36
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כאשר מספרת התורה על התוצאות בפועל, נוסף ענין חדש, "ונזרעה זרע", אשר איננו מופיע לפני כן בשבועה?
כדי להשיב לשאלה זו מצטט רש"י את "ונקתה" ואומר "ממים המאררים ולא עוד אלא ונזרעה זרע אם היתה יולדת...". בכך מדגיש רש"י, שבמלים "ונזרעה זרע" אין התורה מתכוונת להוסיף ולציין שכר רגיל שמקבלת אשה זו מפני קלונה, אלא שזוהי תוצאה והשפעה של ה"מים המאררים" עצמם34. כלומר, לא זו בלבד שהמים לא יגרמו לפורענות, ותתבטל תכונתם כ"מאררים", אלא להיפך – "ולא עוד אלא" – מים אלו אף יגרמו לברכה, להיפך מ"מאררים"35 – "ונזרעה זרע"36.
ולכן מוסיף רש"י "ונקתה, ממים המאררים": הסברו זה אינו בא כל כך כדי לשלול הסבר אחר למלה "ונקתה", אלא כדי להדגיש שהמלים "ונזרעה זרע" המופיעות לאחר מכן מספרות על התוצאה של ה"מים המאררים".
לפי זה יוצא, שהמלים "ונזרעה זרע" מהוות חלק והמשך ל"ונקתה ממים המאררים". ולכן אין מתעורר הקושי מדוע אין פרט זה מוזכר לפני כן בהשבעת האשה – כי הכהן אומר את הענין רק באופן כללי "הנקי ממי המרים...", ולאחר מכן מפרטת התורה שהבטחתו "הנקי ממי המרים" כוללת גם את הפרט37 של "ונזרעה זרע".
ה. ההשפעה הברוכה של המים המאררים – הפכית לעונש
לפי כל זה יובן גם מדוע מפרש רש"י "ונזרעה זרע" – "אם היתה יולדת בצער תלד בריוח, אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים":
כיון שלפי רש"י "ונזרעה זרע" היא תוצאה והשפעה של ה"מים המאררים", במקום השפעתם ההפוכה במקרה של "אם שטית", הרי סביר, שהאופן של ההשפעה הטובה דומה לאופן ההשפעה ההפוכה:
כשם שבהשפעה ההפכית, הרי לא זו בלבד שה"מים המאררים" יגרמו להסתלקותה מן העולם, כפירוש
הערות
- 34. וראה זהר פרשתנו (קכה, סע"א ואילך): אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן ונקאן גרמה וקיימין בגווה עד דמתעברא .. הוו משפרי .. ברא שפירא נקי כו' (והיינו שגם ה"ונקתה" הוא פעולת המים). וראה הערה הבאה.
- 35. ובפרט שהמים עצמם "קדושים הן" (רש"י פרשתנו ה, יח), ונקראים "מרים" רק "על שם סופן שהם מרים לה" (רש"י שם. וראה רש"י שם, כד). ולהעיר מזהר ורע"מ פרשתנו (קכד, ב) ד"ונקתה ונזרעה זרע" הוא דוגמת "וימתקו המים (המרים)" דמרה (בשלח טו, כג).
- 36. להעיר מפרש"י ויצא (ל, לט): המים נעשין כו'.
- 37. ובפרט שהפרט ד"ונזרעה זרע" אינו ענין בשעת מעשה [אלא שאם הי' ענין בפ"ע לגמרי (ולא שייך ל"ונקתה ממים המאררים") הו"ל להכהן לפרטו בהשבועה].
רש"י על במדבר ה׳:י״ח - הטקסט מספריא
והעמיד הכהן וגו'. וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר "וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה'"? אֶלָּא מַסִּיעִין הָיוּ אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּדֵי לְיַגְּעָהּ וְתִטָּרֵף דַּעְתָּהּ וְתוֹדֶה (סוטה ח'):
ופרע. סוֹתֵר אֶת קְלִיעַת שְׂעָרָהּ, כְּדֵי לְבַזּוֹתָהּ, מִכָּאן לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁגִּלּוּי הָרֹאשׁ גְּנַאי לָהֶן (כתובות ע"ב):
לפני ה'. בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר, הוּא שַׁעַר הָעֲזָרָה הַמִּזְרָחִי, דֶּרֶךְ כָּל הַנִּכְנָסִים (סוטה ז'):
ונתן על כפיה. לְיַגְּעָהּ, אוּלַי תִּטָּרֵף דַּעְתָּהּ וְתוֹדֶה, וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁם הַמְיֻחָד עַל הַמָּיִם (שם י"ד):
המרים. עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁהֵם מָרִים לָהּ (שם כ'):
המאררים. הַמְחַסְּרִים אוֹתָהּ מִן הָעוֹלָם, לְשׁוֹן "סִלּוֹן מַמְאִיר" (יחזקאל כ"ח), וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ מַיִם אֲרוּרִים, שֶׁהֲרֵי קְדוֹשִׁים הֵן, וְלֹא אֲרוּרִים כָּתַב הַכָּתוּב, אֶלָּא מְאָרְרִים אֶת אֲחֵרִים, וְאַף אֻנְקְלוֹס לֹא תִרְגֵּם "לִיטַיָּא" אֶלָּא "מְלַטְטַיָּא" — שֶׁמַּרְאוֹת קְלָלָה בְּגוּפָהּ שֶׁל זוֹ:
והעמיד הכהן וגו׳ AND THE PRIEST SHALL PRESENT [THE WOMAN BEFORE THE LORD] — But has it not already been stated, (v. 16) “and he shall present her before the Lord”? But they used to move her about from place to place (and thus, as it were, present her many times) in order to wear her out so that her thoughts should become confused and she be unable to invent explanations of her conduct and so she would confess her guilt (Sotah 8a).
ופרע AND HE SHALL PUT IN DISORDER [THE WOMAN’S HAIR] — i.e. he pulls away her hair-plaits in order to make her look despicable. — We may learn from this that as regards married Jewish women an uncovered head is a disgrace to them (Sifrei Bamidbar 11).
לפני ה׳ [AND THE PRIEST SHALL PRESENT THE WOMAN] BEFORE THE LORD — i.e. in the gateway of Nicanor (cf. Rashi on Leviticus 14:11 and Note thereon) which was the eastern gate of the court, the passage for all who entered the court [and where she was therefore most exposed to public view] (Sotah 7a).
ונתן על כפיה AND HE SHALL PUT [THE MEAL-OFFERING OF MEMORIAL] IN HER HANDS — to wear her out even more (cf. Rashi on the beginning of the verse); — perhaps her thoughts would become confused now, so that she would confess her guilt and it would become unnecessary to blot out from the parchment the Divine Proper Name by the water (cf. Sifrei Bamidbar 11; Sotah 14a).
המרים THE BITTER [WATERS] — They were called bitter waters because of their final effect, viz., that they proved bitter for her (Sifrei Bamidbar 11; Sotah 20a).
המאררים means, the waters that make her disappear (pine away) from the world. It has the same meaning as, (Ezekiel. 28:24): “a removing (ממאיר) brier” (one that removed some of the flesh). It would not be correct to explain מים המאררים as מים ארורים, “cursed waters” for actually they are holy (cf. v. 17). Besides, even if the meaning has anything to do with “cursing”, Scripture does not write ארורים, “waters that are cursed”, but מאררים — “that bring a curse to others”; and Onkelos, too, does not render it by ליטיא — “cursed waters” but by מלטטיא — “waters that show a curse on the body of this woman”.
רש"י על במדבר ה׳:כ״ד - הטקסט מספריא
והשקה את האשה. אֵין זֶה סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהֲרֵי בַתְּחִלָּהּ מַקְרִיב מִנְחָתָהּ, אֶלָּא הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁכְּשֶׁיַּשְׁקֶנָּה יָבֹאוּ בָהּ לְמָרִים; לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בֶּטֶן וְיָרֵךְ, מִנַּיִן לִשְׁאָר כָּל הַגּוּף? תַּ"ל ובאו בה — בְּכֻלָּהּ, אִ"כַּ מַה תַּ"ל בֶּטֶן וְיָרֵךְ? לְפִי שֶׁהֵן הִתְחִילוּ בַעֲבֵרָה תְּחִלָּה לְפִיכָךְ הִתְחִיל מֵהֶם הַפֻּרְעָנוּת (ספרי):
למרים. לִהְיוֹת לָהּ רָעִים וּמָרִים:
והשקה את האשה AND HE SHALL CAUSE THE WOMAN TO DRINK [THE BITTER WATER] — This was not the actual order of the proceedings, because really he offered her meal-offering first (before giving her the water to drink; cf. v. 26, 27), but Scripture here merely informs you that when he afterwards gives her the water to drink it will become bitter in her belly (cf. Sotah 19a). — Since only the thigh and the belly are mentioned (vv. 21. 22), I might conclude that only these are affected (see Sifrei Bamidbar 18); whence do we know that this applies also to the rest of the body? Because Scripture states here, “[and the water … shall come] into her [and become bitter]” — into all of her body! But if so, why does Scripture explicitly mention only the thigh and the belly? Because they (these two) were the first to begin the sin, therefore it (Scripture) makes the punishment begin with them (and for this reason Scripture mentions them explicitly, but, as a matter of fact, it extends to the whole body as is implied in the word בה (Sifrei Bamidbar 18).
למרים (The text is more lit., “and the waters shall enter into her as bitter”) — i.e. to become bad and bitter for her.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.