267

הערות

1. 1. לשון הרמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ב. וראה מ"ב כה, א־ב; ירמי' נב, ד־ה; יחזקאל כד, ב (וראה לקו"ש ח"כ ע' 527 הערה 21).
2. 2. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 456 הערה 82.
3. 3. ראב"ע זכרי' ח, יח. רד"ק שם ז, ה. ב"י לטאו"ח סו"ס תקמט בשם רבינו ירוחם.
4. 4. לקו"ש חט"ו שם. ח"כ ע' 354. וראה עד"ז שו"ת שואל ומשיב מהד"ק ה"ג סקע"ט.
5. 5. הל' תעניות, הובא בב"י לטאו"ח סתק"נ. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 526 הערה 78. ח"כ שם הערה 29. ולהעיר, שגם לפי ההלכה (שו"ע או"ח סתק"נ ס"ג) ש"כל ד' צומות הללו אם חלו להיות בשבת נדחין" – ישנה חומרא בעשרה בטבת לגבי שאר הצומות, שרק הוא אפשר לחול בערב שבת (מג"א שם סק"ה) (כקביעות שנה זו), ואז משלימין עד צאת הכוכבים גם אם התפלל תפלת ערבית של שבת מבע"י (רמ"א או"ח סרמ"ט ס"ד. שו"ע אדה"ז שם סי"ב).
6. 6. יחזקאל שם.
7. 7. עפ"ז מתורצת (בפשטות) קושיית הלח"מ (הל' תעניות שם) "י' טבת .. הי' לנו לשנותו ליום אשר סמך צר ידו על העיר בחרבן בית שני דחמיר לן" (כמו שמתענין בי"ז תמוז ולא בט' תמוז) – כי שאני עשרה בטבת שענינו התחלת כל הפורעניות, וההתחלה דגלות היא מבית ראשון דוקא.
8. 8. יומא כא, ב.
9. 9. כידוע שבכו"כ ענינים אין גלות מצרים בכלל הגליות – שאינם אלא ארבע. והרי הי' לפני מ"ת, ורק במ"ת נהיית לעם לה"א וכו' (ראה תבא כז, ט (ברכות סג, ב). וארא ו, ז וברבינו בחיי שם. יתרו יט, ה־ו. ועוד). ואכ"מ.