שיחה א

הערות

עמוד 33

1. 1. פרשתנו ה, כח.
2. 2. על אתר. וראה גם במדב"ר פרשתנו פ"ט, כה [אבל ידועה השקו"ט האם ראה רש"י הבמדב"ר כמו שהוא סדור לפנינו].
3. 3. כו, א. וכן בברכות לא, ב (וראה לקמן שוה"ג להערה 9).
4. 4. סוטה פ"ב, ד.
5. 5. אלא שבירושלמי ותנחומא (וכן בבמדב"ר שם, מא) מצרף שתי הדיעות (דרע"ק ור"י בסוטה (ברכות) וספרי שם) יחד: אם היתה עקרת נפקדת יולדת בצער כו'. כן להעיר, שבירושלמי (וכן בבמדב"ר) שם נלמד מהיתור "ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא" (אבל בירוש' שם ממשיך: ולית לי' לר"ש ונקתה ונזרעה זרע). ובתוספתא שם: מה ת"ל ואם לא נטמאה האשה. ובתנחומא שם: שנאמר ואם לא נטמאה האשה וגו' (ובתנחומא באבער (שם א) הועתק כל הכתוב). ואכ"מ.
6. 6. סוטה פ"ג ה"ד.
7. 7. פרשתנו א.
8. 8. אבל זה שבירושלמי, תוספתא ותנחומא שם מפרט "כאורים (כעורים) יולדת נאים שחורים יולדת לבנים" – י"ל דרש"י לא הוצרך לפרט שניהם מאחר שתוכנם חד הוא (ובפשטות זהו הטעם שלא נפרטו בשאר המקומות). אלא שצע"ק, דהו"ל לרש"י לכתוב הכלל (כעורים .. נאים) ולא הפרט (שחורים .. לבנים). וראה לקמן הערה 41.
9. 9. ספרי, ברכות*, ירושלמי, תוספתא ובמדב"ר (שם, כה).
10. 10. במדב"ר שם.
11. 11. להעיר ג"כ משינוי לשון רש"י "תלד בריוח" – דלא כבכל מקומות הנ"ל "יולדת", וכל' רש"י עצמו "שחורים יולדת לבנים"*. וראה לקמן הערה 39.
12. . בהעתקת הברייתא. ונשמט שם "נקבות יולדת זכרים" – משא"כ בגמ' שם לפנ"ז הועתקו ד' הדברים שבסוטה שם. וראה דק"ס שם. ועוד. ואכ"מ.
13. . בכת"י רש"י אחדים שתח"י – "תלד .. תלד" (וכ"ה ברמב"ם שבהערה 14), ובכת"י אחדים – "יולדת .. יולדת". אבל בדפוס ראשון, שני ודפוסים הנפוצים הוא כבפנים.

עמוד 33

1. 12. בדפוס שני דרש"י מביא גם "קצרים יולדת ארוכים". ובשני כת"י רש"י (שתח"י) מביא "נקבות תלד (יולדת) זכרים".
2. 13. ולהעיר, שגם בבמדב"ר (שם, מא) מביא רק "יולדת בצער יולדת בריוח יולדת כעורים יולדת לבנים" (אלא שמקדים "שאם היתה עקרה שהיא נפקדת").
3. 14. הל' סוטה פ"ב ה"י. ולהעיר, שלהלן (פ"ג הכ"ב) כתב: ה"ז מתחזקת ופני' מזהירות ואם הי' בה חולי יסור ותתעבר ותלד זכר (ורק אח"כ מביא דרשת חז"ל שהביא בפ"ב שם – ובשינוי לשון) ואם הי' דרכה לילד בקושי תלד במהרה הי' דרכה לילד נקבות תלד זכרים. ואכ"מ. ובתיב"ע פרשתנו עה"פ "(ותיפוק זכיא נזיוה מנהר – ראה פי' יונתן) .. ותתעבר בבר דכר". וראה זהר פרשתנו קכד, א: דמתעברא בברא דכר (וראה רע"מ שם, ב. זהר שם קכה, ריש ע"ב).
4. 15. אלא שי"ל שכן היתה גירסת הרמב"ם בש"ס סוטה שם (ראה מס' סוטה עם שינויי נוסחאות כו' (ירושלים תשל"ט) שכ"ה בכמה כת"י ועוד).
5. 16. פרש"י בראשית ג, ח. שם, כד. ועוד.
6. 17. פרשתנו שם, כז (ועד"ז שם, כא־כב). וראה הערה 20.
7. 18. רשב"ם, ראב"ע ועוד. וראה במדב"ר (שם, כה) "כדי הוא הצער שינתן לה בנים כו'" (אלא שממשיך "שאם היתה עקרה כו'" – ראה לקמן בפנים בסוף הסעיף). זהר שבסוף הערה 14. מדרש הגדול פרשתנו עה"פ. ועוד.
8. 19. ל' הראב"ע.
9. 20. ולהעיר, שלפי פירוש זה מובן בפשטות ההמשך ד"ונקתה (ממים המאררים) ונזרעה זרע" – ראה רא"ם שהובא לקמן ס"ג – דלא זו בלבד ש"ונקתה", שלא תענש ב"צבתה בטנה ונפלה ירכה" (שבית הרחם מתקלקל. חזקוני) – אלא "ונזרעה זרע".
10. 21. סוטה שם (ובברכות שם – מוחלפת השיטה).
11. 22. שם. – ובבמדב"ר שם בשם ר"א ור' יהושע.

עמוד 34

1. 23. ס' זכרון. ועוד.
2. 24. פרשתנו שם, יד ובפרש"י – וזה אינו תלוי בהאשה (ובמשנה ריש סוטה שקינוי צ"ל בפני שני עדים. אלא שבפרש"י עה"ת לא הובא זה רק לענין סתירה – שם, יג).
3. 25. וראה ברכות שם גבי חנה שאמרה "אלך ואסתתר כו'" (וכבר שקו"ט במפרשים בארוכה האיך היתה מותרת לעבור על איסור יחוד כו'. ואכ"מ).
4. 26. סוטה שם. – וביפה מראה לירושלמי סוטה שם, דזוהי שיטת ר"ש בן לקיש (בירושלמי שם). ע"ש.
5. 27. ראה גם מדרש הגדול פרשתנו עה"פ. וכן מוכרח ברמב"ם פ"ג שם שכתב "ותתעבר ותלד זכר" אף שבפ"ב שם מפורש (ע"פ סוטה שם) "שלא נאמר בתורה ונזרעה זרע אלא בראוי' לילד".
6. 28. וצ"ע לכאורה בדבק טוב על פרש"י כאן: אם יש לה בנים מה קורת רוח יש לה לכן פירש (רש"י) אם היתה כו'.

עמוד 35

1. 29. ה, יט.
2. 30. ראה זהר שהובא לקמן הערה 34.
3. 31. ראה ספורנו כאן. מלבי"ם. ועוד.
4. 32. לקמן פסוק לא.
5. 33. שם, יט־כ.

עמוד 36

1. 34. וראה זהר פרשתנו (קכה, סע"א ואילך): אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן ונקאן גרמה וקיימין בגווה עד דמתעברא .. הוו משפרי .. ברא שפירא נקי כו' (והיינו שגם ה"ונקתה" הוא פעולת המים). וראה הערה הבאה.
2. 35. ובפרט שהמים עצמם "קדושים הן" (רש"י פרשתנו ה, יח), ונקראים "מרים" רק "על שם סופן שהם מרים לה" (רש"י שם. וראה רש"י שם, כד). ולהעיר מזהר ורע"מ פרשתנו (קכד, ב) ד"ונקתה ונזרעה זרע" הוא דוגמת "וימתקו המים (המרים)" דמרה (בשלח טו, כג).
3. 36. להעיר מפרש"י ויצא (ל, לט): המים נעשין כו'.
4. 37. ובפרט שהפרט ד"ונזרעה זרע" אינו ענין בשעת מעשה [אלא שאם הי' ענין בפ"ע לגמרי (ולא שייך ל"ונקתה ממים המאררים") הו"ל להכהן לפרטו בהשבועה].

עמוד 37

1. 38. שם, יח.
2. 39. ועפ"ז יומתק הטעם שרש"י מדייק "תלד בריוח" (ולא "יולדת") – ראה הערה 11 – להדגיש שזהו ענין בהאשה גופא (היפך הצער שהיו המים גורמים בהאשה)*; משא"כ "יולדת לבנים" הו"ע בהולד.
3. 40. ולהעיר שבפשטות מראה המים הי' שחור מצד העפר המעורב בהם (וראה ירושלמי סוטה פ"ב ה"ב).
4. 41. כמובן בפשטות (וראה משנה סוטה (כ, א. רמב"ם הל' סוטה פ"ג הט"ז) "פני' מוריקות"). – ועפ"ז יומתק הא דרש"י מביא ענין זה, ולא "כעורים יולדת נאים" (ראה לעיל הערה 8). וראה לקמן הערה 56.
5. 42. ה, יב.
6. 43. סוטה ג, א. – ובתנחומא פרשתנו (ה) "אין המנאפין כו'", הובא בפרש"י עה"ת עה"פ. – ולהעיר שבתנחומא ופרש"י "שתכנס"*. וראה פרש"י עה"ת וישלח לב, ט.
7. 44. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 19 ואילך.
8. . אבל אא"פ לרש"י לפרש (ע"ד מ"ש הרמב"ם הל' סוטה פ"ג הכ"ב) "מתחזקת .. ואם הי' בה חולי יסור" – כי בפסוק מפורש "ונזרעה זרע", היינו שהמדובר בענין השייך לזרע, הולדת בנים. – ולכן הוזקק רש"י לפרש "יולדת לבנים", ולא פי' (כבתיב"ע ורמב"ם) "פני' מזהירות" (היפך "פני' מוריקות" – ראה הערה 41) – כי מהפסוק מוכרח שהו"ע בשייכות ללידה.
9. . ועד"ז הגירסא בסוטה שם ("נכנסה") – בע"י, כמה כת"י ועוד (ראה מס' סוטה עם שינויי נוסחאות הנ"ל). וכ"ה בהמשך הגמ' שם (גם לפנינו) "אין אדם מקנא כו' אא"כ נכנסה כו'".

עמוד 38

1. 45. ראה רש"י תשא (לב, כ) "נתכוין לבדקם כסוטות". ובבמדב"ר פרשתנו (פ"ט, מד ואילך) דרש כל הפרשה על חטא העגל. ע"ש.
2. 46. יתרו כ, ג.
3. 47. עדמש"נ אם יסתר איש במסתרים (ירמי' כג, כד).
4. 48. ברכות לד, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד (בשינוי לשון).
5. 49. זח"א ד, א. תניא ספ"י.
6. 50. ע"ד לשון חז"ל (מנחות מד, א): מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר.
7. 51. יומא פו, ב.
8. 52. משנה יומא פה, ב.
9. 53. וכן מצד הזדונות – שלפני עשיית התשובה ה"ה גקה"ט לגמרי והיפך רצונו ית', והפיכתם לזכיות הוא חידוש גמור. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חכ"ז (ע' 130 ואילך) שלכן לא שייך לומר עליהם שהם בגדר "דבר שיש לו מתירין" (ע"י התשובה). ע"ש.
10. 54. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 66 ואילך ובהערות שם. לקו"ש [המתורגם] חי"ח (ע' 425;
11. 429. . לקו"ש חכ"ז שם (ע' 128. 133).

עמוד 39

1. 55. פעולת התשובה (מן המיצר קראתי) – ענני במרחב (תהלים קיח, ה).
2. 56. אם יהיו חטאיכם כשנים (ואדום שהוסיף וגם לקה – שחור הוא (נדה יט, א. וש"נ)) כשלג ילבינו (ישעי' א, יח). – ומתאים להמבואר לעיל (הערה 39) ש"תלד בריוח" הו"ע בהאשה (כי זהו העילוי שבהבע"ת עצמו, שעבודתו היא ב"ריוח", מרחב), ו"יולדת לבנים" הו"ע בהולד (וברוחניות – מה שהחטאים מתלבנים ונהפכים לזכיות).
3. 57. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.
4. 58. מגילה יא, א. וראה שהש"ר עה"פ (שה"ש א, ה) שחורה אני גו'. ועוד. (משיחת ש"פ נשא תש"מ)
5. 59. הנהגה של חסדים המגולים דוקא. ואף שיסורי הגלות הם בכדי לברר ולזכך את בנ"י – הרי הקב"ה "יכול לתקן שלא ע"י יסורים וזהו שאנו מבקשים מחוק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורים כו' כי הוא כל יכול" (אוה"ת מסעי ע' א'שצא). וראה ס' השיחות תש"ד ע' 15.
6. 60. מיכה ז, טו.
7. 61. ר"ה יא, רע"א.
8. 62. בא י, כג.
9. 63. ישעי' ל, טו. וראה אוה"ת בא ס"ע שה ואילך. המשך וככה תרל"ז בסופו.