ועם כל הנ"ל - ביאור את שבתותי

תידביאור על הנ"ל מהר"ה ז"ל

[ועם כל הנ"ל¹ פירשתי סדר הקרבנות המבוארים בפ' פנחס² שהתחיל בתמידים בכ"י, ואח"כ סידר המוספים ומתחילה סידר מוסף שבת ואח"כ מוסף ר"ח ואח"כ מוספי' הרגלים כסדרן חה"פ ואח"כ חה"ש ואח"כ קודם חה"ס סידר מוספי ר"ה ויוהכ"פ³ ואח"כ מוספי ימי הסוכות וסיים במוסף שמ"ע שהוא מש"א ביום השמיני עצרת תהי' לכם⁴, כי הנה י"ל בתוס' ביאור ענין את שבתותי תשמרו ואעפ"כ ומקדשי תיראו⁵ כו' כי הנה ידוע שעיקר פנימי' הכוונה ורצון הנעלם שבעצמות הי' להיות לו דירה בתחתונים⁶ והיינו שיתגלה מהו"ע למטה בעולמות הנבראים מאין ליש דייקא והעיקר בעולם העשי' הגשמי כו' כמאמר וימלא כבוד ה' את כל הארץ⁷, והנה רצון זה יש בו עונג נעלם ושניהם הם מהות אחד ממש ומיוחדים בעצמו' ממש [... וכמבואר בשער היחוד פ' כ"ג דהרצון ותענוג הם בשרשם אחד כו' יעו"ש. ..] ועונג ורצון זה פעלו התעוררות העצמות לבוא לידי גילוי אור ובתחלה נתגלה בחי' אור המאיר לעצמו שאינו עדיין בבחי' מקור להשתלשלו' ובחי' זאת נק' שעשועי המלך⁸ תטובעצמותו⁹ ואח"כ נמשך מחמת זה הרצון להטיב ומח' דאנא אמלוך¹⁰ שזהו בחי' מקור להשפעה רק שהמקור הוא בבחי' א"ס להיותו כל יכול להאציל עד אין שיעור כו' ובכאן הוא שם הא"ס שזהו במל' דא"ס כידוע בשם הרה"מ נ"ע¹¹ וכח ומקור זה לא נתגלה עד אשר נתגלה מתחילה הבחי' הנק' שעשועי המלך בעצמותו ואח"כ יכול להיות גילוי המקור להשתל' [וכידוע המשל ממה שאיתא מארז"ל חזיי' דהוה קא בדח טובא וממילא אי הוי שאיל לי' כל חללי דעלמא הוי א' להו ]¹² אך להיות מקור זה הוא בבחי' א"ס לכן אם הי' נמשך ממנו הגילוי להדי' הי' ההשפעה ג"כ בבחי' א"ס ופנימי' הרצון הי' שיהי' העולמות במדה וגבול דייקא ובמספר קצוב ושיתגלה בהם בחי' א"ס [שזה"ע להיות לו דירה בתחתונים כנ"ל] לזאת נמשך ההשפעה ע"י צמצום והעלם העצמו' ולא נתגלה רק בחי' קו דק¹³ כמבואר בכהאריז"ל.

והנה ראשית האצי' מבחי' הקו הוא בחי' מחה"ק דא"ק¹⁴ הכוללת לכל ד' עולמות דאבי"ע בהשוואה ואח"כ נמשך מהעלם אל הגילוי בחי' הרצון להאציל ורצון זה נמשך ע"י צמצום מח' הכללי' הנ"ל ונעשה מקור לי"ס דאצי' ואח"כ נמשכו י"ס דאצי' ע"י צמצום מהעלם אל הגילוי וכן מאצי' לברי' כו' עד עולם העשי' שנמשך ע"י צמצום היותר אחרון כו', והנה בכל המשכה פרטי' צריך להתעורר עונג הפשוט שבעצמות הנק' שעשועי המלך בעצמותו ולהאיר מחדש בכדי לפעול ההמשכה הנ"ל ולכן כאשר נאצל בחי' א"ק מבחי' הקו"ח הי' ע"י גילוי שעשועים הנ"ל [וכמבואר בכהאריז"ל שגם בבחי' א"ק יש כדוגמת עתיק לעילא מגולגלתא דילי'¹⁵ ] וכן כאשר נאצל מקור האצי' שהוא הרצון להאציל מהעלם המח' הי' ע"י גילוי שעשועים הנ"ל שמתגלים בבחי' ג"ר דע"י כו' וכן גילוי הי"ס דאצי' בפרט מהעלם הרצון הוא ג"כ ע"י גילוי שעשועי' הנ"ל שמתגלי'¹⁶ באו"א עילאין שהם כלים לגילוי שעשועים הנ"ל ואח"כ מתגלה בחי' הי"ס דאצי' שהוא בחי' הנק' ז"א שזהו מקור השתל' הנבראים מאין ליש, ומובן מכל הנ"ל שכמו שבעצמות ממש יש שני בחי' הא' בחי' אור המאיר לעצמו שהוא בחי' שעשועי המלך בעצמו כנ"ל ואור המאיר לזולתו שזהו בחי' הרצון להיטיב ומח' דאנא אמלוך שהם בחי' מקור להשפעה כן בכל מדריגה ומדריגה שבעולמות יש שני בחי' הנ"ל אור המאיר לעצמו תטזואור המאיר לזולתו עד גם בי"ס דאצי' שהם סוף מדריגת כל ההמשכות שבבחי' הא"ס יש ג"כ שני בחי' אלו שהם בחי' או"א עילאין נק' בחי' אור המאיר לעצמו ובחי' ז"א עם המוחין שלו וגם מקור המוחין דז"א הנק' ישסו"ת הכל נכלל בבחי' אור המאיר לזולתו [וכמו באדה"ת יש שכל עצמי להשכיל השכלות עמוקות בעצם בלתי שייך להשכלות שום מדה ומה שמשכיל שכל במוחו איך להתנהג במדותיו שמזה נמשך אח"כ מוחין להתלבש במדות שבלב, אך כ"ז שהשכלה זאת היא במוח היא נבדלת עדיין מבחי' המדות רק שהוא מקור למוחין השייך למדות והוא דוגמא להבין למעלה ענין ישסו"ת כו'].

והנה ע"י הקדמה זאת בסדר ההשתל' מרכד"ר עד סוכד"ר נוכל להבין ענין הנ"ל דאת שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו כי בשבת יש בחי' עליות שלושה וכולם בבחי' למעלה מהשתל' הא' העלי' בבחי' אימא עילאה והוא בחי' שבת תתאה, והב' העלי' בבחי' אבא עילאה והוא בחי' שבת עילאה, וכ"ז הוא בחי' אור המאיר לעצמו שמאיר בשבת שהוא בחי' עצם השעשועים אך כמ"ש לבוש בכלים דאו"א עילאין כנ"ל אך עלי' שלישית הוא גילוי עצם השעשועים שבעצמות אא"ס ממש שאינו מתלבש עדיין בשום לבוש אפי' בבחי' הרצון הפשוט להשיג כו'. וזהו את שבתותי תשמרו, אך אח"כ א' ומקדשי תיראו כי תכלית הכוונה הוא שיתגלה אור עצמות השעשועים למטה בעולמות הנבראים מאין ליש ובזה נשלם פנימי' הכוונה ורצון הנעלם וממילא נתוסף אור בעצמות השעשועים עצמו ע"י גילוי העלם העצמות כו', וא"כ הארתם למטה בבי"ע הוא ביתר שאת מכפי שהיו מאירים במקורם כאשר לא נגלו עדיין למטה והגילוי שלהם למטה בבי"ע לא יוכל להיות כ"א ע"י ביטול היש של הנברא בתכלית וזהו ומקדשי תיראו כו' שבחי' מקדש הוא בחי' שם אדני¹⁷ שהוא בחי' ביטול היש של כל הנבראים ע"י גילוי מלכותו ית' ובזה שורה ומתגלה בחי' שעשועים העצמי' נמצא שאחר שמירת השבתות שהוא התגלות אור השעשועים העצמיי' הנ"ל צריך להמשיכם למטה במל' דאצי' בכדי שיתגלו למטה בבחי' הנבראים מאין ליש ולזה הזהיר שאחר דאת שבתותי תשמרו שהוא העלי' הנ"ל אח"כ ומקדשי תיראו להמשיך גילוי הנ"ל למטה בבי"ע כו' וד"ל.

[ואפשר לומר שבחי' זאת הוא ג"כ מאיר בשבת כי בליל שבת מאיר בחי' שבת תתאה הנ"ל וביום השבת מאיר בחי' שבת עילאה ובסעודה שלישית מאיר בחי' עצמו' השעשועים שהוא בחי' שבת שבתון הנ"ל אך מתעורר בחי' שבת דמעלי שבתא¹⁸ שהוא בחי' המל' דאצי' לקבל בחי' אור השעשועים הנ"ל. והנה במל' דאצי' יש שני בחי' הא' כמ"ש בבחי' אצי' שבחי' זאת מאיר בליל שבת, והב' בחי' מל' דאצי' שמתלבש בבי"ע שבחי' זאת אינו עולה בשם מצד שבליל שבת היא עולה ונכללת בבחי' המל' דאצי' כמ"ש בבחי' אצי' אך בסעודה שלישית שמתגלה בחי' שעשועים העצמי' שעיקר כוונה של גילוי זה הוא שיתגלה בבי"ע לזאת אז בחי' תיזהמל' דאצי' המתלבשת בבי"ע מתגלית לקבל אור שעשועים הנ"ל ומאיר בבי"ע וממילא היא עולה בשם להשפיע ולהאיר בנבראים. ובזה יובן לפ"ד עומק ל' הטייעא בפ' בראשית¹⁹ ד"ה ע"ב אשתאר שבת אחרא דלא אדכר ופשיטו²⁰ שלא נזכר בכתו' אך במתק לשונו מרמז ענין הנ"ל שהמל' המתלבשת בבי"ע אינו עולה בשם להיותו נכלל בעצם המל' כמ"ש בבחי' אצי' ולזה א' אח"כ אנא מעטר לך בעטרא עילאה יתיר שהוא עצמות השעשועים שלמעלה מבחי' שבת עילאה ושבת תתאה שיתגלה בך דייקא וזהו אעבר כרוזא וא' ומקדשי תיראו כו' יעו"ש וד"ל. ..].

ובזה יובן סדרי הקרבנות דהנה מבואר למעלה שבימות החול צריך להכין אור השבת והוא ע"י תומ"צ והנחת תפילין כמבו' לעיל באריכות, ונמצא שבחי' תומ"צ העליונים ממשיכים אור השעשועים למטה אך המשכה זאת הוא בהעלם בבחי' מקיף לזאת התפילין בולטין ע"ג הראש כנ"ל, אך איך מעוררים תומ"צ העליונים לבוא לידי גילוי הוא ע"י תומ"צ התחתונים מלמטה למעלה כמו עד"ד כאשר האדם מניח תפילין הוא גורם שיהי' הקב"ה מניח תפילין²¹ וכן כל הקורא ושונה²² כו' הקב"ה קורא ושונה כו'. והנה עליות התומ"צ הוא ע"י הקרבנות דשני תמידין בכ"י [ועכשיו ע"י אהוי"ר שבתפלה כמאמר אורייתא בלא דו"ר לא פרחא לעילא²³ וכן מצות בלא דו"ר כו'] ועי"ז מעוררים המשכת תומ"צ העליונים לפעול גילוי השעשועים בהעלם בבחי' מקיף כנ"ל אך בשבת מתגלי' מהעלם הלבושים שלהם ונמשכים בבחי' או"פ בגילוי בתוך הכלים [ולזה אין מניחין תפילין בשבת²⁴ כי נכנסו בפנימי כנ"ל] ולזה הוא קרבן המוסף שענינו תוס' אור כי כאשר מאיר בגילוי אז מורה שהאור מאיר בתוס' וריבוי יותר הרבה מכפי שהוא מאיר בבחי' מקיף בלבד ולזה הקרבן הוא שני כבשים כנגד עצמות או"א עלאין שמאיר בהם אור השעשועים כנ"ל. אך הנה מבואר למעלה שעיקר הכוונה שיתגלה עצמות השעשועים למטה במל' דאצי' כמ"ש מתלבשת בבי"ע. והנה הגם שהמשכה זאת נעשית בשבת כנ"ל בענין אעבר כרוזא ומקדשי כו' דקאי על המל' המתלבשת בבי"ע שמאיר בהם במנחה מעצמות השעשועים ואז היא עולה בשם כו' מ"מ בכללות השנה עיקר גילוי' הוא בשמע"צ ולזה צריך להמשיך מתחלה אור השעשועים הנ"ל מעצמו' פנימי' חו"ב בבחי' חיצוני' חו"ב מקור המדות שהוא בחי' ישסו"ת כנ"ל].

וזהו הקרבן דר"ח פרים שנים כנגד ב' מוחין חו"ב ואיל אחד הוא כנגד הדעת שרש המדות וכבשים בני שנה שבעה כנגד ז' מדות כנ"ל²⁵, אך המשכה זאת הוא בבחי' המדות כמ"ש כלולים בשרשם בבחי' חו"ב [וכמשל מדות שבשכל תיחשבאדה"ת כו'], אך אח"כ צריך להמשיך המשכה זאת בבחי' מדות דז"א כו' וזה"ע מוספי המועדים בפסח ההמשכה במדת החסד ובשבועות הוא ההמשכה בבחי' הגבו' כו' אך בסכות הוא ההמשכה במדת הת"ת²⁶ ולהמשכה זאת צריך לעורר מתחילה בחי' י"ס שבפנימי' הכתר והוא ע"י העומקי' דר"ה ועשי"ת ויו"כ כו' [ולזה הזכיר מתחילה מוספי ר"ה ויוה"כ] ואח"כ מתגלה בסוכות במדת הת"ת כו' וד"ל, ואח"כ ההמשכה והקליטה במדת המל' המתלבשת בבי"ע דייקא והוא בחי' ומקדשי תיראו בכללות השנה כו' וזהו במוסף דשמע"צ כו' שהוא עצרת תהי' לכם שיוקלט אור הנ"ל בתוך לב של כל או"א מישראל כו' ולזה או' משיב הרוח ומוריד הגשם במוסף שמע"צ²⁷ שהו"ע קליטת הטיפה שנק' בחי' גשמי' כו' ובזה יובן ג"כ מה שהשבת נק' תחלה למקראי קדש²⁸ וכש"א בפ' אמור אלה מועדי ה'²⁹ הזכיר אח"כ ענין השבת תומ"י קודם למועדים והיינו משום שתחלת גילוי אור השעשועים בבחי' פנימי' חו"ב הוא בשבת ומחמת זה מתגלה ממילא בחיצוני' חו"ב ומדות ע"י המועדים [וכמו ההוא דהוי קא בדח טובא ממילא כו' כנ"ל] ונמצא ששבת הוא מקור המועדים ולכן נק' תחלה למקראי קדש כו' וד"ל. כל הנ"ל כנלע"ד בדא"פ כו' וד"ל³⁰.