שיחה א

הערות

עמוד 189

1. 1. פרשתנו לא, ב.
2. 2. סוטה יג, ב.
3. 3. לשון רש"י עה"פ. וראה ראב"ע ורמב"ן כאן.
4. 4. פרשתנו עה"פ (בפי' הב' (בד"ה אנכי היום). ראה בארוכה מפרש"י רש"י. ונת' בההתועדות).
5. 5. רמב"ן עה"ת כאן. רבינו בחיי. מושב זקנים. ועוד.
6. 6. בסופה (בשם "ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן" – בעל המאמר בסוטה שם). – גירסא זו ("מסורת חכמה") הובאה ג"כ בשטמ"ק סוטה שם. וראה מס' סוטה עם שינויי נוסחאות (ירושלים, תשל"ז).
7. 7. ובלאה"כ לא נקט רש"י גירסת התנחומא, דשם הלשון "נטלו מסורת כו'", ורש"י נקט כגירסת הש"ס "נסתמו ממנו" (ראה הערה 10). וטעמו של רש"י – יש לומר, "כי בזה מתרץ תמי' פשוטה: איך יתכן שהקב"ה גרם שמשה רבינו ישכח (חסרון) תורתו*?! והתי' – שרק "נסתמו ממנו", היינו כמו מעין שנסתם, שאינו נובע ממקומו לחוץ: וכן בעניננו, שלא ניטל ממשה הניתן לו כבר – ראה עיון יעקב לע"י סוטה שם. ובענף יוסף שם – כ"א כמו "בסתימת המעיין אין שום חסרון בגוף המעיין רק שיש דבר המונע .. מלצאת חוצה .. קודם מותו לא היה בכחו לצמצם .. להוציאה לחוץ". ע"ש. וראה גם ש"ך עה"ת כאן: אמר לצאת כו' [משא"כ לגירסת התנחומא ש"נטלו מסורת כו'". וראה המשך הענין שם "ולא היה יודע משה מה הי' יהושע דורש"]. וראה לקמן הערה 30.
8. 8. בדפוס ראשון ושני דפרש"י, וכן בכמה כת"י רש"י שתח"י, איתא רק "מסורות החכמה", וברוב כת"י רש"י שתח"י איתא רק "מעינות החכמה". אבל בדפוסי רש"י הנפוצים (וכן בהוצאת בערלינער, גם במהד"ק שלו) הוא כבפנים.
9. . "מסורת חכמה".
10. . ובפרט בנדו"ד "שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן" (פרש"י תשא לא, יח). ולהעיר ממחז"ל (תענית כה, א) דמשמיא מיהב יהבי מישקל לא שקלי (בתר דיהבי. רש"י).

עמוד 189

1. 9. ראה ס' כללי רש"י (כפר חב"ד, תש"מ) פ"ח ס"ב (בהוצאת תנש"א – פ"ט ס"ה). וש"נ.
2. 10. בכמה דפוסי (וכת"י) רש"י "שנסתתמו" (כבסוטה שם לפנינו). וראה שינויי נוסחאות במס' סוטה הנ"ל הערה 6 – שתי הגירסאות בש"ס.
3. 11. וראה מדרש לקח טוב כאן "לצאת ולבא בתורה" (ותו לא).
4. 12. ברכה לד, ה ואילך.
5. 13. ב"ב טו, א (וש"נ). ועד"ז בספרי ברכה שם. – ולשיטת הראב"ע גם מ"ויעל משה גו'" (שם, א ואילך) כתב יהושע.
6. 14. ברכה שם, ה.
7. 15. ואינו מבאר בנוגע לאמירתן. ולהעיר ממפרש"י הע"י (מהרש"א, הריטב"א. עיון יעקב) ב"ב שם.
8. 16. להעיר מבעה"ט כאן: בששה סדרי משנה.
9. 17. פרשתנו לא, י ואילך (ומפורש "ויצו משה אותם גו'").
10. 18. שם, יט.
11. 19. ראה לדוגמא (גם בפרש"י עה"ת) האזינו לב, ג. ועוד.
12. 20. ראה רמב"ם בהקדמתו לפיהמ"ש וס' היד – בנוגע למצות התורה. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ד.

עמוד 190

1. 21. כפרש"י בחוקותי (כו, מו).
2. 22. ראה בארוכה אגה"ק סו"ס כט (קנ, ב ואילך). וראה הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש שם.
3. 23. ע"ד ל' רש"י (וישלח לד, ל) "מסורת כו' ביד הכנענים". ולהעיר מ"יש אם למסורת" (פסחים פו, ריש ע"ב. וש"נ). בבאר מים חיים (לאחי המהר"ל) על פרש"י כאן, ד"מסורות" היינו ש"לא הי' לו עוד כח לטרוח ולמסור ליהושע מה שקיבל מסיני". ומשמע שמפרש דמסורת היינו הכח למסור כו' [ובעץ יוסף לתנחומא ואתחנן שם ד"מסורות החכמה פי' כללי החכמה שעל פיהם מוסר הרב לתלמידיו שיבינו .. מדרך קצרה"]. אבל [נוסף לזה שלכאורה דוחק לומר שנעשה חסרון בכח חכמתו של משה – דאם לא תששו כוחותיו הגשמיים, עאכו"כ שלא תששו כחותיו הרוחניים – הנה] לכאורה פשטות הלשון "מסורות" מורה על דברים הנמסרים בע"פ. [ואולי תיבת "החכמה" בפרש"י לא קאי על "מסורות" שלפני פניו רק על תיבת "ומעיינות"].
4. 24. ע"ד הלכה למשה מסיני ש(רובם) אין להם שום רמז במקרא (פיהמ"ש שם ד"ה וכאשר (קרוב לסופו). וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך הלכה למשה מסיני בתחלתו. וש"נ).
5. 25. גיטין ס, ריש ע"ב.
6. 26. אבות פ"ב מ"ט. שם פ"ו, א. – וראה גם באר מים חיים על פרש"י כאן. עיון יעקב לע"י סוטה שם.
7. 27. איוב יא, ט. ועיין הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ה.

עמוד 191

1. 28. נדרים לח, א. וראה רש"י שם ד"ה פלפולא.
2. 29. אף שע"י הפלפול "יתחדשו ג"כ חידושי הלכות לאין קץ" (ל' אדה"ז בהל' ת"ת שם) – מ"מ, אינו מוכרח (ואי אפשר) שמשה ילמד בפועל עם ישראל פלפולא דאורייתא לתכליתו (משא"כ ההלכות והמדרשים שנתגלו לנו שיש להם קץ – הל' ת"ת שם). ואכ"מ.
3. *. ראה שוה"ג להערה הבאה.
4. 30. הטעם שרש"י לא הסתפק ב"מסורות" ומוסיף "ומעינות החכמה" – יש לומר, ע"פ המבואר לעיל (הערה 7) שרק "נסתמו ממנו", אבל לא ניטל ממנו מה שניתן לו – ועפ"ז י"ל שנסתמו ממנו רק ה"מסורות" השייכות לג' פרשיות אלו*, שהם מתי מספר לפ"ע, וקשה לומר לכאורה שמשו"ז "לא אוכל כו' בדברי תורה"! שמשמע שהי' כאן חסרון כללי. אבל לאידך גם "מעינות החכמה" לחוד לא מספיק, שהרי אי"ז נוגע להלימוד עם בנ"י, כדלקמן בפנים.
5. 31. להעיר מיגדיל תורה ויאדיר, דרוש וקבל שכר, כי אין נפק"מ למעשה (חולין סו, ב. סוטה מד, א. וש"נ).
6. . ולכאורה צ"ל דגם המסורות דפרשיות אלו כבר ניתן למשה מסיני (ראה רש"י ר"פ בהר: כלולתיהן ודקדוקיהן. רש"י בחוקותי שם) (ויתירה מזו – שכבר מסרם ליהושע כו'. דאל"כ – מי מסרם לבנ"י?).

עמוד 192

1. 32. ואולי זהו טעם הגירסא בפרש"י שנאמר רק "מסורות" (ולא "מעינות") – ראה הערה 8.
2. 33. ראה גם ש"ך עה"ת כאן, דמזה "שכל יום ויום הי' מוסיף והולך ואותו יום .. לא הוסיף .. ידע כי נטלה ממנו הרשות".
3. 34. ב"ב עה, סע"א. ספרי פינחס כז, כ.
4. 35. פינחס שם.
5. 36. כ"ה בפרש"י (לא כפני חמה .. כפני לבנה", כבב"ב וספרי). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 64 בשוה"ג.
6. 37. תנחומא שמות כח. שמו"ר שם (פ"ה, י). ובכ"מ. וראה ב"ב עד, א. ועוד.
7. 38. בלשון הכתוב (משלי יב, יט) שפת אמת תכון לעד. וראה תניא ספי"ג. אגה"ק ו. לקו"ת מטות (פג, סע"ג ואילך), מסעי (צג, ב־ג). וש"נ. ובכ"מ.
8. 39. ראה בארוכה אוה"ת ואתחנן (ע' צג ואילך) ועוד (ושם, שמטעם זה אם הי' משה מכניס את בנ"י לארץ הי' להם קיום נצחי בארץ. ע"ש). וראה גם לקו"ש [המתורגם] חכ"ו ע' 6. [ולכאורה צע"ק מהעליות וירידות כו' שמצינו אצל משה ובפרט מעלייתו בכל שבת שלכן בכל שבת "ישמח משה במתנת חלקו" (סי' האריז"ל במקומו. וראה לקו"ש ח"ו ע' 245. וש"נ). ולהעיר מאו"ת להה"מ ד"ה ועינינו (פד, סע"ד) שאצל משה היו שתי המעלות ד"שמש וירח". ע"ש. ואכ"מ].

עמוד 193

1. 40. ל' התניא פמ"ד (סג, א).
2. 41. תניא רפמ"ב. וראה גם פמ"ד שם.
3. 42. אבות פ"ג מ"ח. הובא להלכה בהל' ת"ת לאדה"ז (פ"ב ס"ד ואילך).
4. 43. ראה הל' ת"ת שם ס"ה.
5. 44. סנהדרין צט, א. הובא בטושו"ע יו"ד סו"ס רמו (סכ"ה). הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ו (אלא שבטושו"ע והל' ת"ת שם הובאה רק התחלת הכתוב (הענין) ד"דבר ה' בזה"). תניא פ"א.

עמוד 194

1. 45. יומא עא, א. כולכם היום". (משיחת ש"פ וילך תשכ"ו)
2. 46. ואתחנן ד, ד.