שרשי הדברים ע"פ ביום השמע"צ

להשרשי הדברים ע"פ ביום השמע"צ

שרשי ¹ הדברים הנ"ל. תחלה יש להבין מה² שהמשכת הדעת הוא ע"י ד' מיני' אלו דוקא. הענין (ב'³ הה"מ ז"ל ששמע ממנו סוכות האחרון תקל"ג) דכתי' נפשות⁴ עשו וביעקב ע'⁵ נפש כי זהו הכלל שבכ"מ שהוא בחי' רבוי ובחי' יש א"א להיות מזה בחי' אחדות אבל ע"י בחי' ביטול בחי' אין נעשה אחדות. כמו שנאמר עושה⁶ שלום במרומיו שר של מים ואש אין מכבין זא"ז. אף שבאמת הם הפכי' רק שע"י הביטול מגלוי הארה שלמעלה מערכם והוא מ"ש המשל ופחד עמו וע"י זה הם בבחי' אין ולכן יכולי' להתחבר יחד כי המים אינן מים והאש אינו אש עד"מ עד שיהיו בלתי סובלי' זא"ז אלא כולם כאחד ממש מחמ' שהם בבחי' אין. משא"כ כשהוא בבחי' יש אזי הם כאו"א בפני עצמו נפשות ל' רבים, אבל יעקב⁷ להיותו בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה ומחבר אברהם ויצחק חו"ג ע"י המשכת א"ס ב"ה שלמעלה מעלה, שע"י בחי' אין אזי מתחברי' יחד כנ"ל וזהו ע' נפש ל' יחיד. [צ"ע⁸ ממארז"ל הושיט⁹ הקב"ה אצבעו הקטנה ושרפם, ומדוע אינם מתבטלים מיכאל וגבריאל כשמאיר בחי' המשל ופחד].

ב) והנה כמ"כ כל הד' מיני' שבלולב הם נמשכי' מבחי' זו שהיא בחי' האין בחי' האחדו' שמשם הושפל ההארה להיו' כן בד' מיני' גשמיים הללו, כי לואתרוג¹⁰ הדר באילנו משנה לשנה קיץ וחורף קור וחום, ואף גם בא"י יש שינוי מימות החמה וימות הגשמים, וכן עפ"י אמת הוא ב' מדרגות חלוקות ניסן ותשרי, והאתרוג דר באילנו משנה לשנה שסובל ב' הפכי' מצד בחי' אין שבו, וכן הלולב שכל ענפיו הם ביושר מדובקי' אלו לאלו לא ככל האילנות שענפיהן מתפרדי' זה פונה לכאן וזה לכאן, ואף אם אינן בקצוות רחוקי' מ"מ אינן קרובי' אלו לאלו כבלולב שמדובקים ממש ונק'¹¹ כפות תמרים ל' כ‘פות, וכן ההדס עליו חופים את עצו, והערבה¹² ארז"ל שנק' אחוינא ע"ש שגדילי' באחוה דהיינו בדיבוק זל"ז, והכל מפני בחי' אין שבהם ועי"ז הוא שממשיכי' מבחי' דעת שהוא מבחי' אין בחי' חכמה.

ג) אך מה שהצורך דוקא במיני' גשמיים ולא בבחי' דעת רוחני, הוא כי הגשמיו' הוא בשרשו נעלה יותר שנמשך מבחי' סוכ"ע, כי מבחי' ממכ"ע א"א להיות אלא ההמשכה ברוחני' כמו נפשו' הבהמות ונפש הבהמי' שבאדם מפני שור ונפש האלקי' מפני אדם כו' הכל ברוחני', אבל להיות התהוות מציאת גשמי זה א"א בשום פנים כלל להתהוות מן הרוחני' כמ"ש¹³ הרמב"ם שעילה ועלול הכל בערך א' מרוחני' לרוחני' אבל איך יתהוה מזה מציאת גשם זהו דבר שא"א כלל. כ"א מבחי' רצון עליון הכל יכול והוא למעלה מן החכמה שהיא בחי' ממכ"ע שמשם ואילך הוא בחי' השתלשלו' יש מיש אבי"ע אבל כשצ"ל התהוו' גשמיו' א"א להיו' ממנה כנ"ל אלא מבחי' כתר רצון עליון אני¹⁴ ראשון ואני אחרון כו', וז"ש כולם¹⁵ בחכמ' עשית ולא נאמ' חכמה עשה רק שעם החכמ' עשה הרצון כי מ"מ ריבוי ההתחלקו' הוא מחמת החכמ' אבל גוף המעשה הוא ע"י הרצון רק שהחכמ' מתלבשת ברצון ואז עשי"ת¹⁶ הוא הרצון כו'. ולכן ארץ¹⁷ קדמה ששרש הגשמיו' נעלה יותר כי הוא בחי' החיצוני' דכתר משא"כ בחי' שמי' רוחני' שנמשך מחכמ' ממכ"ע בחי' פנימי' שלמטה במדרגה, כידוע¹⁸ בענין הע"ס דפעמי' הכתר נמנה כשמוני' י"ס מבחי' חיצוני' ואז חיצוני' הכתר ראשון ואח"כ חכמ' ואז אין הדעת נמנה ופעמי' אינו נמנה כשמוני' בחי' פנימי' כי פנימי' הכתר אינו בערך הספי' כלל ואז ראשית היא חכמ' דאצי' כו'.

והנה להיות כי בשבעת ימי הסוכות צריך להמשיך דעת מחדש כנ"ל וכל המשכת אור חדש הוא ע"י הכתר דוקא כי אף שההמשכה היא מחכמ' אבל א"א להיו' לזהמשכה אם לא ע"י שמתחלה יומשך הארה מן המקור בחכמ' כמשל הנהר כשרוצי' להמשיכו אנה ואנה שמתחלה צריך לחפור בעומק יותר להרחיבו בעצמותו וכו', ובחי' ההמשכה מכתר הוא ע"י בחי' עשי' דוקא ששרשם נלקח מבחי' כתר דוקא כנ"ל, וכן בחי' סוכות בחי' פנימי' בינה תשו"ע שביוכ"פ שמזה נעשה בסוכות מקיף מלמעלה, ולכן חמתה¹⁹ מרובה מצלת' פסולה, כי הצל בחי' חשך נעלה יותר כמ"ש בצל²⁰ החכמ', ישת²¹ חשך סתרו, חשכת מי', כמראה²² החמה עמוקה מהצל כו'.

ד) והנה האדם מורכב מב' הבחי', נפשו הרוחני' מממלא וגופו הגשמי שרשו מבחי' סכ"ע, והתחברות' יחד ע"י התורה שהיא כלולה מב' הבחי' אורייתא²³ מחכמ' נפקת, אבל לא כחכמ' שהיא חיות העולמו' שהיא בחי' נובלו'²⁴ חכמ' שע"ז נאמ' כולם בחכמ' עשית, אבל התורה היא בחי' פנימי' חכמ', וכן המצות שהם רצון העליון יש בהם ג"כ חפץ שהם חפץ ה' ית' ה'²⁵ חפץ למען צדקו כו', וע"כ הם מחברי' בחי' החיצוני' שהוא הרצון שממנו נלקח כל הדברי' גשמיי' שכולם הם מבחי' רצון שהרי אין בהם חפץ, וכן כל הדברי' רוחניי' שהם מחיצוני' חכמ' כנ"ל, והענין שבכדי שיהי' המשכת רצונו ית' בדברי'²⁶ ושיהי' התלבשות החכמ' בהם הוא מחמת החפץ שיש לו במצות שהוא המכריחם אף גם כי יש כמה דברי' בעולם שלא נעשו בהם מצוה מ"מ כולם לא²⁷ נבראו אלא לצוות לזה לחם לאכול ובגד ללבוש ועי"ז יהי' כח לומר אחד ואהבת, שבזה יש לו חפץ, וחפץ זה מכריח וגורם התלבשו' הרצון וחכמ' בכל הדברי' השייכי' לזה וזהו ענין שלום²⁸ בפשמ"ט, וכמ"כ יש בחי' שלום בפשמ"ע להיות התחברות הרצון עליון הנק' סובב עם הי"ס דאצי' הנק' ממלא הוא ע"י פנימי' חכמ' ובחי' חפץ הנ"ל, ולכן העוסק בתורה דוקא משים שלום התחברות המאציל עם הנאצלים שזהו ע"י בחי' רצון הנ"ל.

ה) והנה יש ב' בחי' תורה, א' לצדיקי' בשבועות ולכן הי' בפרהסיא בקולי קולות כי הצדיקים הרי כל מעשיהם באתגלי' כי אינן מתייראי' מכל דבר המזיק אחר ששלימים הם בעבודתם, משא"כ בחי' מ"ת הב' שביוכ"פ שהוא כנגד בחי' בע"ת הוא²⁹ בצנעא משום שבע"ת הם הכל בסתר שהרי מתחלה מכסה פשעיו הוא וגם אחרי ששב לה' היינו ג"כ בסתר. ואז ממעמקים³⁰ קראתיך הוי' ועי"ז מתעלה לחבנעילה³¹ עליי' המל' עד דיקנא ואז מתמלאי' כל הפגמי' והחסרונו' שנפגמו בשם הוי' ע"י התורה³² וא"כ הוא למעלה מבחי' מ"ת דשבועות כנ"ל, ואח"כ בסוכות באה הארה זו ומתגלי' מלמעלה למטה בבחי' מקיף עד שאח"כ ע"י שבעת ימים אלו וע"י הלולב ומיניו נמשכ' ההארה זו בבחי' פנימי' בשמ"ע, ואז מקיפי' עם התורה הגשמיות שכל הדקדוק באותיותיה ונגיעה³³ פסולה שאין זה בשביל הקריא' בדיבור שהרי יוכל לקרות האלף אף שיהי' בו נגיעה כו', אלא משום שצ"ל שלימה באותיותיה הגשמיי' דוקא כי מקרא³⁴ בעשי' שנשפל בבחי' עשי' וארץ קדמה שהתהוות הגשמיו' הוא ממקום יותר עליון כנ"ל ולכן מקיפי' בה על מקום שקוראי' בו כל השנה באותיו' הדיבור הרוחניי' כו', ואז עצרת תהי' לכם פי' עצרת מלשון עוצר, שההמשכה מתעכבת ונקלטת שלא תהא פולטת ח"ו, וכך ממש הוא למעלה בנשמו' ישראל דפעמים נק' אחיי³⁵ וריעיי ופעמי' אם³⁶ כבנים ואם כעבדים, כי העבד היינו כשהוא בחי' נפרד לגמרי ובן אף שהוא חלק מהאב מ"מ הוא בחי' שחוץ ממנו שהרי נאמ' בן³⁷ יכבד אב א"כ שייך הכיבוד מן הבן לאב להיותו דבר נמוך ממנו, משא"כ אחיי וריעיי היינו שהם בערך והשואה א', כמ"כ יובן למעלה שהנשמו' מתחלה בבחי' אצי' הם אחי' וריעים להקדב"ה ואח"כ נמשכת הטפה בבטן הנוק' ונק' בנים וכשיורדי' בבי"ע אז אם כבנים אם כעבדים שאפשר שמתגשמי' ביותר עד שנעשי' בבחי' פירוד לגמרי להיות כיש ונפרד ממש.

והנה ³⁸ בז' של פסח היא הלידה אבל הקליט' הטפה הוא בשמ"ע שמתעכבת ברחם הנוק'³⁹.

בענין ⁴⁰ המשכת טפה דתורה שהיא ממו"ס שלו' המחבר ע"י הדע' היינו תפלה חוה"ש בד"ה⁴¹ לא הביט און כו' משא"כ בלא תפלה דעת אפילו תורה אין לו, וע' מענין יעשה שלו' בד"ה⁴² החלצו ובד"ה כה תברכו כו', ועד"ז י"ל צאינה⁴³ כו' לטשלמה, וענין ההפרש בין תשו' לתורה הגם כי תורה שלו' י"ל כי תורה דשבועו' מו"ס וע"י תשו' מו"ס דעתיקא יריעו'⁴⁴ שלמה, ושייכו' דעת זה בנש"י י"ל שהם חתן כנז' בד"ה⁴⁵ תורה צוה, א"נ גם בכלה צ"ל דעת.