זהר כו' ת"ח ברזא דשמא קדישא

רסט, אשבת פ' יתרו בעזר"ה

זהר (דס"ז ע"ב בתחלת פ' יתרו), ת"ח ברזא דשמא¹ קדישא² איהו מלך וכהן דמשמש תחותי' ברזא דקדושה בין לעילא בין לתתא, אית מלך לעילא דאיהו רזא דקדש הקדשי' ואיהו מלך עילאה ותחותי' אית כהן רזא דאור קדמאה דקא משמש קמי' ודא אקרי כהן גדול לסטרא דימינא. אית מלך לתתא דאיהו כגוונא דההוא מלך עילאה ואיהו מלך על כולא לתתא, ותחותי' אית כהן דמשמש לי' רזא דמיכאל כהנא רבה. דאיהו לימינא, ודאי בסט' דקדושה אית מלך וכהן ודא איהו רזא דמהימנותא שלימתא ע"כ, רסט, בוהנה תחלה יש להבין פי' המלות של זה המאמר במ"ש ברזא דשמא קדישא איהו מלך כו', דהנה סתם שמא קדישא הוא בחי' מל' דא"ס, וגם ע"ס דאצי' הנמשכי' ממל' דא"ס נק' בחי' שם בלבד על היות בחי' מל' דא"ס ג"כ רק בחי' שם בלבד מעצמו' הא"ס, וידוע דבחי' מל' דא"ס שרש לי"ס דאצי' ע"כ נק' גם הי"ס שמא קדישא. והיינו שאמר ברזא דשמא קדישא דהיינו בחי' מל' דא"ס שנק' רזא דשמא קדישא איהו מלך וכהן דמשמש תחותי' כו', פי' איהו מלך היינו בחי' בינ"ה דאצי' שהיא בחי' גילוי האור מאין ליש.

ומ"ש בין לעילא בין לתתא היינו בין בעולם האצי' שהוא לעילא ובין בבי"ע שהוא לתתא אית מלך וכהן, בחי' מלך היינו בחי' המשפיע וכהן הוא המשכת את המלך לגרום את ירידת השפע מן המשפיע עד"מ המשרת את המלך שמביא כל עבדיו לפניו ואין מלך בלא עם³ כידוע, וכמ"ש ברוב עם הדרת מלך⁴, א"כ ע"י המשרת הזה נעשה מלך על עם כי המשרת מביא את העם לפניו ואזי נק' מלך עליהם ובלתי הבאתו לא היו העם נמצאים לפני המלך ולא הי' נק' מלך כשיושב לבדו. וכך הוא למעלה בענין ירידת אור השפע מן המאציל באצי' הנה בחי' בינה נק' מלך להיותה מאיר ובא בבחי' גילוי אור וכמ"ש אלקים חיים ומלך עולם⁵ עולם זה הוא עולם הנאצל ומלך של זה העולם הוא בחי' בינה שנק' אלקים חיי"ם⁶ כידוע. ובחי' כהן דמשמש תחותי' היינו בחי' חסד דאצי' דהיינו בחי' אהבה אשר היא בבחי' תענוגי' ונק' אהב"ה בתענוגי', ולהיות כי בחי' החכ' הוא בבחי' העלם עדיין ואינו מושג כידוע ע"כ אין העונג נרגש בחכ' אבל בבינה⁷ שהוא מושג ע"כ האהבה שנולדה מההשגה יש בו הארת העונג. וע"כ יש במדה זו כח ועוז להמשיך גם לב אחרים הנפרדים כענין דוגמת דברים היוצאים מן הלב שפועלים אהבה בלב זולתו כמים הפנים⁸ כו', וזהו ענין העלאה מלמטה למעלה שהרי האהבה שנמשכי' בה הנפרדים למעלה הוא בא בדרך העלאה מלמטה למעלה. ואמנם כדי שיהי' אור אהבה זו בהם מלמטה למעלה לזה נמשך כח ועוז להם מלמעלה למטה, והוא בחי' אהבה העליונה של המשפיע אל המקבל וכמ"ש אהבת עולם אהבתיך⁹ ע"כ משכתי"ך חסד אהבת עולם היינו חסד זה דמשפיע שיורד מלמעלה למטה כדי להמשיך את המקבל אליו בהתפעלו' אהבה מלמטה למעלה, [oldpage_שצד] וזה הי' מדריגת אהרן הכהן שנא' בו בהעלותך את הנרות¹⁰ וכמ"ש במ"א שהי' בכחו להעלות כללות נ"י באהבה מלמטה ע"י המשכת אהבה שהמשיך בהן מלמעלה רסט, גלמטה בימין מקרבת וע"כ הי' רודף שלום¹¹ כו'. וכך הוא למעלה בבחי' חסד דז"א שנק' אהבת עול"ם כו' שמושך אהבה וחסד בכל פרטי חלקי האורות דאצי' שעי"ז יוכלו לעלות ולידבק במאציל באהבה מלמטה למעלה, וזהו שנק' כהן דמשמש תחותי' עד"מ המשרת שמביא כל העם לפני המלך ע"י שמושכם באהבה כו' ואז יתגלה מלך עליהם ונק' מלך להשפיע כו' ואם לא הכהן הזה לא הי' נק' מלך. וז"ש והוכן בחס"ד כסא¹², פי' כסא המלך היינו שהמלך יורד ומשפיל א"ע לישב עלי' למלך והוכ"ן הכס"א הזה בחס"ד דוקא דהיינו ע"י כהן המשרת שמביא את העם כו' להיות נק' מלך על עם כו', ואין מלך בלא כהן ואין כהן בלא מלך משום דאין המלך מתפשט במלוכה רק ע"י הכהן ואין לכהן עבודה להביא העם רק לפני המלך כו' וע"כ בין לעילא בין לתתא אית מלך וכהן דמשמש תחותי' משום דהא בהא תליא ושניהם ענין א' הוא וד"ל.

וזהו שאמר אית מלך לעילא ברזא דקדש הקדשי', פי' בחי' בינה דאצי' נק' קדש הקדשי"ם¹³ לפי שחו"ב נק' קדשי"ם¹⁴ ובחי' כת"ר נק' קד"ש הקדש"י'¹⁵ כידוע, ולהיות שהתגלות העונג העליון דע"י הוא בבינה¹⁶ דוקא להיות מושג כידוע וכנ"ל, ע"כ אמר דמלך לעילא הוא ברזא דקדש הקדשי' ומבחי' בינה דוקא מתפשטת גילוי אור השפע לכל האצי' כידוע. וכהן דמשמש תחותי' רזא דאור קדמאה דאקרי כה"ג פי' אור האהבה והחסד שנולד ראשון מאור הבינה, ומה שנק' כה"ג היינו לפי שעולם האצי' כולו מקבל הימנו בחי' המשכת אהבה וחסד כל חד וחד לפום שיעורא דילי'¹⁷ והוא כוללם יחד, וע"כ נק' כהן גדול לפי שגדולת התפשטו' חסדו מאיר בכל האצי' כולו מראש ועד סוף והוא לסטר ימינא דוקא כי הרי ימין מקרבת¹⁸ וחח"נ הוא קו הימין¹⁹ כידוע וד"ל.

אך הנה כ"ז בבחי' האצי' דשם אמרו דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד²⁰ הכל בבחי' א"ס, אבל למטה בבי"ע שהן עולמות הנפרדים יש מאין בבחי' גבול אית מלך וכהן גם שם. אבל הכהן דשם הוא בבחי' גבול והוא בחי' חסד דבריאה רזא דמיכאל כהנא רבה שהוא המקריב נשמות ע"ג המזבח²¹ כידוע, פי' מזבח היינו רסט, דבחי' מל'²² דאצי' כידוע, והנשמות ומלאכי' שנבראו יש מאין המלאך הזה מקריבן למעלה מן המזבח דהיינו לאשתאבא בגופא דמלכא²⁴ שהוא בחי' ז"א. והיינו ע"י בחי' המשכת אהבה שממשיך בכל הניצוצי' בזאת הוא מעלה אותם לידבק באצי' באהבה כענין הנ"ל באהבה רבה דאהרן שהי' ממשיך בכנ"י כו', ונק' מיכאל כהנא רבה זה בשם כהן דמשמש להאי מלך דלתתא כי על ידו יומשך בחי' מלך דלתתא כי אין מלך בלא עם כנ"ל בביאור כהן ומלך דאצי'. ובחי' מלך דלתתא היינו בחי' מל' דאצי'²³ שמתפשט בבי"ע להיות מלך על עם נפרד יש מאין כו' והוא ממש כגוונא דההוא מלך עילאה שהוא בחי' בינה דאצי', אלא שבחי' בינ"ה היא בחי' גילוי להאיר באצי' ובחי' מל' הוא בחי' הגילוי להוות בריא' יש בע"ג כו'. וכמ"כ בחי' מיכאל זה דהיינו חסד דבריאה הוא ממש כדוגמת כהן גדול דאצי' שנק' אור קדמאה כי להביא ולהעלות הנברא לגבי הבורא הוא ענין א' כמו להביא הנאצל לגבי המאציל כו', וגם מיכאל זה לסטר ימינא דוקא וכמ"ש והוכן בחסד כסא וכסא זה יתפרש על בחי' כסא דמל' דאצי' שנק' כס"א הכבוד²⁵ כידוע וד"ל.

ומה שאמר ודא איהו רזא דמהימנותא שלימתא כי כל בחי' היחודי' העליוני' בין באורות דאצי' שנק' מהימנותא עילאה ובין בי"ס דבי"ע שנק' מהימנותא תתאה הכל נעשה ע"י בחי' הכהן הזה שנק' מיכאל למטה ואור קדמאה למעלה להיותו בחי' ממוצע לחבר המקבל אל המשפיע, וכמו אהרן כה"ג שנק' שושבינא דמטרוניתא²⁶ לחבר הכלה אל החתן שהוא בחי' יחוד דזו"נ ואין היחוד אלא ע"י הנשמות שעולין ע"י כהן זה. ונמצא הכהן הזה עושה בחי' שלימו' העליונה בכל האורות העליוני' דאבי"ע להיות נק' מהימנותא שלימתא דוקא כידוע דעיקר השלימות הוא ביחודי' דדכר ונוק' דוקא וכמ"ש במ"א ע"פ זכר ונקבה כו'²⁷ ויקרא שמם אד"ם ויברך אות"ם²⁸ אלקי'²⁹ כו' לפי שהברכה היא מעצמו' המאציל והיא אינה באה רק כשיש יחוד דדכר ונוק' למטה וד"ל.

בסטרא אחרא³⁰ אית מלך וכהן, מלך דאקרי מלך זקן וכסיל³¹ ותחותיה אית כהן דמשמש ואקרי כהן און ודא הוא ער, ארזא דכתיב ויאמר אפרים אך עשרתי³² מצאתי און לי בגין דחילא דא שלטא על ההוא עובדא דעבד ירבעם ובדא אצלח, רזא דמלה כד האי מלך וכהן אתכפיין ואתברו כדין כל סטרין אחרנין אתכפיין ואודן לי' לקוב"ה כדין כתי' ונשגב ה' לבדו³³ כו', ורזא דא ממש עבד קוב"ה בארעא דתבר מלך זקן וכסיל דא הוא פרעה ומשום דאמר למשה לא ידעתי את הוי'³⁴ כו' בעא קוב"ה דיתייקר שמי' כמה דאיהו יקירא לעילא, כיון דאלקי לי' ולעמיה אתא ואודי לקוב"ה, לבתר אתבר ואתכפייא ההוא כהן און יתרו³⁵ דמשמש תחותיה ואודי לקוב"ה ואמר ברוך ה' אשר הציל³⁶ כו' עתה ידעתי³⁷ כי גדול ה' מכל האלקי' כו', ע"כ.

הנה להבין ענין המאמר בכהן און דיתרו כו' תחלה יש להקדים שרש ענין הע"ז וענין הקרבנו' לע"ז וכמבואר בכתובי' הרבה עבודת ההקטרה שהיו מקטירים לבעל ולאשירה וכמו הקרבנות דבלק ובלעם³⁸ בפר ואיל במזבח כו' וכמ"ש ויזבחו את זבחיהם לשעירים³⁹ כו' והיו מקריבים גם פרים וכבשים ועופות כדוגמת הקרבנות דקדושה שהיו מקריבין ע"ג המזבח בבהמ"ק. ויובן שרש ענין הקטרת והקרבת הפרים והכבשים לע"ז בדוגמא שיש בקדושה העליונה בקרבנות ע"ג המזבח דקדושה מאחר דאת זלע"ז עשה האלקי'⁴⁰ הרי הקליפה נדמה לקדושה כקוף בפני אדם⁴¹ כידוע. והנה בקדושה האלקי' הי' הקרבן מצוה להעלות דם וחיות הבהמה הטהורה ע"ג המזבח כמו הפר ששרשו למעלה נמשך מבחי' פני שור⁴² מהשמאל⁴³ שבמרכבה העליונה דקדושה שממנו מסתעף ונמשך כל חיות הבהמו' הגשמיי' למטה כידוע, ובהעלות החיות מן הפר הגשמי הנה הוא עולה עד מקור חוצבו בפני שור הזה ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח⁴⁴ כידוע בהעלות המקבל לשרשו הוא מושך רוח המשפיע אליו להוסיף בו חיות ושפע כו'. וכך ע"י העלאת [oldpage_שצה] חיות הפרים והכבשים מפני שמוסיפין כח ועוז במקור חוצבם שהוא בחי' פני שור הנ"ל עי"ז גורמים שיומשך אח"כ תוס' ברכה ושפע מפני שור למטה, והוא הטעם שהקרבנות נק' מזון למרכבה העליונה, ועד"ז גם בחי' פני שור הז"ה נעשה קרבן והעלאה למעלה לגבי מל' דאצי' כו'. וכן עד"ז יובן בקרבנות העופות שהם מבחי' פני נש"ר⁴⁵ כו', ואר"י' דאכי"ל קרבנין⁴⁶ היינו מפני שהוא בחי' פני ארי' להימין⁴⁷ שבמרכבה המעלה אותם למעלה ע"כ הוא מוציא מהם החיו"ת הגשמי ומקשר אותם לגבי מקור חוצבם הראשון שהוא אש דשכינה שע"ג המזבח כמ"ש אש תמיד⁴⁸ תוקד ע"ג המזבח ונק' אש של מעלה כו'. וע"ד הזה אשר ער, בבקדושה האלקי' יובן גם במנגד לקדושה שנדמה כקוף כנ"ל שנק' אלקי' אחרים מבחי' אחוריי' דמל' דקדושה שעושה ג"כ ע"ד הזה והוא השרש של הקטרת והקרבת הקרבנות לע"ז שנק' אלקי' אחרים, כי כמו שיש בחי' מרכבה בקדושה כך יש בחי' מרכבה טמאה⁴⁹ בהיכלות דקליפות והיינו שרש חיות כל בהמות וחיות הטמאות⁵⁰ ככלב וחזיר וסוס וכיוצא כידוע ששרשן מג"ק הטמאות לגמרי.

ויובן זה ע"ד הפשוט שהרי אנו רואים מה שיולדו בהמות טמאות מזווג זכר ונקבה טמאים הרי הוא כדוגמא שיולדו בהמות טהורות מזווג זכר ונקבה טהורים, ובהמה נלמד מאדם, שישראל נק' אדם⁵¹ כו' ובפירוש אמרו דג' שותפין יש⁵² כו'. והרי עיקר כח המוליד נפש חדשה מזוג זכר ונקבה הוא הקב"ה דהיינו מאורו' אשר בסט' דקדושה בי"ס דבי"ע כו', כי הזכר בפ"ע אינו מוליד ולא הנוק' בפ"ע ובמה שמתייחדים יולידו נפש, אין זה אלא מכח האלקי' המתלבש בהם כשמתייחדי' יחד כו', וע"כ הנפש דוקא נמשך מלמעלה אבל הגופי' נמשכי' מן האב והאם. וכיוצא בזה בנפשות אוה"ע הגופים נמשכים מן האב והאם והנפש נמשך בהיחוד של זכר ונקבה באוה"ע מסט' דקליפה אשר באורות דבי"ע דקליפה כו' שהן ג' קליפו' הטמאות⁵³ כידוע, וכמו"כ בבהמות הטמאות שנולד ביחודם נפש החי נמשך ג"כ מהיכלות דקליפה מבחי' מרכבה הטמאה דשם כו'. והכלל הוא לפי שאת זלעו"ז ממש עשה האלקי' וכמו שיש ע' נפש בישראל⁵⁴ מסט' דקדושה כך יש ע' שרים⁵⁵ דקליפה כמ"ש יצב גבולות עמים⁵⁶ למספר בנ"י, וכל שר מע' השרים יש לו חלק מיוחד בארץ כולל חלקי דצח"מ שמשפיע להן מרב טובו וחסדו והיינו דוקא כשמקריבין ומקטירין לו זבח ומנחה מבהמה וחי' השייך לו וכפי אופן העלאת חיו' הקרבן שנכלל במקור חוצבו דקליפה כך הוא ממשיך משם שפע חדשה משום דרוח אייתי רוח כו', וע"ד שנולדי' נפשות ובהמות הטמאו' ביחוד זכר ונקבה טמאי' כנ"ל וכן בהיפך כאשר ימות נפש הטמאה או בהמה הטמאה הנה תסתלק למקור חוצבה⁵⁷ בקליפה כו'. וא"כ הרי גם ההעלא' דחיות בקרבן של בהמה הטמאה להיותה עולה ונכללת במרכבה הטמא' הרי [בהכרח] שגורמת ירידת אור ושפע חדשה למטה, וכנ"ל בענין קרבנו' דקדושה, וזהו שרש ענין הקרבנו' לע"ז שהיו מקריבין לאותו כוכב אשר ידוע שהוא שייך אל אותה ההעלאה שמעלין בקרבן ידוע, וכפי אופן שהיו רוצין לקבל ער, גמכוכבי' ומזלו' דקליפה כך היו מקריבין קרבן כדי לעורר אותו השרש והמקור בקליפ' השייך לאותה ההשפעה דוקא ולא היו מקריבין אלא דוקא בדוגמא לאותו הכוכב כי רוח אייתי רוח כו'. וזהו שאמרו עובדי הבעל⁵⁸ ומאז חדלנו לקטר⁵⁹ למלכ"ת השמי"ם חסרנו כל כו' לפי שהקטרתם הי' הכל בחי' העלאה למעלה בכחו' דקליפה ליתן להן כח ועוז עי"ז כנ"ל במרכבה דקדושה ועי"ז היו ממשיכי' מהם רב טוב ושפע גשמי' בחלקי דצח"מ והיו יודעין להקריב לכל שר ושר פרטי כפי מדרגתו למעלה כו'. אמנם בדרך כלל כל הע' שרים הן כלולי' בז' מדות⁶⁰ בלבד והן הכנעני והחתי⁶¹ כו' רק שנחלקי' כאו"א לי' כידוע ואח"כ מתחלקי' עוד לרבבות מדרגות עד שיש ריבוא רבבות התחלקות בכמה מיני ע"ז כמו שאמרו ז"ל באברהם שהי' לומר ד' מאה פרקי' במס' דע"ז⁶² כו' וד"ל.

והנה יתרו הי' כומר לע"ז הגדול מכל הכומרים דהיינו שהי' כולל כל הכומרים לפי שהי' יודע לעבוד העלאות הקרבנות לכל ריבוי התחלקות המדריגות דקליפ' לכאו"א ההעלאה השייך לו דוקא, ודרך כלל הי' יודע להעלות קרבן לכל הע' שרים דקליפה לכאו"א כפי הראוי לו בכדי להמשיך ממנו אור ושפע חדשה כו' לפי שפרעה הי' מולך בכל הארץ⁶³ כידוע והי' כולל ע' שרים כולם ע"כ יתרו שהי' לו לכהן עובד ע"ז הי' כולל כל הקרבת ע"ז ששייך לכללות הע' שרים כו', וכאשר הי' יתרו מקריב ומעלה מכל מיני העלאות הכוללי' כל הע' שרים הרי ודאי שהי' יכול להמשיך מכולם יחד כו'. והנה בסט' דקדושה הוא ענין מיכאל כהנא רבא הנ"ל שבכחו להעלות כל הניצוצי' דקדושה ומקריבין ע"ג המזבח דקדושה כנ"ל שהוא ממשיך עי"ז להיות מלך על עם מבחי' מל' דאצי' דקדושה כמבואר למעלה, לפי שהוא היודע איך להעלות ההעלאו' ולהמשיך ההמשכות ובכלל ממשיך הוא בחי' מל' דקדושה וכנ"ל באריכות ממשל המשרת את המלך כו'. וכך בסט' דקליפה הרי יתרו בהקרבת והעלאות קרבנותיו בכללות לכללות הע' שרים דקליפה הי' ממשיך עי"ז בחי' מל' דקליפה שנק' מלך זקן וכסיל כו', כי אין מלך בלא כהן וכנ"ל במלך וכהן דקדושה כו'. וע"כ נק' יתרו כהן און והוא כדוגמא ממש דכהן דקדושה שנק' מיכאל כהנא רבא הנ"ל, וזהו כללות ענין המאמר במ"ש בתחלת המאמר דבסט"א אית מלך וכהן כו' וד"ל.

ער, דולהבין ביאור פרטי דברי המאמר והטעם שנק' מלך זקן וכסיל דוקא, הנה יש להבין תחלה שרש ענין פרע"ה ומה שאמר לא ידעתי את הוי'. וגם להבין שרש ענין הי' מכות לאיזה טעם היו. דהנה פי' פרע"ה הוא ענין עור"ף⁶⁴ כידוע, ושרש הענין הוא כי יש ג' מוחין בגלגלתא הנקראי' חב"ד כידוע, והנה מוח החכ' ומוח הבינה עומדי' בגלגלתא שניהם זה אצל זה ומוח הדעת עומד למולם ונגדם לצד העורף שבראש כמבואר זה גם בספרי הטבע⁶⁵, והעורף הוא המכסה למוח הדעת ומלבישו ומעלימו ונמצא מוח הדעת הוא עומד בין ב' מוחין חו"ב ובין העורף כו', וידוע שהעורף הוא הנק' אחוריי' כי הוא עומד מול הפנים שבראש ממש כמ"ש כי פנו אלי עורף ולא פנים⁶⁶ כו' וכידוע. והנה ידוע בענין מקור שרש כל הקליפו' שהן מז' מלכין קדמאין דתהו שמתו כמ"ש ואלה המלכים⁶⁷ אשר מלכו בארץ אדו"ם לפני מלוך מלך לבנ"י כו', והרי ידוע דמלך הראשון שהוא בלע בן בעור הוא בחי' [oldpage_שצו] הדעת⁶⁸ שהוא מקור המדות⁶⁹ ולהיותו מתפשט בקליפה נק' בלע לפי שמכסה ומסתיר בחי' מוח הדעת דקדושה והוא בחי' העורף המכסה מוח הדעת כנ"ל, ובלע מלשון ולא יבאו לראות כבלע את הקדש⁷⁰ כו' מפני שמבליע ומעלים את אור הדעת דקדושה ונעשה שרש המדות הרעות דקליפה למטה כו'. כי הנה השכחה הוא היסח הדעת ובהיסח הדעת מן המדות ממילא אין למדות חיות ואור מן השכל ונופלים בגסות והגשמה. וזהו השמר לך פן תשכח⁷¹ את ה' כו' מפני שהשכח"ה שרש לכל הרע שבז' מדות לפי שהדעת הוא המתפשט במדות להחיותם כידוע ובהיסח הדעת מהם ממילא יפול הנופל כו', וזהו ישראל לא יד"ע כו' הוי גוי חוטא⁷² כו' וכמ"ש במ"א. וזהו הי' שרש פרעה למעלה בבחי' עורף דקליפה שנק' אלקי' אחרים לפי שעומד באחוריי' דמוח הדעת דקדושה ומעלימו ומסתירו כנ"ל, וע"כ אמר פרעה למשה לא ידעתי את הוי' לפי ששרשו הי' בבחי' מלך הראשון שנק' בלע הוא המבליע ומכסה מוח הדעת דקדושה ע"כ אין לו בחי' הדעת בהוי', כי עיקר שם הוי' שבמדות דקדושה הוא ע"י מוח הדעת המתפשט בהן וע"כ לא השיג והכיר רק בשם אלק"י' כמשי"ת בסמוך.

והנה ידוע דעיקר השבירה לא הי' רק במדות⁷³ בלבד והן ז' המלכים שמתו שהוא בחי' ז"ת בלבד, אבל בבחי' ג"ר לא הי' בחי' שבירה⁷⁴ כלל כי חכמה ובינה לא נשברו רק בחי' רעא, אאחוריי' שבהם נפלו⁷⁴ כו', ואמנם במדות הי' השבירה ועיקר השבירה הוא בדעת שהרי האהבה הרעה לא תתעורר בלתי הדעת כענין אין קישוי אלא לדע"ת⁷⁵ כו' שהדעת מתפשט במדות להחיותם והיינו באחוריי' דדעת שהוא השכח"ה כנ"ל. וע"כ נק' פרעה כסיל לפי שאין בו מהארת החכ' אחר שהחכ' לא נפלה כלל בשבירת הכלים וכמ"ש ימות"ו ולא בחכ'⁷⁶ כו' לכך ממילא נק' כסי"ל וכמ"ש וכסי"ל לא יבין⁷⁷ לא יחפוץ כסיל⁷⁸ כו' כי מאחר ששרש יניקתו אינו מתחיל רק מאחוריי' דדעת שנפל בשבירה כנ"ל. והטעם שנק' זק"ן לפי שנא' ואלה המלכים אשר מלכו לפני מלוך מלך לבני ישראל וידוע שמלך זה הנק' ישראל הוא בחי' התיקו"ן ואמנם בחי' מלך הראשון דתהו הנק' בלע בן בעור הרי קדם במלכותו הרבה לפני מלוך מלך דתיקון ע"כ ממילא נק' בלע זה בשם מלך זקן להיותו זקן הרבה ממלך ישראל דבחי' התיקון, אבל נק' מלך זקן וכסיל על אשר אין בו מבחי' החו"ב כלל מטעם הנ"ל דבג"ר לא הי' שבירה כלל. והמופת לזה שאין בחי' חכמ"ה בקליפות שהרי בחי' השבירה נק' מית"ה⁷⁹ וכמ"ש וימלוך וימ"ת⁸⁰ וכתי' והחכ' תח"י'⁸¹, ולזה הטעם מצינו שעיקר הכח והעוז שיש לכאו"א למסור נפשו על קדה"ש היינו רק מצד הארת בחי' חכמ"ה⁸² כח מ"ה⁸³ שבנפשו להיות שאין בקליפות כח לנגדה להסתיר אורה כו' וד"ל.

ומעתה יובן שרש ענין הי' מכות שנעשו במצרים, דהנה כתיב מלך אלקי' על גוים⁸⁴, פי' שעיקר יניקת החיצוני' הוא רק משם אלקי"ם ולא משם הוי' כלל. וביאור טעם הדברים, הנה תחלה יש להבין שרש ענין הו"י' ואלק"י' דכתיב כי שמ"ש ומג"ן⁸⁵ הוי' אלקי', פי' עד"מ המגן להשמש שהוא נרתק השמש⁸⁶ הרי ידוע שהוא המסתיר ומעלים עצם האור של השמש, כך למעלה יובן בשרש ענין שם אלקי"ם שהוא בחי' כח אלקי, אך הוא הכח להסתיר ולהעלים אוא"ס וידוע שאוא"ס הוא כל יכול וגם בחי' כח המסתיר להסתיר ולהעלים האור עד שיומשך השפע בבחי' גבול ותכלית הוא ג"כ בא מאוא"ס כי גם בחי' כח המגביל הגבולים נמשך מאוא"ס⁸⁷, ואע"פ שאוא"ס בעצמו בלתי מוגבל אבל מאחר שהוא כל יכול ונק' א"ס בהכרח שלא יחסר כל ואם לא הי' באפשרי להמצא ממנו גם בחי' הגבול הרי אינו שלם ואוא"ס נק' שלם בתכלית השלימות ע"כ בהכרח שגם שם אלק"י' זה המסתיר הנ"ל יש לו כח ושרש באוא"ס עצמו כדי רעא, בשיהי' מסתעף עי"ז בחי' מציאת כל הנבראי' והעולמות בבחי' הפירוד בפ"ע כו' וכמ"ש במ"א וד"ל. והנה שם הוי' הוא היפך זה השם דאלקי' המסתיר כו' כי שם הוי' מורה דוקא על בחי' גילוי אוא"ס ביו"ד וי"ו ה"א⁸⁸ כו' כידוע דשם הוי' באצי' דשם אמרו איהו וחיוהי וגרמוהי חד כו', וזהו כמשל השמש עם המגן שהשמש הוא גופו של מאור והמגן הוא הנרתק להסתיר אורו כנ"ל, כך כתי' כי שמש ומגן הוי' אלקים כלומר ב' שמות הללו הוי' ואלקי' שניהם יחד נמשכו מעצמו' אור הא"ס אלא ששם הוי' הוא בחי' גילוי אורו והמגן המסתיר שם הוי' זה הוא בחי' שם אלקי' שמסתיר ומעלים על הארת שם הוי' כמו השמש ומגן וד"ל. והנה מאחר שנא' מלך אלק"י' על גוים הרי מבואר ששרש יניקת הגוי"ם הוא משם אלקי"ם דוקא המסתיר וע"כ גם אוה"ע קרו לי' אלקא דאלקייא⁸⁹ כידוע, אבל אינם מקבלים יניקה כלל משם הוי' כי שם הוי' הוא בחי' גילוי אוא"ס כנ"ל, וכידוע פי' דשם הוי' הי' הוה ויהי'⁹⁰ בלי שינוי כלל כמ"ש אני הוי' לא שניתי⁹¹ דוקא שם הוי' זה אין בו שינוי ואוה"ע להיותם מקבלים בבחי' הפירוד הגמור וכמ"ש ומשם יפר"ד⁹² כו', ע"כ עיקר יניקתם באה דוקא משם אלקים כנ"ל המסתיר על שם הוי' ואינם יכולים לקבל כלל משם הוי'⁹³, משא"כ בישראל כתי' כי חלק הוי' עמו⁹³ כו' וכמ"ש במ"א. ולהיות כן זהו הטעם שאמר פרעה לא ידעתי את הוי' כלומר איני מכיר ומשיג כלל לשם הוי' אלא דוקא לשם אלקי"ם המסתיר מטעם הנ"ל, כי פרעה הוא בחי' עורף דקליפה המסתיר על מוח הדעת ושרשו מבחי' אחוריי' דקדושה ולכך נק' אלקי' אחרים כנ"ל וד"ל. וכיוצא בזה ג"כ יובן מ"ש מלך אלקי' על גוים דכל הע' שרים אינם משיגים כלל בשם הוי' כי סבורים שאין גילוי אוא"ס כלל למטה מפני שבא להם דוקא ע"י בחי' הסתר דשם אלקי' וזהו שנא' רם הוי' על כל גוים כנ"ל וכמ"ש במ"א.

ובזה יובן ג"כ הטעם ענין י' מכות שהיו במצרים, כי הנה לכאורה אינו מובן מ"ש הטעם בתורה לי' מכות וידעו מצרי"ם כי אני הוי'⁹⁴ כו' וכי אם ידעו מצרים שם הוי' מה יש בזה איזה מעלה ומדרגה אחר שהם גוים וערלים כו', וגם מהו שאמר שידעו כי אני ה' למה שם הוי' דוקא. אך הנה הענין הוא די"ס דקליפה דבי"ע יש להם שרש ומקור גם בעולם האצי' אלא שמקומם ומשכנם הוא בעולם הבריאה⁹⁵ כי באצי' דאיהו וחיוהי רעא, גכו' לא ישכון שם בחי' רע כלל אפי' שרש הרע כמ"ש לא [oldpage_שצז] יגורך רע⁹⁶ כו' וכתיב טהור עינים מראות ברע⁹⁷ כו', אבל מ"מ שרש שלהם ישנו באצי' אלא שאינו נק' בשם קליפה המסתרת אך בהגיעם לעולם הנפרד שם נקראו בשם קליפה וכמ"ש ביאור דבר זה במ"א⁹⁸. והנה ע"י הי' מכות שנעשו במצרים נשברו ונפלו בחי' י"ס דקליפה מבחי' שרש שרשם באצי' והגם שלא נשברו לגמרי שהרי נשאר עדיין בחי' קליפה בע' שרים דבי"ע, אך בחי' שרשם באצי' נפל ונשבר עכ"פ. וז"ש אשר התעללתי במצרי"ם⁹⁹ כי פרע"ה ועמו הי' כולל ע' שרים כנ"ל והרי מבואר למעלה דשרש יניקת הע' שרים הוא רק מבחי' שם האלקי' המסתיר כמ"ש מלך אלקי' על גוים כו' וכנ"ל, לכך אמר בטעם העשר מכות וידעו מצרים כי אני ה' כלומר עתה יכירו וישיגו בבחי' גילוי אוא"ס שבשם הוי' ע"י הנסים והנפלאות הללו שלמעלה מן הטבע, כי הטב"ע בגי' אלקי"ם¹⁰⁰ כידוע להיות ששם אלקי"ם זה מסתיר ע"כ נמצא מציאות הטבע, אבל ע"י הנסים נגלה אור שם הוי' שלמעלה משם אלקי"ם המסתיר כו'. אך א"כ לא הי' צריך רק להראות נסים בלבד ולמה היו הנסים דוקא בענין הכאות למצרים כמו בדם וצפרדע כו', אמנם הענין הוא כי אלקי מצרים הוא בחי' אלק"י' אחרים שמקבלים מבחי' אחוריי' דשם אלקים דקדושה כנ"ל, וז"ש ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים¹⁰¹ אני ה' דוקא שם הוי' הוא העושה שפטים ודינים להשפיל ולהאביד שרש יניקו' אלקי' האחרים שמקבלים משם אלקי' דקדושה והיינו בהגלות נגלות אור שם הוי' שאינו בבחי' הסתר כלל. וזהו שאמר הטעם לי' מכות וידעו מצרים כי אני הוי' כלומר מפני ששם הוי' נגלה עליהם בי' מכות הללו וידעו וישיגו מהם שהעיקר הוא שם הוי' דוקא ולא שם האלקי"ם המסתיר כו', ולא כמו שאמר פרעה לא ידעתי את ה' אלא שם אלקי' כי ע"י המכות נפלו ונשברו י"ס דקליפה למעלה היונקי' משם אלקים וידעו וישיגו בשם הוי' דוקא וכמ"ש אני ה' לא שניתי כו' מפני שאין הטבע מסתיר לפניו.

אך עדיין יש להבין למה האריך כ"כ בסיפור הי' מכות בפ' וארא ובפ' בא. וגם מה זה ענין סמיכות לענין מתן תורה שהי' אח"כ שהוצרך לספר בהם מקודם. אמנם הענין הוא דאריכות סיפור הי' מכות הוא ענין הכנה למ"ת שאם לא הי' מכות לא הי' נגלה אור התורה לישראל בהר סיני, וע"כ האריך כ"כ בסיפורם. והענין הוא מובן ע"פ הנ"ל בפי' כללות המאמר דאית מלך וכהן בסט"א כו', משום דמלך זה הוא כולל י"ס דקליפה כמ"ש למעלה דפרע"ה הוא עורף שעומד לנגד הדעת רעא, דשכלולי' בו הז' מדות וכל מדה כלולה מי' הרי ע' שרים כו'. והנה ידוע בכללות ד' עולמות דאבי"ע שהאצי' בחכ' ובינה בבריא'¹⁰² ומדות ביצי' כו' והוא ד' אותיות דשם הוי' יו"ד בחכ' בבחי' האצי' ה"א בבינה¹⁰³ בבחי' בריאה כו' כידוע דאבא מקנן באצי'¹⁰⁴ ואימא מקננא בכורסייא¹⁰⁵ וז"א ביצי'¹⁰⁶ ומל' בעשי'¹⁰⁷ כו', וא"כ הרי התורה ששרשה מבחי' אור אבא כידוע דאורייתא מחכמה עילאה נפקת¹⁰⁸ הרי היא מבחי' האצי' דשם אמרו דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' ולא יגורך רע כתיב שאין שם אפי' שמץ מן הרע גם להיות נמצא משם שרש לרע וכמארז"ל אין רע יורד מלמעלה¹⁰⁹, וא"כ לפ"ז לא הי' באפשרי שיתגלה אור דתורה למטה בלתי הקדמת יו"ד מכות בי"ס דקליפה כי אור האצי' לא יסבול שום דבר רע כנ"ל. ואע"פ שאין רע באצי' מ"מ יש שם בחי' השרש לקליפה כנ"ל ע"כ הוצרך להשפיל בתחלה י"ס דקליפה בשרשם באצי' ואזי יוכל אור דתורה שבאצי' לבא לידי גילוי למטה כו', והיינו שרש ענין אריכות סיפור הי' מכות בהכנעת פרעה שכולל ע' שרים כדי שאח"כ יוכל להיות מ"ת בגלוי וד"ל.

אך הנה אע"פ שפרעה ועמו כבר נכנעו בי' מכות בעוד ישראל במצרים עכ"ז עדיין לא הי' אור דתורה נגלה לישראל כ"א ע"י הכנעת יתרו כהן מדין ג"כ, וזהו שסמך פ' יתרו לפ' מ"ת בחדש השלישי כו' דאם לא הכנעת יתרו לא הי' התורה ניתנה לישראל וכמבואר זה במאמר הזהר הזה שזהו כללות תוכן הענין שהקדים לבאר בענין מלך וכהן כו'. וביאור הדברים למה יש צורך עוד בהכנעת יתרו אחר שכבר נפלו ונשברו י"ס דקליפה בהכנעת פרע"ה דקליפה כנ"ל, הנה הענין יובן ע"פ הנ"ל בענין שרש יתרו כהן און שהוא בחי' חסד דבריאה דקליפה דוגמת בחי' מיכאל כהנא רבא בסט' דקדושה כו' וכנ"ל באריכות. והנה מבואר למעלה דיש כח ועוז במיכאל כהנא רבא דקדושה להעלות מ"ן מכל הניצוצו' דקדושה ולעשות בחי' יחודים עליונים בי"ס דקדושה שבאצי' המתלבשי' בבריאה ולהוסיף אור בהן והיינו בחי' מלך דקדושה דכהן המשמש תחותי' מביאו וממשיכו בבחי' גילוי אור למטה כו', וכך ממש יש כח ועוז לבחי' כהן און דקליפה להעלות מ"ן מנשמות החיצוני' כו' ולייחד יחודי' בי"ס דקליפה עד שהי' ממשיך אותם לבוא בבחי' גילוי למטה, והוא בחי' מלך דקליפה שנק' פרע"ה והיינו ע"י שהי' מחזק שרש הי"ס דקליפה למעלה באצי' ע"י העובדות בקרבנות והעלאות שהי' יתרו יודע לעבוד לכאו"א כנ"ל. ונמצא מובן מזה דהגם שכבר נפלו ונשברו הי"ס דקליפה משרשם כמו שהם ערב, אבאצי' אבל מ"מ לא נאבדו לגמרי כי מקומם נשאר בעולם הבריאה כנ"ל, וא"כ הרי הי' ביכולת יתרו כהן און לעורר אותם מחדש בהעלאות קרבנות ולחזק הארת שרשם באצי' ולהביאן לידי גילוי אור בבי"ע כו', והדרא קושיא לדוכתה שלא הי' באפשרי להיות מתן תורה מאצי' לבריאה אחר שנמשך מלמעלה בחי' י"ס דקליפה ע"י הכהן און כו', אשר לפ"ז הטעם בהכרח הי' שיכנע בתחלה גם יתרו כהן און ויתגייר¹¹⁰ ואזי לא יהי' בחי' כהן דמשמש למלך דסט"א ולא יתחזק הארת י"ס דקליפה מחדש ולא יזיקו להסתיר אור דתורה וד"ל. וכל זה דוקא עכשיו מפני שמקום הקליפות נשאר בעולם הבריאה עכ"פ ויש חשש שיתחזק שרשן באצי' ע"י כהן און, אבל לעתיד לבא יהי' ביטול הרע מכל וכל וכמ"ש ואת רוח הטומא'¹¹¹ אעביר מן הארץ לגמרי וכן ובלע המו"ת¹¹² כו' אזי לא יהי' חששא כלל מהתגברו' החיצוני' ע"כ נא' לעתיד ונגלה כבוד ה'¹¹³ וראו כל בשר כו' כי עין בעין נראה אתה ה'¹¹⁴ כו' ולא יהי' נצרך כלל לאכפיי' לסט"א בתחלה, משא"כ עכשיו שיש להם לע' שרים שרש למטה בבריאה עכ"פ לכך הוצרך לסמוך גם הכנעת יתרו מקודם למ"ת וזהו שסמך פ' יתרו לפ' מ"ת דבחדש השלישי כו' וד"ל.

[oldpage_שצח] ואחר כ"ז יתבארו פרטי דברי המאמר הנ"ל, בסט"א אית מלך וכהן דאקרי מלך זקן וכסיל ותחותי' אית כהן דמשמש ואקרי כהן און כו', כבר נתבאר כל זה למעלה דמלך זהו בחי' מלכו' דקליפה שכלולה בי"ס דקליפה דאצי' וכהן און הוא בחי' חסד דבריאה דקליפה דמשמש תחותי' להעלות מ"ן אליו ולהמשיכו עי"ז למטה כו' וכנ"ל באריכות גם הטעם שנק' מלך זקן וכסיל כו', ואח"כ מביא ראי' לביאור ענין כהן און זה כמ"ש הה"ד¹¹⁵ ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי בגין דחילא דא שלטא על ההוא עובדא דעבד ירבעם ובדא אצלח, פי' כי הנה ירבעם ביטל עולי רגל מלבוא לירושלים¹¹⁶ מפני שמלכי בית דוד יושבין בעזרה¹¹⁷ והוא הי' צריך לעמוד שם כידוע בדברי רז"ל וע"כ התחכם לעשות עגלי זהב בשומרון¹¹⁸, ולכאו' מה הי' הוצרך לעגלי זהב הללו. אך הענין הוא דכתי' את זלעו"ז עשה האלקי' כו', ויש י"ס בקליפה לעומת י"ס דקדושה וכמו שבג' רגלים הי' בחי' יחודים עליונים בע"ס דקדושה ועי"ז נמשך רב טוב ושפע למטה כידוע, כך יש בחי' יחודי' בסט"א בע"ס דקליפה שעי"ז נמשך מהם טוב ושפע גשמי' כנ"ל בענין הקטרות והעלאות לע"ז כמו ע"ז דפעור וכיוצא בו. וע"כ התחכם ירבעם להמשיך שפע גשמיו' לישראל מצד אחר והוא בעגלי זהב לעשות בהם יחודים בע"ס דקליפה ע"י כהני הבעל ועי"ז יומשך ערב, בשפע גשמיות לישראל ולא יצטרכו לקבל שפע מי"ס דקדושה כלל, וע"כ אמרו עליו שחטא והחטיא את ישראל¹¹⁹ כו' שמלבד העדר אור הקדושה הוסיף חטא ופשע במה שהגביר אורות הסט"א בעגלי זהב כו' וכידוע. והנה שרש כל הע"ז מקבלים מבחי' שם אלקי' דוקא שהוא שם ב"ן¹²⁰ דקדושה וכמ"ש מלך אלקי' על גוי"ם כו', ואמנם הנה ידוע דשרש שם ב"ן דנוג"ה דבי"ע הוא מז' המלכי'¹²¹ דתהו שבהן נא' וימלו"ך וימת ומלוכה הוא בשם אלקי' שהוא שם ב"ן וידוע דבחי' התהו קדם לבחי' התיקון¹²² כו', וכמ"ש לפני מלוך מלך לבנ"י וע"כ נק' מלך זק"ן כנ"ל. ע"כ אמר אפרי"ם שהוא ירבעם¹²³ כידוע אך עשרתי מצאתי או"ן לי כו', פי' עשרתי כי המשיך רב טוב וחיות מבחי' התה"ו שגדול מבחי' התיקון ע"י שעשה העגלי זהב והמשיך הע"ס דקליפה דבתהו יש עוש"ר גדול להיותם בשרשם גבוה מאד, אך כשנפלו בשבירה נתגשמו האורות ונעשים בחי' קליפות כמו כל מיני חיות גשמיות וכל התענוגי' הגשמי' כו'. והיינו שאמר אך עשרתי עוש"ר גדול כי מצאתי און לי פי' כהן או"ן דמשמש ומעלה מ"ן בעבודה והקטרה כדי שיומשך העוש"ר הזה כמ"ש למעלה בביאור ענין הכתוב במה שאמרו עובדי הבעל ומאז חדלנו לקט"ר למלכת השמים חסרנו כל כו' וד"ל. וזהו שמפרש ראי' זאת ממ"ש מצאתי או"ן לי בגין דחילא דא דהיינו ע"ס דקליפה שלטא על ההוא עובדא בהעלאת מ"ן דהקטרה לע"ז, ומפרש או"ן זה לשון כח כמ"ש כחי וראשית אונ"י¹²⁴ לפי שכהן זה הוא הממשיך תוס' כח ועוז בע"ס דקליפה להמשיך למטה וע"כ נק' בשם כהן און, וז"ש מצאתי או"ן לי פי' מצאתי על כה"ן שימשיך האו"ן כו' ולכך נק' יתרו כהן או"ן כנ"ל וד"ל.

רזא דמלה כד האי מלך וכהן אתכפיין ואתברון¹²⁵ כדין כל סטרין אחרנין אתברון¹²⁶ ואודין לי' לקוב"ה כמ"ש¹²⁷ ונשגב ה' לבדו כו', פי' האי מלך וכהן משום דאין מלך בלא כהן ולא כהן בלא מלך כנ"ל והיינו בחי' יחוד דע"ס דקליפה שלא יהי' מתעורר לעולם באצי', פי' אתברון ואתכפיין היינו רק להשפילם מלמעלה למטה ולא ביטול מכל וכל כנ"ל דנשאר מקומם בבריאה כו' ואזי ממילא הע"ס דקליפה דבי"ע ממילא אתברון כי מלך וכהן כוללם יחד כנ"ל. ומ"ש ואודין לי' לקוב"ה היינו שיודו בשם הוי' דוקא וכמ"ש ונשגב הוי' לבדו פי' שאין שם אלק"י' המסתיר לשם הוי' ודלא כפרעה שא' לא ידעתי את הוי', כנ"ל באריכות, דעיקר יניקו' החיצוני' הוא משם אלקי' דוקא והיינו שמפרש ואומר, ורזא דא ממש עבד קודב"ה בארעא דתב"ר מלך זק"ן וכסיל דא הוא פרע"ה דאמר לא ידעתי את ערב, גהוי', פי' תב"ר היינו שהשפילו מבחי' האצי' שלא ינק שם מבחי' אלקי' כנ"ל, ובחי' פרעה שנק' מלך זק"ן וכסיל מבואר למעלה. ובעא קוב"ה דיתייקרא שמי' בארעא כמה דאיהו יקירא לעילא, שמי' זה היינו שם הוי' דוקא דהוא יקיר לעילא באצי' ורצה שיתגלה שם הוי' זה גם בבי"ע כמו באצי', וז"ש בארע"א וכמבואר למעלה בפי' וידעו מצרים כי אני ה' כו'. כיון דאלקי לי' ולעמי' אתא ואודי לקוב"ה, פי' ע"י יו"ד מכות דוקא בעשותו שפטי"ם באלק"י מצרים נגלה שם הוי' וכנ"ל באריכות וד"ל.

ולבתר אתבר ואתכפיא האי כהן או"ן יתרו דמשמש תחותי' ואודי לקוב"ה פי' ואמר ברוך הוי' אשר הציל כו' מבואר למעלה שאם לא הי' הכנעת יתרו כהן און עדיין הי' תקוה לכסיל העליון הנק' מלך זקן וכסיל להמשיך שפע למטה כו', אך כאשר נכנע יתרו אין מי שיעורר ויחזק בחי' מל' דקליפה כו', והכנעתו היינו במה שא' ברוך הוי' שהעיקר הוא שם הוי' דוקא ולא שם אלקי' וביר"ך לשם הוי' באמרו ברוך הוי' דהיינו שיומשך מבחי' ההעלם שנתעלם בשם אלקי' להאיר למטה כמו למעלה, וכענין לעתיד דכתי' ונגלה כבוד ה' וכמארז"ל שיוציא חמ"ה מנרתקה¹²⁸ שהוא שם אלקי' הנרת"ק להוי' שנק' שמ"ש כו'. וזהו שאמר יתרו עתה ידעתי כי גדול הוי' מכל האלקים, ולכאורה תיבת¹²⁹ כל זה מיותר, אך ר"ל כי יש ק"ך צירופי אלקי'¹³⁰ המסתירי' לשם הוי' כאו"א מסתיר כפי כחו, ואמנם עתה ראה והשיג לשם הוי' שהוא העיקר והוא גדול מכ"ל בחי' האלקי' המסתירי' אורו כו' ולאחר שהודה גם יתרו על שם הוי' שהוא גדו"ל מכל אלקי' אח"כ דוקא נא' פ' דמ"ת זאת בחדש השלישי כו' מטעם המבואר למעלה באריכות וד"ל.

ודא ¹³¹ איהו רזא דאמרה רחל כד חמאת דמיתת כמ"ש ויהי בצאת נפשה כי מתה ותאמר בן אונ"י¹³² כו' ובג"ד אוחי יעקב ואמר בן ימין סטר ימינא ולא סטר שמאלא וכיון דהאי מלך וכהן אתברו אסתלק יקרא דקוב"ה לעילא ותתא ואתייהב אוריי' לישראל בשלימו דשולטנא על כולא. פתח וא' יודוך עמי"ם אלקי'¹³³ כו' כדין קם דוד מלכא ושבח ואוד"י למלכא קדישא, דבההוא שעתא דרוח צפון אתער והוה בטש באינון נימין דכנורא וכנורא הוה מנגן וא' שירה ומה א' יודוך עמים כו'¹³⁴. ת"ח בשעתא דקוב"ה אתער לכל אינון רתיכין למיהב לון טרפא כמ"ש ותקם בעוד לילה¹³⁵ ותתן טרף לביתה וח"ק לנערותי"ה ערב, דכדין כולהו פתחי וא' אלקי"ם יחננו ויברכנו¹³⁶ כו' כד רוח צפון אתער ונשיב וא' לדעת בארץ דרכך¹³⁷ כו', ע"כ.

הנה מה שאמר דרחל [oldpage_שצט] קראה לבנימין בן אוני משום דחמאת דמיתת כו', הענין הוא לפי שרחל למעלה הוא בבחי' מל' דאצי' שנק' רח"ל עקרת¹³⁸ הבית¹³⁹ כידוע ובצאת נפשה כי מת"ה היינו בשעה שיש יניקה לחיצוני' כמ"ש רגליה יורדות מו"ת¹⁴⁰ והוא הנק' אילנא דמותא דשליט¹⁴¹ בשעת הסתלקו' אור ממל' דקדושה כו', ובראות רחל למטה שהיא מתה ואילנא דמותא שלטא כו' חששה לנפשה פן גם הילד הנולד שרש יש לו באילנא דמותא זה דהיינו מסטר שמאלא שבה דאלקי' אחרים מקבלים משם כידוע וע"כ קראה לו בן אונ"י, כלומר שהוא בן משרש חיות הסטר שמאלא בחי' הגבורו' הקשין שבמל' וע"כ המות שולט בה כו'. אך יעקב מיד הפך הולד מסטר שמאלא לסטר ימינא וקרא לו בן ימי"ן כלומר שהפך בחי' שרש דסטר שמאלא שהי' לולד והביאו לבחי' קו הימין שבסט' ימינא וקרא לו בן ימי"ן ולולי שהפכו יעקב משמאל לימין הי' נשאר בסטר שמאלא, ע"כ אמר דאוחי יעקב שמיהר א"ע והצילו מסטר שמאלא מגבו' הקשות שבמל' כו' וד"ל. וזה מביא לראי' על פי' כהן או"ן שהוא בסטר אחרא אחר דרחל קרא' לו בן אוני מטעם זה כמבואר.

וכיון דהאי מלך וכהן אתברו אסתלק יקרא דקוב"ה כו' מבואר כל זה למעלה. ומ"ש אסתלק יקרא הוא בחי' ת"ת שהוא בשם הוי'¹⁴² דוקא. ומ"ש לעילא ותתא היינו שמאיר למטה כמו למעלה ממש כנ"ל. ומ"ש ואתייהב אורייתא מפני שהתורה הוא בחי' שם הוי' שבת"ת¹⁴³ כידוע והיינו שאמר בשלימ"ו דשלטנ"א על כולא כי שם הוי' דת"ת שולט בכללות הע"ס כו' וכידוע, ונק' עמודא דאמצעיתא¹⁴⁴ בחי' קו האמצעי דת"י כו' וכמארז"ל חרו"ת על הלוחות¹⁴⁵ כו' וד"ל.

פתח וא' יודוך עמים אלקים כו', פי' בא לבאר טעם הממשלה והשליטה שהיו ישראל שולטי' באוה"ע כולם ע"י מ"ת לולי חטאו בעגל כמבואר בדברי רז"ל¹⁴⁶, והקדים לבאר הפסוק זה יודו"ך עמים דדוד אמרו בחצות לילה ושבח ואודי למלכא כו'. דהנה ידוע דדוד מלכא הוא בחי' מל'¹⁴⁷ דאצי', וידוע שבכל חצות לילה יורדת המל'¹⁴⁸ למטה בהיכלות החיצוני' לברר בירורי' דרפ"ח ניצוצי'¹⁴⁹ וז"ש ותקם בעוד לילה ותתן טר"ף פי' רעג, אטר"ף מלשון טריפ"ה וגזילה כמו חי' הדורסת וטורפת כו'. וידוע ביאור הדברים לפי שרפ"ח ניצוצי' דתהו נפלו בקליפה ושם ב"ן הוא היורד ומברר אותן להעלותם מהיכלות החיצוני' לקדושה האלקי', וזהו פי' טר"ף כי רפ"ח עם הכולל גימט' טר"ף¹⁵⁰ כו'. ומ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טר"ף לביתה טרף זה היינו מה שלוקחין הניצוצו' מן החיצוני' שעלו בידיהם בדרך שביר"ה ונפילה מז' מלכי' דתהו וז"ש חיל בל"ע ויקיאנו¹⁵¹ שמוציאי' בלעם מפיהם כו' וזה נעשה בחי' מזון וחיות לסט' דקדושה. כי יש גבול ומדה ליניקה ושפע בסט' דקדושה והוא הנק' חק כמ"ש וח"ק לנערותי"ה כו', פי' ח"ק זה היינו בחי' קצבת המזון הקצוב לכל העולמות שבסט' דקדושה וע"ד מ"ש ואכלו את חוק"ם¹⁵² וכאשר כלה הקצבה שניתנה להם יורדת המל' לטרוף טר"ף מניצוצי' דקדושה שביד החיצוני' ונותנת מזה בחי' מזון וחיות לסט' דקדושה בחק וקצבה. וז"ש וח"ק לנערותי' פי' נערות"י' הן ההיכלות העליונו' שבסט' דקדושה ונק' ז' הנערות¹⁵³ כידוע, ויש בזה ב' מדרגות, הא' אנשי ביתה שבפנימיות העולמות ולהם נותנת טרף ומזו"ן יתר על המדה הקצובה להם כי זהו הבא מן השלל שאין לו קצבה. והב' הן נערותי"ה שבחיצוני' העולמות שנותנת מזה הטרף לחם חוקם בחק וקצבה ולולי זה הטרף הי' כלה השיעור והמדה הנמדד להם מלמעלה ע"פ קו המדה כנודע וד"ל.

והנה טרף זה¹⁵⁴ הנלקח מן החיצוני' הנה בזאת הלקיחה ממילא ניטל מהם מקור החיות וימותו וז"ש אשר שלט האדם באדם¹⁵⁵ לר"ע ל"ו כו' וכן כתיב כי גחלים אתה חותה על ראשו¹⁵⁶ כו' משום דבירידה זאת שהמל' יורדת ומתלבשת בחיצוני' גורמת להם מיתה ואבדון כו' וכמ"ש במ"א שזהו ענין הברורי' כו'. וא"כ בהכרח לומר שיש בזה הבירור מבחי' הגבורו' והדינין מאחר שהורג ליניקו' החיצוני' ופוסק חיותם ממקור חוצבם כו'. וזהו בחי' ה"ג דרוח צפון המתעורר במל' בחצות לילה ובטש בגדפוהי דתרנגולא¹⁵⁷ למטה וכידוע שזהו ענין הנותן לשכוי בינה¹⁵⁸, כי שרש ה"ג הללו במל' באין ונמשכין מלמעלה מעלה דהיינו מבחי' ה"ג שביסוד דבינה דאצי' וע"כ אמר הנותן לשכוי בינה דוקא וכמ"ש במ"א וד"ל. ואחר שבחי' ה"ג הללו פוסקי' יניקו' החיצוני' ועולין מהם בחי' הטוב שבהם לקדוש' האלקי' הנה הם עולין בשיר וזמרה ע"ד דמיון המנצח המלחמה כשמביא שלל האויב שמרנן ומזמר בשמחה כו' וד"ל.

רעג, בומעתה יתבארו כל דברי המאמר בפרט. דוד מלכא קם ושבח ואודי למלכא קדישא פי' בחי' מל' דאצי' בעלותה מהיכלו' החיצוני' אחר שנשלמו הברורי' דרפ"ח כנ"ל אזי נא' חצות לילה אקום להודות לך¹⁵⁹ פי' להודו' לשם הוי' דוקא שנק' מלכא קדישא כידוע, לפי ששם אלקים שמלך על גוים כנ"ל נמתק ונתעלה ע"י הברורי' דרפ"ח. וז"ש יודוך עמים אלקים כו' ומפרש הטעם דבההוא שעתא דרוח צפון אתער פי' ה"ג דמל' שפוסק חיו' הטוב מן החיצונים ומעלה אותם למעלה כנ"ל, הוה בטש באינון נימין דכינורא פי' הכינור הזה עם הנימין היינו בחי' כלי השיר והזמר שהמל' מרנן ומזמר בעלותה הטר"ף כמ"ש אלקי' אל דמי לך כו' למען יזמר"ך כבוד¹⁶⁰ כו' וכמ"ש במ"א, ויש בכינור זה י' נימין כמ"ש עלי עשו"ר¹⁶¹ ועל הרוב הוא של ז' נימין¹⁶² נגד ז' מדו' שכלולי' בהם הברורי' דע' שרים כו'. ואמנם ה"ג הנ"ל המבררי' הן הן המעוררי' השיר בנימין של הכינור הזה וכמארז"ל כינור הי' תלוי¹⁶³ למעלה ממטתו של דוד בשעה שהי' רוח צפונית מנשב בו הי' מנגן מאליו כו' כי השיר בהעלם הוא ע"י בחי' ה"ג הללו דוקא וכמ"ש במ"א בביאור המאמר רננה ברמשא¹⁶⁴ כו' וד"ל. ומה הוה א' יודוך עמים אלקי' לפי שכל הע' שרי"ם נבררי' ועולין ונכללי' בקדוש' כנ"ל וזהו יודוך עמי"ם אלקים לפי שכל אוה"ע מקבלי' משם אלקים כנ"ל וד"ל.

ת"ח בשעתא דקודב"ה אתער לכל אינון רתיכין למיהוי לון טרפא כמ"ש ותקם כו' פי' בא לפרש למה א' שירה זאת דיודו"ך עמי"ם דוקא ולא שיר אחר, ואמר משום דהמל' שנק' קודב"ה בבי"ע אתער לכל המרכבו' העליוני' ליתן להם טרף ומזון יתר מכפי המדה הקצובה להם עפ"י מאמר קו המדה כנ"ל. וז"ש ותקם בעוד לילה ותתן טר"ף לבית"ה בפנימי' וח"ק לנערותי"ה בהיכלו' החיצוני' כנ"ל וכמ"ש הכפירי"ם שואגים לטר"ף¹⁶⁵ כו'. כדין כולהו פתחי ואמרי פי' כל המרכבות העליונות דבי"ע שמחים לקראת זה האור והשפע האלקי' המגיע להם מבחי' מל' דקדושה בעלותה עם הטר"ף שלקחה מיד החיצוני', ואמרו כו' אלקי"ם יחננו ויברכנו יאר פניו כו' פי' שם אלקי' המברר ברורי' דרפ"ח כידוע דשם ב"ן דוקא הוא המברר, כי הוא יחננ"ו בחק ומזון יתר מכפי המדה וזהו ויברכנ"ו ויאר פניו אתנו סלה כי לולי זה הטרף כבר היה כלה שיעור מזון חיותם מלמעלה כנ"ל, וע"כ אמר יאר פניו אתנו סלה דוקא כי רעג, גכל נצח סלה כו' אין לו הפסק¹⁶⁶ כו' וד"ל. כד רוח צפון אתער ונשיב א' לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך כו' פי' רוח צפון זה הוא המעורר להניצוצי' שנפלו גם בתחתית שאול שיעלו משם כענין הכרוזין שבת קול מכרזת בכל יום שובו¹⁶⁷ בנים שובבים¹⁶⁸ וכמ"ש במ"א, והוא ענין כ"ח המעלה מ"ן בתחתוני'. וע"כ אמר כד רוח צפון אתער משום דדוקא מבחי' הגבורו' דצפון [יבא] התעוררו' זאת וכמ"ש שמאלו תחת לראשי¹⁶⁹ כו' וכמ"ש במ"א. ומה אומר לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך גם הגוים יכירו וידעו בה' ובדרכיו מצד העלא' בחי' [הטוב] שבהם וזהו יודו"ך עמים ממש כו' וחלק הרע שלא יוכל לעלות מהם ימות ונופל למטה וזהו עיקר ענין הברורי' כידוע וד"ל. וזה המאמר הביא כדי להבין מזה תוס' ביאור [לענין יתרו] כהן און לפי שהכל ענין א' הוא לברר יניקו' החיצוני' שנאחזי' בשם אלקי' כנ"ל וד"ל.