שיחה ג

341שיחה ג

ואתחנן

.. . ובמענה על מה דשאילנא קדמיכון בשו"ע אדה"ז חאו"ח סש"ח ספ"ג שכתוב שם: אסור לשחוק בכדור בשויו"ט כו' ויש מתירים לטלטלו ולשחוק בו ברה"ר. ותמה דהול"ל ולפרש דדוקא ביו"ט מתירין, ולא לסמוך על המבין.

והנה עוד ק"ק ישנם כאן:

א הול"ל אפילו ברה"ר, וכשיגרא דלישנא בכ"מ בכגון דא, וכ"ה ברמ"א סתקי"ח ס"א: ומותר לשחוק בכדור אפילו ברה"ר. וראה ג"כ כאן גופא ספ"א: האשה מדדה את בנה אפילו ברה"ר כ".

ב. כיון דקאי בהל' שבת ולא יו"ט, הו"ל לפרש דין שבת ולסתום דין יו"ט (אם רצונו לקצר ולסמוך על המבין), ולא להיפך.

והנה נלפענ"ד ברור שיש כאן טה"ד. ומתחלה אמרתי שאולי נשמטה כאן תיבה אחת וצ"ל: ולשחוק בו ביו"ט ברה"ר, שהוא כל' התוס' שעליו צוין במ"מ שעל הגליון.

אבל עדיין אין מתורצים בזה שני דיוקים הנ"ל. שוב מצאתי שו"ע רבנו דפוס הראשון וכתוב שם: ולשחוק בו בר"ה -- בלא רי"ש בסוף ר"ת זה.

ולכן נ"ל שבגכתי"ק הי' כתוב ,ברה*י" -- ביו"ד לבסוף. והמעתיק השמיטו בטעות. ונדפס בדפוס הראשון.,בר"ה". ובאו ו,תקנו* בדפוסים שלאח"ז באמרם שפיי הר"ת הוא ,ברשות הרבים" והוסיפו רייש לבסוף. ובאו בדפוס ווילנא ושלאחריו והוסיפו ,תיקון על תיקון" ופירשו הר"ת ונדפס ברשות הרבים.

ראיתי מי שרצה להגי' בשו"ע סש"ח ספ"ג: ולשחוק בו בשבת ברה"י וביו"ט אפי ברהיר.

ואין נ"ל, כי אין בנדו"ד הכרח לומר שיוצא מדרך הרגיל נשמטו כמה תיבות. וכנ"ל, די בהשמטת יו"ד, נקודת משהו, בלבד.

ומדי דברי בטה"ד שבשו"ע רבנו אעתיק מה ששאלוני בשו"ע רבנו חיו"ד סל"ג סק"ב, שפי' המראה שיכולה להחזיר והלעטה שא" לחחזיר. והוא היפך כל המפרשים וש"ס הערוך בשבת קנה, ב. ומנ"יל לאדה"ז חדוש זה.

ואמרתי שאין כאן חדוש אדה"ז, כי אם טה"ד של המעתיק. וגם אדה"ז ס"ל שהלעטה היא כשיכולה להחזיר והמראה שא"י להחזיר. וע"פ ג' עדים יקום דבר;: אדה"ז בהל' שבת סשכ"ד ס"ו. הצ"צ בפס"ד כאן חיו"ד סל"ג מהד"ב ס"א וס"ב. הצ"צ 342שם סל"ג השני מהד"ק ס"ב. -- דפשיטא שאם הי' זה היפך דעת אדה"ז לא הי' הצ"צ עובר ע'יז בשתיקה. (ממכתב נר ה' דחנוכה תש"ט)

... מ"ש שאחדים מהתימנים מפריעים בידם לערוך מטיבות שבת לילדים וילדות, כי לדעתם זהו אסור בשבת, ואינו מבאר טעמם בזה. ואפשר הטעם הוא מפני השירה ורקוד אָז, ע"פ שו"ע או"ח סי' שלט ס"ג. ואם כן הוא -- הי' עליו להתדבר עם הרבנים דהתימנים ולבאר להם, שזה מכבר התירו פרושים את הדבר בשמחה של מצוה. ומנהג ישראל תורה היא. ותא חזי מאי עמא דבר. ואפילו הספרדים עצמם, בטח נוהגים כן בשמחת תורה, וכמדומה לי גם בפסח בשעת הסדר, והרי טעם

= הנמנעים בכל הנ"ל אחד הוא בשבת ויום טוב כו' [ושאני שמחת בִית השואבה ...

במקדש, וכמ"ש בתוס' ד"יה ורבנן (סוכה נ' ע"ב)]. ויסביר להם שהענין דמסיבת שבת נתייסד ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל. והאריך בההיתר בזה בשו"ת מנחת אלעזר חלק א' סי' כ'יט ובסוף חלק השני לו ואפילו לדעת הב"י. וכשיתירו הרבנים שלהם את הענין הרי בטח יתוסף עי"ז בהמסיבות שבת ובזמ"ז אין לעשות פלוגתא בין הבית יוסף והרמ"א, (יעויין בשו"ע ובנ"כ או"ח סי" של"ט סעיף ג') ובמילא אין גם חילוק בין אשכנזים לספרדים. ותקותי שיסדר הדבר בהקדם, כדי שלא יחשדו אותם שרוצים לכוף את בני התימנים הספרדים במנהגי האשכנזים...

(ממכתב כ"ג שבט תשט"ח

6-2

בשאלתו הוראה: א) בזמן קריאת שמו"ת -- וראה שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ה סיו: יש נוהגין כו' וי"נ כו', והנה בס' כללי הפוסקים -- ג' דעות בכגון דא הכרעה כמי (נקבצו בשדי חמד כללי הפוסקים סי"ג, יד). אבל כי"ק אדמו"ר (מהורש"ב) -- במודעתו הידועה ע"ד קרה"ת* -- אחז כדעת אלו דנקטינן כסברא שני. אבל בהנוגע לפועל -- ראה ,היום יום" ד' טבת תש"ג (וסברא דלגמור שלא ביום ההתחלה -- נמצאת גם במג'א סרפ"ה סקיו. ומובן שצריך להתחיל עוה"פ -- בעת הסיום לדעת המקפידים שלא להפטיק בקשמו"ת).

ב) זמז קציצת צפרנים בע"ש: במג"א סרפ"ה בשם השל"ה -- קודם שמו"ת ובפע"ח שער השבת פ"ג -- לאחר הקריאה. ולכאורה פשוט שצ"ל קודם הטבילה, עפמש"כ בש"ך (יו'"ד סקצ'"ח סקכ"ה). וע'פ המובא מהאריז"ל צ"ל קודם חצות, שהרי כתב בשם האריז'"יל לגלח שערות קודם חצות היום משום לא תחסום שור בדישו, וגם 343בקציצת צפרנים יש ענין זה דהרי בשערוהי ובטופרהי אחידן (וכן משמע גם ממגיד מישרים משלי הועתק בסי' הר"ש מרשקוב בענין נטילת צפורני ידיו ורגליו ביום א'. אף ששלילת נטילה זו עצמה לא ס"ל להאריז"ל כמש"כ בשע"ת טר"ס). אבל בפיי כתב בש' הכוונות ש"ו: אחר תפלת מנחה הי' מקיים מורי (הוא האריז"ל) כו' וקוצץ צפרניו כו'. ומסדר הענינים במשנת חסידים משמע לא כן. ואכ"מ. הוראה בזה בנוגע לפועל לא שמעתי.

6-2

משום טעמים של חילול השם, מראית העין, לזות שפתים וכו' וכו' אין נראית בעינינו כלל וכלל שיטת חלוקת כרטיסי הכניסה ליום השבת קודש. (ממכתב א' סיו תשג"ה)

6-2

.. . לשאלותיו בדין -- יעשה כהוראת הרב בעירו שליט"א.

בנוגע לצבע בגדי שבת (ויו"ט) -- מפורסם שיש לובשים לבנים, ויש -- הפכם, ויש -- צבעונים (ומפורש בס' הטעמים השונים טעמי כאו"א),

ואנו אין לנו אלא מנהג נשיא דורנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר. (ממכתב ד' סיון תשמ"ב)

6-2

ב"ה,, ערב שבת קודש פ' זכור ה'תשכיו, שנת השבע, אשר שבת היא להי

ברוקליז, נ. י. תושבי כפר חב"ד מיסודו ובהנהלתו של כ"ק מו'יח אדמו"ר, ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

שמחתי במאד להתעוררות כו"כ (כן ירבו) מתושבי כחב"ד -- בתוככי כל תושבי כחב"ד -- שליט"א, לתקן ג'ענעראַטור בשביל כל צרכי כחב"ד בימי ש"ק וכו'.

ובלי נדר אשתף קופת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיאנו -- מייסד כפר חב"ד ומנהלו -- לסלק חלק העשירי מכל ההוצאות הקשורות בזה.

344ויה"ר שיעשו בכ"ז בזריזות הכי גדולה, ויפה שבת אחת קודם, וזכות הרבים מסייעתם, וברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר תלוום ותצליחם בזה ובכלל.

המצפה ומשתוקק לבשוט בזה ובכל כיו*ב וחותם בברכת פורים שמח.

מאשר הנני קבלת מכ' מיום ד' פ' חיי שרה, ות"ח על ההערה היפה וההארה מדברי הרמב"ם הל' תשובה פ"י ה"ה.

ולהעיר מרמב"ם הל' יסוה"ת (פ"א ה"ו) וידיעת דבר זה מ"ע כו' (שם פ"ב ה"ב) והיאך היא הדרך לאהוי"ר בשעה שיתבונן כו ובסוף אגרת המחבר ס' החנוך: מצות שחיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפילו

שמחתי לקבל מכתבו מי"ב אדר א' (אף שנתקבל באיחור זמן רב), שנמצא בישיבת הכתל בירושלים העתיקה, וכמו שרואני מרוח מכתבו -- ותקותי חזקה שכן הוא בפועל -- לומד שם בהתמדה ושקידה תורתנו, הנקראת תורת-אמת, שכל עניניי אמת לאמתו, וביחד עם זה תורת"חיים -- הוראה בחיי היוםזיום גם בעולמנו זה הגשמי.

ובמיוחד נהניתי לקרוא בו שלומד גם תורת החסידות, שהיא כלשון הזהר, נשמתא דאורייתא (פ' בהעלותך קנב, א), ולומד בעיון ובהתעמקות. והשי"ת יצליחו, שהרי הובטחנו -- יגעת ומצאת.

לשאלה הפרטית שכותב בהבנת המושג ,אני הוי' לא שניתי", איך אפשר להבין זה שהרי עוה"ז נברא וקיים וכו',

בטח יודע אשר בביאור ענין זה מדובר בארוכה בכ"מ בספרי חב"ד, ולאחדים מהם מצויין בשולי המכתב מ"מ*, אשר שם ימצא ביאור רבותינו נשיאינו בענין זה, וגם בזה בודאי יקויים יגעת ומצאת.

מובן אשר צדק בכתבו אשר שאלה האמורה וכיו"ב ,כל אדם דתי מוכרח להגיע להם", שהרי ,אני הוי' לא שניתי" מקרא מלא הוא, וקודם לכן נאמר ,שמע ישראל 345על פי המבואר בתורת החסידות בארוכה, ויסוד הוא בתורתנו תורת אמת בכלל, אשר המעשה הוא העיקר, כלשון חכמינו זיל במשנתם, ועד שאמרו ,גדול לימוד שמביא לידי מעשה", בודאי אשר לימודו בתורה בכלל, ובפרט ביחד עם לימודו בתורת החסידות, משפיעים על המעשה ומתבטאים בהנהגה היום-יומית, להתנהג על פי דין, ועוד ועיקר -- לפנים משורת הדין, בקיום המצוות בהידור, ונוסף על ההידור בעשי', הידור ג"כ בחיות והתלהבות ושמחה בקיום המצוות.

ויהי רצון שילך מחיל אל חיל בכל האמור, ובפרט שנכנסים לחודש ניסן, חודש הגאולה, כולל גאולה מכל הענינים המבלבלים. (ממכתב כ"ה אדר ב', ה'תשל"ח)

ייל בזה: ידוע שענין הצמצום אינו בקבלת הרמ"ק, כ"א בקבלת האריז"ל, וענין הצמצום נתן מקום לשגגת מקצת חכמים בעיניהם להבין ענין הצמצום כפשוטו (עיין שער היחוד והאמונה פרק ז'). משא"כ לפי קבלת הרמ"ק שמלכתחילה אין מקום לטעות האמור. וכיון שהמכתב (דסי' נ"ה הנ"ל) נכתב לתרץ קושיות בפשיטות הכי גדולה, נזכרה קבלת הרמ"ק, שעפ"ז כולי עלמא מודי דאפילו בדברים הנמוכים לית אתר פנוי מיניי.

תקותי חזקה שיש לו קביעות עיתים בהרחבה -- בלימוד תורת החסידות, ורק לפעמים רחוקות בא לידי קושיות וכו'. וכיוז שנצטוינו להעלות בקודש, בטח קביעות האמורה מוסיף עלי' מזמן לזמן, ויהי רצון שכפתגם רבינו הזקן יהי' זה קביעות לא רק בזמן אלא גם (והוא העיקר) קביעות בנפש.

נרב בטח שומר על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור 346במי"ש בגליון המצורף למכתבו בביאור ענין ה,,אהבות" המובאים בתניא - הנה עניז זה מסובך ביותר.

ובשאלתו בה מתחיל, האם יש הרבה אהבות בלב האדם, אינו מובן מה ,מעיקיי לו, שהרי רואים זה במוחש שישנם - אף שבכולם, צד השוה -- שהם תנועה של אהבה וקירוב.

כן שאלתו - שהנפש כלולה מעשר ואם מקור המדות - חב"ד הרי אינם כלולים בנפש, - הרי מלבד הענין שכיון שחב"ד עצמם כלולים בנפש, הרי גם העלולים שלהם ג"כ כלולים בנפש, ומובן שהם ענין בפני עצמם אף שהעלול כלול בעילתו, וכמבואר בכ"מ החילוקים העיקרים שבין מוחין למדות. והוא נוסף על העיקר -- שבנפש עצמה הרי כל כח עומד בפי'ע, ושם הם עשר כחות.

בכלל במדריגות ובבחינות אהבה יעויין במכתב כ"ק מו'"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנדפס בסוף קונטרס העבודה (הוצאת קה"ת ברוקלי)*, בהמקומות שנסמנו בהערתי לקונטרס עץ החיים פ"ב, אשר ע"י העיון בהם יבוארו ספקות שלו - רובם ככולם -, וכן בביאור תניא שכנראה הוא ו להר"ש גרונם הל שהו"ל ב בקופיר

= = ע'י הרה'ח מוהר"א שי -פאריז זה מכמה-שנים: הו לטוה ה

בענין אהבה הבאה ע'"י התעוררות רחמים יעויין לקו"ת שה"ש רד"ה מה יפו, ובארוכה בס' בונה ירושלים סי' ק"ח**.

מובן מעצמו כי בהתקונים בדרך אפשר שנתוספו בתניא דהוצאת ברוקלין ניתן מקום לפלפל, להקשות וכו'.

ובמה שהעיר שם על ההערה לדף נ"ה א' שורה הכוונה שהי' צריך עיון לדידי, מה מוסיף בתיבת כו', ורוצה לפרש ששולל אהבה שנשארה בהעלם בלב שאינה מעלה כלל. אבל לפי פירוש זה אין הכו' מתאים למה שכתב לפני זה, דקאי בדויר שמעלים ולא שאינם מעלים.

ומה שנ"ל לומר, שבתיבת כו" מרמז ומוסיף הכוונה והעלי' לעולם האצילות

(נג, א). ובזה מתורץ בפשיטות א) איך הושמטה עלי' זו לגמרי. ב) מפני מה מרמז

הענין בתיבת כו' ואינו מביאו בפירוש. ועפהנ"ל מובן, כי אין לנו עסק בנסתרות כו - כנ"ל, שם נג, א.

(ממכתב ד' ניסן תשי"ד)

6-2

.. . כי ידוע אשר מלאכה זו מלאכת שמים היא. ושננתם לבניך הוא אחד היסודות דקיום בני ישראל, וכמארז"ל שישנם תיישים כשישנם גדיים. ויה"ר שבקרוב

נזכה לקיום היעוד הקטן יהי' לאלף והצעיר לגוי גדול. (ממכתב ח"י סיו תשט"ז) 347.. . נהניתי לקרות בסיום מכתבו אודות התעסקותו בלימודים השונים עם התלמידים הגדולים והקטנים. ובודאי תקוים הבטחת רבינו הזקן בפירושו על הפסוק וצדקה תרומם גוי שנעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, שהפירוש בזה הוא אלף ממש. ובמילא בהענינים שלומד לעצמו ומתפלל ומתבונן קודם התפלה ובשעת התפלה ולאחרי' -- יהי' זה בהצלחה אלף פעמים ככה.

. . . ואשרי חלקם שהשגחה העליונה העמידתם על חלק היפה, חנוך המקרב לב בנ"י לאבינו שבשמים, אשר גודל השכר אין די באר, נוסף על עיקר ותכלית השכר, שכר מצוה מצוה, ועוד זאת, אשר הנ"ל הוא מהדברים עליהם נאמר שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, שהרי כולל בתוכו תת וגמ"ח, אשר ת"ת כנגד כולם, וגמ"ח הגדולה גם מצדקה, ה"ה עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא, והיא הדרך לדבקה בה באמת ולהפכא חשוכא לנהורא דילה, וכסיום רבנו הזקן באגה"ק (סוף סי' ט'), יזכו לראות עין בעין בשוב ה' ציון וכו'.

(ממכתב ז"ך במנחם, תשי"ח)

בנועם קבלתי הידיעה במכתבו מזאת חנוכה, אשר נבחר להיות היו"ר של ועד ה,כולל אברכים" שעל יד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש במאנטרעאל.

ובודאי לדכותי' לא נצרך להדגיש שכל ענין בהשגחה פרטית, ובפרט בענין שתכליתו להגדיל תורה ולהאדירה, הן בכמות והן באיכות, הן בין חברי הכולל והן בין תלמידי הישיבה בכלל. זאת אומרת, דניתנו לו הכוחות למלא תפקידו הנעלה ככל הדרוש.

348ב"ה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, ז' אדר ה'תשל"ה ברוקלין, נ. י.

הנהלת ה,כולל להוראה מעשית - קראון הייטס"

ה' עליהם יחיו שלום וברכה מרובה!

בנועם קבלתי הידיעה ע"ד מסיבה השנתית להחזקת הכולל, העומדת להתקיים ביום ראשון פ' ויק"פ הבע"ל,

ותקותי חזקה שתהי' ברוב עם ובהצלחה רבה בהשגת המטרה -- הטבת המצב הכספי של הכולל, נוסף על סילוק החובות,

<> שהרי,-בכל מקום ובכל.זמן, גדול לימוד המביא לידי הוראה למעשה, שאז הוא -- טוב לשמים (מצות ת"ת) וטוב לבריות (שנבראו לשמש את קונם -- ע"י מעשה התוהמ"צ),

וכמובן גם משמה שנקראת בה בלה"ק תורה דוקא -- בגין דאורי, ונרמז ג'כ בגימט' דתורה -- תרי"א מצוות -- ציוה לנו משה,

שגם ענינו, כמש"נ: והזהרתה גו' והודעת גו' ואת המעשה אשר יעשון.

ובפרט בזמן ומדינה אשר נתמעטו ביותר הלומדים הוראה למעשה ומתקיים מש"נ: ישוטטו לבקש דבר הוי' זו הלכה ברורה כו',

אשר יקר (תרתי משמע) הלימוד דהלכה למעשה ומוכרח הוא ביותר ובגדר דא"א לעשותו ע"י אחרים.

349ועניו מיוחד בכהנ"ל -- בנוגע להמקום והשכונה, שגם ע"י הכולל מיתוסף בברכת השם בגשמיות וברוחניות בטוב הנראה והנגלה -- בכל השכונה: בבית גדול שבה -- אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות -- ובבתי בנ'י שבה בכלל, עליהם נאמר ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א -

וגדולה הצדקה שמביאה דבר הו" זה הקץ בביאת גואל אחרון (שהוא גואל ראשון) משיח צדקנו.

בכבוד ובברכה להצלחה ולבשו"ט

... הנה לפלא שאין מזכיר שלומדים עם התלמידים הלכות הצריכות בחיי היום - יומים מתאים להשגתם. ומובן שיש להתחיל באותן ההלכות שפוגעים בהם לעתים תכופות ביותר ולפני החג בהלכות החג, ובטח אין זה אלא חסרון בכתיבה אבל לא בפועל.

... נהניתי ממה שכותב אודות פעולותיהם הטובות בהחזקת לימוד התורה והפצתה ובפרט בין הנוער אשר בדורנו זה הוא אחד הענינים הכי חיונים ונוגע לקיום כללות אומתנו ובודאי יסדרו לימוד הלכות הצריכות לדעתם בחיי היום יומים בכל השיעורים שנתיסדו על ידם לימוד עכ"פ זמן קצר בכל פעם אבל שיה" בקביעות, כי הרי זה כל האדם את האלקים ירא ואת מצותיו שמור ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה עיקר, נוסף על מה שרואים בחוש שעל ידי הקביעות נחקקו הידיעות בנפש הלומד ושומק והשי"ת יצליחם...

350והשי"ת יעזור אותו וחבריו בעבודה בקדש להחדיר בשומעי לקחם והמושפעים שלהם את התורה ואת המצוה תורת אלקים חיים ומצותיו לעשותם בפועל ולהמשיך

עַל ידם תוספת ברכה בגשם וברוח. (ממכתב כ"ב טבת, תשט"ו)

נעם לי לקבל מכתבו מח' כסלו, בו כותב אודות סדר הלימוד ומהות התלמידים בכתות השונות. והשי"ת יצליחו למלאות תפקידו לקרב לבם של בנ" לאבינו שבשמים ע"י החינוך הנכון. וכבר ידוע פס"ד של רבנו הזקן אשר עי"ז נעשים מוחו = ולבו זכים אלף פעמים ככה.

מ"ש אודות הלימוד בליל שבת, הרי, אם יש מקום, צריך הי' לסדר שאז ילמדו פרשת השבוע עם פירוש רש"י, וקיצור שו"ע הלכות שבת, ודא"ח המתאים לפי השגת התלמידים. וכבר ידועה הצעתי לכמה מוסדות חינוך -- שיקבעו שיעור בהלכות הצריכות בחיי היום יומים, ולהתחיל באותם הענינים התכופים ביותר וכמו ברכות הנהנין וכו', שהרי סו"ס זהו כל האדם את האלקים ירא ואת מצותיו שמור.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש מתוך בריאות הנכונה (ממכתב חי כסלו, תשט"

מאשר הנני קבלת מכתבו מח' אד"ש, בו כותב אודות מצב התלמידים שליט"א ועניניהם, ובודאי גם להבא ימשיך במנהג טוב זה, והעיקר בהשגחה פקיחא על כאו"א מהם, שנוסף על נחיצות הדבר מצד עצמו, הנה זה גופא מעורר אצל התלמידים להפיק רצון המשגיח עליהם, וכטבע בנ"א אפילו דנה"ב, ועאכו"כ כפי שנאמר כמים הפנים לפנים. וע"פ פתגם אדמו"ר האמצעי בהענין של שני נפה"א על נה'"ב אחת, וק"ל, ותקותי חזקה אשר ע"י כל הנ"ל תתרבנה ברכות השי"ת בהמצטרך

לו ולזוגתו תי' וביחוד למילוי משאלות לבבם לטובה בזחו"ק בקרוב ממש. (ממכתב י"ט אדדש, תשי"ז) 351. . . בהנוגע להתלמידים הבאים מבתים שאין ההורים חרדים ב"כ לע"ע, מובן שיש להשתדל לקרבם ככל האפשרי. ואינו מובן מקום לשאלה בזה... (ממכתב י"א כסלו, תשט"

. . . מובן, שיכול ללמוד עם התלמידים גם ע"י כתיבה על לוח וכיו"ב. וכבר פשט הלימוד באופן כזה בכ"מ. (ממכתב י"ב אייר, תשייז)

. . מבהיל במאד מה ... לא המשיכו בלימוד עכ"פ שבוע ושבוע לאחר זמן הרישמי, כיון שזהו עיקרון ופרינציפ -- נוסף על ענין הבל של תשב"ר. והטעמים שכותב מובן שאינם מספיקים, כיון שבקל אפשר הי' לתקן המניעות שמזכיר, ויה"ר שבזמן לימודים הבא ימלאו את החסר בנוגע לעבר ויוסיפו, וכפסק רז"ל מעלין בקדש וכל המוסיף מוסיפין לו...

(ממכתב ח' אלול, תשט"חס

.. . ג) בהנוגע לשיעורי ערב לנוער עובד, הנה כבר כתבתי לכמה מאנ"ש, שאין מענין עסקני חב"ד -- הפצת לימודי חול, ואין ענינם לתת הכשרים על בתי ספר בכלל, ובפרט כהנ"ל. אלא שאם יש אפשריות שגם אלו הלומדים לימודי חול יוכלו להפיץ ביניהם לימודי יהדות בכלל ועניני תורת החסידות בפרט, יש להשתדל בזה וביותר, אבל באופן שלא ישמש זה הכשר על בית ספר שאינו רצוי. ואפשר הדבר -- אם עושים זה שלא בתכנית הלימודים של בית הספר וכו', וכיו"ב עניני זהירות התלוים בתנאי המקום והזמן. ואין כדאי שאחד יעמיד על עצמו -- כ"א שיתייעץ בזה עם אנ"ש מאלו הנמצאים על אתר, ויבארם נקודות הדורשות זהירות, כמבואר לעיל.

352ד) מבאר במכתבו מפני מה לא התקיימה פגישה בין המורים-ות והתלמידים בימי חג הפסח, והנה מובן שתירוץ זה אינו מספיק. ועאכו"כ שאינו מובן כלל מפני מה לא התקיימה פגישה בין המורים עצמם בימי החופש, ולא רק פגישה ידידותית אלא גם ימי עיון וכיו"ב.

ה) לפלא שאינו מזכיר דבר מהתקדמות עבודת הרישום, ורק שכותב שחלק חשוב בזה נפל לחלקו.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש ולבשו"ט בכל זה

. . . דוקא* כשם ספרו של אדמוה"ז, האומנם לדעת מי שהוא מתאים ללימוד מוגבל מפני ששאר היום שייך לחכ' חיצוניו' וכו' אף שיוקר הענין ביותר דלהוציא יקר וגו...

כמובן צ"ל כהנ"ל באופן שלא יוכל ל .. שליובאוויטש מעודדים על הלימוד בקאלעדזש או שמכשירים אותו...

(ממכתב שנת תשכ"ה לערך)

לאחרי הפסק הכי ארוך, נתקבל מכתבו מעש"ק עם הפ"נ, שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ולשאלתו אודות משרה בישיבה תיכונית -- בודאי ידועים לו החילוקי דיעות שמסביב לענין זה, חילוקי דיעות מן הקצה אל הקצה, ומובן שאין לו לסייע לצד 353וכו'. והרי כו"כ מאברכים יראי ה' מסתדרים באה"ק ת"ו באהלה של תורה, מבלי לעשות כהנ"ל, וק"ל... (ממכתב כדא שבט תשכ"ה)

מאשר הנני קבלת מכתבו ... בו כותב אודות סדר השיעורים בימי הקיץ והשינוים שנהיו בזה. ובודאי מזמן לזמן יוסיפו. וכבר ידועה ההוראה אשר אין לך דבר העומד בפני הרצון ואשר כל התחלות קשות. ומ"ש שמרגיש נמיכת רוח מזה ששומעי השיעור בבית הכנסת פלוני אין ניכרת בהם פעולה ושינוי, הנה בודאי רק נדמה לו כן, כי אי אפשר שדברי תורה בכלל ודברי חסידות בפרט לא יפעלו, הן בסו"מ והן בוע"ט, עד שסו"ס אפילו האדם שהוא רק רואה לעינים מכיר בהשינוי, אלא שלא תמיד בא זה בזמן קצר, ואין כל המשפיעים והמקבלים שוים בזה והנה באמת זהו שני ענינים נפרדים, כי על איש הישראלי לעשות המוטל עליו -- והפעולה בהמקבל זהו עוד ענין, ויש בזה שביעת רצון שהוא גם מעין קבלת שכר -- אלא שמובטחים אנו, שחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, ובמילא -- ימשיך בפעולותיו הטובות בהפצת המעינות בכל מקום עד שיבואו גם חוצה, ויראה פרי טוב בעמלו בשומעי השיעורים, ונחת חסידותי מב"ב שיחיו.

מוסג"פ המשך רשימת המאמר ובטח יזכה בתוכנו את הרבים באופן המתאים. בברכה

נ. בי בודאי למותר לעוררו לנצל את ימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז הבע"ל ככל האפשרי, אבל באופן שגם אנשי .. . יביטו עליו שזהו דרכי נועם. (ממכתב א' תמוז, חשטיו)

בעתו קבלתי מכתבו מ. .. , ונהניתי לקרות בו ע"ד שהתחיל להתעסק אודות ת"ת לנערים בביהכ"נ שהולך ללמוד שם, וידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם. ואף שלפעמים אין רואים הפירות על אתר, הנה סו"ס יהי' דידן נצח. וכידוע סיפור כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע אשר בגלל המס"נ של כ"ק 354אביו רבינו הזקן פסקו בבי"ד של מעלה, אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה (עיין קיצורים והערות לתניא ע' קב"ב),

(ממכתב כ"ז שבט, תשי"ג)

במש"כ אדות בנו שי' ובריאותו -- לדעתי, צריכים לעשות כהוראת הרופאים בעניני אש"ל מנוחה ואפילו מנוחה משקידה בלימוד. ולא להחמיר בזה כלל וכלל, וכבר פסק הרמב"ם (הל' דעות רפ"ד) היות הגוף בריא מדרכי השם הוא. ועייג"כ אגה"ת פ"ג. ובפרט -- שמוטב שיבטל שעה אחת ועי"ז יוסיף, כשיחזור לבוריו -

= לגמרי, כמה וכמה שעות, ובשמחה. והאריכות בזה אך למותר;7

במענה למכתבה ממוצש"ק מברכים חודש אדר, בו שואלת ע"ד התעסקותה בעתיד הקרוב,

כיוז שנמצאת בקירוב והכנה לכל משך ימי החיים, ז. א. לעשיריות שנים, ורואים במוחש אשר הוספת יום וחודש ושנה לההכנה מוסיפה פי כמה וכמה בביסוס המעמד וההסתדרות בחיים בעתיד, יש לעשות כל האפשריות שביכולתה שתמשיך לימודי' בשנה הבע"ל, למען תשתלם ככל הדרוש.

ובטח, מיוסד על אהבת הורים לילדים, שהורי' שי' ישבעו רצון מההחלטה האמורה, ואשר גם עוד יעודדוה ויעזרוה ככל התלוי בהם, וההוספה ונח"ר שתגרום להם ע'י השלמה בהכנה -- תשלם פי כמה העזר וההשתדלות ואפילו היגיעה של הורי" בהנ"ל.

מז הסתם עוסקת בהפצת תורתנגו תורת חיים ומצותי' עליהן נאמר וחי בהם.

355... במש"כ ע"ד זמז החינוך -- יעוין הל' ת'"ת לאדה"ז (א, ו) שפוסק מט"ז ועד כיד! (ממכתב כ"ו מ"ח תשי"ח)

.. . בהמשך למה שדיברנו בעת שהותם כאן בנוגע למקום לימוד יו"ח שי', הנה באמצע שנת הלימודים מנעתי עצמי מלכתוב בזה לכ' או לבנו שי', ומכמה טעמים, ומהם, פשיטא שא"א לכתוב היפך מפס"ד הש"ע שילמוד הבן דוקא במקום שלבו חפץ, ולא עוד אלא שהכניס הוראה זו לא בהל' תת אלא בהל' כבוד או"א! מאידך גיסא לא רציתי להחריף היחסים שבבית בתקותי שיסתדר הענין מעצמו, ובהצדיקי את העדר מענתי בזה שזהו אמצע שנה"ל.

עתה בהתקרב זמן הרישום לשנת הלימודים הבעל"ט, ארשה לעצמי להביע תקותי חזקה אשר שניהם כב' וזוג' תחי' ירשו בנם שי' ללמוד במקום שלבו חפץ ומשתוקק מזה כמה זמן, והרי טוב ביותר שיעשה כל זה בהסכמתם המלאה. ועוד להעיר -- רצון בנם שי' בזה חזק הוא מאד ואינו כלל זמני ועובר (כפי שנוכחו בודאי במשך כו"כ חדשים שעברו), ז א. שההכרח שיעשה אחרת יפגע בו יום יום, ותוצאותיו -- מתח העצבים, פגיעה ביחסים, העדר התמדה בלימודים, יחס עוין להמוסד בו מוכרח יהי' ללמוד ועוד ועוד -- תופעות כאלו אשר הורים בכלל וביחוד אלו אשר חוננם ה' בילדים יר"ש ובעלי כשרון ורגישים, בטח שעליהם לעשות כל התלוי בהם למנען ולעשות זה בשמחה, שהרי טובת יו"ח הוא בגשם וברוח.

לתכיפות הענין שולח הנני מכתבי זה מהיר דחוף, ות"ח מראש אם בהקדם יבשרוני טוב בכל זה.

. . . הלי* ,שלבו חפץ" במחז"ל הוא בנוגע לאיזה מסכת וכו' ללמוד (ע"ז יט, א); בנוגע למקום הלימוד -- הל' ,שרוצה" (שו"ע יו"ד סו*ס ר"מ). (ממכתב זאת חנוכה, ה'תשכ"ז) 356.. . פס"ד** (בבחירת כולל וכיו*ב) -- צ"ל ע"פ השו"ע, ולשונו ,רוצה* (ובפרט ששינה בזה מהש"ס). וההוראה בשו"ע הוא להתלמיד, משא'כ בהמדובר בשיחת ויצא

תשכ"ה שמצטטה. וק"ל. (ממכחב עש"ק אחר חצות, כ"ד טבת, ה'תשכ"ז)

בנועם קבלתי מכתבך עם הציור שעשית -- בו הנך מקשר כמה ענינים עם המבצעים.

ויהי רצון שתוכל לבשר טוב בכל עניניך, ובנוסח הידוע להיות בן חי"ל -- חסיד ירא-שמים למדן, ושהוריך ומוריך שיחיו ישבעו רב נחת ממך.

ביחד עם התודה בעד הציור: בודאי עשית אותו באופן שלא גרע מהתמדה ושקידה בלימוד התורה, ובפרט על פי פסק אדמו"ר הזקן שהכניס בהתחלת הלכות תלמוד תורה: מצות-עשה מן התורה על האב ללמד את בנו הקטן תורה כו' ומאימתי אביו חייב ללמדו -- משיתחיל לדבר כו'. הרי מובז עד היכן צריך להגיע בחור בגיל עשר כמוך.

ובפרט בימי ספירה אלה שהם הכנה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות. (ממכתב ימי הספירה, היתשל"ה)

במענה למכתבו מכ"ז מנ"א, בו כותב אודות הצעת הנהלת ישיבת תומכי תמימים להיות מדריך והתחיל בזה והצליח.

ובודאי אף שאינו מזכיר עד"ז, לומד הוא גם לעצמו הן נגלה והן חסידות, ובאופן זה ימשיך להדריך בני ישראל.

357וכידוע פתגם מורנו הבעש"ט, אשר אהבת השי"ת לישראל היא עוד יותר מאהבת הורים לבן יחידם שנולד להם לעת זקנותם,

ולחנכם על טהרת הקדש, וידועה תורת רבנו הזקן שנעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה (עיין תורה אור בתחלתו).

בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וזכות הנ"ל תעמוד לו למילוי משאלות לבו לטובה.

מ"ש אודות האברך ... שי ... הנה אף שבדרך ארעי לאיזה ימים אפשר לנצל אותו באיזה ענין בעבודת החינוך, עדייז מוקדם הוא שיתעסק בזה בקביעות, כיון שעל כאו"א להביא בחשבון לא רק העתיד הכי קרוב וימים ספורים, אלא לחשב ג"כ התועלת בחדשים ושנים יבואו ולמשך זמן ארוך הרבה יותר, וכשישקוד הנ"ל בלימוד התורה וכו' בישיבה, הרי תביא זה פירות ותועלת גדולה, לא רק לו לעצמו אלא, ועוד יותר, בעבודת חינוך הכשר. וע"ד ביאור החילוק שבין זריעה לנטיעה, שזריעת תבואה מצמחת לזמן קצר יותר ואז אין הריבוי כ"כ -- משא"כ בנטיעה שהטרחה גדולה יותר והזמן לאסוף הפירות מתארך יותר אבל הברכה היא שלא לפי ערך. וכיון שאין הנ"ל מוכרח להיות בזה לטעם פרנסה -- יש לנצלו באופן זה דנטיעה. ן

בנועם קבלתי פרישת שלום מכם על ידי המורה מרת..., ביחד עם בקשת ברכה לשנה הבאה.

358והשם יתברך אשר אמר על ידי נביאיו ,כי נער ישראל ואוהבהו" יברך את כל אחד ואחת מכם בשנה טובה ומתוקה להצליח בלימודים ובהנהגה שלכם, בריאים שמחים וטובי לב, מתאים לתקות כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר על שמו נקרא הגן והבי"ס, ובפרט שזכיתם להיות בארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו, ארץ אשר עיני ה'א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. ויהי רצון שהוריכם ומוריכם

שיחיו ישבעו מכם רוב נחת יהודי מסורתי. (ממכחב ימי הסליחות, ה'תעכ"ז)

מאשר אני קבלת מכתבך מיום ששי, י"ט אלול, ורב תודות לך ולחבריך שי' בעד

מיטב האיחולים לקראת השנה החדשה. וכבר מלתי' אמורה על פי מאמר חכמינו ז"ל כל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתה מרובה על העיקר. ובכלל זה, כמובן, כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בעונג ובשמחה קראתי הבשורה הטובה על דבר השעורים בתורה שאתה וחבריך מקיימים בכלא בכל שבוע. ובודאי מתאים לכלל גדול שבתורה, ואהבת לרעך כמוך, תמשיכו לזה עוד כמה וכמה חברים הנמצאים שם, לקחת חלק בקביעות עתים לתורה.

והרי בכל עת ובכל מקום אין לו ליהודי אלא התורה הזאת, שהיא חיינו ואורך ימינו, על אחת כמה מי שנמצא, מאיזו סיבה שהיא, במצב בלתי רצוי וזקוק לתוספת עידוד, כמודגש במכתבך. הרי לכל לראש זה בא על ידי התקשרות עם בורא העולם ומנהיגו, שהתקשרות זו בפועל היא -- על ידי לימוד תורתו, תורה אור, והנהגה על פי התורה, שהיא תורת חיים, הוראה בחיים, לחיים ראויים לשמם.

והנהגה זו מביאה גם כן לנשיאת חן בעיני אלקים וּאדם, ומגדילה עוד יותר הסיכוי שבאפשריות ראשונה תתקבל חנינה, על כל פנים -- קיצור זמז המאטר, ויהיו בני חורין לנהל אורח חיים תקינים, מתוך חירות אמתית, חירות כפשוטה וגם חירות רוחנית, חירות מכל השפעות ונטיות בלתי רצויות, ומתוך שמחה וטוב לבב.

ובפרט שבאים אנו מחודש תשרי, חודש השביעי, המושבע (מלשון שובע) חגים וימים טובים, שסיומם זמן שמחתנו ושמחת-תורה (שמחה כפולה והדדית: שמחת היהודי עם התורה ושמחת התורה עם היהודי, ובלשון הכתוב, ישמח ישראל בעושיו וישמח ה' במעשיו),

הרי אין לך עידוד גדול יותר משמחה זו, המדריכה את היהודי בדרכו בחיים, בחיי היום-יום של כל ימות השנה.

359ויהי רצוז שימשיך לבשר טוב בכל האמור, בנוגע לעצמו ובנוגע לחבריו. והי יצליחם.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות

במענה על מכתבו בקשת ברכה בעד אמו תחי' הנה כשאהי' על הציון הקי של ב"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בעת רצון אזכירה להמצטרך לה. וצריך היה לכתוב לה שצריכה להתחזק בבטחון בהשי"ת, שהוא המפליא לעשות ועצם הטוב והחסד, שיברכה בהמצטרך לה ולב"ב שיחיו, ואינה צריכה כלל לחשוש וכו" אבל צריכים לבדוק המזוזות בדירתם וכן את התפילין שמניחם, ואת הצריכים חילוף להחליפם בכשרים.

ידוע מרזיל אשר ברא מזכא אבא (וגם אמא), ובמילא גם מצדו עליו להוסיף אומץ בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות, מתוך מסירה ונתינה וביטול רצונות עצמיים, אשר בלימוד התורה שהיא חיינו וגם לימוד התורה בטהרה, ממשיכים ע"י זה ברכה והצלחה בהמצטרך לאדם ולב"ב, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

במענה למכתבו מיום 10/12,

לפלא שחסר בו העיקר, כוונתי מתאים להוראת חז'יל בתכלית בריאת האדם, שהוא לשמש את קונו (מסכת קדושין בסופה) ע'"י לימוד התורה וקיום מצותיו, בחיי היום יומים. ואף שמתחיל במכתבו שמציג את עצמו, אינו כותב כלום מקביעות עתים שלו בתורתנו תורת חיים ובהנוגע לקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם, ובטח ימלא בהזדמנות הבאה.

360במענה על מכתבו מי"א אייר, בו כותב אשר מתקשה בהבנת לימוד הנגלה ולדעתו זהו מפני שמגיד השיעור לא התרגל כ"כ להסביר בלשון הקדש, והנה ידוע פסק רז'יל, לא יגעת ומצאת אל תאמין יגעת ולא מצאת אל תאמין.

ולדעתי גם בנוגע אליו כן הוא, כי כשיש הרצון לאיש ישראלי ללמוד תורה, ובפרט אם הלימוד הוא ביראת שמים, הרי היצר הרע מתקומם נגד זה בתחבולות שונות ומשונות, ומובן אשר משתדל להסביר להאדם שאין הענינים תלוים בו כלל אלא בזולתו, ובמילא אי אפשר לעשות דבר בזה, כיוז שהוא מצדו כבר עשה המוטל עליו, ואם ח'ו פיתוי זה מתקבל הרי זה עלול להביא היזק גדול ולא רק בלימוד התורה אלא גם בקיום המצות ואפי' בקיום מצות מעשיות כי כנ"ל בא היצר הרע ומוכיח בראיות שונות ומשונות, איך שגם בהנוגע לקיום המצות המצב הוא כנ"ל, וכמו שבכל מלחמה, הרי קל יותר לנצחה בתחילתה מאשר לאחרי זה שכבר נתחזק השונא. ובלשון הזוהר הקדוש (ח'"ג דפ"ז ב') על הפסוק מפני שיבה תקום שמזדקן בו היצר הרע ולכן עצת התורה מפני שיבה תקום, הרי גם בנידון דידיה כן הוא, היינו שבהקדם היותר אפשרי עליו לבטל טענות יצר הרע הניל ולבטשו, כמבואר

> הדברים בזה בתניא קדישא בפירוש מאמר רזל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר... הרע, ואז יצליח הן בלימוד התורה והן בקיום המצות וביראת שמים שהיא היא אוצרו.

אפשר שמפני אי התרגלות דהראש ישיבה והתלמידים -- ישנם איזה קישויים בההבנה ההדדית, אבל כלא וכאין נחשב הוא, נגד האושר שבא לאיש הישראלי ע'"י לימוד תורתינו הקדושה, חכמתו ורצונו של הקביה, ולפום צערא אגרא.

נעם לי לקבל מכתבו מערב חג הפסח -- במצב רוח טוב בהרבה יותר מאשר במכתביו הקודמים. ויה"ר מהשי"ת שלא רק שישאר במצב רוח כזה, אלא אדרבה עוד יוסיף בבטחונו בהשי"ת, ובמילא במנוחת הנפש ובשמחה, שעייז יתוסף גם המרץ בעבודתו בקדש.

בודאי אקבל ימים אלו ידיעות מפעולת הרישום, וההשקפות לשנת לימודים הבע"ל.

מ"ש שמרגיש הוא שבמקצוע ההוראה עדיין חלוש הוא, הרי מקרא ישן נושן הוא ומדבר בכאו"א ממין האדם, אשר עיר פרא אדם יולד, וממילא מובן שאך צעד אחר צעד הולכים בדרך ובמסילה העולה בית א-ל להיות אדם הממלא את תפקידו 361לשמש את קונו בכל כחותיו ובכל יכולתו. וכיוזן שהמטרה היא התאחדות במהות ועצמות א'ס ב"ה -- מובן שגם הדרך אין סופית היא. וכמו שכל אחד מבני ובנות ישראל כבר צעד לפנים מהנקודה הראשונה שבדרכו -- הרי, מצד השני, עדיין אפשר לו להשתלם עוד יותר ויותר. וע"פ מרז"ל רגלי החיות כנגד כולם וכמבואר בתניא סוף פרק י"ג, הנה כל המעלות ומדריגות שלמטה -- הם כאין לגבי מעלת ומדריגת -- היינו לגבי הנקודה -- שיבוא אלי' לאחר שישתלם עוד מעט ועוד מעט להגיע לשלימות, שלכן מתאים לזה גם אופן הסייעתא דשמיא -- שהיא ג"כ באופן כזה וכמבואר באגה"ק סי י"ד אשר בכל יום ויום נמשכין מוחין עליונים מבחינה עליונה יותר שלא הי" מאיר עדיין מעולם עיי"ש, וכמו שהוא בכללות ובדברים עיקרים כן הוא גם בכל מקצוע וענין. ובמילא הרגש הנ"ל צריך לעורר תוספת כח ויגיעה ובמילא תהי' גם תוספת בההצלחה ובהמצאת.

במענה על מכתבה מי"א תמוז, במה שכותבת אודות חבר לבעלה שי' בלימוד תורת החסידות, מהנכון הי' שתדבר בזה עם עסקני צעירי אגודת חב"ד, שענינים אלו הם ממטרת אגודתם ובטח ישתדלו בזה כפי האפשרי. אבל זאת להעיר, שאף שאחד מהענינים שהתורה נקנית הוא הלימוד בדבוק חברים, בכ"ז מובן ופשוט, שגם באם אי אפשר באיזה תקופה ומאיזה סיבה שתהי' להשיג חבר או גם מורה דרך בזה, אין זה פוטר מן הלימוד כלל וכלל, לא מלימוד חלק תורה זה, כמו שאין פוטר מלימוד חלק תורה אחר. ובפרט שלמי שיש לו ידיעה בנגלה דתורה ובלימוד המוסר - בלי ספק שיכול ללמוד גם בפני עצמו, ובפרט לאחר שמשך זמן קבל לקח מהרגילים בלימודים אלו, ומובן ופשוט שגם על לימוד חלק תורה זה, אמרו רז"ל יגעת ומצאת. ויגיעה היינו כפשוטה -- שצריך לייגע את כח שכלו וההתבוננות שלו, ולכן אין להתרשם אם הידיעה וקליטת הענינים באים בגישה הראשונה -- לא כדי כל צרכם, וכן אין להתרשם אם אין -- עדיין -- מבינים כל דיוקי הלשונות ועוד ועוד.

בטח יש להשיג את הקונטרס לימוד החסידות לכ"ק מו"ח אדמו"ר -- שממנו יבואר האמור לעיל בפרטית ובהסברה יותר, ובפרט בפרק ייא שם.

בטח השתתפו היא וגם בעלה שיחיו בהתועדות דימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז - כ"א מתאים לענינו. ויה"ר שיהי' בהצלחה, היינו שישפיע על הימים שבועות וחדשים שלאח"ז.

362במענה למכתבו מה' שבט. במ"ש אודות כח הזכרון, מובן שלכל לראש יש לחזור על לימודו כמה וכמה פעמים ומבפנים גם כן, ולהתנהג בצניעות. ולהוסיף בסייעתא דשמיא בהאמור -- הנה בכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה, וישמור על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים...

הנה ידועה הוראת תוה"ק לעולם ילמד אדם תורה שלא לשמה שמתוך כו' בא לשמה (אף שכמובן אין זה כלל וכלל ענין של הידור, ולא עוד אלא ,שלא לשמה" כמה דרגות בזה, ואפשר לצאת ידי חובתו דמרז"ל הנ"ל גם בדרגא דקה מן הדקה).

ומה שפשוט -- הוא שצריך להתמיד ולשקוד בלימודו, וכן עד"ז בנוגע לקיום המצוות, וכלשון רז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה כו', ומהמצות ומהעקרים שבהן ה"ז עבודת התפלה, שמביאה רפואה לכל עניני האדם כשעובד עבודתו צעד אחר צעד, וכמ"ש מעט מעט אגרשנו. וכמובן גם בתניא באיזהו מקומן.

המורם מהאמור, שעליו ללמוד בהתמדה ושקידה, וכלשון הידוע לימוד בשופי

הן בנגלה והן בחסידות ולהדר בקיום המצות, ופשוט שכל זה אפשרי להעשות מבלי

לנגוע בעניני בריאות הגוף (שגם זה מפיתויי היצה"ר לנגוע בבריאות, בכדי להחליש

אח"כ העבודה), ויסיח דעתו לע"ע מהענין אודותו כותב, שלפעמים ההתבוננות בזה גם היא באה ממקור בלתי טהור, וק"ל.

(ממכתב י"א אדר, תשי"ח) 363... ובהנוגע ללימודו, כבר ידועה הודעת חז"ל יגעת ומצאת, שמזה מובן שהצלחת הלימוד בידו הוא, אלא שבכדי להרבות בסייעתא דשמיא, הנה -- יזהר בטבילת עזרא, ובכל יום חול קודם התפלה יפריש איזה מטבע לצדקה, ובכל יום אחר התפלה גם בשבת ויום טוב יאמר השיעור תהלים חדשי -- כפי שנחלק התהלים לימי החדש -

במ"ש אודות המיחוש שלו, בטח נמצא בטפול רופא מומחה במקצוע וממלא הוראותיו, וידוע אשר מנוחת הנפש וחיזוק הבטחון מהרפואות הּכי מעולות למיחושים כמו אלו.

בודאי יש לו קביעות עתים בלימוד תורת החסידות, ומוסיף בזה מזמן לזמן, שהרי, ככל ענין של תורה ומצוות, נצטווינו בזה מעלין בקדש.

בשביעת רצון קבלתי מכתבו מכ"ז תמוז, שכותב מהחלטתו טובה בהנוגע לסדרו לשנה הבע"ל. והשי"ת יעזור שתראה רוב הצלחה בלימוד תורתנו הק' שנקראת גם כן תורת חיים, הכוונה שעל ידה יודעים איך לחיות ועל ידה השי"ת מצליח שהחיים יהיו מאושרים בגשמיות וברוחניות, והלימוד יהי' כמאמר חז"ל -- תלמוד המביא לידי מעשה, ויהי' באופן דמוסיף והולך, וברכות השי"ת -- ג'כ באופן דמוסיף והולך, ואקוה שדוגמתך יפעול על חבריך להוסיף בתורה ומצות, שאז גם זכות הרבים מסייעתו, וגם בענינים הפרטים.

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ' סיון, ובשולי הגליון ימצא בהנוגע למה שמעיר במכתבו.

ולפלא שאינו מזכיר אודות קביעות עתים בלימוד תורת החסידות, והרי בודאי הוסיף בזה גם מעת מכתבו האחרון, כיון שציווי מפורש הוא -- מעלין בקדש, 364ובפרט בהנוגע לת"ת, שכלשון זוהר הק'* צ"ל לאפשא לה. ובטח ימלא עד"ז בהזדמנות הבאה.

בברכה לבשו"ט

בהערותיו: א-ב): בתניא פל"ט ורפ"מ ובשו"ע שלו הל' ת"ת פ"ד ס'ג -- כשהקליפה מורדת ת"ת שלו אזי צ"ל תשובה להשיבה ולהעלותה. ואז אין צריך ללמוד עוה"פ, כי ה"ז ענין התשובה להעלות הענינים והניצוצות ...

(ממכתב כ"ד סיו תשי"ח)

,.. לרצונו להוסיף על לימוד התניא לימוד שלא מספרי חב"ד (במובן המצומצם) אבל שייך לזה -- ילמוד בס' של"ה (ומובן שלאו דוקא על הסדר ויכול

לדלג וכיו"ב). (ממכתב יו"ד ניםן, חשכ"א)

... במש"כ ע"ד שמו"ת ולימוד חסידות -- הנה כיון דלימוד זה אפשר דאתי לאימשוכא ובכלל אין לו קצבה, ונוסף ע"ז שמו"ת זמנה קבוע -- נ"ל דלומדיז חסידות לאחרי שמו"ת. כמובן -- באם המדובר בלימוד דיחיד ולא כשמתקבצים

ביחד כו'. ולמדין בכ"ז משו"ע או"ח סו"ס תל"א. (ממכתב כ"ג תמוז, תש"כ) 365.. . לקו"ת* כדאי ללמוד על הסדר שאז תקוה שסו"ס וועט מען אניאגן, משא"כ .חוב ישן"... (ממכתב י"א ניסן, ה'תשכ"ה)

במענה על מכתבו משילהי שבט, בצירוף עם המחברת חידושיו בש"ס, ושאמרו לו שכדאי להדפיס לטובת לומדי הדף יומי וכו'

והנה יש להתייעץ בזה עם אותם היודעים אופן לימוד זה -- שבהתאם לזה יוכל להחליט ע"ד הנ"ל. ואף שבטח גם בזה חילוקים ישנם -- בכ"ז ישנו הצד השוה בשיעור זה, כיוז שמוגבל הוא, לימוד הדף גמרא ליום דף גמרא ליום, הגבלות למעלה והגבלות גם למטה, שמזה ג"כ הוראות לאופן החידושים והביאורים המתאימים ללימוד כזה.

ויה"ר שמתוך הרחבת הדעת ובריאות הנכונה יוסיף חילים להגדיל תורה ולהאדירה, לימוד הנגלה ולימוד החסידות, ובאופן שילמוד ע"מ לעשות, שגם זה תנאי הן בלימוד הנגלה והן בלימוד החסידות שהרי נשיאינו הק' דורשים שמכל ענין

יהי' בכז. (ממכחב ה' אד"ר, תשי"ז)

מרחוק במקום וקרוב ברוח הנני משתתף בשמחתם-שמחתנו להופעת כרך העשירי*, שגודל הענין מובן לכל, בפרט בתקופתנו, להוציא מלבו של מקלו יגיד לו ולהוכיח שכל פסק-דין יש לו יסוד חזק ברבותינו ז"ל הראשונים כמלאכים**, שלאורם נלך בנר מצוה ותורה אור, בדרך מלכו של עולם, דרך החיים לכל אחד ואחת, חיים הראויים לשמם, בחיי הפרט והציבור והכלל.

366בחתימה שימשיכו בפעלם הנעלה ועד שיברכו על המוגמר, ונותן התורה אבן ישראל יהי' בעזרם ובעזרתנו ובקרוב יקיים היעוד וארשתיך לי לעולם גו' ומארוסין לנשואין*** כַבִיכול בגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש. (מברק -- אור ליום ג' כ"ה אד"א היתעשכ"ז)

7 777 )];;ומה אגן הסהר שהוא כחצי גורן עגולה-ופני' למעלה-לכסות ולהעלים כף = : מז החיצונים והיא, העיקר והעצם, נקודה באמצע -- הרי יהי' ג'כ ,אגן הסהר" שבל יחסר המזג לכוון לנקודת ההלכה מבלי נטיות מפני יניקת ענינים חיצוניים (ויעויין מאורי אור מערכת אגן הסהר ושם נסמן ביאיר נתיב לזהר הק' וזהר חדש, ועיין ג"כ פע"ח שער התפלה פרק ה').

עיין תרגום שהיש ז, ב. (ממכתב כ" מ"ח, תשט"

... בתחלתו*. בתחלת הקדמת היד. לפלא קצת שלא הביא (עכ"פ ציין) הרגצובי לדברי הרמב"ם עצמו בתחלת פיהמ"ש שלו. ובפרט ששם מאריך, ובכ"ז -- כולל בפירושה רק פרטי דינים ולא סברות וטעמים כלל.

וראה קו"א בהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב (דמשם מובן לנד"ד דהרמב"ם לשיטתי). פסקא זו דהרגצובי -- הובאה וצוינה וכו' בהצפע"נ למס' הוריות בתחלתה.

כמה גירסות בדרז"ל עה"פ ואתנה גו' להורותם -- הובאו בתו"ש עה"פ שם ... (ממכתב ימי הגבלה תשל"ז)

6-2 367נעם לי לקבל מכתבו בצירוף גליוני ההגהה של הספר פירוש ופסקי רייד על מסכת שבת, אשר זכה להתעסק בעבודת הכתבי-יד ובעריכתם להו"ל.

ואשרי חלקו להיות עוסק בתורתן של ראשונים, ראשונים כמלאכים, בעלי התוספת אשר מפיהם אנו חיים.

ואשר לפעמים רבות בסגנונם הזך והקצר, מאירים דרך בים התלמוד ובאופן אשר מלכתחלה אין מקום לקושיות, פירכות וכו

ואמרו דוגמא לזה -- איש הנמצא בהיכל גדול ומלא ההיכל כולו אורה, הנה תומ'"י מוצא את הדרוש לו, באם זהו דלת, חלון וכיו"ב; משא"כ בדורות האחרונים, אשר נתגבר החשך עד אשר ימש חשך ונתמעטו הלבבות וכו' -- הרי האיש הנמצא בהיכל ורוצה למצוא הפתח, מגשש עד שמוצא חלל, מתחיל לחפש ראיות האם זהו הפתח המוליך חוצה או אינו אלא חלון פתוח ואולי גם חלון אטום, ראיות מז הצד ומסביב. ואינה דומה שמיעה הבנה והשגה, לראי'; אשר גם בהשכלה נמצאות דרגות אלו, מסקנא ע"י שקו"ט ושלילת ענינים סותרים וכו', או ראי' בעין השכל, שרואה את העניז ברור, עד שכל קושיות ופירכות לא יוכלו לסתור המסקנא ואפילו לא להחלישה,

וכידוע הדוגמא בזה מהענין דשתק רב, ואף שהקשו לו קושיות על פסק הדין, בכל זה לא הדר בו*, בידעו ברור בשכלו אשר כן הוא הפסק למרות הקושיא והפירכא.

ויהי רצוז אשר ירבה חיילים בלימוד התורה, הנגלה והפנימית גם יחד, שהרי תורה אחת היא, לימוד -- כהוראת חז"ל -- המביא לידי מעשה, שגם הו"ל דספרים כהנ"ל בכלל זה, ולכוון אל האמת בפירוש הדברים והענינים, ע"י לימוד מתוך יראת ה' וביטול אליו ית' דוקא, שזוהי הדרך לכוון אל האמת, וכהוראת חז"ל, עה"פ וה' עמו -- (סנה' צג, ב) שאפשר לדעת להשיב לישא וליתן במלחמתה של תורה להבין דבר מתוך דבר ולהראות פנים בהלכה, אבל לכוון אל האמת שהלכה כמותו, הוא דוקא, כשהוי' עמו, אשר רק את דכא ושפל רוח ישכון (עיין מאמר וידבר גו' אנכי -- תרכ"ז, ושלאחריו).

בברכה להצלחה בכל הניל ולכוח"ט

נב. לחביבותא דמילתא באתי עכ"פ באיזו הערות, אף שמיוחד הזמן בימי חדש 368אלול, ימי הרחמים והרצון, עאכו"כ בימי הסליחות, לעסוק בתפלה ובתחנונים ולהשתתף עם הצבור השופכים לב כמים לפני אבינו שבשמים מלך חפץ בחיים.

הערה כללית -- בכ"מ בספר זה -- מעתיק ל' הש"ס כמו שהוא, מבלי כל הוספה ופי'. ואפילו -- כשאינו פס"ד ואינו נוגע להלכה. וכמו: א"ר אלעזר כו' כאגמון ראשו (בס' ע' קנו).

- ואולי היו לפני המחבר שינויי גרסאות במקומות אלה ובהעתקתו בא לקבוע גירסא הנכונה.

-- כמעט ולא נמצא בכל הספר פי' על חלק האגדה שבמסכתא.

ע' א'. יציאות השבת ב' שהן ד' בחוץ כו' בפנים. ובהערה שכן גירסת משניות קעמברידז תרס"ב (בחוץ ואח"כ בפנים).

והנה, כמש"כ בשינויי נוסחאות שבמשניות דפוס ראם, לא מצינו לנוסח זה חבר. ואינו מובן איך זה לא נמצא כל זכר לנוסח אשר הרי"ד בחר בו.

אבל כד דייקת, עכצ"ל שגם המחבר -- הרי"ד -- גריס בפנים ואח"כ בחוץ, = וכמוש"כ תיכף בפירושו: פי' יציאות השבת ב' הן מה"ת בפנים כו' וב' כו' מה"ת בחוץ כו'.

ואפילו את"יל שגם במפרשים נוהג דפתח במה דסליק מיני' -- כאן אאל"פ כן, כיון שמתחיל הפי' בהתיבות ,יציאות השבת" שבהתחלת משנתנו.

גם לקמן משמע דגירסת המחבר בפנים ואח"כ בחוץ, וכמוש"כ (סעיב): זהו פירוש ב' בפנים כו' וב' בחוץ כו'. ובסע"ג: הרי פירש כו' נמצאו עכשיו בי הכנסות בפנים כו' וב' הוצאות בחוץ וכו'".

וכדי ליישב הסתירה בין העתקת ל' המשנה והפי" -- י"ל,

דהנה כמה ראשונים בפי' לש"ס -- אין מעתיקים מהש"ס, בתחלת ד"ה של פירושם, אלא ב-ג תִיבות, או שכתבו הפי' על הגליון דהש"ס. וכן עשה הרי"ד כאן. והמעתיק שלא הי' דייקן (שהרי לא הבחין בסתירה הנ"ל) לא דייק גם בהעתקת לי המשנה, או שנזדמן לו משניות קעמברידז. אבל לאו גברא רבא כהרי"ד חתום על נוסח זה, ולכן לא מצינו לו חבר כנ"ל, אף שרבים שתו ממימי ההוּיך,

שס: בפנים דהיינו כו' הכנסות. -- כאן מקום להעיר שָזְהוּ פפירש"י בשבועוּת (ה, א) ודלא כרש"י תוס' וכו' כאז.

שם. שהן ארבע -- אין זה התחלת פיסקא חדשה, כ"א המשך פיסקא הראשונה. וסיומה ,ואצל העני" -- כי ע"כ הוא פי' הבבא שהתחיל לפרשה. ולאחר זה ,ומקשה בגמרא" -- מתחיל ענין חדש...**

(ממכחב כ"ג אלול תשכ"א) 369כבוד המשתתפים בכינוס ,לרגל סיום השס תלמוד ירושלמי" ובראשם -- הנהלת ועד להפצת דף היומי

והנהלת מכון תלמוד הירושלמי שליט"א

שלום וברכה! בנועם קבלתי מכתב המבש"ט -- ואין טוב אלא תורה -- סיום הש"ס תלמוד ירושלמי ביום הראשון לפ' בחוקותי,

ודבר בעתו, כמחז"ל: בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה, ואמחז"ל אין תורה כתורת ארץ ישראל,

סיום מס' נדה בסדר טהרות, וכינוס כגון זה הרי הוא, כמחז'ל: הנאה להן והנאה לעולם,

שהרי גדול לימוד שמביא לידי מעשה -- לימוד הירושלמי שיביא גם למעשה (ולהנהגה) כהנהגת מארי דתלמוד ירושלמי -- שמנעימין זה לזה, וב"ש וב"ה אע'פ שאלה מחייבים בקרבן ואלה פוטרין כו' (סיום מסכת נדה) -- חיבה ורעות נוהגים זביז לקיים מש"נ האמת והשלום אהבו,

ויש לקשר זה -- ע"ד הרמז עכ"פ -- עם התחלת ש"ס הירושלמי: קרובין דבריהן להיות שווין -- אע"פ שהמדובר הוא להשוות דרך בנ"א באכילת פתן ודרך כהנים באכילת תרומתן --

ומעין זה במשנה שלפניי, שהתחלתה בדברי ר' אליעזר שהוא מב"ש (ירושלמי שביעית ספ"ט ועוד), וסיומה דברי ר"ג מב"ה ומיוצאי חלציו וממלא מקומו -- ותוכנם דדברי ר"ג אשר קרובין דבריהן (דר"ג ודחכמים) להיות שווין.

וממעלות תלמוד ירושלמי (כביאור אדמו"ר מהורש"ב ואדמו"ר האמצעי) ש,מאיר בה החכמה ברורה כמו שהיא למעלה בגילוי, ואין זקוקים (כ"כ) לקושיות, בלי פלפול ארוך, וביאור טעמי ההלכות על בוריין היו מקובלים בזה איש מפי איש", שבזה אין שייך ומלכתחילה אין מקום למחלוקת.

ויה'יר אשר ע"י העמל בתורה -- בחוקותי תלכו מחיל אל חיל ובנועם -- נוחין יחד ומעיינין יחד ומתקן זה את דברי זה והשמועה יוצאה לאור (סנהדרין כד, א ובפרש"י) -- יהי' -- כהמשך הכתובים בתורה -- ונתתי גשמיכם גו' ונתתי שלום 370,ומיד הן נגאלין" ותקויים תאוות ,כל ישראל נביאיהם וחכמיהם" ותרבה הדיעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' (רמב"ם שם בסיומו).

ולהעיר על ההדגשה המפורשת בהנ"ל -- בסיום כל סדר טהרות כולו: א"ר שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום -

ואין עוז אלא תורה וניתנה (וכל הנותן -- בעין יפה נותן) לעשות שלום בעולם (-- כולל עולם קטן זה האדם, וכל ישראל עמו, עזין שבאומות) שנאמר (עיין פיי הכתוב בזח"א קצז, א) דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום.

נוהגיםי לאחרונה (מנהג שהביא למח' טובות ולפעמים תכופות -- למע"ט מתחיל מעיון יותר בהחדו"ת) -- לצרף** צילום כת"י המחבר, תמונתו, דביהמ"ד שלו (וכיו"ב). אין כוונתי בנוגע ,על העבר" שהרי אפשר לצרף לכל טופס גם עתה

קונטרס מכל הנ"ל. (ממכתב אדיר תשמ"א)

בהנוגע לתפילין לא שמעתי בזה הוראות, ואפשר ידוע מה לזקני אנ"ש באה"ק תו, - נוהג אני, שגובה התפילין יהי' כארכן ורחבן -- עיין ס' האשכול ובד"מ ועוד ... (ממכתב כ"א אדיש, תשי"זז 371במענה למכתבו מיום כ"ט סיוז בקשת ברכה-פ"נ,

כיון שהובטחנו יגעת ומצאת, הנה ילמוד בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ועד לאופן שהתורה קוראה לזה יגיעה והלימוד יביא לידי מעשה קיום המצות בהידור. ואז תקוים ההבטחה -- ומצאת. וה"ז הצינור והכלי לקבלת ברכות ה' בהמצטרך.

לכתבו עיד מה שקרהו בענין התפלין -- יהי' בקי בהל' תפלין הצריכות לו (לא - לסופר וכיו"ב) ויניח מכאן ולהבא גם תפלין דר"ת.

ב"ה, כיף מנחם אב ה'תשליו

לכל אחד ואחד מהברי-מצוה יתומי המלחמה והחבלנות בארצנו הקדושה -- שליט"א

שלום רב וברכה! בימי הנחמה שלאחרי ימי החורבן, אשר ,מפני חטאינו גלינו מארצנו", / משתתף הנני בשמחתך לרגל הגיעך לגיל בר מצוה,

ויהי רצון שתקבל עליך ובשמחה עול תורתנו תורת חיים ומצותי', ותקיימם מתוך בריאות ומנוחה,

כי ירום השם קרן עמו ישראל ויתן שלום בארצגו, וגדול זכות התורה והמצות להגן על הארץ ועל עמנו בכל מקום שהם ולהפיל אימתה ופחד על כל אויב ומתנקם, 372וסגולה מיוחדת במצות תפלין אשר, כהודעת חז"ל, ע"י קיומה כל עמי הארץ יראו ממך,

וע"י כל זה תגרום נחת רוח אמתי לאביך, השם יקום דמו, אשר מעולם האמת בו הוא נמצא משגיח בהנעשה אתך, מתענג עונג רב בהנהגתך הטובה ושמח שמחה גדולה בראותו אשר הולך אתה מחיל אל חיל בתורתנו תורת אמת ומצותי.

בברכת מזל טוב ולכל המשפחה -- שליט"א

ב"ה, מוצאי שבת קודש, כף מנחם אב, פרשת בנים אתם להשם אלקיכם

ברוקלין נ. י. לכל אחד ואחד מהברי מצוה בתוככי כל המשתתפים בחגיגה המשותפת בכפר חב"ד בארצנו הקדושה -- שליט"א שלום וברכה!

בימי השבוע שאנו קוראים בתורתנו: הארץ אשר השם אלקיכם נותן לכם וירשתם אותה וישבתם בה,

משתתף הנני בשמחתך לרגל הגיעך לגיל בר מצוה,

ויהי רצוז שתקבל עליך ובשמחה עול תורתנו תורת חיים ומצוותי' ותקיימם מתוך בריאות ושלום אמתי,

וגדול זכות התורה והמצות להגן ולתת שלום בארץ בשלמותה, ועל עמינו בשלמותו -- בכל מקום שהם, כי הם עמו וצאן מרעיתו,

ולהפיל אימתה ופחד על כל אויב ומתנקם, וסגולה מיוחדת למצות תפילין, אשר, כהודעת חז"ל, ע"י קיומה כל עמי הארץ יראו ממך,

וללכת מחיל אל חיל בתורתנו ובמצותי', המביאים שלום בארץ -- בשלמותו.

בברכת מזל טוב לך ולכל המשפחה -- שליט"א 373ב"ה, כיף במנחם אב, ה'תשמ"ב ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה!

הנני משתתף בשמחתך לרגל הגיעך לגיל בר מצוה,

ויהי רצוז שתקבל עליך ובשמחה עול תורתנו תורת חיים ומצוותי', ולקיימם במעשה, שהוא העיקר

וגדול זכות התורה והמצוות להגן ולתת שלום בארץ בשלמותה, שלום אמתי ובר קיימא,

ולהגן על עמנו בשלמותו -- בכל מקום שהם, וסגולה מיוחדת למצות תפלין, אשר, כהודעת חז"ל, ע"י קיומה כל עמי הארץ יראו ממך,

וללכת מחיל אל חיל בלימוד תורתנו ובקיום כל מצוות" ועל-ידי כל זה תקרב ותמהר גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,

וביחד עם כל ישראל תקיים היעוד בספר דוד מלך ישראל: הרנינו לאלקים עוזנו הריעו לאלקי יעקב.

בברכת מזל טוב לך ולכל המשפחה -- שליט"א.

374ומה שנוגע לבריאות עיניה, מובן שיש לעשות כהוראת רופא מומחה במקצוע, ויתייעצו עִם הנמצאים על אתר באיזה מהמקומות והאופנים -- אודותם כותב לעשות. ובכל אופן אין לפחוד, שהרי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ומהנכון שהוא מצדו יוסיף בהתמדה ושקידה ויתוסף עי"ז בברכות השי"ת בעניניו בכלל שגם מילוי בקשתו האמורה כלולה בזה.

(ממכתב ה' אלול, תשי"ז)

. . . ת'ח* על הודיעני סיפור המזוזה, ובעיקר -- על שצירף פירושו דהקשר - וה"ז מיסודי אמונתינו -- אשר הכל הוא בהשגחה פרטית מהשם בורא עולם ומנהיגו, אלא שאיש חכם מבין ורואה זה ומי שאינו ופףל 77 7 הררה הדוו

(ממכחב ג' כסלו, תשד"מ)

... רגיל לעשות ה,ש" שעל התיק נגד (לערך) השם שבהמזוזה -- היינו באמצע. (ממכתב אייר תשזמ)

יש* להתחשב בהכניסה צדדית בהיכר ציר. (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א) 375.. . בכלל בהנוגע לתמונת האותיות וכיו*ב, הרי זה ענין שמקבלים אותו מפה אל פה ועל ידי ציורים, אבל קשה לבאר הפרטים שבכתב, ולכן יחפש באה"ק ת"ו מבין אנ"ש הבקיאים בהנ"ל. ואפשר גם אלו שכותב אודותם יש לסמוך עליהם -- אם קבלו זה במסורה ממומחים וסופרים מובהקים, שבודאי יכול לברר זה, ומהם יוודע הפרטים ...

. לכאורה צ"ע אם רצוי להשתמש באותיות מתוייגות, לבר בסת"ם -- ובפרט בגליון שאינו נשמר,

אף שבנוגע לכתב מרובע פשט עתה ההיתר -- אף שמקודם העדיפו כתב רש"י וכיו"ב.

במענה למכתבו מכ"ד אלול עם הפ"נ המוסגר בו, שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

בו כותב אודות סברתו, ללמוד מלאכת סת"ם, ונכוז הדבר במאד, ומכמה טעמים.

ובודאי למותר לעוררו אשר סופר סת*ם צריך להרבות ביר"ש שלו, אלא שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ונותן מראש היכולת והכחות על זה, ואין הדבר תלוי אלא בהאדם, ואדרבה מוסיפין בסיוע שלו, וכמרזיל הבא לטהר מסייעין לו.

ועיין לקו*ת דברים פט, ד. (ממכחב ז' תשרי, חשי"ט) 376נישואי תערובות -- זהו 1) אסון בפועל -- לשניהם. ובאם יש איזה יחס הגון מזו לזה (ולא רק חש זמני -- שבוודאי יחלוף) לא יָמשיך את השני לחיי אסון תמיד כל הימים (אפילו באם השני רוצה לאבד עצמו לדעת). 2) זהו סיוע ישיר למטרת היטלער ימ"ש לחסל את עם בנ"י (אלא שנעשה ב,כפיפת משי"). ע"פ הנ"ל מובנת דעתי -- שעליהם (בתור הורים ובתור בנ"י בכלל) לעשות כל התלוי בהם שלא להניח בתם תי" להרוס, ר"ל את חייי, ולהזיק את כל עם בנ"י ג"כ.

אולי כדאי שתסע לאה"ק תו.

לדבר אתי פנים אל פנים אין כל צורך כלל. (ממכחב שנת תשל"ה)