שיחה ד

הערות

עמוד 272

1. 1. ויתירה מזה -- הברכה היא (לא רק בזמן דיום השבת, אלא) מיום השבת עצמו, כמובז מדיוק לשון הזהר (ח"ב סג, ב. פח, א) ,כל שיתא יומין מתברכאן מיומא שביעאה", ,מיומא" ולא ,ביומא".
2. 2. ראה לקוטי מהרי"ל הל' ימים הנוראים. ל"ת להאריז"ל עה"פ (תצא כא, יג) ובכתה גו' ירח ימים (וראה גם אוה"ת נ"ך (כרך ב) ס"ע א'נ ובשוה"ג שם). טואו"ח ר"ס תקפא. סה"מ אידיש ע' 75. ובכ"מ.
3. 3. להעיר משבת קה, א: ,מנין ללשון נוטריקון מן התורה, שנאמר כו'". וראה גם שעהיוה"א בסופו: .כל אות הקודמת בצירוף היא הגוברת והיא העיקר כו'".
4. 4. משפטים כא, יג.
5. 6. ל"ת, שער הפסוקים וספר הליקוטים עח"פ. פע"ח שער ר"ה פ"א.
6. 66. בכללות -- קאי ,ערי מקלט" על חודש אלול עצמו, ש,הקב"ה בחסדו אנה וזמן חודש אלול לכל מי שחטא בתוך השנה, שישוב אז בתשובה ויקבלוהו כו" (שעה"פ שם. וראה בארוכה לקו"ש ח"ב ע' 623 ואילך. ח"ט ע' 297 ואילך), אבל בפרטיות יותר -- קאי על העבודה דתורה, ,דברי תורה קולטין"
7. 6. שעה"פ עה"פ, ומשפטים שם. פע"ח שם. אבודרהם סדר תפלת ר"ה (בשם הדרשנים). ב"ח לטואו"ח סתקפ"א (ד"ה והעבירו). ר"ח שער התשובה פ"ד (קטו, ב). לקו"ת פרשתנו לב, א. לג, א.
8. 0. אלף למטה (על מטה אפרים) ר"ס תקפא.
9. 11. ויצא ל, ח ובפרש"י. תו"א תרומה עט, סעיד.
10. 2. ראה זח"ב נה, ב. ח"ג רסז, א.
11. 3. אסתר ט, כב.
12. 4. ספר ערוגת הבושם, א"ר (ר"ס תקפא) בשם ס' אמרכל. וראה לקו"ת פרשתנו (כה, ב): צריך להרבות בצדקה מר"ח אלול
13. 5. אבות פ"א מ"ב.
14. 6. שם מי"ח.
15. 15. *) חילוקם -- ראה לקו"ת פרשתנו כה, בי

עמוד 273

1. 7. להעיר מלשון חז"ל (אבות פ'"ד מי") ,תשובה ומעשים טובים* (תשובה תחלה ואח'כ מעשים טובים) -- שע"י התשובה אזי המעשים (דג' הקוין) הם בשלימות, ,טובים ומאירים* (לקו"ת מטות פב, א. שמעיצ פה, א. שה"ש יז, ג).
2. 8. נצבים ל, ו.
3. 9. בעה"ט עה"פ. אבודרהם, ב'ח ור'ח שם. לקו"ת פרשתנו יט, א. לג, ד.
4. 0. ב'"ח שם.
5. 1. יומא פו, סע"א ואילך. תניא פ"ז. ובכ"מ.
6. 2. להעיר אשר ציווי* המילה הראשונה -- הוא עיד המילה דאברהם אבינו, ומעין זה בכל ברית מילה, שהיא ,בריתו של אברהם אבינו" (כדלקמן בפנים) -- והיא הייתה (גם) ע"י הקב"ה, כמ"ש (נחמי' ט, ח) ,וכרות עמו חברית" (הובא בפרש"י סיפ לך).
7. 3. והאמחז"ל (ע"ז כז, א) אשה כמאן דמהילא דמיא.
8. 4. שו"ע אדה"ז או"ח בתחלתו (סוסיד).
9. 60. הראשונה בפועל -- י"א שהייתה דישמעאל וכור (ראה רמב"ן סיפ לך -- משא"כ באוה*ח שם).
10. 10. ש"פ ראה, מבה"ח אלול תשמ"ו
11. 5. ראה גם אגה"ק ס"ד. לקו"ת פרשתנו יח, ג-ד. לג, ד.
12. 6. לקו"ת דרושים לר"ה סג, סע"ג.
13. 7. אגה"ק שם. לקו"ת פרשתנו יח, סע'ג ולהעיר, שגם מילה כפשוטה היא כדי להחליש התאוה כו' (מו'נ ח*ג פמ"ט).
14. 8. פיה"מ להרמב"ם חולין ספיז.
15. 9. ראה בארוכה לקו"ש ח"י ע' 44 ואילך. לקו"ש לך ע' 5 ואילך.
16. 0. הל' תשובה פיג ה"ד.
17. 3. ראה לקו"ש ח"ט ע' 129. שם ס"ע 300 ואילך. ועוד.
18. 2. כ"ה -- ,משינתכם" (ביו"ד) -- בכת*י תימן (רמבים הוצאת קאפח. וראה שינויי הנוסחאות בזה -- רמב"ם ספר המדע ירושלים תשכד).

עמוד 274

1. 1. ש"פ ראה, מבה"ח אלול תשמ"ו
2. 1. ועפ"ז מובו שביאת המשיח הו"ע של הלכה (כדלקמן בפנים) -- מכיון שאין זה רק שכר שיהי" לעתיד לבוא (ענין שאינו תורה-הוראה, הלכה לנו), כי אם, ששכר זה שייך גם לעבודה עצמה (משא"כ שלימות עניו השכר -- לא נתגלה אפילו לנביאים, ,עין לא ראתה אלקים זולתך* (רמב"ם הל' תשובה פ'ח ה"ז -- מברכות לד, ב)).
3. 2. הל' מלכים רפי"א. וראה גם הל' תשובה שם ה"ו.
4. 3. הל' מלכים שם.
5. 4. ומכיון ש,מן הדין הי' ראוי לתקן גם בשבת ויו"ט כל ברכות אמצעיות . . אלא שמפני כבוד שבת ויו"ט לא הטריחוהו חכמים כו'* (שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ח ס"ב -- מברכות כא, סע"א) -- נמצא, ש,מן הדין* שייכת ברכת ,את צמח דוד כו'" גם בשבת ויו"ט.
6. 5. ראה מדרש תהלים מזמור יז (בהוצאת באָבעַר -- ע' סד). מדרש שמואל ספל"א (הובא ברד"ק סוף ש"ב). והובא (להלכה) ברוקח הל' תפלה סי" שכב. וראה ב"י לטואו"ח סקפ"ח (ד"ה וכתב הרמב"ם) משיבלי הלקט (דין סדר ברכת המזון סי"

עמוד 275

1. 1. קנז). וראה מדבר קדמות (להחיד"א) ערך קיווי אות טז. שיחת אחש"פ תרצ"ט (ס' השיחות תרצ'"ו -- ת"ש ע' 329). ובכ"מ,
2. 6. מכילתא ר"פ בשלח. שם טז, ד. תנחומא שם = 7) ועד"ז שתייתם -- מבארה של מרים.
3. 8. בשלח טז, ד.
4. 9. יומא עה, סע"ב. הובא בפרש"י עה"ת חוקת
5. 0. עקב ח, ד ובפרש"י.
6. 1. ל' הכתוב -- ישעי" נד, זי
7. 2. ברכות יז, סע"א.
8. 3. להעיר, ששירת הים -- שבה נרמזת השירה דלעתיד לבוא -- אומרים בתפלה דכל יום ויום, כלומר, שבעבודה דכל יום ויום צריך להיות וישנו מעין ודוגמת השירה דלעתיד לבוא.
9. 9. ש"פ ראה, מבה"ח אלול תשמ"ו
10. 4. ויש לומר דוגמא לדבר בהלכה -- בעבודת הכהנים בביהמ"ק [שזוהי כללות העבודה דכאו"א מישראל במשכן ומקדש הרוחני -- ,ושכנתי בתוכם", ,,בתוך כל אחד ואחד" (אלשיך תרומה כה, ח. של"ה שכה, ב. ובכ"מ), עד לשלימות העבודה דכה"ג -- ,ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", כהנים גדולים (בעה"ט יתרו יט, ו)] -- כהן שיש לו ,מום עובר", שעם היות שאין בו החומר ד,מום קבוע", הרי זה בכל זאת ,מום" (ראה רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ו ה'א-ב, ובצפעינ (המלוקט) שם ה"ב).
11. 5. להעיר משיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר (לקו"ד שם קטו, ב) אודות אופן ההנהגה בליובאוויטש -- שהחל משבת מברכים אלול הורגשה כבר האווירה של חודש אלול וכו
12. 12. ומכיון שצוה לפרסם את הדברים, עד לפרסום בדפוס -- הרי זו הוראה לדורות, בכל זמן ובכל מקום.

עמוד 276

1. 6. ראה גם אבודרהם שם ,ובא לציון גואל ולשבי (ישעי' נט, כ), שתי אותיות אחרונות של גואל, ושתי אותיות ראשונות של ולשבי, הרי אלול" -- גאולה ותשובה.
2. 7. קדושים יט, יח.
3. 8. תו"כ ופרש"י עה"פ. יליש עה"פ (רמז חריג). ועוד.
4. 9. והדגשה יתירה בזה בחודש אלול - כי, אהבת ישראל ואחדות ישראל היא ה,כלי" לאהבה והאחדות דבנ"י עם הקב"ה (,מדה כנגד מדה'"), ענינו של חודש אלול -- ,אני (ישראל) לדודי (הקב"ה) ודודי לי" (וראה בארוכה ד"ה אני לדודי תשמ"ו פיד (סה"מ מלוקט חייא עי תסח).
5. 90. עוד ענין בקביעות שנה זו - ששיעור הרמב"ם דשבת מברכים אלול הוא סיום וחותם הלכות יום הכיפורים, היינו, שבשבת מברכים אלול לומדים בתורה אודות עבודת יוהכ"פ, וסיומה
6. 1. תניא רפמ"א.
7. 7. ש"פ ראה, מבה"ח אלול תשמ"ו שיחות
8. 2. לקו"ת פרשתנו יח, סע"ד.
9. 3. לקו"ת פינחס פ, ב. וראה זח"ג יא, א. רנז, ב.
10. 10. 4)' רמב"ם הל' מכירה פכ"ה ה"ד (מב"ב סה, א). הל' זכי' ומתנה פי"א הכ"ב (מב"ב עא, סע"א). ועוד.
11. 5. לקוית ריש פרשתנו (וראה הנסמן בציוני המ"מ -- הוצאת תשד"מ ושלאח"ז).
12. 6. לקו"ת פרשתנו לב, ריש ע'"ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה פרשתנו ע' תתכה. ובכ"מ.
13. 7. הוספת כ"ק מו"ח אדמו"ר בסד'ה לך אמר לבי ה'שיית (נדפס בסה"מ ה'ש"ת ע' 167. ה'שי"ת עי 5
14. 8. ראה פס"ר פ' שבת ור"ח. יל"ש ישעי' (רמז תקג. וכז שם בסופו). ילייש תהלים רמז תשמא. רוקח הל' ר"ח סי' רכט.

עמוד 277

1. 9. ישעי" סו, כג.
2. 0. שם נח, יד. שבת קיח, ריש ע"ב. זח"ב פח, בי
3. 71. פסחים פח, א ובחדא"ג מהרש"א ועיון יעקב שם. ועוד.
4. 2. ישעי' א, כו. וראה רמב"ם הל' סנהדרין פייד הי"ב. הל' מלכים רפי"א.
5. 33. טו, ט.
6. 4. שביעית פ"ב מ"ו. וראה רמב"ם הל' שמיטה ויובל ספ"ג.
7. 7. ש"פ ראה, מבה"ח אלול תשמ"ו
8. 5. תהלים קג, כ. תנחומא ר"פ ויקרא. ויק"ר שם.
9. 6. טו, א ואילך.
10. 7. רמב"ם שם פ"ט ה"ג. שו"ע אדה"ז חו"מ הלי הלואה סל"ד.
11. 8. רמב"ם שם הט"ז, שו"ע אדה"ז שם.
12. 9. שם סל"ה.
13. 0. שם סל"ו,
14. 31. ,שאף ששביעית אינה משמטת אלא בסופה, שנאמר מקץ שבע שנים תעשה שמיטה, י"א שמשנכנסת שנת השביעית אסור לתבוע חוב כו" (שם).

עמוד 278

1. 2. שמיטת קרקע, ומזה מובן גם בנוגע לשמיטת כספים -- שהרי ,בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים* (מו"ק ב, סע"ב. וש"נ), היינו, שדומות זו לזו.
2. 3. להעיר, שבשמיטה מודגשים (מלבד ענין הגאולה) גם שאר הענינים המ."ומזים בר"ת דאלול:
3. 3. שנת השמיטה היא ,שבת לה'" (בהר כה, ד), .גם עובדי האדמה כאשר ישבתו בשנה ההיא יתעוררו לדרוש את ה'" (ספורנו עה"פ) -- תפלה (וגם לימוד התורה),
4. 4. חורה -- כי תורה ושבת (,שבת לה'") היינו הך (ראה תו"א יתרו ע, ג. ויקהל פח, א ואילך), ועד"ז חשובה -- ,שבת אותיות תשב" (אגה"ת ספ"י),
5. 5. צדקה -- כמפורש: ,והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך* (משפטים כג, יא). וראה בפנים ע'ד הוספה מיוחדת עבור ,קרז השמיטה". וגם: ההוספה בצדקה (לפני שנת השמיטה) מביאה הוספה בנרכתו של הקב"ה, כולל ברכתו ,לשלש השנים" (בהר שם, כא) -- מדה כנגד מדה, אבל, כמה פעמים ככה,
6. 6. וכז מילה -- שהרי נתינת הארץ לאברהם היא בזכות המילה (ברכות מח, סע"ב (ובפרש"י). לקו"ת עקב טז, ג ואילך. סידור (עם דא"ח) שער בהמ"ז קיא, א ואילך).
7. 4. משנה ט.
8. 5. בחוקותי כו, לד-לה.
9. 9. ש"פ ראה, מבה"ח אלול תשמ"ו
10. 7. תהלים פה, ב.
11. 9. ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סו"ס תקעא.
12. 0. להעיר ממארז"ל (סוטה יד, א) ,נתאווה משה רבינו ליכנס לא"י . . כך אמר משה הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי" --- ,יתקיימו כולן על ידי" דייקא (ולא שאקיים כל חמצוות) - ,דהמצוות עצמן כשיהיו נעשים ע"י משה יהיו מבח" עליונה יותר כו'" (לקו"ת סוכות פא, סע"ב ואילך). ויש לומר, שמעין זה הוא גם בכאו"א מישראל -- מצד ניצוץ משה רבינו שבקרבו (ראה תניא רפמ"ב). וע"ד מש"נ (אחרי יח, ה) ,אשר יעשה אותם האדם" (כאו"א מישראל), ,שהאדם עושה אותם להיות מצוות" (לקו"ת שה"ש ב, א. וראה לקו"א להה"מ נה, א. או"ת להה"מ לח, ג-ד), וכמ"ש (ר"פ בתוקותי) ,ועשיתם אותם" -- ,אתם כתיב" (זח"ג קיג, א, לקו"ת שם).

עמוד 279

1. 2. כבראשונה - כ"ף הדמיון למעליותא - שהרי אז יהי' ומלאה הארץ דעה גו'. ראה לעיל עי 0 הערה 93.