33
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הללו ובוחר רק שני פרטים12 – "אם היתה יולדת בצער תלד בריוח .. שחורים יולדת לבנים"13?!
[ויש להעיר, שגם הרמב"ם14 מציין רק שנים מן הפרטים, אך לא את אלו שמביא רש"י, אלא "שאם היתה יולדת בצער תלד בריוח, היה דרכה לילד נקבות תלד זכרים"15].
ויש לומר, שלפי הפשט, שהיא דרכו של רש"י בפירושו על התורה (אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא16), ניתן להבין מן הפסוק רק שתי ברכות אלו, שמציין רש"י.
ב. רש"י – אינו מבאר לפי
הפשט?
כדי להבין זאת יש להקדים את התמיהה:
המשמעות הפשוטה של "ונזרעה זרע" היא, שאם "טהורה היא" הרי לא זו בלבד שלא תיענש ב"צבתה בטנה ונפלה ירכה"17, אלא שגם תזכה לילדים. ואכן, כך מבארים מספר פשטנים18, ש"יתן19 לה ה' זרע בשכר הקלון שאירע לה".
וכיצד ייתכן, שרש"י, אשר מטרתו לפרש פשוטו של מקרא, כדלעיל, אינו מבאר את המלים "ונזרעה זרע" כפשוטן, שתזכה לילדים20, אלא "תלד בריוח .. יולדת לבנים"?
הערות
- 12. בדפוס שני דרש"י מביא גם "קצרים יולדת ארוכים". ובשני כת"י רש"י (שתח"י) מביא "נקבות תלד (יולדת) זכרים".
- 13. ולהעיר, שגם בבמדב"ר (שם, מא) מביא רק "יולדת בצער יולדת בריוח יולדת כעורים יולדת לבנים" (אלא שמקדים "שאם היתה עקרה שהיא נפקדת").
- 14. הל' סוטה פ"ב ה"י. ולהעיר, שלהלן (פ"ג הכ"ב) כתב: ה"ז מתחזקת ופני' מזהירות ואם הי' בה חולי יסור ותתעבר ותלד זכר (ורק אח"כ מביא דרשת חז"ל שהביא בפ"ב שם – ובשינוי לשון) ואם הי' דרכה לילד בקושי תלד במהרה הי' דרכה לילד נקבות תלד זכרים. ואכ"מ. ובתיב"ע פרשתנו עה"פ "(ותיפוק זכיא נזיוה מנהר – ראה פי' יונתן) .. ותתעבר בבר דכר". וראה זהר פרשתנו קכד, א: דמתעברא בברא דכר (וראה רע"מ שם, ב. זהר שם קכה, ריש ע"ב).
- 15. אלא שי"ל שכן היתה גירסת הרמב"ם בש"ס סוטה שם (ראה מס' סוטה עם שינויי נוסחאות כו' (ירושלים תשל"ט) שכ"ה בכמה כת"י ועוד).
- 16. פרש"י בראשית ג, ח. שם, כד. ועוד.
- 17. פרשתנו שם, כז (ועד"ז שם, כא־כב). וראה הערה 20.
- 18. רשב"ם, ראב"ע ועוד. וראה במדב"ר (שם, כה) "כדי הוא הצער שינתן לה בנים כו'" (אלא שממשיך "שאם היתה עקרה כו'" – ראה לקמן בפנים בסוף הסעיף). זהר שבסוף הערה 14. מדרש הגדול פרשתנו עה"פ. ועוד.
- 19. ל' הראב"ע.
- 20. ולהעיר, שלפי פירוש זה מובן בפשטות ההמשך ד"ונקתה (ממים המאררים) ונזרעה זרע" – ראה רא"ם שהובא לקמן ס"ג – דלא זו בלבד ש"ונקתה", שלא תענש ב"צבתה בטנה ונפלה ירכה" (שבית הרחם מתקלקל. חזקוני) – אלא "ונזרעה זרע".
- 21. סוטה שם (ובברכות שם – מוחלפת השיטה).
- 22. שם. – ובבמדב"ר שם בשם ר"א ור' יהושע.
משנה תורה, הלכות סוטה ב׳:י׳ - הטקסט מספריא
מי שאין לו אשה הראויה לילד ולא בנים ונשא עקרה או זקנה או אילונית אינה שותה ולא נוטלת כתובה. היו לו בנים או אשה אחרת ראויה לילד ה"ז משקה אותה אף ע"פ שהיא זקנה או עקרה או אילונית ואינה ראויה לילד שלא נאמר בתורה ונזרעה זרע אלא בראויה לילד שאם היתה יולדת בצער תלד בריוח היה דרכה לילד נקבות תלד זכרים.
רש"י על בראשית ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וישמעו. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים וּכְבָר סִדְּרוּם רַבּוֹתֵינוּ עַל מְכוֹנָם בִּבְ"רַ וּבִשְׁאָר מִדְרָשׁוֹת; וַאֲנִי לֹא בָאתִי אֶלָּא לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא וּלְאַגָּדָה הַמְיַשֶּׁבֶת דִּבְרֵי הַמִּקְרָא דָבָר דָּבוּר עַל אׇפְנָיו: וישמעו. מַה שָּׁמְעוּ? שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקָּבָּ"ה שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן:
לרוח היום. לְאוֹתוֹ רוּחַ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה לְשָׁם, וְזוֹ הִיא מַעֲרָבִית; שֶׁלִּפְנוֹת עֶרֶב חַמָּה בַּמַּעֲרָב, וְהֵם סָרְחוּ בָּעֲשִׂירִית (סנהדרין ל"ח):
וישמעו AND THEY HEARD — There are many Midrashic explanations and our Teachers have already collected them in their appropriate places in Genesis Rabbah and in other Midrashim. I, however, am only concerned with the plain sense of Scripture and with such Agadoth that explain the words of Scripture in a manner that fits in with them. וישמעו AND THEY HEARD — What did they hear? They heard the sound of the Holy One, blessed be He, as He walked in the garden (see Genesis Rabbah 19:12).
לרוח היום IN THE WIND OF THE DAY — (רוח is used also in the meaning of direction,— north, east, — etc.) in that direction to which the sun travels (באה לשם) which is the west, for towards evening the sun is in the west, and they committed the sin in the tenth hour (Sanhedrin 38b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

