שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ג תצ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והקב"ה התחיל אנכי - אנא נפשי כתבית יהבית (שבת קה, א) עצמות ומהות א"ס ב"ה ניתן בחכמת התורה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"צדיקים דומין לבוראם", וכשם שהקב"ה "נתן (הכניס) את עצמו" בתורתו, כמחז"ל "אנא נפשי כתבית יהבית", עד"ז בצדיקים, ש"נותנים" (ומכניסים) את עצמם בדברי תורתם.
44 שבת קה, א (כגירסת הע"י). לקו"ת שלח מח, סע"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכן, כאשר אדם מישראל לומד את ההוראה הנ"ל במשנה — ועל-ידי לימוד התורה נוצר "יחוד נפלא" בין הלומד ושכלו ודברי התורה שהוא לומד, ועד ל"יחוד נפלא" עם נותן התורה, ש"כתב" ו"נתן" את עצמו בתוך התורה ("אנא נפשי כתבית יהבית") — הרי אז מקבל הלומד את הכח הבלתי-מוגבל הזה כדי ליישם בפועל הוראה זו של "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
30 אנא נפשי כתבית יהבית : שבת קה, א (כגירסת הע"י). יל"ש עה"פ יתרו כ, ב. וראה לקו"ת שלח מח, סע"ד. אוה"ת יתרו ע' תתקא. ובלשון המדרש (שמו"ר רפל"ג): מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה. וראה תניא פמ"ז (סז, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב במדבר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמו שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו, וכדרז"ל ע"פ זה, וכמו שע"י שהי' – שפה אחת ודברים אחדים, הרי – לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות, הנה מלבד שאז השלום אין לו קיום, הרי לא זו הדרך להכריח, כביכול, ההשפעות מלמעלה, ובפרט כשהמבוקש הוא מתן התורה והקב"ה כביכול, אנא נפשי כתבית יהבית, פנימיות ולא מקיף, אשר זה אי אפשר כי אם עי"ז שהנשמות מושרשות בעצמות – וכמבואר בענין במי נמלך, בנשמותיהם של צדיקים – הרי צ"ל האחדות בענין של תומ"צ, היינו שהתנועה שלו באהבת ישראל תתבטא ביחוד בהשתדלותו לקרבם לתורה.
22 שבת קה, א. ועל פי מש"כ בתניא פרק מז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אנא נפשי כתבית יהבית.
10 שבת קה, א (ע"פ גירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"אנא נפשי כתבית יהבית", הקב"ה כתב ומסר את עצמו (עצמיותו) בלשון מצרי.
36 שבת קה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
על דרך כמו שאומר הקב"ה "אנא נפשי כתבית יהבית", שהוא "הכניס" את עצמיותו בתורה.
7 שבת קה, א וכגרסת הע"י.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
את התורה נתן הקב"ה לבני ישראל כמתנה, ומאחר ש"הנותן – בעין יפה נותן", – העניק הקב"ה, בשעת מתן תורה, לבני ישראל את כל אשר היה לתת במסגרת המתנה של התורה, עד – "אנא נפשי כתבית יהבית", הקב"ה, כביכול, הכתיב ונתן את עצמו בתורה.
26 שבת קה, א. (משיחת י"ג תמוז, תשכ"ב)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
נאמר בגמרא, שאלה הם ראשי תיבות "אנא נפשי כתבית יהבית" (=אני את עצמי כתבתי ונתתי), שהקב"ה כתב והכניס את עצמו, כביכול, בתורה.
39 שבת קה, א וכגירסת הע"י. וראה לקו"ת שלח מח סע"ד ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ג) החידוש של "אנא נפשי כתבית יהבית" – הקדוש־ברוך־הוא הכניס את עצמו, כביכול, לנצח ולתמיד אל תוך התורה,
43 שבת קה, א (כגירסת הע"י שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
חד", כפירושו הפנימי של מאמר חז"ל "אנא נפשי כתבית יהבית", שהקדוש־ברוך־הוא הכניס ו"הביא" את עצמו – "נפשי" – בתוך התורה, בכל זאת התאחדות ישראל עם הקדוש־ברוך־הוא עוד יותר עמוקה ונעלית מכך, כמאמר חז"ל ש"ישראל קדמו" לתורה.
25 שבת קה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
1 ועד פי' הידוע במרז"ל (שבת קה, א -- ע"פ גירסת הע"י) ,אנא נפשי כתבית יהבית" (לקו"ת שלח
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כמאמר חז"ל שהמילה "אנכי", התחלת עשרת הדברות – מתן תורה – היא ראשי תיבות של "אנא נפשי כתבית יהבית" – אנכי מי שאנכי, עצמות ממש, מכריז, שהוא מכניס (כתבית יהבית) את עצמותו ופנימיותו (נפשי) "אל תוך התורה".
50 שבת קה, א (כגירסת הע"י). וראה לקו"ת שלח מח, סע"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
[על פי זה מדוייק מדוע רש"י מעתיק מהפסוק את המילה "כי" – למרות שהמילה "כי" אינה מה"נוטריקון" – משום שיסוד והכרח רש"י לומר שזהו "לשון נוטריקון" (אף ש"נוטריקון" אינו דבר הרגיל בלימוד פשוטו של מקרא) הוא מהמילה "כי"].
7 ולהעיר גם מנדו"ד, שרש"י לא הביא הנוטריקון של שם אברהם שבגמרא (שבת קה, רע"א), כי אינו ע"ד הפשט בכלל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ב' ניסן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולפיכך, כשם שהקדוש־ברוך־הוא "הכניס את עצמו", כביכול, בתורה, כפי שידוע ההסבר על מאמר חז"ל "אנא נפשי כתבית יהבית" (=אני את נפשי כתבתי ונתתי), שהקדוש־ברוך־הוא "כתב" את עצמו ("נפשי"), ו"הכניס" את עצמו אל תוך התורה, ולכן על ידי התורה "אותי אתם לוקחים",
5 שבת קה, א (כגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כשם ש,אנא נפשי כתבית יהבית* (שבת קה, א -- כגירסת הע"י), שהקב"ה ,הכניס" את עצמותו (כביכול) בתורה (ראה לקו"ת שלח מד, סע"ד, אוה"ת יתרו ע' תתקא ואילך), ולכן, ע"י לימוד התורה ,אותי אתם לוקחים" (ויק"ר פ"ח, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לא היה זה דבר חד־פעמי, אלא בנתינת התורה "הכניס" הקדוש־ברוך־הוא את עצמו, כביכול, בתורה (כפירוש הידוע על מאמר חז"ל "אנא נפשי כתבית יהבית"), כך שכאשר יהודי לומד תורה בכל זמן שהוא, צריכה להיות הכנה של האמירה והברכה "נתן לנו את תורתו", "אותי אתם לוקחים".
40 שבת קה, א (כגירסת הע"י). לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך. אוה"ת יתרו ע' תתקא ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ג' תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כפי שאנו מוצאים בענין של ראשי תיבות – שהוא על־פי התורה ומופיע גם בתורה – שהאות הראשונה של המלה רומזת למלה כולה, וכדומה.
8 ראה שבת קה, רע"א: מנין ללשון נוטריקון מן התורה כו'. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והקב"ה התחיל אנכי -- אנא נפשי כתבית יהבית (שבת קה, א) עצמות ומהות א"ס ב"ה ניתן בחכמת התורה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
3 להעיר משבת קה, א: ,מנין ללשון נוטריקון מן התורה, שנאמר כו'". וראה גם שעהיוה"א בסופו: .כל אות הקודמת בצירוף היא הגוברת והיא העיקר כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דמכיון שאורייתא וקוב"ה כולא חד, ויתירה מזו שהיא חד עם העצמות, כמארז"ל שאנכי הוא ר"ת אנא נפשי כתבית יהבית, דאנא (נפשי) הוא עצמותו ית', ופירוש אנא נפשי כתבית יהבית הוא אַז ער האָט אַריינגעשריבן און אַריינגעגעבן זיך אַליין, אנא נפשי, שע"י התורה אותי אתם לוקחים, לכן כמו שהקב"ה אינו ח"ו אמצעי לאיזה ענין אחר וה"תכלית" הוא בו בעצמו, עד"ז הוא גם בלימוד התורה דהאדם, שנרגש אצלו שהתכלית דלימוד התורה שלו היא התורה עצמה.
1633 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכאשר נמשך ממחרת השבת, ונעשית העבודה דוספרתם לכם, אזי באים סוכ"ס להביאני המלך חדריו, דקאי על מ"ת, שאז הי' הענין דאנא נפשי כתבית יהבית, שניתן לנו (מ'האָט אונז אָפּגעגעבן) עצמות ומהות א"ס ב"ה.
392 שבת קה, א כגירסת העין יעקב. לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך. וראה תניא פמ"ז. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו החידוש שאעפ"כ היתה עבודתו בבחי' ריחות בלבד, והיינו, לפי שעדיין לא הי' אז ביטול הגזירה ע"י ההמשכה דמ"ת שהיא המשכת העצמות ממש, שזהו"ע אנכי גו', אנא נפשי כתבית יהבית, שלכן כללות הענין דמ"ת הוא נעלה יותר מהמעמד ומצב דג"ע שבתחלת הבריאה, כמובן ממארז"ל עה"פ יום הששי, תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקבלו ישראל את תורתי מוטב, ואם לאו אחזיר את העולם לתוהו ובוהו, והיינו לפי שדוקא במ"ת היתה המשכת העצמות.
1321 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואף שע"י השלום יכולים לפעול כל מה שרוצים, וכמו שנאמר "חבור עצבים אפרים הנח לו", וכדרשת רז"ל על פסוק זה, וכמו שעל ידי שהי' "שפה אחת ודברים אחדים" הרי "לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות" – הנה, מלבד שאז השלום אין לו קיום, הרי לא זו הדרך להכריח ההשפעות מלמעלה, ובפרט כשהמבוקש הוא מתן התורהוהקב"ה כביכול, "אנא נפשי כתבית יהבית", פנימיות ולא מקיף, אשר זה אי אפשר כי אם עי"ז שהנשמות מושרשות בעצמות, וכמבואר בענין במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים – הרי צ"ל האחדות בענין של תומ"צ, היינו, שהתנועה שלו באהבת ישראל תתבטא ביחוד בהשתדלותו לקרבם לתורה.
18 שבת קה, א (לגירסת הע"י), וע"פ מש"כ בתניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועי"ז יכול להיות הענין דמתן תורה – שאז מקשר הקב"ה כביכול את העצם שלו, "אנכי", עם העצם של בני ישראל (שמצד העצם הנשמות מתאימות ואב אחד לכולנה ), היינו, שבני ישראל "לוקחים" כביכול את "אנא נפשי", העצם דהקב"ה, שמסר את עצמו – ע"י התורה ("כתבית יהבית") – להעצם דבני ישראל.
29 שבת קה, א (לגירסת הע"י). וראה גם לקמן סמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ו"אנא נפשי כתבית יהבית" – שהכניס את עצמותו בהמאמרים והשיחות והמכתבים, וצוה להדפיסם ולפרסמם בכל לשון שהוא ובכל אופן שהוא, כדי שה"מן" "ענני הכבוד" ו"בארה של מרים" יגיעו בכל קצוי תבל,
89 שבת קה, א (לגירסת הע"י). וראה לקו"ש חכ"ז ע' 24. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענינו בתורה, שעל ידה אותי (עצמותו ית') אתם לוקחים, כיון שאנא נפשי כתבית יהבית, היינו, שהכניס את עצמותו (עצמות האָט זיך אינגאַצן אַוועקגעגעבן) בתורה, וכדאיתא במדרש בפירוש ויקחו לי תרומה, משל למלך שהיתה לו בת יחידה כו' לפרוש ממנה איני יכול כו' טובה עשה לי כו' קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם כו', כך אמר הקב"ה לישראל, נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה איני יכול כו', בית אחד עשו לי שאדור בתוכו כו', היינו, שנתינת התורה היא באופן שיש בה גם מציאותו של המוריש.
81 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב). וראה לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
נתבאר בהמאמר החידוש דמתן-תורה על מעשה האבות, שעי"ז שבמתן-תורה ניתנו המצוות בגשמיות דוקא, תופסים את העצמות – כמ"ש בזהר עה"פ "ויקחו לי תרומה", "והול"ל ותרומה, אלא משום דכולא חד", וכמארז"ל ש"אנכי" ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית", דהיינו שבמתן-תורה ניתן העצמות , שענין זה נעשה עי"ז שבמתן-תורה ניתנו התורה ומצוות בגשמיות דוקא.
33 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמרו רז"ל "צדיקים דומין לבוראם", וכשם שהקב"ה הכניס את עצמותו בתורה, כמאמר "אנא נפשי כתבית יהבית", כך גם הצדיקים הכניסו את עצמם, בכל עצמותם ומהותם, בתורתם.
44 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכשם שבנוגע להקב"ה איתא ש"אנכי" ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית", דהיינו שהקב"ה נתן את עצמו בתורה – כן הוא בנוגע לצדיקים, שהם נתנו את עצמם בתורתם.
48 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזה מה שניתן במתן-תורה – "אנכי הוי' אלקיך", אנכי ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית", "אותי אתם לוקחים".
27 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון ש"דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה" – אכן נעשה כך, שכחו וחיותו הוא ה"אנכי", שהקב"ה הכתיב את עצמו ("האָט זיך אַריינגעשריבן") בתורה, ד"אנכ"י" ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית".
73 שבת קה, א (ע"פ גירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון שהלומד מתאחד עם הענין שלומד – הרי בלימוד החסידות מתאחד הוא עם רבותינו נשיאינו , שהכניסו את עצמם בהמאמר, שהרי "צדיקים דומים לבוראם" , וכשם שבנוגע להקב"ה אמרו חז"ל ש"אנכי" ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית", שהקב"ה כתב ונתן את עצמו בתורתו – כן הוא גם בנוגע לצדיקים, רבותינו נשיאינו, שהכניסו ונתנו את עצמם בהמאמרים שלהם.
87 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
זו טובה עשה לי, שכל מקוםשאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי, כך אמר הקב"ה לישראל כו'", והיינו, שע"י התורה "אותי אתם לוקחים", כיון שהקב"ה הכניס את עצמותו בתורה, כמארז"ל ש"אנכי" ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית".
142 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואם אצל המוריש הי' הענין ד"וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו", אפילו ללא תורה וללא רבי – עאכו"כ שכן הוא לאחרי שניתוסף (מלבד התחלת "שני אלפים תורה", גם) ענין התורה בגלוי, ואח"כ גם תורת החסידות, ובאופן ד"אנא נפשי כתבית יהבית", שהרביים הכניסו את עצמיותם בכתבי החסידות.
169 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, ח"י אדר שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והטעם שבכח התומ"צ להמשיך בחי' העצם, לפי שיש בהם בחי' העצם, שהרי ענין התורה הוא כמאמר אנא נפשי כתבית יהבית, והמצוות הם רצון העליון, והרי בהרצון ישנוהעצם ממש, וכמאמר הבעש"ט שבמקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא בעצמו, וכמו"כ יובן באדם העליון, שכיון שהתומ"צ הם רצונו ית', הנה שם הוא נמצא בעצמו.
21 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב). וראה לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכידוע שאפילו ההתאחדות שנעשית ע"י תפלה נקראת בשם חיי שעה, ואילו ענין הנצחיות, חיי עולם, כמ"ש חיי עולם נטע בתוכנו, הרי זה ע"י התורה דוקא, והיינו, לפי שהתורה ניתנה מלמעלה למטה באופן של מתנה, כפי שדרשו חז"ל על הפסוק וממדבר מתנה וממתנה נחליאל, ועד שאמרו חז"ל שבתחלה הי' משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה, ועאכו"כ בנוגע להמקבלים ממשה, והרי ענין המתנה הוא באופן שכל הנותן בעין יפה הוא נותן, וכמאמר אנא נפשי כתבית יהבית, היינו, שעצומ"ה ית' מוסר את עצמו לגמרי מכל הצדדים כו'.
142 שבת קה, א (ע"פ גירסת העין יעקב). וראה לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמנם, כיון שלא היתה ברירה אחרת, נעשה הדבר בדרך זו, מבלי הבט על הצער, ומבלי הבט שזהו ענין שלא לשמה, שכן, הכל כדאי בשביל התכלית – לבוא להר סיני, לשמוע "אנכי הוי' אלקיך" ו"לא יהי' לך אלקים אחרים", ולקבל את כל התורה ועל ידה את הקב"ה (שהרי "אנא נפשי כתבית יהבית").
114 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ותיבת "אנכי" נכללת בראש התיבה (שהרי הענין דראשי-תיבותהוא מהמדות שהתורה נדרשת בהם) – אות א', ונמצא, שהתורה כולה נכללת באות אחת.
44 ראה שבת קה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועד"ז יובן בענין התורה שהיא החכמה שלמעלה, דעם היות שבתורה ישנו כל העצמות , שזהו"ע אנכי, ר"ת אנא נפשי כתבית יהבית , מ"מ, ענין העצמות שבתורה אינו בא בגילוי, וכפי שהתורה באה בגילוי היא בחי' אור פנימי.
105 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב). וראה לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
העילוי ד"אנא נפשי כתבית יהבית" (ובפרט בלוחות שניות שהיו באופן ד"כפלים לתושי'" ), ולא כ"כ לימוד פרטי הדינים כו', שהיו בהעלם, וע"ד מ"ש בירושלמי בנוגע ללוחות שעליהם נאמר "מזה ומזה הם כתובים", שבלוחות היו כלולים כל עניני התורה, עד לדקדוק קל כו' – שאין זה בגלוי אלא בהעלם.
1377 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– וכיון שלימודם הי' באופן ד"אנא נפשי כתבית יהבית" , היינו, שנוסף לכך שהוא לומד את התורה, מלמדת התורה אותו , הנה מיד כשפירש "מאימתי" מלשון אימה ויראה, נפלה עליו אימה ופחד, ובא לידי דבקות כו', כידוע אריכות הסיפור בזה.
869 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הוא ראשי תיבות אנא נפשי כתבית יהבית , דאנכי מי שאנכי נתן עצמו בכל התורה כולה .
104 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ההתחלה דמ"ת היא – "אנכי", ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית" , דהיינו שהקב"ה נתן את עצמו בתורה , והתורה שלומדים למטה בעוה"ז היא התורה כפי שמושרשת בהעצמות, ואז נתחדש ענין היחוד – "ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד" .
17 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכנ"ל שזהו"ע נתינת התורה למטה דוקא, דתורה לא בשמים היא , אלא למטה בארץ דוקא, ששם נמשך בחי' אנכי, אנא נפשי כתבית יהבית , לכאו"א מישראל, וכמו שהי' במ"ת בפעם הראשונה,
95 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
המשכת העצמות – "אנכי" , "אנא נפשי כתבית יהבית" – היא דוקא ע"י קיום התומ"צ בעוה"ז התחתון, ששם ישנו הענין ד"למצרים ירדתם ..
58 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לדבר אודות ההתעסקות בעבודה ד"העמידו תלמידים הרבה" , שצריכים להשתדל בזה לא רק הרמי"ם, העסקנים, או אלו שיש להם קרובים שלומדים בישיבה כו', אלא כל מי שיש לו שייכות אל הרבי שמסר ונתן את עצמותו עבור הישיבה, באופן ד"אנא נפשי כתבית יהבית" .
1127 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון שכן, הרי גם לאחרי ההסתלקות, שהיא בדוגמת גניזת הארון, ישנו ענינו של אדמו"ר הזקן בכל התוקף – ע"י תורתו, שבה הכניס את עצמותו, כשם שהקב"ה הכניס את עצמותו בתורה, כמרומז בר"ת ד"אנכי", "אנא נפשי כתבית יהבית" ,
1310 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מ"מ, מצד ענין היחוד שבלימוד התורה, שהוא "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות כו'" , הרי כשם שע"י כללות לימוד התורה מתאחדים עם הקב"ה שהכניס את עצמותו בתורה, כמאמר "אנא נפשי כתבית יהבית", כך גם בצדיקים שהכניסו את עצמותם בתורתם, הנה ע"י לימוד תורתם, ובנדו"ד, תורתו של רבינו הזקן, מתאחדים ומתעצמים עם בעל המאמר.
722 שבת קה, א (לגירסת הע"י). וראה לקו"ש חכ"ז ע' 24. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך ביצי"מ נעשית היציאה מכל המיצרים וגבולים, שזהו ע"י ההמשכה מבחי' העצמות , וכמ"ש במתן תורה אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים , דאנכי הוא העצמות, כמאמר רז"ל שאנכי ר"ת אנא נפשי כתבית יהבית,
478 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב). וראה לקוטי תורה שלח מח, סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן הוא גם בתורה – שבכל פרט שבתורה ישנה כל עצמיות התורה; כל תוקף הענין ד"אנכי הוי' אלקיך", "אנא נפשי כתבית יהבית" – ישנו לא רק בנוגע לכללות התורה, אלא גם בנוגע לכל פרט ופרט בתורה, שבכל פרט ופרט בתורה נתן הקב"ה את עצמותו – "אנא נפשי כתבית יהבית".
208 שבת קה, א (כגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובאופן כזה הולך לבטח דרכו – בדרך מלך מלכי המלכים הקב"ה, שאומר "אנא נפשי כתבית יהבית" , היינו, שיחד עם התורה לוקחים אותו בעצמו, וכאשר הולכים יחד עם התורה, שאז הולכים יחד עם הקב"ה, "המלך בקונך וצא"127 – אזי "ישם לדרך פעמיו"125, לילך על כל השנה כולה ברוב הצלחה, בגשמיות וברוחניות גם יחד.
1062 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובפרטיות יותר – שלכל אחד ואחד, בעל נגלה, בעל חסידות או מקובל, וגם מארי עובדין טבין, תהי' קביעות בנפש לעסוק בלימוד התורה, במקרא במשנה בגמרא ובמדרשים, וגם בקבלה וחסידות – כפי שרואים בתורתם של רבותינו נשיאינו [שבהם הכניסו את כל עצמותם, כמו הקב"ה – "צדיקים דומין לבוראם" – שהכניס את עצמותו בתורה, כמאמר "אנא נפשי כתבית יהבית"], שיש בה הן מקרא הן משנה הן גמרא והן מדרשי חז"ל, וגם קבלה וחסידות.
678 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מאחדות הפשוטה, שזהו הקב"ה, אשר, "אנא נפשי כתבית יהבית" , שהכניס ומסר את עצמו לבנ"י ע"י תורתו ומצוותי', עליהם נאמר "וחי בהם", היינו, שבזה חי יהודי ("דערמיט לעבט אַ איד") .
782 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובהקדמה – שכיון ש"צדיקים דומין לבוראם" , הנה כשם שהקב"ה הכניס את עצמותו בתורה, כמאמר "אנא נפשי כתבית יהבית", כמו"כ הכניס רבינו הזקן את עצמותו בתורתו.
1139 שבת קה, א (כגירסת הע"י). וראה לקו"ת שלח מח, סע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ע"י העבודה בענינים תחתונים ביותר, ועד "לשון מצרי" – עי"ז "לוקחים" את הענין ד"אנכי", "אנא נפשי כתבית יהבית" , שהקב"ה כתב ונתן את עצמו (את עצמיותו) ב"לשון מצרי".
1556 שבת קה, א ע"פ גירסת הע"י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דהנה, התורה היא חכמתו של הקב"ה, ושרשה מבחי' אנכי, אנא נפשי (ומשם) כתבית יהבית , ומשם נסעה וירדה ממדרגה למדרגה כו' עד שנתלבשה בצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר בתושב"כ , וכן בתושבע"פ, שהרי התורה לא בשמים היא , אלא באה בהתלבשות בשכל הנשמה כמו שהוא במוח גשמי דוקא, ועד לאותיות הדיבור בה' מוצאות הפה, שבערך אותיות המחשבה נקראים אותיות הדיבור בשם מעשה , והיינו שהתורה ירדה לעולם העשי' הגשמי, ובעולם העשי' גופא ירדה בבחי' מעשה, בדיו על הקלף ובאותיות הדיבור, ועד להירידה וההתלבשות בשכל אנושי בטענות של שקר, שזה מורה על גודל הירידה שיכול להיות דבר נפרד כו'.
97 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו גם תוכן הענין ד"שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו" – שע"י "שש מאות אלף רגלי" נעשה אצל משה " אנכי בקרבו", דקאי על מתן-תורה שהתחלתו ב"אנכי", כתורת הבעש"ט שזהו כללות ענין התורה (שהרי כל התורה כלולה בעשרת הדברות, ועשרת הדברות כלולים בדיבור הראשון, והדיבור הראשון כלול בתיבה הראשונה – "אנכי"), ר"ת " א נא נ פשי כ תבית י הבית" , דקאי על כל עניני התורה, תושב"כ ותושבע"פ (כולל גם מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ), שלכן פוסק הרמב"ם ש"האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת ..
68 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הקב"ה נתן התורה לבנ"י בתור מתנה, וכיון ש"כל הנותן בעין יפה נותן" , הנה בעת מ"ת נתן הקב"ה לבנ"י כל מה שהי' ליתן בהמתנה דתורה, ועד – "אנא נפשי כתיבת יהבית" – שכתב ומסר את עצמו כביכול בתורה.
769 שבת קה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכאמור לעיל (סי"ג) ש"צדיקים דומים לבוראם", הנה כשם שהקב"ה, נותן התורה, אמר "אנא נפשי כתבית יהבית" , וע"י לימוד התורה "אותי אתם לוקחים" – כן הוא גם בנוגע לענין ההתקשרות לצדיקים ע"י לימוד תורתם.
1207 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה מצינו גם בנגלה דתורה (כמו כל הענינים ) – כדברי הגמרא במסכת שבת ש"אנכי" ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית", והרי ענין זה קאי לא רק על עשה"ד, אלא על כל התורה כולה, הן תושב"כ והן תושבע"פ.
1157 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכפי שמצינו בנוגע למ"ת – שתחילה ניתנו עשרת הדברות שכוללים את כל התורה כולה (כולל גם מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש) , ובעשה"ד גופא – שתי דברות הראשונות, אנכי ולא יהי' לך, ש"מפי הגבורה שמענום" , כיון ש"אנכי כולל כל רמ"ח מצוות עשה, ולא יהי' לך כולל כל שס"ה מצוות לא תעשה" (כמבואר בתניא ), ועד להתכללות כל התורה כולה בתיבה הראשונה של עשה"ד – "אנכי", ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית" ; והיינו, שתחילה לוקחים את הענין בציור כללי, ורק לאח"ז בא הענין בפרטיות, באופן של שקו"ט וכו'.
1503 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שהחידוש בנוגע לנותן התורה הוא כדאיתא בגמרא שאנכי (הפתיחה דמתן תורה) הוא ר"ת א נא נ פשי כ תבית י הבית, דאנא (נפשי) הוא עצמותו ית', ופירוש אנא נפשי כתבית יהבית הוא אַז ער האָט אַריינגעשריבן און אַריינגעגעבן זיך אַליין, אנא נפשי.
1710 שבת קה, א (כגירסת הע"י). יל"ש שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכן צריכים לקבל ממנו, ע"י קיום רצונו ולימוד תורתו, כיון שהכניסו את עצמותם בתורתם, כמו הקב"ה (שהרי "צדיקים דומין לבוראן" ) שהכניס את עצמותו בתורה, כמאמר "אנא נפשי כתבית יהבית" .
118 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בתניא שלכן שמענו אנכי ולא יהי' לך לבד מפי הגבורה , מפני שהם כללות התורה כולה, ובזה גופא הנה הפסוק הראשון כולל כל עשה"ד , וכ"ז נכלל בתיבה הראשונה, אנכי ], פירשו רז"ל שאנכי נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית, ונת"ל פירוש השל"ה שכתבית קאי על תושב"כ, ויהבית קאי על תושבע"פ, ונמצא, שבתיבת אנכי נרמז כבר ירידת והמשכת התורה גם לבחי' המעשה, שהו"ע הכתיבה.
1419 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
במ"ת הי' אמנם הענין ד"אנא נפשי כתבית יהבית" , ובאופן שהתורה ירדה למטה, ובלשון התניא :
745 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כשעולה לספר תורה", משא"כ בתושבע"פ ], שעי"ז נעשה החיבור עם הקב"ה, "נותן התורה", שהכניס את עצמותו בתורה, כמאמר "אנא נפשי כתבית יהבית" – שזהו היפך ענין החורבן והגלות שנעשה "מפני חטאינו", שזהו"ע של פירוד ח"ו, כביכול, בין בנ"י להקב"ה.
287 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והכח לזה הוא מבחי' אנכי, דאנכי ר"ת אנא נפשי כתבית יהבית .
982 שבת קה, א (ע"פ גירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
משא"כ תורה – הרי "אורייתא וקוב"ה כולא חד" , היינו, שאין כאן דבר נוסף מלבד עצמותו ית', אלא "אנא נפשי כתבית יהבית" ("דאָס איז ער אַליין"); ובאופן כזה היא גם ההתאחדות של יהודי עם התורה, שנפשו האלקית ולבושי' מיוחדים ממש בא"ס ב"ה בתכלית היחוד (ולא מרכבה לבד כמו בקיום המצוות) .
1080 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
" א נא נ פשי כ תבית י הבית" , והיינו, שבתיבת "אנכי" נתן הקב"ה ("יהבית") כל התורה כולה; ומזה מובן גם בנוגע לתיבת "בראשית" שהיא התיבה הראשונה שבתורה, שבה נכללת כל התורה כולה, עד "לעיני כל ישראל".
1171 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובלשון הגמרא על הפסוק אנכי הוי' אלקיך, שאנכי ר"ת א נא נ פשי כ תבית י הבית, וכמבואר בחסידות שבענין דכתבית הכניס הקב"ה (אנא) הענין דנפשי, ונמצא, שע"י הכתבית נעשית הנתינה (יהבית) דנפשי.
1923 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה – ש"צדיקים דומין לבוראם" , כביכול, ולכן, כשם שבנוגע להקב"ה נאמר "אנא נפשי כתבית יהבית" , שא' הפירושים בזה, שהקב"ה הכתיב את עצמו ("האָט זיך אַריינגעשריבן") בתורה, וע"י התורה לוקחים אותו , הנה עד"ז גם בנוגע לצדיקים שדומים לבוראם, שהכתיבו את עצמם בתורתם.
819 שבת קה, א (כגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמיתית ענין התורה הוא – לא ההשכלה שבה [כי ענין השכל וההבנה והשגה שבתורה, כמ"ש "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", הרי זה רק מה שהתורה נתלבשה בשכל, ולוקחים אותה ע"י הבנת והשגת השכל, אבל פנימיות הכוונה ותכלית השלימות של התורה אינו ענין השכל], אלא היותה העצם שלמעלה, כמאמר "אנא נפשי כתבית יהבית", וכידוע פתגם הבעש"ט שמביא נכדו בספר דגל מחנה אפרים , ש"כביכול נפשו של הקב"ה הוא ממש בתורה", ולכן, ע"י לימוד התורה "אותי אתם לוקחים" – שזהו"ע שלמעלה לגמרי מהבנה והשגה.
2788 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– כדאיתא בירושלמי "בין כל דיבור ודיבור (היו כתובים) דקדוקי' ואותיותי' של תורה כו'", וכמובא בפירוש רש"י ש"כל שש מאות ושלש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות [מלבד התכללות כל המצוות ב"אנכי" ו"לא יהי' לך" ש"מפי הגבורה שמענום" שכוללים כל רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ], ורבינו סעדי' פירש ..
902 ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית" (שבת קה, א (לגירסת הע"י)), ועד להתכללות דתיבת "אנכי" גופא באות א (קמץ א' אָ) – "אנא", שקאי על עצמותו ומהותו ית' (ראה שיחת ליל שמח"ת תשל"א ס"ג ובהערה 24 (תו"מ חס"ב ס"ע 126). וש"נ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
זה (מכל האמת, תורה) הוא למעלה יותר מענין התפלה (מכל החסדים), כי, הן אמת שע"י תפלה נעשה ענין ההתקשרות כו', כמרומז בשם תפלה, מלשון נפתולי אלקים נפתלתי , הנה ע"י תפלה, הקשורה עם הרצון והצמאון והתשוקה שבנפש (שזהו ענין התפלה), תופסים רק בבחי' חיצוניות העצמות, אבל ע"י התורה, עלי' נאמר אנא נפשי כתבית יהבית , תופסים בפנימיות עצמות ומהות שלמעלה, ועד שאפילו ע"י האותיות שבתורה קוראים וממשיכים שמותיו של הקב"ה (כדאיתא בזהר ), שהם שמות עצמיים (כמבואר בהמשך ע"ב ובכ"מ), ועאכו"כ ע"י לימוד התורה באופן נעלה יותר, ועד ללימוד פנימיות התורה.
1722 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב). וראה גם לקו"ת שלח מח, סע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועוד נקודה בזה – שהתורה ניתנה לבנ"י כדי שילמדו את התורה כפי שהיא תורתו של הקב"ה, וכדאיתא בגמרא "אנא נפשי כתבית יהבית", היינו, שהקב"ה "הכתיב את עצמו" בתורה.
2000 שבת קה, א (לגירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזוהי ג"כ השייכות דשופר למ"ת, וכמו שאומרים במוסף דראש השנה אתה נגלית כו' ללמד לעמך תורה ומצוות כו' ובקול שופרעליהם הופעת, דבמ"ת היתה המשכת העצמות, אנא נפשי כתבית יהבית, המשכת בחינת מקור התענוגים שלמעלה מבחינת גילוי התענוג, ומזה נמשך אח"כ התענוג בעשרת הדברות, בכל דבור בפרט (על כל דבור ודבור פרחה נשמתן) התענוג השייך לדבור זה במיוחד, ואח"כ נמשך זה בפרטיות יותר ללמד לעמך תורה ומצוות, בכל מצוה ומצוה בפרט.
57 שבת קה, א (ע"פ גירסת העין יעקב). וראה לקו"ת שלח מח, סע"ד. אוה"ת יתרו ע' תתקא ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו שהשמחה דשמח"ת היא באותיות התורה [וכנ"ל (בתחלת המאמר), דאופן השמחה היא שמקיפים עם הס"ת את שולחן הקריאה אשר שם קוראים (בכל השנה) באותיות התורה], כי הגילוי שע"י אותיות התורה [אותיות מלשון אתא בוקר] הוא למעלה מהבנה והשגה, וכמבואר במ"א בענין אנכי ר"ת אנא נפשי כתבית יהבית, דזה שהקב"ה הכתיב ונתן את עצמותו ית' (אנא נפשי) בתורה, הוא בעיקר באותיות התורה, ולהיות שבעצרת של חג היא הקליטה של הענינים שנמשכים ע"י התשובה, רחוק שנעשה קרוב, שעי"ז נמשך מבחינת מקום רחוק העלם שאינו במציאות עד להעלם העצמי דעצמותו ית', וההמשכה היא באופן שישראל נעשים חד עם עצמותו ית', ישראל ומלכא בלחודוהי, לכן השמחה אז היא דוקא באותיות התורה, כי המשכת העצמות היא בעיקר באותיות התורה (כנ"ל), ועל ידם נעשים ישראל חד עם העצמות.
65 שבת קה, א (ע"פ גירסת הע"י).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דמכיון שאורייתא וקוב"ה כולא חד, ויתירה מזו שהיא חד עם העצמות, כמארז"ל שאנכי הוא ר"ת אנא נפשי כתבית יהבית, דאנא (נפשי) הוא עצמותו ית', ופירוש אנא נפשי כתבית יהבית הוא אַז ער האָט אַריינגעשריבן און אַריינגעגעבן זיך אַליין, אנא נפשי, שע"י התורה אותי אתם לוקחים, לכן כמו שהקב"ה אינו ח"ו אמצעי לאיזה ענין אחר וה"תכלית" הוא בובעצמו, עד"ז הוא גם בלימוד התורה דהאדם, שנרגש אצלו שהתכלית דלימוד התורה שלו היא התורה עצמה.
59 שבת קה, א (כגירסת העין יעקב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שהחידוש בנוגע לנותן התורה הוא כדאיתא בגמרא שאנכי (הפתיחה דמתן תורה) הוא ר"ת א נא נ פשי כ תבית י הבית, דאנא (נפשי) הוא עצמותו ית', ופירוש אנא נפשי כתבית יהבית הוא אַז ער האָט אַריינגעשריבן און אַריינגעגעבן זיך אַליין, אנא נפשי.
40 שבת קה, א (כגירסת הע"י). יל"ש שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובפרט ע"י לימוד תורתו של אדמו"ר הזקן (ועאכו"כ ע"י לימוד ענין זה), שעי"ז מתייחדים ביחוד נפלא עם תורתו של אדמו"ר הזקן, ועי"ז – עם אדמו"ר הזקן עצמו].
36 וע"ד פי' הידוע במרז"ל (שבת קה, א – ע"פ גירסת הע"י) "אנא נפשי כתבית יהבית" (לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך. אוה"ת יתרו ע' תתקא ואילך), שהקב"ה "נתן" ו"הכניס" את עצמו בתורתו. והרי "צדיקים דומין לבוראן" (ב"ר פס"ז, ח. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וממוצא דבר נשמע שקודם לכן אין צריך שום הכנה, כי אמירה נעימה זו היא הכנה רבה אשר אין למעלה הימנה ואין אחרת זולתה, והכנה זו היא האמיתית שתקנוה יודעי האמת לאמיתה, ותקנתא לתקנתא לא עבדינן , שלא לעבור בבל תוסיף, וכל המוסיף גורע ונותן מגרעות ח"ו.
4169 אמירה נעימה : ע"פ שבת קה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה אחרי הדברים והאמת האלה , נפשי בעתר תדרשי לכל אוהביי ורעיי אשר כנפשי , לשמוע אל הרנה והתפלה זו בקשה ותפלה קצרה , אשר נפשי נועם מהם תבקשי באמירה נעימה , לקבל שכר על הפרישה , שלא לשוב בדרך הזה עוד, כי לא זו הדרך אשר חפץ בה השם לעשות מצוה הבאה בעבירה ח"ו, וגם איני חייב באחריותם כלל, כידוע לכל חכמי לב שכל מצוה הבאה בעבירה אינם אלא אינון כל טיבו דעבדין לגרמייהו אינון עבדין , וע"ז נאמר ובכל נפשך וד"ל.
4179 באמירה נעימה: ע"פ שבת קה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
היות נודע לכל באי שערי אור תורתו מימים הקדמונים זה יותר משלשים שנה , שהיה אמרותיו הטהורות זקוקים דנור מנר ישראל נאמרין באמירה נעימה לרבים המתאוים וכו' מדי שבת בשבתו , ובפרט בהני מילי מעליותא ברזין וסודות מתיקות התורה באר מים חיים נוזלים ממעיין המתגבר בכל שבת , אלינו בניו ביחידות ולקצת יחידי סגולה עמנו, ולא היה דבר וחצי דבר שלא חזרנו עליו כמה פעמים בעיון ועומק היותר אפשרי, ובפרט להביאו בכתב ולשון מדברת , שיהיה מובן לגדולים וקטנים, ובפנים מסבירות ומאירות לכל עיני רואה, וטועמיהם חיים זכו בהם כבר להאיר נפשם באור עולם , בכמה קונטריסים שנתפזרו מכמה העתקות שונות שהעתיקו מכת"י כידוע לכל הנמצאים בידיהם.
1427 אמירה נעימה: ע"פ שבת קה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך כדי שיבא בחי' זו בגלוי הוא כמ"ש אחת היא לאמה , בחי' אם לבינה תקרא , דהיינו על ידי ההתבוננות בקריאת שמע, שמע ישראל בעומק דעתו ותבונתו כל חד לפום שיעורא דיליה כו', וכן בשתים לפניה ופסוקי דזמרא, שהן ביאור הקריאת שמע, להלהיב הנפשות האומללות וישמח ישראל בעושיו , אשר אמירה נעימה זו היא הכנה לבא בקריאת שמע לבחי' אחד ואהבת כו', שיהי' בחי' אחת שמקבל בחי' אחד כנ"ל.
290 אמירה נעימה: ע"פ שבת קה, א.
פתיחה בהקשר