33

הערות

1. 1. פרשתנו ה, כח.
2. 2. על אתר. וראה גם במדב"ר פרשתנו פ"ט, כה [אבל ידועה השקו"ט האם ראה רש"י הבמדב"ר כמו שהוא סדור לפנינו].
3. 3. כו, א. וכן בברכות לא, ב (וראה לקמן שוה"ג להערה 9).
4. 4. סוטה פ"ב, ד.
5. 5. אלא שבירושלמי ותנחומא (וכן בבמדב"ר שם, מא) מצרף שתי הדיעות (דרע"ק ור"י בסוטה (ברכות) וספרי שם) יחד: אם היתה עקרת נפקדת יולדת בצער כו'. כן להעיר, שבירושלמי (וכן בבמדב"ר) שם נלמד מהיתור "ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא" (אבל בירוש' שם ממשיך: ולית לי' לר"ש ונקתה ונזרעה זרע). ובתוספתא שם: מה ת"ל ואם לא נטמאה האשה. ובתנחומא שם: שנאמר ואם לא נטמאה האשה וגו' (ובתנחומא באבער (שם א) הועתק כל הכתוב). ואכ"מ.
6. 6. סוטה פ"ג ה"ד.
7. 7. פרשתנו א.
8. 8. אבל זה שבירושלמי, תוספתא ותנחומא שם מפרט "כאורים (כעורים) יולדת נאים שחורים יולדת לבנים" – י"ל דרש"י לא הוצרך לפרט שניהם מאחר שתוכנם חד הוא (ובפשטות זהו הטעם שלא נפרטו בשאר המקומות). אלא שצע"ק, דהו"ל לרש"י לכתוב הכלל (כעורים .. נאים) ולא הפרט (שחורים .. לבנים). וראה לקמן הערה 41.
9. 9. ספרי, ברכות*, ירושלמי, תוספתא ובמדב"ר (שם, כה).
10. 10. במדב"ר שם.
11. 11. להעיר ג"כ משינוי לשון רש"י "תלד בריוח" – דלא כבכל מקומות הנ"ל "יולדת", וכל' רש"י עצמו "שחורים יולדת לבנים"*. וראה לקמן הערה 39.
12. . בהעתקת הברייתא. ונשמט שם "נקבות יולדת זכרים" – משא"כ בגמ' שם לפנ"ז הועתקו ד' הדברים שבסוטה שם. וראה דק"ס שם. ועוד. ואכ"מ.
13. . בכת"י רש"י אחדים שתח"י – "תלד .. תלד" (וכ"ה ברמב"ם שבהערה 14), ובכת"י אחדים – "יולדת .. יולדת". אבל בדפוס ראשון, שני ודפוסים הנפוצים הוא כבפנים.