סוד הוי' ליראיו

קמטאור ליום פ' הנ"ל שנת כת"ר

סוד הוי'¹ ליריאיו² זה מצות מילה, שהיתה גנוזה עשרים דור [היינו מאדם ועד נח ועד בכלל עשר דורות ומשם ועד אברהם³ ועד בכלל עשר דורות כו'] וניתנה לאברהם שהי' ירא ה' כו' [... כי הגם שמדתו מדת האהבה⁴ מ"מ כלולה בה מדת היראה, והגם שאחר העקידה זכה למדת יראה מצד התכללותו בבחי' יצחק ע"י קנהעקידה כמ"ש כי עתה ידעתי⁵ כי ירא אלקים אתה כו' היינו יראה פנימי' אבל בחי' יראה תתאה מצד האהבה הי' לו בתחלה כי האוהב ירא שלא יפגום אהבתו⁶ כו' וד"ל].

והנה מתחלה יש להבין מהו סוד הוי', הנה כתי' כי אל דעות הוי'⁷ שיש שני דעות ד"ע וד"ת, ד"ת הוא מאין ליש שהנברא הוא בחי' מציאות דבר מה והאור האלקי נק' בשם אין ע"ש שהוא שופע בהעלם וזהו דעה של הנבראים, אך בחי' ד"ע הוא כמ"ש קמי' שהוא בחי' היש האמיתי מקור הנבראים וכולא קמי' כלא חשיב⁸ אך כ"ז הוא מאצילות לבריאה וב' דעות אלו הוא בחי' הוי' ואלקים כו'. אך בהוי' גופא יש שני בחי' סתים וגלי' [... היינו ע"ס דאצי' הם בחי' גלי' דהוי' והוא בחי' הוי' שאחר הפסיק טעמי'⁹, אבל יש בחי' הוי' שקודם הפסיק טעמי', והוא בחי' ע"ס הגנוזות¹⁰ במאציל. אך בזה יש כמה מדריגות כי המאציל נק' כתר ויש כתר הפרטי באצילות שג"כ נק' מאציל לגבי אצילות כו', אך יש בחי' כתר הכללי דא"ק. והנה הע"ס דאצילות נק' דעת תחתון מאין ליש היינו שהם מקור לנבראים לכן נק' בחי' יש מקור הנבראים, אך בחי' אוא"ס שבכתר שמלובש בהם בהעלם נק' אין, וזהו מאין ליש, אבל עצמות הכתר הוא יש האמיתי ובו כלולים כל הי' ספירות דאצילות לכן הם בחי' אין כלא וכן עד"ז כתר הפרטי נק' ד"ת לגבי כתר כללי דא"ק, וכן עד"ז כתר דא"ק הוא לאחר הצמצום הוא בחי' ד"ת לגבי אוא"ס שברצה"פ שלפני הצמצום שעלה ברצונו להיטיב ואנא אמלוך, וכן בחי' רצה"פ להיטיב ואנא אמלוך כיון שהם מקור להשפעה הגם שהם בבחי' א"ס נק' ד"ת לגבי שעשועי המלך בעצמותו¹¹ שהוא גילוי אור עצמותו שאינו מקור להשפעה כלל ונק' יש האמיתי, ובכאן יתפרש יש אמיתי אמיתת היש ולא בחי' מקור ובו כלול בחי' מקור להשפעה והיינו רעדכ"ר¹² וכההוא דהוי קבדח טובא¹³ ואי הוי שאיל מיני'¹⁴ כו' ובחי' זאת נק' אין דכלא חשיב קנאכו' משא"כ כאשר עלה ברצונו להיטיב שנעשה מקור להשפעה והעונג נעלם בו נק' מאין ליש כו' וד"ל. ..]. וזהו סוד הוי' שהוא הסתום שבו כו'.

והנה ע"י מצות מילה נמשך בחי' סתים דהוי' שהוא למע' מן החכ' ונגלה בנפש וזהו סוד הוי' [כידוע דגדולה מילה¹⁵ שנכרתו עליה י"ג בריתות שהם י"ג ת"ד¹⁶ שהם למע' מן החכ', ונמשך ע"י מצות מילה כו'], וזהו הטעם ג"כ שהיתה גנוזה עשרים דור כי עשרי"ם בגימ' כתר¹⁷ כו', ועוד כי הכתר נק' עשרים להיותו כולל ע"ס דאו"י וע"ס¹⁹ דאו"ח¹⁸ וזהו כ' דכתר שכולל עשרים בחי' הנ"ל. וזהו שהיתה גנוזה עשרים דור כי כמו למע' כאשר צריך להתגלות סוד הוי' שהוא פנימי' דשם הוי' וסתים שבו נגלה ע"י הכתר שהוא ממוצע²⁰ בין המאציל לנאצלים ועל ידו נגלה בחכמה שהוא גלי' דהוי', כן למטה נמשך סוד הזה ונגנז עשרים דור [... שהם ג"כ כנגד עשרים בחי' שבכתר מאדם ועד נח כנגד ע"ס דאו"י ומנח ועד אברהם²¹ כנגד ע"ס דאו"ח כמ"ש במ"א וד"ל²². ..]. וזהו ג"כ ענין סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה²³, כי חג הסוכות הוא שמונה ימים והוא בחי' אחת עם המילה כנ"ל במאמר תנו רבנן²⁴ כו' והוא בחי' המשכה מלמעלה מן החכ' שזהו ע"י הכתר הממוצע שהוא בחי' עשרים כנ"ל משא"כ בחי' שלמעלה מעשרים שהוא מה שלא נתלבש בכתר הממוצע לא שלטא בי' עינא²⁵ בחי' ראי' דחכ' כו' וד"ל.

והנה מ"ש סוד הוי' ליריאיו תרי משמע היינו כי מתחלה נמשך בחי' סוד זה שהוא בחי' הוי' דד"ע כנ"ל בבחי' חכ"ע שהוא בחי' יראה עילאה ואח"כ נמשך מחכ"ע לחכ"ת שבמל' שהוא בחי' יראה תתאה. אך דרך ההמשכה מחכ"ע לחכ"ת ע"ז קנבמורה אותיות סוד כי ההמשכה הוא ע"י תפארת ויסוד, והנה תפארת הוא בחי' ו' רברבי²⁶ ע"ש שבו מאיר מוחין דגדלות מפנימי' הכתר לכן כל בחי' שבו כלול מי' ונעשה מספר ששים שזהו אות הס'²⁷ שבתיבת סוד כו' [... כי מוחין דגדלות מורה על התגלות כל הפרטים מהעלם אל הגילוי, וקטנות מורה על העלם כל הפרטים כאשר לא באו לידי גילוי כענין בוצין בוצין מקטפי' ידיע'²⁸ שניכר שיהי' חכם ואעפי"כ לא יוכל להתחכם מחמת שכל פרטי החכ' שבו נעלמים במקורם כו' וד"ל. ..] ונק' ארז אשר בלבנון²⁹ [... כי לבנון הוא בחי' מוחין הנמשכים בו מבחי' פנימיות הכתר כנ"ל וד"ל] והוי"ו הוא בחי' יסוד ו' זעירא³⁰ מצד שלא נגלה בו כל הפרטים הפנימים הכלולים בו [... כנ"ל שזהו בחי' קטנות כו'. ..] ולכן הוא בבחי' ו' בלבד וזהו אזוב אשר בקיר³¹, ועל ידו נמשך ונקלט סוד הזה במל' שע"ז מורה אות הד'³² דסוד שהוא בחי' דוד מרכבה למדת המלוכה³³ כו' וד"ל. ולכן לוקחין עץ ארז ואזוב לטהר את המצורע³⁴ כו' [... כי נגע הוא סגירו דנהורא עילאה³⁵ כמ"ש בזהר והיינו הסתלקות אור חכ"ע מבחי' המל' שזהו ע"י פגם לה"ר³⁶ שפגם בדיבור וממילא נסתלק מן הנשמה כח הראי' דחכ'³⁷ שהוא רואה את הנולד³⁸ מאין ליש ע"י כח מ"ה³⁹ שבנפשו כי בחושך לא יוכל לראות [... כידוע דאור הראי' אינו מאיר בעצם רק כאשר מקבל מתחלה ניצוץ השמש⁴⁰ בתוכו⁴¹ ] וכיון שנסתלק אור חכ"ע משרשו במדת המלוכה ממילא לא יוכל לראות כו'⁴² וזהו תורת המצורע תורתו של מוציא שם רע⁴³ כו', אך ביום טהרתו והיינו כאשר חזר בתשובה אז לוקחין עץ ארז ואזוב שהוא כנגד ת"ת קנגויסוד ועל ידיהם מחזירים אור חכ"ע במל'⁴⁴ ואז יוכל לראות בכח מ"ה שבנפש את הנולד מאין ליש כו' וד"ל. ..].

וזהו בזאת יבא אהרן אל הקדש⁴⁵ ואמר במדרש זכות מצות מילה⁴⁶ נכנסת עמו שנאמר⁴⁷ זאת בריתי⁴⁸, כי ענין הקודש האמור כאן הוא בחי' קה"ק שהוא למע' מן החכ' כמאמר והבדילה הפרכת⁴⁹ בין הקדש ובין קה"ק שזהו בחי' פרסא⁵⁰ המפסיק בין כתר לחכ' ולכן אומר שע"י מה יוכל לבא אל הקדש שהוא בחי' הכתר היינו ע"י מצות מילה ששרשה בכתר כנ"ל וד"ל. ובזה יובן ג"כ⁵¹ מאמר השני בזכות מצות מילה זכה לע' נפש וגם לע' זקנים⁵² וע' ימים⁵³ טובים⁵⁴ כו'. כי הנה ענין מילה הוא המשכת סוד הוי' ע"י י"ג מדה"ר כנ"ל, ומבואר במ"א שבחי' יעקב הוא בחי' מדה"ר באצילות⁵⁵ וא"כ בזמן האבות נמשך סוד הוי' הנ"ל באצילות⁵⁶, אך בחי' השבטים הם בבריאה לכן הם בחי' רח"ר על עולמות הנבראים ולכן ע"י נמשך סוד הוי' בעולם הבריאה כו' [... ובזה אפ"ל למה תתענו ה' מדרכיך⁵⁷ תקשיח לבנו מיראתיך כו' שלכאורה הוא תמוה האיך אפ"ל שהקב"ה מקשיח לבנו מיראתו ית' אדרבה הקב"ה עוזרו⁵⁸ כו' וכדכתי' עד יערה עלינו כו'⁵⁹ שתמיד הוא מעורר אותנו באתעדל"ע הגם שאין אתעדל"ת וכמ"ש הפייטן בשורך דלות מעשים⁶⁰ קרב צדק מאיליך [ע'⁶¹ בפרד"ס⁶² ], אלא הכוונה על אהוי"ר שבאצילות שנק' דרכיך ויראתיך והם מתעלמים ע"י הפרסא, שזהו כח ה' שהפרסא הפסיק⁶³ הנ"ל וזהו למה תתענו קנדמדרכיך שהוא אה' דאברהם⁶⁴ הנק' דרך כמ"ש למען יצוה כו' ושמרו דרך הוי'⁶⁵, תקשיח מיראתך יראה פנימי' שבאצי' שהוא בחי' יצחק וע"י הפרסא העלים אותם והרחיק אותנו נשמות⁶⁶ דבריאה מהם, וע"ז אמר שוב למען עבדיך שבטי נחלתיך כי ע"י השבטים שהם בחי' רח"ר⁶⁶ על עולמות הנבראים כנ"ל שוב⁶⁷ להאיר סוד הוי'⁶⁷ גם עלינו נשמות הנבראים כו' וד"ל. ..]. אך בחי' ע' נפש הם יוצאי ירך יעקב הם בחי' המשכות רח"ר על נפשות שהם ממדריגות תחתונות דעשי' לכן הם ממשיכים סוד הוי' הנ"ל אפי' על נפש דעשי' כו' [... ולכן נק' יוצאי ירך כי הירך הוא בחי' נה"י⁶⁸ הממשיך מוחין במל'⁶⁹ ואימא תתאה מקננא באופן⁷⁰ שהוא עולם העשי' כו' וד"ל. ..]. וזהו שבזכות מצות מילה זכה להמשכת סוד הוי' גם בעשי' שזהו בחי' ע' נפש [... כי סוד בגימ' ע'⁷¹ כו'. ..].

אך ע"י ע' נפש אינו נמשך סוד הוי'⁷² למטה כמו למע' רק הארה מבחי' אצילות כו' אך אח"כ ע"י ע' זקנים נמשך סוד הוי' הנ"ל בעשי' כמו באצילות כו' [... והטעם לזה כי זקן נק' שקנה חכ'⁷³ ממקורו והיינו שמאיר בשכלו מקור החכ' הנק' משכיל כמו שהוא מצד זיכוך הקרומי' המקיפים את המוח לזאת נגלה אצלו האמת כמ"ש בלי יגיעה ופלפול כלל. וזהו ענין האשכלות⁷⁴ כו' ולמעלה היינו גילוי החכ"ס בחכ"ע כמ"ש ואין הפרסא מסתרת כלל. אך צריך עוד תנאי לזה, כי הנה ידוע בענין והבדילה הפרכת שיש פרסא מפסיק בין חכ' שבכתר לכתר שבכתר⁷⁵ כידוע דעצם הרצון אין טעם לרצון⁷⁶ אפי' טעם הכמוס, לזה צריך בחי' משה שהוא ענין⁷⁷ שבעים איש ולו נאמר אספה לי⁷⁸ היינו שיקבץ אותם בתכלית האחדות כו' ויגביהם לעצמות הרצון⁷⁹ כי שרשו הוא משם כמו שנאמר בו כי מן המים משיתיהו⁸⁰ מים עליונים שמעל לרקיע הנ"ל שע"ג החכ' שבכתר לכן בכחו לאסוף אותם, ועי"ז נגלה עצמו' ההעלם כמ"ש למע' ואז ממילא נגלה למטה ג"כ עצמות ההעלם שבאצילות קנהעד עשי' גשמי'⁸¹ כו' וד"ל. ..]. אך כ"ז הי' בזמן הבית אך בזמן הגלות אין לנו סנהדרין כו'⁸² [... ולזה הי' בזמן הבית יחוד פב"פ בתמידות. ..] אך בשבתות וימים טובים שהם ע' כי נ"ב שבתות בכל שנה ע"י העיבור וי"ח ימים טובים הם מדאורייתא כי ימי הפסח שבעה וימי הסוכות שמנה ושבועות ור"ה ויוהכ"פ שלשה ימים הם י"ח בס"ה ע' לכן על ידם נמשך ג"כ סוד הוי' למטה כמו למע' אף בזמן הגלות [... ולכן הוא יחוד פב"פ אפי'⁸³ בזמן הגלות כידוע בענין המאמר סליק אגרין⁸⁴ כו' וד"ל. ..].

הערות

עמוד קמט

1. סוד הוי' ליריאיו : הנחת ר"ה מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. למאמר זה ראה פלח הרמון לך מא, ב ואילך. אוה"ת בהעלותך ע' שפז ואילך. וע' שצג ואילך. מאמר זה הובא לקמן במאמר ד"ה שלאח"ז גדולה מילה תר"כ. ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י.
2. סוד הוי' ליריאיו : תהלים כה, יב. ראה תנחומא לך יט. אגדת בראשית פט"ז. וראה ב"ר פמ"ט, ד. ילק"ש תהלים עה"פ (רמז תשב).
3. מאדם ועד נח. . אברהם : אבות פ"ה, מ"ב.
4. לאברהם. . מדת האהבה : ראה זהר לך פה, א. ועוד. ואתחנן רסב, ב. סידור שער התפילין יב, א ואילך. אמ"ב שם קלו, ד ואילך. וראה גם לקמן ביאור למאמר ד"ה והתהלכתי בתוככם תר"ב ובהערה 26.

עמוד קנ

5. כי עתה ידעתי : וירא כב, יב. ראה גם אגה"ק סי"ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקנד. פרשיות התורה ח"א ע' קל. לקו"ת ואתחנן ח, ב. בראשית לח, ב. פלח הרמון לך כאן מא, ב.
6. האוהב ירא שלא יפגום אהבתו : ראה תו"ח שם.
7. כי אל דעות הוי' : שמו"א ב, ג. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רסב. וש"נ. לעיל ע' קיב ובהערה 86.
8. וכולא קמי' כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה פ"א (ז, רע"א). מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
9. הוי'. . הפסיק טעמי' : תשא לד, ו. זהר אד"ר נשא קלח, רע"א. ראה הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' תקעז. תו"ח בשלח ח"א קנז, ב הערה 361.
10. ע"ס הגנוזות : ראה פרדס שער סדר האצי' ש"ה, פ"ד. שער הצחצחות שי"א. וראה שם פ"ג. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' שמו־ שעה"י — לקו"ב — קפט, ג-ד הערה 2.
11. שעשועי המלך בעצמותו : ראה עמה"מ שער זה. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תנג. קונטרסים ע' שמה ובהנסמן בהנ"ל. וראה גם לקמן ד"ה את שבתותי תרי"ב ובהערה 130.
12. רעדכ"ר : ראה זהר ספדצ"נ תרומה קעו, ב. תו"ח בראשית לו, ג הערה 23. תצוה ח"ב שעו, ג.
13. דהוי קבדח טובא : הלשון — ראה ברכות ל, ב. ז"ח מדהנ"ע בראשית י, ג. בהערה הבאה.
14. דהוי קבדח טובא ואי הוי שאיל מיני' : לשון הרגיל בכתבי ר"ה — ראה שבת עז, ב. לעיל ע' עו הערה 14.

עמוד קנא

15. דגדולה מילה : נדרים לא, ב (במשנה). וראה לקו"ש לך כרך כה ע' 54 ואילך ובהערה 5.
16. י"ג בריתות שהם י"ג ת"ד : ראה גם סידור שער המילה קמט, ד ואילך. לקו"ת עקב טו, ב [ושם מציין ללקו"ת — טעמי המצות להאריז"ל — פ' קדושים אזהרת שעטנז. וראה שער המצות שם. שער מאמרי רשב"י לאדר"ז (רפד, א). ע"ח שער הולדת או"א וזו"ן שט"ז, פ"ה]. לקמן מאמר ד"ה גדולה מילה תר"כ ובהערה 16.
17. עשרי"ם בגימ' כתר : ראה ת"ז מנטובה בהקדמה ח, רע"א: עשרים כתר. מאו"א מערכת כתר אות לו וביאיר נתיב שם. מאמר ד"ה באתי לגני תש"ל (קונט' יו"ד שבט תש"נ — סה"מ מלוקט ד ע' קלט) פ"ה הערה 44: ”ראה תורת העולה להרמ"א ח"א פ"ד (ו, ג). לקו"ת שה"ש לה, ג. קהלת יעקב בערכו" [מערכת עשרים]. ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות התורה אות כ ע' ע הערה 25.
19. ע"ס דאו"י וע"ס דאו"ח : ראה שה"א לה, א הערה 2.
18. הכתר נק' עשרים. . ע"ס דאו"י וע"ס דאו"ח : ראה סידור שחרית מו, ג. פיה"מ פקס"א קט, סע"ג. מאמרי אדה"ז תק"ע ע' קלא. קה"י וספר הערכים (ע' עב הערה 38) שבהערה שלפנ"ז. לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי תרכ"ב על יד הערה 101.
20. הכתר שהוא ממוצע : ראה ע"ח (ש' דרושי אבי"א) שמ"ב, פ"א. תו"ח שמות ח"א יא, ג הערה 509.
21. מאדם ועד נח. . אברהם : ראה גם פלח הרמון כאן מא, סע"ב ואילך.
22. וד"ל : ב: באריכות כו' וד"ל.
23. סוכה. . מעשרים אמה פסולה : סוכה ב, א (במשנה).
24. כנ"ל במאמר תנו רבנן : [הוא הדרוש שנאמר לפנ"ז — ראה לקמן ברשימת הכת"י כאן) אוה"ת חנוכה כרך ב ע' 608. פלח הרמון חנוכה צט, ד.
25. לא שלטא בי' עינא : סוכה ב, א.

עמוד קנב

26. תפארת. . ו' רברבי : ראה זהר אחרי עד, ב. ע"ח שער הולדת או"א וזו"ן שט"ז, ספ"ו. מאו"א מערכת ו. הערה הבאה.
27. ו' רברבי. . הס' : ראה גם אוה"ת בהעלותך ס"ע שפז ואילך. ע' שצד ואילך. ראה ע' תשעו.
28. בוצין בוצין מקטפי' ידיע' : ברכות מח, א. ראה גם סידור ערב שבת קסד, ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רז.
29. ארז אשר בלבנון : ע"פ מל"א ה, יג.
30. יסוד ו' זעירא : ראה זהר אחרי שם. ע"ח שם. מאו"א מערכת ו ס"א וביאיר נתיב שם.
31. אזוב אשר בקיר : ע"פ מל"א שם.
32. במל'. . הד' : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, א. ת"ז סתמ"ב. תמ"ז.
33. דוד מרכבה למדת המלוכה : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"ד מערכת דוד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקט.
34. עץ ארז ואזוב לטהר את המצורע : מצורע יד, ד. ראה גם אוה"ת בהעלותך ע' שפח.
35. נגע הוא סגירו דנהורא עילאה : ראה זהר תזריע מט, ב. ביאוה"ז שם עב, א. עג, ב. תו"ח שמות ח"א מב, ג הערה 253.
36. נגע. . פגם לה"ר : ראה ערכין טז, א. רמב"ם סוף הל' טומאת צרעת. פיה"מ נגעים פי"ב, מ"ה. מו"נ ח"ג פמ"ז. רש"י תזריע יג, מו. מצורע יד, ד. ועוד.
37. דחכ' : ניתוסף ע"פ ב.
38. דחכ'. . את הנולד : ראה תמיד לב, א. תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת עא, ג ובהערה 23. תו"ח תצוה ח"ב שכט סע"ד ואילך.
39. דחכ'. . כח מ"ה : זהר רע"מ צו כח, א. לד, א.
40. דאור הראי'. . מקבל. . השמש : ראה שבילי אמונה — לר' מאיר אבן אלדבי — הנתיב הרביעי ד"ה וחוש הראות (ע' 58). לקו"ב לשעה"י קסח, ב ואילך. תו"ש ע' 76.
41. בתוכו : ב ניתוסף: כמבואר בספרי מחקרים.
42. כו' : ב: כו' וד"ל.
43. תורת המצורע. . רע : מצורע יד, ב. ראה ערכין טו, ב.

עמוד קנג

44. במל' : ב: משרשו במדת המלוכה.
45. בזאת יבא אהרן אל הקדש : אחרי טז, ג.
46. זכות מצות מילה : ראה שמו"ר פל"ח, ח. ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' קצו. וש"נ.
47. שנאמר : בג ניתוסף: בה.
48. זאת בריתי : לך יז, י.
49. והבדילה הפרכת : תרומה כו, לג [ושם: הפרוכת לכם. ב: לכם הפרוכת]. ראה גם לקמן על יד הערה 75. תו"ח בשלח ח"א קצ, ג ובהערה 302.
50. הפרכת. . פרסא : ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שכה. וש"נ. המשך זאת חנוכת המזבח תר"ם פ"י. וש"נ.
51. ג"כ : ג ניתוסף: ענין.
52. בזכות מצות מילה. . לע' זקנים : ראה הנסמן בהערה 2.
53. וע' ימים טובים : באוה"ת לך כרך ד ע' תשטז: מצות מילה. . לע' זקנים, כי ע' זקנים איתא במדרש [ראה בהערה הבאה] שהוא כנגד ע' יו"ט שיש בשנה.
54. וע' ימים טובים : ראה במדב"ר פי"ד, יב. ילקו"ש בהעלותך יא, טז (רמז תשלו). בה"ג סוף הל' סופרים. אוה"ת בהעלותך ע' שצא ואילך. וראה גם פלח הרמון לך כאן מא, סע"ג ואילך. וירא נה, א.
55. יעקב. . מדה"ר באצילות : ראה זהר לך פז, ב. תניא פמ"ה. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקעט ובהנסמן במ"מ לשם.
56. באצילות : ב ניתוסף: ע"י מעשיהם ושרש נשמתם.
57. למה תתענו ה' מדרכיך : ישעי' סג, יז. ראה גם לקמן מאמר ד"ה והניף הכהן אותם הב' על יד הערה 44.
58. הקב"ה עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
59. עד יערה עלינו כו' [ב: רוח ממרום]: ישעי' לב, טו. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ו וע' ח.
60. בשורך דלות מעשים : פיוט אל תעש עמנו כלה בסדר עבודה ליו"כ [ושם: דלות מעשים בשורך].
61. ע' בפרד"ס : שער מהות והנהגה ש"ח, ספ"כ.
62. בפרד"ס : כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט ובהערה 293.
63. שהפרסא הפסיק : ב: שהפסיק הפרסא. ג: כתב: שהפרסא הפסיק ומחקו ותיקן ממעל לשורה: שהפסיק הפרסא.

עמוד קנד

64. מדרכך. . דאברהם : ראה גם תו"א ויצא כד, א. תו"ח ויצא קעז, א.
65. למען יצוה. . דרך הוי' : וירא יח, יט [ושם למען אשר יצוה].
66. נשמות : ב: נש"י. ג: כתב: נשמות ומחקו ותיקן ממעל: נש"י.
66. רח"ר : ב ניתוסף: דבריאה.
67. שוב : בג: ישוב.
67. הוי' : ג: ניתוסף: הנ"ל. וראה בסמוך בפנים.
68. הירך הוא בחי' נה"י : ראה אוה"ת וישלח ע' 486. ויקרא ע' ו. ואתחנן ע' קיד.
69. נה"י הממשיך מוחין במל' : ראה ע"ח שער תקון הנוקבא של"ד, פ"ב כלל ו. שער כסה"כ שמ"ו, פ"ה. פע"ח שער ק"ש שעהמ"ט שט"ז, פ"ג.
70. ואימא תתאה מקננא באופן : ראה ת"ז ת"ו (כג, א).
71. סוד בגימ' ע' : מדרשים שבהערה 2.
72. סוד הוי' : ב: בחי' סוד הוי' הנ"ל.
73. זקן נק' שקנה חכ' : תו"כ קדושים יט, לב. קדושין לב, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ. תו"ח משפטים ח"ב ש, ב ואילך.
74. האשכלות : סוטה מז, סע"א. סע"ב.
75. פרסא. . לכתר שבכתר : ראה לעיל הערה 49.
76. אין טעם לרצון : ראה של"ה ד, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כא. וש"נ. תו"ח בא ח"א פט, ד. וש"נ.
77. ענין : ב: ע"ג.
78. אספה לי : בהעלותך יא, טז.
79. הרצון : שם ניתוסף: [וזהו אספה לי וד"ל].
80. כי מן המים משיתיהו : שמות ב, י. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצד ואילך. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מג, א. וש"נ.

עמוד קנה

81. גשמי' : בג ניתוסף: כמ"ש.
82. כו' : ב: בחי' ע' נפש וע' זקנים.
83. יחוד פב"פ אפי' : ב: סוד החכ' אף.
84. סליק אגרין : זהר בחוקותי קיד, ב. ראה ביאוה"ז שם קמג, ד. ולהצ"צ כרך א ע' תמד.