למנצח על השמינית

קמבלמנצח על² השמינית¹ על המילה שניתנה בשמיני³ ואיתא בתיקונים תמן מל תמן נצח⁴. הנה ארז"ל כל המתיישב ביינו⁵ מדעת קונו יש בו. הנה בחי' יין שרשו חסדים דאימא⁶ או גבורות דאימא⁷ ומלובש בו חסדים דאבא⁸ או גבורה דעתיק⁹ כו' וע"ד העבודה האהבה עזה כרשפי אש שנולדה מצד ההתבוננות איך דכולא קמי' כלא חשיב¹⁰ שיש בזה ג' מדריגות האחת כאשר היא בבחי' רשפי אש בלבד להכלל במקורו מקה"ח¹¹ ולא לחפוץ בהתפשטות חיים הן רוחני' הן גשמי' כו' שזהו בחי' גבורות דאימא כו' והב' כאשר נעשה בחי' התיישבות באה' זאת מצד שמאיר בו בחי' חיי החיים¹² עצמות אוא"ס בבחי' התיישבות בכלי המוח ונק' אה' בתענוגים ב' מיני עונג דרו"ש וזהו בחי' חסדים דאבא המתלבשים בגבו' דאימא להמתיק כנ"ל והג' הוא בחי' העלי' בעונג הנ"ל בעילוי אחר עילוי בלי שיעור עד שלא יפול בו שביעה כלל שזהו ענין לאסתכלא ביקרא דמלכא¹³ יקר דווקא פנימי' העונג. וזהו בכ"י יהי' בעיניך כחדשים¹⁴ מי איכא זקנה קמי' קוב"ה¹⁵ קמי' דווקא, וזהו בחי' גבור' דעתיק שהוא בחי' גילוי האה' מבחי' יחידה כרשפי אש למע' מן ההשגה שבאה בבחי' התיישבות בכלי ואעפ"כ אין לה שיעור כו'. והנה זהו בחי' השבת בג' סעודות, סעודתא דחקל תפוחין קדישין¹⁶ הוא עליות קמגהמל' מקור נש"י¹⁸ עד בחי' מוחין דאימא¹⁷ בבחי' החסדים שבהם ומצד זה נק' בשם קדישין כו' (כי כל קדושה במוחין¹⁹ ) וזהו ויכל אלקים²⁰ כו' בחי' כליון²¹ כו', והב' סעודת שחרית שנמשך בחי' תענוג הפשוט בבחי' זו"נ בחי' אהבה אחרי אשר כבר עלו בחי' זו"נ (מקורי נש"י²³ כמאמר בנים אתם להוי' אלקיכם²⁴ כו') לאו"א בבחי' הכתרים²² שבהם כידוע בכהאריז"ל וזהו²⁵ מדריגות אה' בתענוגים הנ"ל), והג' הוא בחי' סעודה שלישית עליות הז"א אל הדיקנא²⁶ בחי' המזלות הנמשכים ממותרי חכ"ס²⁷ הנק' נובלות וכל נובלות הוא מהפנימי' דווקא שהוא בחי' גבורה דע"י המלובש בחכ"ס²⁸ וגם המל' עולה עד כתר אבא בחי' אין דחכ' שלמעלה מהתיישבות בהשגה, וגילוי זה הוא בבחי' חלק הנשמה שבגוף שנמשך מבחי' מל' משא"כ עצם הנשמה ששרשה מבחי' ז"א מקבל מבחי' הדיקנא כו' וד"ל.

והנה על בחי' ב' אמר וישבות ביום²⁹ ולא כתב בחי' אלקים מצד שעיקר עלי' הוא בבחי' ז"א ומל' טפולה³⁰ אלי', ואח"כ ויברך אלקים³¹ גבו' דע"י את יום השביעי (זו"נ ביחד זכר ונקבה בראם אז דווקא ויברך אותם³¹ כו' וד"ל), וכל ג' המשכות הנ"ל המשכתם לבוא לידי גילוי הוא בקידוש על היין ששרשו בבחי' תבונה אם הבנים³² או עצמות בינה או בינה דע"י שמוליד ג' בחי' אה' הנ"ל כו' וד"ל. והנה כל הנ"ל נק' בחי' כד מסתכל ז"א בפנים מקבל ק"ן נהורין³³ (עיין ברשימה דביאור הסבי³⁴ ששמעתי מאדמו"ר שליט"א תקצ"ח) ויש בזה ג' מדריגות משם ב"ן עליות קמדהמל'³⁵ כנ"ל, עליות עונג הפרטי להתכלל במקורו והמשכות עונג הפשוט עד שנעשה התיישבות הוא בחי' שם מ"ה כו' והמשכות גילוי העונג דיחידה הוא שם ע"ב וזהו חכלילי עינים³⁶ תוקף האדמומית דעיינין דזו"נ מלמטה למעלה עיני תמיד אל הוי'³⁷ ממשיך הסתכלות מלמעלה למטה עין הוי' (דעתיק ואריך) אל יראיו³⁸ (בחי' זו"נ) וכ"ז הוא מיין דקידוש של שבת כו' וד"ל. (וע' בתו"א פ' ויחי במאמר חכלילי עם הביאור ובהגהת אדמו"ר שליט"א דף ע"ט ע"א בד"ה³⁹ וצ"ע בתניא ובתניא פי"ט ובפרק מ"ג ותבין היטיב איך שבמדריגות אה' דשם מ"ה יש ג"כ בחי' תענוג רק הוא בהגבלה כו' ואינו גילוי תענוג העיקרי אך גילוי האה' משם ע"ב היא עלי' (בעילוי אחר עילוי) בלי שיעור שזהו ע"י רשפי אש דווקא כו'. ולכן נאמר בפמ"ג כשלהבת העולה מאיליה כו' וד"ל).

והנה כל הנ"ל הוא בחי' המשכות שם מ"ה לברר ב"ן⁴⁰, ויובן ע"פ הידוע בכהאריז"ל שמבחי' שם מ"ה החדש דא"ק⁴¹ נמשך בחי' טנת"א ונתחבר עם טנת"א דב"ן (ובחי' שם ע"ב הנזכר למעלה הוא ג"כ לגבי א"ק הארה מבחי' שם מ"ה דא"ק רק שהוא בחי' הטעמים דב"ן כו') והטעמים ונקודות דשם מ"ה שנעשו בחי' עתיק ואריך דדכורא הוא בחי' אה' בתענוגים הנ"ל והתגין ואותיות דשם מ"ה הוא מדריגות אה"ר (שאין בזה גילוי תענוג העיקר כנ"ל) הנ"ל, אך בבחי' אותיות דמ"ה אפשר שיש עוד מדריגה אחת השייכות לבחי' מל' אתוון זעירין⁴² כו' והוא מדריגה אה' עזה כרשפי אש כו' (ואעפ"י שזה נק' בירור דשם ב"ן בתו"א בביאור דחכלילי היינו משום שזהו בבחי' מל' שנק' בכלל שם ב"ן אבל עיקר הבירור הוא מבחי' שם מ"ה שבמל' כי האיש דרכו לכבוש⁴³ כו' וד"ל). והנה אעפ"י שמבואר בע"ח שמבחי' שם מ"ה החדש ניתקן כל עולם האצילות⁴⁴ שזהו בחי' טנת"א דמ"ה שמתפשט בכל פרצופי האצי' היינו רק יש⁴⁵ הארת שם מה החדש אבל עצמות שם מ"ה הוא למעלה מבחי' התהו והתיקון כי הוא מבחי' א"ק שלמעלה מכל ההשתלשלות דאבי"ע. והענין הוא דג' מדריגות דשם מ"ה היינו שם ע"ב וס"ג שבו הכולל טעמים ונקודות דאו"א ושם מ"ה שבו הכולל בחי' תגין דאו"א ושם ב"ן הכולל בחי' אותיות דזו"נ באים בהעלם בימות החול בשם ב"ן לברר אותו ונק' אתעדל"ת ומאתעדל"ת זאת נמשך אתעדל"ע⁴⁶ התגלות דשם מ"ה בג' מדריגות דאה' בתענוגים ואה"ר ואה"ע (ואה' בתענוגים הוא טעמים ונקודות שבו ואה"ר תגין ואה"ע אה' עזה כרשפי אש אותיות וזהו באופן אחר מדלעיל כו').

קמהאך כ"ז הוא בחי' אתעדל"ע המתגלה לפ"ע אתעדל"ת (וההפרש בין שם מ"ה המתלבש בשם ב"ן לברר בימות החול שזהו אתעדל"ע המלובש בהעלם לעורר באתעדל"ת ובין שם מ"ה המתגלה בשבת הוא ששם מ"ה המברר הוא בחי' ו"ד ביוד דחכ' בד"כ ואעפ"כ יש בו כל המדריגות דטנת"א כנ"ל ושם מ"ה המתגלה בשבת הוא בחי' מ"ה העצמי בחי' י' דחכ' שנק' קדש מלה בגרמי'⁴⁷ וישראל עבמ"ח⁴⁸ הוא שם מ"ה המברר מדות דחכ' ובשבת מתעלין במ"ה העצמי ונק' אנשי קדש⁴⁹ שלמעלה מקדוש בוי"ו כו' וד"ל). אבל יש בחי' אתעדל"ע שאינו בא מצד אתעדל"ת כלל כי אין אתעדל"ת מגיע לשם כלל והוא עצמי' דשם מ"ה החדש הנ"ל שנחשב מבחי' א"ק כנ"ל, והוא הנמשך ע"י המילה שאינו נחשב לאתעדל"ת כלל להיות פעולתו אינו אלא רק להעביר הערלה בלבד (וכמו סו"מ⁵⁰ שית' כו') שהו"ע העברת הרע אזי ממילא שורה כו' וזהו"ע מילה באותו מקום⁵¹ שהוא בבחי' יסוד דא"ק כו' וד"ל.

והנה עם הקדמה זאת יובן ענין כל המתיישב ביינו מדעת קונו יש בו, וביאור הדברים הנה כתי' והחכ' תחי' בעלי'⁵², ויוכל להתפרש באופן זה ע"ד ששמעתי בשם אדמו"ר נ"ע⁵³ שא' בשם אדמו"ר הזקן נ"ע שיש בחי' מוחא שלטא על לבא⁵⁴ שהוא ענין חיצוני' המדות המתפעלים מצד השכל ובבחי' זאת המוח הוא בחי' משפיע והלב הוא בחי' מקבל (ולמעלה היינו בחי' ז"א שמקבל מאו"א בחי' מוחין), ויש בחי' לבא שלטא על מוחא⁵⁵ שהוא בחי' נקודת הלב שלמע' מן השכל כו' (ולמעלה היינו בחי' שרש המדות שהוא למעלה מאו"א ושרשם בז"ת דע"י וא"א וכמאמר הידוע דז"א בעתיקא אחיד ותלי'⁵⁶ ) מדות דיחידה, ובבחי' זאת הלב משפיע אל המוח והמוח מקבל נמצא שהמוח מקבל מבחי' פנימי' הלב ומשפיע בבחי' חיצוני' הלב, אבל יש עוד בחי' דמוחא שלטא על לבא אפי' על פנימי' הלב המשפיע בו כו' עכ"ד. ושרש הדברים היינו שאנו רואים שיש בכח החכ' למשול על רוחו העצמי, קמוושרש זה הוא מבחי' עצם שם מ"ה החדש המאיר בחכ' דווקא שהוא כ"ח מ"ה⁵⁷ והוא כלי למ"ה העצמי כו'. וע"ד העבודה הוא בחי' אה' עצמי' הפועלת בחי' קבעומ"ש להיות בטל רצונך העצמי שבנה"א שרצונו ליכלל מצד תוקף העונג ונק' יונתי (שהוא כד מסתכל ז"א בפנים נק' המל' יונתי ע' ברשימ' הנ"ל⁵⁸ ), אבל כאשר מקבל עליו עומ"ש שזהו בחי' נעשה קודם לנשמע שזהו ענף מאה' העצמי' המתלבש בחלק המעשה נק' תמתי כו'. וזהו בחי' שוב שאחר הרצוא דרשפי אש דאה' בתענוגים הנ"ל שזהו המביא להתלבש בימות החול אחרי השבת ונמצא שמוח דחכ' שליט על פנימי' הלב (מדות דיחידה ששרשם מעתיק ואריך) המשפיעים בו והוא מחמת בחי' א"ק עצמו המתלבש בחכ' דוקא וזהו והחכ' תחי' בעלי' לעשות בחי' שוב במדות דיחידה הנק' בעלי' כו' וד"ל. וזהו כל המתיישב ביינו מדעת קונו יש בו, פעולת התיישבות המדות דיחידה הנק' יין שזהו מדעת קונו שהוא בחי' א"ק הנק' בשם קונה שמים וארץ⁵⁹ כו' וד"ל.

וזהו"ע כי טובים דודיך מיין⁶⁰, דודים הוא אה' עצמי' הנ"ל והוא בחי' שמן הטוב המבואר בב"ז פ' שמיני⁶¹ שהוא חסד דע"י המלובש בגולגלתא⁶² שבזה מלובש בחי' עצמות שם מ"ה החדש וידוע דאבא אחיד ותליא בחסד זה⁶³ כו' וכד מסתכל ז"א במצחא אז נמשך בו מדעת קונו שזהו בחי' ש"ע נהורין⁶⁴ מלשון וישע הפנה⁶⁵ להיות משפיע למטה דווקא גילוי א"ס בעצמו, וזהו אראנו בישע אלקים⁶⁶ ש"ע נהורין המלובשים בי' דחכמה ונק' ישע כו' וד"ל. וזהו בחי' המילה מל י"ה⁶⁷ שהוא התגלות דחו"ב המושלים על המדות הפנימי' דיחידה וכן פריעה פר"ע י"ה⁶⁸ וכן מציצה מצץ י"ה⁶⁹ ג' מדריגות דמוחין דקטנות ומוחין דיניקה ומוחין דגדלות, ובחי' מילה מוחין דקטנות למשול ברוחו לקבעומ"ש בתומ"צ ופריעה פר"ע י"ה אותיות עורף⁶⁹ שגם בעת הילוכו כל היום בעסק דמו"מ יהי' בחי' עומ"ש הנ"ל, ומציצה הוא קמזבחי' מצץ י"ה בגי' ר"ך אורות הנתוספין על ק"נ⁷⁰ להיות בגי' ש"ע בחי' ימינך פשוטה לקבל שבים⁷¹ מקור הסליחה מצד כי עם קשה עורף⁷² ולכן מציצה הוא בחי' רפואה סליחת עונות להשלים כל הפגמים והחסרונות ובנפש הוא הכח לשוב בתשובה מן ההיפוך, וכ"ז נמשך בעת המילה שזהו בחי' ג' מיני מוחין מאו"א קטנות ויניקה וגדלות בבחי' קבלתם מא"ק דווקא ולכן לא יוכל לימשוך ע"י אתעדל"ת במעהמ"צ רק בעובדא זאת דהסרת הרע דווקא שזהו הבדלה דג' מיני קליפות שנעשה ע"י מילה ופריעה ואטיפו דדמא⁷³ כו' או מציצה כמבו' באוה"ח הק'⁷⁴ פ' תזריע⁷⁵ כו', (ועד"ז בל"ת אחוזתם⁷⁶ בי"ה להיות בבחי' הבדלת הרע כידוע בענין לאו קודם להן⁷⁷ כו').

ועתה י"ל ענין למנצח תמן מל תמן נצח דהנה ההפרש בין א"ק לכל הפרצופי'⁷⁸ שכולם מתלבשים זב"ז מבחי' ז"ת שבהם מחסד ולמטה משא"כ א"ק אינו מתלבש רק מבחי' נה"י שבו והטעם הוא כי כל הפרצופי' הם בערך זל"ז עד שפרצוף העליון הוא בגדר משפיע לתחתון והתחתון הוא בגדר מקבל ממנו ולכן עצמות המשפיע מתעורר להיות נמשך במקבל לכן יש להמקבל השגה בו כידוע דאחר מ' שנין קאים אדעתי' דרבי'⁷⁹ והשגה זאת נק' תפיסא והתלבשות כו' (אבל ג"ר של פרצוף העליון שהוא בחי' ביטולו במקורו הגבוה ממנו לא יוכל להתגלות במקבל כו'), אבל בבחי' א"ק שהוא בחי' הרצה"פ שלמעלה מגדר עונג לגמרי וכידוע דאין טעם לרצון⁸⁰ אפילו טעם ועונג כו' שזהו ההתחברות מבחי' העצמי' להיות משפיע ומקבל שאינו ע"י העונג כי למעלה בעצמותו לא יתכן עונג ושלימות כי הוא שלימותא דכולא⁸¹ רק ההתחברות הוא בדרך רצון פשוט למעלה מן הטעם לגמרי (וע' בס' פרי הארץ⁸² כו'), ולהיות בחי' א"ק ההמשכה מבחי' העצמי' לזאת לא יתלבש רק מבחי' נה"י שבו בחי' קמחחיצוני' דחיצוני' ולא עצמותו כלל שהוא בחי' תוקף האמונה הנמצא בכללות נש"י למעלה מן הטעם ודעת לגמרי ושוה ומשוה קטן וגדול⁸³ כי גם למעלה מאיר בחי' נה"י באצי' ועשי' בהשוואה ממש⁸⁴. והנה ידוע שהחיבור מעליון לתחתון ממשפיע למקבל מז"ת שבו עצמות המשפיע הוא מצד האהבה המעוררו לזה וזהו בחי' ה"ח בכל מקום שיש בהם ב' בחי' חסדים סתומים וחסדים⁸⁵ מגולים להיות ידוע שמה שהמשפיע מגלה אהבתו הוא רק הארה אבל עצמי' עומק האה' נשאר בהעלם בלבבו וגם גילוי האהבה למקבל אינו רק בעת יחודו עמו אבל בעת שמסתלק ממנו לא נשאר רק רושם האה' מהארה זאת וזהו שאין רק ה"ח עד הוד עצמו' המשפיע אבל בחי' יסוד כח השופע המתלבש במקבל ונשאר תמיד עמו לא נשאר רק רושם מזה (וזהו המבואר בכהאריז"ל שרק כללות ה"ח הוא ביסוד וכללות דכללותם במל' ולא עצמות החסדים כו' וד"ל), אבל בבחי' א"ק להיותו למעלה מגדר משפיע ומקבל ואינו מאיר ממנו רק בחי' חיצוני' היא הנותנת שבבחי' חיצוני' זאת מתלבש כל הפנימי' ולא רק הארה, והשפעה זאת היא נמשכת במקבל ג"כ בבחי' עצמות עד שעי"ז המקבל אינו נפרד מן המשפיע אפי' בעת שמתרחק מעמו הוא בבחי' דביקות והתקשרות עצמי' כמו בעת יחודו עמו כי בבחי' זאת אין המקום תופס מקום כלל, וזהו"ע כריתות ברית דשני אוה"נ⁸⁶ להמשיך בחי' עצמי' שלא יפרד אהבתם במשך הזמן וריחוק מקום, וזהו ענין המילה הנק' בשם ברית להיות חבוקה ודבוקה⁸⁷ אע"ג דאנא אזיל הכא והכא דיוקנא אשתאר בך⁸⁸ במשפיע וכן במקבל משכונא דילי גבייכו⁸⁹ כו' וד"ל.

ונמצא שיש כאן ז' חסדים, ה"ח בעת קירוב המקבל עם המשפיע וב' חסדים בעת ריחוק המקבל שמלובש בו ג"כ אה' עצמי' המשפיע בלי הסתר כלל ונמצא שכל הז' חסדים מגולים וכ"א כלול מי' בגי' ע', וזהו תמן מל תמן נצח להיות שההתלבשות הוא מבחי' נצח בחי' חיצוני' דחיצוני' היא הנותנת שמלובש בזה כל הפנימי' ועצמי' שזהו ענין ז' חסדים מגולים בגי' דמל⁹⁰ כו' וד"ל. וזהו ענין על מילה שניתנה בשמינית להיות ידוע שבחי' שם מ"ה החדש נק' מלך השמיני⁹¹ והטעם לזה להיות כי ידוע דשית אלפי שנין⁹² דהוי עלמא המה נכללים בוימ"ב⁹³ שבאים בדרך קמטהמשכה מלמעלמ"ט בבחי' התלבשות בהעלם בכדי לברר בירורים וזהו בחי' ו"ד דחכ' הנ"ל שהוא בחי' שם מה המברר ב"ן בג' מדריגות דטנת"א אותיות שבשם ב"ן מברכים⁹⁴ ע"י טנת"א שבו כל הבחי' בדוגמתא. והנה יום השבת שנק' שביעי הוא בחי' העלאה היפוך המשכה שזהו בחי' עליות שם ב"ן להתכלל בשם מ"ה שעי"ז נגלה בחי' שם מה ושם ב"ן בטל ונכלל בו ואז מתגלה שם מ"ה העצמי בחי' י' דחכ' ג"כ בג' מדריגות דטנת"א שזהו ג' מיני אה' המתגלים בשבת בג' תפלות וסעודות אה"ע ואה"ר ואה' בתענוגים ובחי' זאת נק' יום השביעי כי יום הוא בחי' גילוי ושית יומין המה בחי' גילויי' לפעול ירידה והמשכה ויום השביעי הוא בחי' גילוי הפועל העלאה, אבל בחי' זאת דאתעדל"ע שנמשך שלא ע"י אתעדל"ת כלל שנמשכת תמיד רק במקום טהור מרע הוא עצמות שם מ"ה החדש ונק' יום השמיני להיותו למעלה גם מכל העליות שאחרי הירידות כי אינו בגדר מקום שיהי' שייך בו עלי' וירידה וזהו על מילה שניתנה בשמיני דווקא והיא מתלבשת בחיצוני' שנק' נצח ולכן א' ע"ז דווקא מל נצח ולכן מילה למעלה משבת ודוחה שבת⁹⁵ עד שמלאכות מותרים בה מצד שנתגלה בחי' הקב"ה שהכל שלו וכמ"ש מוריד גשמים אפי' בשבת⁹⁶ כו' כן במילה מותרים כל המלאכות אפי' בשבת כו' וד"ל.

הערות

עמוד קמב

2. למצח על השמינית : תהלים יב, א.
1. למנצח על השמינית : לע"ע לא נתברר אם מאמר זה הוא הנחה מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ או שזה דרוש עצמו. למאמר זה ראה לקו"ת פ' תזריע כ, סע"ג ואילך. אוה"ת תזריע כרך ב' ע' תקב ואילך. ספר המצות להצ"צ ע' 18 ואילך. סידור שער המילה קלט, ג ואילך. ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י.
3. על המילה שניתנה בשמיני : מנחות מג, ב.
4. בתיקונים תמן מל תמן נצח : וכ"ה בסידור שער המילה קמ, ד. אוה"ת תזריע כרך ב ע' תקיא. ובלקו"ת כאן כא, ב: בת"ז. ראה הנסמן במ"מ לקו"ת שם. בסהמ"צ להצ"צ ע' 18 וע' 20: אי' בזהר תמן נצח תמן מל.
5. כל המתיישב ביינו : ראה ערובין סה, א ושם: המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו. . המתיישב. . דעת ע' זקנים. לקמן פיסקא והנה עם.
6. יין שרשו חסדים דאימא : ראה גם ביאוה"ז שמיני סג, ג.
7. יין שרשו. . גבורות דאימא : ראה סידור שער הסוכות רס, ד. ביאוה"ז שמיני סד, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' רפז. וש"נ. תו"ח וישלח קצג, ג ובהערה 14. תצוה ח"ב שמז, ג.
8. ומלובש בו חסדים דאבא : ראה גם ביאוה"ז נח ח, סע"ב.
9. ומלובש בו. . גבורה דעתיק : ראה רמ"ז לזהר בלק קפט, א. ביאוה"ז שמיני סד, ג.
10. דכולא קמי' כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה פ"א (ז, רע"א). מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
11. מקה"ח : מקור החיים.
12. חיי החיים : יומא עא, א.
13. לאסתכלא ביקרא דמלכא : ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.
14. בכ"י יהי' בעיניך כחדשים : ראה לקח טוב ואתחנן ו, ו. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסו ואילך. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' שו ואילך וע' שיט. לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי תר"ב על יד הערה 32. ד"ה והתהלכתי תרט"ו על יד הערה 23. ד"ה והתהלכתי תרכ"ב על יד הערה 37 ואילך. ד"ה בשברי לכם הא' בסופו. ד"ה בשברי לכם תקצ"ט בסופו.
15. מי איכא זקנה קמי' קוב"ה : ראה יבמות טז, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' צב ד"ה והנה. שעה"י קפו, ג. שע"ת כט, ב. תו"ח תולדות קנג, א הערה 9.
16. סעודתא דחקל תפוחין קדישין : ראה זהר יתרו פח, ב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'צז ואילך. אוה"ת בהר כרך ד ע' א'קנב. לקו"ש בשלח כרך לא ע' 247.

עמוד קמג

18. המל' מקור נש"י : ראה הנסמן בהערה 23. אוה"ת ויקהל ע' ב'קי. לקמן מאמר ד"ה אם בחוקותי הג' על יד הערה 128. ד"ה בשברי לכם הא' אחר הערה 50.
17. עליות המל'. . מוחין דאימא : ראה גם בענין עליות המל' פע"ח שער השבת שי"ח, פי"ג ופי"ד.
19. כל קדושה במוחין : ראה פע"ח שם פ"ו. פי"ג ופי"ד.
20. ויכל אלקים : בראשית ב, ב.
21. ויכל. . כליון : ראה רקאנטי עה"פ. לקו"ת תזריע כאן כ, ד. בהר מב, ג. ד. בלק עב, א.
23. זו"נ (מקורי נש"י : ראה ע"ח שער המלכים שי"א, רפ"ו. פע"ח שער הק"ש ש"ח, פ"ז. פי"ב. מבו"ש ש"ב ח"ב פ"ב. לקמן מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב ובהערה 72. ד"ה בשברי לכם הא' פיסקא וביאור הענין.
24. בנים אתם להוי' אלקיכם : פ' ראה יד, א.
22. עלו בחי' זו"נ. . לאו"א בבחי' הכתרים : ראה פע"ח שער השבת שי"ח, פכ"ב. שער ר"ה שכ"ד, פ"ו.
25. וזהו : אוצ"ל: (וזהו.
26. עליות הז"א אל הדיקנא : ראה פע"ח שם פ"ו. פי"א. פי"ג. פכ"ב ופכ"ג.
27. המזלות הנמשכים ממותרי חכ"ס : ראה גם לקמן ביאור מאמר ד"ה והניף הכהן אותם על יד הערה 66. מאמרי אדה"א דברים ח"א ס"ע רכו ואילך.
28. גבורה דע"י המלובש בחכ"ס : ראה ע"ח שער א"א שי"ג, פ"ו-ז.
29. וישבות ביום : בראשית ב, ב.
30. טפולה : כנצ"ל: טפילה.
31. ויברך אלקים : בראשית ב, ג.
31. זכר ונקבה בראם. . ויברך אותם : בראשית ה, ב.
32. תבונה אם הבנים : ראה ע"ח שער הזווגים שט"ו, ספ"ו. מבו"ש ש"ד ח"ב, פ"י.
33. כד מסתכל ז"א. . ק"ן נהורין : ראה גם תו"א ויחי מח, ב. לקו"ת מסעי צג, סע"ג. וש"נ. המשך תער"ב ח"ב ע' א'רה. בהערה הבאה.
34. ברשימה דביאור הסבי : פלח הרמון שה"ש צח, א. ויש להוסיף ביאור זה לרשימת מאמרי דא"ח של הצ"צ (קה"ת תשנ"ד) משנה זו (תקצ"ח).

עמוד קמד

35. ב"ן. . המל' : ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ג. שעה"י קמה, א הערה 14.
36. חכלילי עינים : ויחי מט, יב.
37. עיני תמיד אל הוי' : תהלים כה, טו.
38. עין הוי'. . אל יריאיו : תהלים לג, יח.
39. ע"ט ע"א בד"ה : בהוצאת תקצ"ז. ולפנינו מז, ג (בד"ה ובזה יובן).
40. מ"ה לברר ב"ן : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ה. וש"נ. ח"ב ע' תקעג ואילך. ח"ד ע' א'ריג ואילך.
41. שם מ"ה החדש דא"ק : ראה (ולחלק הבא לקמן) ע"ח שער התיקון ש"י, פ"ב.
42. מל' אתוון זעירין : ראה רמ"ז ר"פ ויקרא. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' יד.
43. האיש דרכו לכבוש : יבמות סה, ב.
44. שם מ"ה. . האצילות : ע"ח שבהערה 41.
45. יש : אוצ"ל: שיש.
46. ומאתעדל"ת. . אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.

עמוד קמה

47. דחכ' שנק' קדש מלה בגרמי' : ראה זהר אמור צד, ב. לקו"ת מסעי צג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקב.
48. וישראל עבמ"ח : ראה ב"ר פ"א, ד. שע"ת קטו, ב. תו"ח שמות ח"א לב, ב ובהערה 248.
49. אנשי קדש : משפטים כב, ל [ושם: ואנשי]. ראה לקו"ת בהעלותך ל, סע"ג ואילך. יו"כ סט, ב. לקמן מאמר ד"ה שבת שבתון על יד הערה 58.
50. סו"מ : סור מרע.
51. מילה באותו מקום : ראה שבת קח, א. סידור שער המילה כאן קלט, ד.
52. והחכ' תחי' בעלי' : קהלת ז, יב [ושם: החכמה — ראה גם לקמן ביאור מאמר ד"ה שבת שבתון על יד הערה 21. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ש. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' נג הערה 292].
53. אדמו"ר נ"ע : כ"ק אדה"א.
54. מוחא שלטא על לבא : ראה תניא פי"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תצ. וש"נ. ראה גם מאמרי אדה"ז על ענינים ע' תיט ואילך. עט"ר ע' 38 ואילך.
55. לבא שלטא על מוחא : ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתמא. אמ"ב שער הק"ש מח, ב. עט"ר שם.
56. דז"א בעתיקא אחיד ותלי' : ראה זהר אד"ז האזינו רצב, א. סה"מ תרנ"ו ע' תכז ובהערה לשם. תרל"ב ח"א ס"ע יג ואילך. וש"נ. תו"ח בא ח"א קל, ב ובהערה 796. ד"ה זה היום תשמ"א [קונט' ר"ה תשמ"ח — נדפס בסה"מ מלוקט ח"ב ס"ע קח ואילך אות יא].

עמוד קמו

57. בחכ'. . כ"ח מ"ה : זהר רע"מ צו כח, א. לד, א.
58. ברשימ' הנ"ל : שבהערה 34.
59. קונה שמים וארץ : לך יד, יט. כב.
60. כי טובים דודיך מיין : שה"ש א, ב.
61. בב"ז פ' שמיני : סד, ג.
62. חסד דע"י המלובש בגולגלתא : ראה ע"ח שער א"א שי"ג, פ"ו ופ"ז.
63. דאבא אחיד ותליא בחסד זה : ראה ע"ח שער או"א שי"ד, פ"א (בשם הזהר — ראה זהר במדבר קיח, ב).
64. ש"ע נהורין : ראה זהר אד"ר נשא קכח, ב. ע"ח שער א"א שי"ג, פי"ד. אוה"ת מטות ע' א'רעב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'רה.
65. וישע הפנה : בראשית ד, ד וברש"י שם. ראה גם אגה"ק ס"ג. מאמרי אדה"א בראשית ס"ע רפא. אוה"ת חנוכה כרך ב ע' רצג. וראה גם לקמן מאמר ד"ה רפאיני הא' על יד הערה 89. ד"ה רפאיני תר"ח על יד הערה 94.
66. אראנו בישע אלקים : תהלים נ, כג.
67. המילה מל י"ה : ראה ת"ז תכ"ב סח, א. תו"א לך יב, א. ביאוה"ז בראשית ד, ב. סידור שער המילה קמג, ג. תו"ח מקץ צד, א הערה 2. סהמ"צ להצ"צ ח, ב.
68. פריעה פרע י"ה : ראה ע"ח שער האונאה של"ג, פ"ג. טעמי המצות [להאריז"ל] לך סוד מצות מילה ופריעה. ביאוה"ז בראשית ד, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' פג.
69. מציצה. . מצץ י"ה : ראה גם לקמן מאמר ד"ה ענין מצות מילה תו"ר על יד הערה 18.
69. ופריעה. . אותיות עורף : כשמחלפים אות י באות ו באותיות אהו"י.

עמוד קמז

70. ר"ך אורות הנתוספין על ק"נ : ראה ע"ח שער א"א שי"ג, פי"ד. זהר הרקיע בראשית ע' כז [צ"ל: כח]. לקו"ת במדבר יא, ד. מסעי צג, סע"ג.
71. ימינך פשוטה לקבל שבים : ע"פ תפלת נעילה.
72. כי עם קשה עורף : תשא לד, ט. ראה שמו"ר פמ"ב, ט. תו"ח תצוה ח"ב שעט, ד. וש"נ.
73. מילה ופריעה ואטיפו דדמא : ראה ע"ח שער ק"נ שמ"ט, פ"ו.
74. באוה"ח הק' : ראה לקו"ש ח"ב ע' 508 סל"ג.
75. באוה"ח הק' פ' תזריע : יב, ג ד"ה ימול בשר ערלתו.
76. אחוזתם : כנצ"ל: אחיזתם.
77. לאו קודם להן : ראה לקמן מאמר ד"ה מנין שקושרין לשון של זהורית על יד הערה 156 בשם הבעש"ט. לקו"ת פקודי ו, ד. שה"א ד, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רלו. וש"נ.
78. ההפרש בין א"ק לכל הפרצופי' : ראה דרושים שבהערה 1. ובסהמ"צ להצ"צ כאן ר"ע יא מציין: וכמ"ש בדוכתא טובא בע"ח ומהם בשער תלת רישין [ שער אריך שי"ג, פ"ב] ובשער עתיק. ולהעיר מלקו"ת מסעי צה, סע"ג ואילך. תו"ח בא ח"א צ, א.
79. דאחר מ'. . אדעתי' דרבי' : ראה ע"ז ה, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א ריז, ג הערה 418. המשך וככה תרל"ז ספל"ה. לקמן מאמר ד"ה שבת שבתון על יד הערה 30. ד"ה אם בחוקותי הג' על יד הערה 34.
80. דאין טעם לרצון : ראה של"ה ד, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כא. וש"נ. תו"ח בא ח"א פט, ד. וש"נ.
81. שלימותא דכולא : ראה עבודת הקודש ח"א רפ"ח. דרך אמונה להנ"ל מהדורת קה"ת ע' יג ובהנסמן שם. לקו"ת עקב טז סע"א. הלשון שלימותא דכולא — ראה ת"ז בהקדמה (יז, ב).
82. בס' פרי הארץ : להרמ"מ מוויטעפסק פ' לך בסופה ד, א.

עמוד קמח

83. ושוה ומשוה קטן וגדול : ע"פ פיוט (לימים נוראים) ”האוחז ביד מדת משפט".
84. נה"י באצי' ועשי' בהשוואה ממש : ראה גם סידור כאן קמא, ג. לקו"ת כאן כא, ג. אוה"ת כאן ע' תקיד.
85. וחסדים : אוצ"ל: וה' חסדים.
86. אוה"נ : אוהבים נאמנים.
87. חבוקה ודבוקה : לשון הושענא אום אני חומה (ליום ג').
88. אע"ג. . דיוקנא אשתאר בך : ראה זהר ויחי רמד, סע"ב ואילך. סבא משפטים קיד, א.
89. משכונא דילי גבייכו : ראה זהר פקודי רמא, א. בחוקותי קיד, א. מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע פח ואילך. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' צט וע' רמט.
90. ע'. . בגי' דמל : ראה ע"ח שער האונאה של"ג, פ"ג. טעמי ושער המצות פ' לך. וראה גם סידור כאן קמא, א (ז' חסדים). לקו"ת כאן כא, ב (הז' עליונות). אוה"ת ברכה א'תתקי.
91. שם מ"ה החדש נק' מלך השמיני : ראה ע"ח שער התיקון ש"י, פ"ב. פ"ג. תו"א ויחי קג, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תפב.
92. דשית אלפי שנין : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
93. דשית אלפי שנין. . בוימ"ב : ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רז ואילך. וש"נ.

עמוד קמט

94. מברכים : כנצ"ל: מבררים.
95. מילה. . ודוחה שבת : שבת קל, א (במשנה). קלב, א.
96. מוריד גשמים אפי' בשבת : ראה ב"ר פי"א, ה. לקמן מאמר ד"ה לה"ע ההפרש בין שליו"ט תר"ב ובהערה 17.