שיחה ב
334שיחה ב
מנחם אב
ב'"ה, ר"ח מנחם אב, יום מיתת אהרן כהן גדול, ה'תשמיג.
ברוקלין, נ. י. אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם ה' עליהם יחיו שלום וברכה!
= = ידועה תורת הבעש*ט, אשר בכל דבר אשר האדם רואה או-שומע-הוא הוראת = =
הנהגה בעבודת השם, וזהו ענין העבודה, להבין ולהשכיל מכל דרך בעבודת השם,
ידועה תורת הרב המגיד ותורת רבנו הזקן -- פירושם בדברי חכמים במשנתם: דע מה למעלה ממך -- דע אשר כל מה שלמעלה הכל הוא ממך,
ידועה תורת אדמו"ר האמצעי, המובנת גם בפשטות מספרי הח"ן, אשר השם ,הוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב",
שמכל זה מובנת ג"כ פרשת ימים אלה, ימי בין המצרים ובתוכם וסיומם -- תשעת הימים, אשר חותמם -- יום התשיעי במנ"א, ימי אבל, 335וכביאור הרמב"ם בספרו, שהוא ,הלכות הלכות", אשר אבלות מדרכי התשובה, ובלשונו: יפשפש במעשיו ויחזור בתשובה,
ובפרט כשמצטרף עם תענית -- ימי תעניות שבהם, ראשם וסופם, ייז בתמוז וט' באב -- שמדרכי ,התשובה הוא",
והתחלת ט' הימים הרי היא באחד בחדש החמישי, המזכיר, ובלשון הכתוב: וימת שם (אהרן) בחדש החמישי באחד לחדש,
ומובז אשר כוונת ומטרת הזכרון (ובפרט -- זכרון הקשור ונכתב בתורתנו תורת חיים, הוראה בחיים אשר נצחיית היא (גם) בתור הוראה) שיהיו ימים אלה נזכרים ונעשים, התשובה שתבוא ע"י ההתבוננות בתוכן ימים אלה תביא למעשים טובים בהתאם לזה, באותם הימים ובפעולה נמשכת בכל הימים שלאחרי זה, מעשים אשר הורה אהרן הכהן.
מעלות אהרן כה"ג, מעשים ופעולות שלו -- הרי מבוארים הם בתוה"ק, תושב"כ ותושבע"פ, בריבוי מקומות
ומהם קבעו חכמים במשנתם, מה היא הדרך להיות מתלמידיו של אהרן ונצטווינו ע"ז וכלשונם: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה,
ששייכות בזה לימים אלה במיוחד -- התבוננות בעניז החורבז והגלות וסבתם -- שנאת חנם ותשובה ע"ז ע"י אהבת ישראֶל ועד לדרגת אהבת חנם, ופדי' מן הגלות ובטולו עי"ז, וע"י (הוספה עוד יותר ב)לימוד התורה ובצדקה, וכמשינ בנבואת ישעי', שנקרא כן ע"ש הישועה והגאולה: ציון -- אלה ישראל -- במשפט (תורה) תפדה ושבי' בצדקה (וה"ה באה ומביאה אהבה מזה לזה, של העשיר והעני) 336- ועפי"ז גם טעם נוסף להבקשה וההתעוררות לעריכת ועשיית סיום-מסכת בט' הימים, ומה טוב בכל יום (ובט' באב -- בלימוד המותר) בהשתתפות שומעים רבים ולהזכיר בכל פעם ופעם גם ע"ד אהבת ישראל וצדקה.
ומיתת אהרן כה"ג אוהב ,כל בית ישראל", כאו"א מבני ישראל שבכל דור ודור, ועד שהוא ובניו -- מברכים את בנ"י: יברכך גו' יאר גו' ישא גו' וישם לך שלום -- פועלת ,ישועות בקרב הארץ" ועד לישועה הכללית והאמתית -- גאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ויקוים היעוד: אתה (השם) תנחל בכל הגוים,
וגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה עוד יותר ויותר -- באופן דאחישנה וארו עם ענני שמיא.
בכבוד ובברכה להצלחה בכהנ"ל ואשר במהרה בימינו ממש יהפכו ימים אלה להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה 337במענה למכתבו מתפארת שבתפארת.
א) לבנו. .. שי' ימלאו שלש שנים ביום חמישי במנחם הבע"ל. ושואל מתי לעשות התספורת.
ע"פ המשמעות מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בזמנים שונים, נראה שאין לספור השערות של הבן קודם מלאת שלש שנים. מאידך גיסא -- כיון שיום ההולדת הוא בתחלת חדש מנחם אב הנה באם ח"ו עד אז יתעכב ביאת משיח צדקנו, יעשו התספורת לאחרי תשעה באב. ותהי' בשעה טובה ומוצלחת.
(ממכתב ו" אייר תשיזט)
בהזדמנות זו הנני בזה לברר מנהגנו, במענה על שאלת רביםי:
ראש חודש מנחם-אב שחל בשבת -- כמו בשנה זו -- אם מפטירין השמים כסאי או שמעו דבר ה'.
הנני מעתיק בזה קטע מרשימות שנת תר"ץ, שגם אז חל ר"ח מנ"א בשבת, וזיל: מוצש"ק, ט' מנ'א ר"ץ יהפך לשמחה, ברליז.
הייתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, שכב על הספה, סיפר עיד מנהג אמירת ההפטרה בשבת ר"ח מנ"א: אאמו"ר אמר פעם השמים כסאי. כעבור שנים אחדות וחל עוד הפעם ר"יח מנ"א בשבת אמר שמעו דבר ה'. ואמר אז שמתחרט על אשר אמר לפני איזה שנים השמים כסאי.
ויעוין השקו"ט בזה, בשו"ע או"ח סתכ"ה ובנ"כ. שערי אפרים ש"ט סכ"ב. (מרשימת תמוז השי"ת) 338ב"ה, יום ועש"ק פ' חזוז, ה' מנחם אב, יום הסתלקות האר"י ז"ל, ה'תשמ"ג. ברוקלין, נ. 2
שלום וברכה! מכתבו נתקבל, ות"ח. ואבינו שבשמים ימלא משאלות לבבו לטובה בגו"ר,
בתוך בקשות ותפלות כאחבנ"י שליט"א בכ"מ שהם, בחו"ל ובאה"ק, אשר נשבע ה' לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם, ארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה,
כאחבנ"י כולנו כאחד, שהרי הקדמת התפלה היא, כהוראת האר"י, קבלת מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך,
ובפרט ובמיוחד התפלה שלש פעמים בכל יום: את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח כו' (אשר לזה) קווינו כל היום, ובהמשך אלי
= = רצה ה' אלקנו בעמך ישראל כו' והשב העבודה לדביר ביתך כו' ותחזינה עינינו 7 "
בשובך לציון ברחמים - ויהפכו ימים אלה ,להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה". וזריזות במעשינו (תורה ומצות -- ובזה גמ"ח) ועבודתנו (תפלה) בכלל,
ועש"ק: שהוכפל בו כי טוב, ועוד יותר, בפעם הב' -- טוב מאד (בראשית א, כה. לא).
פ' חזון: ראה אוה"ת להצ"צ לאיכה בסופו ,ומחזוז ותחזינה עינינו כו'"; ושם בהערה תורת הגהיצ וכו" הרב מברדיטשוב נבג"מ בענין שבת חזון.
חזון: ראה תקו"ז תל"ט בסופו (ובתניא פי"ד מהקדמת תקו"ז דילג חוזים). ולהעיר מל"ת להאריז"ל לך עה"פ ותרדמה.
ה' . . האר"י ז"ל: בשנת של"ב (שה"ג להחיד"א. ובכיימ). וראה תענית (כו, א): בה' באב בני פרעוש בן יודא. -- ראה ג"כ מכתב מוצש"ק חזון, אור ליום ה' מנ"א, ה'תשל"ב (לקו"ש כרך ט' ע' 251 ואילך).
אשר . . אחריהם: פרשתנו דברים א, ח.
לתת להם: מכאן לתחה"מ מן התורה (סנה' צ, ב. ובפרש"י שם). וי"ל דכיון שממשיך ,ולזרעם אחריהם" - מוכח שע"י הנתינה להם לעת"ל איגלאי מילתא למפרע שקבלוה קודם לזרעם.
ארץ . . שנה: עקב יא, יב. ראה או"ת להה"מ עה"פ (בהוצאת קה"ת -- סי' קסד-קסה).
הקדמת התפלה . . כמוך: מג"א ואדה"ז שו"ע או"ח רסמ"ו (סי"א) בשם ס' הכוונות. אדה"ז בסידורו. נתבאר בס' מאמרי אדה"ז -- על פרשיות התורה ומועדים (כרך ב') ע' תקצא ואילך. סה"ש ת"ש ע' 157. וראה מקומות המצויינים בסו*"ס מאמרי אדה"ז הנ"ל (ע' תתקמא טור ב' ד"ה קודם).
ואהבת לרעך כמוך: קדושים יט, יחי
להיות . . ושמחה: רמב"ם סוף הל' תעניות. וחותם: והאמת והשלוּם אהבו.
ימים טובים: כן הוא ברמב"ם דפוס רומי וכו' (מתאים לההמשך: וימי ששון), ולא כבדפוסים הרגילים ,יום טוב".
במעשינו . . ועבודתנו: תניא רפל"ז. וראה הערות לקוטי לוי"צ שם.
חורה . . גמ"ח . . תפלה: ג' דברים שעליהם העולם עומד (אבות פ"א, מ"ב).
ומצות -- ובזה גמ"ח: ראה מפרשי המשנה לאבות שם. ובירוש' פאה פ"א ה"א דצדקה וגמ"ח שקולות כנגד כל מצותי' של תורה. תניא פל"ז.
339ובלימוד פנימיות התורה: זוה"ק כו' כתבי האריז"ל וכו' בפרט (וכפי שהאריך תלמידו הרח"ו),
תזרז ותביא הגאולה האמתית והשלימה -- גאולת העם בשלימותו, הארץ בשלימותה והתומ"צ בשלימותן -- באופן דאחישנה וארו עם ענני שמיא,
ותקויים אמירת השם: אלקים אתם ובני עליון כולכם.
ותחזינה עינינו -- עם הנבחר -- בבית הבחירה, מקדש אד-ני כוננו ידיך, ביהמ"ק הנצחי.
בברכה
1 ב
מובן וגם פשוט אשר הנ"ל השייך במיוחד ליום ההסתלקות דהאריז"ל, בתקפו הוא בכל ימות השנה, אלא שיום סגולה הוא, ראש ומוסיף כח בהם וכו' -- ובדוגמת זכר ליצי"מ בחה"פ וחיובו הוא בכל ימות השנה.
340. . . ויה"ר אשר כמ"ד בשני פעמים הוי חזקה הנה כמו שנדחו צומות החורבן זה שתי פעמים אשתקד והשתא, כן ידחו לגמרי ולא לבד שיותרו לגמרי וכיומא ו, סע"ב דאפילו באותו בית אב כן (ולהעיר מאגה"ק סכ"ו שתיבת גמור מוקפת) אלא שיהפכו לששון ולשמחה בב"א.
(ממכתב י"א מנחם אב תש"ח)
נת'* ות"ח.
.= כן יוסיפו בכהנ"ל, ובמילא ,ימעטו" בעניני צום ד,אב" ויוסיפו בעגיני מנחם (לי. . מהפך -- רש"י ס"פ בראשית) דאב -- ולמועדים וליו"ט.
הערות
עמוד 334
- 1. ר"ח: שכולל כל ימי החודש (ראה עט"ר בתחלתו).
- 2. יוס מיתת אהרן: מסעי לג, לח.
- 3. מיתת . . כה"ג: אשר אז ישוב מעיר מקלטו אל אחוזתו (מסעי לה, כח), ור' מאיר אומר אף לשררותו (ספרי עה"פ), ואלו ואלו דא"ח. ולכל הדעות -- ישוב אל כבוד אבותיו (פרש"י בהר כה, מא).
- 4. תורת הבעש-ט: היום יום ע' נב. כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סקכ"ח ואילך.
- 5. תורת הרב המגיד: או"ת על אגדות חז"ל ד"ה דע (או"ת (הוצאת קה"ת) ע' קיב, ב).
- 6. תורח רבנו הזקן: היום יום ע' נג.
- 7. במשנתם: אבות פ"ב, מ*א.
- 8. חורת אדמו"ר האמצעי: ד"יה אתה אחד (קה"ת תשכ"ה) עי ד.
- 9. מספרי הח"ן: בד"ה אתה אחד שזהו מאמר הע"ח. לע"ע לא מצאתיו בע"ח -- ואולי הדיוק ,בענין", ולא הל' ממש. אבל ג*ז צ"ע ממש"כ בהמשך תרס"ו (בתחלתו ובד"ה אם בחוקותי). אין לתרץ ע"פ מש"כ בד"ה יו"ט של ר"ה, תרנ"ט בתחלתו, ובד"ה איתא במדרש תהלים, תרנ"ג (נדפס בספר המאמרים היתש"ח ע' 273) -- כי בשני מקומות הנ"ל המדובר במדות שלמטה ממוחין (תורה), וכאן המדובר בענין כל יכול. -- נמצא בעמה"מ שי שעשועי המלך רפ"א. שי היחוד והאמונה פ"ד. שומר אמונים ויכוח ב' ס' יד. ולהעיר משו"ת ח"צ סי"ח.
- 10. בין המצרים: דעקא מי"ז תמוז עד ט"ב (איכיר עה"פ א, ג. ועד"ז בפע"ח וכו' במקומו. וראה פי' הבעש"ט (כש"ט קרוב לסופו) לפי שהיו בספק כו).
עמוד 335
- 1. לקוטי הוספות / מנחם אב שיחות 5
- 2. וכביאור הרמב"ם: הל' אבילות פי"ג, הי"ב.
- 3. הלכות הלכות: רמב"ם בהקדמתו ליד החזקה.
- 4. התשובה . . יפשפש: רמב"ם הל' תעניות בתחלתן.
- 5. תורתנו . . הוראה: זח"ג נג, בי
- 6. תורתנו . . נצחיית: תניא רפי"ז.
- 7. נזכרים ונעשים: לי הכתוב -- מג'א ט, כח. וראה לב דוד (להחיד"א) פכ"ט (ע*פ מש"כ הרמ"ז בס' תיקון שובבים). ולהעיר ממשנה ספ"ג דגיטין. שו"ת הר*י אירגס (בסו"ס מבוא פתחים) ס"ה בארוכה.
- 8. במשנתם . . הוי: אבות פ"א, מי"ב. וראה תניא פ' לב.
- 9. וסבתם -- שנאת חנם: יומא ט, ב.
- 10. אהבת ישראל: ראה קונטרס אהבת ישראל. וראה גם ספר מאמרי אדה"ז -- על פרשיות התורה ומועדים (ח*ב) דרושים לל"ג בעומר ד"ה להבין עניז ל"ג בעומר (ע' תקצא, וראה ע' תקצב ואילך).
- 11. נבואת ישעי? ישעי" א, כז,
- 12. ישעי" . . הישועה והגאולה: פרש"י ומצו"ד ישעי' מט, טו. ובזהר תצוה (קעט, ב): ישעי' שמא גרים לפורקנא. וראה רשימות הצ"צ לאיכה (אוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'נט) ישעי' מלשון וישע ה' כו' (ובאגה"ק ס"ג: ישועה היא מלשון וישע ה'). וראה ב"ב יד, ב.
- 13. ציון -- אלה ישראל: ע"פ ירושלמי תענית פ"ד סה"ב. מגילה פיג סה"ו. וכ"ה בזח'ג לה, א. וראה ד"ה ציון במשפט תפדה, לקו"ת ר"פ דברים, אוה*ת דברים כרך ה' ע' א'תתקפט, סה"מ תרס"ט ע' רכב ואילך. אוה"ת לישעי' עה"פ.
- 14. במשפט (חורה): לקו*ת שם סעיף ג' בתחלתו.
- 15. בצדקה . . אהבה מזה לזה: ישעי' לב, יז. וראה אגה"ק סי"ב.
עמוד 336
- 1. סיוס-מטכת: להעיר. מהנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שהי' נוהג ,לעשות סיומים" בט' ימים שבין ר"ח לט' באב, אף שלא הי' סועד אח"כ בבשר ויין (מסיפורי כ"ק מו"ח אדמו"ר -- ס' המנהגים -- מנהגי חב"ד ע' 46
- 2. כל ביח ישראל: חקת ב, כט. וראה פרש"י עה"פ.
- 3. ישועוח בקרב הארץ: תהלים עד, יב. וראה אגה"ק סכ"ח.
- 4. משיח: ראה לקוטי לוייצ לפסחים (ע' קו) אשר ד' אותיות של השם משיח כנגד ד' מינים, שהם כל סוגי בנ'י.
- 5. אתה . . הגוים: תהלים פב, ח,
- 6. וגדולה צדקה . . הגאולה: ב"ב י, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב). אגה'ק סיד.
- 7. דאחישנה: סנהדרין צח, א. ירושלמי תענית פ'א ה"א. זח*א קטז, ב ואילך. שערי אורה ד"ה יביאו לבוש פצ"ו.
- 8. דאחישנה . . ענני: עייד פתגם הידוע דאדמו"ר מהר"ש -- שהשנה מאה שנה להסתלקותו -- מלכתחילה אריבער.
- 9. וארו . . שמיא: דניאל ז, יג, סנהדרין שם.
- 10. יהפכו . . ושמחה: רמב"ם סוף הל' תעניות, ותחותם: והאמת והשלום אהבו.
עמוד 337
- 1. לקוטי הוספות / מנחם אב שיחות 117
- 2. *) ראה בזה גם לקו"ש חי"ג ע' 278. המו"ל.
עמוד 339
- 1. ובלימוד פנימיות התורה . . הגאולה: להעיר ממענת משיח להבעש"ט על שאלתו אימת אתי מר, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה כו' (אגה"ק הבעש"ט -- נדפסה בס' בן פורת יוסף. התחלת כש"ט).
- 2. ובלימוד . . זוה"ק: ובאופן דמיני" יתפרנסון בהבנה והשגה (תקו"ז ת"ו בסופו. ובהקדמת מקדש מלך לזהר: יתפרנסון . . כשיפורש להם אמיתות מאמריו כו'. בכסא מלך לתקו"ז שם).
- 3. שהאריך: בהקדמתו על שער ההקדמות (נדפסה גם בע"ח ווארשא תרנ"א. בקונטרס עץ החיים לכ"ק אדנ'ע בסופו. ועוד). -- וראה תניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב). וראה קונ' עה"ח הנ"ל ע' 49 ואילך.
- 4. והתומ"צ בשלימותן: כי אז דוקא יהי' הלימוד והקיום בשלימות (רמב"ם בסופו. תו"ח ר"פ ויחי. וככה, תרל"ז פי"ז ואילך. ועוד).
- 5. דאחישנה: סנהדרין צח, א. ירושלמי תענית פ"א ה'א. זח"א קטז, ב ואילך. שערי אורה ד"ה יביאו לבוש פצ"ו.
- 6. דאחישנה . . ענני שמיא: ע"ד פתגם הידוע דאדמו"ר מהר"ש -- שהשנה מאה שנה להסתלקותו - מלכתחילה אריבער.
- 7. וארו . . שמיא: דניאל ז, יג. סנה' שם.
- 8. אלקים . . כולכם: תהלים פב, ו
- 9. מקדש . . ידיך: בשלח טו, יז. וראה פרש"י סוכה מא, סע"א. ועוד. יליש תהלים רמז תתמ"ח בסופו.
- 10. במיוחד ליום ההסתלקות: ראה אגה"ק סכ"ז -- כ"ח
עמוד 340
משנה אבות ב׳ - הטקסט מספריא
רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה. ותפארת לו מן האדם, והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה. שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה. ושכר עבירה כנגד הפסדה. והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה. דע מה למעלה ממך. עין רואה. ואוזן שומעת. וכל מעשיך בספר נכתבין:
רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר. יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה. סופה בטלה. וגוררת עון. וכל העמלים עם הצבור. יהיו עמלים עמהם לשם שמים. שזכות אבותם מסייעתן. וצדקתם עומדת לעד. ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם:
הוו זהירין ברשות. שאין מקרבין לו לאדם. אלא לצורך עצמן. נראין כאוהבין בשעת הנאתן. ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו:
הוא היה אומר. עשה רצונו כרצונך. כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו. כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. הלל אומר אל תפרוש מן הצבור ואל תאמן בעצמך עד יום מותך. ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע. ואל תאמר לכשאפנה אשנה. שמא לא תפנה:
הוא היה אומר אין בור ירא חטא. ולא עם הארץ חסיד. ולא הביישן למד. ולא הקפדן מלמד. ולא כל המרבה בסחורה מחכים. ובמקום שאין אנשים. השתדל להיות איש:
אף הוא ראה גולגלת אחת שצפה על פני המים. אמר לה על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון:
הוא היה אומר מרבה בשר. מרבה רמה. מרבה נכסים. מרבה דאגה. מרבה נשים. מרבה כשפים. מרבה שפחות. מרבה זמה. מרבה עבדים. מרבה גזל. מרבה תורה. מרבה חיים. מרבה ישיבה. מרבה חכמה. מרבה עצה. מרבה תבונה. מרבה צדקה. מרבה שלום. קנה שם טוב. קנה לעצמו. קנה לו דברי תורה. קנה לו חיי העולם הבא:
רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי. הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה. אל תחזיק טובה לעצמך. כי לכך נוצרת. חמשה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי. ואלו הן רבי אליעזר בן הורקנוס. ורבי יהושע בן חנניה. ורבי יוסי הכהן. ורבי שמעון בן נתנאל. ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן. רבי אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טפה. רבי יהושע אשרי יולדתו. רבי יוסי חסיד. רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא. ורבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר. הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים. ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם. אבא שאול אומר משמו. אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים. ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם. ורבי אלעזר בכף שניה. מכריע את כולם:
אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר עין טובה. רבי יהושע אומר חבר טוב. רבי יוסי אומר שכן טוב. רבי שמעון אומר הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר לב טוב. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך. שבכלל דבריו דבריכם. אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם. רבי אליעזר אומר עין רעה. רבי יהושע אומר חבר רע. רבי יוסי אומר שכן רע. רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם. אחד הלוה מן האדם. כלוה מן המקום ברוך הוא. שנאמר (תהלים לז, כא) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. רבי אלעזר אומר לב רע. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך. שבכלל דבריו דבריכם:
הם אמרו שלשה שלשה דברים. רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. ואל תהי נוח לכעוס. ושוב יום אחד לפני מיתתך. והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים. והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה. שנשיכתן. נשיכת שועל. ועקיצתן. עקיצת עקרב. ולחישתן. לחישת שרף. וכל דבריהם כגחלי אש:
רבי יהושע אומר עין הרע. ויצר הרע. ושנאת הבריות. מוציאין את האדם מן העולם:
רבי יוסי אומר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וכל מעשיך יהיו לשם שמים:
רבי שמעון אומר הוי זהיר בקרית שמע ובתפלה. וכשאתה מתפלל. אל תעש תפלתך קבע. אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא. שנאמר (יואל ב, יג) כי אל חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה. ואל תהי רשע בפני עצמך:
רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה. ודע מה שתשיב לאפיקורוס. ודע לפני מי אתה עמל. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:
רבי טרפון אומר היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק:
הוא היה אומר לא עליך המלאכה לגמור. ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה. אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא:
תניא, ליקוטי אמרים י״ז - הטקסט מספריא
וּבָזֶה יוּבַן מַה שֶּׁכָּתוּב: ״כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ״.
דְּלִכְאוֹרָה, הוּא – ״בִּלְבָבְךָ״ – נֶגֶד הַחוּשׁ שֶׁלָּנוּ [וְהַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית], שֶׁאֵין קָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר לְהַפֵּךְ לִבּוֹ מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְאַהֲבַת ה׳ בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא: ״אָטוּ יִרְאָה מִילְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא״? וְכָל שֶׁכֵּן אַהֲבָה. וְגַם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה דְּ״צַדִּיקִים – דַּוְקָא – לִבָּם בִּרְשׁוּתָם״.
אֶלָּא, דְּ״לַעֲשׂוֹתוֹ״ – רוֹצֶה לוֹמַר, הָאַהֲבָה הַמְּבִיאָה לִידֵי עֲשִׂיַּית הַמִּצְוֹת בִּלְבָד, שֶׁהִיא ״רְעוּתָא דְלִבָּא״ שֶׁבְּתַעֲלוּמוֹת לֵב, גַּם כִּי אֵינָהּ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ, וְדָבָר זֶה ״קָרוֹב מְאֹד״ וְנָקֵל לְכָל אָדָם אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ מוֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ, כִּי מוֹחוֹ בִּרְשׁוּתוֹ וְיָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ, וּכְשֶׁיִּתְבּוֹנֵן בּוֹ בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, מִמֵּילָא יוֹלִיד, בְּמוֹחוֹ עַל כָּל פָּנִים – הָאַהֲבָה לַה׳ לְדָבְקָה בוֹ בְּקִיּוּם מִצְוֹתָיו וְתוֹרָתוֹ.
וְ״זֶה כָּל הָאָדָם״, כִּי – ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ כְּתִיב, שֶׁ״הַיּוֹם״ הוּא עוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּוְקָא ״וּלְמָחָר כוּ׳״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְהַמּוֹחַ – שַׁלִּיט בְּטִבְעוֹ וְתוֹלַדְתּוֹ עַל חָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב, וְעַל פִּיו, וְעַל כָּל הָאֵבָרִים שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה. אִם לֹא מִי שֶׁהוּא רָשָׁע בֶּאֱמֶת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה שֶׁ״הָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּם״, וְאֵין לִבָּם בִּרְשׁוּתָם כְּלָל, וְזֶה עוֹנֶשׁ עַל גּוֹדֶל וְעוֹצֶם עֲוֹנָם. וְלֹא דִבְּרָה תוֹרָה בְּמֵתִים אֵלּוּ, שֶׁבְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִם מֵתִים.
כִּי בֶּאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לָרְשָׁעִים לְהַתְחִיל לַעֲבוֹד ה׳ בְּלִי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הֶעָבָר תְּחִלָּה – לְשַׁבֵּר הַקְּלִיפּוֹת שֶׁהֵם מָסָךְ מַבְדִּיל וּמְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַל יְדֵי שְׁבִירַת לִבּוֹ וּמְרִירַת נַפְשׁוֹ עַל חֲטָאָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר עַל פָּסוּק: ״זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְגוֹ׳״, שֶׁעַל יְדֵי לֵב נִשְׁבָּר – נִשְׁבָּרָה רוּחַ הַטּוּמְאָה דְסִטְרָא אָחֳרָא [עַיֵּין שָׁם פָּרָשַׁת פִּינְחָס דַּף ר״מ וּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא דַּף ח׳ וְדַף ה׳ עַמּוּד א׳ וּבְפֵירוּשׁ הָרַב מֹשֶׁה זַכּוּת שָׁם].
וְהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה, לְהַעֲלוֹת הֵ״א תַּתָּאָה, לַהֲקִימָהּ מִנְּפִילָתָהּ שֶׁנָפְלָה אֶל הַחִיצוֹנִים, שֶׁהוּא סוֹד גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם״, דְּהַיְינוּ, כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה אֱדוֹם מוֹרִיד וּמַמְשִׁיךְ לְשָׁם בְּחִינַת וְנִיצוֹץ אֱלֹהוּת הַמְחַיֶּה אֶת נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, הַמְלוּבָּשִׁים בּוֹ בַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מֵהַקְּלִיפָּה, שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, הַמּוֹלֶכֶת בּוֹ בְּעוֹדוֹ רָשָׁע וּמוֹשֶׁלֶת בָּעִיר קְטַנָּה שֶׁלּוֹ, וְנֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה כְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה אֶצְלָהּ.
וּכְשֶׁנִּשְׁבָּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְנִשְׁבְּרָה רוּחַ הַטּוּמְאָה וְסִטְרָא אָחֳרָא, וְיִתְפָּרְדוּ כוּ׳ – הִיא קָמָה מִנְּפִילָתָהּ וְגַם נִצָּבָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר:
משנה אבות א׳:י״ב - הטקסט מספריא
הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן. אוהב שלום. ורודף שלום. אוהב את הבריות. ומקרבן לתורה:
מצוטט ב־49 עמודים
אגרות קודש 8
- כרך כו ‹ ט'תתד לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כרך כו ‹ ט'תתפח לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כרך כו ‹ ט'תתקנה לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כרך כז ‹ י'לא לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כרך כז ‹ י'רנב לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כרך כז ‹ י'תא לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כרך ב ‹ שפו לקו"ש חכ"ד ע' 340
- כרך ג ‹ תרלו לקו"ש חכ"ד ע' 337
תורת מנחם 40
- א - שנת ה'שי"ת ‹ בס"ד. משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת לקו"ש חכ"ד ע' 334
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א לקו"ש חכ"ד ע' 334
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א לקו"ש חכ"ד ע' 334
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת ה'תשי"א לקו"ש חכ"ד ע' 334
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"א לקו"ש חכ"ד ע' 334
- ז - שנת תשי"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- ח - שנת תשי"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- ט - שנת תשי"ג - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- יב - שנת תשי"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כב - שנת תשח"י - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשח"י. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשח"י. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כה - שנת תשי"ט - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כח - שנת תש"כ - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- ד - שנת תשי"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב. לקו"ש חכ"ד ע' 334
- כט - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א לקו"ש חכ"ד ע' 334
- מד - שנת תשכ"ה - חלק רביעי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"ד ע' 334
- לה - שנת תשכ"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג לקו"ש חכ"ד ע' 334
- לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד לקו"ש חכ"ד ע' 334
- מ - שנת תשכ"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד לקו"ש חכ"ד ע' 334
- מה- שנת תשכ"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ד ע' 334
- מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ד ע' 334
- מז - שנת תשכ"ו - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ד ע' 334
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ד ע' 334
- לד - שנת תשכ"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ד ע' 334
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח לקו"ש חכ"ד ע' 334
- נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח לקו"ש חכ"ד ע' 334
- נה - שנת תשכ"ט - חלק שני ‹ שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ד ע' 334
- נז - שנת תשכ"ט - חלק רביעי ‹ שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ד ע' 334
- נח - שנת תש"ל - חלק ראשון ‹ שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ד ע' 334
- סה - שנת תשל"א - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ד ע' 334
- סה - שנת תשל"א - חלק רביעי ‹ שיחת יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ד ע' 334
- סח - שנת תשל"ב - חלק שלישי ‹ שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ד ע' 334
- סט - שנת תשל"ב - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ד ע' 334
- עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"ד ע' 334
- עג - שנת תשל"ג - חלק רביעי ‹ שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"ד ע' 334
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
- תרל"ט ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ‹ והי' ברכה ‹ קעז לקוטי שיחות חכ"ד ע' 334

