבחי' המלאכים הנק' אופנים וחיות²⁷ שאינם משיגים בחי' קדושתו של הקב"ה בגילוי גמור לכן שואלים אי' מקום כבודו²⁸ ולכן אומרים ברוך²⁹ שצריך להיות נמשך אור האלקי בהעלם ולא בגילוי עד שיוכל להתקבל בהם איזה הארה בעלמא ולכן מורגש בהם אור האלקי כמאמר והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול³⁰ כו' ויש בהם בחי' תערובת יש וזהו בחי' מים תחתונים, וכדוגמת מי הים שהם מלוחים ואינם ראוים לשתי' כו', אך אח"כ נמשך השפעה זאת למטה בעולם העשי' הגשמי וכאן בעולם הגשמי נתברר השפע ונעשה היפוך מיש לאין ע"י נש"י המלובשים בגופים ועוסקין בתורה ועושין מצות שעי"ז מתברר היש דנוגה דעולם העשי' הגשמי ונכלל בקדושה האלוקי' בבחי' ביטול וזהו כדוגמת מים הנמשכים דרך עובי כדור הארץ הגשמי שנעשו מים ראוים לשתי' כך ע"י הבירור דתומ"צ נעשה מיש דנוגה בחי' אין אלקי להחיות הנה"א בתוס' אור וחיות כו'.

וזהו בחי' ג' מדריגות שהזכיר, השמים ושמי השמים הוא בחי' עולם הבריאה שהוא בחי' געה"ע תענוג הנשמות וכל צבאם הם המלאכים הנק' שרפים שכולם הם במדריגות בריאה מאין ליש, ואח"כ אמר הימים וכל אשר בהם שזהו בחי' עולם היצי' ועשי' הרוחני' עם המלאכים הנק' חיות ואופנים שע"ז אמר וכל אשר בהם, והארץ וכל אשר עלי' אעפ"י שהזכיר מקודם מ"מ הוא אחרון בהשתלשלות כמאמר יקוו המים ואח"כ ותראה היבשה³¹ שזהו בחי' עולם העשי' הגשמי' שבו מתלבשים הנשמות בגופים ומתבררים בירורים ע"י תומ"צ שאז נתברר ההשפעה וחיות שבו כדוגמת עולם הבריאה ולכן נק' בשם מים חיים ראוים לשתי' ולהחית הנפש כו', וזהו וצדקה כנחל איתן³² כי אותיות איתן משמשות לעתיד³³ ונחל איתן הוא השפע אלקי' שבעולם הבריאה שהוא בחי' ההעלם שעתיד לבא לידי גילוי [כי ידוע דאימא עילאה מקננא בכורסייא שבה בחי' שם אהי'³⁴ כו'] וצדקה הוא בחי' המתבררת בעולם העשי' ע"י תומ"צ הוא כמו נחל איתן שבעולם הבריאה ששם הוא החיות בלי תערובת יש כו', אך באמת לשון איתן הוא תוקף וחיזוק³⁵ והיינו כי באמת תקמגהשפעה המתבררת בעולם העשי' ע"י תומ"צ עולה למעלה מבחי' עולם הבריאה ומרוממות הנשמות למעלה ממקור חוצבה שבעולם הבריאה³⁶ רק³⁷ לבחי' בינה שבעולם האצי' עצמו וכמאמר וצדקה תרומם גוי³⁸ כו' ולכן נק' השפע אלקי' שבעולם העשי' בשם מים חיים³⁹ להיות שמאיר בזה בחי' חיים העליונים שבעולם האצי' שהוא למעלה מבחי' בריאה כו' והוא בחי' הנהר עצמו כמ"ש במקורו שלמעלה מהיות משקה לג"ן ואפי' לג"ן סדרים דאורייתא⁴⁰ [כי הג"ן הוא בחי' המל'⁴¹ דאצי' וג"ן סדרים דאורייתא הוא בבחי' הז"א דאצי', אך הנהר הוא בבחי' בינה⁴² שלמעלה מז"א כו'], וזהו והיתה נפש אדוני צרורה⁴³ בצרור החיים את ה' כי ע"י המצות נעשי' לבושים וכצרור אבן במרגמה⁴⁴ נזרק למרחוק כך ע"י שנצררה הנשמה בלבושי המצות עולה ע"ד הנהר היוצא מעדן שנק' מקור מים חיים כמ"ש בבחי' אצי' והוא בבחי' ירידה מגעה"ע לצורך עלי' בנהר שלמעלה מהג"ן אפי' ג"ן סדרים דאורייתא כנ"ל, וזהו וצדקה כנחל איתן⁴⁵ שהוא בבחי' הבינה דאצי' הנק' נחל איתן* [ע"ש התוקף וחיזוק כו' וגם כנ"ל שמשמשות לעתיד ובחי' בינה הוא לע"ל למעלה מעוה"ב כו'] ועי"ז נמשך השמחה ממהו"ע בנשמה כידוע דשרש שמחה הוא בבינה⁴⁵ כמ"ש אם הבנים שמחה⁴⁶ כו' כמשי"ת.

והנה בחי' זאת נק' מקור מים חיים שהוא בחי' מקור כל התענוגים כי מים מצמיחים כל מיני ומקור⁴⁷ מים הוא מקור כל התענוגים כו' ובחי' זאת נמשך בשמחה של מצוה שהוא בחי' השמחה ממהו"ע ית' שלמעלה מכל התענוגים של ג"ע העליון וג"ע התחתון כמאמר ישמחו בך⁴⁸ כו', וזהו תחת אשר כו' בשמחה ובטוב לבב⁴⁹ כו' שזהו יותר טוב מרוב כל שהוא בחי' ריבוי התענוגים⁵⁰ שבגעה"ע והתחתון כו', ובחי' זאת נק' מקור מים חיים [ובחי' זאת האירה בזמן הבית שכאו"א מישראל הי' שמח ומתענג בעבודת המצות בבחי' השמחה ממהו"ע ולא בבחי' המשכות המצות רק מצד עצם המצוה⁵¹ כו' וד"ל]. וזהו"ע ג"כ ברכות המצות, כי ברוך אתה תקמדהוי' הוא המשכה מבחי' אתה הוי' לבדיך שהוא בחי' מהו"ע אא"ס [והוא ג"כ אלקינו מקור נש"י כידוע דישראל עלה במח'⁵² פנימי' ועצמי' למעלה ממחה"ק מקור ההשתלשלות כו' וד"ל] ומשם נמשך להיות מלך העולם שהוא בחי' מלכותך מלכות כל עולמים⁵³ שזהו בחי' מקור העולמות כידוע דמה שיוכל להיות נמשך מציאות עולם נראה בבחי' יש הוא מצד כח המלוכה להיות שמדת המלוכה אינה מגלית השפעה מריחוק מקום⁵⁴ מן העצם דייקא כו', ומשם אשר קדשנו בקידוש⁵⁵ העליון שלמעלה מג"פ קדוש כו' ג"פ קדוש הוא ג' מדריגות דשמי השמים כו' הימים כו' הארץ שהם ג' עולמות דבי"ע⁵⁶ [ובשרש שרשן ג' מיני אדם⁵⁷ כו'] אבל קדוש⁵⁸ הוא בחי' עצמי' אלקות שבאצי' [ולמעלה בחי' פנימי' אא"ס שלפני הצמצום], שע"י המצות נתקדשו בנ"י בקדש שלמעלה מקדוש⁵⁹ בו', וזהו אשר מלשון באשרי⁶⁰ כי אשרוני שהוא בחי' העונג ממהו"ע שנמשך בעסק המצוה שנק' שמחה של מצוה כו'. וזהו עץ חיים היא⁶¹ למחזיקים בה שהוא בחי' התורה שנק' עץ החיים, ותומכי' הם המצות מאושר ממשיכים מבחי' תענוג העליון הפשוט שנק' אושר מל' כי באשרי כנ"ל וד"ל.

וע"ז אמר אותי עזבו מקור מים חיים, כי בזמן הגלות אבדו החוש לטעום טעם אלקי שיש בעצמות אלקות, כמאמר טעמו וראו⁶² כי טוב ה', ועי"ז ממילא טועמים טעם ועונג בהרגשת עצמם דווקא, ולכן נק' כנס"י חולת אהבה כמו החולה הטועם מר למתוק ומתוק למר כך בחי' כנס"י בגלותא אינם טועמים טעם ועונג באהבה האלקי' [הנק' אהבה בתענוגים כו'] רק בחיצוניות ובקרירות כמאמר כי פנו אלי עורף⁶³ כו', והטעם לזה כי מקור התענוגים המלובש במים המצמיחים ומכ"ש בנהר עצמו מקור המים חיים אינו נרגש בגילוי אור כי הוא בבחי' ההעלם שלמעלה מבחי' גילוי אור. אך הסיבה להביאה לידי גילוי הוא בחי' הצימאון שהוא בחי' אש האלקי וכמ"ש כמים קרים⁶⁴ על נפש עיפה דייקא שאז נרגש בהם העונג, וידוע דאש אוכלה אש⁶⁵ שכאשר מתגבר האש אלקי אזי מכלה האש זר שבתאוות ולגרמי', אבל תקמהבזה"ג מצד שפנו אלי עורף שבבחי'⁶⁶* אלקות הוא בחיצוני' מורה שנתגבר האש זר שבתאוות ותענוגי עוה"ז מאד ולכן הוא מכלה לאש האלקי ולכן כל עסקו באלקות הוא בחיצוניות ובקרירות מצות אנשים מלומדה⁶⁶, וכיון שכן לא יוכל להרגיש בחי' שמחה של מצוה שהוא בחי' התענוג ממהו"ע שהוא מקור התענוגים שאינו נרגש אלא מצד תוקף הצימאון כנ"ל, וזהו"ע חולת אהבה דאהבה בתענוגים שאינו מרגיש התענוג ממהו"ע כו'. והעצה היעוצה לזה הוא בחי' ההתבוננות מיני' ובי' מצד הריחוק דייקא, והיינו כאשר יתבונן איך שבחי' מהו"ע אלקות הוא מקור כל התענוגים, עד שאפי' תענוג העליון שבגעה"ע הוא בחי' הארה וזיו בלבד, והוא רחוק מזה ואינו טועם טעם כלל בבחי' המשכות אלקות שע"י המצות ואין לו שום שמחה מצד המצוה רק העסק הוא בקרירות מצות אנשים מלומדה, אזי מצד התבוננות זאת יתמרמר מאד לבו בקרבו וממילא יוטהר כל מיני אש זר שנתערב בקרב ולב עמוק וממילא תגדל הצימאון לאלקים חיים עד שמחמת זה ירגיש התענוג לאלקות מצד מהו"ע ממש כו'.

אך באמת מה שמתבונן בעצמו על הריחוק ומתפעל בבחי' מרירות מזה, אינו מעביר האש זר לגמרי מקרב ולב עמוק, רק עיקר העברת האש זר הוא מלמעלה שזהו מבחי' סוכ"ע דייקא דקמי' כחשיכא כאורה⁶⁷ ולכן יוכל להפוך מחושך לאור, וכמאמר רוח עברה ותטהרם⁶⁸ שזהו בחי' רוח ממרום דייקא זה יוכל להפוך מחושך לאור ולטהר כל מיני לכלוך, וראי' לזה מענין התשובה שהוא בעוה"ז⁶⁹ דייקא להיות שבעוה"ז מאיר מבחי' סוכ"ע ולזאת יוכל להשיב ולהעשות מרשע גמור גמור בחי' צדיק גמור משא"כ בעוה"ב שאינו מאיר רק מבחי' ממכ"ע לזאת לא תוכל הנשמה להתהפך מצד עצמה, וזה אמר רפאיני ה' וארפא שהרפואה תהי' מלמעלה מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' שם הוי', ומ"ש וארפא כפל לשון הנה ענין התשובה מביא רפואה⁷⁰ כמאמר ארפא משובתם⁷¹, ושב ורפא לו⁷², וענין התשובה הוא בשעת התפילה שמזה נטהר הנפש מכל מיני רע כנ"ל שהוא בחי' אש זר, אבל לעשות ולתקן בחי' הכלי בכדי שיתקיים בחי' חיות האלקי בקרבו זהו ע"י רפואה דתורה כידוע דעל התורה כתיב רפאות תהי לשרך⁷³ כו', מרפא לשון עץ חיים⁷⁴, והו"ע תיקון הכלים כמו בגשמיות שאחר סממני הרפואה המסירים את קלקול הדמים הגורמים אש זר נותנים מזון טוב לתקן הכלים כו'.

תקמווענין התיקון שע"י התורה הוא ע"ד מארז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה⁷⁵ ואל יהא קשה כארז כידוע שיש ג' אמות אמ"ש ושבע כפולות⁷⁶ הבאים בדגש ורפה⁷⁷*, וענין הדגש מורה חיזוק שזהו בחי' הגבורה דקו השמאל, ובד"כ בכללות העולמות הוא בחי' עולם התוהו ששם הוא בחי' אורות תקיפים⁷⁷ וחזקים ולכן מחמת שבירת הכלים נתהווה למטה ע' אומות⁷⁸ שהם ג"כ בבחי' תוקף וחיזוק לא לשבור ולהכנע בשום אופן בעולם וכמאמר כבד לב פרעה⁷⁹, משא"כ בישראל אפי' פושעי ישראל מלאים חרטות⁸⁰ כי שרשם הוא בחי' החסדים שבקו הימין שזהו בחי' רפא, ובכלל הוא בחי' עולם התיקון ששם הוא בחי' הביטול ביותר שלכן הם בבחי' התכללות⁸¹ זמ"ז כידוע, וזהו יהא רך כקנה להפוך מדותיו הטבעים בבחי' הביטול דמדות דתיקון ואל יהא קשה כארז נה"ט ששרשה מעולם התוהו ששם הוא בחי' תוקף האורות בבחי' קשה כארז כו'. וענין היפוך מדותיו הטבעים שיהיו בבחי' רך כקנה הוא ע"י התורה דייקא, כי על התורה נאמר עוז ותושי'⁸² שהוא בחי' עז⁸³ לנשמה האלקית ומתשת כח הרע דנה"ט שהוא בחי' המדות טבעים שהם בבחי' תוקף קשה כארז נעשים ע"י התורה בבחי' ביטול דרך כקנה כו' [והענין הוא דידוע דהתורה שרשה בג"ר דחב"ד שהוא בחי' שלש אמות אמ"ש הנ"ל, ונק' אמות להיותם מקור של שני המדות דחו"ג כידוע דשכל א' יוכל להפוך מחסד לדין ומדין לחסד כמו כי יצר לב האדם⁸⁴ כו', לזאת ע"י חכמה דתורה אתברירו⁸⁵ ונתהפך מחשוכא דנה"ט לאור ועולה בשרשו וממשיך בחי' אורות דתוהו בכלים דתיקון שנמצא שמאיר מבחי' תוקף האור דעולם התוהו וזהו עז לנשמה מצד אורות דתוהו המאירים בה שנמשך בה בחי' קשה כארז דייקא בבחי' אלקו', אך מצד כלים דתיקון נעשה בחי' נה"ט רך כקנה כו' וד"ל].

תקמזוזהו רפאיני הוי' שזהו בשעת התפלה שיוטהר כל מיני רע ועי"ז יאיר מבחי' מקור מים חיים שהוא בחי' הנהר היוצא מעדן בתוס' אור כידוע דבע"ת משכין לי' בחילא יתיר⁸⁶, ואח"כ וארפא כל היום ע"ד התורה לעשות בי⁸⁷ כלים לאור זה שהוא בחי' הביטול דרך כקנה שהוא ע"י התורה, ובחי' הביטול של הכלי הוא דייקא בחי' כלי לאור האלקי שיהי' מתקיים בו כידוע דאין אוא"ס שורה אלא במי שבטל אליו כו' וד"ל. ואח"כ א' הושיעני ואושעה זה קאי על צדיקים גמורים שאינם חולים בחולת אהבה ומאיר בהם בחי' אהבה בתענוגים, ועליהם מבקש הנביא [כי הנביא מדבר בעד כלל ישראל מתחילה ביקש בעד אותם שעזבו מקור מים חיים שיתרפאו ממחלתם האנושה ואח"כ ביקש בעד בחי' צדיקים גמורים שיזכו ג"כ לבחי' תשובה כו' וד"ל] הושיעני שזהו ענין לאתבא צדיקייא בתיובתא⁸⁸, כי הנה ענין הושיעני הוא מלשון וישע⁸⁹ שהו"ע בפנימי' המהות להאיר למטה ובקשת דוד שהוא בחי' כללות נש"י פנו אלי⁹⁰ כו'. והענין יובן בהקדים ענין התפילה שנק' צלותא בלשון הגמרא כי צלותא הוא מלשון הטי'⁹¹ כמאמר אצלי⁹² כו' שזהו בבחי' בעל הרצון⁹³ שיהי' נמשך בבחי' רצון, כי באמת עצמות אא"ס הוא מובדל אפי' מגדר רצון והרצון נמשך מאתו ית' ע"י צמצומים כי רצון אותיות צינור⁹⁴ שהוא המשכה בבחי' צמצום והמשכה זאת מן העצמות להיות רצון נק' בשם הפנה והטי' בלה"ק [כי הטי' הוא מה שכופף א"ע ממקום הגבוה להיות במקום נמוך יותר וד"ל], וזהו"ע התפלה שאומרים יה"ר שהוא בחי' המשכת הרצון מלמעלה מן הרצון, וזהו"ע הקב"ה מנענע בראשו⁹⁵ כי ראש הוא גולגלתא שהוא בחי' רצון⁹⁶ ומוחין שהוא בחי' חכמה, והנענוע הוא מלמעלה מן הרצון שיהי' בחי' רצון וחכמה, ובחי' זאת נק' ש"ע נהורין⁹⁷ בל' הקבלה וזהו הושיעני שהו"ע המשכת ש"ע נהורין מלמעלה למטה ועי"ז ואושעה מלמטה למעלה [כענין משכני אחריך נרוצה⁹⁸ ] להיות נמשך בכל פנימי' ועצמות הנשמה אליך, וזהו"ע והרוח תשוב אל האלקים⁹⁹ אשר נתנה [וכמאמר כי תשוב אלי תשוב¹⁰⁰ ] שגם צדיקים גמורים ישובו בתשובה בחילא יתיר כמו בעל תשובה כו' וד"ל.

תקמחכי תהלתי אתה הנה ענין תהלה הוא מלשון הילול ושבח שהוא בחי' גילוי ההעלם וכמשל שמשבחים אדם בחכמתו ומדותיו שעי"ז מעוררים עצמי' שכלו ומדותיו לבא לידי גילוי¹⁰¹ ולהשפיע למקבל משא"כ כשאינם משבחים אותו נשארים בהעלם הגם שישנם בו, כך למעלה כתיב לך ה' הגדולה¹⁰² שבחי' המדות דגדולה וגבורה כו' המה בטלים ונכללים בעצמו' ולכן אינם עולים בשם גדולה וגבורה כלל, אך כאשר נש"י משבחים ומהללים אותו אזי מעוררים בחי' חו"ב שבעצמי' שיבואו לידי גילוי ועי"ז מתגלה ג"כ בבחי' המדות מרכד"ר [שהוא בחי' ת"ת עד חסד שבמל' דאצי' כו'] עד סוכד"ר עד שהמדות עולים בשם להקרות גדולה וגבורה בה"א¹⁰³ כו', וזהו כל הנשמה תהלל י"ה¹⁰⁴ שהו"ע גילוי ההעלם דחו"ב שבעצמי' שעי"ז נעשה הגילוי בעלמין סתימין שהם ג"כ בחי' גילוי לגבי העצם דסדכ"ס¹⁰⁶ ואח"כ ע"י ו"ה נעשה הגילוי בעלמין דאתגליין¹⁰⁵ עד בחי' המל', וזהו אימתי גדול¹⁰⁷ כשהוא בעיר אלקינו כו', אך עיקר גילוי ההעלם הוא מצד שמרומם בחי' החכ' ומדות לבחי' העצמי' ממש שעי"ז מחדש אותם מבחי' העצמי' דלאו מכל אינון מדות כלל¹⁰⁸ ועי"ז ממילא מתגלים מהעלמם ונמצא שמה שמתגלה בחכמתו ומדותיו הוא בחי' גילוי העצם ממש. והנה כח זה בנש"י לעורר בחי' החכמה ומדות שבעצמי' ע"י רוממותם לבחי' העצמי' וכמאמר מי כהוי' אלקינו¹⁰⁹ בכל קראנו אליו כו' ולכן ביכולתם להגיע עד בחי' העצמי' ממש, וזהו יותר משהעגל רוצה כו' פרה רוצה להניק¹¹⁰ אך אעפי"כ מוכרח להיות העגל רוצה, כך ע"י פנימית הרצון שבנש"י מעוררים למעלה פנימי' הרצון להיות נמשך בחכמתו ומדותיו בבחי' א"ס ממש, אעפ"י שאין ערוך מרצון שלמטה לגבי רצה"ע שהוא בחי' א"ס מ"מ הרצון התחתון מעורר רצה"ע [וכמאמר פתחי לי כחודה של מחט¹¹¹ ואני אפתח לכם כפתחו של אולם כו', וזהו כי תהילתי אתה כי כל כוונתו ורצונו הוא לבחי' אתה הוי' לבדך שיהי' בבחי' אתה לנוכח בגילוי ולכן ביכולתו לעורר העצמי' כו' וד"ל, [ועי"ז יהי' נמשך ג"כ בחי' רפאיני והושיעני שהם שתי מדות עצמות קו השמאל וקו הימין שבעצמי' כו' וד"ל.