יב,א

יב,א

לכן אמר לו ישמעאל יחיה לפניך כי אחרי שנקרא אברהם בה"א שעי"ז המשיך התגלות בבחי' מל' ונתנה לו המילה הי' יכול להעלות נצוצות כנר בפני אבוקה שיהיו נכללי' בבחי' מל' כו' וכמ"ש ואת הנפש אשר עשו וכו'. גם שרי היתה נקראת מקודם ביו"ד מורה על צמצום ואח"כ כשהיתה צריכה להוליד את יצחק היתה נק' בה"א בהרחבה להורות על המשכה והתגלות. וזהו ויקרא שם אברם בשם ה'. ויקרא היינו המשכה מא"ב ר"ם שכל הנעלם המשכ' מיסוד אבא לע"ס דנוק' הנק' שם ה' כו': (אנכי מגן לך). פי' מגן אברהם. דהנה נודע שאברהם הוא בחי' חסד גדול עד מאד בלי שום מונע וכולם טובים בעיניו והוא רק טוב ולכן אמר לו ישמעאל יחיה לפניך שפי' שיחיה לעד לפניך שהוא בחי' א"ס בלי גבול ואעפ"י שהוא יודע מהו ישמעאל אעפ"כ מחמת חסד גדול וטובו הגדול רוצה שיחיה ולא זו בלבד אלא שרצה שיחיה לחסד בלי גבול. וזהו דאיתא לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ויצא מחמת רוב חסדו. אבל באמת אין מהראוי כן. דהנה בביאת משיח אי"ה כתיב בלע המות לנצח. ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. וצריך לבער כל הרע מן הארץ ואם יתנהג העולם בחסדו הגדול כנ"ל לא היה העולם יכולים לבא למדרגה הנ"ל של משיח. ולכן בא יצחק בחי' דין ואף יצחק יצא ממנו עשו מחמת דינו הקשה על חרבך תחיה. אך יעקב היתה מטתו שלימה: והנה נודע כי מגן נק' דבר המכסה למשל במלחמה נק' מגן מה שמכסה בו שלא ישלוט עליו הקשת. והנה כתיב כי שמש ומגן ה' אלקים שכמו שהשמש אם לא היה לו נרתק לא היו יכולים לסבול אורו הגדול והנרתק הוא המגין שנוכל לסבול. וזהו לעתיד לבא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה וצדיקים מתהנים בה ורשעים נדונים בה. והנה נודע שבכל בוקר דאברהם בחי' חסד מתעורר בעולם וישכם אברהם בבוקר וכדאיתא בזוה"ק והקב"ה רוצה להנהיג את העולם בבחי' חסד. אם לא היה מגן לבחי' חסד הנ"ל לצמצם חסדו וטובו ולתת דרך צמצום כמו שצריך רק להחיות הקליפות מפני שצריכין בשביל סטרא דקדושה שיהיה אתהפכא חשוכא לנהורא כידוע. ואם לא היה דרך צמצום היה חיותם בלי גבול ולא היו יכולים לבער הרע מן הארץ. ולכן בכל בוקר כשמתעורר מדת אברהם מדת חסד כנ"ל אנו צריכין לברך ברכת מגן אברהם. מגין שיעשה מגין לבחי' אברהם הנ"ל לטובתינו: ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים וכו'. הענין כי הטעם למילה דכתיב אשר ברא אלקים לעשות לתקן שעדיין צריך תקון ע"י האדם כי הגם שכבר ברא אלקים את האדם לא בראו בשלימות וכדאיתא במדרש רבה (פ' בראשית פ' י"א) ששאל על המילה אם חביבה היא המילה למה נברא האדם ערל והיתה התשובה שכל מה שנברא בשימ"ב צריכים עשייה ותקון וכמו התורמסין שצריכין תיקון. ולהבין המשל איך הוא דומה לנמשל. הנה נודע מאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב תמיד הוא החדוש יש מאין וענין התהוות יש וגשמי מאין ורוחני א"א להיות כך רק ע"י בחינ' מ"ש והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש כו' כי בהמ"ק שם היה מקור ההשפעה וגילוי השכינה בקדה"ק ולהיות ההשפעה נמשך משם ולהלאה לא היה ע"י גילוי כל כך כי א"כ היה הכל אחד רק שנמשך ע"י מסך מבדיל והוא הפרוכת המבדיל בין קדה"ק ששם הי' גילוי השכינה לבחי' קדש ופרכת ת"א פרסא וכמה בחי' פרוכת הי' בבהמ"ק ומשכן שכל ההשתלשלות מעולם ועד עולם הוא ע"י מסך פרסא מפסיק בין

מצוטט ב־19 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך לט ‹ הוספות - מכתבים ושיחות ‹ כ' מנחם אב ‹ 283 תו"א לך יב, א
תורת מנחם 4
  1. יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ז תו"א לך יב, א
  2. כא - שנת תשח"י - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשח"י תו"א לך לך יב, א
  3. מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז תו"א לך לך יב, א
  4. לג - שנת תשכ"ב - חלק שני ‹ בס"ד. יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב תו"א לך לך יב, סע"א
תורת חיים ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי 1
  1. שמות ח"א ‹ פרשת וארא ‹ וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם ‹ סב, ב תו"א לך יב, א
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 11
  1. תרל"ח ‹ כי המצוה הזאת כו' ‹ שז תו"א לך יב, א
  2. תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ והי' ברכה כו' ‹ א תו"א לך לך יב, א
  3. תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ והי' ברכה כו' ‹ ב תו"א לך לך יב, א
  4. תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ והי' ברכה כו' ‹ ג תו"א לך לך יב, א
  5. תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ כרמי כו' האלף לך שלמה כו' (א) ‹ ח תו"א לך לך יב, א
  6. תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ ששים המה מלכות כו' ‹ קיב תו"א לך לך יב, סע"א
  7. תרל"ט ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ‹ והי' ברכה ‹ קעח תו"א לך לך יב, א
  8. תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ גור ארי' ‹ כו תו"א לך יב, א
  9. תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי ‹ נא תו"א לך יב, סע"א
  10. תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ כי ישרים דרכי ה' ‹ פח תו"א לך לך יב, א
  11. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ושאבתם מים בששון ‹ שס תו"א לך יב, סע"א
פלח הרמון אוצר החסידים 2
  1. תזריע ‹ ענין מצות מילה ‹ קסא תו"א לך יב, א
  2. תזריע ‹ למנצח על השמינית ‹ קמו תו"א לך יב, א

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.