שיחה יט

261שיחה יט

בתוקותי

. . . במענה עַל מכתבו, בו מודיע שלומד הוא סופרות ובישיבת תורת אמת ומבקש חוות דעתי מה לעשות בכדי להצליח במעשיו:

והנה ידוע הכתוב בתורתנו הקדושה, אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו וגו' ונתנה הארץ יבולה וגו'. ופירש רש"י אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתודה ואם כי ברורה דרכו, אשר כיון שזיכהו השי"ת להעמידו בקרן אורה זו תורה, הנה עליו להיות עמל בתורה. היינו יותר מרגילותו וטבעו, שלכן זהו נקרא בשם עמל, ואף אם לומד הוא -- כמו שכותב במכתבו -- סופרות* נקרא בשם זה בודאי נשאר די זמן פנוי להיות עמל בתורה, ובודאי הנה בכל הבטחתו ונתתי גשמיכם בעתו וגו' מובן אשר דבר הכרחי הוא, ובפרט לאלו שזכו ללמוד בישיבה מיסודם והנהגתם של נשיאינו צדיקי יסודי עולם הוא ב"ק אדמו"ר (מהורש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הרי מוכרח שילמוד תורתם זוהי תורת החסידות דברי אלקים חיים אשר על ידי זה מתקשרים בתוספת קישור באילנא דחיי ובמילא נמשך לו תוספת ברכה

והצלחה גם בתחיי עולם. היינו גם בחיים בעולם הזה הגשמי .-.. (ממכתב כ"ד אדר, תשי"ג)

*) כאן חסר בההעתקה. המו"ל.

₪."

*) בהמשך להכ' פרשתנו כו, לא ומדרז"ל מגילה כח, א ועוד מובאים כאן מכתבים "ד קדושת ביהכנ"ס, בנינו, מנהגיו וכו'. המו"ל.

262(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

263ולחדש כסלו הוא חדש הגאולה הבע"ל ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנה בתור גבאי ימסור לכל המתפללים וב"ב וכל אשר להם, יה"ר שיהיי פדה בשלום נפשי, וכמ"ש הטעם כי ברבים היו עמדי, שאַפילו גם כשמתקוטטים בחיצוניות הנה בפנימיות ובאמת היו עמדי (וכמרומז בירושלמי סוטה פ"ק ח') כולם שלמים בדיעה אחת לתורה אחת ולד' אחד. וכמבואר בתורת החסידות בכו"כ מקומות . ..

. . . לצערי מוכרח הנני עוה"פ לתמי' במחילה בהנוגע להמעשה שקרה . . והוא:

במענה לשאלתי לתכנית ואופן סידור כנוס תלמידים-ות הרשת ביום ההילולא . . ענו לי, לתמהוני הכי גדול, שאף שהתלמידים הנה תיכף לבואם הכניסום למחסן והתועדו אתם וכו', הנה התלמידות הסתובבו ממקום למקום משך כמה שעות, ובמילא הרי לא לבד שלא ניצלו הזמן לפעול עליהן ולקרבן יותר ליהדות לתורה ומצותי', אלא אדרבה נשאר רושם בלתי רצוי, וד"ל.

ולשאלתי איך לא הכינו מקום מתאים בשבילן מראש, ענו לי שהקס"ד הי' שיתאספו בבית הכנסת, אלא שלפתע פתאום קמו אחדים בקול צעקה ותרועה שבשום אופן לא יניחו להתלמידות להתאסף שם מטעמי . .. יראת שמים! ומטובו לברר . . אצל הנ"ל : א) איפוא נמצא מקור בנגלה או בחסידות. להנהגה מבהילה זו. ב) מאין יש להם ,כתפים רחבים" -- ברייטע פלייצעס -- לבטל מאה תלמידות מלשמוע דברי התעוררות ויראת שמים, כיון שאין הם רבנים מורי הוראה בישראל. ואין להם אלא להציע טענותיהם ולהניח הפס"ד להרב שבמקום. ג) הרי ידע אינש בנפשי' מצבו ביראת שמים, שלא תמיד בשוה הוא, והאומנם כשמרגישים בעצמם לפעמים ירידה, האם גם אז נזהרים מלהכנס במקום קדוש ,עד שיחזור בתשובה שלימה וכלשון הרמב"ם שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד, או כמבואר בתניא באגה"ת לרבנו הזקן. ד) גמרא מפורשת, סוכה נא' ב', שנשים היו נכנסות לעזרה, ולא עוד אלא שבראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ. ומה שתקנו גזוזטרא בשבילן הי' מפני שלא יבואו לידי קלות ראש, כיון שהשתתפו אנשים ונשים בעזרה זו עצמה, אבל לא מפני שבנות ישראל פוגעות בקדושת העזרה. ח"ו. וממ" : אם ידעו הנ"ל מגמרא זו איך עשו ההיפך. ואם לא ידעו מזה, הרי אנשים שחוסר ידיעה זו בהם, אין להם להורות הנהגה בפרסום ובתוקף, והנהגה שנוגעת למאה מבנות ישראל.

264בבית הכנסת שבו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, ערכו איזה פעמים כנוס של תלמידות, וגם בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעלמא דין. וכנ"ל בסעיף שלפני זה, שאם אין הנ"ל יודעים מנהגי החסידים, עליהם לשאול, ולא להורות, ואם יודעים איך הורו לעשות ההיפך > .

265מצו"ב העתק רשימת אדמו"ר הצ"צ (על תנ"ך) על הפסוק רפאני ה' וארפא -- סיום וחותם הפטרת שבת זו בחוקותי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם גו' וכל הברכות המנויות בפרשה, בכלל ובפרט : וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ גו' והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם, מעתה ועד עולם, וכנאמר ביום סגולה זה. הילולא דרשב"י (זוהר ח"ג רצו, ב) כי שם ציוה ה' את הברכה חיים עד העולם, אורך ימים ושנות חיים (וגו' -- היינו) ושלום יוסיפו לך'...

(ממכתב ל*ג בעומר, תשכ"ז)