35

ג. "ונקתה, ממים המאררים..." – מהו

החידוש?

כן יש להבין את תחילת דברי רש"י על המלה "ונקתה", ואלה דבריו: "ונקתה, ממים המאררים, ולא עוד אלא ונזרעה זרע, אם היתה...". שהרי, לכאורה, מהו החידוש בכך שבמלה "ונקתה" הכוונה היא "ממים המאררים"? הרי מובן מאליו, שזוהי המשמעות הפשוטה של "ונקתה", כפי שנאמר לפני כן במפורש בשבועה שמשביע אותה הכהן "ואם²⁹ לא שטית... הנקי ממי המרים המאררים האלה"!

רא"ם מסביר, שכוונת רש"י היא להבהיר בדבריו, שלא יחשבו ש"ונקתה" היא הכנה ל"ונזרעה זרע", כפי שמשתמע בפשטות מלשון הפסוק, ש"ונזרעה זרע" היא תוצאה של "ונקתה", ושהמשמעות של הפסוק היא "ונקתה מדברים המונעים הלידה ובזה ונזרעה זרע"³⁰. את זאת שולל רש"י, ומבאר, שהמשמעות של "ונקתה" היא "מהמים המאררים, שהוא ענין הצלתה מצביית הבטן ומנפילת הירך", והמלים "ונזרעה זרע, ענין לעצמו".

אך, לכאורה, יש להבין בכך:

א) כיצד מתאים הביטוי "ונקתה" לגבי "דברים המונעים הלידה", אשר היו לה לפני כן? לפי הסבר זה צריכה היתה התורה לומר "ונרפאה" וכדומה.

ב) ועוד ועיקר: כיצד ייתכן לחשוב שההסבר הוא "ונקתה מדברים המונעים הלידה", והרי לפי זה יוצא, שדבריו המפורשים של הכהן – "הנקי ממי המרים המאררים האלה" – אינם מוזכרים כלל בפסוק המדבר על ביצוע הענין למעשה!

כן קשה לקבל את תירוצו של בעל גור אריה, שרש"י מתכוון להדגיש שלא יבארו "ונקתה" – "מן העונש³¹ כמו ונקה³² האיש מעוון" –

שהרי, כיון שנאמר בפסוק לפני כן במפורש "הנקי ממי המרים המאררים האלה", הרי כיצד אפשר לומר שאותו ביטוי "ונקתה" בסוף הענין, משמעותו שונה – "מן העונש"?

ד. "ונזרעה זרע" – תוצאה

ופרט של "ונקתה..."

ויש לומר, שההסבר לכל הענין הוא:

רש"י מתרץ בפירושו שאלה פשוטה המתעוררת על הפסוק: כיון שבהשבעת האשה מנויים כל הפרטים שיתרחשו כתוצאה משתיית "מים המאררים" – הן "אם לא שכב..." והן אם "שטית תחת אישך"³³ – כיצד ייתכן, שלאחר מכן,