גדולה מילה

קנה[שנת כת"ר]

גדולה מילה¹ שנכרתו עלי' שלש עשרה בריתות² כו', הנה מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת הוי'³, והוי' הוא מקור התומ"צ⁴ וא"כ בחי' מילה הוא גבוה מתומ"צ⁵, והיינו כי על התורה נאמר לא בשמים היא⁶ כי ירדה מן השמים לארץ⁷, משא"כ מצות מילה היא בשמים וידוע שיש שמיא וארעא תתאין שהם בחי' זו"נ⁹ ויש שמיא וארעא עילאין⁸ שהם בחי' חו"ב¹⁰, לכך השמימה הוא גבוה מבחי' חו"ב שזהו קנובחי' שמים דכתר¹¹ (... אפ"ל שזהו שמי השמים כו'. ..), ושם הוא שרש מצות מילה בבחי' הכתר שלמעלה מן החכמה, ועם זה יובן מאמר הנ"ל גדולה מילה שנכרתו עלי' שלש עשרה בריתות כי על כללות התו' לא נכרתו עלי' רק ג' בריתות¹² כי ברית הוא המחבר וכללות האצי' נכללו בג' קוין חח"ן בג"ה דת"י¹³ וצריך להמשיך אותם ולייחדם בבי"ע ולכן א"צ רק ג' בריתות (... והגם שיש ע"ס מ"מ בבי"ע אינם מתגלים כ"כ בפרטיות רק בהעלם רק ג' כלליי' שהם ג' קוין, כי עכשיו הגם שע"י המצות נמשך אור האצי' בבי"ע אינו נמשך רק בהעלם בבחי' קטנות ובבחי' קטנות לא נגלה כל הפרטים כנ"ל במאמר סוד ה'¹⁴ בענין ההפרש בין יו"ד רבתי ליו"ד זעירא¹⁵ כנ"ל. ..), משא"כ ע"י מילה מאיר אור עצמות המאציל בנאצלים (כי על ידה מאיר אור הכתר הנק' מאציל כנ"ל בענין השמימה כו'), ואותו האור עצמו נמשך בבי"ע לכן צריך לי"ג בריתות שהם כנגד י"ג מדה"ר¹⁶ כי ענין יגמה"ר מבואר בפרדס שער עשר ולא תשע¹⁷ בשני אופנים, הא' שהם כנגד י"ס וג' גנוזות ראשי ראשים (וזהו דעת רב האי ז"ל), והב' שהם כנגד ע"ס דאצי' וג' עולמות בי"ע (וזהו דעת רב חמא ז"ל), ושניהם אמת, וא"כ כיון שמצות מילה היא מחברת אור עצמות המאציל ובו גנוזות הי"ס כידוע (... רק מצד העלמם אינם רק בבחי' ג' קדמון מצוחצח צח¹⁸ כו' ר"ת קמ"ץ¹⁹ שהוא²⁰ בכת"ר. ..)²¹, וע"י מילה נמשכים באצי' (כנ"ל במאמר סוד ה'²² ) לכן הם י"ג בחי' ג' גנוזות וי"ס כו', וכן הוא מחברת אור זה שיאיר בבי"ע והם ג"כ י"ג י"ס דאצי' וג' עולמות בי"ע כנ"ל בשני האופנים כו' וד"ל.

והנה זהו ענין מילה שניתנה בשמיני²³ שהוא המשכת הכתר שלמעלה מהחכמה כו' (... ונק' שמיני מצד שהתגלות זאת דכתר נמשך ע"י הבינה הנק' שמינית²⁴ קנזכו' חוץ להיקף כנ"ל במאמר ת"ר²⁵ כו'. ..), אך יש עוד במצות מילה שהוא בבחי' יסוד (... כי ע"י מילה מגלים העטרה שהוא בחי' יסוד ומל' הדבוקה בו הנק' עטרת היסוד²⁶ כו'. ..), ולכן מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב הוא ג"כ ר"ת מילה²⁷, היסוד נק' שרביט הזהב²⁸ כי עיקר היסוד הוא בבחי' גבו' (... וכידוע דהמשכת פנימי' השפע במל' להוליד נשמות מוכרח להיות ע"י גבורות תגבורת השפע כו' וכמאמר הזהר צדיק נטיל לשמאלא²⁹ כו' עמודא דאמצעיתא לימינא כו'. ..), ושני הבחי' הם במצות מילה (... כי המשכות יגמה"ר מהמאציל לאצי' הוא ע"י יסוד עליון שבמאציל והמשכתם מאצי' לבי"ע הוא ע"י יסוד דאצי' כו' וד"ל. ..), כי עצם המילה הוא גילוי היסוד הנק' שרביט הזהב, ומה שנמשכים על ידה הוא בחי' י"ג מדה"ר שמן המאציל לנאצלים ומאצי' לבי"ע וזה"ע י"ג בריתות שנכרתו עלי' כו' וד"ל. והנה ידוע שיש ב' בחי' מילה הא' מה שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם³⁰ כו' והוא מלמטה למעלה כו', וברוחני' היינו ענין התשובה כו', והב' הוא מה שנאמר ומל ה' את לבבך³¹ שזהו מלמעלה למטה וזה"ע גאולה העתידה, וע"י אתעדל"ת במילה שמלמטלמ"ע שהוא בחי' התשובה יתגלה אתעדל"ע³² בחי' גאולה העתידה, וזהו אם ישראל עושין תשובה נגאלין³³ כו' ולכן מילה ניתנה בשמיני שהוא בחי' אתעדל"ת לבחי' גאולה העתידה שהכינור שתתגלה לגאולה העתידה הוא של שמונה נימין³⁴ כו' וד"ל. והנה במילה שהיתה לאברהם הי' ב' הבחי' וכמאמר בעצם היום הזה נימול³⁵ ממילא ומאליו וכמאמר וכרות עמו הברית³⁶ כידוע וד"ל.

וביאור ³⁷ הדברים להבין ענין שמיא וארעא עילאין ושמיא וארעא תתאין וענין השמימה, הנה מבשרי אחזה שיש באדם נר"נ ח"י³⁸, נר"נ הם מלובשים בכלים דמוחא לבא וכבדא³⁹ וחי' יחי' הם בחי' מקיפים, כי ענין ההתלבשות הוא אור קנחפנימי כמו חיות הנפש הנמזג במוח מתאחד עם כלי המוח עד שנעשה ממזיגה זאת מקור לשכל (... והגם שרחוק ערך הגשמי מהרוחני מ"מ הקב"ה מפליא לעשות ומקשר רוחני בגשמי עד שנעשה עצם אחד להוליד שכל, משא"כ מחיות הנפש בלבדו לא יתהווה שכל וכן מכלי המוח בלבדו לא יתהווה שכל כו'. ..), וזהו בחי' נשמה, וכן חיות הנמזג בלב נעשה ממזיגה זאת מקור למדות שבלב וזהו בחי' רוח, ומחיות הנפש הנמזג בכבד נעשה מקור לכח התנועה ונק' בחי' נפש, וג' בחי' אלו הם בד"כ בג' אברי' כלליי' דמוחא ליבא וכבדא ובפרט הם מתפשטים בכל האברים בג' מיני גידים⁴⁰ הנק' נערווין הם מקושרים בעצמות ובהם מתפשט החיות מהמוח ולכן על ידם מרגיש המוח את כל האברים ונק' גידי הרגשה וגידים הדופקים המלאים רוח בהם מתפשט החיות מהלב לכל האברים וגידי הדם המתפשטים בבשר בהם מתפשט החיות מהכבד לכל האברים, וזה"ע ג' בחי' שבכל אבר בשר וגידים ועצמות⁴¹. והנה ג' מיני חיות אלו שהוא בחי' נר"נ נק' פנימי', אך יש ב' מקיפים והוא בחי' חי' יחידה, כי הנה עצם החכמה הוא בחי' אין ונכלל במקורה בהעלם, ומה שנגלה ממנה במוח כנקודה שהוא בחי' ברק המבריק⁴² הוא רק בחי' אחרונה מעצם החכמה (... ולמעלה הוא בחי' יסוד אבא כמשי"ת. ..), ולכן עצם החכ' נק' מקיף דחי' כו' ובחי' יחידה הוא בחי' כח הרצון שלמעלה אפי' ממקור החכ' (... כידוע דאין טעם לרצון⁴³ אפי' טעם הכמוס ונק' מקיף למקיף כו'. ..).

והנמשל מזה⁴⁴ יובן למעלה בבחי' אדה"ע שנאמר ועל הכסא כמראה אדם⁴⁵ כו' שיש שני בחי', בחי' ממכ"ע ובחי' סוכ"ע⁴⁶ שהו"ע מקיפים ופנימי', וחיות הפנימי נמשך מבחי' המל' שהו"ע ל' כלים דמל' דאצי'⁴⁷ המלובשים בבי"ע ונק' ממכ"ע כדוגמת חיות הנפש המתמזג בג' כלים דמוחא ליבא וכבדא, וכ"ה אור וחיות האלקי הממלא נתפס בתוך הנבראים עד שהם מרגישים אור האלקי המחי' ומהווה אותם מאין ליש ומחמת זה המה בטלים לאור האלקי המחי' אותם (... וביטול זה גופא הוא חיותם כידוע בשם הרה"מ נ"ע⁴⁸ בענין יראת ה' לחיים⁴⁹ שלכן קנטהמלאכים חיים וקיימים יותר מחמת שהם בבחי' ביטול יותר כו' וד"ל. ..). והנה חיות זה בא בחילוקי מדריגות רבות בכל עולם לפ"ע כמו בעולם הבריאה החיות האלקי מאיר ביותר לכן הביטול נמצא בהם ביותר ובלתי מורגש כלל וזה"ע השרפים דבריאה⁵⁰ שנאמר בהם שרפים עומדים⁵¹ ועמידה הוא מלשון שתיקה⁵² שמורה על בחי' ביטול ביותר כו', משא"כ חיות הקודש דיצי'⁵³ נאמר בהם ברעש גדול מתנשאים⁵⁴ שההתפעלות מורגש ביותר מצד שאין בהם בחי' הביטול כ"כ כו' (... מצד שאור האלקי מוסתר ביותר לגביהם להיותם מקבלים ע"י ב' פרסאות שבין אצי' לבריאה⁵⁵ ובין בריאה ליצי'⁵⁶, משא"כ השרפים דבריאה מקבלים דרך פרסא אחת מאצי' לבריאה בלבד כו'. ..), ובעולם העשי' בא אור וחיות האלקי בהסתר יותר עד שמרחוק ה' נראה להם⁵⁷ בדרך הודאה בלבד כו', והנה אע"פ שנאמר למעלה שאור וחיות הנתפס בג' עולמות דבי"ע הוא בדוגמת חיות המתמזג בג' כלים דמוחא לבא וכבדא מ"מ לגבי אדה"ע דאצי' הוא בחי' אחרונה שבו שהוא בחי' נפש בלבד, והענין הוא כמו שבנפש האדם החיות הנמזג בכבד נק' בחי' נפש שממנו נמשך כח התנועה וענין התנועה הוא ממקום למקום להמשיך חיות הנפש מהעלמו באברים שיתגלה לחוץ במקום נבדל כמו זריקת אבן או כתיבה ביד כו', כן למעלה בחי' המל' נק' נפש⁵⁸ בבחי' אדה"ע כי כח המל' הוא המגלה אור וחיות האלקי שבעולם האצי' מהעלמו לחוץ בבחי' בריאה מאין ליש כו'.

אך ⁵⁹ כ"ז הוא בחי' ממכ"ע, אך בחי' המדות דאצי' מאירים בבחי' העלם בכל ג' עולמות דבי"ע ובהשוואה, כי לגבי עצם אור האלקי שבבחי' המדות דאצי' שוה בחי' עולם הבריאה עם עולם העשי' כי שניהם אין ערוך לאור האלקי דבחי' המדות דאצי' לכן לית מח' תפיסא בי'⁶⁰ אפי' דעולם (... כי תפיסא הוא בחי' הרגשה בגילוי. ..) הבריאה, ולית אתר פנוי מיני'⁶¹ גם בעולם העשי' כמו בעולם הבריאה כי שניהם שוין לפניו בהשוואה אמיתית (... ולא שייך לומר אשר ריחוק הערך דעשי' הוא יותר מרוחק⁶² הערך דבריאה לגבי אור האלקי שבמדות דאצי' שא"כ יש קצת ערך כו' קסובאמת אין ערוך⁶³ להם כלל לגבי אור האלקי הנ"ל לכן גם ריחוק הערך דבריאה הוא שוה בהשוואה אמיתית עם ריחוק הערך דעשי' כו'. ..). ובחי' אור וחיות המדות דאצי' נק' בחי' סוכ"ע ואין הכוונה סובב ומקיף מלמעלה⁶⁴ רק כדוגמת העיגול שאין בו מעלה ומטה⁶⁵, כך אור האלקי נמצא בהשוואה כנ"ל, אבל הוא ממלא תוכו ותוך תוכו עד דלית אתר פנוי מיני' כו', ולכן נאמר את השמים ואת הארץ אני מלא⁶⁶ כו' שממלא תוכם ותוך תוכם בהעלם בהשוואה אמיתי' לשמים דבריאה עם ארץ דעשי' כנ"ל וד"ל.

והנה ⁶⁷ בחי' זאת הוא בחי' רוח דאדה"ע וכמו למטה באדם גילוי החיות מן הלב לכל האברים אינו בא בבחי' גילוי לחוץ מן הנפש לזולתו הנבדל רק הוא פועל קיום החיות המתפשט מן הכבד לחוץ ע"י שהוא מאיר בו בהעלם כו', כן למעלה בחי' סובב הגם שהארתו הוא בהעלם מ"מ פועל פעולה גדולה קיום החיות דממלא וקיום התהוות הנבראים כו' (... וזהו ברוך חי לעד וקיים⁶⁸ כו' שנק' חי מצד שהוא ממכ"ע, וקיים מצד שהוא סוכ"ע כו' וד"ל. ..). והנה בחי' סובב וממלא הנ"ל שהם בחי' המדות ומל' נק' שמים וארץ⁶⁹ כמו השמים מקיפים לארץ והארץ מוקף מהם, כן למעלה בחי' מל' נק' דיבור⁷⁰ והדיבור בטל ונכלל בבחי' המדות עליונות דאצי' וכמשל האדם ביטול הדיבור בעודו בשכלו כשמשכיל איך לדבר, אך למטה באדם שמדבר אז יצא הדבור לחוץ ונפרד מן השכל והמח', אך למעלה גם אחר שנגלה בחי' דבר ה' אינו נפרד ממקורו כי אין שייך למעלה יציאות הדיבור לחוץ כי אין לך דבר חוץ ממנו וא"כ בחי' דבר ה' שהוא בחי' עש"מ וחילופים ותמורות שלהם שמהוים כל הנבראים מאין ליש גם עכשיו לאחר שנבראו המה בטלים במקורם שהם המדות דאצי' כמו קודם הבריאה בלי שום שינוי כלל (... וזהו אני הוי' לא שניתי⁷¹ מקודם הבריא' לאחר הבריאה כו' והוי' זה הוא בבחי' המדות דאצי' כו'. ..), ולכן נקרא המדות בשם שמים והמל' שהוא בחי' הדיבור נק' ארץ כי כמו למטה הארץ מוקף מן השמים והשמים מקיפים לארץ כן למעלה הדיבור הוא מוקף ובטל במקורו שהוא בחי' המדות כו' וד"ל⁷².

הערות

עמוד קנה

1. גדולה מילה : הנחת ר"ה (רק חלק) מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. המאמר מיוסד על מאמר ד"ה בעצם היום הזה שנדפס בפלח הרמון לך מב, א ואילך ובהנסמן בהערות וציונים לשם. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' י ואילך. ע' יב ואילך. סה"מ תרכ"ו ע' כו ואילך. ולהתחלת המאמר ראה גם מאמר ד"ה מי יעלה לנו השמימה נדפס בס' נתיב רש"י כז, ב יודפס בע"ה בפלח הרמון לפ' נצבים. ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י.
2. גדולה מילה. . בריתות : נדרים לא, ב (במשנה). וראה לקו"ש לך כרך כה ע' 54 ואילך ובהערה 5.
3. מי יעלה. . ר"ת מילה וס"ת הוי' : נצבים ל, יב. ראה בעה"ט שם. ת"ז בהקדמה ב, ב. תכ"ב סה, ב. סו, א. ת"ע קלא, רע"א.
4. והוי' הוא מקור התומ"צ : כל התומ"צ נק' מצות הוי' (פלה"ר כאן מב, רע"ב). ראה גם ת"ז בהקדמה ב, א. רת"ב יח, סע"א.
5. מילה הוא גבוה מתומ"צ : כי ר"ת גבוה מס"ת (פלה"ר כאן מב, סע"א).
6. לא בשמים היא : נצבים ל, יב.
7. ירדה מן השמים לארץ : ראה ב"מ נט, ב. תו"א בראשית א, א. תו"ח לך צג, ג ובהערה 15. מאמר ד"ה אנכי ה"א ערב שבועות תשמ"ט פ"ה הערה 53 (סה"מ מלוקט ג ע' קפ).
9. שמיא וארעא. . זו"נ : ראה דרושים שבהערה 1. שה"א לז, ב ובהערה 26. סה"מ תרכ"ו ע' כז. לקמן ביאור מאמר ד"ה וזכרתי הר"ת על יד הערה 11.
8. שמיא וארעא תתאין. . עילאין : באוה"ת כאן ס"ע תשכה מציין לזהר ויקהל דרנ"ו ע"א. וכנצ"ל: רט, א.
10. שמיא וארעא. . חו"ב : ראה דרושים שבהערה 1. סה"מ תרכ"ו ע' כז. סה"מ תרל"ח ע' שפד.

עמוד קנו

11. השמימה. . דכתר : ראה גם סה"מ תרכ"ו והדרושים שבהערה 1.
12. התו'. . ג' בריתות : ברכות מח, סע"ב.
13. חח"ן בג"ה דת"י : ראה זהר רע"מ בהעלותך קנג, ב. פרדס שער סדר עמידתן ש"ו, פ"א. בד קודש פ"ב (נדפס גם באגרות קודש כ"ק אדמו"ר האמצעי ח"א ע' רצ ואילך). מאמרי אדה"א בראשית ע' שיז. וש"נ.
14. כנ"ל במאמר סוד ה' : שנדפס לפנ"ז (ושם הוא ד"ה: והנה מ"ש).
15. ההפרש בין יו"ד רבתי ליו"ד זעירא : שם וכן בב: ו' רבתי ו' זעירא.
16. לי"ג בריתות. . י"ג מדה"ר : ראה גם דרושים שבהערה 1. סה"מ תרל"ג ח"ב ס"ע תג ובהערה שם. לעיל מאמר ד"ה סוד ה' תר"כ ובהערה 16.
17. בפרדס שער עשר ולא תשע : פ"ז.
18. קדמון מצוחצח צח : ראה ת"ז ת"ע קלה, ב. ספר הערכים חב"ד ח"ג מערכת אור קדמון, מצוחצח צח ע' תפב.
19. קדמון מצוחצח צח. . ר"ת קמץ : ראה פרדס שער הצחצחות שי"א, פ"ז. מאו"א מערכת קמץ סי"ח. מאמרי אדה"ז כתובים ח"א ע' עג. אוה"ת בחוקותי כרך ג' ע' תתקלו. במדבר ח"ד ע' א'תצב ואילך. ע' א'תצו ואילך (ובהוצאת תשנ"ז בהעלותך ע' 43-49). לקמן מאמר ד"ה אם בחוקותי הג' על יד הערה 54.
20. קמ"ץ שהוא בכתר : ראה ע"ח שער השמות שער מ"ד, פ"א. מאו"א שם. תו"ח ויקהל ח"ב שפז, ד. וש"נ. מאמר ד"ה אם בחוקותי הנ"ל על יד הערה 51.
21. בכתר) : סיום הסוגר ניתוסף ע"פ ב.
22. כנ"ל במאמר סוד ה' : נדפס לפנ"ז (ד"ה והנה ע"י ואילך).
23. מילה שניתנה בשמיני : מנחות מג, ב.
24. הבינה הנק' שמינית : ראה גם זהר רע"מ פינחס רמה, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שדמ. וש"נ. בהערה שלאח"ז.

עמוד קנז

25. כנ"ל במאמר ת"ר : אוה"ת חנוכה ח"ב ע' 608. פלח הרמון חנוכה צט, ג.
26. העטרה. . יסוד ומל'. . עטרת היסוד : ראה גם ע"ח שער הכללים פ"ה. אוה"ת בהעלותך ע' שפב. שמע"צ כרך ה ע' ב'קנו. (יהל אור) תהלים ע' שלה.
27. מאשר יושיט לו המלך. . ר"ת מילה : אסתר ד, יא. ראה של"ה תושב"כ שובבי"ם ת"ת שכט, א. מנורת המאור לר"י אלנקאוה ח"ג ע' 474. מנורת המאור (ר"י אבוהב) נר ג ח"א ספ"ג (ע' 178).
28. היסוד נק' שרביט הזהב : מאו"א מערכת שרביט סס"ט. ראה אוה"ת מג"א (מהדורת תש"נ) ע' לט ואילך.
29. צדיק נטיל לשמאלא : ת"ז תי"ג כח ב. ראה פרדס שער עשר ולא תשע ש"א, פ"ב. שער מהות והנהגה ש"ח, ספכ"ד. שער המכריעין ש"ט, ספ"ד.
30. ומלתם את ערלת לבבכם : עקב י, טז.
31. ומל ה' את לבבך : נצבים ל, ו [בדילוג].
32. אתעדל"ת. . אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.
33. אם ישראל עושין תשובה נגאלין : סנהדרין צז, ב.
34. שהכינור. . של שמונה נימין : ראה ערכין יג, ב. לקו"ת תזריע כא, ד. סה"מ תרל"ח ס"ע צט ואילך.
35. בעצם היום הזה נמול : לך יז, כו. ראה ב"ר פמ"ז, ט. תנחומא לך יז. זהר לך צו, ב.
36. וכרות עמו הברית : נחמי' ט, ח. ראה ב"ר פמ"ט, ב.
37. וביאור : השוה פלח הרמון כאן מב, ב.
38. נר"נ ח"י : ראה ב"ר פי"ד, ט. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכח.
39. נר"נ. . דמוחא לבא וכבדא : ראה אבן עזרא משפטים כג, כה. יסוד מורא — להנ"ל — ש"ז. ע"ח שער אח"פ ש"ד, פ"א. לקמן מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב ובהערה 90.

עמוד קנח

40. בג' מיני גידים : ראה ע"ח שער פנו"ח ש"מ, דרוש יב. שער החשמ"ל שמ"א, פ"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקכט. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקיז ואילך. הנחות תקע"ז ע' כט ובהנסמן בהנ"ל. תו"ח בא ח"א קד, א ואילך.
41. אבר בשר וגידים ועצמות : רמב"ם הל' טומאת מת פ"ב, ה"ג.
42. ברק המבריק : ראה גם בענין ברק במבריק לקמן מאמר ד"ה והניף הכהן הב' הערה 54.
43. דאין טעם לרצון : ראה של"ה ד, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כא. וש"נ. תו"ח בא ח"א פט, ד. וש"נ.
44. והנמשל מזה : לפיסקא זו השווה פלח הרמון לך כאן מב, ג ואילך.
45. ועל הכסא כמראה אדם : יחזקאל א, כו [בדילוג].
46. ממכ"ע ובחי' סוכ"ע : זהר רע"מ פינחס רכה, א.
47. ל' כלים דמל' דאצי' : ראה ע"ח שער השמות שער מ"ד, פ"א-ב. לקמן מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב ובהערה 26.
48. בשם הרה"מ נ"ע : מובא בשמו גם בסידור שער הק"ש פב, סע"ג. לעיל מאמר ד"ה אשה כי תזריע תרכ"ג על יד הערה 94. לקמן ד"ה והתהלכתי תרכ"ב על יד הערה 22. פלח הרמון תולדות פג, ד. שמות ע' רפג. שה"ש ע' נד.
49. יראת ה' לחיים : משלי יט, כג. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלט. וש"נ. תו"ח בא ח"א ק, א. וש"נ.

עמוד קנט

50. השרפים דבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. ביאוה"ז בשלח לט, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסג. וש"נ. שע"ת סב, א הערה 10.
51. שרפים עומדים : ישעי' ו, ב.
52. ועמידה הוא מלשון שתיקה : ראה סוטה לט, א. לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג. וראה גם לקמן מאמר ד"ה רפאיני תר"ח על יד הערה 77.
53. חיות הקודש דיצי' : ראה ע"ח שער פנו"ח ש"מ, דרוש יג. תו"ח תצוה ח"ב שמ, ג. וש"נ.
54. חיות. . ברעש גדול מתנשאים : ברכת יוצר. ראה אוה"ת תרומה ע' א'תקיז.
55. פרסאות שבין אצי' לבריאה : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וזכרתי הר"ת על יד הערה 29 ואילך.
56. פרסאות שבין. . בריאה ליצי' : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פי"ג. פי"ד. תו"א לך יב, סע"ג.
57. שמרחוק ה' נראה להם : ע"פ ירמי' לא, ב.
58. המל' נק' נפש : ראה פע"ח התחילתו.
59. אך : לפיסקא זו השווה פלח הרמון לך כאן מב, ג.
60. לית מח' תפיסא בי' : ראה ת"ז בהקדמה יז, א.
61. ולית אתר פנוי מיני' : ראה ת"ז תנ"ז צא, ב. ת"ע קכב, ב. ס' האמונות והדעות לרס"ג מ"ב, פי"ג. תניא פכ"א ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. לקו"ת בהר מא, א. שם בהוספות נב, ג.
62. מרוחק : ב ובפלח הרמון כאן: מריחוק.

עמוד קס

63. ערוך : ניתוסף ע"פ ב.
64. ואין הכוונה סובב ומקיף מלמעלה : ראה תניא פמ"ח סז, סע"ב ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. תו"ח ויקהל ח"ב שפח, ב. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' קסו. וש"נ. תרל"ב ח"א ע' פח. וש"נ. לעיל ע' קכב. לקמן מאמר ד"ה וספרתם הה' על יד הערה 41. ד"ה שבת שבתון על יד הערה 47. ד"ה והתהלכתי תרכ"ב על יד הערה 26.
65. העיגול שאין בו מעלה ומטה : ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תמז. וש"נ. תו"ח שמות ח"א לז, ד. וש"נ.
66. את השמים. . מלא : ירמי' כג, כד. ראה גם לקמן מאמר ד"ה את שבתותי תקצ"ח ובהערה 85. תו"ח בשלח ח"א קסו, ג. וש"נ.
67. והנה : ראה פלח הרמון כאן מד, ד.
68. ברוך חי לעד וקיים : נוסח ברוך שאמר.
69. סובב וממלא. . שמים וארץ : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קכו. שה"א נח, א ובהנסמן במ"מ לשם.
70. מל' נק' דיבור : ראה זהר לך פו, ב. ע"ח שער מוחין דצלם שכ"ג, ספ"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפב. וש"נ.
71. אני הוי' לא שניתי : מלאכי ג, ו.
72. וד"ל : ב ניתוסף: (עכ"מ מכי"ק ונראה שחסר תשלום המאמר). ראה ההמשך בפלח הרמון כאן.