את שבתותי תשמרו

תברישומי דברים מש"א אדמו"ר שליט"א יום ש"ק פ' נשא שנת ברי"ת

את שבתותי תשמרו¹ ומקדשי תיראו² אני ה'. להבין מהו ענין את שבתותי ל' רבים כו' וגם להבין מהו שסמך מורה מקדש לשמירת השבת כו'. הנה ארז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות³ כהלכתן מיד נגאלין הנה ענין שתי שבתות הוא בחי' שבת עילאה ושבת תתאה⁴ כי שבת אותיו' תשב⁵ ויש בחי' תשובה עילאה ובחי' תשובה תתאה⁶. וביאור הדברים הנה כתיב זכור את יום השבת לקדשו⁷ דמשמע מזה שישראל צריכין לקדש את השבת והלא ארז"ל דמה שאו' מקדש ישראל והזמנים⁸ היינו משום דישראל מקדשינהו לזמנים⁹ משא"כ שבת מיקדשא וקיימא¹⁰ לכן אנו אומרים מקדש השבת¹¹ בלבד וא"כ למה או' לקדשו.

תגוהנה הרמב"ן תי'¹² דלקדשו הוא כמו שאמ' ביובל וקדשתם את שנת החמישים שנה¹³ אע"פ שהוא מקודש מעצמו צריך ראש ב"ד לאמר בתחלת השנה מקודש השנה¹⁴, כן בשבת צריכים לקדש אותו בכניסתו והיינו על היין¹⁵ כו', אך אכתי קשה למה צריך לקדשו על היין כיון שהוא מעצמו מקודש כו'. אך הענין יובן בהקדם ענין השבת שנא' בו וביום השביעי שבת וינפש¹⁶ שזה"ע המנוחה מן היגיעה¹⁷ ולכאורה איך שייך מנוחה למע' דבשלמא באדה"ת שעושה בידיו וכוחו מוגבל שייך בו יגיעה שהוא אפיסת הכח מצד הגבלתו משא"כ למע' במאמרו ברא הכל ועוד דכתי' לא ייעף ולא ייגע¹⁸ כו' כי כחו בלתי מוגבל ולא שייך בו אפיסה שהו"ע היגיעה א"כ מהו ענין המנוחה מן היגיעה כו'. אך הענין דזהו דוגמא בלבד להמנוחה שבאדה"ת שכמו שבאדה"ת כאשר בונה בנין או עושה כלי אזי כל כחות נפשו מלובשים בעסק המלאכה וכאשר גומר את מלאכתו אזי נפשטים כל כחות נפשו ועולים לעצמות נפשו, כך למע' ענין השביתה הוא בחי' העלי' מן הירידה כו'.

וביאור ענין הירידה והעלי' שאחרי', הנה כתיב כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ומבואר בזהר¹⁹ דזהו בחי' המדות דאצי' שנק' ששת ימים דבהון עביד קוב"ה שו"א כו'. והנה גם בחי' המוחין דחו"ב נמשכים במדות לצורך השתל' העולמות היינו למדוד איכות שפע המדות איך יומשך בכל עולם ובכל נברא בפרט הן לצורך התהוות היש שלו הן לצורך חיותו שהוא בחי' הביטול שלו וזהו בראשת ברא בחוכמתא ברא²⁰ כו' כי כל בחי' מדה ושיעור להגביל ולצמצם צ"ל ע"פ קו המדה דחכ', אך בחי' המדות עם המוחין שבהם נמשכים מעצמות חו"ב עילאין [... הנק' בכהאריז"ל בשם או"א עילאין²¹ כו'. ..] ע"י צמצום שעצמות אור תדהמוחין מתעלמין כו' ורק הארה בעלמא מהם נמשכת דרך ירידה להתלבש במדות [... וכמו באדה"ת שעצמות המוחין הוא להשכיל חכמות עמוקות ורמות שאינם שייכים לשום דבר רק כשצריך להשכיל איזה השכלה איך להתנהג במדותיו אזי נמשך מעצם השכל הארה בעלמא ע"י צמצום, והארה זאת יורדת ומתלבשת במדות שבלב כו'. ..] וזהו כי ששת ימים עשה שבחי' שית יומין עילאין שהם המדות ע"י המוחין שבתוכם הם בבחי' עשה היינו שהם בבחי' ירידה והשפלה מעצמות המוחין כנ"ל. ועוד יתפרש בחי' עשה שהן באין ונמשכים בבחי' ירידה והשפלה למטה בבי"ע, כי עצמו' המדות הגם שהם נמשכים ע"י צמצום המוחין כנ"ל ועי"ז הם בבחי' מקור לנבראים מאין ליש וכמאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה²² מ"מ לא יתהווה מהם בחי' נברא בפועל נראה ליש רק כל הנבראים הם בבחי' ביטול במקורם שהוא עצמות המדות כביטול זיו השמש בשמש כמ"ש בלק"א ח"ב²³, לכן צריך עוד צמצום שני בבחי' המדות דאצי' שירדו ונתלבשו במדת המלוכה ומדת המלוכה היא משפעת²⁴ בריחוק מקום ובדילוג הערך כו' לכן מבחי' המלוכה דייקא יתהווה הנברא מאין ליש להיות נראה בבחי' יש ונמצא דעשה קאי על המדות היינו שהם באים בבחי' עשי' כנ"ל וד"ל.

אך גם מבחי' המלוכה לא הי' מתהווה רק בחי' מקור היש בכלל אך כדי שיתהווה כל פרטי הנבראים בריבוי והתחלקות לזאת צריכה מדת המלוכה להתלבש בבחי' ג' מיני אותיו' אותיות המח' ואותיות הדבור ואותיות המעשה שזה"ע לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו²⁵ כו', והן הן ג"כ ל' כלים דמל'²⁶, יו"ד כלים הפנימים נעשים נשמה לעולם הבריאה שזה"ע אותיות המח' ויו"ד כלים האמצעים נעשים נשמה לעולם היצי' שזהו בחי' אותיות הדבור ויו"ד כלים החיצונים נעשים נשמה לעולם העשי' שזהו"ע אותיות המעשה, וע"י התלבשות מדת המלוכה בג' מיני אותיות אלו נמשך ריבוי התחלקות בכל הנבראים דג' עולמות דבי"ע כו' וד"ל. והתלבשות מדת המלוכה באותיות המחשבה דבריאה הוא ג"כ ע"י צמצום וכן אותיות המח' דבריאה באותיות המח'²⁷ דיצירה הוא ע"י צמצום וכן מיצי' לעשי' הוא ע"י צמצום כו', ונמצא שאור וחיות האלקי נמשך ע"י רבוי צמצומים עד למטה מטה בעולם העשי', וכללות המשכות אור האלקי ע"י צמצומים רבים הנ"ל נק' בשם ירידה והשפלה. וכ"ז הי' בוי"ו ימי בראשית, אך לאחר גמר הבריאה נעשה בחי' עלי' כמשל המנוחה בנפש מן היגיעה שהוא עליות הכחות לגבי עצמות נפשו כ"ה למעלה עליות אור האלקי והוא מה שנפשט מהלבושים שנתלבש בהם ע"י צמצומים ועולה תהלהכלל במקורם נק' בשם מנוחה [אע"פ שאין שייך שם יגיעה כו'] וזה"ע שבת וכמאמרם באת שבת באת²⁷ כו' שענין העלי' למע' אינו דומה לענין העלי' למטה שמתעלים כחות נפשו בלבד ואין נעשה שום שינוי בעצם דבר הנעשה כו' מצד שההתהוות הוא מיש ליש ונפרד דבר הנעשה ממנו, משא"כ למע' כאשר עולה אור האלקי במקורו הוא פועל שינוי בגוף העולמות מצד שההתהוות הוא מאין ליש ומוכרח היש להיות בתכלית היחוד כ"א יפרד יחזור לאין ואפס כו' שגם הם נפשטים מהצמצומים שלהם ומתרחבים לקבל האור אלקי כמ"ש במקום יותר נעלה ממקומם הקדום [... רק שהעלי' בשבת דעכשיו הוא רק בפנימי' העולמות²⁸ בלבד כו'. ..], וענין העלי' היינו שעולים אותיות המעשה והדיבור ונכללים באותיות המח' ונמצא שחיות העולמות בשבת הוא ממקום יותר נעלה מבימות החול כי בחול חיותם הוא מאותיות המעשה אבל בשבת מקבלים חיות מבחי' אותיות המח' [... רק שחיות זה דאותיות המח' אינו מאיר רק בפנימי' שלהם כנ"ל. ..] כו'.

והנה עלי' זאת הוא בבחי' ג' העולמות דבי"ע שכולם מקבלים מבחי' אותיות המח' [... והגם שעולם הבריאה בלא"ה מקבל מבחי' אותיות המח' אפי' בחול הנה במח' גופא יש חילוק שיש מח' השייך לדיבור והיינו מה שחושב איך לדבר ויש מח' בעצם היינו מה שחושב לעצמו כו' ובשבת עולים ג' העולמות לקבל מעצמו' המח' עליונה שלמעל' אפי' ממקור עולם הבריאה שאינו רק מח' השייך לדבור וא"כ יש עלי' גם בעולם הבריאה כו' וד"ל. ..] אך אח"כ עולים כל העולמות דבי"ע באצי' ע"י עליות המל' דאצי' שעולה מברי' לאצי'. והנה עלי' שלהם פועל עלי' גם בעצמו' מקורם שהוא בחי' המדות דאצי' כנ"ל שגם הם נפשטים מצמצומם שהם מקבלים מבחי' הבינה ע"י צמצום כנ"ל ועולים ומתרחבים לקבל אור עצמות הבינה דאצי' וזהו"ע עלי' שלהם שהם עולים ונכללים בעצם הבינה, וזהו"ע השבת אותיות תש"ב היינו שכל הדברים שבים למקורם ושרשם היותר ראשון שהוא בחי' הבינה דאצי' שהוא מקור למדות שהם מקור העולמות כו', ועד"ז הוא ענין היובל כי יובל הוא בבחי' בינה²⁹ בבחי' פנימיותה שהוא שער החמישים דבינה³⁰ ולכן הוא בשנת החמישים ולכן נק' יובל כי³¹ כמאמרם מה שמי' דההוא נהר יובל שמו³² ע"ש שע"י נמשך השפע מבחי' חכ' לבחי' בינה כו' ולכן בשנת היובל עולים כל העולמות למקורם ושרשם היותר ראשון שהוא בחי' הבינה וזהו בשנת היובל תשובו איש אל אחוזתו כו' וד"ל.

תווהנה ביובל נא' וקדשתם את שנת החמישים שנה והיינו שראש ב"ד צ"ל מקודש בתחלת השנה כנ"ל³³, הענין הוא דכתיב ונהר יוצא מעדן³⁴ להשקות את הגן, והנה בחי' עדן הוא בחי' התענוג המלובש בחכ"ע³⁵ דאצי' שהוא למעלה מבחי' התלבשות בבינה [... ונק' עדן תתאה כו' כי עדן עילאה הוא עצמות התענוג הפשוט שלמעלה מהתלבשות אפי' בחכ"ע כמשי"ת. ..] ונהר הוא בחי' שער החמישים שנק' יובל כנ"ל ע"ש שהוא מוביל השפע מבחי' החכ' לבינה³⁶ כו' והוא משקה את הגן שהוא התגלות התענוג בחיצוני' בינה³⁷ ומשם נמשך במדות ואח"כ נמשך בבחי' המל'³⁸ דאצי' שכל בחי' אלו נק' בשם גן עד למטה מאיר התענוג בג"ע דברי' ובג"ע דיצי' ועשי' הנק' געה"ע וגעה"ת³⁹ כו'. והנה לזה צריך לקדש את שנת החמישים שנת היובל כי חזרת כל העולמות למקורם בחי' פנימי' בינה הוא מצד עצם השנה כנ"ל אך אח"כ צריך להמשיך בו הארת חכ"ע בעצם שלמעלה הרבה מבחי' התלבשות החכ' בבינה, והמשכה זאת הוא ע"י ראש ב"ד שאומר מקודש כי בראש ב"ד מאיר הארת חכ"ע כי אתפשטותא דמשה⁴⁰ שהוא בחי' חכ' כח מ"ה⁴¹ מאיר בראש ב"ד שבכל דור לזאת ביכולתו לומר מקודש להמשיך הארת חכ"ע בבינה כו'. ועד"ז יובן תירוץ הרמב"ן בענין השבת שצריך לקדשו בכניסתו על היין כו' כי מה דשבת מיקדשא וקיימא היינו עליות כל העולמות לבחי' פנימי' בינה כנ"ל ובחי' זאת נק' שבת תתאה בלבד אך אח"כ צריכין ישראל לקדש אותו בכדי להמשיך בבחי' בינה הארת חכ"ע בעצם עם התענוג המלובש בחכ"ע, וממילא עולים כל העולמות בפנימי' חכ"ע וזהו בחי' שבת עילאה שנמשך בשבת תתאה שזהו ע"י ישראל דייקא מצד שרש כל נש"י הם בבחי' חכ"ע⁴² כמ"ש קדש ישראל להוי'⁴² כו' [... וע' בזהר פ' אמור דצ"ד ע"א אמרי ולאו דילך כו' אמר לון וכי לא קדש נינהו כו'. ..] לכן ביכולתם להמשיך בחי' חכ"ע בבחי' בינה וזהו וקראת לשבת עונג⁴³ להמשיך בשבת תתאה בחי' עונג המלובש בחכ"ע הנק' עדן כנ"ל. וזהו ע"י הקידוש על היין כו' וד"ל.

אך הנה אמרז"ל מחד בשבתא לשבתא⁴⁴ כו' הענין הוא שצריך כל איש ישראל לעשות הכנה בימות החול להמשיך קדושת השבת במעשה ואז יוכל אח"כ תזלהמשיך קדושת השבת בכניסתו בדיבור [... כי לכל המשכות צ"ל עובדא ומילולא⁴⁵ כמבו' בזהר ובפרע"ח כו'. ..], וענין ההכנה הנעשה בחול הוא ע"י תומ"צ כו'. וביאור הדבר יש להק' ענין הקב"ה מניח תפילין כו' ויש בזה ב' פי'⁴⁶ ושניהם אמת הא' הוא שבחי' הקב"ה הוא בחי' עצמות אא"ס כפי' ההמון שקוראין הקב"ה לפשוט בתכלית הפשיטות [... ולפ"ז יתפרש קדוש הוא קדושת עצמותו שהוא מובדל מכל מיני גילוי, וברוך הוא מה שביכולתו לבוא לכל מיני גילוי, כי קדושתו הוא מובדל מכל מיני קדושות בזה שאע"פ שהוא קדוש בתכלית אעפ"כ הוא מקור כל מיני המשכה וכמאמר הזהר כמה קדישאין אית לעילא⁴⁷ ובכולהו אין קדוש כהוי'⁴⁸ כו', וכח זה שביכולתו לבוא לכל מיני גילוי הוא קדושת העצמו' ממש ואינו נבדל ממנו כלל לכן לא נא' קדוש וברוך כמבו' במ"א והוא הוא בחי' הרצון הפשוט ירידת היכולת להיות מקור להשפעה כו' וד"ל. ..] והוא מניח תפילין היינו שיורד ומתלבש בבחי' המוחין עליונים שנק' תפילין דמארי עלמא⁴⁹ והמוחין הם ארבע בחי', בחי' חכ' ובחי' בינה ובחי' חו"ג שבדעת שזהו"ע ארבע פרשיות⁵⁰, וטעם מספר ארבע בכדי שעל ידם יאיר ויתגלה בד' עולמות דאבי"ע בבחי' תוס' אורות יותר מכפי המדה שבתחלת ההשתל' כו' [... כי הנה ידוע שכל המשכות אא"ס בכל עולם הוא ע"י אמצעות החכ' דוקא כי אין אא"ס שורה אלא בחכ'⁵¹ והנה מבחי' חכ' נמשכין כל ד' המוחין נמצא יש כח החכ' בכל ד' המוחין ועל ידי החכ' שבהם הוא מאיר בכל הד' עולמות, כי ע"י החכ' בעצם הוא מאיר בכל עולם האצי' וע"י החכ' הנמשך במוח הבינה הוא מאיר בעולם הברי' כי אימא עילאה מקננא בכורסייא⁵² כו' וע"י החכ' המאיר בחסדים דדעת הוא מאיר בבחי' המדות דאצי' כי בנין הדכר מהחסדים⁵³ כידוע והמדות מאירים בעולם היצי' כידוע דשית סיטרין מקננין ביצי'⁵⁴ וע"י החכ' המאיר בגבורות שבדעת הוא מאיר בבחי' המל' דאצי' כי בנין המל' מהגבורות⁵⁵ ומל' דאצי' מאיר בעשי' כמאמר תחאימא תתאה מקננא באופן⁵⁶ כו' ונמצא שע"י הד' מוחין מאיר מא"ס בכל הד' עולמות דאבי"ע כו' וד"ל. ..].

פי' הב' הוא שהקב"ה הוא מקור ההשתל' שזה"ע קדוש בוי"ו⁵⁷ שהוא בחי' ירידת קדושת הא"ס להתלבש במדות דאצי' להיות מקור לעולמות משא"כ עצמות קדושת הא"ס נק' קדוש⁵⁸ כו', ומה שנק' קדוש הוא מחמת שאע"פ שהוא מקור עולמות הנבראים מאין ליש מ"מ אינו מתלבש בתוכם בבחי' פנימי' רק מאיר עליהם בבחי' סובב ומקיף כו', ומה שמניח תפילין היינו מה שנמשך בו אורות עליונים מלמעלה מבחי' הזאת דמדות שה"ע המשכת עצמו' המוחין דאו"א שהם אורות הנמשכים מקדושת עצמו' הא"ס שלמעלה ממקור העולמות ולכן פ' ראשונה דתפילין הוא קדש בלא וי"ו שהוא המשכת קדושת העצמו', ולפ"א הנחת תפילין שלו הוא ע"ד אדה"ת שהנחת התפילין שלו הוא מלמטה⁵⁹ הימנו כו' [... ובזה יתפרש ברוך הוא ל' נפעל שמתברך מבחי' המוחין דאו"א והוא הוא בחי' ת"ת דאימא הנעשה כתר לז"א⁵⁹ שע"י נמשכו המוחין מאו"א לז"א כו' וד"ל. ..] וכללות ענין ב' הפי' שניהם אמת ומורים על ענין אחד שהתפילין הם ממוצעים להמשיך קדושת עצמות אא"ס [... הנק' הקב"ה לפי פי' הא'. ..] בבחי' המדות מקור ההשתל' [... הנק' הקב"ה לפי פי' הב'. ..] כו' וד"ל. והנה כ"ה עד"ז בכל בחי' תומ"צ בפרט ממשיכים קדושת עצמות אא"ס להאיר בתוס' אור בבחי' המדות דאצי' [... והו"ע תו' אור ועוד פועלים הכנה בבחי' המדות שיהיו כלים לאור הניתוסף וזהו ע"י המצות וזהו נר המצוה⁶⁰ כמשנ"ת במאמר כפלח הרמון דלעיל כו'. ..]⁶¹.

והנה ארז"ל תפילין דמרי⁶² עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ⁶³ והטעם לזה הוא מחמת שישראל הם הגורמים להמשיך קדושת עצמות אא"ס להתלבש בבחי' תפילין שלמעלה וגם להמשיכם בבחי' המדות דאצי', והיינו ע"י הנחת תפילין שלהם גורמים למעלה להיות הקב"ה מניח תפילין [כב' הפי' הנ"ל], וכח זה אינו רק לישראל בלבדם ולא לזולתם, וזהו מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ⁶⁴ שנבדלים בזה מכל העמים אשר על פני הארץ. ועוד יתפרש שהם ממשיכים בחי' אחד שהוא אחדות הפשוטה דעצמות אא"ס [... שנק' אחד האמת. ..] שיתגלה בארץ מקור השתלשלו' עולמות הנבראים מאין ליש והיינו ע"י תטשממשיכים בחי' מוחין עליונים במדות ע"י הנחת תפילין בכלל [... וע"י כל המצות בפרט. ..] עי"ז מתגלה תוס' אורות הנ"ל בבחי' המל' דאצי' וממילא נתגלה אחדות הפשוטה למטה בעולמות הנבראים מאין ליש. והנה כח זה בישראל הוא בירושה להם מבחי' יעקב אע"ה כמשי"ת כי הנה ביעקב כתי' ויקרא לו אל אלקי ישראל⁶⁵, ויש בזה ב' פי', הא' שיעקב ע"ה קרא אל המזבח אל⁶⁶ ע"ש שבו ועל ידו נגלה אליו האלקים כו', והב' שהקב"ה קראו ליעקב אל⁶⁷. וביאור הענין הנה עובדא זאת שאנו עושין ע"י הנחת תפילין עשה זאת יעקב אע"ה ע"י המקלות⁶⁸ שפיצל והמשיך בהם מחשוף הלבן בחי' גילוי לובן העליון ואח"כ הציב אותם ברהטים בשקתות המים והיינו שהמשיך בחי' הלובן דעצמות אא"ס בבחי' המוחין שנק' רהטים [... כמאמר⁶⁹ מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא⁷⁰. ..] וממילא נמשכו אח"כ מוחין אלו בבחי' המדות דאצי' כנ"ל [... בשביל תולדות הנשמות כידוע דיחוד פנימי דאו"א הוא ממשיך מוחין לזו"נ⁷¹ ואח"כ מתייחדי' בחי' זו"נ בפנימיותם להוליד נשמות⁷² מאין ליש, וזהו צאן רבות⁷³ אשר המשיך כו' כידוע. ..] והנה ארז"ל יקר זה תפילין⁷⁴ שעצמות המוחין נק' בשם יקר [... כי הם המוחין דאו"א ומוחין אלו נמשכים מפנימיותם כמ"ש נמשכים ממקורם והמקור והעיקר⁷⁶ שלהם הוא הגרון דאריך⁷⁵ שהוא מבחי' חצי התחתון שבכתר שהוא מקור לנאצלים⁷⁷ וחצי הכתר בגי' יש⁷⁸ ונחלק לחצאין להאיר בבחי' חו"ב שזה בחי'⁷⁹ קנה חכ' קנה בינה⁸⁰ תיוב"פ קנה בגי' יקר⁸¹ כו', או יתפרש קנה בבחי' יסוד כמבואר במא"א ערך קנה⁸² ויתפרש קנה קנה⁸³ חכ' קנה בינה על היסודות דאו"א הממשיכים המוחין כו'. ..]. והנה הארה בעלמא מבחי' המוחין נמשך למטה בבחי' המדות דאצי' [... הנק' גופא כו'. ..] ומהם נמשך בבחי' המל' דאצי' מקור נש"י והארה הוא חלק עשירי ברוחני' וזהו בחי' א"ל⁸⁴ שהוא חלק עשירי ממספר יקר⁸⁵, וזהו אל הוי' ויאר לנו⁸⁶ שההארה הנמשך לנו הוא ע"י שם א"ל, ולזה זכה יעקב אע"ה להיות מרכבה לשם זה, ועי"ז הי' בכחו להמשיך אחדות הפשוטה דעצמות אא"ס למטה בבחי' המדות ובמל' דאצי', ולזה קרא הקב"ה אותו א"ל. והנה כח זה הוריש לבניו אחריו שהם כללות נש"י כו' שגם הם ימשיכו אחה"פ למטה ע"י תומ"צ שעושין כו' [... ולזה נק' בשם ישראל ישר אל⁸⁷. ..].

והנה עם כל הנ"ל יובן ענין ההכנה שנעשית בימות החול ע"י הנחת התפילין ועסק התומ"צ על בחי' שבת עילאה שיומשך בשבת תתאה כי מבואר למעלה שבחי' שבת עילאה הוא בחי' עצמות אור חכ"ע שבו מאיר בחי' תענוג והעונג הוא בחי' גילוי דעצמות אא"ס שלמעלה מהשתלשלות וכאשר נמשך בחי' זאת בשבת תתאה שהוא בחי' בינה ממילא נמשך תוס' אורות אלו גם בבחי' המדות דאצי' [... כי בחי' בינה נק' אם הבנים⁸⁸ מקור המדות ושרשן כו'. ..]. והנה בחי' גילוי זה הם ממשיכין ג"כ בימות החול ע"י עסק התפילין בכלל וע"י עסק תומ"צ בפרט ואעפ"כ אינה נקראת רק בשם הכנה בלבד מטעם שהמשכות אלו נמשכים בבחי' מקיף בלבד ולזה התפילין בולטין מבחוץ ואינם נכנסים לפנים מצד שלא נקלטו בבחי' או"פ בבחי' הכלים דאצי' ולכן נק' המשכה זאת הכנה בלבד לבחי' השבת כי ע"י ההמשכה בתחלה בבחי' מקיף נמשך אח"כ ביום השבת בבחי' או"פ [... וזהו ע"י הדיבור דקידוש כנ"ל. ..] כו', ולכן אין תפילין למעלה בשבת כי המקיפים נכנסו בפנים כו' וד"ל. וכ"ה עד"ז באדה"ת בנשמתו שהוא דוגמא שלמעלה יש ה' בחי' נר"נ ח"י⁸⁹, ובחי' נר"נ הם מלובשים בכלים⁹⁰ הוא דוגמת התלבשות אא"ס למעלה בבחי' תיאהכלים המלבישים את האור כו' ובחי' ח"י שהם בבחי' מקיפים בלתי מלובשים בכלים⁹¹ הוא דוגמת עצמות אא"ס שלמעלה מהתלבשות בבחי' הכלים דאצי' וזהו"ע בצלמו בצלם אלקים⁹² כו'. והנה ע"י התפילין שמניחים בימות החול ממשיכים בחי' ח"י מהעלם אל הגילוי להאיר בנר"נ אך הארה זאת נמשכת רק בבחי' מקיף בלבד ולזאת התפילין הם בבחי' בליטה ע"ג הראש כו' אך בשבת מאירים המקיפים דחי' יחידה ונכנסים בבחי' קליטה בדרך או"פ בנר"נ ולכן אין מניחים תפילין בשבת⁹³, וזה"ע נשמה יתירה⁹⁴ הניתוספת בשבת שאין הכוונה דבר חדש לגמרי רק שהמקיפים הנ"ל דחי' יחידה נתגלו ונמשכו בנר"נ בבחי' או"פ כו' וד"ל.

והנה כל הנ"ל הוא שתי בחי' שבת שבת עילאה ושבת תתאה כו'. אך יש עוד בחי' שלישית בשבת הנק' שבת שבתון⁹⁵, והענין הוא כי שבת עילאה הוא בחי' התענוג שבחכ"ע בעצם שלמעלה הרבה מבחי' התלבשות בבינה כו' וגם זה נק' עונג מורכב כו' אבל בחי' תענ"פ הוא עצמות התענוג שלמעלה מבחי' התלבשות אפי' בבחי' חכ"ע ונק' רעדכ"ר⁹⁶ כו' [... ובאמת הוא למעלה אפי' מבחי' התלבשות ברצון הנק' גולגלתא⁹⁸ וזהו ג"ר דע"י ובשרשו לפני הצמצום הוא בחי' שעשועי המלך בעצמותו הנז' בס' עמ"ה⁹⁹ כו'. ..], המתגלה במצחא⁹⁷ והוא מאיר במנחה דשבת¹⁰⁰ ובסעודה שלישית¹⁰¹, והנה על שבת עילאה נאמר לקדשו שממשיכין אותו ע"י אתעדל"ת דתומ"צ דכל השבוע אבל בחי' זאת דשבת שבתון אינו מגיע שם בחי' אתעדל"ת רק שמאיר מעצמו בבחי' מתנה¹⁰² ונק' מתנה טובה¹⁰³ יש לי בבית גנזי כי בחי' תענוג הפשוט הוא גנוז בעצמות ונק' סדכ"ס¹⁰⁴ כו' [... ונמצא יש ג' בחי' בשבת הא' בחי' שבת תתאה הנ"ל דמיקדשא וקיימא גם בלי אתעדל"ת כנ"ל, והב' שבת עילאה שנמשך ע"י אתעדל"ת דייקא דתומ"צ כו' והג' שבת שבתון שנמשך ג"כ ממילא ומאיליו בדרך מתנה רק שבאה אחרי הגילוי דשבת עילאה דייקא כי אין תיבנותנין המתנה רק למי שטרח¹⁰⁵ באתעדל"ת כי קוב"ה לא שרי' רק באתר שלים¹⁰⁶ ולכן מי שטרח והמשיך בחי' שבת עילאה בשבת תתאה הוא בחי' אתר שלים ממילא שורה בו בחי' שבת שבתון הנ"ל רק שאינה באה ע"י התעוררות כי אין התעוררות מגיע לשם כו' וד"ל. ..], וזהו את שבתותי ל' רבים שיש כמה בחי' בשבת אחת שהו"ע שלושה שבתות הנ"ל ועל כולם באה האזהרה תשמרו שצריך לשמור אותם שלא לחללם והיינו שלא יעשה דבר המחלל את השבת¹⁰⁷ ויסלק השראת אא"ס ממנו והיינו כשמדבר שקר שנא' דובר שקרים לא יכון לנגד עיני¹⁰⁸ או כשמתגאה שנא' עליו אין אני והוא יכולים לדור¹⁰⁹ כו' שכל אלו גורמים סילוק אור השבת לכן צריך ליזהר מהם בתכלית וממילא יומשך אור השבת כי אור השבת אינו באה ע"י עובדא רק ע"י שמירה מן ההיפוך כו' וד"ל.

ומקדשי תיראו הנה מקדש הוא בשם אדני כמאמר מקדש אדני כוננו ידיך¹¹⁰ והוא בחי' אנת אשתמודע אדון על כולא¹¹¹ והוא בחי' המשכת בחי' מל'¹¹² דאצי' בבי"ע ובחי' זאת נק' ג"כ בשם מקדש¹¹³ [... כידוע דהיכל ק"ק הוא מקום השראת השכינה¹¹⁴ שהוא בחי' מל'¹¹⁵ דאצי' וע"י היכל הנ"ל מתגלה בעולם הברי' וכן ביצי' ועשי' התגלות השכינה בעולם ההוא הוא ע"י היכל ק"ק שבעולם ההוא כו' וד"ל. ..]. וכאן הוא מקום היראה [... כי להיות הנברא נראה ליש לזאת לא יוכל להדבק באה' כ"א ע"י ביטול מהותו שהוא בחי' יראה ונמצא שיש בנבראים אותם שמדריגתם בבחי' אה' כמו מחנה מיכאל מ"מ גם האה' פנימיותה הוא בחי' ביטול היש שזהו בחי' יראה ונמצא כללות העבודה דנבראים הוא בחי' יראה בלבד כו' וד"ל. ..] ולזה הזהיר שגם שתקיים את שבתותי תשמרו ותעלה במדריגות גבוהות דג' שבתות הנ"ל שכולם הם בבחי' עונג כנ"ל רק דשבת תתאה הוא עונג המלובש בבחי' בינה שמתגלה בכל העולמות אחרי תשובתם למקורם שהוא בחי' בינה ואח"כ מתגלה העונג שבחכ' הנק' שבת עילאה ואח"כ מתגלה תעה"פ שנק' שבת שבתון וכ"ז גורם בחי' האה' והדביקות ובעא"ע ותעלה על דעתך שאינך צריך לבחי' היראה לזה תיגהזהיר ומקדשי תיראו שאחר כל עליות המדריגות צריך אתה לעורר מדת היראה בנפשך כי היא העולה על כולנה אע"פ שהיא סוף כל המדריגות שהוא מאצי' לבי"ע כנ"ל.

וביאור טעם הדבר ילה"ק מארז"ל גדול מקדש שניתן בין שתי אותיות¹¹⁶ והיינו בין שתי שמות דהוי' ואדני וכמ"ש מכון לשבתך כו' ה' מקדש אדני כוננו ידיך¹¹⁷ כו', ונמצא שהמקדש הוא המחבר בחי' הוי' ואדני¹¹⁸ כי אדני הוא בחי' יחו"ת¹¹⁹ ד"ת מאין ליש והוי' הוא בחי' ד"ע¹²⁰ יחו"ע¹²¹ מיש לאין היינו שלמעלה הוא יש האמיתי וכולא קמי' כלא חשיב¹²² ושיהי' הביטול למטה כמו למעלה זהו יחוד שתי דעות הנ"ל וזה נעשה ע"י המקדש, והטעם כי על המקדש נא' מה נורא המקום הזה¹²³ כו' ובחי' נורא שרשו בבחי' הקו"ח ולכן נא' והנורא בתוס' וי"ו¹²⁴ כי הגדול הגבור הוא בחי' חו"ג ששרשם בבחי' ראשית הקוין שהם בחי' חו"ב משא"כ נורא הוא בחי' מדת הת"ת ששרשו בבחי' פנימי' הקו"ח שלמעלה מהתחלקות ג' קוין לזה נא' והנורא בתוס' וי"ו וידוע דהוי"ו נק' אות אמת¹²⁵ להיותו מושרש באמת העצמות [... וכידוע דבחי' פנימי' הקו הוא מאא"ס שלפני הצמצום שהאור הוא כעין המאור שהוא בחי' אמתת העצמות שלמעלה מגילוי אור כו' וד"ל. ..]¹²⁶. והנה בחי' נורא זה שורה במקדש כו' כנ"ל לזאת ע"י המקדש נתייחדו ב' הדיעות דהוי' ואדני להיותו בשרשו למעלה מהם שהוא בבחי' הקו"ח כו'. וזהו ג"כ הטעם דגדול העונה אמן¹²⁷ יותר מן המברך כי מברך נק' המשפיע למקבל והמקבל הוא בחי' שם אדני והמשפיע הוא בחי' הוי' אבל העונה אמן הוא המייחד הוי' ואדני כי אמן בגימ' הוי' ואדני¹²⁸ וכיון שהוא מייחדם ע"כ לומר¹²⁹ שהוא למעלה מהם כו'. ועי"ז יובן מה שהזהיר ומקדשי תיראו כי היראה נמשכת מבחי' נורא השורה במקדש ה' ובחי' זאת שרשה בבחי' הקו"ח ששרשו באמתת עצמות המאור שלמעלה מכל מיני גילוי אור דבחי' שבת הנ"ל [... והיינו למעלה אפי' מבחי' שבת שבתון שהוא בחי' התגלות תעה"פ שלמעלה מבחי' חכ' והיינו בחי' ג"ר דע"י שזהו מל' דא"ק שהוא בחי' גילוי תידאור בלבד מבחי' רצון הקדום שנק' א"ק ורצון קדום זה הוא בחי' בריאה מאין ליש לגבי בחי' הקו"ח שהוא שרש בחי'¹³⁰ נורא השורה במקדש ה' ונמצא שהביטול דיראה שבמקדש הגם שהוא למטה מבחי' אה' הנמשכת מן התענוג כו' מ"מ מגיע שרשה למעלה הרבה אפי' מבחי' מקור התענוג כו' ואפי' שרש התענוג דג"ר דע"י שמגיע שרשו למעלה מעלה לפני הצמצום בבחי' הנק' שעשועי המלך בעצמותו כנ"ל מ"מ עצמות השעשועים הוא בחי' גילוי אור העצמות רק שהוא גילוי עצמותו כמ"ש לבדו ואינו בחי' מקור להשפעה עדיין כמבואר בכמה מקומות¹³⁰ כו' אבל אמתות העצמות הוא מובדל לגמרי מבחי' גילוי אור אפי' מבחי' אור המאיר לעצמו ושרש הקו"ח הוא באמתת העצמות וא"כ ממילא היראה שבמקדש היא העולה על כולנה בבחי' ביטול לאמתת העצמות כו' וד"ל. ..].