אם בחוקותי תלכו

תיחאם בחוקותי¹ תלכו² כו'³ ואת מצותי תשמרו כו' ונתנה הארץ כו' ועץ השדה יתן פריו⁴. ודרשו בילקוט⁵ והובא ברש"י שתהיו עמלים בתו', והיינו כי הוקשה להם שא"א לפרש בחוקתי על המצות כמו בכ"מ דהא א' לקמן ואת מצותי תשמרו וע"כ לפרש בחוקותי על התו'. אך יש להבין כוונת המקרא גופא למה אפקי' ללימוד התו' בלשון חוקותי דקאי תמיד על המצות. ועוד יש להבין כיון דקאי על לימוד התו' היא מצוה אחת ולמה אמר חוקתי לשון רבים. ועוד דלשון תלכו אינו שייך על לימוד התו' רק על ההילוך בדרכי הוי' בפו"מ שזהו עשיית המצות כו'.

תיטוהנה מתחילה י"ל ענין מעהמ"צ הנכלל במש"א ואת מצותי תשמרו כי הנה רמ"ח פיקודין הם רמ"ח אברים דמלכא⁶ משמע מזה שמעהמ"צ הוא בחי' עשיית הכלים לאורות ובמ"א נאמר שכל המצות הם להוסיף אורות⁷ כו'. אך הנה מתחילה י"ל ענין אורות וכלים, הנה ידוע דהאור הוא אא"ס עצמו המאיר לעשות הכלים דחכים ומבין וא"כ האור דחכ' או דבינה הוא בחי' גילוי בבחי' א"ס כמו מקור כל האורות שהוא בחי' אא"ס וא"כ איך יתכן ממנו שפע פרטי'⁸ דחכ' או חסד בבי"ע, אך היינו ע"י הכלים המגבילים את האורות⁹ כמו הכלי דחכים מגביל את אורו שהוא פשוט להיות נמצא בבחי' מקור להמשיך שפע פרטי' דחכ' ולא שפע אחר וכן הכלי דמבין מגביל את האור וכן כל הכלים די"ס דאצי', והנה אעפ"י שהאור מוגבל להיות בחי' חכ' בלבד מ"מ בחכ' גופא יכול להיות נמשך בריבוי אופנים שונים לאין שיעור לזאת נמשכו הכלים די"ס דבי"ע להגביל את האור שלא יהי' נמשך ממנו רק ג' אופני חכ' וברא ונוצר ונעשה הגם שבכל בחי' יש בחי' לאין שיעור מ"מ כל ההתחדשו' בבחי' חכ' לאין שיעור הוא רק בבחי' ג' מדריגות הנ"ל, וזהו"ע הגבלת הכלים ועוד זאת שהכלים מעלימים את האור¹⁰ שלא יתגלה למקבלים הנבראים כמ"ש ולכן כל מה שנמשך האור בריבוי כלים מכלים שונים יותר ויותר הוא מוסתר ונעלם עד שלמטה בעולם העשי' מסתתר ע"י הכלים דעשי' בתכלית עד שנעשה נפרד לגמרי בבחי' יש עד שיכול להיות קליפה וסט"א לומר לי יאורי¹¹ כו' אך כ"ז הוא בחי' ההשתלשלות [פועל ב' בחי' להגביל ע"י פנימי' הכלים וע"י פנימי' הכלים לא נעשה רק ההשתלשלות בחשבון ומספר ולא בבחי' מקום והיינו ענין רבבות בפנימי' הכתר הנק' עתיק ואלפים בכתר¹² עד יחידות במל' וכ"ז הוא בחי' השתלשלות מלמעלה מהשתלשלות הנק' חד ולא בחושבן¹³ וע"י חיצוני' הכלים נעשה הסתר האור שמחמת זה נתהווה בחי' עולם בבחי' מקום וזמן¹⁴ נבדל ואז ההשתלשלות הוא בבחי' מקום רוחני עד מקום הגשמי כמבואר במ"א וד"ל]. אך בחי' מעשה המצות הוא תוס' אורות בכלים והיינו שע"י עשיות הכלים של המצות עושה בחי' כלים למע' ונק' אברים דמלכא כמו כשמניח תפילין עושה למעלה כלים דחב"ד להיות אא"ס נמשך ומתלבש בהם וכן כשעושה צדקה עושה למעלה כלי החסד הנק' דרועא ימינא להיות האור מתלבש בו וידוע דתיקון הכלי הוא גורם תוס' אור במקור תככמו כשמתקן כלי העין גורם תוס' אור בכח הראי' מבחי' עצמות הנפש ותוס' אור הנ"ל הוא פועל בכח הראי' עצמה שמתגלה בכלי העין יותר כן למע' הגם שע"י המצות אינם עושין רק תיקון הכלים לאורות מ"מ תיקון זה מעורר תוס' אור מעצמו' אוא"ס מקור כל האורות להיות נמשך באורות דאצי'¹⁵ בבחי' תוס' מרובה על העיקר ולכן פועל תוס' גילוי האורות בכלים באופן שהכלים אינם מגבילים ומעלימים את האור, ולכן נמשך ע"י המצות תוס' אור בנשמה ג"כ והיינו מפני שהנשמה שרשה מפנימי' הכלים¹⁶ שהם ראשית במעלה לקבל האור ולכן גם הנשמה היא ראשונה במעלה להיות מתקבל בה תוס' אור שע"י המצות כו' וד"ל [וזהו ענין הוי' לי בעוזרי שעוזרי נק' המצות¹⁷ להיותם מסייעים להמשכת גילוי האור מטעם הנ"ל שתיקון הכלים גורם תוס' אור כמבואר במ"א באריכות וד"ל].

והנה מצד תוס' אור עד שהכלים אינם מסתירים ומגבילים נעשה יחוד והתכללות האורות עד שמחמת זה שורה בהם מבחי' אוא"ס עצמו מקור כל האורות [וזהו ענין שמחה של מצוה¹⁸ מצד עצם המצוה שהוא רצונו ית' שזהו ענין כללי בכל המצות ולא השמחה מצד היחוד עליון וההמשכה שמאיר ונמשך על ידה שאינה עיקרים¹⁹ רק העיקר הוא שמחה כללי' שבכל מעשה המצות כנ"ל]. אך א"כ הי' צ"ל כל איש מישראל בעשותו מצוה ממצות ה' להיות מתפעל תיכף בעונג ושמחה מצד תוס' אור א"ס המאיר בכלים והנשמה מקבלת משם, ואנו רואים שאינו כן ואדרבה ע"פ רוב בזה"ג נעשים המצות בקרירות כו', אך הטעם הוא להיות שיש בחי' רשע המכתיר את הצדיק²⁰, כי כל איש מישראל נק' בשם צדיק מצד נפשו האלקית כמאמר ועמך כולם צדיקים²¹, אך להיות נה"ט מכסה ומסתיר על קדושת נה"א שמצד זה אינה מאירה בגוף [וכן מסתרת ברוחני' אפי' על ניצוץ האלקי שבנקודת פנימי' הלב שלא יאיר בנר"ן כו'].

והנה כנס"י נק' שמחה²² כמבואר בזה"ק על מאמ' כו' והיינו מפני שהיא בעצם מציאות שמחה ותענוג ממהו"ע אא"ס ועוד ניתוסף בה שמחה ועונג בעא"ע מצד מעשה המצות כנ"ל, אך כ"ז הוא מוסתר ונעלם בנה"ב וזהו"ע אל גינת אגוז ירדתי²³ שכנס"י נק' אגוז²⁴ המכוסה בד' קליפין²⁵ כן הוא בחי' תכאהמל' [מוסתרת בד' מיני נוגה דאבי"ע כי גם לעומת האצי' יש נוגה רק שהיא בבריאה כמבואר בכתבי האריז"ל²⁶, ובנפש בחי' נוגה דאצי' הוא ראומה כמ"ש בכתבי' בשם הרה"מ נ"ע²⁷ כו' וד"ל] היא מוסתרת בנוגה דאבי"ע וכן בכאו"א מישראל ניצוץ האלקי שבו מוסתר בד' מיני נוגה כו' וצריך לשבר הקליפה וממילא תתגלה הפרי והיינו להעביר בחי' ההסתר שיש בחומר נה"ב [ולא העברת עצם חומר נה"ב דא"כ למה ירדה הנשמה בגוף ואדרבה ע"י חומר נה"ב תעלה הנשמה בעא"ע כמו שית' לקמן בענין תלכו כו'] וכאשר מזדכך חומר הנה"ב בתכלית אז ממילא תתגלה הפרי שהוא ענין השמחה בה' להיות חדות הוי' ממש היא מעוזו²⁸ [שכ"ז הוא מצד עצם ניצוץ האלקי עצמו הנק' שמחה כנ"ל ומצד תוס' אורו' שמאירין בה ע"י המצות כנ"ל], וענין שבירת הקליפה המכסה ומסתיר הוא ג"כ ע"י תומ"צ כי הנה ידוע שהתו' ממשיך או"פ והמצות ממשיכים בחי' מקיפים²⁹ וכל בחי' אורות אלו נמשכים גם בנה"ט שע"י נעשית עיקר המצוה מצד שנעשית בגשמי'. והנה כמו למע' בבחי' הכלים דאצי' אוה"מ מזכך חצי הכלי מבחוץ³⁰ ואוה"פ מזכך חצי הכלי מבפנים עד שמחמת זה נעשה מזוכך בתכלי' לגלות האור כמ"ש בלי הסתר כלל [ולכן נק' ספי' מלשון סיפור כמ"ש במ"א על מאמר וספרתם³¹ כו'] כן הוא בנה"ט נזדכך חצי הכלי מבפנים ע"י התו' וחצי הכלי מבחוץ ע"י המצות [והו"ע הרע שבגילוי והרע שבהעלם שנק' פנימי' הכלי וחיצוני' הכלי כו' וד"ל] ואז מזדכך נה"ט בתכלית עד שמאיר ע"י בבחי' הגוף בחי' נפשו האלקי' כמ"ש בפנימי' נקודת הלב בבחי' גילוי ממש ואז מאיר בחי' השמחה של מצוה מצד עצם המצוה כו' [ועיקר הגילוי הוא בבחי' מועדי' לשמחה והעיקר בבחי' חג הסוכות שמאיר בחי' המקיפים דשמחה ובשמע"צ בבחי' פנימיות³² ואז נזדכך כלי הנה"ט בתכלית ומאיר מעין לעתיד דכתי' כי בשמחה תצאו³³ כו' וד"ל] בנה"ט וחומר הגוף וזהו"ע שבירת הקליפה שגורם גילוי הפרי כו' וד"ל, וזהו ענין כי הוי' אלקיך אש אוכלה³⁴ שזהו מקיפים ופנימי' שנמשכים ע"י תומ"צ שנק' אלקיך שהוא בחי' אש המזכך נה"ט כמו אש המעביר החלודה מבפנים ומבחוץ כו' וד"ל. [וביאור הענין הנה המצות הם כלולים ממים ואש שהוא בחי' חו"ג, ובחי' החסדים שבמצוה גורמים גילוי אור המאיר שהוא ענין תוס' אור למעלה שמזה נמשך תוס' שמחה בנה"א כנ"ל ובחי' הגבורה שבמצוה הוא בחי' תכבהגבורות דאור שנעשה בחי' אש השורף ומכלה בחי' היש דנה"ט כידוע בענין שני דברים שיש באור, הא' אור המאיר נק' נהורא חיוורא והב' אש השורף נק' נהורא אוכמא³⁵ כו' וד"ל]. וזהו ענין למען דעת כל עמי הארץ³⁶ כי דעת הוא מל' שבירה³⁷, ויודע בהם את אנשי סוכות³⁸ כו', ועמי הארץ הם ז' מדות³⁹ דנה"ט [שרשם נלקח מזמ"ק⁴⁰ מקור ע' אומות⁴¹ כו' וד"ל] וכאשר נשבר רוח נה"ט ע"י תומ"צ שהוא ענין העברת ההסתר עד שנשאר החומר מזוכך כנ"ל אזי ממילא נתגלה בחי' כי הוי' הוא האלקי'⁴² דהיינו איך דהוי' והאלקי' כולא חד⁴³ להיות שהכלים אינם מסתירים על האור כלל [והיינו להיות כי בשרש כל השרשים שרש האורות ושרש הכלים אחד הוא שהוא בבחי' עצמי' אא"ס והיינו שמחמת שא"ס להתפשטותו וכל יכול להאיר עד אין שיעור לזאת ביכולתו להגביל א"ע נמצא ששרש הכלים הוא בחי' עצמות אא"ס שהוא מקור האורות וא"כ הוי' ואלקי' כולא חד כו' וד"ל].

וזהו ענין ג' פעמים הודו להוי'⁴⁴ הוא ענין תוס' האורות עצמן ואח"כ אמר הודו לאלקי האלקי'⁴⁵ שזהו ענין המשכת תוס' האור בריבוי הכלים עד שלא יסתירו ונמצא שגם בשם אלקים יאיר שם הוי' בגילוי וידוע דיש ק"כ צירופי אלקי'⁴⁶ וע"ב הראשונים הם בקדושה ומ"ח צירופים האחרונים⁴⁷ נמשך מהם חיות ויניקה לסט"א, אך כאשר מאיר שם הוי' בשם אלקי' אז מאיר בכל הק"כ צירופים עד שנבדל תוס' יניקת החיצוני' לגמרי, ובחי' זאת דהארת שם הוי' באלקי' נק' אלקי האלקי', וזהו ענין א' קורא וא' מתרגם⁴⁸ שהי' בימי חכמי הגמרא כי הקריאה בלה"ק הוא בחי' המשכת שם הוי' והתרגום הוא בחי' אחוריים⁴⁹ ודין שהוא בחי' ק"כ צירופים אלקי' תכגוכשהי' מתרגם מה שקורא בלה"ק הי' ממשיך שם הוי' בבחי' שם אלקי' כו' שנק' אלקי האלקי' כנ"ל וד"ל, ואח"כ אמר הודו לאדוני האדונים⁵⁰ שגם בע' שרים⁵¹ שנק' אדונים יאיר אדוני האדונים והיינו שגם המה יהיו נכנעים ובטלים לשם הוי' בתכלית כמו לעתיד דכתי' ובאו במערות צורים⁵² כו' מפני פחד הוי' כו'. וזהו ענין אם בחוקותי כו' מלשון חקיקה⁵³ שיש ב' חקיקות⁵⁴ הא' חקיקה מבפנים לעשות חלל ובית קיבול והב' חקיקה מבחוץ⁵⁵ להעביר החלודה. והנה זהו"ע התומ"צ להמשיך או"מ ופנימי' לזכך הנה"ט מבפנים ומבחוץ. אך מה שכלל ב' החקיקות דתומ"צ הנ"ל בתו' במש"א שתהי' עמלים בתו' יובן עפ"י הידוע בענין תלמוד גדול שמביא לידי מעשה⁵⁶ להיות שהמשכת המקיפים ע"י המצות הוא לפ"ע העסק שלו בתו' בבחי' ביטול כי לימוד התו' צ"ל בבחי' ביטול⁵⁷ עד שלא יהי' מהות כלל עד שאין הוא המדבר רק ה' הוא המדבר בפיו, וזהו בחי' משה ונחנו מ"ה⁵⁸, ובחי' זאת פועל בחי' החקיקה הן החקיקה שע"י התו' והן החקיקה שע"י המצות ולכן נק' משה מחוקק⁵⁹ כו' וד"ל.

והנה ע"ז א' אם בחוקותי תלכו שאם ילמוד התו' בבחי' ביטול כנ"ל אז יפעול ב' חקיקות שהוא ענין זיכוך הנה"ט מבפנים ומבחוץ אז תלכו בבחי' מהלכים בין העומדים⁶⁰ שהילוך זה הוא מצד בירור הנה"ט דייקא כמבואר במ"א וד"ל [וביאור הדברים בדרך קצרה יובן עפ"י מארז"ל שלשה כתרים הם⁶¹ כתר תו' וכתר כהונה וכתר מל' וכתר ש"ט עולה על גביהם כו' דהנה שלשה כתרים הם שלשה עטרות המבוארים במד"ר⁶², כי כתר כהונה הוא רצון⁶³ הנשמה לעלות במס"נ כידוע תכדשהנשמה נק' בת כהן⁶⁴, ובחי' זאת ממשיך⁶⁵ כתר לאו"א ועי"ז מתייחדים ג"כ כידוע בענין יחוד ק"ש, וכתר תו' הוא המשכה שאחר העלאה והוא מה שנעשה לו רצון לעשות המצות שעי"ז ממשיך כתר לנוק' שנק' מל' מכ"ע⁶⁶, והכתרים דזו"נ נחשבים לב' כתרים⁶⁷ משא"כ באו"א כתר א' לשניהם⁶⁸ כו', ונמצא שע"י מס"נ ותומ"צ ממשיכים ג' עטרות הנ"ל. והנה יש עוד בחי' אחת הנכלל במס"נ והו"ע קבלת עומ"ש כו' ולכן בק"ש נאמ' למסו"נ באחד⁶⁹ ותמליכהו⁷⁰. ואפשר לומר שגם קבלת עומ"ש ממשיך בחי' כתר לאו"א ממקום גבוה יותר, והיינו שכאשר נמשך מח"ס זהו ע"י מס"נ וכאשר נמשך מגולגלתא הוא ע"י קבלת עומ"ש שזה מבעהר"צ⁷¹ לרצון שית' לקמן בענין הקדמת נעשה לנשמע כו'. אך כל הנ"ל יכול להיות ג"כ ברוחני' הנשמה האלקי' אפי' כמ"ש בג"ע שיוכל להיות התפעלות במס"נ ליכלל וליבטל באוא"ס ע"ד דוגמא מג' תלמידי רשב"י⁷² וביתר שאת כו' וכן לימוד התו' ועשיות המצות ברוחני' וע"ד הלימוד בבהרת במתיבתא דרקיע⁷³ וא"כ למה ירדה הנשמה בגוף דייקא וגם התומ"צ ירדו בעוה"ז הגשמי, אלא שמחמת שהבירור המתברר מעולם העשי' הגשמי' ע"י תומ"צ ומעהמ"צ ע"י מס"נ המתגלה בגוף הוא עולה למעלה מעלה מכל הכתרים הנ"ל והיינו בכתר מל' דא"ס להמשיך מבחי' העצם לבחי' השם דמל' דא"ס הנק' שמו הגדול⁷⁴ כמשי"ת לקמן בענין וישמחו בך ישראל מקדשי שמך וזהו כתר ש"ט שעולה דייקא ע"י הבירורים על גביהם למעלה משלש עטרות הנ"ל וזהו נק' הילוך דייקא להיות בחי' זאת הוא בחי' גילוי הא"ס ממש משא"כ ההמשכה אפי' מבעהר"צ נק' עומדים לגבי ההמשכה הנ"ל כו' וד"ל].

ומעתה יש להבין ענין ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו, ומתחילה י"ל ענין יחוד קוב"ה ושכינתי'⁷⁵ כי הנה בחי' שכינה הוא בחי' המל'⁷⁶ דאצי' הנק' בשם שכינה ע"ש ששוכן בתחתונים⁷⁷ שהוא בחי' השראה בדבר נבדל דייקא תכהשנק' בלה"ק משכן והוא ענין השראת כח האלקי דמל' דאצי' בעולמות הנבראים, ותחילת ההשראה הוא בהיכל ק"ק דבריאה⁷⁸ ומשם מתפשט למטה מטה כו' עד מל' דמל' דעשי' ומשם מתפשט החיות עד למטה בארץ הגשמי, וכל המשכה זאת הוא בא בחילוקי מדריגות בכל עולם לפי"ע בבחי' מקיף ופנימי [שנק' בשם חיות ואור השפעה בגילוי שנק' אור פנימי ושפע בדרך השראה שנק' אור מקיף כו'] וע"ד דוגמא משכן הנשמה במוח⁷⁹ שמה שמחי' אבר המוח בגילוי נק' בשם פנימי ועצם החיות הוא בהעלם בבחי' השראה בדרך מקיף, אך המקיף הזה אינו רק מקיף לאבר המוח אבל לגבי אבר הלב הוא נבדל בערך ממנו עד שלא יתכן לקרותו גם בשם מקיף אליו כו', וכן מתפשט מן המוח אל הלב ע"י צמצום ונמשך החיות בלב ג"כ בבחי' מקיף ופנימי ומשם לאברי המעשה ע"י צמצום וע"ד דוגמא זאת למעלה ההמשכה מברי' ליצי' ומיצי' לעשי' כו', אך בחי' קוב"ה הוא בחי' המדות דז"א⁸⁰ הנק' בשם סובב שהוא נמצא בכל העולמות דבי"ע בהשוואה ממש בלי חילוקי מדריגות כלל בעשי' כמו בבריאה ובבריאה כמו בעשי' כו' שכמו שנמצא בבריאה כן ממש נמצא בעשי' וכמ"ש בעשי' בהעלם ולא בגילוי כ"ה ממש נמצא בבריאה בבחי' העלם ולא בבחי' גילוי, והטעם להיות שאין מקום העולמות דבי"ע [שמבחי' המקום דכל עולם נמצא חילוקי המדריגות כידוע] תופס מקום כלל לגבי' להיות שהוא אמיתית המהווה של המקום ובלעדו לא נמצא שום מציאות מקום והיינו מצד כחו הנושא וסובל כל העולמות שזהו אמיתית קיומם והתהוותם מאין ליש והוא בחי' הסובבת ומקפת כל העולמות [כמבואר בלק"א⁸¹ בענין הידיעה המקפת את כדור הארץ כו'] מזה נמצא מאין ליש מציאות המקום גשמי או רוחני הנושא וסובל את המתקיימם⁸² ומגבילו לפי ערכו כו' וזהו ענין מארז"ל הוא מקומו של עולם⁸³ כו' וכיון שהוא אמיתית מציאות המקום א"כ המקום אין ואפס ממש לגבי ואפס בלעדו ולא יתכן לומר עליו שם שכינה שאינו נופל רק על השראה בדבר נבדל שאינו שייך רק כשהדבר נבדל תופס מקום קצת כו', ולכן נק' בשם קוב"ה ע"ש שהוא קדוש ומובדל מגדר מקום וזמן דנבראים, אך ענין יחוד קוב"ה ושכינתי' הוא המשכת סובב בממלא בבחי' גילוי ממש ולא בהעלם כמ"ש ע"פ סדר ההשתלשלות כו', והוא כאשר יתגלה בבחי' היש של הנבראים בחי' הסובב ואעפי"כ לא יתבטלו ממציאותם לגמרי רק יהי' בתכלית הביטול עד שלא יהי' נראים למציאות נפרד ולכן יהי' לע"ל שיהי' הגילוי בשלימות וגר זאב עם כבש⁸⁴ כו' לא ירעו⁸⁵ כו' [וכמבואר במ"א שהביטול לא יהי' בדרך הפשטת המהות כתלמיד לפני רבו רק ביטול טבעי כאברי הגוף לבחי' הנפש כו' וד"ל].

תכווהנה ענין יחוד קוב"ה ושכינתי' הוא עד רוהמ"ע שמה שלמטה הוא בחי' העלם שהוא קדוש ומובדל מגדר מקום אפי' מבחי' שפע בדרך השראה כנ"ל לגבי מדריגה שלמע' ממנו הוא נחשב לבחי' גילוי וכמבואר בע"ח [שער תיקון נוקבא ספ"ב] בענין אתה הוא שהוא הוא בחי' בינה ואתה הוא בחי' חכ' ואיך יתכן שהחכ' יהי' נק' אתה בבחי' גילוי והבינה שהיא למטה במדריגה מהחכ' נקרא בשם הוא בחי' העלם, אך הענין דבחי' הוא בכ"מ הוא בבחי' הכתר⁸⁶ שאינו בא מבחי'⁸⁷ ידיעת המהות ולכן נק' בשם הוא ע"ש שנעלם ומוסתר מהותו אבל מ"מ מציאותו נגלה כיון שאומרים עלי' הוא א"כ ידוע איזה מציאות שיתכן לומר עלי' בחי' הוא וכמבואר בסידור בפי' ברוך הוא⁸⁸ כו', ועד"ז בבחי' הבינה לגבי ז"א ידוע דמת"ת דאימא נעשה כתר לז"א⁸⁹ וא"כ הבינה נמשך בבחי' ז"א בבחי' ידיעת המציאות ולא בבחי' ביטול ידיעת המהות ולכן נק' בשם הוא, והחסד דז"א נק' בשם אתה לנוכח ע"ש שבא בבחי' גילוי המהות [היינו באצי' עצמו אבל לגבי בי"ע אינו בא בבחי' גילוי כלל ולכן המדות נק' קוב"ה לגבי בי"ע כנ"ל], אבל בחי' החכ' לא יתכן לקרותו בשם הוא לגבי ז"א להיות שאינו נמשך בו אפי' בבחי' ידיעת המציאות וכמו מבשרי אחזה⁹⁰ שמבחי' השגה נולד המדות ולכן נק' בינה אם הבנים⁹¹ שמחה⁹² וממנה נמשך האור וחיות במדות בבחי' מקיף ופנימי משא"כ בחי' החכ' הוא נבדל בערך מבחי' המדות כו' [ולכן נק' החכ' דאבא בשם קוב"ה לגבי ז"א ובחי' הבינה נק' בשם שכינה לגבי ז"א שמאיר בו בבחי' פנימי' ובבחי' מקיף שהוא בחי' אור וחיות שפע בבחי' גילוי ושפע בבחי' השראה כנ"ל בבחי' המל' לגבי בי"ע, ונק' יחוד או"א ג"כ בשם יחוד קוב"ה ושכינתי' במדריגה יותר גבוה כו'] אך אעפ"כ נק' החכ' בשם אתה לגבי למע' מן החכ' שהוא בחי' מקור החכ' כמ"ש כלולה בבחי' הכתר, שנק' ח"ס או חכ' שבכתר כו' וכמו באדם ברק המבריק⁹³ דעצם ההשכלה שנבדל בערך עדיין מבחי' השגה ע"ד⁹⁴ שנק' בשם אין לגבי ההשגה מ"מ הוא בחי' יש לגבי כח המשכיל כו' וענין כח המשכיל עם כח העונג אחד הוא⁹⁵ כידוע וא"כ לפי"ז בחי' החכ' דאא"ב⁹⁶ נק' אתה ע"ש שמאיר באצי' בבחי' גילוי כידוע דחכ' הוא ראשית הגילוי⁹⁷, ובחי' הוא הוא בחי' הכתר בכלל [הכולל בתוכו תלת רישין⁹⁸ שמלובש בהם ז"ת דעתיק כידוע תכזבכתבי האריז"ל דמחסד דעתיק⁹⁹ מתחיל ההתלבשות בגולגלתא כו'] שבא בבחי' ידיעת המציאות ובחי' זאת בכלל נק' בשם שכינה לגבי כל עולם האצי' ובחי' הא"ק שלמעלה מבחי' עתיק נק' בשם קוב"ה [וגם ג"ר דעתיק נכללין בו שאינם מתגלים אפי' בבחי' ידיעת¹⁰⁰ שאעפ"י שהם בחי' המל' שבו שהוא בחי' גילוי אור וזיו מ"מ הוא בבחי' אור הנכלל במאור כידוע בסידור שער יוה"כ¹⁰¹ בענין קדוש אתה כו' והוא בחי' כי נשגב שמו כו'] לגבי עולם האצי' כו'. ועם זה יובן¹⁰² ענין שמו בגימט' רצון כמבואר בסה"ק הקדמונים¹⁰³ ובכתבי האריז"ל מבואר ששם הוא במל'¹⁰⁴, אך שניהם אמת כנ"ל שבחי' שכינה הוא המל' שבא בבחי' מקיף ופנימי במקבל שחוץ ממנו וענין המקיף הוא הכתר שהוא הרצון להיות מתקבל במקבל ובחי' זאת מקפת את המקבל ונמשך בו בדרך השראה כנ"ל וא"כ מל' דא¹⁰⁶ נק' בחי' שם באצי' להיותה גילוי אור וזיו בלבד מבחי' מהות האצי' ונעשים¹⁰⁷ כתר לבריאה¹⁰⁵ כו' וכן בחי' המל' דא"ק נעשית כתר לאצי'¹⁰⁸ כו' כנ"ל, וא"כ הא"ק נק' בעהר"צ להיותו מקור שממנו נמשך כל מיני גילויי' דרצון באצי' כו' וזהו בחי'¹⁰⁹ רעדכ"ר¹¹⁰ כו' אך גם בחי' בעהר"צ נמשך מבחי' הקו"ח וא"כ בחי' הקו"ח נק' בשם שכינה שוכן בג' עולמות בי"ע שהוא בחי' ג' מיני אדם¹¹¹ כידוע כו' ובחי' מהות ועצמו' אא"ס שלפני הצמצום נק' בשם קוב"ה [ובחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום הוא בחי' אור הנכלל במאור ונק' שמו הגדול וכנ"ל בענין ג"ר דעתיק כו'], וזהו אמיתית ענין יחוד קוב"ה ושכינתי' שהוא להמשיך מבחי' מהות ועצמות אא"ס בבחי' המל' דא"ס עצמו ובחי' זאת נק' מקדשי שמך שע"ז נאמר וישמחו בך¹¹² כו'.

והנה בחי' זאת תאיר ותתגלה לע"ל, והוא ע"ד דוגמא שמחה של מצוה שהוא מצד עצם המצוה דייקא שהם רצה"ע הפנימי' והעצמי' שהוא ורצונו אחד¹¹³ תכחוא"כ השמחה הוא מצד עצם המהות ולא מצד ההמשכה שנמשך ממנו שזהו"ע כוונת המצוה כו' ולעתיד תהי' מאיר בשלימות כנ"ל, אך עכשיו לא תוכל להאיר בחי' זאת בשלימות רק הביטול בדרך עמל בלבד שהוא בחי' הביטול לבחי' בעהר"צ וכמו בשעת מ"ת שהקדימו ישראל נעשה לנשמע¹¹⁴ שזהו בחי' הביטול לבעהר"צ¹¹⁵ כידוע אך בשבת שמאיר מעין לע"ל¹¹⁶ אז מאיר בחי' עונג מביטול זה שלגבי בעהר"צ והו"ע נשמה יתירה¹¹⁷ שהוא התגלות רצה"ע הנק' רעדכ"ר בבחי' תענוג וכידוע בענין נשמת כל חי נשמתא דפרחא מחי העולמים [שהוא בחי' א"ק¹¹⁸ כו'] אך כ"ז הוא הארה מעין לע"ל אבל לעתיד תאיר בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום בבחי' או"ח מעצמות המהות דא"ס עצמו [שלא הי' בגדר אור מעולם כלל וזהו למע' מאור הגנוז¹¹⁹ שהי' בגדר אור רק שנגנז ואח"כ נתגלה מגניזותו ולא נק' בשם אור חדש עדיין כו' וד"ל] וזהו"ע מקדשי שמך כו' שממשיכים ע"י המצות בחי' קדושת העצם ממש לבחי' שמך העצמי' שהוא בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום [והיום לעשותם¹²⁰ שמכינים גילוי אור הזה ולע"ל יתגלה ויהי' הקיבול שכר כו']. והנה בחי' זאת נק' נשמות חדשות¹²¹ שהוא בחי' גילוי אא"ס מ"מ¹²² שלפני הצמצום בבחי' התחדשות אור, אך ידוע דהנשמה אעפ"י שהיא בחי' גילוי אא"ס מוכרח להתלבש בתחילה בבחי' הטיפה דמ"ן ומ"ד שנמשך מבחי' משפיע ומקבל שעי"ז תוכל להתגלות אח"כ למטה בבי"ע ובבחי' הגוף כו'. וזהו ונתנה הארץ בחי' המל'¹²³ דאצי' יבולה שהוא בחי' העלאת מ"ן ואח"כ ועץ השדה הוא בחי' אדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א דאצי' שנק' עץ¹²⁴ השדה וכמאמר כי האדם עץ השדה¹²⁵, יתן פריו בבחי' המשכת מ"ד ואז יתלבש בזה בחי' המשכות נשמות חדשות שיתגלו לע"ל כו' וד"ל.