שיחה ה

280שיחה ה

200 לקוטי

משיחות ש"פ תבא, ט"ז אלול ה'תשמ"ו

א. הקביעות דשבת פ' תבוא היא לעולם בסמיכות לח"י אלול - יום הולדת שני המאורות הגדולים, הבעש"ט ואדמו"ר הזקן' -- בשבוע דפ' תבוא, או בימי השבוע שמתברכים משבת? פ' תבוא (כבקביעות שנה זו).

והנה, ידועי שמועדי השנה (כולל -- ח"י אלולי) מרומזים גם בפרשיות התורה שקורין בזמנים אלו.

וכתורת אדמו"ר הזקן* (בעל יום

עִם הזמן, כלומר, שחייו של יהודי, חיי היום-יום, בכל פרטי הענינים דמעשה דיבור ומחשבה כו', צריכים להיות חדורים בעניני התורה שקורין ולומדים באותו זמז -- פרשת השבוע>

ובהתאם לכך, יש למצוא את הקשר והשייכות דח"י אלול לפ' תבואל - בנוגע לעבודה בפועל, ,המעשה הוא העיקר"י, כדלקמן.

ב. ביאור ההוראה דפ' תבוא -- כפי שבאה בשמה של הפרשהי, ,תבוא":

התחלת הפרשה, ,והי' כי תבוא אל הארץ"? -- אינה אלא הקדמה לציווים

פרטי כו', אשר, זוהי עבודה נעלית ביותר באופן

7 ע"י נשיא הדור, אדמו"ר הזקן,. ובתוספת. ביאור""

והסבר -- ע"י אדמו"ר האמצעי, שנתמנה ע"י אדה"ז למדריכם של החסידים.

7 אבות פ"א מי"ז.

8 ראה לקו"ש ח"ה ע' 58. וש"נ. ועוד. ולהעיר מתורת בעלי יום ההולדת דח"י אלול ש,שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש" מהוה ומחי' את הדבר הנקרא בשם זה (הובא מאדה"ז בשעהיוה"א בתחלתו. לקו'א להה"מ סרמ"ד. או"ת להה"מ ד, סע"ג ואילך).

09 להעיר גם מהקשר לשיעור היומי ברמב"ם (הל' טומאת מת*י רפי"א): ,ארץ העכו"ם, בתחילה גזרו על גושה . . חזרו וגזרו על אוירה שיטמא כו'", אשר, בענין זה מודגשת ביותר מעלתה של ,הארץ", ארץ ישראל -- כיתרון האור מן החושך כו'. ולהעיר גם מסיום וחותם השיעור: ,חזקת דרכים של עולי בבל טהורות אע"פ שהן מובלעות בארץ העכו"ם" - שההליכה לארץ ישראל (שעי"ז ,,תבוא אל הארץ") פועלת טהרה אפילו בדרכים שמובלעות בארץ העכו"ם, והטהרה בחזקתה לאחרי כו"כ מאות שנים.

281שצריכים לקיימם לאחרי הכניסה לארץ, כלומר, לאחרי ש,תבוא אל הארץ", אזי ,ולקחת מראשית כל פרי האדמה גו' והלכת אל המקום אשר יבחר ה' וגו'"*י. ועד"ז בהמשך הפרשה -- ,ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ גו' והקמות לך אבנים גדולות גו' וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב"יי; ,אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים בעברכם את הירדן גו'":י.

כלומר, בפ' תבוא לא מדובר אודות הציווי דכניסה לארץ, כיבוש וחלוקת הארץ (שכבר נאמר בפרשיות שלפנ"ז''), כי אם, אודות קיום המצוות לאחרי הכניסה לארץ; ואילו הענין ד,כי תבוא אל הארץ" הוא -- שמכיון שכבר יודעים בבירור ובוודאות גמורה ש,תבוא אל הארץ" תיכף ומיד, אזי, בא הציווי על ההכנה לקיום המצוות לאחרי הכניסה לארץ.

ואעפ"כ, שם הפרשה הוא ,תבוא", כלומר, לא על שם הצצווים לאחרי הכניסה לארץ (תוכן הפרשה), כי אם, על שם הידיעה והוודאות ד,תבוא אל הארץ" (הקדמה לתוכן הפרשה).

וטעם הדבר -- כי, כשיודעים בבירור ובוודאות ש,תבוא אל הארץ", תיכף ומיד, אזי, גם ההכנה לקיום המצוות לאחרי הכניסה לארץ נעשית באופן אחר לגמרי.

ג. ומזה למדים הוראה בנוגע לעבודה בפועל בימינו אלן:

שלימות הענין ד,תבוא אל הארץ", הוא -- הכניסה לארץ בגאולה הא-

10 01 12) 3) ועוד.

מיתית והשלימה, גאולה שאין אחר" גלות+', שאז יהי' קיום התומ"צ בתכלית השלימות, ,במצות רצונר"5.

וההכנה לזה כללות העבודה דקיום התומ"צ בזמן הגלות, ובמיוחד בסוף זמן הגלות, ובלשון הספרי*: ,אע"פ שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ, היו מצויינים במצוות, שכשתחזרו לא יהיו עליכם חדשים", ,כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'"זי, שכן, ע'י קיום התומ"צ בזמן הזה, באופז ד,ציונים"*י, זוכים לקיום התומ"צ בתבלית השלימות, ,,כמצות רצונך", לאחרי ש,,תבוא אל הארץ" בגאולה העתידה.

ועל זה באה ההוראה והלימוד משם הפרשה -- ,תבוא":

כדי שעבודת ההכנה לקיום התומ"צ ,כמצות רצונך" לאחרי ש,תבוא אל הארץ" (ע"י קיום התומ"צ בזמז הגלות) תהי" כדבעי -- יש צורך שיהודי יהי" חדור בידיעה וודאית וברורה שתיכף ומיד ,חבוא אל הארץ", כניסה וביאה לארץ בפועל ממש, ובאופן ד,וירשתה וישבת בה",

שכן, ידיעה זו פועלת שיוכל להתגבר בנקל על כל ההעלמות וההסתרים דחשכת הגלות, ולעבוד עבודתו ,בשמחה ובטוב לבב"9י, בידעו שחשכת 28222 לקוטי

הגלות אינה אלא לפי שעה בלבד, ותיכף ומיד -- ,תבוא אל הארץ . . וירשתה וישבת בה" <.

ד עפ"ז מובן הקשר והשייכות דפ' תבוא לח"י אלול:

ח"י אלול הוא - יום הולדת דהבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שענינם - גילוי והפצת תורת החסידות, החל מגילוי תורת החסידות הכללית ע"י הבעש"ט, עד לגילוי תורת חסידות חב"ד ע'"י אדמו'ר הזקזי:.

וע"פ הידוץ? גודל העילוי דיום הולדת של צדיקים, שאז ,מזלו3

גובר"< -- מובן, שביום זה ישנה התגברות יתירה בגילוי והפצת תורת החסידות.

והנה, גילוי והפצת תורת החסידות מהוה הכנה לביאת המשיח, כידועץ* מה ששמע הבעש"ט בהיכל משיח מפיו של משיח, במענה על שאלתו ,אימת אתי מר" -- ,בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה", והרי עיקר העיקר ד,יפוצו מעינותיך חוצה" נעשה ע"י גילוי תורת חסידות חב"ד*, באופן ד,יתפרנסון", בהבנה והשגה בחב"ד שבנפש.

וזהו הקשר דפ' תבוא לח" אלול - שלאחרי גילוי" והפצת "תורת החסידות. 7 (תוכן הענין דח"י אלול), ניתוסף עוד יותר בבירור ובוודאות שתיכף ומיד ,תבוא אל הארץ", דמכיון שנתקיים כבר הענין ד,יפוצו מעינותיך חוצה", נסללה הדרך ל,אתי מר", ביאת מלכא משיחא, שאז ,תבוא אל הארץ .. וירשתה וישבתה בה" בתכלית השלימות, ובמילא, גם עבודת ההכנה בזמן הזה נעשית בתכלית השלימות.

ה. והדגשה יתירה בזה -- לאחרי הפצת המעיינות חוצה (תוכן הענין דח"י אלול) בתכלית ההתפשטות עד לחוצה שאין חוצה ממנו, בהתאם לציווי בפ' תבוא ,וכתבת גו' את כל דברי התורה 283הזאת באר היטב"*:, ,בשבעים לשוןי - ע'י נשיא דורנו*, שעל ידו נעשה פירסום והפצת תורת החסידות גם בלשונות דאוה"ע.

והענין בזה:

הצורך בכתיבת התורה, כולל פנימיות התורה, ,בשבעים לשון", כשעומדים בסמיכות לזמן ד,תבוא אל הארץ" (בגאולה האמיתית והשלימה) הוא - בשתים:

א) בשביל אוה"ע, שהרי לעתיד לבוא נאמר ,ועמדו זרים ורעו צאנכם"י!, ובלשון ההפטרה דשבת זו: ,ובנו בני נכר חומותיך ומלכיהם ישרתונך"?י, ויתירה מזה: ,אזיי אהפוך אל עמים שפה ברורה (לשון הקודש") . . לעבדו שכם אחד", ולכן, צריכה להיות ההכנה בזמן הזה -- ע"י לימוד עניני התורה השייכים אליהם, כולל -- עניני אמונת ה' כו' שנתבארו בתורת החסידות, ע"י התרגום בלשונם, שפות שאינז ברורות.

ללמוד ולהבין תורת החסידות (יפוצו מעינותיך חוצה -- הכנה לביאת המשיח) בלשון הקודש (שהרי -- רובם ככולם -- עדיין אינם מבינים לשון הקודש), אלא, צריכים ללמוד עמהם תיכף, בלשון עם ועם.

ובכל אופן, התפשטות והפצת החסידות בלשונות דאוה"ע -- מדגישה ביותר שנמצאים כבר בסמיכות ממש לזמן ד,תבוא אל הארץ", בגאולה העתידה, אשר, ענין זה פועל (כאמור) גם על עבודת ההכנה בזמן הזה.

וו האמור לעיל מודגש גם בסמיכות דח"י אלול וש"פ תבוא לט"ו אלול - ובפרט בקביעות שנה זו, שט"ו אלול חל ביום ששי, ערב (הכנה ל)ש"פ תבוא, שממנו מתברך ח"י אלול -- יום התייסדות (הולדת) ישיבת תומכי תמימים:

מעניניו העיקריים של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (שעל ידו, כאמור, נעשה גילוי והפצת המעיינות באופן ד,באר היטב") -- היותו ,מנהל פועל" דישיבת תומכי תמימים באופן קבוע ונצחי*. ועד כדי כך, שהתייסדות הישיבה היתה ביחד עם חתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר שהתקיימה בייג אלול 28424 לקוטי

תרנ"זיי (כשבעת ימי המשתה, ובהם גופא - ביום השלישי, וידוע שג' ימים נחשבים למציאות אחת*), מאורע כללי ועקרי בחיי (כל אדם, ועאכו"כ - אצל בנ"י, ובפרט צדיקים ונשיאי ישראל) נשיא הדור, עד כדי כך, שזוהי שלימות מציאותו - ,זכר ונקבה בראם גו' (ואז דוקא) ויקרא את שמם אדם"*י.

והרי ענינה של ישיבת תומכי תמימים -- שלימוד תורת החסידות יהי' באופן של ,ישיבה", כלומר, לימוד באופן ובסדר של התיישבות (ע"ד מ"ש ,כי חבוא אל הארץ .. וירשתה וישבתה בה"*י), לימוד באופן של הבנה והשגה, ,בלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"'',

7 )- אשר, עי"ז ממהרים עוד יותר את ביאת -

משיח צדקנו.

ז. ובפרטיות יותר:

בא' השיחות שנאמרו בעת התייסדות הישיבה" --- אמר כ"ק אדמו"ר

(מהורש"ב) נ"ע: ,בהתחלה זו בישיבה . . הנני מדליק את המאורות שמורנו הבעש"ט והרביים הנחלונו, למעז תקויים ההבטחה של יפוצו מעינותיר חוצה, להחיש את ביאת המשית".

וענין זה נתבאר באריכות ובפרטיות יותר -- בשיחה הידועה" בענין ,כל היוצא למלחמת בית דוד", שתוכנה, שתלמידי תומכי תמימים הם ,חיילי בית דודי, שתפקידם ללחום עם אלו ,אשר חרפו עקבות משיחך"* (,התאחרות משיחך שמתאחר לבוא ואומרים שלא יבוא לעולם"*), כדברי המדרש""י: ,אם ראית דור מחרף ומגדף צפה לרגלו של משיח, מה טעם, אשר חרפו אויביך ה'

אשר חרפו עקבות משיחך, וכתיב בתר75 77

ברוך ה' לעולם אמן ואמן", אשר, מלחמה זו נעשית ע'י גילוי אור החסידות (גילוי האור דמשיח בן דוד), וחיזוק האמונה בגאולה השלימה ע"י משית צדקנו (כמבואר בארוכה בשיחה הנ"ל).

ונמצא, שהתייסדות ישיבת תומכי תמימים בט"ו אלול מוסיפה עוד יותר בבירור ובוודאות ד,תבוא אל הארץ . . וירשתה וישבת בה", תיכף ומיד.

ח. ועוד ענין מיוחד -- בקשר לט"ו אלול דשנה זו, שנת תשמיו:

בט'ו אלול תשמ"ו מלאו פ"ט שנה להתייסדות ישיבת תומכי. תמימים, ומתחילה שנת התשעים.

285והנה, ע'פ המנהג המקובל מהבעש"ט ואדמו"ר הזקן* לומר קאפיטל תהלים המכוון למספר השנים -- יש לומר, שהתקופה דסיום פ"ט שנה לישיבת תומכי תמימים קשורה עם סיום קאפיטל פ"ט בתהלים, שסיומו וחותמו ,אשר חרפו אויבך ה' אשר חרפו עקבות משיחך", ,ברוך ה' לעולם אמן ואמן".

ומזה מובן, שזמן זה מסוגל ביותר לעבודת ,חיילי בית דוד" להשלים ולסיים את נצחון המלחמה עם אלו ,אשר חרפו עקבות משיחך", ובאופן ד,אמן ואמן" -- קיום ותוקף הענין*, עד שרואים כבר את ביאת המשיח (;כי תבוא אל הארץ . . וירשתה וישבת בה"), ,ראה המשורר . . ביאת המשיח, על כז נתן תודות לה'***.

ט ההוראה מכל האמור לעיל - למעשה בפועל:

ימים אלו -- מט"ו אלול עד ח"י אלול (וכן הימים הסמוכים אליהם) -- הם ,ימי סגולה" לפעול בהפצת היהדות והמעיינות חוצה כדי להחיש את הגאולה האמיתית והשלימה ע'י משיח צדקנו בפועל ממש.

ולכן, ראוי ונכוז שבכל מקום ומקום יערכו התוועדויות עבור כל אחינו בנ"י,

-- אשר, בימינו אלו, לאחרי תכלית הריבוי דהפצת המעיינות חוצה, אין לך אדם מישראל שלא קיבל השפעה

מסויימת (באיזה אופן שהוא") באמד צעות פעולתה של ישיבת תומכי תמימים שהעמידה ,חיילי בית דוד" שמפיצים תורה ויהדות בכל קצוי תבל -

שבהם יעוררו אודות חיזוק והוספה בכל עניני יהדות, תורה ומצוותי', ובאופן של התחדשות - ,בכל יום יהיו בעיניך חדשים"??,

כולל ובמיוחד עניני העבודה דחודש אלול, אשר, בר"ת ד,אלול* מרומזים כל עניני העבודה בג' הקוין דתורה עבודה (תפלה) וגמ"ח, בהקדמת התשובה, וכן ענין הגאולה (כמדובר בארוכה בהתוועדות שלפנ"ז*),

והדגשה מיוחדת -- בנוגע לחיזוק האמונה בביאת המשיח (בניגוד לאלו ,אשר חרפו עקבות משיחך"), לפרסם ולהודיע שכבר ,כלו כל הקיצין"י, 286266 לקוטי

ובמילא, ,עמדו הכן כולכם"" להכנס לארץ -- ,תבוא אל הארץ . . וירשתה וישבת בה" -- תיכף ומיד, עי"ז שמסיימים את הבירורים האחרונים דזמן הגלות, ובלשון הידוע*: לצחצח את הכפתורים?י של בגדי השרד לקבל פני משיח צדקנו.

ובמקומות אלו אשר מסיבות שונות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח'י אלול -- ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרית, ובאופן ד,כפלים לתושיי"55.

יו"ד. ויה"ר שקבלת החלטות טובות בכל האמור לעיל תביא תיכף את

שלימה ע"י משיח צדקנו,

שאז -- ,תבוא אל הארץ גו' וירשתה וישבתה בה", שלימות הארץ,

ובלשון ההפטרה -- סיום וחותם פ' תבוא -- ,כולם נקבצו באו לך בניר מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה"", שלימות העם,

אשר ,ירשו ארץ"'5, ארץ דאבינו אברהם -- ארץ עשר עממין, שלימות הארץ באופן דירחיב ה'?,

ו,כספם וזהבם אתם"9 -- הן כסף וזהב כפשוטו, והן כסף וזהב רוחניים, אהבת ה' ויראת ה'*, הכוללים רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת%5 -- שלימות התורה ומצוותי',

וכל זה -- במהרה בימינו ממש, ,ארו עם ענני שמיא">, ובלשון ההפטרה: ,מי

= אלה זכעב- תעופינה- גו" "ועד -לסיום 7 זי ה

וחותם ההפטרה - אחישנה".

,אנילי ה' בעתה

0-8 >- 0 < ילוו

הערות

עמוד 280

  1. 1. שיחת ח"י אלול תש"ג (סה"ש תש"ג עי 141 ואילך).
  2. 2. ראה זח"ב סג, ב. פח, א,
  3. 3. של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א).
  4. 4. כידוע שנקראָ יו"ט ומועד -- ראה בארוכה סה"ש שם ע' 140 ואילך. סה"ש תש"ה ע' 122 ואילך.
  5. 5. .היום יום" -- ב' חשון. סה"ש תש"ב ע' 29 ואילך.
  6. 66. והחידוש שבזה לגבי כללות הענין ד,הם (תורה ומצוות) חיינו" -- לא רק באופו כללי, אלא גם באופן פרטי (פרשת השבוע, ובפרשת השבוע גופא -- כפי שנחלקת לשבעה חלקים, כנגד שבעת ימי השבוע), וענינו בעבודה -- שלא זו בלבד שהתורה היא בבחי" חיות כללי, כי אם, שנמשכת גם בחיות פרטי, שבא בהתגלות בחיי הנשמה בגוף, בחיי היום"יום, בכל פרטי הענינים דמחשבה דיבור ומעשה, היינו, שהחיות דגוף הגשמי הוא -- תורה.
  7. 7. ועפ"ז יש לבאר את הסיבה לכך שגם גדולי וזקני החסידים התייגעו על ביאור תורה זו, עד שלאחרי כמה זמן נתבארה תורה זו ע"י אדמו"ר האמצעי (כמסופר בסה"ש שם) -- מצד גודל החידוש שבדבר, כאמור, שהתורה נמשכת באופן דחיות
  8. 8. שבאיןז-ערוך כו', ויש צורך בנתינת-כח מיוחדת --
  9. 9. *) להעיר מהשייכות דתחיית המתים לרבינו
  10. 10. הזקן (בעל יום ההולדת דח"י אלול) -- כידוע פחגם גדולי החסידים על רבינו הזקן שהוא ,מחי' מתים", כי, חידושו של רבינו הזקן הוא -- גילוי תורת חסידות חב"ד, בלבושי ההשגה דחב"ד שבנפש, עד לשכל האנושי והטבעי, וזהו"ע דתחיית המתים בעבודה הרוחנית -- שהרי, אין לך דבר קר (ענע של מיתה) כשכל האנושי והטבעי, וכשהשכל מבין ומתפעל מהשגה אלקית, .איז דאָם דער אמתשר תחיית המתים" (קונטרס תורת החסידות רפ"ד. .היום יום" -- י"א סיו).

עמוד 281

  1. 1. לקוטי ש"פ תבא, ט"ז
  2. 2. כו, ב. כז, בזחי שם, יב. פינחס כו, נב ואילך. מסעי לג, ג ואילך.
  3. 3. אלול תשמ"ו שיחות 21
  4. 4. מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב. ועוד.
  5. 5. ראה בארוכה תו"ח ר"פ ויחי (צה, א. צו, גז ד). אוה"ת שם (כרך ו) תתשכח, ב ואילך. המשך וככה תרל"ז פי"ז ואילך. ובכ"מ.
  6. 6. עקב יא, יז. הובא ונת' ברמב"ן אחרי יח, כה.
  7. 7. רמב"ן שם.
  8. 8. ל' הכתוב -- ירמי' לא, כ. ספרי ורמב"ז שם.
  9. 9. פרשתנו כח, מז. וראה רמב"ם הלי לולב בסופן. של"ה סוף פרשתנו (שפו, א). תניא פכ"ו. ובכ"מ.

עמוד 282

  1. 0. ראה גם לעיל ע' 274 ואילך.
  2. 2. להעיר, שענינם של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן מרומז גם בפסוק ,היום הזה נהיית לעם" (כז, ט) שבפ' תבוא: ענינו של הבעש"ט -- כידוע שהנהגתו של הבעש"ט הייתה לחזור בעיירות ומושבות בנ"י ולהביאם שיאמרו ,ברוך השם" וכיו"ב (סה"מ אידיש ע' 138 ואילך), היינו, גילוי והתעוררות נקודת היהדות, שזהו תוכן הענין ד,היום הזה נהיית לעם". וענינו של אדמו"ר הזקן -- כפי שמבאר אאמו"ר (לקוטי לוי"צ לזח"ג ע' שפח) ש,היום הזה הוא מספר ג"פ הוי', הוא הג' מוחין דגדלות חב"ד" (וכז בפסוק ,לתהלה לשם ולתפארת* (שבפרשתנו כו, יט), כמבואר בלקו"ת (פרשתנו מב, ב -- מובא בלקוטי לוי"צ שם) דקאי על חב"ד) - ענינו של אדמו"ר הזקן, מייסד תורת חסידות חב"ד.
  3. 2. לקו"ש ח"ה ע' 86 שוה"ג להערה \. וש"נ. וראה ג"כ בעניננו (ח"י אלול): סה"ש תש"ג ע' 89 ואילך. שם ע' 186 ואילך. -- נת' בארוכה בלקו"ש חזכ"ד ע' 178 ואילך.
  4. 3. גם (ואדרבה -- באופן נעלה יותר) בישראל, כידוע הפירוש במרז"ל (שבת קנו, א) ,אין מזל לישראל", ש,בחי' אין, שהוא מקור החכמה, וכמ"ש והחכמה מאין תמצא, הוא המזל לישראל" (קונטרס חנוך לנער ע' 48. וראה לקו"ית ר"פ האזינו. ובכ"מ.
  5. 5. ולהעיר, שענין זה (,אין", מקור החכמה, בח" הכתר) שייך במיוחד לבעש"ט -- כידוע (סה"ש תש"ב ריש ע' 19. ועוד) שבחינתו היא בחיי הכתר (עתיק, פנימיות הכתר). וכמו כן שייך גם לאדמו"ר הזקן, בחי' החכמה (סה"ש שם) -- ע"פ המבואר
  6. 6. ש"פ תבא, ט"ז אלול תשמ"ו
  7. 7. בלקו"ת (ס"פ בחוקותי) בפירוש המשנה (אבות רפ"ג -- שלומדים בשבת זו) ,דע מאין באת", ,אין הוא חכמה, כמ"ש והחכמה מאין תמצא".
  8. 4. ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע שם.
  9. 5. אגה"ק דהבעש"ט (נדפסה בכש"ט בתחלתו. ובכ"מ).
  10. 6. ראה סה"ש תורת שלום ס"ע 112 ואילך.
  11. 7. תקו"ז ת"ו בסופו. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 136 הע' 35. וש"נ.

עמוד 283

  1. 8. כז ח.
  2. 9. פרש"י עה"פ. ולהעיר ש,היטב" במספר האחורי בגימטריא שבעים (רא"ם, גו"א ולבוש האורה עה"פ. ועוד).
  3. 0. להעיר שיום הסתלקותו -- שלימות עבודתו בעלמא דיז -- (בעשירי יהי' קודש) בחודש שבט, אשר, בראש החודש (ובכל יום שבו) ,הואיל משה באר את התורה", ,בשבעים לשון פירשה להם" (דברים א, ג-ה. ובפרש"י. וראה לקוייש חכו ע' 299 ואילך. שם ע' 315 ואילך).
  4. 31. ישעי' סא, ה.
  5. 2. שם 0 ה
  6. 6. 3') צפני" ג, ט. וראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
  7. 4. ראב"ע שם, ח. מהר"י קרא, רד"ק, מצו"ד ומצו"צ עה"פ.
  8. 5. ישעי' שם, כב (סיום וחותם ההפטרה דשבת
  9. 9. ש"פ תבא, ט"ז אלול תשמ"ו
  10. 10. זו). וראה סנהדרין צח, א,
  11. 11. ולהעיר משערי אורה (שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פצ"ד ואילך) אודות העילוי ד,בעתה" לגבי ,אחישנה", שאז מספיקים לברר את כל ניצוצות הקדושה, ולא נאבד אפילו ניצוץ הכי קטז, משא"כ ב,אחישנה" כו'. אמנם, ה,אחישנה" בימינו אלו -- להיותו לאחרי ה,בעתה", שהרי ,כלו כל הקיצין" (וה,אחישנה" -- אינו אלא ביחס להסרת איזו סיבה שונה ומשונה שעדיין מעכבת את הגאולה), הרי כולו למעליותא.
  12. 6. ראה שיחת שמח"ת תרפ"ח (סה"מ תרפ"ח עי ר)

עמוד 284

  1. 37. ראה סה"ש תש"א ע' 104 ,ישיבת תומכי תמימים ייסדה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ביום א' ט"ו אלול תרנ"ז, בעת סעודת החופה שלי כו'".
  2. 8. ראה לדוגמא: פסחים קו, סע"א. רמב"ם הלי שבת פכ"ט ה"ד. שו"ע אדה"ז או"ח הלי שבת סרפ"ה ס"ה. סרצ"ט ס"ח. ולהעיר מהדין דכל פחות משלושה כלבוד דמי (רמב"ם הל' שבת פט"ז ה"ח. ובכ"מ).
  3. 9. בראשית ה, ב. וראה זח"א קסה, א. -- נוסף על המפורש (יבמות סג, א) כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, ובזת"ג (ז, ב. ועוד) -- ,פלג גופא".
  4. 0. ראה גם לקו"ש חי"ט ע' 249.
  5. 5. ו4) ל' כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ב,מאמר הפתיחה" שלו בשעת התייסדות הישיבה ט"ו אלול תונ"ז -- נעתק במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (,התמים" ח"א יג, א-ב [ע' כג-ד]). וראה גם קונטרס עץ החיים פכ"ה.
  6. 2. שיחת ח"י אלול תרנ"ז (נדפסה בסה"ש תש"ב ע' 133). ומקשר ענין זה עם יום הולדת את שני המאורות הגדולים -- כפי שפותח ומקדים: .ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות, היום ח"י אלול, היום הקדוש בו נולד מורנו הבעש"ט
  7. 7. ש"פ תבא, ט"ז אלול תשמ"ו
  8. 8. וכו'". וראה סה"ש תש'א ע' 105 ,היום, י"ח אלול, הוא יום הבהיר בו נולדו רבינו הזקן ומורנו הבעש"ט, וביום קדוש זה אני מייסד ישיבה כו'".
  9. 3. שמח"ת תרס'א -- נדפסה בס' השיחות תש"ב ס"ע 141 ואילך. לקו"ד ח"ד תשפז, ב ואילך.
  10. 4. שבת נו, א. כתובות ט, ריש ע"ב.
  11. 5. תהלים פט, נב.
  12. 6. רד"ק ומצו"ד עה"פ.
  13. 7. יל"ש עמוס בסופו (רמז תקמט).

עמוד 285

  1. 8. קובץ מכתבים לתהלים ע' 214. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"י ע' נג. וש"נ.
  2. 9. להעיר מסוף נזיר*: ,,גדול העונה אמן יותר מן המברך . . גבורים נוצחין", היינו, ש,אמן" קשור עם הנצחון במלחמה.
  3. 0. רד"ק וראב"ע עה"פ. -7-----
  4. 4. *) להעיר מהשייכות ד.נזיר" לכ"ק מו"ח אדמו"ר. מנהל פועל דתו"ת -- ששמו הראשון
  5. 5. ש"פ תבא, ט"ז אלול תשמ"ו
  6. 1. ובכל אופן של השפעה -- ישנו התוקף (והעצם) דתו"ת, כי השפעת המעיינות (ע"י תו"ת) היא באופן דחכמה בינה ודעת, קו האמצעי, בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה, ,שמתחילת המשכתו עד סוף סיומו הוא כדבר א' ממש" (המשך תער"ב פשס"ב, וראה גם שם פקייד. ובכ"מ).
  7. 7. ולהוסיף, שענין זה שייך במיוחד ל,תומכי תמימים" -- כי ,תוקף התמימות . . הוא בכל הכחות עד העשי' בפו"מ . . והוא בבחי' התוקף ביותר כמו בעצם נקודת הרצון ממש בלי שום שינוי כלל וכלל" (המשך הנ"ל פפ"ב).
  8. 2. פרש"י פרשתנו כו, טז. ולהעיר מתורת הבעש"ט -- שמביא רבינו הזקז בהתחלת שעהיוה"א -- אודות חידוש ההתהוות מאין ואפס ממש בכל רגע ורגע, אשר, עי"ז נקל יותר לקיים את ההוראה ד,בכל יום (ובכל רגע) יהיו בעיניך חדשים", ,חדשים" ממש, מכיון שברגע זה נתהווה מציאותו מאין ואפס ממש.
  9. 3. שיפ ראה, מבה"ח אלול (לעיל ע' 272 ואילך).
  10. 4. פנהדרין צז, ב.
  11. 11. ,יוסף", שענינר ,נזיר אחיו" (ויחי מט, כו. ברכה לג, טסט

עמוד 286

  1. 5. ל' כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו -- נדפס בסה"מ קונטרסים ח"ב שצז, ב. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ריש ע'י רעט.
  2. 6. שיחת שמח"ת תרפ"ט.
  3. 7. שענינם לחבר שני צדדי הבגדים.
  4. 8. ל' הכתוב -- איוב יא, ו. וראה שמו"ר רפמ"ו.
  5. 9. ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סו"ס תקעא.
  6. 6. ש"ם תבא, ט"ז אלול תשמ"ו
  7. 0. ישעי" ס, ד.
  8. 61. ההמשך בההפטרה -- שם, כא,
  9. 2. ראה יב, כ ובספרי. שופטים יט, ח ובפרש"י.
  10. 3. ישעי" שם, ט.
  11. 4. תו"א ר"פ וישב. לקו"ת בהעלותך לב, ד. ובכ"מ.
  12. 5. ראה תניא פ"ד. שם חינוך קטו.
  13. 6. דניאל ז, יג. וראה סנהדרין צח, א.
  14. 7. ישעי' שם, ת. וראה ב"ב עה, ב. שמו"ר ספנ"א. ועוד.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 2
  1. כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ג ‹ 314 לקו"ש חכ"ט ע' 283
  2. כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ה ‹ 330 לקו"ש חכ"ט ע' 285