את שבתותי תשמרו

שצבתו' אדמו"ר נאמר בפ' בהר ובחוקתי בליבאויטש שנת הנ"ל [תקצ"ח]

את שבתותי תשמרו¹ ומקדשי תיראו² אני הוי'. י"ל מש"א שבתותי ל' רבים, ומה שייכות ענין שמירת שבתות למורא מקדש כו'. ילה"ק מארז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות³ כו' פי' שבכל שבת יש בחי' שתי שבתות כמבואר בזה"ק שיש שבת עילאה ושבת תתאה⁴ כו', וענין שבת הוא אותיות תשב⁵ שהוא ענין עליות העולמות⁶ וגם עליות התומ"צ⁷ שבכל ימי השבוע כו', אך מתחלה נעשה עליות דתומ"צ שבכל יום ויום העבר בתפלה⁸ הבא אחרי' ונק' התפלה עולת תמיד⁹ ואח"כ עליות כל התפלות נק'¹¹ שבת¹⁰ שהוא שבת תתאה ונק' עולת שבת ואח"כ נעשה עליות שבת תתאה בשבת עילאה וזהו עולת שבת בשבתו¹² כו' וד"ל. ולהבין ביאור הדברים הנה תחלה י"ל ענין עליות העולמות עלי' זו למה היא הלא אין שייך עלי' רק למה שהוא בגדר מקום אבל באוא"ס ב"ה כתי' כי הוי' הוא אלקי'¹³ בשמים ממעל כו' וכמ"ש בזוהר דלית אתר פנוי מיני'¹⁴ וא"כ למה צריך עלי' אליו הלא הגילוי שלו יוכל להיות למטה ג"כ כמו למעלה, וקושי' זאת יקשה ג"כ בענין ירידת הנשמה בגוף שהוא צורך עלי'¹⁵ הלא תכלי' הכוונה אינו געה"ת והעליון רק פנימי' הכוונה הוא שצגקיבול השכר דלעתיד שיהי' לנשמות שבגופי' דווקא וא"כ יהי' הגילוי למטה וא"כ למה נק' בשם עלי' כו'.

והנה מתחלה י"ל שרש הנשמה מה היא ואח"כ יובן ענין הירידה מה היא והעלי' המתהווה מן הירידה ההוא¹⁶ כו'. והנה ההפרש בין שרש הנשמות לשרש המלאכים¹⁷ ושרש כל העולמות הוא ששרש כל העולמות הוא מבחי' דיבור כמאמר בדבר הוי' שמים נעשו¹⁸ וברוח פיו כו' שזהו ענין עשרה מאמרות מקור כל הנבראים כמבו' בלק"א¹⁹ ע"י חילופי' ותמורו' דרל"א שערים²⁰ כו' וכן אפי' מלאכים עליונים ג"כ נתהוו מבחי' מאמרות וכמארז"ל ע"פ ועוף יעופף²¹ ועוף²² זה מיכאל יעופף זה גבריאל כו' אבל שרש הנשמות הוא מבחי' מח' שלמעלה הרבה מבחי' דיבור וכמאמר ישראל עלה במח'²³ כו'. והנה אנו רואים למטה ההפרש בין מח' לדיבור שמח' הוא נק' בחי'²⁴ לבוש הפנימי ודיבור נק' לבוש החיצון, ויובן ע"ד דוגמא לבוש הפנימי הסמוך לגופו בגשמיו' אע"פ שיכול לפושטו מ"מ הוא לבוש בו תמיד משא"כ לבוש החיצון אינו לובשו רק בצאתו לשוק כ"ה לבוש המח' אע"פ שהוא רק לבוש שפושטו ולובשו כי יכול להלביש שכלו באותיות מח' ואח"כ לפשוט מאותיו' אלו ולהלבישו באותיות אחרות כו' מ"מ הוא לבוש עצמי היינו שכשצריך נפשו להתגלות בעצמו בחומר המוח והלב הגילוי הוא ע"י אותיות המח' כמו גילוי השכל בכלי מוחו לעצמו ממקור השכל שכלול בנפש הוא ע"י אותיות המח' וכן גילוי התשוקה בלב הוא ג"כ ע"י הרהור הלב ונמצא שאותיות המחשבה המה לבוש פנימי שמתגלה בהם לעצמו ולא לזולתו, ועוד שהוא לבוש בהם תמיד פי' שהוא נצחי²⁵ שאין אדם יכול להיות בלי מח'²⁶ אע"פ שבכל רגע פושט ממח' זו ומתלבש במח' אחרת מ"מ הוא מלובש בכח מחשבתו תמיד שבלא מח' א"א לו להיות אפי' רגע א' משא"כ לבוש הדיבור שאינו לבוש עצמי כי אינו צריך אותם להתגלות ע"י לעצמו רק לזולתו הוא מתגלה ע"י אותיות הדיבור וגם אינו נצחי כנצחי' הנפש כי יכול להיות שלא ידבר כלל כשלא ירצה לדבר כו', ועד"ז הנמשל למעלה ההפרש בין נשמות לעולמות ומלאכים כי כל העולמות ומלאכים בבחי' דבר הוי' שהוא כח נבדל מן העצמות להיותו בא ע"י הסתר והעלם עצמו' האור עד שלא נגלה רק הארה בעלמא כמ"ש כי נשגב כו' הודו על ארץ²⁷ כו' ונמצא ששרשם בבחי' מקום שצדדוקא כמ"ש הנה מקום אתי²⁸ והוא כאשר מתלבש אוא"ס בבחי' לבוש הדיבור שבזה שייך בחי' מקום אבל כאשר היו מתעלים²⁹ ונכללי' בבחי' המהו"ע האור שהוא למעלה מבחי' מקום רק מתאחד בעצמו' היו בטלים ממציאותם לגמרי [... וכמאמר הושיט אצבעו הקטנה³⁰ שהוא בחי' עצמי'³¹ מדת המל' ושרפן שנתבטלו ממציאותן כי שרשם הוא מל' דמל' הנק' דיבור וארץ כו'] וגם המה בבחי' זמן כמארז"ל במדרש ועוד כל ימי הארץ³² כ"ז שהיום והלילה קיימים וכידוע דשית אלפי שני³³ בלבד הוי עלמא כו' וכמ"ש עת לעשות כו'³⁴ ועת לחשות³⁵ כו'³⁶ שהוא כאשר פוסק מלדבר כבי' שזה יהי' לעתיד דכתי' ונשגב ה' לבדו³⁷ כו' אבל בחי' הנשמות שרשם במח' שהוא בחי' עצמות האור האלקי שכח ביטולם והתכללותם הוא בבחי' עצמות האור האלקי כמו שהוא באצי' למעלה מבחי' מקום ואעפ"כ אינם בטלים ממציאותם וגם המה נצחי'³⁸ כי עלייתם הוא בלי שיעור כי אע"פ שאינו מוזכר בספרים רק געה"ע והתחתון³⁹ אבל באמת יש עלי' לאין שיעור וכמ"ש וקדושי' בכ"י⁴⁰ [שזהו בחי' הנשמות שנק' קדושים כמשי"ת] יהללוך סלה בעא"ע בלי הפסק, וענין העלי' שלהם הוא לפ"ע ההשגה שמשיגים באוא"ס וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש⁴¹ כו', והיינו מפני שרשם שהוא במח' עליונה בחי' בינה המקבלת מבחי' חכ"ע דאצי' [כידוע דחו"ב נק' תרדל"מ⁴² ] בתמידות בלי הפסק וכמו למטה המח' הנמשכת בתמידות מכח החכ' שבנפש וידוע דהחכ' מקבל מבחי' אוא"ס בלי הפסק כן המחשבה דבינה מקבל מבחי' החכ' בתמידות, וכן הוא בחי' הנשמות שמקבלת מבחי' מח' דבינה שקבלתם הוא בבחי' נצחי' בלי הפסק כלל כו'.

והנה אמר בורא קדושים ישתבח שמך⁴³ כו', כי הנשמות נק' קדושה⁴⁴ והטעם הוא להיותם בעלי צורה בלי חומר כלל כי המלאכים בעלי חומר וצורה⁴⁵ כמאמר שצהוגווייתו כתרשיש⁴⁶ משא"כ הנשמות אע"פ שלמטה המה מלובשים בחומר גוף גשמי יותר מהמלאכים מ"מ בשרשם אינם בעלי חומר כלל והיינו ג"כ מטעם הנ"ל להיות כי שרשם באותיות המח' ואותיות המח' נמשכים מן השכל כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי'⁴⁷ כי⁴⁸ בעת המשכת גילוי השכל ממקורו שהוא בחי' אין אז נמשכים עמו גם בחי' האותיות מאין ליש לכן אינם מסתירים כלל על אור השכל שבתוכם רק מקבלים אותו בבחי' גילוי כמ"ש וכן הנשמות מקבלים גילוי אוא"ס בלי הסתר כלל משא"כ המלאכים מקבלים מבחי' אותיות הדיבור ואותיות הדיבור המה נמשכים בדרך צורה וחומר [כידוע דשרש האותיות הוא מעצמו' הנפש⁴⁹ רק שבאים ומתלבשים בהבל הלב הבא בדרך התחלקות בה"מ הפה כו' וראי' ממה שכשצריך לדבר איזה אות אין כוונתו להניע המוצא רק כוונתו לדבר האות ותנועת המוצא ממילא נעשה כו'] ונמצא ששרש האותיות הוא הוא⁵⁰ בחי' הצורה שלהם והבל הלב המתחלק הוא בחי' החומר שלהם ולכן גם המלאכים המקבלים מבחי' אותיות הדיבור המה מקבלים גילוי אוא"ס בבחי' הסתר מצד החומר המסתיר כו' ולכן נק' הנשמות בשם קדושים דייקא כו' אך הנה גם הנשמות שנק' קדושים המה רק בריאה מאין ליש בלבד וכל השבח וההילול שלהם בעא"ע הוא רק בחי' שמך בלבד וזהו בורא קדושים שהמה בריאה מאין ליש ולכן ישתבח ע"י רק בחי' שמך בלבד.

וביאור הדברים הנה מתחלה צ"ל ענין השם מהו שהוא כמו עד"מ שם של אדם שאינו צריך אותו לעצמו כלל רק שהוא נתפס ע"י לזולתו⁵¹ ונמצא שהוא כמו בחי' האור שאינו רק כח הגילוי לזולתו ולכן שם ואור הוא בחי' אחת⁵¹ ומה⁵² שנק' במקובלים בחי' אוא"ס נק' בפדר"א שמו כמאמר הי' הוא ושמו בלבד⁵³ כו', אך אעפ"כ אנו רואים שהשם הוא שייכות להעצם⁵⁴ וראי' שהוא נתפס ע"י לקוראו ועוד זאת מצינו בקריאת שמות דאדה"ר⁵⁵ שניסה אותו⁵⁶ הוי' אם יש בו חכ' זאת לקרוא שצושמות ואם הי' השם הסכמה בעלמא אין זה חכ' כלל וע"כ לומר שבאותיות השם נתפס ומלובש בהם עצם החיות ולכן חכ' גדולה היתה בו להרגיש שרש ומקור החיות של כל א' באיזה אותיות הוא מלובש וכן באותיות אלו קרא לו השם ולכן אמר לכל אשר יקרא לו האדם הוא שמו⁵⁷ המיוחד לו וכן הטעם בלידת ראובן כי ראה ה'⁵⁸. אך לכאורה אנו רואין ג"כ להיפוך והוא מה שנשמה א' יוכל להיות שיקראו לה שמות מחולפים כמו נשמת רשב"י ששרשו נשמת מרע"ה⁵⁹ ואעפ"כ נק' בשם שמעון ואם הי' השם שייכות להעצם הי' לו להיות נקרא בשם משה כו'. אך הענין יובן ע"פ הידוע שיש ב' בחי' בנשמה הא' שרש הנשמה כמו שהוא למעלה כלולה במקורה כמו האור של השמש שנכלל תמיד במאור השמש והב' בחי' המתפשטת ממנה בגוף שזהו רק הארה בעלמא משרש ומקור הנשמה וכמו אור הנר שעומד על השולחן ומאיר לעצמו ומחמת זה מתפשטת ההארה גם בכל הבית וכן גם בנשמה שמצד אור עצמה המאירה בעא"ע באוא"ס ממילא מאיר ג"כ בגוף [וראי' שאין מהות הנפש מתלבשת מנפש בגלגולים שמתגלגל בבחי' בהמה⁶⁰ שהוא בחי' חי וכן בדומם⁶¹ כמ"ש כי אבן מקיר תזעק⁶² כו'].

ומעתה יובן ענין הנ"ל שהשם הוא שייכות לבחי' הנשמה המתלבשת בגוף בכל אברי הגוף שזהו ע"י השם דווקא [כי השם הוא ממוצע בין האור והחיות⁶³ לבחי' הכלים וע"י נתפס האור בכלי] והטעם הוא להיותו מקור האור כי הוא המעורר לעצמי' הנפש שיהי' נמשך ומתפשט בגוף לכן הוא המחבר ג"כ אח"כ בחי' האור בכלי כו' והענין⁶⁴ הוא כי אינו דומה התפשטות הנפש להתפשטות האור שהתפשטות אור השמש הוא בחיוב והכרח משא"כ התפשטות הנפש הוא ע"י הרצון והרצון הוא בחי' השם מקור האור והחיות המתלבש בגוף שמעורר אותם להיות מתגלה מעצם הנשמה ובלא הרצון הי' נשאר גילוי האור נכלל בהעלם ואח"כ הוא בא בדרך האמצעי בין האורות לכלים כו' אבל הרצון גופא נכלל ובטל בעצמות הנשמה עד שאין תופס מקום כלל כביטול זיו השמש במקורו כו' וד"ל וכמשי"ת]. אבל לגבי בחי' עצמות הנשמה כמ"ש כלולה במקורה אינו נוגע כלל רק שהוא בטל ונכלל בו כביטול זיו השמש במקורו. ועתה יובן שלכן בבחי' משה שהי' ירידת שצזנשמתו בגופו לצורך הגילוי דמ"ת פב"פ לכן הי' המשכות אור נשמתו ע"י אותיות משה אבל ברשב"י הי' צריך מקור הנשמה להתגלות באופן אחר רק ניצוץ בלבד לכן הי' צריך להתגלות באותיות שמעון אבל עצם הנשמה כמ"ש כלולה במקורה אחת היא רק שכח ההתפשטות שנתגלה בגוף היא באופנים ומדריגות שונות כו' וד"ל.

ועתה י"ל בחי' השם למעלה כי הנה כתיב לכו חזו מפעלות אלקים⁶⁵ אשר שם שמות בארץ א"ת שמות אלא שמות⁶⁶ דהנה בנשמה אין כאן רק ב' מדריגות עצם הנשמה והארתה המתפשטת ומתלבשת בגוף שזהו בחי' שם אבל למעלה⁶⁷ בבחי' אא"ס יש ריבוי שמות כי יש ריבוי מדריגות הארה והארה דהארה וכל מדריגה לגבי מדריגה שלמעלה הימנו אינו רק הארה בעלמא ממנו ונק' בחי' שם וד"פ⁶⁸ הנה יש בחי' שמו הגדול (... ואפשר שהוא בחי' שמו בלבד הנק'⁶⁹ בפדר"א שזהו בחי' אותיו' דרל"א שערים הנז' בעומק⁷⁰ המלך ואינו מלובש בהם רק רשימו מעצמות האור דאוא"ס כו') ויש בחי' שם הוי' שנחלק לכמה פרטי' בחי' יו"ד דהוי' וה' דשם הוי' ובחי' וא"ו דשם הוי' וה"א אחרונה כו' [וכל אותיות⁷¹ מהוי' יש בו הוי' שלימה כמו היו"ד כי⁷² הוא שם ע"ב⁷³ במילוי יודי"ן⁷⁴ והה' הוא בחי' שם ס"ג⁷⁵ כו'] ויש ז' שמות שאינן נמחקין⁷⁶ כמו שם אל אלקים כו', וכללות כל הרבות⁷⁷ מדריגות אינם רק שם והארה בעלמא מעצמות אוא"ס כו', והנה עז"א בורא קדושים ישתבח שמך שכל עלי' הנשמות בעא"ע הגם שנתגלה בהם האור בלי הסתר כלל מ"מ אינו רק שם והארה ובבחי' זאת יהללוך בעא"ע והטעם הוא כי הם נחשבים נבראים מאין ליש לגבי עצמות האור כמ"ש בורא קדושים כי שרשם הוא בחי' חכ' ראשית הגילוי⁷⁸ וגם בבחי'⁷⁹ החכ' מאין תמצא⁸⁰ ונק' בריאה מאין ליש לגבי עצמות המאציל וכמאמר שצחבראשית ברא⁸¹ שגם מאמר דבראשית שהוא בחי' החכ' כתי' בראשית בחוכמתא⁸² הוא ג"כ ברא שהוא בחי' בריאה מאין ליש לגבי עצמות המאציל והגם שחכ' הוא ראשית הגילוי מאין מלובש בה⁸³ הארת האין [... כידוע דאוא"ס שורה בחכ'⁸⁴ ] אינו רק הארת האין אבל לא בחי' אין אמיתי שהוא בחי' עצמות אוא"ס שאינו נמצא בה בבחי' גילוי רק בהעלם עד שנמצא גם בעשי' גשמי' למטה כמו למעלה בחכ' בהשוואה ממש כמאמר את השמים ואת הארץ אני מלא⁸⁵ ונק' סוכ"ע כו' וד"ל.

והנה ע"ז⁸⁶ יובן ענין ירידת הנשמה בגוף שזהו לצורך עלי' שזהו קיבול שכר שיהי' לע"ל בתחה"מ בנשמות שבגופי' שיתגלה בהם הארת הסובב שהוא אין האמיתי שיתגלה גם בגופם ונשמתם כאחד כו', אך היום לעשותם⁸⁷ שההכנה לזה הוא בעוה"ז ע"י מעהמ"צ כי ידוע דשכר מצוה היא מצוה עצמה⁸⁸ כי הנה כללות המצות נחלקים לג' בחי' תורה ועבודה וגמ"ח, והנה בעבודת הקרבנות נראה ונגלה בחי' ביטול היש לאין בגילוי כי שורפין הבהמה וההגשמה שבה נופל ונעשה דשן וחיות הרוחני מתעלה למעלה בשרשה שהוא בחי' אין האלקי [... ע"ד⁸⁹ שרשה בעולם התוהו], וכן בתורה עיקר הלימוד הוא לבטל א"ע מכל וכל בכדי לשמוע בחי' דבר ה' המדבר בפיו בעת דיבורו אותיות התורה וכמו שאמר המגיד אני המשנה המדברת בפיך⁹⁰ כו', אבל לא ללמוד בבחי' יש היינו להנאת עצמו אפי' לידע ההשכלה שלא ישכון בזה אור ה', וזהו שאנו אומרים ובכל נפשך קודם והיו הדברים האלה⁹¹ אשר אנכי כו' כי בכל נפשך הוא ביטול כל נפשו וכחותיו לגבי אוא"ס לא להיות בבחי' יש בכדי שלא יהי' דבר מפסיק בינו לבין אוא"ס המתלבש בדיבורו בעת עסקו בתורה ואז והיו הדברים אשר אנכי מי שאנכי⁹² כו' דהיינו שישכון אוא"ס בנפשו ונמצא שעיקר לימוד התורה הוא ג"כ ביטול היש לאין וכן גמ"ח שהוא הצדקה שנותן רכושו אשר מסר נפשו ע"ז לעני ושפל רוח אשר לית לי' מג"כ והוא בחי' אין שזהו ג"כ ביטול היש לאין ולכן עיקר הגמ"ח נמשך מצד השפלות כמו באברהם דעביד שצטטיבו יתירא⁹³ שזה הי' מצד השפלות שבו אב"ר מ"ה⁹⁴ וכמאמרו ואנכי עפר ואפר⁹⁵ אך עכשיו הוא רק ביטול היש לאין ונמצא שבחי' האין הוא בחי'⁹⁶ ההעלם אבל לע"ל יתגלה אמיתית עצם האין מהעלמו שהוא⁹⁷ בחי' אין האמיתי בחי' סוכ"ע שזהו קיבול שכר מצוה והוא מצוה עצמה שהוא בחי' הביטול לאין שבהעלם עכשיו ובו שורה בהעלם בחי' אין האמיתי ולע"ל יתגלה כו' וד"ל.

ועתה יובן ענין עלית הנשמה למה נק' בשם עלי' כי באמת אין הפי' עלי' בבחי' מקום רק שהוא ע"ד דוגמא דכורע בברוך וזוקף בשם⁹⁸ כי הנה כורע בברוך הוא הרכנת עצם המשפיע למקבל להתייחד עם המקבל במקומו ונמצא שאין נעשה שינוי כלל בכלי המקבל וכמו במ"ת דכתיב וירד הוי' על ה"ס⁹⁹ כו' וידבר כו' אנכי¹⁰⁰ כו' כי¹⁰¹ הגם שנתגלה בחי' אנכי מי שאנכי סדכ"ס¹⁰² למטה מ"מ מצד שהי' בבחי' ירידה למטה במקום המקבל לא נשתנה כלל ההר סיני ממהותו וכן נש"י שבגופים לא נשתנה מהות גופם רק שהגילוי הי' מלובש בהם בהעלם לפי"ע הכלי שלהם כו' אבל ענין זוקף בשם הוא עלי' המקבל לקבל השפעת עצם המשפיע כמ"ש במקום המשפיע מצד שנשתנה כלי המקבל ממהותו לגמרי ונזדכך עד שיוכל לקבל מהות עצם המשפיע כמ"ש במקומו ועד"ז יהי' לע"ל דכתי' וכל קרבי את שם קדשו¹⁰³ שגוף גשמי יקבל שפע וחיות דאוא"ס הסוכ"ע והיינו מצד שיהי' זיכוך הגוף עד שישתנה ממהותו לגמרי ויוכל לקבל שפע וחיות מאוא"ס בגילוי, וראי' לזה שאם יהיו הגופים באופן שהם עכשיו איך א' בעוה"ב אין בו לא אכילה¹⁰⁴ ולא שתי' ואיך יוכל גוף גשמי לחיות בלא אכילה וע"כ לומר שישתנה ויזדכך ממהותו לגמרי כנ"ל וזהו בחי' עלי' כו' וד"ל. והנה עד"ז יובן פי' ענין עליו' העולמות דשבת וענין שתי שבתות כו' כי הנה ענין השבת הוא כמ"ש כי בו שבת¹⁰⁵ והוא עד"מ אדם השובת ונח ממלאכתו שבתחלה בעת המלאכה הי' מלובש שכלו ומדותיו במעשה המלאכה שעשה ואח"כ כשגמר מלאכתו נתעלו כל הכחות כמו המדות שהיו מלובשי' במעשה המלאכה שהמה רק הארה והתפשטות מעצם מדותיו נתעלו למקורם בכח המדות שבלב וכן שכלו שהי' מלובש במעשה שהוא רק הארה והתפשטות מעצם שכלו נתעלה בכח שכלו. וכך הוא למעלה כתי'¹⁰⁶ כי תששת ימים עשה הוי'¹⁰⁷ שית יומין עילאין שהמה המדות דאצי' שהמה מלובשים בבי"ע כל יומא בעבידתי' וכן כולם בחכ' עשית¹⁰⁸ שגם החכ' דאצי' נמשכה ונתלבשה בבי"ע למדוד כו' ובתשלום הששת ימים שבתו ונתעלו במקורם היותר ראשון שהוא בחי' החכ' דאצי', אך כתיב עולת שבת בשבתו כי הנה כתי' ויכל אלקי'¹⁰⁹ כו' וישבות כו' מכל מלאכתו אשר עשה ואחר ויברך ויקדש¹¹⁰ כתי' כי בו שבת כו' אשר ברא.

והענין הוא¹¹¹ דגם במע"ב יש שני בחי' בריאה ועשי' דמאמר דבראשית¹¹² שהוא בחי'¹¹³ החכ' עצמה הוא בחי' בריאה מאין ליש כמאמר בראשית ברא כי גילוי החכ' שהוא ראשית הגילוי מאין הנעלם נק' בשם בריאה שהוא מאין ליש כמאמר והחכ' מאין תמצא משא"כ מחכ' למח' וממח' לדיבור הוא בחי' יש מיש ולכן נק' בשם עשי' וכמאמר כולם בחכ' עשית שההמשכה מחכ' ולמטה נק' בשם עשי' כו' ולכן בשאר המאמרות כתי' ל' עשי' ויעש אלקים את הרקיע¹¹⁴ כו'. והנה כמו דבמע"ב יש שני בחי' בחי' בריאה ובחי' עשי' כן יש שתי בחי' שבת הא' השביתה מכל אשר עשה שהוא עלי' העולמות דבי"ע במל' דאצי' ומל' דאצי' עולה בחכ' שזהו בד"כ שבת תתאה, והב' הוא השביתה מכל אשר ברא שהוא עלי' החכ' במקורה באין האמיתי בחי' סוכ"ע שזהו שבת עילאה כו', וזהו ענין עלי' העולמות שהוא השתנות כלי המקבל לקבל הארת האין האמיתי כמ"ש במקומו שנק' בשם עלי' כנ"ל בענין זוקף בשם, אך לע"ע אין הזיכוך שלהם והארת אין האמיתי בהם רק בפנימי' העולמות¹¹⁵ אבל בחיצוני' העולמות אין שינוי אבל לע"ל יהי' הזיכוך בחיצוני' העולמות כו' וד"ל.

והנה ע"ד דוגמא זאת הוא ג"כ בחי' שביעית שהוא ענין מה ששובת ממלאכה שזהו בחי' ביטול היש לאין ועי"ז נתגלה אין האמיתי הארת סוכ"ע ולכן כתי' והיתה שבת הארץ לך ולבהמתך¹¹⁶ וארז"ל כלה לחי' מן השדה¹¹⁷ כלה לבהמתך וכן אכילת אדם תלוי באכילת חי' ובהמה¹¹⁸, וכ"ז הוא מצד הארת סוכ"ע המחי' לאדם ובהמה בהשוואה (משא"כ מצד ממכ"ע חיות האדם נבדל בערך מחיות הבהמה כי יש ד' חילוקי מדריגות דצח"מ כו') וכן בשבת מצד הארת סוכ"ע נצטוו ג"כ על שביתת בהמה¹¹⁹ אע"פ שאין בה דעת כלל לשבות אך מצד שהארת שבת הוא מבחי' אין תאהאמיתי שהוא למעלה מן הדעת ומאיר לאדם ובהמה בהשוואה כו' וד"ל [רק¹²⁰ ששבת הארץ דשביעית היא העלי' רק במל' דאצי' שהוא בחי' סובב לגבי בי"ע אבל בשבת אפי' בחי' שבת תתאה הוא ג"כ למעלה ממדריגת שביעית שהעלי' הוא בחכמה דאצי' ועלי' הב' דחכ' עצמה שנק' שבת עילאה הוא באין האמיתי סובב הכללי כו' וד"ל]. וזהו את שבתותי תשמרו ששתי השבתות הנ"ל א"צ רק לשמור אותם שלא יפסידו אותם ע"ד לא תחללו¹²¹ שלא לעשות חלל¹²² והפסק בינו לבין הא"ס ע"י מעשיו הרעים ח"ו או ע"י גיאות והתנשאות או בחי' לגרמי' ומזה צריך לשמור א"ע שלא יהי' בבחי' יש ודבר וממילא יתגלה בנפשו הארת שתי שבתות הנ"ל בו¹²³ בדרך מתנה ממילא ומאילי' כמאמר מתנה טובה¹²⁴ כו', ואפי' בחי' שבת תתאה שהוא בחי' ביטול היש אין הכוונה לעשות כמה הכנות בנפשו לבטל א"ע כי כל הפעולות וההכנות יכול לפעול הרגשת הביטול שזהו היפוך ממש מביטול האמיתי כידוע בשם הה"מ ז"ל¹²⁵ ע"פ ופלגשו ושמה ראומ"ה¹²⁶ ראו שאני בטל, אך כל ההכנות יהי' באופן זה שישמור א"ע בתכלית אפי' מבחי' פירוד כ"ש דק תכלית הדקות ובזה יהי' כלי מוכן שישרה בנפשו בחי' ביטול היש וגם ביטול האמיתי לאין האמיתי והשראה זאת תבוא עליו מלמעלה כמאמר אלמלא הקב"ה עוזרו¹²⁷ כו' אבל עסק שלו לא יהי' רק בשמירה א"ע בתכלית שלא יהי' נפרד כנ"ל, וזהו את שבתותי תשמרו תשמרו בלבד וממילא יתגלה בנפשיכם שתי שבתות הנ"ל כו' וד"ל¹²⁸.

ומקדשי תיראו הנה מקדשי קאי על התורה שהוא מקדשו של הקב"ה [כי המקדש שלמטה שלמה בנה אותו¹²⁹ כו'] וכמאמר אין לו להקב"ה בעולמו¹³⁰ אלא ד"א של הלכה בלבד, והנה התורה שרשה בחכ' ונמשכה בבחי' ממלא בכל העולמות בכאו"א לפי מדריגתו והעיקר הוא למטה בנש"י שבגופים בכאו"א לפי ערכו עד שנק' מזון כמאמר ותורתך בתוך מעי¹³¹ וא"כ לכאורה מעלת התורה למטה ממעלת השבת שהוא בחי' גילוי האין האמיתי, לזה הזהיר דאע"פ שתשמרו את שבתותי מ"מ גם מזה אל תנח ידך להיות ואת מקדשי תיראו, כי הנה ידוע שאע"פ דאוריית' מחכ"ע נפקית¹³² היינו רק דרך מעביר בלבד אבל שרשה תבלמעלה מן החכ' [כמבו' במ"א בענין¹³³ וממדבר מתנה¹³⁴ כו'] בבחי' סוכ"ע אין האמיתי וא"כ אדרבה בזה יתרון מעלתה שבאה ונמשכה בדרך או"פ ממכ"ע שבזה גורם בחי' תיראו בקירוב ממש כי ראי' אותיות יראה¹³⁵ שהיראה מלפני המלך אינו אלא כאשר רואין אותו בקירוב ולא מרחוק¹³⁶ ולכן ע"י התורה נמשך בחי' אוא"ס בקירוב ממש [יותר מבשבת שאינו אלא בבחי' מקיף בגילוי] בבחי' או"פ, וזהו אני הוי' שבתו' מלובש מעצמות הוי' כו' וד"ל.

הערות

עמוד שצב

1. את שבתותי תשמרו : הנחת ר"ה מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. מאמר הצ"צ נדפס בלקו"ת בהר מא, א. וראה גם הנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשיט. ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י כאן.
2. את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו : קדושים יט, ל. בהר כו, ב.
3. אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות : ראה שבת קיח, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' מז. שמות ח"א ס"ע קפט ואילך. הנחות תקע"ז ע' קכג ובהנסמן בהנ"ל. תו"ח בשלח ח"א רח, ד. וש"נ.
4. שבת עילאה ושבת תתאה : זהר בהקדמה ה, ב. ראה גם לעיל ע' רמח ובהערה 62.
5. שבת הוא אותיות תשב : ראה אגה"ת ספ"י. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קפ. וש"נ. לעיל שם ובהערה 63.
6. שבת. . עליות העולמות : ראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש ג. ח. טו. תו"ח בא ח"א קכז, א הערה 667. לעיל ע' רמג.
7. שבת. . עליות התומ"צ : ראה (בנוסף להערה 1). לקו"ת יוה"כ סט, ד. לעיל ע' שנג ובהערה 91. מאמרי אדה"א שמות שם.
8. עליות דתומ"צ. . בתפלה : ראה (בנוסף להערה 1). תו"א משפטים עו, א. תרומה פ, ב. לקו"ת כאן בהביאור מד, א־ יוה"כ סח, סע"ב־ ד־ שבהערה הבאה. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רמט וע' רנב.
9. התפלה עולת תמיד : פינחס כח, ו. ראה (בנוסף להמצויין בהערה 1). תו"א משפטים שם. מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' רלז. לקו"ת בשלח [בהוספה] ח, ד.
11. התפלות נק' שבת : ראה תו"א ויקהל פח, א. לקו"ת האזינו עב, ג. תו"ח נח סא, ג ובהערה 29. ויקהל שם. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ס"ע קפא ואילך.
10. עליות כל התפלות. . שבת : ראה (בנוסף להערה 1) תו"א תרומה שם. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שכ ואילך. ע' של. תו"ח ויקהל ח"ב תטו, ג. וש"נ.
12. עולת שבת. . בשבתו : פינחס כח, י. ראה לקו"ת שה"ש מג, סע"ד.
13. כי הוי' הוא אלקי' [ב: האלקי']: ואתחנן ד, לט.
14. דלית אתר פנוי מיני' : ראה ת"ז תנ"ז צא, ב. ת"ע קכב, ב. ס' האמונות והדעות לרס"ג מ"ב, פי"ג. תניא פכ"א ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. לקו"ת בהר כאן מא, א. שם בהוספות נב, ג.
15. ירידת. . צורך עלי' : ראה הנסמן באוה"ת עקב ע' תפא.

עמוד שצג

16. ההוא : ב: מה היא.
17. ההפרש. . הנשמות. . המלאכים : ראה גם אגה"ת פ"ד. דרושים שבהערה 1. תו"ח שמות ח"א לט, ד. וש"נ.
18. בדבר הוי' שמים נעשו : תהלים לג, ו.
19. כמבו' בלק"א : שער היחוד והאמונה פ"א.
20. דרל"א שערים : ראה ס"י פ"ב, מ"ד-ה ובמפרשיו. פי' הראב"ד שם [מב, ד]. פרדס שער הצרוף ש"ל, פ"ה. עמק המלך שער שעשועי המלך ש"א, פ"ה.
21. ועוף יעופף : בראשית א, כ. ראה זהר בראשית מו, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שעו. וש"נ. תו"ח בראשית יט, א ובהערה 5.
22. ועוף : ניתוסף ע"פ ב.
23. ישראל עלה במח' : ראה ב"ר פ"א, ד. שע"ת קטו, ב. תו"ח שמות ח"א לב, ב ובהערה 248.
24. בחי' : ניתוסף ע"פ ב.
25. שהוא נצחי : ב: שהמח' נצחית.
26. שאין אדם יכול להיות בלי מח' : ראה שערי אורה ז, א ובהערה 15.
27. כי נשגב. . ארץ [ב: נשגב שמו לבדו כו' הודו על או"ש]: תהלים קמח, יג.

עמוד שצד

28. הנה מקום אתי : תשא לג, כא.
29. היו מתעלים : ב: הי' מתעלם.
30. הושיט אצבעו הקטנה : ראה סנהדרין לח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קסא. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ל, ב ובהערה 127.
31. עצמי' : ניתוסף ע"פ ב.
32. ועוד [ב: עוד] כל ימי הארץ : נח ח, כב. ב"ר פל"ד, יא.
33. דשית אלפי שני : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
34. עת לעשות כו' : עד"ז מובא בתו"ח וירא ק, רע"ד ושם: עת לעשות לה' כו' — תהלים קיט, קכו. ב: עת לדבר — קהלת ג, ז [ושם: ועת — ראה תו"ח שם ובהערה 45].
35. ועת לחשות : קהלת שם [ושם: עת — עת לחשות ועת לדבר].
36. כו' : ב: ליתא.
37. ונשגב ה' לבדו : ישעי' ב, יא. יז.
38. הנשמות. . המה נצחי' : ראה תו"א מקץ לח, ג. לט, ד. הנסמן בסה"מ תרל"ח ע' עד הערה 260.
39. שאינו מוזכר בספרים רק געה"ע והתחתון : ראה גם לקמן מאמר ד"ה וזכרתי הר"ת על יד הערה 78. לקו"ת [בהר כאן מא, ב] במדבר יח, א. מסעי צא, ב. תו"א מקץ לב, ד. שמות מט, סע"א. סה"מ תרל"ח ע' תקה ובהערה 14.
40. וקדושי' בכ"י : תפלת שמו"ע.
41. לפי שכלו יהולל איש : משלי יב, ח.
42. דחו"ב נק' תרדל"מ : ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.
43. בורא קדושים ישתבח שמך : ברכת יוצר.
44. הנשמות נק' קדושה [ב: קדושים]: ראה גם [בנוסף לדרושים שבהערה 1] תו"א מקץ לב, ד. לקו"ת במדבר יח, א. שה"ש לד, ג. מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע שכ ואילך. ע' תסה ואילך. וש"נ. שע"ת כח, ד. פא, א. תו"ח שמות ח"א ד, ג. וש"נ. יתרו ח"ב רנב, ג ואילך.
45. המלאכים בעלי חומר וצורה : ראה [בנוסף להנסמן בהערה 1]. תניא פ"מ. מאמרי אדה"א בראשית ע' קיב. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' סד ובהערה 111.

עמוד שצה

46. וגווייתו כתרשיש : דניאל י, ו.
47. כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי' : ראה ב"ר פכ"א, ה. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשכא בהערה. סה"מ תרכ"ז ע' שנ ואילך. תרכ"ט ע' שעג ואילך.
48. כי : ניתוסף ע"פ ב.
49. דשרש האותיות הוא מעצמו' הנפש : ראה אגה"ק ס"ה. מאמרי אדה"ז תקע"א ( ע' נז)־ נביאים (ע' רנח). ש"א ו, ב ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח בשלח ח"א קמח, א. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' כא ובהערה 194.
50. הוא : ב: ליתא.
51. שם. . נתפס ע"י לזולתו : ראה גם לקמן מאמר ד"ה וזכרתי הר"ת על יד הערה 18. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רסח. וש"נ (ובריש המאמר שם). המשך זאת חנוכת תר"ם רפ"ד. וש"נ.
51. שם ואור הוא בחי' אחת : ראה סה"מ תרכ"ז ע' שס־ תרכ"ט ע' קלה ואילך־ תרל"ב ח"א ע' כא וע' קלב ובהנסמן בהנ"ל.
52. ומה : ב: והוא.
53. בפדר"א. . ושמו בלבד : ראה שם פ"ג. תו"ח וארא ח"א נג, ב הערה 6.
54. שהשם הוא שייכות להעצם : ראה גם [בנוסף להנסמן בהערה 1] מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע תקס ואילך. תו"ח יתרו ח"ב רנב, ד. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קלא. וש"נ. תרל"ח ע' סב. וש"נ.
55. בקריאת שמות דאדה"ר : בראשית ב, כ. ראה ב"ר פי"ז, ד. של"ה בית אחרון יד, א. סה"מ תרל"ח ע' קסב ובהנסמן שם.
56. אותו : תוקן ע"פ ב.

עמוד שצו

57. לכל אשר יקרא לו האדם הוא שמו : בראשית ב, יט [ושם: וכל. בדילוג].
58. כי ראה ה' : ויצא כט, לב.
59. נשמת רשב"י ששרשו נשמת מרע"ה : ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפז־ מאמרי אדה"א נ"ך ע' שס־ תו"ח ויצא קעח, ג ובהנסמן בהנ"ל. שה"א צח, ב.
60. בגלגולים שמתגלגל בבחי' בהמה : ראה ת"ז ת"ע קלג, א ובכס"מ שם אות ת (קעח, א). רקאנטי נח ט, ד (ובאבן יקרה שם יט, ד ואילך). אמור כב, ב. שיעור קומה — להרמ"ק — מערכת גלגול ספ"ד. שער הגלגולים הקדמה כב. עמק המלך שער תיקוני התשובה פ"א. שער רישא דז"א שט"ז, פמ"ה (קנב, ג). סידור שחרית מח, ג. מאמרי אדמ"ר הצ"צ תרי"ד ע' כא. סה"מ תרכ"ט ע' יח. וש"נ. ע' ריח. וש"נ. ע' שצה.
61. בגלגולים שמתגלגל. . בדומם : ראה מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ה. וש"נ. תו"ח נח סח, ב ובהערה 9. שמות ח"א כח, ב. וש"נ.
62. כי אבן מקיר תזעק : חבקוק ב, יא. ראה עמה"מ שם פכ"ט (קלח, ד).
63. והחיות : ב: וחיות של הנפש.
64. והענין : אולי צ"ל: [והענין.

עמוד שצז

65. לכו חזו מפעלות אלקים : תהלים מו, ט. וראה במנחת שי שם. זהר בראשית נח, ב ובמפרשים שם. שה"א מז, ב ובהערה 21. תו"ח וארא ח"א ס, ד. וש"נ.
66. א"ת שמות אלא שמות : ברכות ז, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשצב. וש"נ. נ"ך ע' תעב.
67. למעלה : ב: ליתא.
68. וד"פ : ב: וד"כ.
69. הנק' : ב: הנז'.
70. בעומק : כנצ"ל: בעמק.
71. אותיות : ב: אות.
72. כמו היו"ד כי : ב: כי היו"ד.
73. שם ע"ב : ראה זהר תרומה קלב, ב. פרדס שער פרטי השמות שכ"א, פ"ה. מכתב להרב בראנדט נדפס ברשימות חוב' מא לפ' אחו"ק.
74. שם ע"ב במילוי יודי"ן : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"א. שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קצב. וש"נ.
75. והה'. . שם ס"ג : ראה גם סידור שחרית לשבת קצב, סע"ב. סהמ"צ להצ"צ ע' 70. תו"ח וירא צז, ד ובהערה 48. שעה"י קכח ב הערה 44. פיה"מ נא, ד. תו"ח תרומה ח"ב שיב, רע"ג. (שם ס"ג — ראה זהר רע"מ פינחס רמו, ב).
76. ז' שמות שאינן נמחקין : שבועות לה, א. רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ו, ה"ב. תו"ח בא ח"א קיב, א ואילך ובהנסמן בריש המאמר שם. סה"מ תרכ"ז ע' יב.
77. הרבות : ב: הריבוי.
78. חכ' ראשית הגילוי : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' נ ובהערה 260.
79. בבחי' : ב: בחי'.
80. החכ' מאין תמצא : איוב כח, יב. ראה הנסמן במ"מ ללקו"ת כאן מא, ד. ס' המצות להצ"צ לו, א. אוה"ת בהר כאן ע' א'קסב. המשך וככה תרל"ז ר"פ לה ע' מז. לעיל ע' רטז.

עמוד שצח

81. וכמאמר [ב: וכמ"ש] בראשית ברא : בראשית א, א.
82. בראשית ברא. . החכ'. . בחוכמתא : ראה תרגום ירושלמי שם. רקאנטי ר"פ בראשית. מאמרי אדה"א בראשית ע' א. וש"נ.
83. מאין מלובש בה : ב: מן האין ומלובש בה.
84. דאוא"ס שורה בחכ' : תניא פל"ה בהגהה.
85. כמאמר [ב: וכמ"ש] את השמים. . מלא : ירמי' כג, כד. ראה גם לעיל ע' קס. ע' רכא. לקמן ד"ה והתהלכתי תרט"ו על יד הערה 46. פלח הרמון ויחי קטז, סע"ג. תו"ח בשלח ח"א קסו, ג. וש"נ.
86. ע"ז : אוצ"ל: עד"ז.
87. היום לעשותם : ואתחנן ז, יא.
88. דשכר מצוה היא מצוה עצמה : אבות פ"ד, מ"ב. ראה תניא רפל"ז. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצט. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ז, ב. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' כא. וש"נ. לעיל ע' שא.
89. ע"ד : ב: עד.
90. אני המשנה המדברת בפיך : ראה מגיד משרים פ' ויחי. בא. תשא. שע"ת פ, ג ובהערה 26. תו"ח תצוה ח"ב שסב, ד. וש"נ.
91. ובכל נפשך קודם והיו הדברים האלה : ואתחנן ו, ה. ו.
92. אנכי מי שאנכי : ראה תניא מהדו"ק ספמ"ט. לקו"ת להאריז"ל תולדות כז, יט בשם הזהר. אבן עזרא תולדות שם. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' יד. פרשיות התורה ח"א ע' רט ובהנסמן במ"מ לשם.

עמוד שצט

93. באברהם דעביד טיבו יתירא : ראה זהר ואתחנן רסב, ב. סידור שער התפילין יב, א. אמ"ב שם קלז, א.
94. באברהם. . אב"ר מ"ה : ראה זהר בהקדמה ד, רע"א. ראה גם ש"א נד, ב.
95. וכמאמרו [ב: וכאמרו] ואנכי עפר ואפר : וירא יח, כז.
96. בחי' : ב: בבחי'.
97. שהוא : ב ניתוסף: הוא.
98. דכורע בברוך וזוקף בשם : ראה ברכות יב, סע"א. שו"ע אדה"ז הל' תפלה סקי"ג, ס"ה. לקו"ת כאן בהר מב, ג. סידור תפלת ר"ה רלח, ד. עט"ר שער ר"ה פי"ד. סה"מ תרל"ח ע' ריב.
99. וירד הוי' על ה"ס : יתרו יט, כ.
100. וידבר כו' אנכי : יתרו כ, א. ב.
101. כי : ניתוסף ע"פ ב.
102. סדכ"ס : ראה זהר בהקדמה ב, א. ועוד.
103. וכל קרבי את שם קדשו : תהלים קג, א. ראה גם לקמן מאמר ד"ה אם בחוקותי תר"י על יד הערה 104.
104. בעוה"ב אין בו לא אכילה : ברכות יז, א.
105. כי בו שבת : בראשית ב, ג. ראה גם לעיל ע' רמב.
106. כתי' : ב: ליתא.

עמוד ת

107. כי ששת ימים עשה הוי' : תשא לא, יז. ראה זהר ויחי רמז, א. אמור צד, רע"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רז ואילך. וש"נ. ראה גם לעיל ע' קכט. ע' רמג. לקמן מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב על יד הערה 19 ואילך.
108. כולם בחכ' עשית : תהלים קד, כד.
109. ויכל אלקי' : בראשית ב, ב.
110. ויברך ויקדש : בראשית שם, ג.
111. הוא : ניתוסף ע"פ ב.
112. דמאמר דבראשית : ר"ה לב, א.
113. בחי' : ב: ליתא.
114. ויעש אלקים את הרקיע : בראשית א, ז.
115. העולמות : ניתוסף ע"פ ב.
116. והיתה שבת הארץ לך ולבהמתך : חיבור שני כתובים בהר כה, ו [ושם: והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך]. ז [ושם: ולבהמתך].
117. כלה לחי' מן השדה : תענית ז, א. רש"י ותו"כ בהר שם, ז.
118. אכילת אדם תלוי באכילת חי' ובהמה : ראה רמב"ם רפ"ז מהל' שמיטה ויובל.
119. בשבת. . שביתת בהמה : יתרו כ, י.

עמוד תא

120. וד"ל [רק: תוקן ע"פ ב. ובבוך זה: וד"ל] רק.
121. לא תחללו : אמור כב, לב [ושם: ולא — ראה תו"ח תצוה ח"ב שנז, ב. וש"נ].
122. לא תחללו שלא לעשות חלל : ראה גם לעיל ע' רכט ובהערה 86.
123. בו : ב: כי בא.
124. מתנה טובה : שבת י, ב.
125. בשם הה"מ ז"ל : כ"ה גם לעיל ע' קכו. לקמן מאמר ד"ה אם בחוקותי הא' על יד הערה 27. פלח הרמון תשא ע' שי. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ח.
126. ופלגשו ושמה ראומה : וירא כב, כד. ראה הנסמן בלקו"ת בהר כאן מג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תצג. וש"נ. שעה"י קמא, א ובהערה 16.
127. אלמלא הקב"ה עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
128. וד"ל : ניתוסף ע"פ ב.
129. המקדש שלמטה שלמה בנה אותו : מל"א פ"ו. ז, יג ואילך.
130. אין לו להקב"ה בעולמו [ב: ליתא]: ראה ברכות ח, א. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' צח. תורת חיים תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' ש. וש"נ.
131. ותורתך בתוך מעי : תהלים מ, ט. ראה תניא פ"ה.
132. דאוריית' מחכ"ע נפקית : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.

עמוד תב

133. בענין : ב: ליתא.
134. וממדבר מתנה : חוקת כא, יח. ראה לקו"ת שה"ש כב, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רסג ואילך.
135. ראי' אותיות יראה : ראה גם סידור שער הל"ג בעומר שו, א. ש"א מ, א ובהערה 16. תו"ח בשלח ח"א קנד, ג. אוה"ת תהלים כרך ב ע' תתקס.
136. שהיראה. . בקירוב ולא מרחוק : ראה תו"ח בשלח ח"א קמט, ד. וש"נ. אוה"ת שם.