ענין קין והבל

ערה, בבעזר"ה שבת פ' תבא

ענין קין והבל¹. הנה² בספר לק"ת להאריז"ל בענין ערי מקלט בפ' שופטים כ[תוב] שם הטעם לערי מקלט לעתיד ג"כ מפני שא"א להיות הקץ עד שיכלו זרעו של הבל, וכל אותן בנ"א שנהרגו בשגגה בהריגה ולא במיתת עצמן הן מזרעו של הבל וכמ"ש דוד על אבנר הכמות נבל ימות אבנר³ כו' לפי שה[י'] מבחי' הבל ע"ש. ואם זכו אחישנה⁴ לא זכו בעת"ה כו' אבל בין כך ובין כך א"א כ"א עד שיכלה זרעו של הבל ע"ש באריכות. הנה בתחלה יש להקדים בענין הרבוי של ההתחלקות שנמצא בעולמות שהוא בא מסיבת הגבורו' דוקא, וזהו מ"ש וארב"ה את זרעו⁵ ואתן לו את יצחק כו' וארב"ה בגימ' יצחק⁶ כידוע וגם מבואר במ"א לפי שבחי' הריבוי שהוא פי' ארבה את זרעו הוא נמשך ע"י בחי' הגבורות דיצחק⁷ דוקא. וביאור הדברים הנה אנו רואים באמת רבוי מינים שונים מאד בעוה"ז השפל ג"כ ומזה נבין עד רום המעלות שבכל עולם לפי ערכו יש בחי' הרבוי וההתחלקו' לאין מספר כו', דהנה ד' חלקי העולם דצח"מ כ"א ערה, גיש בו רבוא רבבות מינים שונים, כמו חלק הדומם הנה יש אבן ועפר ומתכת וכיוצא בזה⁸ רבבות מינים ממינים⁹ שונים, וכן חלק הצומח יש תבואות ואילנות ופירות ועשבים¹⁰ ובכאו"א רבוא רבבות אופנים¹¹ ממינים שונים כו', וכן בחלק החי דגים ועופות ובהמות וחיות ובכאו"א רבבות מינים ממינים שונים¹² לאין שיעור, וכן במדבר יש רבבות מינים בכ"א¹³ שונים זמ"ז בדעותיהם ובמדותיהם כו'. וע"ד כ"ז יובן בעולם העליון מעולם הזה השפל דגם שם בהכרח לומר שיש כמו כל בחי' הרבוי [oldpage_תג] הזה ממש מאחר דעולם הרוחני כמו עולם הגלגלים והמזלות הוא בחי' המשפיע לדצח"מ הגשמי' הרי בהכרח שימצא במשפיע כל פרטי אופני הריבוי שבמקבלי' כו', ועד"ז מעילה לעילה כי גבוה מעל גבוה¹⁴ כו' ועד רום המעלות כן הוא בחי' הרבוי וכמו אפי' בג"ע העליון שימצא בו ריבוי הנשמות ומלאכים ברבבות מדרגות שונות וכן חלקי הדצח"מ דשם המה בבחי' הריבוי מאד וכמ"ש היש מספר לגדודיו¹⁵ כו' ובכל היכל ועולם יש כמה רבבות מחלק הדצ"ח דשם כנ"ל וע"ד שאנו רואים כאן בעוה"ז השפל ממש וד"ל. והנה מ"ש וארב"ה את זרעו כו', פי' ע"י בחי' מדת הגבורה והצמצום דוקא הוא בא ונמשך הריבוי להתחלקות פרטיות מעילה לעילה עד אין שיעור כנ"ל הוא מטעם שטבע הגבורות לחלק ולהרבות חלקים עד אין שיעור כנראה בחוש שטבע האש לפרר¹⁶ לחלקים כו', וכן כמו חמימות התאוה שהוא מעורר הרבוי של התחלקות הטפות¹⁷ זרע ולהיות נובע כמעיין מבלתי יופסק וכמ"ש במ"א. כך עד"מ מבחי' הגבו' עליונות דאצי' דוקא בא סיבת ההתהוות בעולמות בבחי' הרבוי וההתחלקו' וכמ"ש אתה פוררת בעזך ים¹⁸ כו' שהפירור והפירוד לחלקים רבים כנ"ל הוא מפני מדת עוזו שהן הן גבורותיו וכמ"ש להודיע לבנה"א גבורותי"ו¹⁹ ואז ממילא מתפרד²⁰ השפע בריבוי כנ"ל, ובזה נעשה כבו"ד הד"ר מלכות"ו כי אין מלך בלא ריבוי עם²¹ דוקא וזהו עיקר הד"ר כבו"ד מלכותו וכמ"ש ברו"ב עם הדרת מלך²² ברו"ב ע"ם דוקא וד"ל.

והנה כתיב עושה השלום במרומיו²³ כו' וכידוע מארז"ל דעושה שלום בין מיכאל וגבריאל שזה שר של אש וזה שר של מים ואין מכבין זא"ז כו', וזה לכאורה יפלא מהיכן יוכל להיות השלום בין שני הפכים כאלו אש ומים כו'. אך הענין הוא דיש בחי' צמצום שאחריו נמשך בחי' הקו וחוט כו' והוא מבחי' הגבורות דוקא כנ"ל, ואמנם לפני הצמצום הזה הראשון אין שם ערה, דבחי' התחלקות כלל וכלל כי שם עדיין מבחי' עצמות אור הא"ס, וידוע דבחי' אוא"ס עצמו אינו בגדר חלקים כלל מאחר שנק' א"ס [ו]אם הוא מתחלק לחלקים וגבולים אין זה מבחי' א"ס וכמ"ש במ"א. וא"כ כאשר מאיר בצמצום הקו והחוט כו' מלמעלה מלפני הצמצום איזה ההארה משם אזי מתבטלים כל בחי' הרבוי וההתחלקות שנמצא אחר הצמצום הראשון והי' כלא הי' ממש, כי אור א"ס עצמו הוא פשוט בתכלית הפשיטות וע"כ הוא מעלה מעלה מגדר התחלקות וריבוי לגמרי, ע"כ גם בבוא אפי' ההארה והשפע מעצמותו גם במה שנעשה לאחר הצמצום אז בא בהם בחי' הביטו"ל במציאות ממש עד שאינם ב' הפכים כלל מאחר שכ"א א[ו]בד את מקומו לגמרי וכאלו אינו במציאות כלל כו' וכמ"ש דבר זה במ"א באריכות וד"ל. וזהו עוש"ה השלו"ם במרומי"ו כו' כי מפני בחי' הביטול הגדול שימצא בהם ע"י הארת עצמות אור הא"ס נעשה שלום בין ב' הפכים כמו מיכאל וגבריאל למטה שהן שר של אש ושר של מים ב' הפכים גשמיי', ועד"ז עד רום המעלות [הרי] מחולקי' ומופרדי' הן ב' בחי' אלו שהוא בחי' חו"ג עד בחי' צמצום הראשון דקו וחוט הנ"ל שמשם שרש הראשון להתחלקות כו' וכנ"ל וע"י הארת אור א"ס שלפני הצמצום נעשה השלום ביניה"ם מטעם הנ"ל וד"ל.

[ב] ואחר הקדמה זו יובן שרש ענין קין והבל בדרך כלל. דהנה שרש בחי' קי"ן הי'²⁴ מבחי' הגבורות²⁵ עליונות שנעשה ממנו הצמצום הראשון כנ"ל וע"כ הי' קי"ן עובד אדמה²⁶ דוקא, כי האדמה יש בה רבוי התחלקות מינים שונים והוא להיותה בבחי' הפירוד והפירוד²⁷ דוקא מבחי' הגבורות כנ"ל. והבל הי' בו הארת בחי' החסדים²⁸ שלפני הצמצום הראשון שאין שם עדיין בחי' התחלקות כלל ואדרבה מקור היחוד הפשוט בתכלית כו', וע"כ הי' הבל רועה צאן²⁹ דוקא כי ענין רועה צאן הוא בחי' המייחד והמחבר כל המדריגות הנפרדים וההפכיי' שימצאו ביחוד דוקא כמו יעקב שהי' רועה צאן³⁰ מעקודי' נקודים כו', והי' ענין עבודתו במרעה שלהם רק לחבר ולייחד כל בחי' הנפרדי' כמ"ש במ"א באריכות שזהו הנק' רועה כו', ולכך הי' גם הבל רועה צאן שהוא היפוך בחי' הפירוד וההתחלקות דקין כו' כי הי' מייחד את בחי' הפירוד ע"י בחי' ההארה שלפני הצמצום שטבעו ליחד דוקא כל נפרד מפני בחי' הביטול שנמצא בנפרדים כנ"ל וד"ל. והטעם שזה נק' בשם קי"ן וזה [נק'] בשם הבל מבואר בע"ח והוא בדרך פרט, רעו, אאבל דרך כלל הם ב' מדרגות הנ"ל ובעבודת ה' יובן ג"כ כדוגמתם והן ב' מדרגות הידועי' בחי' רצוא ובחי' שוב, דהנה בחי' הרצוא ידוע שהוא בחי' ההעלא' מלמטה למעלה כשלהבת העולה מלמטה למעלה דוקא וכמו"כ בחי' רשפי אש התשוקה הנה היא בדרך ההעלאה מלמטה למעלה כו' והוא מבחי' הגבורות דוקא, אבל בחי' שוב הוא בחי' ההמשכה מלמעלה למטה והוא בחי' החסדי'³¹ דוקא כמו המים שיורדים מגבוה לנמוך³² כו' וכמ"ש במ"א. והנה ידוע דב' מדרגות הללו נק' בלשון המקובלים בשם מ"ן ומ"ד בחי' הרצוא הוא בחי' מיין נוק' להיותו בבחי' העלאה כנ"ל וכמ"ש ואל אישך תשוקתך³⁴ כו' וכתי' רשפי' רשפי אש³⁵ שלהבת כו', ובחי' השוב³³ הוא בחי' מיין דוכרין דהיינו המשכת המשפיע למקבל שהוא מלמעלה למטה מגבוה לנמוך וכו' ונק' המ"ן בשם קין והמ"ד בשם הבל.

ויובן ביאור זה בהקדים ענין א' והוא במ"ש קול ה' חוצב להבות אש³⁶ כו', ומבואר בזהר³⁷ ובע"ח³⁸ ע"פ [ו]כפטיש יפוצץ סלע³⁹ כו' דכמו שהפטיש הזה בהכאתו על הסלע הקשה יזרוק ניצוצו' אש הרבה מן הסלע לכל צד כך למעלה מבחי' בוצינא דקרדוניתא⁴⁰ כו' עד זריק ש"ך ניצוצי' לכל ע[י]בר כו' ע"ש. והנה ביאור ענין זה המאמר הוא ע"פ הנ"ל בענין וארב"ה את זרעו כו' שטבע הגבורות הוא לחלק השפע לרבבות חלקים שונים כו', וכך הוא ממש במשל הפטיש שיפוצץ בסלע שיוציא כמה מיני ניצוצי' אש לכל ע[י]בר כו' הענין הוא דמה שנמצא בחי' הריבוי וההתחלקו' בכמה ניצוצי' כו' הוא בא מבחי' הגבורות דהיינו ע"י הכאת הפטיש החזק בסלע הקשה. כו' והנה הניצוצו' הללו שיצאו מן הסלע הרי תחלה היו כלולים בבחי' העלם בגוף הסלע הקשה וביציאתן לחוץ הוא שנגלו מן ההעלם כו', ובודאי כשהיו הניצוצו' בהעלם לא היו עדיין בבחי' ריבוי התחלקות והפירוד כזה אלא היו הכל כא' ביחוד אחדות א' אך ע"י ההכאה הוא [oldpage_תד] שיצאו לחלק בחלקים רבים עד שיש כמה סך⁴¹ ניצוצו' קטנים מפורדים כו'. והנמשל מזה יובן למעלה במאמר הנ"ל ג"כ דע"י בחי' הגבורות עליונות שנק' בוצינא דקרדוניתא ונק' גם בשם קו המדה⁴² כו' שהוא כמו הפטיש עד"מ עד שיחלק האור והשפע לרבוי החלקים מאד עד דזריק ש"ך ניצוצו' לכל עיבר כו' וקודם שיחלק הי' כל הניצוצי' בתכלית היחוד במאצילן כו'. וזהו פי' קול ה' חוצב להבות אש, פי' להב הוא ענין רעו, בהתכללו' כמה ניצוצי' יחד עד"מ הלהב הגשמי שאינו בגדר חלקי ניצוצו' קטנים עדיין כו' אך בחי' החציב"ה בלה"ב הוא בחי' התחלקות והרבוי לכמה ניצוצי' להבות קטנים ע"י הכאות הגבורות דבוצינא כו', וזהו בחי' קול ה' שנמשך מבחי' גבורות דבוצינא הנ"ל לחצוב בחלקים רבים להבות אש שהיו תחלה כלולים ביחוד במאציל כנ"ל להיות מסתעפים ללהבות ניצוצי' רבים כו' וכמא' הנ"ל דזריק ש"ך ניצוצים לכל עיבר כו' וד"ל.

וע"פ כ"ז יובן ההפרש ג"כ בין קי"ן להב"ל דהנה שרש בחי' קי"ן הוא מבחי' הגבורות עליונות דבוצינא הנ"ל שמחלק אור השפע לחלקים רבים כו' (וזהו שמספר קי"ן ק"ס⁴³ חצי ממספר ש"ך ניצוצי' ומפני שאין לך טפה⁴⁴ כו' שאין טפיי' דיצי'⁴⁵ עולי' כו' וד"ל), וכידוע דבחי' מ"ן דנוק' הן עולים בבחי' התחלקות ורבוי כו', אבל בחי' הב"ל (הוא אותיות לה"ב⁴⁶ ) הענין הוא בחי' [מ"ד] שהוא היפך הפירוד והריבוי כנ"ל אלא הוא בחי' שפע ההעלם שבמשפיע קודם שיתחלק לחלקים כו' וכמשל ניצוצי אור שהיו כלולים בסלע כו', ולכך נק' הב"ל עד"מ הבל הדיבור שאנו רואים שהדיבור הוא רק בחי' התחלקו' ההבל לכמה חלקים אבל ההבל עצמו פשוט הוא וכולל האותיות המופרדי' ממנו יחד כו' וד"ל (וזהו שהי' הב"ל רועה צאן כי צאן כמו צא[י]נה וראינה⁴⁷ כו' לשון יציאה⁴⁸ רבוי מדרגות מן ההעלם בבחי' הפירוד כו' והבל הרועה הוא המחבר כולם ומייחד אותם כמו ההבל שמייחד כל האותיות שנתפרדו כנראה בחוש וד"ל). וזהו שמבואר בע"ח דהב"ל הוא בגימ' ל"ז⁴⁹ והוא בחי' מילוי דשם ס"ג⁵⁰ (דיו"ד דס"ג שבטהירו עילאה הוא שנבקע⁵¹ וממנו נעשה שרש התחלקות למטה כידוע והמילוי דס"ג זהו בחי' הבל הכולל כל התחלקות עדיין כו' וד"ל). ופי' המילוי ידוע שהוא בבחי' אור ההעלם שכלול במשפיע עדיין כו' כמו העלם הדיבור כאשר הוא כלול עדיין במחשבה דהיינו שחושב מה לדבר כו' וד"ל. והכל מטעם הנ"ל לפי שבחי' הבל הוא קודם צמצום הראשון כו', והוא בחי' הבל דאורייתא כמ"ש קהלת הב"ל הבלי"ם⁵² כו' הכל הב"ל שגם ז' ההבלי' שמתחלקי' בדרך כלל מ"מ כלולים בהבל אחד והוא משום כי הכל הבל, והיינו הבל דאורייתא דוקא להיותו מבחי' שו"ב הנ"ל דאורייתא מח"ע נפקת⁵³ בהבל אחד ובשעת מ"ת הוא שנחלק לרבוי אותיות וכמ"ש קול ה' חוצב להבות אש כו', אבל שרשה של תורה באמת רעו, גהוא מבחי' עצמו' אור הא"ס שלפני הצמצום וכמ"ש ואהי' אצלו אמון⁵⁴ כו' ואסתכל באורייתא⁵⁵ כו' וד"ל. וזהו שארז"ל שאין העולם מתקיים⁵⁶ אלא בהב"ל פי תינוקות של בית רבן בהבל דוקא וד"ל. (והיינו ג"כ שרש ענין הפסוק כי לא על הלח"ם לבדו⁵⁷ כו' אלא על כל מוצא פי ה' שהוא הבל דאורייתא יחי' האד"ם בחי' האד"ם דלעילא כו' וד"ל).

[ג] ואחר כ"ז יובן⁵⁸ שרש הענין הנ"ל בכליון זרעו של הבל עד הקץ כמ"ש בלק"ת הנ"ל. ותחלה יש להקדים שיש ב' מדרגות במיתה, הא' המיתה שאדם ימות על מטתו בבואו עת[ו ו]זמנו דוקא. והב' אשר ימות בפתע פתאום כמו ע"י מיתת ב"ד או ע"י המל' או ע"י סיבה [אחרת] כמו [מי] שנהרג ע"י רציחה אם במזיד או בשוגג או שנפל מן הגג ומת וכיוצא בכל אלה שאין מיתה כזו בזמנה ועתה עדיין כו'. וההפרש בין ב' מדרגות הללו יובן בהקדים תחלה ענין א' והוא כמ"ש כי צל ימינו עלי ארץ⁵⁹ וכתיב ימים יצרו⁶⁰ כו', ומבואר הענין במ"א בהיות שבצלם אלקי' עשה את האדם⁶¹ כו' וכדי לתקן בחי' הצלם שלו ניתן לו ימים ושנים במספר וקצבה לפי הצורך לתיקון שצריך לתקן בצלמו, וזהו ימים יצרו כו' במספר מפני שיש גבול לימי חייו של צלם נפשו בגוף עד שיתקן מה שראוי לתקן. וזהו כי צל ימינו עלי ארץ, פי' צ"ל מבחי' הצל"ם נמשך וירד בגופו במדה וגבול ימים כו', והנה לעת קץ ימי חייו כבר נגמר כל בחי' תיקון הצלם דנפשו ואין לו עוד מה לתקן כ"א בגלגול אחר ע"כ יבא בהכרח עת קץ לימי חייו וזוהי סיבת המיתה שבאה בעתה וזמנה על מטתו. והנה ידוע דאת זלעו"ז עשה האלקים⁶² וכמו שיש נשמות וניצוצי' דקדושה בעולמות די"ס דקדושה באבי"ע כמו"כ לעומת זה יש י"ס דקליפה בארבע עולמות הללו ג"כ בניצוצ[ו]' ונשמות ומלאכים דמסטרא דנוג"ה כו', וידוע דיניקת הקליפות מתחלת דוקא בסיום שפע אור הקדושה שבכל עולם ועולם כמו בעולם האצי' מתחיל יניקת כתר דקליפה מבחי' אחוריי' דנה"י דמל' דקדושה כו' וכמבואר בע"ח דכת"ר דקליפה דבוק מאחוריי' דנוק'⁶³ שהוא מבחי' נה"י דנה"י כו'. וזהו ויאסוף יעקב רגליו אל המטה⁶⁴, פי' כאשר כבר מסתיים אורו' דאצי' שהוא בחי' יעקב בחי' ת"ת⁶⁵ דאצי' בבחי' נה"י שבו שנק' רגלי"ו כתיב ויאסוף רגליו שנסתלקו בחי' נה"י, וכאשר מסתלק אור הקדושה גם מבחי' התחתונה אזי יש שרש וראש להתחלת החיצוני' שהיא המיתה, שהרי אין המיתה אלא בהסתלקות החיות בתחלה שאם לא נסתלק החיות לגמרי עדיין אין המיתה מצויי' רעו, דואחר הסתלקות החיות מכל וכל דוקא אזי מותא שליט⁶⁶ כו', והמות הזה הוא שרש יניקת החיצונים למעלה. וזהו שנא' רגלי' יורדות מות⁶⁷ פי' מבחי' הסתלקות נה"י דקדושה שהוא החיות הנק' מקור כל החיים כידוע אזי מתחיל יניקו' שרש המות כו' והוא שרש יניקת החיצוני' כי אין יניקתם אלא כאשר נתרוקן אור החיות מכל וכל כידוע, אבל כאשר עדיין יש קצת מבחי' החיות עדיין לא יש להם אחיזה ויניקה כלל כו', וזהו ראה נתתי לפניך⁶⁸ החיים והטוב והמות והרע ובחרת בחיים⁶⁹ כו' וכמ"ש במ"א וד"ל. וא"כ מובן לפ"ז למעלה דבעולם התחתון ג"כ הוא ע"ד הזה דע"י מיתה אשר היא באה בעתה ו[ב]זמנה שהוא לאחר שכבר נגמר התיקון דצלם הנפש דעשי' או דיצי' ודבריאה וכיוצא ובהכרח שיסתלק הניצוץ הקדוש כנ"ל, א"כ יש בהכרח התחלה ליניקת החיצוני' ויונקים מבחי' רשימו והוא הארה דהארה מאור ניצוץ הקדושה שנסתלק, וגם יהי' לפעמי' תוספת יניקה להם [oldpage_תה] מסיבת נפילת אור ניצוצי קדושה ממש שנפלו בבחי' מותרות למטה בהיכלות החיצוני' בעת וזמן הסתלקותם מגופם וכו'.

ועד"ז יובן [בכלל] למעלה בכללות נש"י שהוא בחי' מל' דאצי' שבזמן וקץ⁷⁰ הבירורי' דרפ"ח כו' אזי יוכל להיות לחיצוני' תוס' יניקה מחמת טעם הנ"ל וזהו לא זכו בעתה כו', אבל זכו אחישנ"ה להיות בירורי' דרפ"ח לפני הע"ת והזמן. וענין זה הוא מובן למעלה בדוגמא ממה שאנו רואים למטה במדריגת מיתה השני' שהיא לפני הזמן והעת כמו ע"י מיתת ב"ד או מל' או ע"י רוצחי' בשוגג או במזיד, וכמו סיבת הורגי נפש בשגגה דכתיב בהם והאלקי' אנה לידו⁷¹ דלכאורה פלאי איך ימצא להסיבה⁷² סיבה מאת ה' בחנם על לא פשע והגם שיש בדברי רז"ל דרשות⁷³, אבל לפי מ"ש בלק"ת הנ"ל הענין הוא ע"ד סוד ה' כאשר חפץ ה' בהצלת נפש מישראל שלא יפול ממנה מותרות לחיצוני' ולא ידח ממנו נדח⁷⁴ כו' יבוא [לו] סיבה שיהרג לפני זמנו ועתו דהיינו קודם שיתקן בחי' צלמו דקדושה, ואז עדיין לא יש מקום ושרש התחלה כלל ליניקת החיצוני' שהרי אין התחלתם אלא מסיום אורות דקדושה דוקא כנ"ל ולא יפול מהנפש מאומה בהיכלות החיצוני', ואדרבה מלבד שכולו עולה לה' בכל מכל כל⁷⁵ אלא עוד יתוסף בהנפש עליי' גדולה ועצומה בהיות שהעלאת מ"ן שלה יגיע למקום ומדרגה גבוה מאד נעלה מה שלא היתה מגעת בהסתלקותה בזמן ועת המוגבל שלה. וכאשר אנו רואים בי' הרוגי מלוכה⁷⁶ שנשמותיהם נכללו במוחין רעז, אדאימא שהי' בחי' העלא' מ"ן⁷⁷ לבינה וזהו מדרגה⁷⁸ גבוה מאד שלא היו יכולים להגיע בהסתלקותם בעתם וזמנם כו', ועד"ז גם בשאר הרוגי מיתה שלפני הזמן וכמו הרוגי לוד שאין כל ברי'⁷⁹ כו' אע"פ שלא היו אלא הרוגי מל', ועד"ז גם בשאר הרוגי' שלא ע"י עת קץ וזהו והאלקי' אנה לידו כו' וד"ל. ועתה יובן קצת גם במ"ש בספר לק"ת הנ"ל בענין ערי מקלט לעתיד שהוא כדי לכלות זרעו של הבל וכענין לא זכו בעתה זכו אחישנה כו' מפני שבחי' הבל הוא מבחי' מ"ד שלפני הצמצום כנ"ל וחטא הבל⁸⁰ עד שיכלה זרעו כו' עמוק עמוק הוא ומובן לי"ח, אך מה שיכלה זרעו ע"י הורגי נפש בשגגה דוקא מובן הוא מטעם הנ"ל כדי שלא יפול לחיצוני' מאורות ניצוצי הנשמות ששרשם מבחי' הבל כשהי' מסתלקי' בעתם וזמנם כו' וד"ל⁸¹.