שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כה ט'תמד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
2 כלשון הכתוב : ראה יחזקאל כד, יז. ברכות יא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רצג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
וכנראה בחוש, ומקרא מלא הוא בפורעניות (יחזקאל כד, יא) והעמידה על גחלי' רקה למען גו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
55 ל' הרמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ב. וראה מ"ב כה, אב. ירמי' נב, דה. יחזקאל כד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יתרו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
וכנראה בחוש, ומקרא מלא הוא בפורעניות (יחזקאל כד, יא) והעמידה על גחלי' רקה למען גו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו טבת שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
27 להעיר דדוקא בצום זה נאמר בעצם היום הזה (יחזקאל כד, ב) – כמו ביוהכ"פ – עיצומו של יום. ובאבודרהם (הובא בב"י לטאו"ח סתק"נ) דאם (כשמקדשים ע"פ הראי') חל בשבת מתענין (ראה שו"ת שו"מ מהד"ק ח"ג סקע"ט. לקמן ס"ע 456 ואילך ובהערה 78. לקו"ש ח"כ ע' 354 ובהערה 29).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו עשרה בטבת שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
79 יחזקאל כד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
יחזקאל כד, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
7 יחזקאל כד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כא
40 ראה ויק"ר ספי"ז: "בבית ארץ אחוזתכם (מצורע יד, לד) זה בהמ"ק שנאמר (יחזקאל כד, כא) הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם". ובפתיחתא דאכ"ר (כא): "והצרוע אשר בו הנגע וגו' (פרשתנו יג, מה). והצרוע זה בית המקדש .. וטמא טמא יקרא חורבן ראשון וחורבן שני".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
7 יחזקאל כד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
66 יחזקאל כד, ב. -- ובכתוב זה דוקא (משא"ב במ"ב כה, א-ב. ובירמי' נב, ד-ה) מודגש הענין דעשירי בטבת -- ,כתב לך את שם היום את עצם היום הזה גר". ולהעיר שגם בגמרא (ר"ה יח, ב) הובא פסוק זה דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1 כן הוא ברמב"ם הלי תעניות פ"ה ה"ב. מר"ה יח, ב. עפ יחזקאל כד, ב (אבל ביחזקאל (משא"כ בר"ה) ,סְמך מלך בבל אל ירושלים גו'"). וראה מ"ב כה, אדב, ירמי נב, דזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
* ולהעיר מאבודרהם (שם) ד"והדליקו נרות כו' ע"ש (יחזקאל כד, י) הרבה העצים הדלק האש" (ומשמע שהוא ע"ש ריבוי הנרות))
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה עשרה בטבת שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1 לשון הרמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ב. וראה מ"ב כה, א־ב; ירמי' נב, ד־ה; יחזקאל כד, ב (וראה לקו"ש ח"כ ע' 527 הערה 21).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
7 יחזקאל כד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
8 יחזקאל כד, ב. וראה רמב"ם הלי תעניות פ"ה ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1310 יחזקאל כד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
1855 כמ"ש (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך – ברכות יא, א. זח"ג רל, ב. – הובא ברד"ה תפילין דמארי עלמא הנ"ל (קונטרס הנ"ל ע' 3. סה"מ שם ע' רלג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, התשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
1973 יחזקאל כד, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
1248 יחזקאל כד, יז. ברכות יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
51 כמ"ש (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך – ברכות יא, א. זח"ג רל, ב. – הובא ברד"ה תפילין דמארי עלמא הנ"ל (קונטרס הנ"ל ע' 3. סה"מ שם ע' רלג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
11 יחזקאל כד, יז. ברכות יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כה דיני תפילין בפרטות ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
לו יחזקאל כד, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
יט יחזקאל כד, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
5615 יוטל מחמד עיניכם: ע"פ יחזקאל כד, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
20 טור (וראיתי לא"א ז"ל, שהיה מדקדק להניחם כשהיה מסדר הברכות, והיה מסדרם זה אחר זה עד עוטר ישראל בתפארה, ואז היה מניחם ומברך עוטר ישראל בתפארה, לפי שהתפילין נקראין פאר, שנאמר (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך, ונקראים תפילין לשון פלילה, שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו, דכתיב (תבא כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ודרשינן (ברכות נז, א) אלו תפילין שבראש). שו"ע סעיף ג (הרא"ש היה מסדר הברכות עד עוטר ישראל בתפארה, ואז היה מניח תפילין ומברך עוטר ישראל בתפארה). ט"ז ס"ק ג (לפי שתפילין נקראים פאר, שנאמר פארך חבוש עליך. כן כתב הטור).
והיינו שאף שעיקר הברכה היא לכובע שעל ראשו, כדלקמן סי' מו ס"ב (וכשמשים כובע או מצנפת בראשו יברך עוטר ישראל בתפארה). היה הרא"ש אומר ברכה זו לפני הנחת תפילין, שנקראים פאר, כדלקמן סי' לח ס"ה (שהתפילין נקראין פאר, שנאמר פארך חבוש עליך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
1262 יחזקאל כד, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
1636 פארך : יחזקאל כד, יז. ראה גם לעיל פ' יתרו רנט, ג ובהערה 140.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
לו) מאזני צדק כו' וכמ"ש (דברים לג, ב) מימינו אש דת כו' (והן ו' מדות דחייב זכאי כשר פסול טו"ט כו' בו' סדרי משנה) וזהו שארז"ל (ברכות נח, א) והתפארת זו מ"ת וכחתן יכהן פאר כו' (ישעי' סא, י) והיינו הטעם שהתפלין נק' פאר (ברכות טז, ב) כמ"ש (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך כו' כידוע לפי שהן ד' פרשיות דהיינו חו"ג דשמע והיה אם שמוע שנתחלקו ע"י הדעת מחו"ב דקדש והיה כי יביאך (כידוע ומבואר במ"א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
והנה יש להקדים תחלה ענין אחד הידוע שיש ב' מיני התכללות בדבר מהפוכו אחד מצד בחי' הבטול בעצמיות שאינו ניכר במציאות כלל וכלל והוא מצד הארת אור העצמות דא"ס ב"ה דלאו מכל אינון מדות כלל כנ"ל ונק' ע"ס בלימה וע"כ מתכללים דבר והפוכו (כמו (איוב כה, ב) עשה שלום במרומיו כמו אש ומים ואין מכבין זא"ז מצד בטולם במציאותם לגמרי לגבי אור האלקי הנבדל בערך לגמרי כו' וכמו בשרים גדולים מנגדיים בתכלית כשבאים לפני המלך יתכללו יחד ואינם ב' הפכים כלל וכן ב' תלמידים הפכיים בבואם לפני רבם כו' וכה"ג) וזהו מלך שהשלום שלו כו' והוא בחי' התכללות דע"ס שבכתר ששם גלוי עצמות א"ס שנק' ע"ס הגנוזות בעצמות המאציל בדרך כלל כנ"ל ומשם נמשך שרש התו"מ שהן בבחי' מקיף דאור העצמות אע"פ שמתחלק אור דתו"מ בחילוק מדרגות דע"ס בחכ' ומדות דחו"ג וברבוי הכלים שהן המצו' כמ"ש (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור כו' מ"מ שרשן בעצם הוא מבחי' המקיפין דפנימית הכתר שזהו בחי' פנימיות ועצמיות דתענוג הפשוט ופנימיות רצה"ע שנק' מצותיו ממש כידוע (כמו הקב"ה מניח תפילין בד"פ ע"ג הראש וכתיב בהו ומי כעמך ישראל כו' שזהו כמו המקיף דד' מוחין באדם שמניח תפלין דכתיב בהו (דברים כח, י) כי שם הוי"ה נקרא עליך ונק' (יחזקאל כד, יז) פאר וכן ציצית או"מ כללי בהמשכת ל"ב חוטין כמו (דניאל ז, ט) לבושה כתלג חור וכה"ג וכמו במצות שלנו שע"ז אמר (ש"ה ב, יד) ומראך נאוה במראה דאו"מ דוקא כמו מראה הגוונין שש משזר וארגמן כו' שהיה ביריעות שהגם שכ"א חלק מדרגה בפ"ע מ"מ כלולים זע"ז בתכלית ביריעות שהן בחי' מקיפין בהתכללות אוי"ר במח' ושכל ורצון ותענוג העצמי כנ"ל כו' וכן קולך ערב כו' (שם) קול דתורה דוקא דאע"פ שכלול משיר משולש ומרובע כנגינות וטעמי תורה זרקא מקף כו' בחי' שיר פשוט וכפול ומשולש מ"מ הכל בבחי' מקיף דשיר פשוט בתענוג העצמי כמ"ש (מ"א ה, יב) ויהי שירו ונק' שיר השירים אשר לשלמה מלך שהשלום שלו מטעם הנ"ל ואע"פ שגם התו"מ הן בבחי' התכללות דחו"ג במ"ע ול"ת בציור אדם דוקא בשם מ"ה דתקון וכמ"ש (ש"ב ז, יט) וזאת תורת האדם כו' מ"מ עיקר שרשם הוא במקיף דכתר שנק' תר"ך עמודי אור (וכמו תרי"ג ארחין דגלגלתא כו') וזהו שנק' יעקב יושב אהלים אהל דתורה שבכתב ובע"פ שהוא בחי' מקיף העליון ששם כלולים הע"ס גם באו"כ בתכלית הבטול (והוא לפי שהתו"מ נמשך מעצמות א"ס ב"ה
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק י"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
608 בעמדם תרפינה כנפיהם: יחזקאל כד, כה. ראה תו"א סט, א בשם המגיד נ"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר