שיחה ט

437שיחה ט

הפורים

ב"ה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, לי אדר א' -- א' דר"ח אדר ב', ה'תשמ"ו. = ברוקלין, נ. י.

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם,

ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

438(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

439(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

440(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

441זה (לפי החלוקה דג"פ ליום). 6-2 442. . אמרו רז"ל במצוות ימי הפורים ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם (מגילה ז, א).

וי"ל הביאור ע"ד החסידות בזה: ידוע אשר בפורים הי' נס בהצלת הגוף והנפש גם יחד (משא"כ בחנוכה שלא היתה אלא הצלה מגלות רוחני -- תורה אור רד"ה ענין חנוכה. וראה ג"כ לבוש הובא בט"ז או"ח סימן תע"ר סק"ג). וזכו לזה ישראל ע"י מסנ"פ על קדוש השם שנתדבקו בו ית' בבחי' רצון פשוט שלמעלה מהשכל והשגה, שהרי אם רצו להמיר דתם לא הי' המן עושה להם כלום שלא גזר אלא על היהודים, וכמ"ש כ"ז בארוכה בדא"ח בדרושי פורים.

והנה תכלית המסנ"פ הוא שישפיע על חייו היום-יומיים, היינו שרק נפשו האלקית תהי' המושלת על גופו ונפשו הבהמית. והממוצע ביניהם היא נפש השכלית, וכמ"ש בד"ה רבא חזיא (דשנת תר"צ לכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א כשהי' בארצה"ב פעם הא') ובכ"מ.

והנה אין עני אלא בדעת ואין עשיר אלא בדעת. ולכן נפש השכלית (ואצ"ל נפה"א) אין לקרותם אביון באמת לאמיתו משא'"כ הגוף ונה"ב.

וזהו שנצטוו ישראל אחרי מסנ"פ אז במצוות המרמזות שהמסנ"פ צריכה נפה"א להמשיך בנה"ב והגוף -- מתנות לאביונים ושני אביונים דוקא. ומשלוח מנות איש לרעהו -- נפש השכלית שנק' רע לנפה"א, שלכן היא יכולה להיות ממוצע וכמבואר בד"ה הנ"ל (שתי מנות דוקא כי אין השכל שכל אמיתי אלא א"כ בא למסקנא ע"י שדן מתחילה ע"ד סברא וגם היפוכה, חסד ודין, קושיא ותירוץ. שזהו ענין השכל וכמבואר בכ"מ).

והנה סוג בתורה שיהי' כולל בתוכו ענין בשביל נפש השכלית נפה"ב וגם הגוף -- הם הם שיחות כ"ק האדמו"רים הכוללים: א) שכליים עמוקים. ב) הוראות במדות טובות והרגש הלב. ג) ספורים והנהגות במעשה בפועל.

ואשרי האיש אשר זכה לקיים משלוח מנות ומתנות כהנ"ל לרבים... (ממכחב שושן פורים תשיו) 443ב"ה, עש"ק פ' תשא, פורים קטן, ה'תשד"מ

. ובעמדנו ביום פורים קטן -- הזמן גרמא להזכיר את עצמו וכן את כל אלה הנמצאים בסביבתו אודות המאמר דא"ח שנאמר ,בס"ד פ' תשא פורים קטן, פ"ז, מאסקווא" בביהכנ"ס דליובאוויטש במוסקווא ברוב עם ובפרסום גדול (וגם לאחרי זה) ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר,

ד"ה וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות --

ונקודות אחדות מתוכנו, אשר, ע"פ ביאור חז"ל בכתוב זה, דוקא בימי הגלות (דמדי ופרס בימי אחשורוש) וגזירות המן -- קבלו היהודים, עליהם ועל זרעם, את

עש"ק פ' תשא, פורים: וי"ל ע"ד הרמז, ששיעור היומי שלו בהפרשה -- מתחיל בכריתת ברית, וכולל כל המועדים - מתאים למרז'ל (ראה במכתב) שבפורים קבלו מה שהחלו במ"ת, ושפורים לא יהי' בטל משא*כ כל המועדים (מדרש משלי ט. וש"נ).

פ' חעשא: א"ל הקב"ה (למשה) חייך כו' בכל שנה ושנה שקוראין אותה (פ' תשא) לפני כאילו אתה עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן (תנהומא עה"פ ג)

פורים קטן: כן נקרא בסידור אדה"ז (לפני למנצח . . ובא לציון), ולפניו למעלה (שמצאתי) במהרי"ל ריש הלי פורים -- יומי נס והצלה (ב"י טאו*ח סו"ס תרצ"ז) וי"א שהם ימי משתה ושמחה (ב"י שם. דרכי משה ממנהגים וממהרי"ל). ובחמד משה שם סק"*א שאם אמר ועל הנסים בי"ד אד"ר אין מחזירין אותו שהרי מדינא הוי ראוי לעשות באד'ר כו' אלא שמסמך גאולה לגאולה עדיף, א"כ הוה מעין המאורע. ולהעיר מירושלמי מגילה פ"א ה"ה (-- ה"ז) אותה שנה היתה מעוברת. וראה שו"ת חת"ס חאו"ח סקס"ג. יערות דבש חב דרשה ב. נימוקי או"ח (להרה*צ וכו' ממונקאטש) לסיי תרצ*"ז. ואכ"מ.

הזמן גרמא: ע"פ מרז"ל מזרזין את האדם קודם המעשה וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה -- פרש"י יתרו יט, כד. מכילתא שם.

את עצמו וכן . . בסביבתו: ע"פ מצות ואהבת לרעך כמוך. ולהעיר מאו"ת להה"מ סתמ"א (קז, ג ואילך -- הוצאת קה"ת). \

המאמר דא"ח: נדפס ב,התמים" חוברת ז (לה, ב (שלו, ב) ואילך). קונ' פורים תשייא (סה"מ תשי"א ע' 180 ואילך). סה"מ תרפ"ז (ע' קי ואילך).

בס"ד . . מאסקווא: כותרת המאמר ב,התמים* שם.

בביהכנ"ס . . גדול: ראה: אגרת כ"ק מו"ח אדמו"ר, א' כסלו תרצ"ז -- נדפסה בסה"מ תשי"א ע' 215. תרפ"ז בהוספות ע' רפג-ד. ובשלימותה -- באגרות קודש שלו ח"ד ע' טז ואילך. מכתב אחד הרבנים -- ,התמים* שם (עו, ב (שנו, ב) ואילך). סה"מ תשי"א ע' 195 ואילך. תרפ"ז שם ע' רפח ואילך.

וקיבל . . לעשות: אסתר ט, כג.

ביאור חז"ל: שבת פח, אי

הגלות (דמדי ופרס: דלפעמים נחשבים לשנים (וכן אדום וישמעאל), ראה מפרשים לדניאל (ב, לט ואילך). ל"ת להאריז"ל פ' תצא.

דמדי ופרס: כן הוא בכ"מ, ובכ"מ ,פרס ומדי". ובכמה מקומות נחשבים לגלות אחת (ולפעמים ע"ש מדי לבד (ב"ר פמ"ד, יז), או פרס לבד (ע"ז ט, א)). וי"ל הטעם כי מדי קדמה בזמן ופרס -- בתוקף (דניאל יא, א-ב. ועוד). ולכן (במג"א עצמה) ,שרי פרס ומדי" (א, יד), ,דברי הימים למלכי מדי ופרס" (שם י, ב).

קבלו . . זרעם: אסתר ט, כז.

444אשר החלו לעשות -- קבלת התורה ומצותי' בעת מתן תורה, מצב של חירות אמתית ושלימה,

ובטלו כל הגזירות לגמרי, ואדרבא ונהפוך הוא, וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר,

ועיקר ביטול הגזירה הי' ע"י -- בלשון הכתוב: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, אין עוז אלא תורה, חינוך שיסודו תורתנו הקדושה, המתחיל עוד בגיל עולל ויונק, והוא המביא וגורם

להשבית אויב (השונא בגלוי) ומתנקם (השונא בנסתר),

כמו שהי' בימים ההם בזמן הזה, אשר מרדכי היהודי וכל עם מרדכי -- עמך כולם צדיקים -- לא יכרע ולא ישתחווה בכל עניני יהדות, ועמדו במסירת נפש בכל זה, ומפי עוללים ויונקים יסדו עוז.

התורה (לי הוראה) היא נצחית בכל זמן ובכל מקום, ובמכל שכן וק"ו

באם במצב ההוא קבלו עליהם, מנער ועד זקן טף ונשים, את כל האמור וקיימו בפועל ,

מצב של חירות אמתית ושלימה: ראה זח"ב קיג, סע"ב ואילך. עירובין נד, א. שמו"ר פרשתנו מא, ז. וראה אבות פ"ץ מ"ב.

ונהפוך הוא: אסתר שם, א.

ליהודים . . ויקר: שם ח, טז.

עיקר ביטול הגזירה הי ע"י כו': ראה אסת"ר פ"ט, ד. יליש אסתר רמז תתרנז בסופו. רמז תתרנח.

בלשון הכתוב: תהלים ח, ג.

אין עוז אלא תורה: ראה ויק"ר פל"א, ה. יליש בשלח רמז רמד. שהש"ר פ"ב, ג (ג). מדרש תהלים עה"פ. ועייג*כ זבחים קטז, סע"א. -- ומש"כ בקהלת יעקב מע' עוז לא מצינו בדרז"ל כו', צע"ק.

בגיל עולל ויונק: ראה מפרשים באשרי יולדתו (אבות פ"ב, מ"ט). לקו"ש חכ"א ע' 343 הע' 40 ובשוה"ג שם'

מרדכי . . עס מרדכי: להעיר מפע"ח שער הפורים פ"ו: ברוך מרדכי היהודי גי' ישראל עם הכולל. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' פב. צט.

מרדכי היהודי . . לא יכרע ולא ישתחוה: אסתר ג, ב.

עם מרדכי: ל' הכתוב -- שם, ו. וראה לקו"ש שם ע' 208 ואילך.

עמך כולם צדיקים: ישעי ס, כא.

ועמדו במסירת נפש בכל זה: ראה תו"א מג"א צז, א: שהם מסרו עצמט למות כל השנה כולה ולא עלה להם מחשבת חוץ ח"ו. שערי אורה ד"ה וקבל היהודים פ"ח (צ, ב). ובתו"א שם (בהוספות) קכ, ד: כמעט משך שנה. אוה"ת מג"א ע' בישנז ואילך. סה"מ עטר"ת ע' כט. וראה דייה זה תשל"ח (סה"מ -- מלוקט ח"א ע' שיט ואילך).

התורה . . היא נצחית: תניא רפי"ז. ובכ"מ.

היא נצחית: במיוחד בנוגע לפורים -- ראה רמב"ם סוף הל' מגילה. פירוש הבעש"ט בלשון המשנה (מגילה רפ"ב) ,הקורא את המגילה למפרע לא יצא" -- כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סי' עח. וש"נ.

7 הוראה: זח'ג נג, ב.

מנער ועד זקן טף ונשים: לי הכתוב -- אסתר ג, יגי.

445על אחת כמה וכמה עתה, כאשר בחסד השם עלינו, לימוד התורה וקיום מ מצותיי יכול להיות מתוך מנוחה ושמחה וטוב לבב,

על כל אחד ואחת לעשות בהפצת התורה ומצותי' -- בנוגע לעצמו ובנוגע לכאו"א שיכול ל,חנכו" בעניני יהדות על טהרת הקודש ומתוך אהבת ישראל ועד -- לאחדות ישראל, ובלי המגלה: ישנו עם אחד (-- אף שבגשמיות הוא) מפוזר ומפורד בין העמים,

ובודאי תקויים הבקשה (הבטחה) דכל היהודים בהתחלת כל שבוע ושבוע: ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר -- כן תהי" לנו,

וכל זה ימהר ויחיש קיום היעוד, אשר ישא השם את ראש בנ"י, כי יהי' נצב בעדת א-ל, ויהי" לנו לאור עולם ושמחת עולם על ראשם.

בברכה 446... בעת אשר קם המן ובקש להשמיד להרוג גו' הנה מרדכי, מלבד אשר בקש את אסתר שתתחנן לפני אחשורוש, אסף, כסיפור רז"ל, (מדרש רבה אסתר, בסופו) ילדי ישראל ולמד אותם תורה ובפרט הלכות השייכות לזמן שיבנה בית המקדש, וע"פ לי חז"ל, עי"ז בטלה גזירת המן.

זאת אומרת, בשעת צרה היא ליעקב, מעיקרי הצלת כל עם ישראל הוא חנוך ילדי -- וילדות -- ישראל ברוח התורה והיהדות, והשרשת תקות הגאולה -- ואל יאוש ח'ו -- במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו, בלבותם. ואז נהפוך הוא אשר ישלטו היהודים גו' וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

-- בתקוה לשמוע ממנו בקרוב, ובברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

.. אר"ז (תענית כ, א) משנכנס אדר מרבין בשמחה, והוא מפני ימי הפורים, והנה עיקר ענין פורים, ובפרט ע"פ המבואר בדא"ח, הוא מה שקיימו על מה שקבלו כבר (שבת פח, א) בנתינת התורה, ולכן כמו שנתינת התורה תלוי בזה שהנשים נתרצו תחלה לקבלה וכמרז"ל (שמ"ר פכ"ח) כמו"כ גם עיקר נס פורים ע"י נשים היי וכמ"ש הרשב"ם (תוד"ה שאף מגילה ד, א. וראה ברש"ש שם ישוב הקושיות)...

447נוסח המבוקים שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מוחבי תבל לקראת ימי הפורים

ה'תשד"מ

שבת שלום ופורים שמח והתועדויות פעילות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר ובהחלטות טובות על כל השנה כולה באורה זו תורה וכו' ככל פירושי חז"ל. ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו והשלימה ע"י משיח צדקנו. לחיים, לחיים ולברכה.

/מקום החתימה/

ה'תשמי'ה

פורים שמח והתועדויות פעילות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר וככל פירושי חז"ל, ובהחלטות טובות על כל השנה כולה באורה זו תורה וכו', ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. לחיים, לחיים ולברכה.

/מקום החתימה/

ה'תשמי'ו

פורים שמחה ובכפלים שמתחיל ביום שהוכפל טוב והתועדויות פעילות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר וככל פירוש חז"ל, ובהחלטות טובות על כל השנה כולה באורה זו תורה וכו', ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו האמתית והשלימה ע"י משיח צדקננ. לחיים, לחיים ולברכה. /מקום החתימה/

הערות

עמוד 437

  1. 1. יום ג' שהוכפל בו כי טוב: פרש"י בראשית א, ז. ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. ועוד).ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ*ע (בסה*מ תש"ט ע' 19 (השני) ובאגרות קודש שלו ע' קלה ואילך) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות. ולהעיר, שגם קביעות פורים בשנה זו היא ביום השלישי.
  2. 2. ? אדר א' -- א' דר-ח אדר ב': ראה שו"ע אה*ע סקכלי סו.
  3. 3. צוויי אדריחדשים . . נס פורים: דאין בין אדר הראשון ואדר השני אלא כו' (מגילה ו, ב).
  4. 4. פורים'קטן: כו נקרא במהרי"ל הל' פורים. דרכי משה או"*ח סו*ס תרצז (סק"ג). וכז הובא בסידור אדהיז (לפני למנצח יענך). השלמה לשו"ע אדה"ז או*ח סקל*א ס"ח. ובדרכי משה שם (סק"ב): פורים ראשוז.
  5. 5. פוריס-גדול: כן נקרא בסידור אדה"ז שם ובהשלמה לשו"ע אדה*ז שם.
  6. 6. ווי איין לאָנגער חודש: ר"ן, רא"ש (ועוד) לנדרים סג, ריש ע*ב. וראה לקו"ש חט"ז ע' 344 ואילך בעניז ,משנכנס אדר מרבין בשמחה* -- אם קאי גם על אדר ראשון.
  7. 7. דער חודש . . אין אַ יוס"טוב: אסתר ט, כב. ובירושלמי (מגילה פ"א ה'א): כל החודש כשר לקריאת המגילה כו' והחודש אשר נהפך להם כו'. שו"ע או"ח סתרפ"ח ס"ז. וברמ"א שם: והכי נהוג (אלא שבנוגע למקרא מגילה בלבד ולא יעבור ט"ו בו. וראה לקו"ש חי*א ע' 342 בהערה ד"ה מחרת יום הפורים).
  8. 8. הייאָר -- אֶן עיבור-יאָר: להעיר מירושלמי שם ה"ה: אותה השנה (שנעשה בה הנס) היתה מעוברת (אלא שדעת הבבלי לא משמע כן -- מדלא הביאו בסוגיא זו (מגילה ו, ב) להכריע הדין). ולהעיר משער הפסוקים להאריז"ל ר"פ ואתחנן. לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' קה. וראה לקוטי לוי יצחק למגילת אסתר ס"ע צו. שם ע' צט.
  9. 9. מאי פורים: ע"ד לשון חז"ל בנוגע לחנוכה (שבת כא, ב).

עמוד 438

  1. 1. פורים . . ספעציעלע באָדייטינג . . אין דער איצטיגער צייט: להעיר מפירוש הבעש"ט במחז"ל (מגילה יז, א) הקורא את המגילה למפרע לא יצא -- כש"ש (הוצאת קה"ת) הוספות סי' עח. וש"נ.
  2. 2. אידישע פרוי: ד.נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס" (מגילה ד, א). ויתירה מזו, ע"י אשה, אסתר, נעשה הנס (רשב"ם, הובא בתוד*ה שאף הן -- מגילה שם. רשב"ם פסחים קח, ריש עב דיה שאף הן). ולהעיר, שאסתר דוקא בקשה (ופעלה): ) כתבוני, 2) לדורות (מגילה ז, א. וראה בארוכה לקו"ש חט"ז שיחה א' לפורים (ע' 352 ואילך) ובהערות שם).
  3. 3. געבליבן אין גלות: ד.אכתי עבדי אחשורוש אנן* -- מגילה יך, א.
  4. 4. אסתר . . די מלכה: ובפרט אשר ,ותשא חן וחסד לפניו* -- אסתר ב, יז,
  5. 5. מרדכי היהודי . . אין קעניגלעכן הויף: ,יושב בשער המלך* -- אסתר שם, יט. ועוד. וראה מגילה יג, סע"א שאחשורוש שקל עצה ממרדכי. ודרז"ל עה*פ כרצון איש ואיש (מגילה יב, סע"א).
  6. 6. להשמיד ולהרוג: אסתר ג, יג.
  7. 7. ישנו . . מכל עם: אסתר ג, ח.

עמוד 439

  1. 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 9
  2. 2. כרצון איש ואיש: אסתר א, ז. וראה אסת"ר ויל"ש הנ"ל. מגילת סתרים עה"פ.
  3. 3. אָ גאָנצן פאַלַק אין איין טאַג: אסתר ג, יג.
  4. 4. עם מרדכי: אסתר שם, ו.
  5. 5. לא יכרע ולא ישתחוה: שם, ב.
  6. 6. נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי: שם ז, ג.
  7. 7. אֶלע אידן . . מסירת"נפש: ראה תו"א מג"א צז, א. שם (בהוספות) קכ, ד. שערי אורה שער הפורים ד*ה וקבל היהודים פ"ח (צ, ב). ד*ה חייב אינש עטר"ת פ"ד (סה*מ עטר"ת ע' שו), תרפ"א (תש*ח) פ"ה (סה*מ תרפ"א ץ' קצא). דיה בלילה ההוא ה'ש"ת פ"ה (סה"מ היש"ת ע' 9).
  8. 8. במשך פון כמעט א גאָנץ יאֶר: כ"ה בתו"א שם קכ, ד: כמעט משך שנה. אבל בתו"א שם צז, א (ועדיז בשאר המקומות שבהערה הקודמת): כל השנה כולה. וראה ד"ה וקבל היהודים תשל*ח פ"ג (סה"מ -- מלוקט (קה"ת, תשמ"ז) ע' שיט ואילך).
  9. 9. זיך געקענט לייכט ראַטעווען דורך דערקלערן זיך אויס .יהודים-: כ"ה במגילת סתרים עה*פ אסתר ג, יג. תו"א שם צז, א ובד"ה חייב אינש וד"ה בלילה ההוא שבהערה הנ"ל. אבל ראה לבוש, הובא בט"ז או"ח סתר"ע סק"ג. ובד*ה חייב איניש תרפ"א הנ"ל: ידוע ההפרש שבין חנוכה לפורים, דמל' יון . . גופן של ישראל לא רצו להשמיד ח"ו .. . אבל המן ביקש להשמיד . . בגופן של ישראל. ומסיים: וע*כ עיקר הגזירה היתה להיותם יהודים ואם היו ח"ו כופרים באמונתן היתה מתבטלת הגזירה לגמרי.

עמוד 440

  1. 1. ואחרון אחרון חביב: עד ביר פע"ח, ח. פרש'י עה"פ וישלח לג, ב.
  2. 2. די אידישע קינדערלעך . . ווערן פאַרזאַמלט: ראה אסת"ר פ"ח, ז. פ"ט, ד. יליש אסתר רמז תתרנז-ח. וראה גם אסת"ר פ"י, ד. ויק"ר פכ"ח, ו. יל"ש אמור רמז תתרמג (עה"פ כג, יא). פס"ר פי*ח (פ' העומר). וראה דיה וקבל היהודים תרפ"ז (תשי*א) פ*ג ופט"ו (סה"מ תרפ-ז ע' קיב. שם ע' קכד-ה).
  3. 3. תחינוקות של בית רבן: הבל שאין בו חטא -- שבת קיט, סע"ב. וראה זהר בתחלתו (א, רע"ב), והשייכות ליום שלישי.
  4. 4. און אין זייער זכות בפרט: ראה אסת"ר פ"ט, ד. יליש אסתר רמז תתרנז. וראה גם אסת*ר פ"ז, יז (קרוב לסופה) -- נתבאר בלקו"ש חכ*א שיחה לפורים (ע' 206 ואילך).
  5. 5. חורה אחת . . ה' אחד: ראה חגיגה ג, סע"א ואילך.
  6. 6. ונהפוך הוא: אסתר ט, א.
  7. 7. יהודים, מודים בכל התורה כולה: כדרשת חז"ל (מגילה יג, רע"א) עה"פ (אסתר ב, ה) איש יהודי: שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי אשר .הכופר בה (בע"ז) כמודה בכל התורה כולה* (קידושין מ, א).
  8. 8. ליהודים . . ויקר: אסתר ח, טז.
  9. 9. אין רוחניות: ראה ג"כ דחז"ל אורה זו תורה כו'. וראה לקמן.

עמוד 441

  1. 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 441 >
  2. 2. דעס אויבערשטנ'ס אָנזאָג: תרומה כה, ח. וראה לקו*ת ריש פרשתנו.
  3. 3. בא זיך אין האַרצן: דבתוכו לא נאמר אלא מתוכם -- בתוך כאו"א (ראה ר*ח שער האהבה פ"ו בתחלתו (ד"ה ושני הפסוקים). אלשיך תרומה עה"פ. של*ה חלק תושב"כ תרומה שכה, ב. שכו, ב. וכן בשער האותיות אות ל. ועוד. וראה תו"א ר"פ ויקהל. דיה באתי לגני ה'תש*י בתחלתו).
  4. 4. אורה זו חורה כו" ויקר אלו תחפילין: מגילה טז, ב. וראה גם תיב"ע עה"פ. ע"פ חסידות -- שערי אורה דיה הנ"ל פכ*ט. ועוד.
  5. 5. כולל אָלע מצוות: דהוקשה כל התורה כולה ( -- המצוות) לתפילין -- קידושין לה, א. נתבאר בלקוזת שלח מ, ד. ואתחנן יב, סע"ג. אוה"ת ואתחנן ע' רס ואילך. סה*מ תרכ"ז ע' ק. תרליו (ח*ב) ע' רפד (ושם: הוקשו כל המצות שבתורה לתפילין). שם ע' רצ-רצא. שם ע' שסז (ושם: כל מצותי' של תורה). ועוד. וראה לקו"ש ח"ט ע' 79 הערה 3.
  6. 6. גיין מחיל אל חיל: בל' הכתוב תהלים פד, ח
  7. 7. מסמיך זיין די גאולה: ראה מגילה ו, סע"ב ובפרש"י: מסמך גאולה לגאולה. ולהעיר, שענין זה קובע בשנה מעוברת (כשנה זו) -- בכדי ל.מסמך גאולה לגאולה* קורין את המגילה באדר שני דוקא.
  8. 8. גאולה השלימה והאמיתית: שאין אחריי גלות (תוד"ה ה"ג -- פסחים קטז, ב).
  9. 9. - כל המצות: כיון שיבנה ביהמ"ק וכל יושבי' עליי (ראה ערכין לב, סע*ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ'י ה"ח). \
  10. 10. כל מצוה . . הנכללים עמה: ל' הרמב"ם בסוף מנין המצות על סדר ההלכות -- סיום שיעור רמב*ם דיום

עמוד 442

  1. 112. לקוטי הוספות / פורים שיחות

עמוד 445

  1. 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 5
  2. 2. כל אחד ואחת: כי גם הן היו באותו הנס (מגילה ד, א).
  3. 3. ומתוך אהבת ישראל: השייך במיוחד לפורים, שהוא מטעמי מצות משלוח מנות -- ראה מנות הלוי לר"ש אלקבץ עה"פ אסתר ט, כז. כ ואילך. של"ה חלק תושב"כ פ' תצוה (שכט, ב). וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רסז ואילך.
  4. 4. אהבת ישראל ועד -- לאחדות ישראל: ראה קונטרס אהבת ישראל. סה"מ תר"ל ע' זדח. שיחת ליל שמח"ת ה'תשמ"ג.
  5. 5. ובל" המגלה: ג, ח.
  6. 6. בהתחלח כל שבוע: בהבדלת מוצאי ש"ק.
  7. 7. ישא השם את ראש בניי: תנחומא פרשתנו ט.
  8. 8. יהי" נצב בעדת א-ל: ע"פ תהלים פב, א.
  9. 9. ויהי" לנו לאור עולם: ישעי' ס, יט-כ.
  10. 10. ושמחת עולם על ראשס: שם לה, י. נא, יא.

עמוד 446

  1. 6. לקוטי הוספות / פורים שיחות
  2. 2. (ממכחב יום א' א' דריח אדר ב', תשזג)
  3. 3. (ממכחב א' דר-ח אדר תש"

עמוד 447

  1. 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 2

מצוטט ב־2 עמודים

אגרות קודש 2
  1. כרך כו ‹ ט'תתסט לקו"ש חכ"ו ע' 439
  2. כרך כז ‹ י'צד לקו"ש חכ"ו ע' 439