שיחה יז

244שיחה יז

(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

245(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

246(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

247(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

248(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

2494) אין זה שייך לחילוק הנהגת שמאי והלל (ביצה טז, א) -- כי שם הכונה לעצם האכילה וכאן מדובר באופן אכילת (ופעולות) כל יום. ולהעיר מיהל אור להצ"צ לתהלים סחי כ סק'ו.

5>) ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סרס:ג ס"ה.

250(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

251(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

252(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

253(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

2540) יתרה מזה מצינו בנוגע ליום שהאריז"ל אמר ,כי הוא מצוה לישן שינת הצהריים בשבת כו' משא"כ בחול אשר שינת הצהריים מזיק לנשמה כו' בצדיקים אבל ברשעים כו'" (עמק המלך הקדמה הג' פ"ב. ובסי' האריז"ל (דהרשיר) ד,טוב לישן ביום (דשבת) שינת צהריים כו' ומעונג שבת הוא" ובסי' קול יעקב ,אחר הסעודה (דשתרית) טוב לישן כי שינה בשבת תענוג לגוף ולנשמה". וראה מג"א ושע"ת לשו*ע או"ח סיד סטיו), אבל לא משמע כן בשו"ע אדה"ז סר"צ ס"ב. וראה שם סרמ"ב ס"ב : במה מענגו כו', ויל דבשו*ע הרי בכו"כ מקומות לא הביא דעת המקובלים. וראה שער הכולל בתחלתו. ובס' פסקי הסידור -- להררא*ח נאה -- בהקדמה. ובכל אופן צ"ע במש"כ בצוואת הריבייש דיה יהא זהיר (סי' כו"כז. בהוצאת קה*ת ובליקוטים יקרים סקפליט) : ויישן ביום סמה שעות כו', ואולי קאי כשהוא מוכרח ל,קימת חצות* שלפני זה (וכההמשך : כדי שיספיק לו מעט שינה בלילה) או ללימוד תורה בלילה, שהוא העיקרי (שו"ע יו"ד סרמייו סכ"ג. הל' ת"ת לאדהייז פ"ד סיח). וצ"ע. ואכ"מ.

1 סי' קול יעקב כנ"ל. ילקוט ראובני ואתחנן עה"פ ופן תשא:

2) רמב"ם הל' שבת פ"ל. שו"ע אךה*ז ריש הל' שבת.

255(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

256(שיזות יום א' פ' בהרזבחוקותי, ט"ז אייר, ה'תשל"ה --

בהכינוס העשרים של אגודת נשי ובנות חב"ד)

. . . מאשר הנני קבלת מכתבו ר"פ מפעולות במשך השבועות האחרונים, ויהי רצון שתצליחנה הפעולות באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, ובודאי למותר להאריך בגודל הזכות של המשתדלים בזה, ויהי רצון שיקוים בהם שכר מצוה מצוה ומצוה גוררת מצוה, שילכו מחיל אל חיל בפעולות האמורות, עד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ועד לנחלה בלי מצרים. והרי השנה הזאת שבת היא לה' וכשפועלים בה ברוחניות הענינים הנרמזים בשש שנים תזרע, כידוע שכללות עניניהם תורה ולמודה, שלימוד מביא לידי מעשה, אז מתקרבים למדריגה עוד נעלית יותר, משבת לה' -- לשבת שבתון, וכסדר הפסוקים בריש פרשה בהר. עיין ג"כ לקו"ת בהר ד"ה ושבתה, ספר מאמרי אדמו"ר מוהר"ש דשנת תרכ"ז ד'ה ושבתה ובסופו -- שבת שבתון זהו כמו לעתיד לבוא ליום שכולו שבת. וכמבואר בהמשך של ר"ה תרס"ו שגם בלע"ל זהו הדרגא הכי ראשונה במעלה ...

(ממכתב ט"ז אייר תשי*ס) מו

אלו * שקבעו זמן לפרעון אין שביעית משמטת (באם הזמן באמצע השנה

-- ה"ז תנאי מפורש ע"מ שלא ישמיט, כשו"ע אדה"ז סליה), ושבלי קביעות

זמן ולוה יותר משלשים יום לפני סוף שנת השמָיטה -- יעשה פרוזבול בז'.

וצליע לדעת הרא"ש והטור -- הלוואות אלו מאי תקנתן, כיון שלדידהו אין כותבין פרובול בז'. ..

(ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

*) מענה על השאלה : כשעושין פווזבול בתחילת שנת השביעית כדעת אוה"ו (שו"ע הל' הלואה סליו) מה עִם ההלואות של שנת השביעית ? המו"ל.

257(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

258*) ראה קובץ ליובאוויטש חו' יר ע' 230.

259מען דאַרף דאַך יעדער ענין אויסטייטשן בפרטיות :

260(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

הערות

עמוד 244

  1. 1. וראה פתגם אדמו"ר הזקן בספר השיחות תש"ב ע' 29.
  2. 2. שו"ע אוה"ז ר"ס תצ"ד.
  3. 3. דלפי החשבון שלגו יהי' חגה"ש לעולם בששי בסיון שבו ניתנה תורה לישראל (שו"ע שם). וראה ס' החינוך מצוה שו : משרשי המצוה כו'. ובירושלמי ר"ה פ"ד ה"ת : בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא אמר להן הקב"ה מכיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם.
  4. 4. ) יתרו יט, ג.
  5. 5. ממכילתא עה"פ. שמו"ר פכ"ח, ב.
  6. 6. וח"ג נג, ב. גו"א ר"פ בראשית בשם הרר"ק. 7 ראה רין סוף פסחים בשם אגדה. ס' החינוך שם.
  7. 8. ואה שמו"ר שם. פדר"א פמ"ט.

עמוד 245

  1. 09. תהלים ק. ב. וראה רמביים סוף הל' לולב.
  2. 9. ובפרט להדעות דשמיטה בזמן הזה אינה מן התורה (גטין לו, סע"א ובמפרשים שם ובפוסקים).
  3. 0. כה, ב. וראה רמב"ן שם.
  4. 10. וראה משפטים (כג, י-יב): ושש שנים גו' והשביעית גו" ששת ימים גו" וביום השביעי גו'.

עמוד 246

  1. 1. יתרו יט, ה
  2. 2. ראה ספורנו פרשתנו כה, ד. ועוד.
  3. 3. ואה חגיגה ג, א ושם ב (ובאוה"ת תבוא דרושים עה"פ את ה' האמרת גו רשימות לנ"ך ש"ב ז, כג). תניא פ"כזכ"א. שם ח"ב פ"ג
  4. 4. להעיר ממרז"ל לית אתר פנוי מיגי' (תקוי"ז תיקון נ"ז (צא, סע"ב). וראה שמו"ר פ"ב, ה. וש"ג).
  5. 5. שלכן התורה היא בדוגמת הדם שבאברים וגידים ששווה הוא בכולם (לקו"ת במדבר יג, א).
  6. 6. ר"פ נצבים.
  7. 7. שלכן יכול כאו"א לקיים באמיתית הציווי ואהבת לרעך כמוך. וראה תניא פ' לב.

עמוד 247

  1. 8. להעיר משני הפי' בזה דמתן תורה (עשה"ד) הוא בל' יחיד : א) כל ב"י -- מציאות אחת, ,ב) לכאו"א בפ"ע ניתנה כל התורה. וראה גם פרש"י דל' יחיד - (רק) משה רבינו (יתרו כ, ב סדייה אשר הוצאתיך).
  2. 9. פג"י ר"פ בהר. לקו"ת ר"פ בהר, אוה"ת שם. ד"ה ושבתה תקס"ב, תרכ"ז, תר"ל, תרס"ו. ועוד. *19) כי ,אשר אני נגותן לכם" -- הוא כעין מאמר המוסגר.
  3. 0. ובפרט שמנין השמיטה הותחל לאחרי שכבשו וחלקו (קדושין מ, ב. ערכין יב, ב, וראה פרש"י שלח טו, ית).
  4. 1. לקוית שם (מ, ד). ועוד.

עמוד 248

  1. 2. ויתרה מזה -- עד חג הסוכות של תשיעית -- ואה לקמן כה (כא. כב) ובפרש"י,

עמוד 250

  1. 6. ראה לקו"ש ח"ז ע' 151 הערה 24 ובשוה"ג.
  2. 1. מכילתא יתרו כ, ט, טושו"ע (ואדה"ז) סשיו ס"ח (כא).
  3. 8. ישעי' נח, יגב
  4. 9. כל' הכתוב איש וביתו (שמות א, א).
  5. 0. פרש"י שמות א, כא. מסוטה יא, סע"ב.
  6. 1. תהלים קלה, יטב
  7. 2. תהלים קד, טו,

עמוד 251

  1. 3. פירש"י ויצא לא, נד. ויקרא ג, יא. אמור כא, יז.
  2. 4. ראה יך, א.
  3. 5. שבת סז, א.
  4. 66. ראה ב"מ פג, א
  5. 7. טור או"ת סר"ז.
  6. 8. ב"ק צט, סע"ב ואילך. ב"מ ל, ב.
  7. 9. ראה עירובין נד, א ושם. ובפיסקים. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ט.
  8. 0. כמרז*ל זה אלי ואנוהו התגאה לפניו במצות (שבת קלגי ב. וש"נ)

עמוד 252

  1. 1. כנאמר לכאו"א מישראל : ואתם תהיו לי ממלכת כהנים (יתרו יט, ו 2) תהלים נה, כג.
  2. 3. תהלים קכה, ב.
  3. 4. לקו"ת שלח מב, ד. ועוד.
  4. 5. אבות פ"ד מ"א. ברכות ת, <<

עמוד 253

  1. 1. וה
  2. 6. תרומה כה, ה.
  3. 7. משא"כ נר שבת קודש שהוא למשך זמן להאיר את הבית שלא יכשל בעץ או באבן, להאיר השלחן וכו' -- שלום בית (שו"ע אדה"ז ר"ס רסג. שם סעי' יו"ד, יג).
  4. 8. ואה טושו"ע או"ח סרל"א.

עמוד 255

  1. 3. לך טו, יח. וראה יהושע א, ך. ואכ"מ.
  2. 4. ירמי' לא, ][.
  3. 5. פסחים פה, ב.
  4. 6. באמרם גם הם : ומפני חטאנו גלינו מארצנו כו'. וע"י ביטול הסיבה (חטאנו) במילא ומיד בטל המסובב, ,ומיד הן נגאלין* (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה).

עמוד 257

  1. 1. *) לויקרא כה, כה. ראה ג"כ רמבי"ים הל' דעות פיה היייב.

עמוד 259

  1. 1. - + -

עמוד 260

  1. 1. (כ"ק אדמו"ר שליט"א ציוה לנגן ניגון מכ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע, ואח"כ אמר המאמר ד"ה איהו וחיוהי חד -- המשך למאמר הקודם).
  2. 2. (משיחת חה*ש תש""*ז)

מצוטט ב־16 עמודים

אגרות קודש 3
  1. כרך יג ‹ ד'תקמו לקו"ש חי"ב ע' 257
  2. כרך יח ‹ ו'תתסד לקו"ש חי"ב ע' 256
  3. כרך כד ‹ ט'קנח לקו"ש חי"ב ע' 254
לקוטי שיחות 2
  1. כרך לט ‹ מכתבים כלליים לראש השנה ‹ מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א ‹ 417 לקו"ש חי"ב ע' 254
  2. כרך כד ‹ הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה ‹ שיחה ה ‹ 622 לקו"ש חי"ב ע' 254
תורת מנחם 9
  1. י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, לקו"ש חי"ב ע' 254
  2. טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז. לקו"ש חי"ב ע' 257
  3. לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד לקו"ש חי"ב ע' 252
  4. נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. שיחת ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ב ע' 254
  5. נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ב ע' 254
  6. סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א לקו"ש חי"ב ע' 254
  7. סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א לקו"ש חי"ב ע' 254
  8. ע - שנת תשל"ג - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ב ע' 254
  9. עג - שנת תשל"ג - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ב ע' 254
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
  1. אורח חיים חלק ב ‹ הלכות שבת ‹ רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות ובו ו' סעיפים: ‹ ב לקו"ש חי"ב ע' 254
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
  1. הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ‹ רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות לקוטי שיחות חי"ב ע' 254