בס"ד.

רפחבאתי ¹ לגני אחותי כלה² ואי' במד"ר (במקומו בארוכה) לגני לגנוני, למקום שהי' עקרי בתחלה, ועיקר שכינה בתחתונים היתה, וע"י חטא אדה"ר נסתלקה השכינה לרקיע הראשון, ובחטאם של קין ואנוש כו' סילקו את השכינה עד רקיע הז', וכנגדן עמדו ז' צדיקים והורידוה לארץ, זכה אברהם הורידה משביעי לששי, עמד יצחק והורידה מששי לחמישי, עמד יעקב והורידה מחמישי לרביעי, לוי מד' לג', קהת מג' לב', עמרם משני לאחד, שהוא ראשון, עמד משה והורידה לארץ, הצדיקים השכינו שכינה לארץ, וזהו באתי לגני דהצדיקים ממשיכים גילוי אלקות בעולם, דהנה אי' במד"ר (שם) ואימת שרת שכינה עלי' (על הארץ) ביום שהוקם המשכן, דמקום המקדש הוא המקום המובחר שבעולם³, ובבהמ"ק היתה השראת השכינה בגילוי⁴, ומשחרב ביהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה⁵, דכל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו⁶, ומכש"כ בלימוד התורה ברבים, דאכל בי עשרה שכינתא שריא⁷, והנה הקמת המשכן הי' בחדש ניסן, דניסן הוא ראשון לחדשי הגאולה, וכדאי' במד"ר⁸ משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ר"ח, משבחר ביעקב ובניו קבע להם חדש של גאולה, שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידין ליגאל ולזאת בניסן דוקא הוקם המשכן שהאיר שם אלקות בגילוי, וכן בזה"ג הרי ע"י ד"א של הלכה הוא המשכת אלקות בעולם, וזהו לגני לגנוני, דע"י עבודת הצדיקים בלימוד התורה ממשיכים גילוי אלקות והיינו שמשלימים הכוונה דבריאות והתהוות העולמו' דנתאווה הקב"ה להיות לו ית'⁹ דירה בתחתונים¹⁰, וזהו משבחר הקב"ה בעולמו, דלכאו' א"מ מהו"ע הבחירה בזה, דבשלמא מ"ש משבחר ביעקב ובניו מובן שזהו כמ"ש¹¹ כי יעקב בחר לו י"ה כו', והייתם לי סגולה מכל העמים¹², כי בך בחר רפטהוי'¹³, אתם תהי' לי לעם ואני אהי' לכם לאלקים כו'¹⁴, אבל מהו"ע הבחירה בעולם, אלא שזהו מה שבחר כבי' שיהי' העולם כמו שהוא עתה, שהרי מצד אוא"ס הי' אפ"ל העולם באופן אחר לגמרי, ובחר כבי' שיהי' העולם באופן כמו שהוא עתה דעתה הרי התהוות העולמות הוא ע"י בחי' המל' דוקא, וכידוע¹⁵ דמהספי' שלמע' מהמל' א"א להיות התהוות היש מפני שהן בבחי' גילוי ובחי'¹⁶ קירוב כ"א ע"י המל' דוקא שהיא בבחי' ריחוק נתהווה העולם להיות בבחי' מציאת יש כו', וענין החדשים שייך לבחי' מל' וכמ"ש האה"ע¹⁷ בשם הרס"ג שאין חדשים לחמה ואין שנה ללבנה, דחדשים הם בלבנה דוקא שהוא בחי' מל', וזהו משבחר הקב"ה בעולמו באופן שהוא עתה שהתהוותו מבחי' מל' קבע בו חדשים, והן י"ב חדשי השנה דכתי'¹⁸ בראשית ברא אלקים, דהתהוות העולמו' הוא ע"י שם אלקים, משא"כ במ"ת כתי'¹⁹ אנכי הוי', וכתי'²⁰ וירד הוי' על סיני כו', שהו"ע גילוי העצמות, וניסן הוא ראשון לחדשי הגאולה, דהנה כשם שבחדשי העולם הרי יש י"ב חדש והן י"ב צירופי ש' אדנ"י²¹, הנה כמו"כ בחדשי הגאולה יש יב"ח והן י"ב צירופי הוי'²², וזהו משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ר"ח, ומשבחר הקב"ה ביעקב ובניו והיינו ליתן להם תורה קבע להם חדש של גאולה, היינו דניסן הוא חדש הראשון להי"ב צירופים דש' הוי', דגילוי זה הוא ע"י התורה דוקא, ולכן הנה ממ"ת נקרא חדש ניסן חדש הראשון, דקודם מ"ת והיינו דבהי"ב צירופים דשם אד' שהוא מצד הבריאה נק' תשרי ראשון, אבל לאחר מ"ת והיינו דע"י תורה מאיר הגילוי דשם הוי' הנה אז נק' ניסן ראשון|22, וכמו שפי' בת"י ע"פ²³ ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים בחג הוא החדש השביעי, דעתיקיא קריין לי' ירחא קדמאה, וכען הוא ירחא שביעאה, פי' דעתיקיא קודם מ"ת קריין לי' לחדש תשרי ירחא קדמאה, וכען לאחר מ"ת קריין לי' ירחא שביעאה²⁴, דניסן הוא ראש חדשים ותשרי שביעי, ומה שתשרי הוא ל' שובע שהיא²⁵ רצמושבע במצות כדאי' במד"ר²⁶, הוא מפני מעלת השביעי דכל השביעין חביבין כו'²⁷, אבל ניסן הוא ראשון לחדשי הגאולה שהוא הגילוי דשם הוי' שזהו תכלית ועיקר כוונת הבריאה. ובזה יובן מה שאמר על חדש ניסן החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה²⁸, דלכאו' א"מ מהו הכפל לשון ראש חדשים ראשון הוא לכם, דלאחר שאו' החדש הזה לכם ראש חדשים הרי כבר נאמר כל הענין ומהו חוזר ואומר ראשון הוא לכם לחדשי השנה, ומה חידוש דבר יש בסיפא דקרא על האמור קודם, וברש"י בראשית|18 פי' אר"י לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם כו', הרי דהתחלת התו' הוא מהחדש כו', אמנם לפי הנ"ל מובן דהנה קודם מ"ת, והיינו מצד הבריאה, הנה עם היות דקבע ר"ח, היינו שיהי' גילוי אור אבל מ"מ ה"ה רק הי"ב צירופים דשם אד', אבל משבחר ביעקב ובניו לתת להם התומ"צ קבע להם חדש של גאולה היינו הגילוי דשם הוי', ובאמת הנה החדש הזה של גאולה וגילוי שם הוי' הוא לכם לנש"י בחי' ראש חדשים, והיינו דעיקר של כל הגילוים הוא שיהי' הגילוי דשם הוי', וגילוי זה הוא ע"י התורה, ולכן התחלת התורה הוא מהחדש הזה לכם לפי שזהו תכלית כוונת הבריאה דנש"י ע"י התורה הם ממשיכים גילוי אלקות בעולם, וזהו ראשון הוא לכם לחדשי השנה, דהגם דחדשי השנה הם הי"ב צירופים דש' אד', אבל נש"י ע"י לימוד התורה וקיום המצות ממשיכים הגילוי גם בחדשי השנה, והיינו דגם בחדשי השנה יהי' הגילוי דש' הוי', וזהו משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ר"ח, דהבחירה הוא מה שהתהוות העולמות הוא ע"י בחי' מל' ובשרשו הוא בחי' שם אלקים שהוא הצמצום וקבע בו ר"ח שהוא הגילוי דשם הוי', וגילוי זה הוא ע"י התורה ומצות.

קיצור. יבאר שהצדיקים ממשיכים גילוי אלקות בעולם, כי הד' אמות של הלכה הם במקום מקדש, והקמת המקדש הי' בחדש ניסן שהוא חדש של גאולה, ומשבחר הקב"ה בעולמו שיהי' ההתהוות ע"י הצמצום דשם אלקים, קבע בו ראשי חדשים הגילוי דשם הוי'.

והנה בעומק יותר ענין הבחירה בעולמות הוא מה שבחר בעולם התיקון. דהנה אי' במד"ר²⁹ מלמד שהי' הקב"ה בונה עולמות ומחריבן ואמר דין הניין לי' ודין לא הניין לי', והעולמות דהניין לי' כבי', הוא עולם התיקון, וזהו משבחר הקב"ה בעולמו כו', דענין הבחירה הוא שבחר בעולם התיקון, ולהבין זה ילהק"ת³⁰ משארז"ל³¹ יפה שעה א' בתשו' ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, ולכאו' א"מ מפני רצאמה יפה שעה כו' חיי עוה"ב, והלא ג"ע הוא תשלום שכר על המצות ואיך המצוה יפה מהשכר דג"ע, ובפרט כפי הידוע דמצות נעשים לבושים אל הנשמה בג"ע³², והיינו דבכדי שהנשמה תוכל ליהנות מזיו השכינה בג"ע זהו ע"י לבושי המצות, וכמ"ש בזהר³³ ע"פ³⁴ ואברהם זקן בא בימים באינון יומין עילאין, דמצות הנעשים בהיומין נעשים לבושים אל הנשמה כו', ולכאורה הלבוש הוא למטה מהגילוי, ואיך יפה תשובה ומע"ט בעוה"ז יותר מעוה"ב³⁵. וביאור הענין הוא³⁶, דהנה כללות ההפרש בין ג"ע לעולמות הוא, דהנה ידוע דאופן החיות שהאור והחיות האלקי מחי' את העולם דימו רז"ל לאור וחיות הנפש המחי' את הגוף, וכדאי' במד"ת³⁷ מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם³⁸, והנה הנשמה שממלא את הגוף ה"ה בבחי' התחלקות ריבוי כחות כח השכל וכח הראי' וכח השמיעה כח המעשה וכח ההילוך כו', אשר כל כח מתלבש באבר מיוחד ופרטי כי הגוף מתחלק לרמ"ח אברים³⁹, וכמו"כ חיות הנפש מתחלק לרמ"ח כחות המתלבשים ברמ"ח אברי הגוף, דהנה זה מובן שהכחות הן מצד הנפש ולא מצד הגוף⁴⁰, וכמו כח השכל הוא כח מהנפש ולא שהמוח שבראש הוא שכל, שהרי בצאת הנפש מהגוף נשאר הגוף כאבן דומם ואין בו כחות כלל, א"כ מובן שאין הכחות באברי הגוף עצמן, וגם זה מובן שאין מציאות הכחות נעשים מהתחברות הנפש עם הגוף והיינו שנאמר דע"י התחברות אור הנפש עם המוח עד"מ הנה מזה נעשה כח השכל, דאם נאמר כן הרי אז צ"ל דכח השכל הוא במוח וע"י התחברות הנפש עמו נעשה כח השכל, וזה אינו שהרי המוח עצמו אין בו שכל, כ"א המוח הוא רק כלי לכח שכל אבל לא שבו יש כח השכל, דהנה הגוף הרי אינו דומה לארץ, דבארץ הרי יש בה כח הצומח להצמיח והיינו דכח הצמיחה נמצא בארץ בטבע התהוותה וע"י נטיעת הגרעין וע"י הגשמים מצמיח הפרי, אבל הגוף אינו כמו הארץ דבגוף הרי אין בו מציאות הכחות כ"א הוא רק כלי לבד, והראי' שהרי בצאת הנפש אז הגוף נרקב ונפסד מציאותו ואם הי' בו כחות לא הי' נפסד, וכמו הארץ גם כשאין זורעין בה הנה מלבד זאת שאינה נפסדת לגמרי אלא עוד היא מצמחת צמחים רק שהצמחים אינו כמו צמח הנטיעה והזריעה כו', אבל הגוף הנה מצ"ע ה"ה נרקב ונפסד, דזהו הוראה דמעצמו אין בו כחות אלא שהכחות הן מהנפש המתלבש באברי הגוף ואם לא היו כחות בהנפש מצ"ע, הנה גם רצבבהתלבשות הנפש באברי הגוף לא היו נעשים ע"י התלבשות זאת ענין הכחות נמצא מובן שהכחות הן בנפש מצ"ע, וע"י ההתלבשות באברי הגוף פועלים פעולתם כפי ענינם, אמנם פעולת האברים הוא שפועלים ההגשמה בכחות הנפש, והיינו שיפעלו בגשמי', וכמו כח השכל הנה בכדי שיפעול בגשמי' להשכיל השכלה גשמי' זהו ע"י המוח, כי כח השכל הרוחני אינו שייך לגשמי' וע"י המוח פועל להשכיל בגשמי', וכן דקות ההשכלה וגסות ההשכלה תלוי בהכלי והיינו בחומר המוח, וכן כח הראי' בא בהגשמה ע"י כלי העין לראות ראי' גשמי' כו', והכחות האלו המתלבשים באברי הגוף הם המחי' את האברים וכמו כח השכל הוא האור והחיות פנימי של המוח שבראש דחומר הראש חי בבחי' חיות פנימי מהאור השכל שבו, וכן חומר העין חי בבחי' חיות מאור הראי' הרוחני' וכה"ג בכל האברים כו', אמנם אנו רואין שגם אם חסר איזה כח מ"מ חי האבר ההוא וכמו בשוטה וחסר דעת ר"ל לגמרי שאין אור השכל במוחו כלל מ"מ חי המוח שלו וכ"ה בכל אבר א"כ בהכרח לומר שיש אור וחיות מהנפש המחי' את הגוף אשר אור וחיות זה אין בו התחלקות כחות שה"ה מחי' את המוח ומ"מ אין בו שכל, וגם אם הי' בו התחלקות כחות כמו השכל וכדומה הרי כמו שהכח הזה אינו מאיר ומתלבש בהאבר כמו"כ לא הי' החיות שלו מאיר בו להחיותו כו', אלא בהכרח לומר דחיות זה הוא מופשט מגדר התחלקות כחות והוא חיות כללי, וכ"ש שעצם הנפש אינו בגדר התחלקות כחות, ומובן הוא ע"פ השכל דאם נאמר שבהחיות הכללי וגם בעצם הנפש יש התחלקות כחות הרי כשחסר איזה כח אז הי' צ"ל שהחסרון הוא בנפש ג"כ וזה א"א שהנפש יהי' בו חסרון, וגם אנו רואין שאינו כן, שהרי המחוסר כח וגם אפי' מחוסר אבר מוליד שלם, הרי שהנפש אין בו חסרון מהעדר הכח או האבר כו', והגם שמזה מוכח שהנפש יש בו ג"כ כחות, באמת כן הוא אלא שהכחות שבנפש אינם בסוג הכחות הגלוים והן בבחי' פשיטות בעצמן ובבחי' התאחדות והתכללות כו' וכמ"ש במ"א⁴¹. ועוד זאת מובן אשר גם הכחות הפרטי' המתלבשים באברי הגוף, עם היות שהם מצוירים בציור פרטי דמאחר שהם באים בהתלבשות ה"ה בהמשכה וכל המשכה הרי בהכרח שיהי' בה איזה ציור באיזה אופן הוא ההמשכה, אבל עם זה מובן דהציור שבכחות הנפש עצמם אינם כמו שהם מצויירים בציור אברי הגוף. ואין זה סותר למה שמבואר במ"א⁴² שציור גוף האדם הוא לפי אופן ציור הנפש, דשם הוא הכוונה דכללות גוף האדם הוא מצוייר באופן כזה שהוא כלי להשראת חיות הנפש, והיינו בההכנה של הגוף מה שהוא מוכן לקבל צורת הנפש וכמו חומר וצורה כו' וכמ"ש במ"א⁴³, וכן הוא בענין מה שמבו' במ"א⁴⁴ שהגוף מצוייר בציור שם הוי'⁴⁵ דהטעם הוא מפני שיש ש' הוי' רצגבנפש האדם כו', והיינו דלהיות שיש שם הוי' בנפש האדם לכן הנה גם הגוף הוא מצוייר בציור הד' אותיות דשם הוי', אבל עם זה הנה מובן דציור הנפש אינו כמו ציור הגוף, דבגוף הנה הציור הוא ציור גשמי גם בההכנה, ומכש"כ בציור הגוף ממש שהוא חומרי, משא"כ הנפש שהוא רוחני שאין בו ציור הזה דציורי הגוף כלל. ויובן זה מהגלגלים⁴⁶, דהגלגלים הגם שהן עגולים, ומ"מ מובן דהנפש שלהם אינו בציור עגול וכדורי כמו גוף הגלגל, וכמו"כ בנפש עם היות דהכחות יש בהם ציור ומ"מ אינם מצוירים בציור הגוף כו'.

קיצור. יבאר דהכחות הם מצד הנפש, והגם שמתלבשים באברי הגוף, ובהתלבשותם מחיים את האברים, ומ"מ הנה עיקר חיות האברים הוא מחיות הנפש שלמעלה מהתחלקות פרטים, וכחות הנפש הגם שהם מצויירים, ובכ"ז אינו דומה ציורם לציור האברים.

והנה עם היות שאנו יודעים היטב בידיעה ודאית שיש נפש המחי' את הגוף ואנו משיגים דהנפש הזה הרי יש בו התחלקות כחות, ועם זה אנו משיגים במופתים שכלים דמלבד הכחות הרי בהכרח שיש חיות כללי המחי' את הגוף, וחיות זה אין בו התחלקות כחות והיינו שהוא למעלה מהתחלקות, ומכש"כ עצם הנפש שהוא בבחי' פשיטות ואינו בגדר ההתחלקות, מ"מ הנה כל הידיעה הזאת עם היותה ידיעה שכלית בטוב טעם והסבר רב אינה אלא רק בבחי' השגת המציאות⁴⁷ שאנו משיגים מציאות הכחות ומציאות פשיטת החיות כללי ועצם הנפש, אבל מהות הנפש אין אנו משיגים כלל אפי' מהות הכחות, ומכש"כ שאין אנו משיגים מהות פשיטות הנפש שגם מציאת הפשיטות אין אנו משיגים כ"כ, כי בהשגת המציאות יש ג"כ ב' אופנים, אם שאנו משיגים שבהכרח שיש מציאות כזאת ואין אנו יודעים כלל איך ומה הוא, היינו שאין אנו מרגישים את הדבר לידע אותו ולצייר אותו בשכלנו איך הוא, ויש שאנו יודעים איך הוא מציאותו, ואנו יכולים לצייר זה בשכלנו, וכמו הכחות אנו יודעים מציאותם ממש איך הם, מפני כי אנו מרגישים את הכחות כמו כח החכמה כח הבינה וכח המדות וכה"ג בכחות הגלוים אנו מרגישים אותו ויודעים אנו אופן מציאותם בציור שכלי כו', משא"כ פשיטת הנפש אין אנו מרגישים ואין אנו יודעים כ"כ אופן מציאותם, הגם שיש ג"כ כחות פשוטים (שהן מורגשים לנו כו') וכמו כח הרצון כו', הנה מכח הרצון אין אנו יכולים לידע עדיין ענין הפשיטות מפני שהוא נאחז בפנימי' ואינו מופשט מהכחות, וגם ברצון שבבחי' העלאה ה"ה נתפס ומלובש בדבר ואינו מופשט מן הכחות אלא שהכחות נמשכים אחריו אבל אינו מופשט מהם כו', כ"א מה שאנו יכולים לידע יותר ענין הפשיטות הוא מכח התענוג לפי שכח התענוג הוא נפשט מן הכחות (ער טוט זיך אויס פון די כחות) ומשו"ז בכח התענוג אנו מרגישים ענין הפשיטות, ובפרט בתענוג דאו"ח שהוא בבחי' פשיטות רצדכו', וכמ"ש במ"א⁴⁸, אבל מהות הנפש אין אנו יודעים כלל אפי' לא מהות הכחות כו', והדוגמא מזה|47 יובן בעולם שאנו יודעים שיש חיות אלקי המחי' את העולם, שהעולם הוא כגוף גדול⁴⁹ ואנו רואים שהוא חי, הרי אנו יודעים שיש בו חיות האלקי המחי' אותו, ויש בזה כמה התחלקות מדריגות, והיינו דכמו שאנו רואין בנבראים דיש כמה פרטים מחולקים בריבוי ההתחלקות הנה כמו"כ הוא גם בעולם שיש ריבוי מדרי' בדצח"מ והוא מצד ריבוי כחות האלקיים שהן בבחי' התחלקות⁵⁰ וכמ"ש⁵¹ אלקים קדושים המה ל' רבים⁵² והן צירופי אותי' דמל' שבאים בריבוי ההתחלקות כידוע, ולפי אופן כזה הוא ריבוי ההתחלקות בנבראים כו', ושרש ההתחלקות בעולם הוא מבחי' המדות וכמ"ש⁵³ ששת ימים עשה ואי' בזהר⁵⁴ כל יומא ויומא עביד עבידתי', דביום ראשון⁵⁵ האירה מדת החסד ונתהוו הנבראים השייכים למדת החסד, וביום ב' האירה מדת הגבו' ונתהוו נבראים השייכים למדת הגבו', וביום ג' הת"ת כו', ונמצא בכל נברא יש חיות ממדה מיוחדת אשר לפי אופן זה הוא מציאות הנברא ההוא, וכמו"כ יש בנבראים חיות אלקי שאינו בבחי' התחלקות כו', כי ההתחלקות הוא בבחי' כלים דבי"ע, ובשרשו הוא מבחי' כלים דאצי', והעיקר בבחי' הכלים דבי"ע, אבל האור הוא למעלה מהתחלקות כו', וידוע דבכל נברא יש ב' מיני חיות, בחי' כח ובחי' אור, והיינו מבחי' הכלים דבי"ע ומבחי' האור כו' כמ"ש במ"א⁵⁶, אבל כ"ז נודע לנו רק מציאות האלקות אבל מהות האלקות המחי' את העולם אינו ידוע לנו כלל, וזהו עולם ל' העלם⁵⁷ שמהות האלקות מוסתר ונעלם מאתנו ואינו נודע לנו כ"א מציאותו לבד, משא"כ בג"ע מושג מהות האלקות, דבחי' האלקות שמאיר בג"ע מושג מהותו ממש בג"ע. וזהו"ע יושבים ונהנים מזיו השכינה⁵⁸ שהוא התענוג רצהמגילוי מהות אלקות שבג"ע, וכמו לעתיד דכתי'⁵⁹ ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו כו', וכמו זה אלי⁶⁰ וארז"ל⁶¹ דכאו"א מראה באצבע כו', שהוא בחי' גילוי המהות וכמו"כ בג"ע הוא בחי' גילוי המהות, וז"ש⁶² ויטע ה"א גן בעדן מקדם כו', דכתי' שם מלא⁶³ לפי שבג"ע מאיר שם הוי', דבברה"ע כתי' רק שם אלקים ל"ב פעמים אלקים במע"ב⁶⁴, אבל בג"ע מאיר שם הוי', שהוא בחי' גילוי המהות, דהנה שם אלקים הוא מדת הצמצום שמסתיר על עצם אלקות ואינו מאיר כ"א גילוי בחי' מציאות לבד, אבל שם הוי' הוא בחי' גילוי המהות כו', ולכן בהוי' כתיב⁶⁵ ה' אחד, דבאלקים כתי' ל' רבים, אבל גבי הוי' כתיב אחד דהאחד הוא גם מצד העולמות כו' לפי שהוא בחי' מהות, כי מבחי' גילוי מהות אלקות, א"א להיות עולמו' בבחי' מציאות, דזה שנתהוו העולמות להיות בחי' מציאות יש זהו מבחי' המציאות לבד לאחר שנסתר בחי' המהות דאלקות, אבל אם הי' גילוי בחי' המהות לא הי' בחי' מציאות יש כלל, ולכן שם הוי' שהוא בחי' גילוי המהות הנה העולמות הם בטלים לגמרי לגבי' והיינו שאינם בבחי' מציאות כלל, וזהו דמצד שם הוי' הוא בחי' אחד ממש כו', וכמ"ש במ"א⁶⁶, ובג"ע מאיר שם הוי' דהיינו גילוי בחי' המהות, ובד"כ הוא שבג"ע מאיר גילוי אור האצי'⁶⁷ דאצי' הוא גילוי בחי' מהות⁶⁸. וזהו ההפרש הכללי אשר בין ג"ע לעולמות, דעולמות הן בחי' השגת המציאות לבד ובג"ע בחי' השגת המהות.

קיצור. יבאר דהגם שיודעים אנחנו שיש נפש המחי', וגם אנו מרגישים את הכחות ומשיגים שהם העיקר, אבל בכ"ז הנה מהות הנפש אין אנו יודעים, וכן בעולם הרי כל ידיעתנו הוא רק במציאות האור והחיות האלקי, ולא במהותו, אבל בג"ע מושג מהות אלקות וכתי' בי' שם מלא שהוא גילוי שם הוי'.

אמנם לכאורה ההפרש הזה הוא רק בין ג"ע לעוה"ז היינו עולם העשי' הגשמי, אבל בעולמו' עליונים היינו עולם הברי' ויצירה וגם עולם עשי' הרוחני הנק' בכלל עולמות המלאכים א"א לומר דהשגתם הוא השגת המציאות לבד, דהרי שרפים חיות ואופנים שאומרים קדוש וברוך ברעש גדול בהתלהבות יתירה ובכלות רצוהנפש וכמאמר⁶⁹ והחיות נושאות כו', אשר בודאי גם בהם הוא בחי' השגת המהות וא"כ מהו ההפרש בין ג"ע לעולמות עליונים. אך הענין הוא⁷⁰, דהנה כתי'⁷¹ זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו, פי' וצדקתך⁷² הוא בחי' מל' וכמ"ש בזהר⁷³ צדק מלכותא קדישא, והיינו דהשגת המלאכים הוא בחי' מל' לבד שהוא בחי' מקור העולמות וחיותן וכמ"ש⁷⁴ מלכותך מכ"ע דכל העולמות הן מבחי' מל' לבד מלך שמו נקרא עליהם⁷⁵ שאינו נוגע אל עצמו כלל לפי שהוא בחי' הארה לבד, ועז"נ⁷⁶ מלא כל הארץ כבודו ות"י זיו יקרי' שהוא בחי' זיו והארה לבד מבחי' מל', ובחי' זו הוא מלא כל הארץ להוות את העולמות ולהחיותן, ומ"ש⁷⁷ את השמים ואת הארץ אני מלא שהוא בחי' העצמות דאני מורה על מהו"ע, הנה בחי' זו היא בהעלם, ולכן הוא בשמים ובארץ בשוה⁷⁸, אבל מה שמאיר בגילוי בעולמות הוא בחי' הארה לבד, ומלאכים השגתם הוא רק במקור חיותם והיינו בההארה שנמשך בעולמות להחיותם, דהמלאכים דכל עולם ועולם הם משיגים בחי' המל' דעולם ההוא והיינו דמלאכים דבריאה משיגים בחי' מל' דבריאה ומלאכים דיצירה מל' דיצירה כו', ובחי' זו הם משיגים בבחי' השגת המהות וזהו וצדקתך ירננו דהרינה הוא בחי' השגת המהות, אבל זכר רב טובך יביעו בדבור לבד ואינם משיגים בחי' המהות, דהנה את השמים ואת הארץ ר"ת אהו"ה⁷⁹ בגימט' טוב⁸⁰, והיינו דבבחי' זו דאת השמים ואת הארץ אני מלא והוא בחי' טוב אינם משיגים ורק שרצונם להכלל בבחי' זו, וזהו אמירתם קדוש והיינו שהוא קדוש ומובדל מהם ורוצים להכלל אבל אינו שהוא בבחי' השגה אצלם כי השגתם הוא רק בבחי' מל' אבל בחי' טוב שהוא בחי' יסוד אינם משיגים. ובזה יש לבאר מה שמצינו לפעמים שהמלאכים אינם משיגים את מהות האלקות, וכדאי' במדרש⁸¹ ע"פ⁸² כי לא יראני האדם וחי שאפי' החיות הנושאות את הכסא אינן רואות את הכבוד, וכאן מבואר שהמלאכים משיגים בחי' המהות, והענין הוא שזהו ההפרש בין בחי' הכסא לבחי' הכבוד והיינו דבחי' הארת המל' שמחי' את העולמות ה"ה משיגים והו"ע וצדקתך ירננו דבחי' צדקתך הוא אצלם בבחי' השגה ומ"מ אינם רצזרואים את הכבוד שהוא בחי' אוא"ס שלמע' מעולמות והיינו בחי' הטוב כו', משא"כ נשמות בג"ע ה"ה משיגים בחי' מהות אלקות שלמע' מעולמות כי ועמך כולם צדיקים⁸³ וכתי'⁸⁴ אמרו צדיק כי טוב שמשיגים בחי' הטוב שזהו בחי' יסוד המושך אור וגילוי מבחי' החכמה כו'. ונמצא יש ג' מדריגות⁸⁵, הא' נשמות שבגופים למטה שמשיגים בחי' השגת המציאות לבד, ומ"מ זהו ג"כ השגה וכמ"ש⁸⁶ שאו מרום עיניכם וראו כו' שנקרא ראי' שגם בבחי' זו יכול להיות השגה גמורה כאלו רואה, והב' הם המלאכים שמשיגים בחי' המהות דזיו והארת המל' שמאיר בעולמות להחיותן, והג' שמשיגים בחי' מהות אלקות שלמע' מעולמות והיינו בחי' ג"ר כו', והנה יש עוד מדרי' ד' שלמטה מכולם והוא בעולם עשי' למטה ששם מדור הקליפות, והן ע"ש דנוגה דכללותן הן הן⁸⁷ י' כתרין כו', דעם היות שיודעים את בוראם שנבראו מאין ליש ומ"מ הם בבחי' יש ודבר נפרד בבחי' פירוד ממש כע"ז כו', שאין ההשגה נרגשת בהם להיות בבחי' ביטול כו', וטעם הדבר הוא לפי שההארה האלקית בהם הוא בבחי' צמצום ביותר בתכלית ההעלם וההסתר ורק דקרו לי' אלקא דאלקיא⁸⁸, והיינו שהוא בחי' כח ראשון ומקור האמיתי דכל כחות המוגבלים, אבל אינם משיגים (ר"ל אינם מודים) שהוא בתוך כל נברא ונברא ממש, ועוד זאת דגם זה שהם משיגים הנה השגתם אינו פועל בהם שום ביטול כלל, ועיקר הענין בזה הוא לפי שכל קבלת חיותם הוא מבחי' מקיף כידוע דמה שנמשך בפנימי' הוא בבחי' בליעה בהם ומקבלים חיותם מבחי' המקיף דלבונה זכה⁸⁹, לכן קרו לי' רק אלקא דאלקיא שהוא בחי' מקור הראשון, אבל אינם משיגים שהוא בתוך כל נברא, ואומרים כי עזב הוי' את הארץ⁹⁰ בידי המזלות⁹¹, והשגתם אינו נרגש בהם להיות בהם בחי' ביטול כי בחי' אור מקיף אינו נרגש בפנימי' כו', וזהו ג"כ הסבה מה שתופסים את היש דוקא, ואינם מרגישים את האין האלקי, והיינו לפי שהאין הוא בבחי' מקיף עליהם, ואינם מרגישים אותו ומשו"ז גופא הרי היש הוא בבחי' חומריות וגסות ביותר ולכן נתפס אצלם היש דוקא, והוא מסתיר על האין האלקי, והאין אצלם בבחי' ריחוק כו', משא"כ בנש"י הנה גם כמו שהן למטה הרי החיות האלקי אצלם בבחי' פנימי', ועם היות שהשגתם בהאין האלקי הוא בבחי' השגת המציאות לבד, מ"מ ה"ה משיגים שהאין האלקי הוא בתוך כל נברא ונברא שהוא החיות המחי' את הנבראים ושהוא העיקר כו', וההשגה הלזאת נרגשת בהם בבחי' פנימי' שפועל חצרבהם ביטול שאין היש אצלם בבחי' חומרי' וגסות כ"כ, דהנה נש"י הם מובדלים משארי העמים גם בגופם וכדאי' בסש"ב פמ"ט⁹² ובנו בחרת מכל עם ולשון⁹³ הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי או"ה, דהנה מצד עצם החומר והציור ה"ה לכאו' שוים ומ"מ הרי בנו בחרת מצד הגוף והיינו שהחומר (הנולד ע"פ התורה) בפנימיותו ועצמותו הוא כלי לאור אלקי ולזאת האין האלקי הוא בבחי' פנימי' בהיש וממילא אין היש מסתיר כ"כ על האין האלקי, דהא בהא תליא דלהיות שבנש"י הגוף הוא כלי להאור האלקי, ולזאת האור האלקי הוא נרגש אצלם בבחי' פנימי' לפי שהם בבחי' ביטול, והגם שאינם בבחי' ביטול דיחו"ע בחי' הוי' אחד שזהו בחי' השגת המהות דוקא, וגם לא בבחי' השגת המציאות כו' כנ"ל, מ"מ ה"ה בבחי' ביטול דהיינו בחי' יש ובטל, אמנם זהו נשמות בגוף אבל נשמות בג"ע הן למעלה גם ממלאכים, והיינו שמשיגים בחי' מהות אלקות ממש כי ישראל עלו במח' כו'⁹⁴, דמלאכים עם היות שהם משיגים מהות הזיו כנ"ל מ"מ הרי המלאכים התהוותם מבחי' דבור העליון אבל נשמות עלו במח'⁹⁵, ולכן מלאכים השגתם בבחי' המל' לבד, אבל נשמות בג"ע משיגים מהות אלקות שלמעלה מהעולמות,

קיצור. יקשה דהלא בעולמות העליונים מאיר גילוי אלקות וא"כ מהו ההפרש ביניהם לג"ע, ויקדים דוצדקתך ירננו שהשגת המלאכי' הוא רק בבחי' המל' שבעולם ההוא ואינם רואים את הכבוד, ויבאר ד' מדרי', א) נשמות בגופים השגת המציאות ב) מלאכים משיגים מהות הזיו, ג) שמשיגים גם מה שלמעלה מהעולמות, ד) נשמות בג"ע משיגים מהות אלקות.

והנה כל המדרי' האלו הן בסדר והדרגה, דג"ע הוא בבחי' הספי' של העולמות ומאיר שם בחי' אור האצי', ומלאכים למעלה בעולמות הרוחנים משיגים בחי' המהות דהארת המל', ונשמות למטה בעולם התחתון משיגים בחי' המציאות לבד כו'. והנה בכדי שתוכל הנשמה להשיג בחי' מהות אלקות בג"ע הגם דנשמות עלו במח' מ"מ הרי ירדו למטה ונתלבשו בגוף גשמי ונעשו בבחי' נברא וכמא'⁹⁶ נשמה שנתת בי טהורה היא ואח"כ אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה כו' ואיך אפשר שתשיג בחי' מהות אלקות שבג"ע שאינו בסדר והדרגה, הנה זהו ע"י הלבושים דמעהמ"צ, ועד"מ אור השמש שא"א להסתכל בו מפני תוקף האור כ"א ע"י זכוכית שמסתיר מעט ועי"ז יוכל להסתכל בו, ויובן זה מהשפעת השכל מהרב אל התלמיד דכאשר השכל הוא עמוק ביותר ה"ה מלבישו במשל, דהמשל הוא דבר זר מהנמשל, ובו דוקא מלובש השכל, אמנם ע"י שהתלמיד מבין את המשל ה"ה מבין את השכל, ולכאורה הרי המשל הוא למטה מהנמשל שה"ה דבר זר ואיך ע"י המשל רצטדוקא הוא מבין את השכל, אך הענין הוא⁹⁷, דהנה שרש המשל הוא למעלה מהנמשל ולכן דוקא מי שהוא חכם גדול ביותר יכול לאמר משלים, וכמו משלי שלמה דכתי'⁹⁸ וידבר שלשת אלפים משל דזהו לפי דכתיב בו⁹⁹ ויחכם מכל האדם כו' ולזאת הוא דוקא הי' יכול לומר משלים, וכמו ר"מ שהי' מנהיר עיני חכמים בהלכה¹⁰⁰ ומושל משלים¹⁰¹ (עי' רש"י סוטה מ"ט ע"א לתת אות אמתלא וטעם לחכמה ליכנס בה בשערי בינה¹⁰², והיינו דבכדי שהנקודה דחכ' תבא בהשגה דבינה הוא ע"י המשל) ונמצא דשרש המשל הוא למעלה מהנמשל ולכן ה"ה מגלה את הנמשל דע"פ פשוט הוא לפי שהמשל הוא קרוב ומובן יותר אל האדם ולכן ה"ה מבין אותו ולזאת הנה ע"י דוקא מבין את השכל אבל לפי האמת הוא מפני שהמשל והנמשל הם שייכים זל"ז (ולזאת להגיד משל מכוון ואמיתי הוא דוקא מי שיש לו כח ורשות ע"ז) והמשל הוא למע' מהנמשל ולכן ה"ה מגלה את הדבר שלמטה ממנו שהוא הנמשל, ובדוגמא כזאת מצינו במשה דכתי'¹⁰³ ויבא משה בתוך הענן שהענן נעשה לבוש למשה¹⁰⁴, דהנה משה הי' מ' יום למעלה לחם לא אכל כו'¹⁰⁵ והי' ניזון מזיו השכינה¹⁰⁶, וכמ"ש¹⁰⁷ לחם אבירים אכל, לחם שמה"ש אוכלים אותו¹⁰⁸ והיינו זיו השכינה וכדאי' במדרש¹⁰⁹ ע"פ¹¹⁰ ואתה מחי' את כולם מלמד שכולם צריכים למזון וגם מה"ש צריכים למזון ומהו המזון שלהם הוא זיו השכינה, ומשה כשהי' בהר הי' ניזון מהלחם דמה"ש, אמנם בכדי שיוכל לקבל בחי' זיו השכינה זהו ע"י לבוש הענן דשרשו גבוה מאד, והיינו מבחי' ישת חשך סתרו¹¹¹, אלא שירד ונעשה בחי' ענן ונעשה לבוש למשה כו', וכמו"כ הוא במצות¹¹² דעם היותם מצות מעשיות בגשמיות הנה שרשם גבוה מאד דתרי"ג מצות דאורייתא וז"מ דרבנן הם תר"ך עמודי אור¹¹³ בחי' כתר¹¹⁴ ולכן נעשים שלבושים אל הנשמה שע"י תוכל להשיג בחי' מהות אלקות שבג"ע כו'. וזהו יפה שעה אחת בתשו' ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב, דג"ע הגם שהוא בחי' מהות אלקות מ"מ זהו מבחי' חכמה וכמ"ש¹¹⁵ ונהר יצא מעדן כו' שהו"ע גילוי שם הוי' שבג"ע דהוי' בחכמה¹¹⁶ כו', אבל המצות הן תר"ך עמודי אור שהוא בחי' כתר כו'. והגם שהמצות הן ג"כ בחי' שם הוי' ונק' תורת הוי' מצות הוי' והוא ג"כ בחי' שם הוי' דע"ס דאצי' כידוע ומבואר במ"א¹¹⁷ דכל מצוה תלוי' באות פרטי דשם הוי' דהיינו בע"ס דאצי' בבחי' אורות בכלים כו', כמ"ש במ"א¹¹⁸, הענין הוא דבאמת תומ"צ הם בבחי' שם הוי' דלעילא דכתי'¹¹⁹ ויקרא הוי' הוי' ב' שמות הוי', הוי' דלתתא והוי' דלעילא¹²⁰, ותומ"צ הן בבחי' שם הוי' דלעילא דעז"נ לכן אמור לבנ"י אני הוי', דהנה כתיב¹²¹ וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם דלכאו'¹²² הלא מצינו כמה פעמים שם הוי' אצל האבות ומבו' במ"א¹²³ דזהו בחי' שם הוי' דלתתא, אבל שם הוי' דלעילא לא נודעתי להם, וזהו ל' נודעתי שמורה על העצמות¹²⁴, ועז"א אח"כ לכן אמור לבנ"י אני הוי'¹²⁵ שע"י תומ"צ נמשך לישראל בחי' שם הוי' דלעילא, וז"ש¹²⁶ וירם קרן לעמו דקרן הוא בחי' המשכה עצמי'¹²⁷ וכדאי' בסש"ב¹²⁸ דלית מח' תב"כ¹²⁹ כ"א כאשר איהו תפיסא באורייתא ומצותי' שע"י התורה וע"י המצות ה"ה תופס בחי' העצמות, וכדאי' במדרש¹³⁰ אותי אתם לוקחים כו', אלא שהמשכה זו דבחי' שם הוי' דלעילא זהו ע"י בחי' שם הוי' דסדר השתל' וכמ"ש¹³¹ והי' הוי' לי לאלקים דשם הוי' הוא בבחי' אלקים לגבי שם הוי' דלעילא¹³², והיינו שמגלה את השם הוי' דלעילא, וזהו דהמצות הן בע"ס דאצי' בבחי' אורות בכלים אבל בהן וע"י מאיר בע"ס בחי' אוא"ס שלמע' מהשתל', דז"ע תומ"צ שגם בסדר השתל' יומשך בחי' עצמות אוא"ס שלמעלה מסדר ההשתל', ולכן תומ"צ בעוה"ז יפה מהגילוי דג"ע שהוא הגילוי דסדר השתל' שאובתומ"צ נמשך בחי' עצמות אוא"ס, ומשו"ז נעשו לבושים אל הנשמה להיות דהתומ"צ הנה מצד מעלתם העצמי ה"ה גבוהים למעלה מהגילוי דג"ע לכן נעשים לבושים אל הנשמה והיינו שע"י תוכל הנשמה ליהנות מזיו השכינה בג"ע, ואמיתית שכר המצות יהי' לעתיד דשכר מצוה מצוה¹³³ היא המצוה עצמה¹³⁴ והוא בחי' גילוי המהות ממש דמהוע"צ אוא"ס שזה יהי' לעתיד דוקא, וכמ"ש¹³⁵ כי עין בעין יראו בחי' ראיית המהות ממש למעלה הרבה מג"ע שהוא הגילוי דסדר השתל' ולע"ל יהי' גילוי מהות ועצמות אוא"ס ב"ה שזהו גילוי המהות ממש, דהנה יש ב' בחי' עין¹³⁶ והן ב' בחי' ראי', הא' בחי' השגת המציאות שנק' ג"כ ראי' וכמ"ש|86 שאו מרום עיניכם וראו כו' שהוא ג"כ השגה גמורה כאלו רואה כו', אבל הוא בחי' ראי' מלמטלמ"ע בחי' יחו"ת וכמשנת"ל דבהשגת המציאות הביטול הוא בבחי' ביטול היש בלבד, וזהו בחי' עין דלתתא היינו מלמטה למעלה, והב' הוא בחי' עין דלעילא מלמעלה למטה והיינו שלמעלה יש ולמטה אין, וכולא קמי' כל"ח¹³⁷ בחי' יחו"ע. אמנם לכאורה א"מ מאחר שיש בחי' עין דלעילא למה צריכים בחי' עין דלתתא, וממ"ש כי עין בעין יראו משמע שצ"ל ב' בחי' עינים דוקא, אך הענין הוא, דגילוי בחי' עין דלעילא הוא כאשר יש תחלה בחי' עין דלתתא, דעין דלתתא הוא השגת המציאות ולפי אופן בחי' עין דלתתא הנה לפי אופן זה נמשך בחי' עין דלעילא, כי הנה תכלית ירידת הנשמה בגוף הוא בשביל בירור נפש הבהמית, כי הנשמה עצמה א"צ תיקון וכל ענין ירידת הנשמה בגוף הוא רק לברר את נה"ב¹³⁸, ובירור נה"ב הוא ע"י השגת המציאות דוקא, כי הנה"ב הרי אינו בערך שיהי' לו השגת המהות כ"א השגת המציאות וכנ"ל בענין אור וחיות אלקי שבעולמות דמבשרי אחזה¹³⁹, דכמו שמרגיש בעצמו שיש בו חיות והעיקר הוא החיות ואשר אז יבין בשכלו דראוי הדבר וצריך שיהי' רצונו בהאלקות לא בדבר הגשמי כו', אמנם בכדי להסביר זאת להנה"ב אשר גם הוא יבין מה שהוא לפי ערכו הנה ע"ז הוא האריכות בפסוד"ז ב"ש והי' העולם, הללו את ה' מן השמים כו'¹⁴⁰ הללו את ה' מן הארץ כו'¹⁴¹ ואתה מחי' את כולם כו'|110, דכאשר מתבונן היטב בזה אז גם הוא מבין את האמת, ולפי אופן שפועל בירור נה"ב ע"י השגת המציאות הנה לפי אופן כזה מאיר גילוי בחי' עין דלעילא, וזהו ימי שנותינו בהם שבעים שנה¹⁴² שניתנו לאדם ע' שנה לברר את נה"ב, ועי"ז מאיר בחי' עין דלעילא.

שבקיצור. יבאר כי כל המדרי' הם בסדר דוקא ובכדי שהנשמה תוכל לקבל ההשגה בג"ע הוא ע"י המצות וכמו הבנת שכל עמוק ביותר ע"י משל דוקא, וע"ד הענן שנעשה לבוש למשה, ותומ"צ שלמטה הנה ע"י ממשיכים הגילוי דשם הוי' דלעילא וזהו כי ע"י עין דלתתא יחו"ת הנה עי"ז יגיעו לבחי' יחו"ע עין דלעילא, להיות דבירור הנה"ב הוא ע"י השגת המציאות.

ועפ"ז יובן¹⁴³ מה דאי' במדרש¹⁴⁴ דדוד לא הוו לי' שנין ואדה"ר נתן לו ע' שנה שהי' צריך לחיות אלף שנה וחי תתק"ל שנה, וע' שנין נתן לדוד, ובמ"א¹⁴⁵ אי' שגם האבות נתנו לו ע' שנה, אברהם נתן לו ה' שנים, שהי' צריך לחיות ק"פ וחי קע"ה, ויעקב הי' צריך לחיות קע"ה וחי קמ"ז ונתן כ"ח שנה לדוד, ויוסף הי' צריך לחיות קמ"ז וחי ק"י ונתן ל"ז לדוד, וענין כ"ח שנה דיעקב הוא ע"ד ועתה יגדל נא כח אד'¹⁴⁶ מקור דשם אד'¹⁴⁷ כו', ול"ז דיוסף הן ג' מוחין חב"ד כמו שכל א' כלול מעשר וז"מ, דעולה מספרם ל"ז, וטעם הדבר מה שיוסף נתן לדוד יותר מיעקב הוא לפי שכל תוספות אורות הן ליוסף דיוסף הוא בחי' יסוד כו'¹⁴⁸, נמצא יש ב"פ ע' שנה, והלא דוד לא חי רק ע' שנה¹⁴⁹. אך הענין הוא דזהו ב' בחי' עין הנ"ל דע' שנה דאדה"ר הן בחי' עין דלתתא, דזה שהי' צריך לחיות אלף שנה היינו לאחר החטא, ומאלף שנה אלו נתן ע' שנה לדוד שהוא עין דלתתא, וע' שנה דאבות הן בחי' ע' דלעילא כו', ומה שהי' חי רק ע' שנה היינו לפי שהעיקר הי' בחי' ע' דלתתא, דדוד הוא בחי' מל' כידוע¹⁵⁰, ובחי' עין דלעילא הי' אצלו בבחי' מקיף ולע"ל יהי' העיקר בחי' עין דלעילא אבל הכלי לזה הוא בחי' עין דלתתא, וזהו כי עין בעין יראו הוא בחי' גילוי המהות אוא"ס ממש שיהי' לע"ל והיינו ע"י קיום המצות דעכשיו, שהן בחי' עצמות אוא"ס דיפה שעה א' כו', ושכר מצוה מצוה כו'. וזהו מ"ש במד"ר משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ר"ח ומשבחר ביעקב ובניו קבע להם חדש של גאולה, דהנה כתי'|19 אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מאמ"צ וידוע הקושי'¹⁵¹ למה לא נא' שגאשר בראתי שמים וארץ שזה פלא יותר, דביצי"מ הרי גם האותות ומופתים הם יש מיש אבל בריאת שו"א הם יש מאין שהוא פלא יותר. אך הענין הוא, דעם היות דברה"ע הוא יש מאין מ"מ הוא הארה לבד מלך שמו כו', יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו¹⁵² בדרך מאליו וממילא¹⁵³ דלגבי שם הוי' הוא בדרך ממילא לפי שהוא הארה לבד אבל ביצי"מ כתיב אנכי ה"א בחי' עצמות אוא"ס כו'. אמנם זה גופא צ"ל למה ביצי"מ הי' הגילוי מבחי' עצמות דוקא. הענין הוא, דהנה יצי"מ יש עד רום המעלות דכמו שיש מצרים למטה בלעו"ז כמו"כ יש מצרים בקדושה¹⁵⁴, דמצרים הוא ל' מיצר וגבול¹⁵⁵ והו"ע מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה, עובי כל רקיע מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע ורקיע כו'¹⁵⁶, וכמו"כ ההשגות דג"ע הן בבחי' גבול שהרי כל צדיק וצדיק יש לו מדור בפני עצמו, והיינו שיש חילוקים בההשגות ובהכרח לומר שיש גבול להשגתן דאז שייך שיהי' חילוקים באופני ההשגות, ועם היות דהגילוי דג"ע הוא גילוי בחי' האצי' כנ"ל אמנם אצי' הוא ג"כ עולם שהוא בבחי' גבול דהרי הכלים דאצי' הן בחי' גבול וכמ"ש בעבוה"ק¹⁵⁷ והגבול הנמצא ממנו תחלה הן הכלים דאצי'¹⁵⁸, ולכן הרי הם מגבילים את האורות, ובאמת הרי כללות בחי' ההשתל' הוא בבחי' גבול, וביצי"מ הי' היציאה מבחי' מיצרים וגבולים דסדר השתל' כי יצי"מ הי' הכנה למ"ת, ובמ"ת הרי נמשך גילוי בחי' עצמו' אוא"ס למטה בתומ"צ דכתי'|20 וירד הוי' על הר סיני שהי' התגלות העצמות ממש, אמנם בכדי שיהי' גילוי כזה הי' צ"ל היציאה מהמצרים דסדר השתל' כי ע"פ סדר השתל' בסדר והדרגה הרי בחי' גילוי המהות דאלקות הוא בג"ע משא"כ למטה הוא בחי' השגת המציאות לבד, וגם בג"ע הנה בחי' השגת המהות דג"ע הוא בבחי' אצי' לבד, ולזאת בכדי שיהי' בחי' מהות אוא"ס ממש למטה בתומ"צ הי' צ"ל יצי"מ. והיינו דע"י גילוי בחי' אנכי עי"ז נעשה בחי' היציאה מסדר השתל' שיהי' גילוי אוא"ס ב"ה למטה, וזהו דברה"ע הי' בב' בראשית ברא אלקים והוא בחי' חכ', דחכ' היא ראשית השתל' אבל מ"ת הי' באלף אנכי שהוא בחי' כתר¹⁵⁹, ולזאת הנה קודם מ"ת הי' צ"ל יצי"מ, וזהו משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ר"ח דהנה י"ב חדש הן י"ב בקר דבריאה שהן ד' מחנות שכינה¹⁶⁰ דכל מחנה כלולה מג' והן בחי' מרכבתא תתאה שהוא בחי' מרכבה דבחי' מל', וענין המרכבה הוא שמגביה את הרוכב למע' מע' וגם מוליכו למטה מטה, וכמו"כ הוא בחי' המרכבה דמל' שמעלה בחי' מל' למעלה מעלה וגם ממשיכים בחי' המל' למטה, דשוהיינו שממשיכים בחי' האור והחיות האלקי דבחי' מל' להחיות את העולם כו', והנה ר"ח נק' זה, וכמ"ש¹⁶¹ ביום הזה באו מדבר סיני, וארז"ל (שבת פ"ו ע"ב) כתיב הכא ביום הזה כו', וכתיב התם החדש הזה וגו' מה להלן ר"ח אף כאן ר"ח, דר"ח נק' זה וזה הוא בחי' גילוי המהות דההמשכה דר"ח הוא מדרי' עליונה, ולכן יב"ח הם בגימט' זה והיינו שיש בעולמות בחי' גילוי המהות ג"כ וכמו הגילוי דג"ע כו', והוא ע"י הגילוי מה שלמע' מבחי' מל' והו"ע יחוד שמשא וסיהרא ת"ת ומל', דמל' הוא בחי' מראה דמות כבוד הוי'¹⁶² שהו"ע בחי' השגת המציאות אבל ע"י יחוד שמשא וסיהרא גילוי בחי' ת"ת נמשך בחי' זה בחי' מהות, וזהו משבחר הקב"ה בעולמו שזהו בחי' התיקון קבע בו ר"ח, שהוא בחי' היחוד דשמשא וסיהרא וכמאמר¹⁶³ דעד דלא הוי מתקלא לא הוו משגיחין אפין באפין כו' והיינו¹⁶⁴ דבעולם התהו לא יש ענין היחודים ואדרבה הי' אנפין מתפרדין ורק בעולם התיקון שייך יחוד ת"ת ומל', ומשבחר ביעקב ובניו ליתן להם תורה קבע להם חדש של גאולה דבכדי שיהי' המשכת העצמו' בתומ"צ זהו ע"י הקדמת יצי"מ שהו"ע היציאה מהמצרים וגבולים, והיינו דנש"י שהם צדיקים בלימוד התורה וקיום המצות הם הממשיכים גילוי אלקות בעולם שיהי' גילוי האור כמו שהי' קודם החטא. וזהו באתי לגני לגנוני למקום שהי' עיקרי בתחלה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, אמנם ע"י החטאים סילקו את השכינה כנ"ל, וכנגדן עמדו שבעה צדיקים שהן שבעה דורות בזה אחר זה והורידו את השכינה למטה לארץ, ומשה שהוא השביעי וכל השביעין חביבין הנה על ידו דוקא ניתנה התורה לישראל, היינו הנתינת כח ועוז דע"י התורה ומצות הנה לבד זאת שממשיכים הגילוי דשם הוי' בעולם, אלא עוד זאת שממשיכים להיות הגילוי דשם הוי' דלעילא והיינו שיהי' עין בעין, דע"י העבודה דיחו"ת יעלו ויגיעו להעבודה דיחו"ע.

קיצור. יבאר דדוד שהוא בחי' מל' לא הוו לי' שנין, ואדה"ר נתן לו ע' שנה, וע' שנה נתנו לו אברהם ויעקב ויוסף שהם חסד ת"ת ויסוד, ומ"מ לא חי רק ע' שנה שהוא עין דלתתא, והעין דלעילא הי' בבחי' מקיף, וזהו משבחר ביעקב שהוא עולם התיקון ובניו שהם מרכבתא תתאה קבע להם חדש של גאולה שהוא הגילוי דשם הוי', ולכן יפה שעה א' בתשו' מעש"ט בעוה"ז דזהו באתי לגני לגנוני שעמדו ז' דורות צדיקים והשביעי חביב שהוריד התורה למטה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא¹⁶⁵.

-------------------- * --------------------