תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים

שיחה יח

רשימת העמודים (16) מצוטט ב־20 עמודים חיפוש חדש

227שיחה יח

. . . איתא בזהר (ח"ג רפח, א) אשר ביום ההילולא שלו, הוא יום הל"ג בעומר, פתח ר' שמעון ואמר אני לדודי ועלי תשוקתו כל יומין דאתקטרגא בהאי עלמא בחד קטירא אתקטרנא בי' בקוב"ה ובגין כך השתא ועלי תשוקתו.

וידוע הפי'י בלשון המורגל בזהר פתח -- דהיינו שפתח את צינור ההשפעה בענין זה, ואז גם אחר ביכולתו להגיע לזה. וכמו בדרא דרשב"י אפילו ינוקי גילו סתרי תורה מפני שרשב"י ע'ה פתח את צינור ההשפעה דפנימיות התורה.

ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת למדריגת רשב"י, אבל חשף: הוי' את זרוע קדשו ויאר לנו ע"י מורנו הבעש"ט ותלמידיו הק' כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע עד, ועד בכלל, כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ, את תורת החסידות . . . הפותחת שערי היכלי חכמה ובינה . . . ומורה דרך אשר כל אחד ואחד לפום שיעורא דיליי יכול לגשת אל הקודש לעְבוד את הוי' במוחו ולבו.

וביום הילולא דרשב"י, ליג בעומר, שבכל שנה, שאז נתעורר ענין הפתיחה יום זה הוא ביחוד יום המוכשר להתחזק ולהוסיף אימץ בלימוד פנימיות התורה ובעבודה פנימית, אשר, כמו שכתב 5 כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, צנורות אלו נפתחו ע"י בעל ההילולא עד ביאת הגואל צדק במהרה בימינו אמן ...

(ממכתב פסח שני השי"ת)

1) וד"ה כי כאשר השמים, תרע"ח. 2) קונטרס תורת החסידות בתחילתו. 3) סד"ה אני לדודי, ל"ג בעומר תש"ח (קונטרס נז).

228בַ"ה. ערב ל"ג בעומר ועש"ק, ה'תשל"ד. ברוקלי 1. .2 הוו"ח אי"א נו"מ עוסקי בצ"צ ובמיוחד בהענין שהזמ'ג - מבצע ליג בעומר -- ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

ידועים ומבוארים בכ"מ הטעמים ליחוד יום הל"ג בעומר וחשיבותו ומעלתוי

אשך עליהם י"ל הכלל בדרז"ל דאלו ואלו דא'ח אפילו כשיש פלוגתא ביניהם, עאכו"כ בענין שיש לומר דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי,

מתחיל מהטעם המובא בשו"ע (שהוא ספר פס"ד הלכה למעשה) דבו פסקו תלמידי רע"ק מלמות (טעם שלילי, אין בו מעשה, מניעת היזק) ועד -- שהוא יום שמחתו גדולה של רשב"י: הסתלקותו ועליתו למרום. ובלשונו :

229האידנא (ביום הסתלקותו) אתקיים כו' נשמתי בי' אחידא בי' להטא ב" אתדבקת ואשתדלת כו',

שמחה גדולה כ"כ עד שנעשה יום שמחה לכל בג"י ש,מצוה לשמוח שמחת רשב"י", שאין בו תחנון ונפילת אפים וכו',

ושייכות וקשר גלוי בין שני הענינים שהרי לאחר שמתו תלמידי רע"ק, הי' רשב"י אחד מאלה שקיימו העולם לאחר שהי' שמם, אחד המיוחד ביניהם, וכעדות רע"ק -- רבם דכל תלמידים אלה -- ,דיך שאני ובוראך מכירים כוחך?,

ואמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה -- היפך ותיקון להנהגת אלה התלמידים שלא נהגו כבוד זה לזה.

והנה כבכל ימי זכרון שבתוה"ק תורת חיים (הוראה בחיים) -- צ"ל התבוננות בענינם באופן דלימוד המביא לידי מעשה, ומענינו דרשב"י ה'ה: א) תורתו אומנתו, ב) אהבת ישראל ד,בכל העולם כולו", איך שיהי' מצבו, אף שמדת הדין מתוחה עליו וזקוק ,לפטור" מזה,

ואף דרק רשב"י וחבריו -- תורתן אומנתן, הרי אפשר לכאו"א לקבוע. עתים בתורה באופן שבעת ההיא יהי' לימודו באופן דתורתו אומנתו. ואמרה תורה: קבוע לא בטיל.

230זא אשר מיום סגולה זה ובכח יום סגולה זה לקבוע עתים בתורה בכל יום באופן דתורתו אומנתו. וזה שכבר יש לו קביעות עתים זו -- יוסיף עלי' בכפלים לתושי' וכמחז"ל מי שיש לו מנה רוצה מאתים כו' -- קב"ע בתורה לעצמו וכן קב"ע בתורה ברבים.

ומתוך אהבת ישראל שבלי הגבלה -- ישתדל ככל התלוי בו שבנ"י הנמצאים בכל העולם כולו יעשו ג*כ ככל הנ"ל: קב"ע בתורה לעצמם. ולהשפיע בסביבתם שיעשו כן.

ענין מיוחד לכהנ"ל בתקופתנו זו רבת הבלבולים וכו' ועד כדי כך שאף שרואים במוחש בעיני בשר קושי השעבוד והחושך כפול ומכופל דימי הגלות -- יש שמים חושך לאור וכו'

ואין לנו שיור רק התורה הזאת, תורת אמת ותורה אור -- להאיר את חשכת הגלות המר באור אמתי, הלוך והוסיף ואור,

תורת הנגלה -- שהי' רשב"י מפרק בה כ"ד פירוקי וכו'

ופנימיות התורה -- שהיא ,חבורא דילך" -- דרשב"י, כדברי אליהו ע'י התעוררות משה רבינו רעיא מהימנא דכאו"א בכל הדורות כולם, ד,יתפרנסון (פירוש אמתית מאמריו) מהאי חיבורא דילך כד אתגליא לתתא בסוף יומיא ובגיגי' וקראתם דרור בארץ". כדברי אליהו הנביא להרשב"י.

ועד"ז בעבודת רשב"י בכלל -- דבי' אחידא כו', דאף כי מי הוא זה 231ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להדמות אליו, הרי לאחרי ש,פתח ר"ש" דרך זו ונמסר זה ונתגלה בתורה, הרי עכ"פ אפס קצהו אפשרי ושייך לכאו"א ובפרט ע'פ מה שאמר דוד נעים זמירות ישראל בשם כל ישראל: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלקים לעולם.

ויקוים הרמז הידוע בפי' מחז"ל כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק -- שבעת דחק לאיש ישראל ולעם ישראל (ואין לך שעת דחק כו" -- כתקופה זו) כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו לפטור את כל העולם כולו מן הדין -- וסומכין עליו,

גאולת וחירות הפרט -- שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתת --

ומגאולת הפרט לגאולה האמתית והשלימה דכל בנ'י -- דיפקון מן גלותא ברחמים ע"י משיח צדקנו,

ויח"ר שיהא כל הנ"ל ,בשמחה גדולה" ובעגלא דידן ובל' הידוע: מיד הן נגאלין.

בברכה להצלחה רבה בכחנ"ל ובברכה לבשו"ט

. . . ויהי רצון שכל הענין יתנהל באופן הכי טוב, וכהדגשת תורת החסידות שצריך להיות בטוב הנראה והנגלה גם לעיני בשר, ויחד עם זה -- שיסודו באין טוב אלא תורה, ובמובן החב"די -- לא רק נגלה דתורה אלא גם פנימיות התורה.

וכמנהג וטבע ישראל לקשר כל ענין ודבר יום"ביומו, ובפרט על פי 232תורת ההשגחה פרטית כהדגשת הבעש"ט, יש להעיר במעלת הרשב"י -- שליג בעומר הוא יום ההילולא שלו -- על מעלת גדולי התנאים שבדורו ואפילו בדורות שלפניו. שכשהי' צורך לבקש על צרכים גשמיים, שהסמל לזה והעיקר הוא דרישה לגשמים (ובזה מעלת ארץ ישראל -- למטר השמים תשתה מים), הרי הסדר הי' ואפילו אצל גדולי התנאים -- שהיו מתפללים, ואם לא נענו תיכף היו גוזרים תענית ציבור וכו' וכו'. וסדר רשב"י הי' -- שכשבאו והגידו לו שיש צורך בגשמים כפשוטם, הי' מגלה רזין דאורייתא והתחילו גשמי ברכה לרדת, כמסופר בזהר ח"ג נט, ע'ב ואילך. ומודגש שם בפרט אשר על מה הרש ואמר גילויי רזין דאורייתא -- על הכתוב מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, הוא ענין אהבת ישראל המודגש כל כך בתורת מורנו הבעש"ט ואדמו"ר הזקן.

234בברכה להצלחה ברוחניות ובגשמיות ולבשורות טובות בכל האמור

... מצו"ב המכתב דיום השלישי שהוכפל בו כי טוב פ' וספרתם לכם גו' שבע שבתות,

ויה"ר שיפעול בי ובמקבלי המכתב -- ופעולה נמשכת:

וזכות הרבים מסייעת,

וכדאי הוא ר"ש -- בעל ההילולא והשמחה -- לסמוך עליו בשעת הדחק -- דוחק עקבתא דמשיחא, 235ולצאת אל המרחב בכל ג' הקווין דתורה עבודה וגמ"ח

ובאופן כהוראת כ"ק אדמו"ר המהר"ש -- שנמסרה (וכו"כ פעמים) ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר --

מלכתחילה אַריבער.

בברכת הצלחה בשליחותם ולבשו"ט ומשמחות

ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב פ' וספרתם לכם גו' שבע שבתות, ה'תשל"ה. ברוקלין, נ.י. לכל' בני ובנות ישראל בכל מקום ומקום ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

לקראת יום הסגולה, ל"ג בעומר הבע"ל, יום שמחת רבי שמעון בן יוחאי, עליו נאמר: ביום זה כו' מצוה לשמוח שמחת רשב"י ואם דר בא"י ילך לשמוח על קברו ושם ישמח שמחה גדולה,

אשר בשנה זו חל הוא ביום שהוכפל בו כי טוב -- טוב לשמים וטוב לבריות,

בודאי אשר הזמן גרמא -- ביום זה עצמו ובהכנה לזה ותוצאה מזה בימים הסמוכים לו לפניו ולאחריו -- להרבות (בכמות ובאיכות) בשמחה של 236מצוה, ובפרט במצוות שהן טוב לשמים ולבריות גם יחד, כולל הפצת המצוות, היינו השפעה על הזולת שיקיים המצוה (או שיוסיף בהידור קיומה), שהפצת מצוה איזו שתהי' ה"ז גמילות חסדים,

ואם כרגיל (ומוכרח) בהשפעה האמורה -- מביא ראי' לדבריו מדברי תורה, או מודיע מדיני המצוה -- ה"ז ג"כ מצות תלמוד תורה,

אשר שתיהם -- הם מצות דטוב לבריות.

וכאן המקום לעורר עוה"פ ועוה"פ ע"ד הנדבר זה משך זמן אודות כמה מבצעים., הערה והארה גם בשייכות להרשב"י בעל ההילולא דליג בעומר במיוחד :

מבצעץ תורה -- שהרי התורה היא אומנתו של הרשב"י וחבריו.

מבצע תפלין -- עליהן נאמר בחיבורא דילי' --- דהרשב"י -- דאיהו ספר הזוהר: כל מאן דאתעטר בעטרא קדישא עילאה דא איקרי מלך בארעא וקוב"ה מלך ברקיע.

מבצע מזוזה -- עלי' נאמף בזוהר: כד בר נש אתקין מזוזא לפתחא דביתא . . אתעטר בעטרוי דמארי' ולא קרבין לפתחא דביתי' זינין בישין.

מבצע צרקה -- עלי' נאמר שם: כל מאן דחס על מסכנא ברעותא דליבא . . שליט על כל בריין דעלמא.

בעל ההילולא דל*ג בעומר: סי' שער הל"ג בעומר. ובשו"ת דברי נחמי' (לתלמיד אדה"ז) חאו"ח סל"ד ס"ז: כבר נתפרסם בכל העולם מכמה דורות ענין הילולא דרשב"י בלייג בעומר.

וחבריו : להעיר ממקדש מלך בשם הרמ"ז לזח"ג (קעט, ב): טעם נכון למה שקראם תמיד* חברייא שכן החסדים הם מיוחדים בתכלית היחוד כו" אי גמי כו' לרמוז למייש בס' הגלגולים כו' את והב בסופה.

237מכצע בית מלא ספרים -- דתורה ותפלה -- דכל מאן דאשתדל באורייתא ובפולחנא דקוב"ה דחלתי' ואימתי' הוא על כלא. כדאיתא בזוהר.

מבצע נרות שבת קודש -- אשר אמר ר"ש . . יקרא עילאה היא לה (למדלקת הנר) . . למזכי לבנין . . (אשר) יסגון שלמא בארעא כו'.

ויה"ר אשר ע"י הפעולות כמתאים בכל האמור, בתוככי כל עניני התורה ומצותי',

מתחיל ממבצע תורה (הנגלה והפנימית) -- היפך ביטול תורה. אשר עי"ז אתאריך יומא דמשיחא מן גלותא דא,

וכפי שנאמר: ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ נזכה בקרוב ממש לגאולה האמתית והשלימה ע"י מלך המשיח, אשר אז,

לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי וכביאור הרשב"י : דהא רוחא דילהון כו' ידיע כלא חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת הוי".

בכבוד ובברכה / מקום החתימה / 238, . . בהנוגע לל"*ג בעומר, ולהדלקה שהיו נוהגים בה בירושלים עיה"ק ת'ו -- קשה לדון בריחוק מקום ע"ד מנהג שנקבע בעיר ובפרט בעיר ירושלים \ת'ו. וידוע עד כמה צריכים להיות זהיר במנהג ישראל. ולכן על אנ"ש שבירושלים עיה"ק להתדבר בזה ...

239(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

240בזה בכ"מ זי).

241זייז דער ענין התפלה י:

242און ס'זאָלן זיין בשורות טובות תמיד כל הימים, ובמיוחד -- בהנוגע 1) בכל תלמוד ירושלמי (תניא פל"ז מח, ב). וראה ג"כ אגה"ק סייז.

243(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

הערות

עמוד 228

1. ומבוארים בכ"מ': ראה שד"ח אסיפת דינים מע' ארץ ישראל סק"ו וש*נ. ולהעיר אשר בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג מוסיף טעם ע"פ מדרש (המחולק עם ש"ס פר"ע (וראה גיכ פרש"י בשלח טז, א)) שביום ח"י אייר התחיל המן לירד. ולכאורה עפ"ז הו"ל לחוג יום זה מני אז, ולדברי החת"ס עצמו הותחל בזה רק בימי וע"ק (שו"ת חאו"ח סו"ס ס"ג. על הסתירה במסקנת ב' התשובות -- כבר העיר בשו"ח שם), אבל גדולה מזה - במנהגי שבת הגדול (טושו"ע אויח סת"ל) שטעמם מאורעות שקודם יצי"מ ולא מצינו בש"ס ומררשים שיזכירום. ועוד שפשטות הטעם שקבעום בשבת ולא ביו"ד ניסן מפני מיתת מוים -- משמע שבנתיים עכ"פ לא נהגו בהם, ולחומר הדבר י"ל שטעמים הג"ל (לבדם) אין מספיקים ,להבדיל" היום ולציינו במנהג מיוחד וכו', אבל כשבא (עוד) מאורע השוב (יותר) נתעורר ונזכר גם זה שקודמו (ולהעיר ממגלגלין זכות ליום זכאי (תענית כט, א)). ומעין זה מצינו בהלכה ומדאורייתא בגלגול שבועה (קדושין כז, ב). ואכיימ.
2. ליחוד יום הל"ג בעומר: כמה ממנהגי אדה"ז ושאר נשיאי חב"ד ביום זה -- ואה שיחת לג"ב תש"ד. לקוטי דבורים לל"ג בעומר תש"ט. ע"ד העליי למירון ביום זה וכו" -- ראה ס' הילולא דרשב"י (להריא"ז מרגלית, ירות"ו) וש"נ.
3. הכלל בדחז"ל : עירובין יג ב. ולהעיר ממפרשי המשנה (אבות פ"ה, מי"ז) זמחלוקת הלל ושמאי סופה להתקיים. וראה לקו"א ואור תורה להה"מ ד"ה זה.
4. המובא בשו"ע : או"ח סתצ"ג. ולהעיר אשר בשו"ע אדה"ז שם יש אולי השמטת הדפוס (רבסעיף ה' מתחיל : לג ימים כו" -- מבלי להזכיר עד"ז מקודם).
5. שהוא יום , . הסתלקותו: פע"ח שער ספה"ע פ"ז (ובדפוס קאריץ נשמט). סידור (דעם דא"ח) שער הל"ג בעומר, דרושי חסידות דלג"ב (בארוכה). ועוד.
6. ובלשונו : זח"ג רצב, א. וראה ד"ה ויכולו -- בהמשך רס"ו ע' מד ושם ע' ריט. לקוטי לוי יצחק לזת"ג שם.

עמוד 229

1. שמחה . . רשב"י: משנת חסידים מס' אייר וסיון ספ"א (והמ"ח לא העתיק רק די האריו"ל -- פס"ד להצ"צ ליו"ד סקי"א).
2. שקיימו , , שמם: יבמות סב, ב.
3. אחד המיוחד: להעיר מל' המ"ח שם : ה' תלמידים כו' ועל ידם וע'"י רשב"י שה אף הוא תלמידו נתקיים העולם.
4. דיך , . כוחך : ירוש' סנה' פ"א ה"ב.
5. יכול , . עתה: סוכה מה, ב. וראה ג"כ ירושלמי ברכות פ"ט סוף ה"ב.
6. שלא . . לזה : יבמות שם.
7. ומענינו דרשב"י , . תורתו כו': בזח"א רנה; סע"א דא"ל רשב"י למלאכא דאי לית זכאין בעלמא ,הא אית חד ואנא הוא דכתיב וצדיק יסוד עולם", ובסוכה (מה, ב) ראיתי בני עלי' כו' אם שנים הן אני ובני -- אבל עיין במאמרי לג"ב הנ"ל דתורתו אומנתו הוא עסק התורה באופן דתען לשוני אמרתך כו' ביטול כו' ע"י המסנייפ שהמשיך עליו בקייש (רלקייש מפסיקין) כו'. ועיין תניא ספ"י. ועד"ז י"ל בנוגע שאר עניני רשב"י המבוארים במאמרים הנ"ל ובכי"מ.
8. תורתו אומנתו . . דרק רשב"י וחבריו : שבת יא, א. טושו"ע אוייח סו"ס קו.
9. רשב"י וחבריו : עיין סדייה בזהר כו' זימנא חדא -- אוהיית לויקרא ובס' תרכייו.
10. קבוע לא בטיל : להעיר ממפרשי המשנה עשה תורתך קבע (אבות פ"א, מט"ו) ומלאכתך עראי. וראה הלי תת לאדה"ז פייג ס"ב. ולהעיר מצוואת הריב"ש דיה מכח התורה.

עמוד 230

1. % .% -
2. יום סגולה : להעיר ממלאכי (ג, יז) : ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו. ושמו"ר פייח, 1
3. כפליים לתושי : כפליים ע*ד דרז"ל בשמו"ר רפמיו.
4. מי , . מאתים: ראה קה"ר א, יג. בחיי ס"פ ח"ש.
5. בתקופתנו זו: להעיר מקביעות לג"ב בשנה זו שהיא בועש"ק -- שבשית אלפי שני דהוי עלמא ה*ז אלף הששי (להעיר מרמב"ן לבראשית ב, ג). וראה זח"א קיז א.
6. ואין לנו , . הזאת : פזמון זכור ברית אברהם לר"ג (מאור הגולה ?) ע"פ ספרא פ'י בחוקותי (ת, י): אילולא ס"ת שנשתייר להם לא היו משונים מאו"ה כלום.
7. תורת הנגלה . . ופנימיות : שרשב"י חיבר סתים וגליא דתורה (סד"ה בזהר כו' זימנא חדא הנ"ל).
8. רשביי , . פירוק : שבת לג;, ב. וראה אגה"ק סכ"ו (קמג, א).
9. חבורא זילך : זח"ג (קכד, ב) וראה אגה"ק שם.
10. דיתפרנסון . . בארץ : תקו"ז סוף ת"ו. וראה מקדש מלך על הזהר בהקדמה. זדאף . . אפס קצהו: ראה תניא פמ"ד (סגו א).

עמוד 231

1. ש,פתח ר*ש": ראה רד"ה כי כאשר, תרע"ח.:
2. שאמר זוד . לעולם: תהלים עג, כה-כו. ובפרש"י נתאוה בשרי. ועיין יהל אור שם.
3. הרמז הידוע : הובא ג"כ בשער ישכר סוף המאמר ללג"ב.
4. כדאי , . הדחק : ברכות ט, א. וש"ב
5. דחק לאיש ישראל: ראה יל"ש שמואל א רמז צב: תניא רשב"י אומר כו' צרת יחיד מנין ת"ל יקראני ואענהו.
6. שאין . . בת*ת : אבות פ"ו מ"ב.
7. זיפקון . . ברחמים : זח"ג קכה, ב, אגה"ק שמי
8. ובלשון הידוע : רמב"ם הל' תשובה ם"ז, ה"ה. וראה אגה"ת לאדה*ז פי"א.

עמוד 232

1. <דרך אגב", ובהמשך להנ"ל -- ידוע פירוש שמו של רבינו הזקן -- שניאור זלמן, בנוסח הרגיל -- שני אור, אור דחסידות ואור דנגלה.. אבל חסידים מפרשים ג'כ שני אור -- ברוחניות וגשמיות, וע"ד פתגמו של הברדיטשבי -- זלמן אותיות לזמן, שממשיך כ"ז בזמן ומקום מסויים . ..
2. (ממכתב כ"ה אייר, תשכיג)

עמוד 234

1. ב"ה, י"ג אייר ה'תשלי"יה ברוקלין, 1 י. חברים השלוחים ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

עמוד 235

1. וספרתם . . שבע שבתות : לכאורה אף שמברכים בכל לילה כי כל לילה היא מצוה בפ"ע וי"א שגם אינן תלויות זב"ז -- המצוה דכל לילה היא לא רק לספור ולדעת שהוא יום א' וכו' לעומר, אלא גם לדעת (לכוון -- כחלק מקיום המצוה, ע"ד הידיעה שוהו יום א' וכו' לעומר) שזהו חלק מ(ספירת) ז' שבועות. וראה ס' החינוך מצוה שו: משרשי המצוה כו'. -- אבל לע"ע לא מצאתי זה בשום מקום. וראה ר"ן סוף פסחים: זזה ודאי דרןך מדרש כו
2. עליו נאמר: משנת חסידים מס' אייר פ"א מ"רז, והמ"ית לא העתיק רק דברי האויו"ל (אדמו"ר הזקן -- הובא בפס"ד לאדמו"ר הצ"צ ליו"ד סקט"ז). -- וראה שדי חמד אס"ד מע' א"י ס"ו. פאת השדה שם. וש"נ
3. שהוכפל , , לבריות : ראה אור התורה להצ"צ בראשית לד, א ואילך.

עמוד 236

1. במצוות . . גמילות חסדים . . תלמוד תורה: פאה בתחלתה. פיה"מ שם. ד"ה כל המרחם (תרמ*ט) ומכתבי כ*ק מו"ח אדמו"ר בס' המאמרים תש"ט.
2. התורה , . וחבריו: שבת יא, א. וראה ירוש' ברכות פ"א ה"ב, זח"ג רלח, ב. ובתו"א מקץ (לח, ד) שזהו בחי' מלך,
3. בחיבורא , . הזוה : זח"ג קכד, ב. כל . . ברקיע : זח*ג רסט, ב: כד .. . בישין : זח"ג רסה, ב. כל . . דעלמא: זה"א יג, ב.
4. *) בפרט בזהר.

עמוד 237

1. דתורה ותפלה: שייכות דתפלה לתורתו אומנתו דוקא -- ראה או"ת להה"מ דייה הבנים יוצאים (קיג, ד
2. כזאיתא בזוהר : זח"א קצא,; א.
3. אמר ר"ש . . בארעא : זח"א מח, א ואילך.
4. הנגלה והפנימית : ראה מאמר ל"ג בעומר ושלאחריו בהמשך והחרים דרשביי הי' הממוצע להמשיך בהתנאים שפע הפנימיות, להמשיך אור התורה להתגאים בבחי' סתים וגליא. וראה ד"ה הילולא דרשב"י תרע"ח. סד"ה שאו מרום תרפ"ת. וראה כתר ש"ט סדי"ה המכיר את מקומו (יא, ב).
5. אתאריך . . דא: ז"ח בראשית ח, 4
6. ואלקים . . הארץ : תהלים עד, יב. וראה פרש"י שם (עד, ב): עמך קנית קדם לפני בריית העולם.
7. לא ילמדו . . אותי : ירמי' לא, לג, רמב"ם הל' תשובה ספ"ט. ליקוטי לוי יצחק לוח'ג ע' רט.
8. וכביאור הרשב"י: זח"ג קל, ב.
9. חכמה .. הוי': ראה אוה"ת להצ"צ עה"פ ישע" יא, ב, וש"נ. וראה רַ"ה והניף . . ונחה . . והריחו גו' ה'תשי"א,

עמוד 238

1. (ממכתב י*ב אד"ש, תשי*ט)
1. סד"ה היושבת בגנים, ה'שיית.
2. והוי אפילו בגשמיות ואפילו כשיש אורה מרובה -- ;כל מה שניתוספה אורה בבית יש בה שלום בית ושמחה יתרה להנאת אורה בכל זוית" (שו"ע אדהיז סרס"ג סיל).
4. ראה ב"ק ת, א, קדושין מ, ב. ובהל' תית לאדה"ז בפ"ד היב שלכן הוא שקול כנגד כל המצות כולן וקודם למעשה בכל מקום:י
4. פיב ה"ט.
5. ד"ה ועבדי דוד תרצ"ט, ובלקו*ת בחוקותי (מח, א) מל' גדול המעשה (בצדקה) כו (ב"ב ט, א).
6. ואה ב"י לטור יו*ד סרמ"ח. ד ראה לקו"ת במדבר טז, ד. ובכ"מ. ) אף שלפני זה הביא דוגמא מל' משנה מפורשת גט המעושה (גטין פת, ב)

עמוד 239

1. - וב' הדוגמאות (גט וצדקה), כי כצ'"ל בסו"מ ובעיט. וראה תניא ספמ"א : לשמה . . וכמו בגט וס"ת. וראה ליקוטי לוי יצחק לשם.
8. כי הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל כו' (עִ"ח שכ"ו, הובא בתניא פלייז (מח, ב))
0. איוב (יד, טו) דעבודה צורך גבוה ועד לאופן ד,תכסוף", נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים. וראה של"ה שער הגרול (כט, ב ואילך) בארוכה. וראה שמו"ר (פל"ו, ד): למעשה כו' בד' דברים נתאחה כו' -- ואולי לכן לא הובא בכ"מ כתוב זה לראי' ד(כל) עבודה צורך גבוה.
11. ישעי" מו, יב. וראה ברכות (יז, ב) דכל העולם גיזון בזכותם כו'. וראה באוה"ת עה"פ.
2. ע"ז ג א, 3 ראה לקו"ש ח"ו ע' 312. ח"ז ע' 266 ואילך. 4 ראה לקו"ש ח"א ע' 1240.
5. ח"ג נט, ב. וראה מאמר אדה"ז בס' אתהלך -- ליאזנא ע' רי. אוה"ת ויקרא דיה דעלמא הוה צריך כו' -- ע' רנד.

עמוד 240

1. + + -
2. זן) ראה ג"כ מפרשי הזהר שם. ליקוטי לוי יצחק שם.
8. ראה בארוכה שיחת יום ב' דתה"ש תשכ"ח.
9. תהלים לג, כז. וראה מאמר הבעש"ט ב.מפתחות והערות" ללקו"ת (בסו*ס לקו"ת) יח, ד. היום יום ע' סט (עה"פ). וראה דייה ויחלום תש"ח פ"י.
0. ראה יוסיף תהלות לתהלים (מהחיך"א) מב, ה.
1. משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א.
2. שמות ג, ח.
3. בהעלותך ט, כ. כג. וראה עירובין נה, ב.
4. ראה צפע"נ ר"פ מסעי.
5. ראה צפע"נ (שם. הל' נדרים דף טו טור ג (נעתק בצפע"נ כללי התורה והמצות ע' קנד). מהדו"ת ע' 45 (נעתק בצפע"ג דברים ח"ב ע' תק)). וראה גם מפענת צפונות רפ"זי

עמוד 241

6. ראה ברכות ה, סע"ב ופירש"י ותוס' שם. לקו*ת ברכה צו, ב.
7. ראה שו"ע או"ח רסצ"ד. שו"ע אדה"ז שם.
8. תהלים קלט, יב.
9. ב"ב י, א. שו"ע או"ח סצ'יב ס"י. שו"ע אדה"ז שם. שו"ע יויד סרמ"ט סי"ר. הקדמת אדה"ז לסידור התפלה, ובכ"מ.
9. תנחומא ר"פ פקודי. ובכ"מ.