54
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
נדרים12: "כתיב ביום13 ההוא כרת ה' ברית את אברהם14 לאמר... עד ואת בריתי אקים את יצחק..." –
אך יש להבין: מדוע משמיט הרמב"ם את הפסוק הראשון שמובא בתלמוד הירושלמי – "ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר...", במיוחד כאשר פסוק זה מופיע בפרשה לפני כן15?
ב. י"ג או י"ד בריתות?
בפשטות: הרמב"ם מונה שלש עשרה בריתות בפרשה – ללא הפסוק "ביום ההוא..." – ומובן, שהוא סובר, שפסוק זה אינו בכללם. הסיבה לכך היא, כפי שמפרש הרמב"ם בפירושו למשניות16: וי"ג בריתות הם מילת ברית ובריתי הנכפלים במצות ה' יתברך לאברהם אבינו בברית מילה במעמד אחד בפני עצמו"17 – ורק מקרים אלו מפרט הרמב"ם בדבריו.
אך הפסוק "ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר" עוסק בברית (א) שלא היתה "במעמד אחד" עם כל שאר הבריתות, ואף יותר מכך: היתה ביניהם הפסקה של מספר שנים18, (ב) ברית זו לא היתה קשורה לברית מילה, אלא ברית בין הבתרים על נתינת הארץ19 לזרעו של אברהם20. אך לפי זה אין מובן, מדוע בתלמוד הירושלמי מובא בכל זאת פסוק זה – "ביום ההוא כרת ה'...".
ויותר מכך תמוה: המאמר בתלמוד הירושלמי אמור להסביר את דברי המשנה על כך שבקשר למילה "נכרתו שלש עשרה בריתות" ואם מחשבים גם את הפסוק "ביום ההוא כרת ה'...", יוצא אפוא, שבפרשה מפורטות ארבע עשרה בריתות, ולא שלש עשרה בלבד21!
הערות
- 12. פ"ג ה"ט.
- 13. פרשתנו טו, יח.
- 14. כן הובא בירושלמי, ובהפסוק הוא בשינוי הסדר. ובפני משה העתיק כבכתוב. וכ"ה במאירי נדרים שם.
- 15. ראה גם תוד"ה שנכרתו – נדרים שם: צא וחשוב [מואתנה] (את) בריתי ביני וביניך עד בריתי אקים את יצחק יש י"ג בריתות. ולהעיר שגם במנורת המאור (לר"י אלנקאוה ח"ד פרק המצות ריש שער העשירי) מפרט כל הי"ג בריתות כברמב"ם.
- 16. נדרים שם.
- 17. בהוצאת קאפח: שנכפלה בציווי ה' לאברהם במילה במחזה אחד בעצמו (ועד"ז הוא בפיה"מ שהועתק במאירי שם: בעדות אחת בעצמו). וראה דברי ירמי' על הרמב"ם כאן – הדיוק בזה, דרק זה מורה על גודל מעלתו. ע"ש (וראה תיו"ט נדרים שם). ועפ"ז יש לומר שלכן הוסיף הרמב"ם ביד כאן "עם אברהם אבינו" (וגם מפרט כל הי"ג בריתות) להדגיש דהוי במעמד אחד דרק אז מובנת המעלה בי"ג בריתות.
- 18. כפשטות המשך הכתובים – דרק אחרי ברית בין הבתרים בא הסיפור בנוגע הגר ולידת ישמעאל כו' – בהיות אברהם בן פ"ה שנה (פרשתנו שם טז, א ואילך), וברית מילה – בהיותו בן צ"ט. ויתירה מזו: לפרש"י בא (יב, מ) הרי ברית בין הבתרים הי' בהיותו בן ע' שנה – כ"ט שנים לפני הציווי על המילה.
- 19. להעיר מטיו"ד סי' רס: ובזכותה (דהמילה) נכרת לו ברית על נתינת הארץ. וראה ב"י וב"ח שם. וראה ב"ר פמ"ו, ט.
- 20. כבהמשך הכתוב שם.
- 21. ועפ"ז מובן שדוחק לומר דלהירושלמי גם הפסוק "ביום ההוא כרת ה' גו'" שייך לברי"מ, כמו בתנחומא פרשתנו כ.
בראשית רבה מ״ו:ט׳ - הטקסט מספריא
וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ (בראשית יז, ח), רַבִּי יוּדָן אָמַר חָמֵשׁ, אִם מְקַבְּלִים בָּנֶיךָ אֱלָהוּתִי אֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלוֹהַּ וּלְפַטְרוֹן, וְאִם לָאו לֹא אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלוֹהַּ וּלְפַטְרוֹן. אִם נִכְנָסִין בָּנֶיךָ לָאָרֶץ הֵן מְקַבְּלִין אֱלָהוּתִי וְאִם לָאו אֵינָם מְקַבְּלִים. אִם מְקַיְמִין בָּנֶיךָ אֶת הַמִּילָה הֵן נִכְנָסִים לָאָרֶץ וְאִם לָאו אֵין נִכְנָסִים לָאָרֶץ. אִם מְקַבְּלִים בָּנֶיךָ אֶת הַשַּׁבָּת הֵם נִכְנָסִין לָאָרֶץ וְאִם לָאו אֵינָם נִכְנָסִים. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי אָבוּן בֶּן רַבִּי יוֹסֵי כְּתִיב (יהושע ה, ד): וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ, דָּבָר אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ וּמָלָן, אָמַר לָהֶם מָה אַתֶּם סְבוּרִין שֶׁאַתֶּם נִכְנָסִין לָאָרֶץ עֲרֵלִים, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ וגו' עַל מְנָת (בראשית יז, ט): וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר. וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי הוּנָא אָמַר וְאַתָּה, מִכָּאן לְמוֹהֵל שֶׁיְהֵא מָהוּל. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר (בראשית יז, יג): הִמּוֹל יִמּוֹל, מִכָּאן לְמוֹהֵל שֶׁיְהֵא מָהוּל. תַּנְיָא יִשְׂרָאֵל עָרֵל אֵינוֹ מוֹהֵל קַל וָחֹמֶר עוֹבֵד כּוֹכָבִים עָרֵל.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ לך לך ‹ שיחה ב ‹ 45 לקו"ש חכ"ה ע' 54
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ גדולה מילה ‹ קמג לקו"ש חכ"ה ע' 54
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.