אם בחקתי תלכו

תכטבסעודה הנ"ל [א' דשבועות תר"י]

אם בחקתי¹ תלכו² ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו³ כו'⁴, היינו בעצרת על פירות האילן⁵ כו', ומתחילה יש להבין ענין תלכו שהוא ענין ההילוך באהבה כמ"ש הלוך ונסוע⁶ כו' וענין ההילוך דאה' יובן בהקדם ענין ואהבת שיש בו ב' פירושים הא' ל' ציווי והא'⁸ ל' הבטחה⁷, כי הנה ידוע שיש ג' נפשות⁹ באדם נה"ט הבהמי' שנק' רוח הבהמה היורדת למטה¹⁰ שהוא בחי' המדות שבאדם הטבעיים שהן יורדין למטה להתאוות תאוה לעצמו ולגרמי' וחפיצים להיות בבחי' יש. והנפש הב' היא בחי' נה"א שהיא בחי' רוח האדם העולה למעלה¹¹ מעלה להפשיט א"ע מבחי' הכלי ולהיות בבחי' כלות הנפש אליו ממש כו', והנפש הג' הוא בחי' נפש השכלית¹² היינו השכל אנושי שבמוח שנבדל בערך מבחי' המדות עד שלפעמים יכול גם בשכלו האנושי למשול על מדותיו, הנה בחי' זאת היא ממוצעת בין נפה"א לנה"ט ונק' בחי' לבוש שע"י מתחברת נה"א בנה"ט הבהמי' ונק' בחי' צלם כמ"ש אך בצלם יתהלך איש¹³ כו' והנה הנה"א עצמה נק' נר הוי'¹⁴ כמו הנר שעולה בטבעו למקורו כן הנה"א עולה למעלה בבחי' כלות הנפש לבחי' אלקות מצד שממנו לוקחה אך להיותה מוסתרת בנה"ב [כמשי"ת לקמן בענין רשע מכתיר את הצדיק] לזאת מוכרח להיות ההתבוננות כו', וענין ההתבוננות הוא תפיסת אור האלקי בשכל תלאנושי שבנפשו השכלית כנ"ל ולהיותה ממוצעת לזאת עי"ז תוכל גם הנה"ב ג"כ להתהפך מחושך לאור והיינו שהמדות ותאוות שהי' לו בעניני עוה"ז המה בעצמם יתהפכו לאה' את הוי', וענין ההתבוננות הוא בתיבת שמע שם ע' רבתי¹⁵ והיינו איך שכל העולמות הם שם והארה בעלמא מעצמות מדותיו הנק' ע' רבתי להיותם בבחי' א"ס וא"כ הם בטלים למקורם ואינם תופסים מקום כלל, וכאשר מרגיש איכות ביטול העולמות למקורם ושרשם ממילא מתעלית גם הנה"ט לשרשה ליכלל באלקים חיים [והיינו להיות שרש נה"ט נמשך מע' רבתי שהם רפ"ח ניצוצין¹⁶ שנפלו מבחי' הז' מדות עליונים בבחי' שם ב"ן וב"ן ורפ"ח גימ' ש"ם¹⁷ וזהו שם ע' כו'] והנה אהבה זאת שהוא בחי' התפעלות הנה"ט היא אה' דבכל לבבך בשני יצריך¹⁸ אך אח"כ מאיר התפעלות אה' מצד הנה"א שמאירה ונמשכה בבחי' כלות הנפש למקורה שהיא בחי' חלק אלוה ממעל¹⁹, וממעל היינו מלמעלה ממקור ההשתלשלות [... כי מקור ההשתלשלות הוא בבחי' ע' רבתי הנ"ל שהם מדות דבינה אבל שרש הנשמה הוא בחכ' עילאה שלמעלה מבחי' השבירה כו'. ..] כי ישראל עלו במח'²⁰ כו' והנה אה' זאת נק' אה' דבכל נפשך²¹ ועל אהבות אלו נאמר ואהבת ל' ציווי כו'²², והנה לכאורה למה ירדה הנשמה בגוף בבחי' הסתר והעלם בכדי לבררו ולהפכו כיון שגם אח"כ לא תגיע רק לשרשה הקדום כמו שעלתה במח' א"כ למה תצטרך לירידה זאת. וע"כ צ"ל שירידה לצורך עלי'²³ היא וענין העלי' הוא בחי' האה' דבכל מאדך²⁴ שגם אה' זאת היא ג"כ בנה"א אך לא תגיע אלי' רק מצד בירור והתהפכות נה"ב דייקא כו'.

והטעם לזה ידוע בענין ואלה המלכים²⁵ אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבנ"י שזהו ענין התוהו שקדם לתיקון²⁶ וענין התוהו הם אורות בלתי מוגבלים בכלים [מחמת ששם הוא בחי' ריבוי האור ומיעוט הכלים²⁷ לזאת לא יוכלו הכלים לסבול את האור] רק שנתהווה מהם שפע בדרך נפילה והוא התהוות היש ופירוד שלמטה שזהו שרש ומקור נה"ט, לזאת כאשר תתהפך הנה"ט לאה' את ה' אזי תלאכאשר מתעלה האור והחיות שבה לשרשה שהוא בחי' ע' רבתי מתעלי' אח"כ בעלי' אחר עלי' לעורר שרשם הקדום באורות דתוהו שהם למעלה משרש הנשמה שעלתה במח' כמ"ש לפני מלוך מלך לבנ"י ובחי' זאת נק' בחי' חשך סתרו²⁸ ועי"ז מגלה עמוקות מני חשך²⁹ והוא בחי' יתרון אור כו' ולכן יאיר אור האה' דבכל מאדך בנשמה האלקית כי ענין מאד הוא אור שלמעלה מבחי' הגבלת הכלים כו'. והנה אחר התעוררות אורות דתהו להתגלות צריך לעשות כלים לרבוי האורות בכדי שלא יהי' נפילה עוד והיינו ע"י המצות דרמ"ח פקודין³⁰ כו' ונמצא שאע"פ שכלים דהשתלשלות לא יכילו האור מ"מ ע"י הכלים דמצות יכילו אורות דתוהו כו' וזהו שאחרי האה' דבכל מאדך נא' והיו הדברים³² כו' ושננתם³³ וקשרתם כו'³⁴, וזהו ענין מה שהמקיים את המצות נק' צדיק³⁵ וצדיק נק' זכאי בלשון תרגום כדמתרגמינן על חמשים צדיקים³⁶ חמשין זכאין והיינו משום דע"י המצות נגלי' אורות דתוהו בלי הסתר כלל, כי המצות הם כלים זכים לגלות האור כמש"נ³¹³⁷. וזהו ענין העלי' שבנשמה מצד ירידתה בגוף כו' וד"ל. ועל אהבה זאת נאמר ואהבת לשון הבטחה כו'³⁸. וזהו משארז"ל ע"פ כי לא יראני האדם וחי³⁹ ואמרו בחייהם אינם רואין⁴⁰ אבל במיתתן הם רואים, ולכאורה היינו מחמת שאז נפשטי' מחומר הגוף וא"כ יקשה שהלא אמרו אפי' חיות הקודש אינם רואים את הכבוד ואפי' מה"ש אינם רואים את הכבוד כו' והלא גם הם מופשטים מחומר גופני, אלא ע"כ לומר שאפי' מלאכים הרוחנים לא יוכלו לראות רק בחי' אורות המלובש בכלים וכן הנשמה קודם בואה לגוף לא תוכל לראות רק בבחי' אור המלובש בכלי [רק שראייתה בפנימי' יותר מן המלאכים מצד שעלתה במח' כו'] רק במיתתה שהייתה בחומר הגוף וביררה את כל הניצוצין שצריכה לברר ולכן נתעוררו אורות דתוהו להתגלות ונתלבשו בכלים ע"י המצות שעשתה מאז כו'⁴² ואז היא רואה את הכבוד היינו האור שלמעלה מהגבלת הכלי כו' וד"ל⁴¹.

תלבוזהו אם בחקתי תלכו ענין ההילוך היא האה' דבכל מאדך דייקא שהוא בחי' הרגשת האור שלמעלה מהגבלת כלי [משא"כ האה' דבכל נפשך שמצד עצם הנשמה האלקי' נק' עמידה וכמ"ש ע"פ ונתתי לך מהלכים⁴³ בין העומדים כו' שהמלאכים וכן הנשמות קודם בואם לגוף נק' עומדים משא"כ אחרי התלבשותן בגוף נק' מהלכים כו'], ולזה אמר שההילוך הזה יהי' על ידי חוקותי דייקא שהיא⁴⁵ שני חקיקות⁴⁴ חקיקה מבחוץ וחקיקה מבפנים⁴⁶. וענין החקיקה מבחוץ הוא ע"י התבוננות דפסוד"ז שהוא ענין רוממות אל בגרונם⁴⁷ וענין רוממות אל היינו כאשר ההתבוננות הוא מבחי' האור מקור ההשתלשלות כמ"ש כלול בעצמות המאור [... שהוא ענין הי' הוא ושמו בלבד⁴⁸ כו'. ..] ועי"ז נעשה כריתת יניקת החיצוני' וזהו וחרב פיפיות בידם⁴⁹ להכרית יניקת החיצוני', כי הנה רשע מכתיר את הצדיק⁵⁰ שהרע מסבב לקדושה וכמו בנבואת יחזקאל שראה מתחלה רוח סערה וענן גדול⁵¹ ואש מתלקחת שהוא בחי' שלש קה"ט⁵² ואח"כ ונוגה לו סביב ואח"כ סיפר איכות המרכבה דקדושה כו' ולכן צריך להפריד הרע אשר סביב לקדושה והוא ענין הנסירה⁵³ ע"ד הקבלה להפריד הרע הנאחז בקדושה, והפרדת הרע הוא ע"י ההתבוננות ברוממות אלקות דייקא כו', וזהו ענין פסוד"ז כי זמרה יש בו ב' פירושי' מלשון זמר ושבח [שזהו פועל רוממות האור להתכלל במאור כמו כאשר משבחי' לאדם במדותיו מרוממי' אותו לעצמי' נפשו כו'] ומלשון זמיר עריצים⁵⁴ שהוא ענין כריתת יניקת החיצונים, ושני הפי' אמת והא בהא תלי' כנ"ל.

וזהו ענין החקיקה מבחוץ כמו בגשמי' כאשר רוצים לעשות כלי מחליקין הגולמי תחלה שתהא ראוי' להיות כלי ואח"כ עושין בה החלל כו' כן למעלה ענין החקיקה מבחוץ⁵⁵ הוא הפרדת הרע בכדי שתוכל לקלוט הנשמה האור אלקי בתוך תלגתוכה משא"כ כשלא נפרד הרע לא תוכל להיות כלי לקלוט אור האלקי בקרבה כו'. וענין החקיקה מבפנים הוא ע"י המצות הנק' חוקים שהם המצות שבלא טעם כלל ושרש מצות אלו הוא בבחי' עצם הרצון הנק' רעדכ"ר⁵⁶ שמצות אלו עושין חקיקה בנפש שתוכל לקלוט אור האלקי דאה' דבכל מאדך בתוכיות הלב כו' וד"ל [ואח"כ אמר ואת מצותי תשמורו ועשיתם אותם, מצוותי נק' עשיית המצות בפועל עי"ז יהי' שמירת האור העליון שלא יהי' ממנו יניקה לחיצונים, ועשיתם עשי' היא מלשון הכרח⁵⁷ כמו גט המעושה⁵⁸ כו' והמשכות האור ע"י המצות בבי"ע מוכרח להיות בדילוג גדול וכן ראשית גילוי האור מן העצמו' בנאצלים מוכרח ג"כ להיות ע"י דילוג גדול לזה א' שתכריחו האור לבא בבחי' גילוי למטה וכ"ז הוא ע"י קבלת עומ"ש שבמצות שעושה אותם ע"י הנחת עצמותו כו' וד"ל].

ואח"כ א'⁵⁹ ונתתי גשמיכם בעתם, הנה פי' ונתתי בעצמי שלא ע"י שליח כי הנה בגמ' פי'⁶⁰ מה שנא' הנותן מטר ע"פ ארץ⁶¹ ושולח מים ע"פ חוצות דארץ הוא א"י ושם א' הנותן בעצמו שלא ע"י שליח ובחו"ל נותן ע"י שליח ולזה א' השולח מים ע"פ חוצות שהוא ח"ל כו', ולכאורה קשה⁶² דבגמ' חשיב ג' דברים שלא נמסרו לשליח⁶³ וא' מהם מפתח של גשמים דמשמע שהגשמים לא נמסרו כלל לשליח. אך הענין יובן ע"פ המבואר בפרקי דר"א דבזמן שישראל ערש"מ הארץ שותה מטר מן השמים⁶⁴ שנא' למטר השמים תשתה מים⁶⁵ כו' ובזמן שאין עושין רש"מ היא שותה מי אוקיינוס ואז היא כאלמנה המזנה כו' וביאור ענין המשל הנ"ל הנה באיש ואשה הגשמי' שכינה שרוי' ביניהם⁶⁶ והנה עיקר כח ההולדה הוא מן האשה כמ"ש אשה כי תזריע וילדה⁶⁷ אך טיפת הדכר הוא פועל באשה כח ההולדה שתלד מפנימית עצמותה וכ"ז הוא מצד כח הא"ס הנותן בזכר כח שיפעול ההולדה באשה והיינו שתלד מפנימיות עצמותה, אך כ"ז הוא היחוד באיש ואשה המיוחדים זה לזה אך תלדאלמנה המזנה להיותה מתייחדת במשפיע שאינו מיוחד אלי' אין השכינה שרוי' ביחודם ולזאת אין כח במשפיע לעשות בה כח הולדה מפנימי' עצמותה רק מחיצוני' כו', כן הוא בארץ ושמים, הנה בארץ מלובש כח הא"ס להצמיח עד אין שיעור במאמר תדשא הארץ⁶⁸ כו' ועיקר כח הצמיחה הוא מצד הארץ⁶⁹ רק המטר היורד מן השמים הוא רובע את הארץ ומולידה היינו שפועל שיתגלה בה כח הא"ס להצמיח עד אין שיעור וזהו כאשר ירד הגשם⁷⁰ מן השמים אז והרווה את הארץ והולידה והצמיחה כו'. משא"כ כשהארץ שותה ממי אוקיינוס אז אין המים פועלים בה לגלות פנימי' כחה להצמיח עד אין שיעור רק נגלה חיצונית הכח שבה בלבד כו' ולכן נק' אז כאלמנה המזנה כו', וזהו הנותן מטר ע"פ ארץ מטר הוא מלשון מטרוניתא⁷¹ והיינו כאשר השפע הולך מן המשפיע למקבל המיוחד אלי'⁷² שנק' בשם מטרוניתא אז הנתינה היא מעצמי' כח הא"ס וזה נק' בשם מטר [וזהו מטרא בעלה דארעא⁷³ כי הוא דייקא המוציא פנימי' כחה לבא לידי גילוי], משא"כ כשההמשכה היא ממימי אוקיינוס אז הגם שנעשה צמיחה אבל לא מפנימית כח הארץ ואז לא נק' בשם מטר רק בשם מים וגם נמשך ע"י שליח ולזה א' השולח כו'. ובזה יובן ענין הנ"ל שבארץ שהיא⁷⁴ בחי' מקבל המיוחד לעצמות הא"ס [... כמ"ש ארץ אשר ה' אלקיך⁷⁵ דורש אותה עיני ה' אלקיך בה⁷⁶ כו'. ..] לכן נותן ומשפיע שלא ע"י שליח ואז נק' מטר כנ"ל מלשון מטרוניתא ואז מוציאה הארץ מפנימי' כחה משא"כ כל הארצות אינם בבחי' מקבל המיוחד אליו ולכן השפע נמשך בהם ע"י שליח ואז לא נק' מטר רק בשם מים, וכן עד"ז בארץ גופא כאשר אין ישראל עושין רש"מ כו' ח"ו [... כי עושין רצונו היינו שממשיכים בחי' רצון מעצמות כח הא"ס שהוא למעלה מגדר רצון ובעה"ר זה נק' נתינה שלא ע"י שליח, משא"כ כשאין ערש"מ שאז אין מעוררים את העצמי' ממש כו' אז הנתינה ע"י שליח כו' כמבואר במ"א. ..]. ועם זה יובן מה שא' בגמ' דמפתח של גשמים לא נמסר לשליח בסתם היינו כי לא נק' גשם רק כשנמשך מעצמי' פנימי' הא"ס משא"כ כשלא נמשך מעצמי' ופנימי' אז נק' בשם מים ולא בשם גשמים כו'. והענין דכתי' יהי רקיע בתוך המים⁷⁷ ויהי מבדיל בין מים למים ולכן כאשר נמשך ממים עליונים שמעל לרקיע אז נק' בשם גשמים וזה נק' מיין דוכרין משא"כ כאשר נמשך מן המים אשר מתחת לרקיע אז לא נק' רק בשם מים והוא ענין מיין⁷⁸ נוקבין⁷⁹ תלהכו' וד"ל.

והנה כן הוא בענין התו' שנק' בשם גשם⁸⁰ ומים⁸¹ וכמ"ש בפ' כאשר ירד הגשם כו' כן יהי' דברי אשר יצא מפי כו', שיש בזה ב' בחי' כי הנה ידוע שמתחילה שמעו עשה"ד מפי הקב"ה⁸² בעצמו ואח"כ אמרו למשה דבר אתה עמנו⁸³ כו' ואח"כ כשהרגישו שמצד זה נמשך אליהם השכחה בקשו שידבר עמהם הקב"ה בעצמו וזהו ישקני מנשיקות פיהו⁸⁴ והשיב להם אין זה עתה כ"א לע"ל כו'. והענין כי מתחילה קבלו פנימי' התו' מפי הקב"ה בעצמו ובפנימי' אין שכחה כו' אך אח"כ ירדו ממדריגתם ולא נמשך להם רק חיצוני' התו' ע"י ממוצע בחי' משה⁸⁵, וכן עכשיו נמשכה קבלת דור אחר דור ממשה ליהושע⁸⁶ כו' הכל ע"י ממוצעים ובחיצוניות שולט השכחה, ועיקר הענין כי פנימי' התו' הוא השפע מא"ס שלא ע"י התלבשות בכלים ולבושים משא"כ בחי' חיצוני' התו' הוא השפע מא"ס המתלבשת בכלים דאצי' כו'. והנה פנימיות התו' נק' גשם וזהו הגילוי דלע"ל וחיצוני' התו' נק' מים שהוא התו' דעכשיו כו', וזהו ההבטחה דכאשר בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעצמי שלא ע"י שליח הן בשפע דהשתלשלו' הן בשפע התו', ושפע זאת נק' גשם ולא מים כנ"ל וד"ל.

ונתנה הארץ יבולה, הנה יבולה הוא פנימי' שבה להצמיח צמיחה פנימי' כי הנה יש צמיחה חיצוני' כמו תדשא הארץ דשא עשב, ולמעלה בארץ העליונה שהיא בחי' המל'⁸⁷ דאצי' יש ב' בחי' מלאכים המתהווים מאין ליש הא' אותן המלאכים שהם בבחי' קטנות המוחין שבטלי' ונכללי' בכ"י בפי בהמה רבה⁸⁸ שהוא בחי' המל' כו' ועליהם נאמר יוצר משרתים כו', ויש מלאכים שנתהוו בבחי' גדלות המוחין והם חיים וקיימים משי"ב ועליהם נא' ואשר משרתיו⁸⁹ כו', וב' בחי' אלו נק' דשא עשב⁹⁰ כי דשא הוא צמיחה קטנה והן המלאכי' שהם בבחי' קטנות המוחין כנ"ל ועשב הוא צמיחה גדולה שהם המלאכים שהם בבחי' גדלות המוחין כנ"ל וכ"ז הוא צמיחה חיצוני' כו' אבל פנימי' הצמיחה הוא מ"ש כי תהיו אתם לי ארץ חפץ⁹¹ כו' [... והוא גילוי פנימי' רצון ועונג הנעלם שבעצמו' שהי' לנשמות תלובגופים בקיום התומ"צ שלהם וכמ"ש⁹² בשם הרה"מ נ"ע⁹³ בענין במי נמלך⁹⁴ בנשמתן של צדיקים כו' וד"ל. ..], והכח להצמיח צמיחה זאת נק' יבולה כו', וזהו ונתנה הארץ יבולה שתוציא כל פנימי' כחה מהעלם אל הגילוי אחרי ונתתי גשמיכם שלא ע"י שליח וכנ"ל דגשם זה שהוא מן השמים דייקא הוא המוציא פנימי' הכח במקבל להיותו מבחי' המים שמעל השמים כו' כנ"ל וד"ל.

ועץ השדה יתן פריו, הנה פריו הוא מל' בן פרת יוסף⁹⁵ והיינו נשמות שהם במדריגת יוסף כי יש נשמות שהם במדריגת שבטים [... ויש כמה מדריגות בענין השבטים שבטים דבריאה ושבטים אשר שרשם במדות דאצי'⁹⁶ ויש בחי' אשר שרשם באו"א⁹⁷ ויש בחי' ששרשם בבחי' הכתר⁹⁸ וכמ"ש ששם עלו שבטים⁹⁸ שבטי י"ה עדו"ת לישראל שזהו ששרשם בבחי' הכתר הנק' עדות⁹⁹ כו'. ..], אך כל אלה הם נשמות אשר שרשם בבחי' אא"ס המלובש בבחי' הקו"ח אבל יש בחי' נשמות חדשות¹⁰⁰ אשר שרשם בבחי' אא"ס שלא בא עדיין להאיר בבחי' הקו"ח כו' וזהו בחי' יוסף וזהו בחי' עלי עין¹⁰¹ אור שלמעלה מהשתלשלות אשר שרשם בעי"ן רבתי כנ"ל¹⁰², וע"ז אומר ועץ השדה יתן פריו כי עץ השדה הוא בחי' עה"ח ויתגלו ע"י נשמות חדשות הנ"ל שלא נמדדו בבחי' הקו"ח רק הם בבחי' א"ס כו'. ועוד יש לפרש בענין ועץ השדה יתן פריו היינו שבהעץ יהי' טעם הפרי¹⁰³ ולא כמו בתחילה שהוציאה הארץ עץ עושה פרי בלבד כו' והענין הוא כי העץ הוא החומר והפרי הוא הצורה וכן בנשמות החומר שבהם נק' עץ והצורה שהיא הנשמה עצמה נק' פרי ולע"ל יתגלה אא"ס בבחי' הנשמה והגוף ביחד עד שהגוף ירגיש בחי' אא"ס כמו הנשמה ממש [... וכמ"ש וכל קרבי את שם קדשו¹⁰⁴ וכמ"ש יקימנו ונחי'¹⁰⁵ שנינו הגוף והנשמה לפניו ממש כו'. ..] וזהו ועץ השדה יתן פריו העץ עצמו שהוא החומר כו', וכ"ז יהי' כאשר בחקתי תלכו ומצותי תשמורו כו'¹⁰⁶ ועשיתם אותם כו'¹⁰⁷ אז ונתתי כו' שתזכו לכל אלו הבחי' כו' וד"ל.

הערות

עמוד תכט

1. אם בחקתי תלכו : הנחת ר' הלל מדרוש כ"ק אדמור הצ"צ. למאמר זה ראה אוה"ת ויקרא כרך ב' ע' תרלד ואילך (והמשכו בכרך ד ע' א'קסז ואילך) ובהנסמן במ"מ לשם במהדורת תשנ"ג. (וראה גם מאמר ד"ה אם בחוקותי תרכ"ו סה"מ תרכ"ו ע' צד ואילך ובהדרושים שנסמנו בהמפתח שם ס"ע ואילך. תר"ל ע' קמ ואילך. ע' קמח ואילך). לפסקא ד"ה ואח"כ א' ונתתי — ראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' קצד ואילך (ס"ד). ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י כאן.
2. אם בחקתי תלכו [א ניתוסף: כו']: בחוקותי כו, ג.
3. ונתתי גשמיכם בעתם [א: כ"ז ליתא] ונתנה. . פריו [א: ונתנה כו' ועץ כו' יתן פריו]: בחוקותי שם, ג.
4. כו' : א: ליתא. בג: כבפנים.
5. בעצרת על פירות האילן : ר"ה טז, א (במשנה).
6. הלוך ונסוע : לך יב, ט. ראה לקמן ביאור למאמר ד"ה והתהלכתי בתוככם תר"ב ובהערה 26.
8. והא' : ג: והב'. אב: כבפנים.
7. ואהבת. . ל' ציווי. . הבטחה : ראה גם (בנוסף להערה 1) תו"א תשא פו, ג. לקו"ת ואתחנן יא, ב. סוכות פ, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ו כאן ע' קסג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשלח. תו"ח וארא ח"א נב, ג. ויקהל ח"ב תלו, ג. אוה"ת ואתחנן ע' שצג. שופטים ע' תתכז. סה"מ תרל"ב ח"א ע' צה וע' קלט. תער"ב ח"א ר"ע תקיג.
9. ג' נפשות : ראה גם בהערה 1 ובמקומות שנסמנו במ"מ לשם.
10. רוח הבהמה היורדת למטה : ע"פ קהלת ג, כא. ראה בהערה הבאה.
11. רוח האדם העולה למעלה : ע"פ קהלת שם. ראה גם שע"ת סא, א ואילך.
12. נפש השכלית : ראה גם בענין נפש השכלית (בנוסף להערה 9) אגה"ק סט"ו קכג, סע"א. לקו"ת בחוקותי מז, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' קסג. ע' קעט. תו"ח בא ח"א קלב, ג. וש"נ. קא, ג. וש"נ. שמות מז, ב. וש"נ. ע"ח שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"י. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קמא. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ס"ע שצו. דברים ח"ד ע' א'רז. תו"ח ח"ש קל, ב. ש"א יא, א. סה"מ עטר"ת ע' תכא ואילך. תש"ב ע' 105 ואילך. לקמן מאמר ד"ה אם בחוקותי הג' ובהערה 32.
13. אך בצלם יתהלך איש : תהלים לט, ז.
14. נר הוי' : משלי כ, כז. ראה תניא פי"ט.

עמוד תל

15. שמע שם ע' רבתי : זהר פינחס רלו, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשמא ואילך. וש"נ. סה"מ תרל"ג ח"א ע' רב. וש"נ.
16. רפ"ח ניצוצין : ראה ע"ח שער רפ"ח שי"ח, פ"ב. לקו"ש וישב כרך טו ע' 4־ 52 (אג"ק שלו ח"ב ע' כא). וש"נ. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קעד. וש"נ.
17. וב"ן ורפ"ח גי' ש"ם : פע"ח שער הק"ש ש"ח, פ"ט.
18. דבכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9.
19. הנה"א. . חלק אלוה ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ.
20. ישראל עלו במח' : ראה ב"ר פ"א, ד. שע"ת קטו, ב. תו"ח שמות ח"א לב, ב ובהערה 248. לקמן מאמר ד"ה רפאיני הא' על יד הערה 52.
21. דבכל נפשך : ואתחנן ו, ה.
22. ועל אהבות. . כו' : אבג: ליתא.
23. שירידה לצורך עלי' : ראה הנסמן באוה"ת עקב ע' תפא.
24. דבכל מאדך : ואתחנן ו, ה.
25. ואלה המלכים : וישלח לו, לא. ראה זהר אד"ר נשא קכח, א. ע"ח שער הכללים פ"א. שער דרושי הנקודות ש"ח, פ"ד.
26. התוהו שקדם לתיקון : ראה תו"א בשלח סה, ד. לקו"ת אמור לז, ד. וש"נ.
27. התוהו. . ריבוי האור ומיעוט הכלים : ראה ע"ח שער הכללים שם. שער שבה"כ ש"ט, פ"ו. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תעו. וש"נ.

עמוד תלא

28. דתוהו. . חשך סתרו : תהלים יח, יב. ראה גם (בנוסף לאוה"ת כאן ע' תרלו) מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ו־ ח"ב ע' תקסח־ ח"ד ע' א'רמז־ תו"ח בשלח ח"א קנח, ב ובהנסמן בהנ"ל.
29. מגלה עמוקות מני חשך : איוב יב, כב. ראה אוה"ת כאן.
30. דרמ"ח פקודין : ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
32. והיו הדברים : ואתחנן ו, ו. ראה גם לקמן מאמר ד"ה אם בחוקותי הג' על יד הערה 157. ד"ה והתהלכתי תר"ב על יד הערה 79. ד"ה והתהלכתי תרכ"ב על יד הערה 83.
33. ושננתם : שם ו, ז. אב: ליתא. ג: ניתוסף כו'.
34. וקשרתם כו' : שם שם, ח. אב: ליתא.
35. שהמקיים את המצות נק' צדיק : ראה לקו"ת שה"ש טז, ג. סה"מ תרל"ח ע' תז. וש"נ.
36. כדמתרגמינן על חמשים צדיקים : אונקלוס ויוב"ע וירא יח, כד.
31. נא'. . האור כמש"נ : א: ליתא.
37. כמש"נ : א: ליתא כנ"ל הערה 31. בג: כמ"ש כמו שהוא.
38. ועל אהבה. . כו' : אב: ליתא.
39. כי לא יראני האדם וחי : תשא לג, כ.
40. בחייהם אינם רואין : ראה במד"ר ספי"ד (באוה"ת כאן ע' תרלז מציין גם לס"פ במדבר). מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' שכד. וש"נ. ראה גם תו"ח בא ח"א קב, ד ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב כאן ע' תשמט ואילך. אוה"ת כאן ע' תרלז ואילך. סה"מ עטר"ת ע' תכו.
42. מאז כו' : אבג: ליתא.
41. בפנימי'. . וד"ל : א: ליתא.

עמוד תלב

43. ונתתי לך מהלכים : זכרי' ג, ז. ראה לקמן מאמר ד"ה אם בחוקותי הג' על יד הערה 155. ד"ה והתהלכתי בתוככם תר"ב על יד הערה 10 ואילך. תרכ"ב על יד הערה 18. תו"א וישב ל, ג. תו"ח בשלח ח"א קסד, ב ואילך. וש"נ. מאמר ד"ה צאינה וראינה־ ד"ה וידבר אלקים. . אנכי שבועות תשכ"ב.
45. שהיא : ג: שהו"ע. אב: שהוא ענין.
44. חוקותי. . שני חקיקות : ראה גם בענין ב' חקיקות אוה"ת בחוקותי כאן ע' תרלט. לעיל מאמר ד"ה אם בחוקותי הא' ובהערה 54.
46. חקיקה מבחוץ וחקיקה מבפנים : ראה גם אוה"ת כאן. לעיל מאמר ד"ה אם בחוקותי הא' ובהערה 55.
47. רוממות אל בגרונם : תהלים קמט, ו. ראה גם לעיל מאמר ד"ה כי תבואו גו' ושבתה תר"ט על יד הערה 123.
48. הי' הוא ושמו בלבד : ראה פדר"א פ"ג. תו"ח וארא ח"א נג, ב הערה 6.
49. וחרב פיפיות בידם : המשך הכתוב רוממות אל.
50. רשע מכתיר את הצדיק : חבקוק א, ד. ראה גם לעיל מאמר ד"ה אם בחוקותי הא' על יד הערה 20.
51. רוח סערה וענן גדול : יחזקאל א, ד [ושם: סערה. . ענן — ראה תניא ספ"ו. מכתב ימי חנוכה תש"ג נדפס באג"ק ח"א ע' עא. וראה גם או"ת בהעלותך מה, ד [נעתק באוה"ת (יהל אור) תהלים ע' שנט]. אבל ראה שם עקב נב, א].
52. קה"ט : אג ניתוסף: לגמרי.
53. ענין הנסירה : ראה גם סה"מ תרכ"ו כאן ע' צט. תר"ל כאן ע' קנא.
54. פסוד"ז. . זמיר עריצים : ישעי' כה, ה. ראה גם לעיל מאמר ד"ה כי תבואו גו' ושבתה תר"ט ובהערה 122.
55. כמו [אג: וכמו] בגשמי'. . מבחוץ : ב: ליתא. וכנראה נשמט מפני תיבות הדומות: מבחוץ. . מבחוץ.

עמוד תלג

56. רעדכ"ר : ראה זהר ספדצ"נ תרומה קעו, ב. תו"ח בראשית לו, ג הערה 23. תצוה ח"ב שעו, ג. לקמן ביאור למאמר ד"ה והתהלכתי תר"ב על יד הערה 87. ד"ה והתהלכתי תרכ"ב על יד הערה 53.
57. עשי' היא מלשון הכרח : ראה גם אוה"ת כאן כרך ד' ע' א'קסט. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ח. וש"נ. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רפט. תרע"ח ע' קכא. ע' קצב. תרצ"ט ע' 191. לקו"ש שופטים כרך כט ע' 100 הערה 42.
58. גט המעושה : גיטין פח, ב (במשנה).
59. ואח"כ א' : להבא להלן ראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' קצד ואילך (ס"ד).
60. בגמ' פי' : תענית י, א.
61. הנותן מטר ע"פ ארץ : איוב ה, י.
62. ולכאורה קשה : ראה גם אוה"ת עקב ע' תרטו. סה"מ עטר"ת ס"ע תכח ואילך. בסה"מ תרכ"ו (ועוד — ראה הערה 1) כאן ע' ק: והקשו.
63. ג' דברים. . לשליח : תענית ב, א.
64. בפרקי דר"א דבזמן. . מן השמים : ראה גם המשך מים רבים ע' קלו וע' קלז בשם הפדר"א ובהערה לשם: ”לע"ע לא מצאתיו. וראה פדר"א ספ"ה. ב"ב כ"ה, ב". לקמן ביאור למאמר ד"ה והתהלכתי תר"ב על יד הערה 108. ד"ה והתהלכתי תרכ"ב על יד הערה 89. סה"מ תרל"ח ע' קס הערה 1060.
65. למטר השמים תשתה מים : עקב יא, יא.
66. שכינה שרוי' ביניהם : סוטה יז, א.
67. אשה כי תזריע וילדה : תזריע יב, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תר. וש"נ. תו"ח נח עב, א ובהערה 2. שמות ח"א ט, ג. וש"נ.

עמוד תלד

68. במאמר [אבג: כמאמר] תדשא הארץ : בראשית א, יא.
69. ועיקר כח הצמיחה הוא מצד הארץ : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' רפד. אוה"ת בשלח ע' תקנה ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקצד ואילך.
70. כאשר ירד הגשם : ישעי' נה, י.
71. מטר הוא מלשון מטרוניתא : ראה גם לקו"ת בהעלותך לו, ד.
72. אלי' : בג: אליו.
73. מטרא בעלה דארעא : תענית ו, ב. ראה גם אוה"ת בחוקותי כאן ע' א'קעא.
74. שהיא : אבג: שהוא.
75. ארץ אשר ה' אלקיך : עקב יא, יב [בדילוג].
76. עיני ה' אלקיך בה : א: ליתא.
77. יהי רקיע בתוך המים : בראשית א, ו.
78. מיין דוכרין. . מיין נוקבין : זהר בראשית יז, סע"ב. יח, רע"א. ראה גם בענין מ"ד ומ"נ מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קפג ואילך.
79. והוא ענין מיין נוקבין : אב: ליתא. ג: מים נוקבין.

עמוד תלה

80. התו' שנק' בשם גשם : ראה ערכי הכינויים לבעל סדה"ד מערכת גשם. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תמה.
81. התו' שנק'. . ומים : ראה ערכי הכינויים לבעל סדה"ד מערכת מים. תניא פ"ד. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קפג. וש"נ.
82. שמעו עשה"ד מפי הקב"ה : ראה שהש"ר פ"א, ב ד.
83. דבר אתה עמנו : יתרו כ, טז. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' רסט ואילך (נו"א). מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תרכח ואילך.
84. ישקני מנשיקות פיהו : שה"ש א, ב.
85. ממוצע בחי' משה : ראה גם תו"ח תצוה ח"ב שכג, ג. וש"נ.
86. ממשה ליהושע : אבות רפ"א.
87. בארץ. . המל' : ראה זהר תוספתא בראשית לא, ב.
88. ונכללי' בכ"י בפי בהמה רבה : ראה גם לעיל ע' רס ובהערה 73.
89. יוצר משרתים. . ואשר משרתיו : ראה גם לעיל ע' רסא ובהערה 86.
90. מלאכים. . דשא עשב : ראה זהר בראשית יח, ב. אוה"ת בראשית לג, ב. לה, ב. סה"מ תרכ"ח ע' ג. ע' קסט. ע' קצא. סה"מ תרכ"ט ע' קח. תר"ל ע' קנה. מים רבים תרל"ו ע' קעא.
91. כי תהיו אתם לי ארץ חפץ : מלאכי ג, יב [בהוספת תיבת: לי — ראה לעיל ע' קלא ובהערה 44].

עמוד תלו

92. [והוא. . וכמ"ש : ג: והוא. . [וכמ"ש.
93. בשם הרה"מ נ"ע : ראה גם לעיל ע' סח ובהערה 12.
94. במי נמלך : ראה ב"ר פ"ח, ז. רו"ר פ"ב, ג. לקו"ש פ' החודש כרך טז ע' 487 בהערה.
95. בן פרת יוסף : ויחי מט, כב.
96. שבטים דבריאה. . דאצי' : ראה גם לעיל ע' שכח ובהערות 32־ 37.
97. שבטים. . באו"א : ראה גם תו"א וישב כח, ג. ביאוה"ז במדבר פה, ד. תו"ח וישב ריב, ב.
98. שבטים. . הכתר : ראה גם לקו"ת פקודי ז, ג.
98. ששם עלו שבטים : תהלים קכב, ד.
99. הכתר הנק' עדות : ראה גם לקו"ת פקודי ז, ב ואילך. תו"ח פקודי ח"ב תמג, ג ואילך.
100. נשמות חדשות : ראה גם בענין נשמות חדשות לעיל מאמר ד"ה אם בחוקותי הא' על יד הערה 121. ע' כז ובהערה 101.
101. עלי עין : המשך הכתוב בן פרת.
102. כנ"ל : בריש המאמר.
103. שבהעץ יהי' טעם הפרי : רש"י בראשית א, יא.
104. וכל קרבי את שם קדשו : תהלים קג, א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה את שבתותי תקצ"ח על יד הערה 103.
105. יקימנו ונחי' : ישעי' ו, ב.
106. ומצותי תשמרו : אבג: ושמרתם — קדושים כ, ח.
107. אותם כו : א: ליתא.