שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובפרט כאשר מקשרים אסיפה זו עם סעודה כפשוטה, כולל ובמיוחד אמירת "לחיים" על היין — דבר המוסיף עוד יותר בתנועת הקירוב, "גדולה לגימה שמקרבת".
48 להעיר מהקשר ד"יין" לדוד מלכא משיחא — "כסא דדוד לעלמא דאתי מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק , שנאמר (תהלים כג, ה) כוסי רוי', רוי' בגימטריא הכי הוי" (יומא עו, א) — כידוע (לקו"ת שה"ש ב, ד. אמרי בינה שער הק"ש פנ"ד ואילך. ובכ"מ) ש"יין" רומז לפנימיות התורה, "נכנס יין יצא סוד" (עירובין סה, סע"א. זח"ג לט, א. ועוד), ענינו וחידושו של דוד מלכא משיחא (נתבאר בארוכה בשיחות אחש"פ שנה זו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וארא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– "מרובה מדה טובה ממדת פורעניות".
19 יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכך גם יעקב, שהוא "מעין שופרי' דאדם הראשון", כלל בקרבו כל הנשמות שלאחריו, וכל מעשיו הטובים שעשה (כי "מדה טובה מרובה ממדת פורעניות") היו נוגעים לא לעצמו בלבד, כי אם לכל יוצאי חלציו, – "מטתו שלימה".
10 יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בשלח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בתנחומא "דבר יום ביומו, מי שברא יום ברא פרנסתו, מכאן היה ר' אליעזר המודעי אומר :
23 פרשתנו כ. וראה גם יומא עו, א: נמצאו כולןמכוונים את לבם לאביהןשבשמים. וראה זח"ב סב, ב. כלי יקר פרשתנו טז, ד. ועוד. – וראה שו"ע אדה"ז או"ח (מהד"ת) ס"א ס"ט. לקו"ש חכ"ו ע' 95 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
במדבר היה המן – הנהגה נסית, שבה אי אפשר לטעות ולחשוב שמעשה בני אדם יוצר משהו, כנאמר "ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר", והמן ניתן רק לאותו יום , ונדרש בטחון גמור בה' יתברך, דבר יום ביומו.
50 יל"ש בשלח רמז רנח. ועד"ז יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ו7) להעיר גם מהקשר ד,ין" לדוד מלכא משיחא, שהוא דוקא המברך על הכוס יין (פסחים קיט, ב) -- ו,כסא דדוד לעלמא דאתי מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק , שנאמר (תהלים כג, ה) כוסי רוי", רוי" בגימטריא הכי הוי" (יומא עו, א) - רכ"א (לוגין), בגימטריא ,ארך", בחי' אריך (סידור שער ברהמ"ז קג, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ט' טבת* ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכאורה, כיון ש"מדה טובה מרובה ממדת פורענות" , הרי, כשם שיש שינוי בדין אמירת קדיש ב"מי שיודע .
913 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– ולהעיר, שבימינו אלו, כבר יצאנו י"ח חבלי לידה, ועתה צריך להיות רק ענין השמחה, ועי"ז יכולים אפילו בשעה קלה לפעול ביאת המשיח.
350 ברשימה אחרת: במכ"ש וק"ו ממה שמצינו בהיפך הטוב, שעי"ז שהשאירו את אגג חי ללילה א' יצא ממנו המן (ראה מגילה יג, רע"א ובחדא"ג מהרש"א שם), ועאכו"כ במדה טובה שמרובה כו' (ראה יומא עו, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואע"פ שזוהי מדריגה גבוהה ביותר, מ"מ, כיון שאנו תלמידיו של אדמו"ר הזקן, ומקושרים ההולכים בעקבותיו, ולכל הפחות תושבי המקום שבו הוא (אדמו"ר הזקן) מרא דאתרא – מוטל עלינו החוב והזכות להתנהג, בנוגע לפועל עכ"פ, בהנהגות שהורה לנו, ובכלל זה גם בהנהגה ד"מי לי בשמים כו'".
29 כאשר חסיד הולך ברחוב צריך הוא לחשוב חסידות, ועי"ז פועל הוא על כל העוברים ושבים. ובמכ"ש וק"ו מהמדה דהיפך הטוב, שהענין דהיפך הטהרה נפעל לא רק ע"י נגיעה, אלא גם כאשר נמצאים עם הדבר שאינו טהור תחת קורת גג אחת, ומרובה מדה טובה כו' (ראה יומא עו, א. וש"נ) – שכאשר נמצאים בד' אמותיו של חסיד, נעשים מושפעים ממנו, ובמילא, צריך כל אחד להשפיע על הסביבה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וע"פ מארז"ל מרובה מדה טובה ממדת פורעניות, הרי, אם במדת פורעניות נעשה כל ההיזק מקודם, בודאי שכן הוא במדה טובה , היינו, שתיכף שהבטיח הקב"ה "והבאתי אתכם אל הארץ", דקאי על הדרגא העליונה בגאולה דלעתיד, נעשה כבר הענין כולו.
13 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואם הדברים אמורים במדת פורעניות – במדה טובה שמרובה ממדת פורעניות, על אחת כמה וכמה:
90 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ודבר זה אינו צריך להימשך זמן רב, אלא יכול להיות בשעה ורגע אחד – במכ"ש וק"ו מ"מדת פורעניות", שהגיעו לאחרונה למצב שאפשר להחריב את העולם כולו ברגע אחד, ועאכו"כ ב"מדה טובה" ,ש"מרובה ממדת פורעניות", שבודאי שברגע אחד יכול להתקיים הענין ד"לתקן עולם במלכות שד-י".
63 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אם בנוגע לענין בלתי-רצוי (שבזה מדובר בגמרא שם) ישנו הכלל ד"בתר רישא גופא אזיל" – עאכו"כ ב"מדה טובה" ש"מרובה ממדת פורעניות", שבודאי "בתר רישא גופא אזיל".
8 יומא עו, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת ויקרא ה, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועפ"ז יש לבאר הדין שפסק הרמב"ם בנוגע ל"המשתחוה למעין" [על יסוד הכלל "מדה טובה מרובה ממדת פורעניות", שמזה מובן שאם הדברים אמורים בלעומת-זה, בצד הלא טוב, עאכו"כ שכן הוא בעניני טהרה וקדושה] – שלכאורה יש בו סתירה מדין שלפניו:
24 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מהענינים שאודותם מדובר בפרשת השבוע ובסיום הפרשה, ישנו ענין שממנו למדים בנוגע ל"מדה טובה" ש"מרובה ממדת פורעניות" חמש מאות פעמים:
161 יומא עו, א ובפרש"י. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, ט"ז תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"כוסי רוי'", דקאי על "כסא דדוד" מלכא משיחא, במהרה בימינו.
28 ראה יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומרובה מדה טובה ממדתפורעניות – שכאשר מתקשר בחלק מסויים שבנפשו למעלה, בענין של אור, הרי זה מחזיק אותו שיוכל למלא שליחותו בה"בירא עמיקתא", אם הקשר הוא קשר חזק ואמיץ כדי צרכו.
55 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בנוגע למארז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה" – הרי אף שבגמרא לומדים זאת מדברי המשנה "משנכנס אב ממעטין בשמחה", "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה", מ"מ, מצד הכלל ד"מרובה מדה טובה כו'", הרי הענין ד"מרבין בשמחה" שבחודש אדר הוא הרבה יותר מהענין ד"ממעטין בשמחה" שבחודש אב:
3 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכיון שלעתיד לבוא יאמר דוד "אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא", ועל כוס זה נאמר "כוסי רוי'" – הנה גם בזמן המועט שנשאר עד גילוי המשיח, יהי' הענין ד"כוסי רוי'", השפעת רוב טוב בהרחבה לכאו"א בכל המצטרך, וזה יביא לגילוי המשיח בקרוב ממש.
48 תהלים כג, ה. וראה יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכל זה אפילו בענינים של לעומת-זה, וכיון ש"מרובה מדה טובה ממדת פורעניות", הרי עאכו"כ שכן הוא בענינים של קדושה וטוב.
8 ראה יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועפ"ז מובן גם הסדר בדברי המשנה " דין וחשבון " – שתחילה הוא ה"דין" שפוסק על הזולת, ואח"כ הוא ה"חשבון" שפס"ד הנ"ל שייך גם אליו.ואם הדברים אמורים במדה בלתי טובה – הרי עאכו"כ שכן הוא בנוגע לשכר ומדה טובה .
12 ראה יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והשיב לו רבינו הזקן, שגם זה מפורש בגמרא, ופירש דבריו, שאיתא בגמרא שניצוק הוי חיבור, ואם הדברים אמורים לענין איסור, מכ"ש בנוגע לקדושה, שהרי מרובה מדה טובה כו'.
128 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומרובה מדה טובה – לפעול ע"י לגימה קירוב לקדושה.
23 ראה יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ודם שיש בו כרת – מורה על הקישור של פעולת האדם בעולם, שקישור זה אינו בענין פרטי, אלא בכל העצם, שזהו ענין הדם ש"הוא הנפש", וכפי שמתבטא הדבר בקו ההפכי בענין ה"כרת", "וכל אויבך יכרתו", שנכרת לגמרי רח"ל, ומזה מובן במכ"ש – שהרי "מרובה מדה טובה" – שע"י המצוה נעשית ההתקשרות בכל העצם, וזהו גם ענין ה"כתר" – אותיות כרת – שהוא הממוצע והקישור דלמעלה מהשתלשלות עם ההשתלשלות.
43 ראה יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון ש"מרובה מדה טובה ממדת פורעניות", הרי מובן, שגם בתיקון הדבר ישנם ב' אופנים אלו:
35 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
[המשך הביאור – ב' הקצוות שבנרות חנוכה, שאורם אינו בשבילאיזה תכלית (כמו נר שבת ונרות המקדש), כי התכלית היא בהם בעצמם (והפרסומי ניסא הוא ענין נוסף מלבד תכליתם העיקרי), וביחד עם זה, הנה מצד עצמם צריכים להיות נרות מאירים לכל באופן של פרסום; ביאור טעם הפלוגתא אם מותר או אסור להשתמש באורה; וענינו בתורה הוא לימוד התורה (לא רק כדי לדעת את המעשה אשר יעשון, אלא) לשמה – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"ג ע' 813 ואילך].
18 ובהקדם המדובר כמ"פ (ראה תו"מ חכ"ה ע' 70. וש"נ) בענין "אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ), שאע"פ שלהלכה למעשה בגשמיות בהכרח לפסוק כדעה אחת, מ"מ, ברוחניות הענינים יש מקום לב' הדעות, ששניהם אמת, ולכן, באיזהו מקומן משתקפים ב' הדעות גם בנגלה.
ולדוגמא: מי שעבר שתי עבירות ונתחייב שתי מיתות, הרי אף שבפועל אי אפשר לענוש אותו בשתי מיתות, מ"מ, כיון שברוחניות יש כאן שני ענינים של פגם שבגללם נתחייב שתי מיתות (כמבואר בתניא אגה"ת (ספ"ז) ש"הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה, והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה"), משתקף הדבר גם בנגלה, לגבי לקוברו בין רשעים גמורים (ראה יבמות לב, ב).
ומזה מובן במכ"ש בנוגע להפלוגתא בנר חנוכה – שהרי מרובה מדה טובה ממדת פורעניות (ראה יומא עו, א. וש"נ) – שישנם ב' הענינים דמותר ואסור להשתמש לאורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כיון שהתורה היא תורת חסד, הרי זה בעיקר – בנוגע לענינים של טובה וברכה, ומרובה מדה טובה כו'.
10 ראה יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ע"ד שמצינו בלעו"ז שישנו הענין ד"הפושעים בי בגופא דמלכא"– כן הוא גם בצד הטוב, ומרובה מדה טובה ממדת פורעניות כמה פעמים ככה – שישנו הענין ד"הריני מעלה עליכם כאילו עשאוני", היינו, שפועלים את ה"ציור קומה" שלמעלה, ומוסיפים כח בפמליא של מעלה, ע"י כללות העבודה דלימוד התורה וקיום המצוות כפי שנתבארו ב"נשמתא דאורייתא" שהיא פנימיות התורה, שמצד זה נעשה לימוד התורה וקיום המצוות באופן ד"מה הוא כו' אף אתה כו'", היינו, להיותם "דרכיו" של הקב"ה, שעי"ז נעשה אצלו הענין ד"הלכת" (כנ"ל).
235 ראה יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת יום ב' פ' לך לך, ג' מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן יעקב – שהוא "מעין שופרי' דאדם הראשון" – כלל את כל הנשמות שלאח"ז, ולכן כל המעשים הטובים שעשה (שהרי "מדה טובה מרובה ממדת פורעניות") היו נוגעים לא רק לעצמו, אלא לכל יוצאי חלציו – "מטתו שלימה".
16 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
עשיית הטובה צריכה להיות בסבר פנים יפות, ע"ד שמצינו בגמרא בענין כיבוד אב ואם, "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי העולם הבא", היינו, שגם כאשר מאכילו ונותן לו כל צרכיו בהרחבה, אלא שעושה זאת בפנים זועפות, הרי זה היפך הענין דכיבוד אב ואם, ולאידך גיסא, גם כאשר אין בידו ליתן יותר מלחם יבש, ביכלתו לעשות זאת בצורה כזו שעי"ז מקיים כיבוד אב ואם באופן היותר נעלה.וכמו"כ ישנו גם העילוי בעצם ההסתכלות על יהודי בעין טובה , כידוע שמראית עינם של צדיקים פועלת פעולתה, כדמוכח ממארז"ל בנוגע לצד ההפכי, "נתן עיניו בו ונעשה כו'", ועאכו"כ במדה טובה שמרובה כו'.
15 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לכל לראש – לדרוש טובתו, לעשות לו טובה בעניניו; ואח"כ להביט עליו בעין יפה (כי, במראה עיניהם של צדיקים הרי עצם הראי' פועלת הרבה, ובמכ"ש ממה שמצינו במדת פורענות ש"נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות", ועאכו"כ במדה טובה ש"מרובה ממדת פורענות" ); ואח"כ ללמד עליו זכות, והיינו, שגם אם לאחרי שדרש טובתו והביט עליו בעין יפה, עדיין נשארו בו ענינים בלתי-רצויים – יש ללמד עליו זכות, ובודאי אין הכוונה ללמד עליו זכות ולשכב לישון...
4 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמדובר כמ"פ106, שמלאכה שאי אפשר לעשותה ביחיד, ועשאוה שנים בשבת, שניהם חייבים, כיון שנחשב כאילו כל אחד עשה את המלאכה כולה, ועאכו"כ שכן הוא בענין הטוב והזכות (שהרי מרובה מדה טובה ממדת פורעניות ) – שעי"ז נחשב כאילו כל אחד למד את כל הש"ס מי"ט כסלו זה עד י"ט כסלו הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה .
107 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יום הולדת הבעש"ט ואדה"ז, והתחלת העבודה דשנה הבאה) – כפי שמצינו בנוגע ליום שבו "הוכפלו צרות" , שעם היותם בענינים שונים, הרי כפל הענינים פועל חיזוק כו', ועאכו"כ בנוגע למדה טובה שמרובה על מדת פורעניות , הרי בודאי שצירוף של כמה ענינים פועל חיזוק ותוקף בכל הענינים, גם בענינים שהיו כבר לפנ"ז.
1274 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומרובה מדה טובה כו' – שע"י אהבת ישראל והדגשת הטוב האמיתי והפנימי שבכל אחד מישראל, וכדברי הגמרא במסכת סנהדרין :
881 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובהקדמה – שכיון שמרובה מדה טובה ממדת פורענות , היפך הטוב, הנה כשם שנזכר לעיל (ס"ח) שכדי לצאת ממצב של טומאה צ"ל הטבילה במים באופן שאפילו שערה אחת לא תישאר מחוץ למים , הרי מובן שכן הוא גם במדה טובה , שכאשר מתחיל ענין של גאולה, הרי זה נמשך במהרה – מהרה דידן – עד לגאולה האמיתית והשלימה, כי כבר בטל ענין ההעלם וההסתר, מאחר שאינו יכול להעלים ולהסתיר במילואו.
1462 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דובר אודות הענין דכלאים, בשייכות לחמשה עשר באדר שבו "עושים כל צרכי הרבים כו' ויוצאין אף על הכלאים" – ביאור הטעם לסדר ההלכות בספר הי"ד להרמב"ם , שמקדים הלכות כלאים לפני הלכות פאה, היפך סדרם במשנה, כסדר הכתובים (והשקו"ט בדברי הרדב"ז בזה ) – ע"פ מה שנכתב כבר בביאור דברי המשנה263 "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים" (אף שמצד חומר
805 ראש חודש, מולד הלבנה, נקודה בלבד, אבל, נקודה זו כוללת את כל ימות החודש, עד לתכלית השלימות שבו, ביום חמשה עשר, שבו קיימא סיהרא באשלמותא, אלא, שבר"ח הרי זה " בכח ", ובחמשה עשר בו נמשך " בפועל "*.
וכמו החילוק בין ר"ה (באחד בתשרי) לסוכות (בחמשה עשר בו), כמבואר בארוכה בחסידות (ראה לקו"ת דרושי ר"ה נד, סע"ג ואילך. ובכ"מ) שהענינים דר"ה הם "בכסא" (בכח), והתגלותם (בפועל) היא (בחג הסוכות) "ליום חגינו" (תהלים פא, ד), וכן הוא – בקיצור – במדרש, שבערב ר"ה לובשים לבנים כיון שיודעים שנוצחין בדין (יל"ש ואתחנן רמז תתכה), אבל עדיין אין זה בגלוי, עד חג הסוכות, שאז "ולקחתם לכם גו' פרי עץ הדר כפות תמרים וגו'" (אמור כג, מ), הנה כאשר "ישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעין דישראל אינון נצוחייא" (ויק"ר פ"ל, ב).
ועד"ז בנוגע להענין ד"ונהפוך הוא" שבימי הפורים – שבר"ח אדר הרי זה "בכח", ובגילוי ו"בפועל" הרי זה כאשר קיימא סיהרא באשלמותא, בי"ד ובט"ו, שכן, אמצע החודש הוא "חצי כ"ט י"ב תשצ"ג" (ב"י או"ח סתכ"ו), וכיון ש"ימים אתה מחשב לחדשים ואי אתה מחשב שעות לחדשים" (מגילה ה, א), הנה ע"פ הכלל "מרובה מדה טובה" (יומא עו, א. וש"נ), נקבע הענין דקיימא סיהרא באשלמותא הן בי"ד והן בט"ו.
*
) ולהעיר מהידוע (ראה לקו"ש שבפנים הערה 31 . תו"מ חי"ט ע' 49 . וש"נ) שבכ"מ בש"ס אזלי ב"ש וב"ה לשיטתייהו אם אזלינן בתר " בכח " או בתר " בפועל ", וכמו בסיום הש"ס : " חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה , ב"ש אומרים משיהרהר , ב"ה אומרים משירסק " (עוקצין פ"ג מי"א) . ועד"ז בנוגע לחנוכה (ששייך לפורים) : " ב"ש אומרים יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ", " כנגד ימים הנכנסין ", " וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך ", " כנגד ימים היוצאין " (שבת כא , ב) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומזה מובן גם בנוגע לענינים רוחניים – כמ"ש הרמב"ם אודות הדמיון דחולי הנפשות לחולי הגוף, ועאכו"כ בנוגע לענינים טובים, שהרי "מדה טובה מרובה כו'" .
1412 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכפי חומר האיסור – כך הוא גודל זכותם (והרבה יותר, שהרי "מרובה מדה טובה כו'" ) של אלו המקיימים ענין זה, ומבטיחים (לא רק את מצב נפשם האלקית, אלא) גם את מצב נפשם הבהמית, ועד שמתעסקים אפילו עם הזולת, ועד לזולת שהוא כ"תינוק שנשבה בין העכו"ם", וזכות הרבים תלוי בהם בתכלית ההפלגה כו'.
321 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– מצוות אלו מקיימים אמנם האב והאם, אבל זהו ענין שנוגע לילד שיוולד לאחרי כן, כמובן מהמבואר בארוכה במדרש תנחומא העונש ח"ו על זה, ומזה למדים גם גודל השכר, שהרי "מרובה מדת הטוב ממדת הפורענות חמש מאות" (ועוד יותר) .
885 יומא עו, א ובפרש"י. סוטה יא, א ובתוס'. תוספתא סוטה רפ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו שלעתיד לבוא יהי' העיקר הכוס דדוד דוקא, כמארז"ל עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים כו' לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך ואומר להן איני מברך כו' ליצחק כו' ליעקב וכו', אומר לו לדוד טול וברך, אומר להן, אני אברך ולי נאה לברך, והיינו, לפי שלעתיד לבוא יומשכו במלכות כל הגילויים היותר נעלים, שזהו מ"ש בגמרא שכוס דדוד לעתיד לבוא יהי' מחזיק רכ"א לוגין, שנאמר כוסי רוי', רוי' בגימטריא רכ"א, בחי' אריך , שיומשך ויתגלה אז בבחי' המלכות.
398 יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועד"ז בנוגע למנהגים הנ"ל באחרון של פסח, שבו מאיר גילוי המשיח, וזהו התוקף שעל ידו יכולים לצאת לעולם (כלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר, כפי שכבר נדפס ), לעשות ממנו דירה לו' ית', ועד שנמשך ומתגלה הענין ד"כוסי רוי'" , כסא דדוד מלכא משיחא .
1600 ראה יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואף שלא היו יכולים לצאת י"ח מצה ע"י ה"מן", כיון שהמצה צריכה להיות מחמשת מיני דגן 188 (ואף שה"מן" נקרא "דגן שמים" , הרי אין זה מחמשת מיני דגן ) – הרי היו יכולים לקנות מתגרי אוה"ע חמשת מיני דגן ולעשות מהם קמח (ע"ד שמצינו בנוגע למנחות, שקנו את הקמח מתגרי אוה"ע)] .
1703 תהלים עח, כד. וראה יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כ"ק אדמו"ר שליט"א העיר בנוגע למי שאינו יכול להתענות ביוהכ"פ, שלכאורה הי' צריך להיות חילוק בין אכילה לשתי', ששתי' תהי' קלה יותר מאשר אכילה , כיון שבתורה נתפרשה רק אכילה , ואילו בנוגע לשתי' יש צורך בלימוד שהיא בכלל אכילה .
349 ראה יומא עו, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אוכלי המן קיבלו גם כל שאר צרכיהם – מים מבארה של מרים, ולבושים ע"י ענני הכבוד, ואעפ"כ מדגישים את הענין של אכילת המן, שזהו העיקר, כיון שהוצרך להיות באופן של "דבר יום ביומו"116 (ולא כמו ענין הלבושים, ועאכו"כ ענין הבית או אוהל, שאינו דבר חדש בכל יום ), ואעפ"כ, לא מבלבלת אותו העובדה שיודע שלא נשאר לו מאומה למחר, שאז יצטרך שוב להגיע לחסדי ה' – כמבואר במדרשי חז"ל בנוגע לענין המן, שלא ניתן פעם אחת עבור כל הארבעים שנה , אלא באופן שבכל יום ויום יראה יהודי שהקב"ה ממלא צרכיו והוא מקור פרנסתו.
187 ראה יומא עו, רע"א. הנסמן בתו"ש בשלח עה"פ (אות ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכאשר ישנו ענין האחדות אצל בנ"י, אזי פועלים שתהי' גם ההמשכה מהקב"ה באופן של "מדה כנגד מדה" – שזהו ענין שישנו גם עתה, אף שיש ענינים שנתבטלו , ועאכו"כ בנוגע ל"מדה טובה" , ש"מרובה מדת הטוב ממדת הפורענות חמש מאות" (ועוד יותר) – שיומשך ענין האחדות בעולם, ויהי' שלום בעולם, שזהו כללות ענין התורה, כפס"ד הרמב"ם4 ש"כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום" .
531 יומא עו, א ובפרש"י. סוטה יא, א ובתוס'. תוספתא סוטה רפ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ז
מברכים אלול ומאמרי החסידות שנאמרו בו), אודות ההתעוררות מהשינה ע"י שמיעת תקיעת שופר – שב' הלשונות "שלאָפן" ו"פאַרשלאָפן" הם ב' הענינים דשינה ותרדמה שנזכרו ברמב"ם בהרמז דתק"ש דר"ה, ששייכים לתשובה דמלכיות (שלא למרוד במלכותו ית' ), ולאח"ז באים למדריגות התשובה ששייכים לזכרונות ושופרות, וכל ענינים אלו ישנם בהעלם בתקיעות דאלול , שלכן יש בהם ג' הקולות דתקיעה שברים ותרועה –
1391 כולל גם כללות ענין היראה והביטול, שזהו עיקר ענין המלוכה, כמ"ש (פרשתנו יז, טו) "שום תשים עליך מלך" , "שתהא אימתו עליך" (סנהדרין כב, א (במשנה). וש"נ), וכפי שמבאר הצ"צ במאמר דערב ר"ה (שנת תרט"ו**), ד"ה להבין כו' בתחילת ספר התניא (נדפס בקיצורים והערות לספר התניא ע' מא ואילך), ש"יש עונש למי שאינו ירא ובטל, כי אז נקרא מורד במלכות", ובזה יובן מה שאמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו כשחלה, איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי כו' (ברכות כח, ב), שזהו "לפי שיש עונש מלמעלה גם לא עבור מעשה בלבד, רק מחמת חסרון היראה והביטול, שאז נקרא מורד במלכות כו'".
*
) ומה שיש עניני עבודה שמתחילים כבר מעלות השחר – הרי זה באופן שכוללים בעבודת היום גם חלק מהלילה , כדי שתהא " מדה טובה מרובה כו' " (יומא עו , א . וש"נ) .
*
*) ראה " ספר התניא – ביבליוגרפי' " (להר"י שי' מונדשיין – קה"ת תשמ"ב) ע' 182 הערה 2 .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כאשר זוכה ורואה יהודי ששמח בשמחת בית השואבה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה – הנה בכחה של הראי' לקשר את הרואה עם הדבר הנראה, כפי שמצינו בצד ההפכי ש"עינא ולבא תרי סרסורי כו'" , ועאכו"כ ב"מדה טובה" ש"מרובה כו'" .
146 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הכח לחיבור ב' הקצוות דמעלה ומטה – ישנו אצל כאו"א מישראל, עי"ז שהקב"ה הראה למשה רבינו "עד הים האחרון" , וארז"ל "עד היום האחרון", שהקב"ה הראה למשה את כל הדורות דבנ"י עד ביאת המשיח – אשר, כידוע, "מראות עיניהם של צדיקים" פועל ונותן כח – שע"י ראייתו של משה רבינו את כל בנ"י , גם בנ"י שב"עקבתא דמשיחא" , נתן בהם את הכח לחבר מעלה ומטה.
1510 וראי' לזה – שהרי "מרובה מדה טובה כו'" (יומא עו, א. וש"נ), ומכיון שמצינו (ברכות נח, א. ב"ב עה, א. ועוד. וש"נ) שע"י הענין ד"נתן עיניו בו" נעשה ענין של חורבן כו' – עאכו"כ שכן הוא ב"מדה טובה" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"שופרי' דיעקב אבינו מעין שופרי' דאדם הראשון", והיינו , שענינו של יעקב הוא כמו אדה"ר שבו נכללו כל הנשמות עד סוף כל הדורות, שלכן, כאשר הי' אצל אדה"ר ענין של היפך העלי', הרי זה פעל בכל הנשמות שבאים לאחריו, וכיון ש"מרובה מדה טובה ממדת פורענות" , הרי מובן, שכאשר ישנו ענין של עלי' אצל מי שהוא בדוגמת אדה"ר, הרי זו עלי' שפועלת בכל הנשמות עד סוף כל הדורות.
11 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון שמרובה מדה טובה ממדת פורעניות – הרי בודאי שגם הענין ד"איגרא רמה" הוא אצל כל אחד מישראל, והיינו, שגם אלו שהם קטנים בישראל, ובעלי נשמות נמוכות, נלקחים "מאיגרא רמה", ועד למקום שאין למעלה ממנו.
203 ראה יומא עו, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"דמדה טובה מרובה" .
399 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וע"פ מארז"ל "מרובה מדה טובה ..
767 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומכיון ש"כל ישראל ערבים זה בזה" (בנוגע לעונש, ומכ"ש – בנוגע לשכר, כי מרובה מדה טובה ממדת פורעניות .
1582 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון שיחזקאל הי' נביא וידע ש"תמה זכות אבות", לכן בא וביטל גזירת משה להיות "פוקד עון אבות על בנים", ואמר "הנפש החוטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב גו'" – דכיון שנחסר הקישור בין האבות לבנים בנוגע לענין הזכות, "מדה טובה" ש"מרובה" מהמדה ההפכית , אין מקום שיהי' קישור ביניהם בנוגע לענין העונש.
2438 ראה יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט הנ"ל שמכל דבר שרואים יש ללמוד הוראה בעבודה, ולכן, כיון שרואים שדרך זו "הצליחה" בצד ההפכי, שמאות ואלפי ילדים יהודים הלכו לאיבוד – בודאי יכולים לנצל זאת בהצלחה בצד הטוב והקדושה (שהרי "מרובה מדה טובה ממדת פורענות" חמש מאות פעמים ככה ), ללמוד מזה הוראה בנוגע לענין החינוך.
351 יומא עו, א ובפרש"י. סוטה יא, א ובתוס'. תוספתא סוטה רפ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ח ב' דר"ח תמוז - בעת ביקור הרב יהודה ליב לוין (רב הראשי דמוסקבה)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכידוע בנוגע לחסרון בדיבור לא טוב – שהדיבור עצמו מעורר את הענין, ו"מרובה מדה טובה כו' ממדת פורענות" :
1000 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומזה מובן במכ"ש וק"ו בנוגע ל"מדה טובה" ש"מרובה כו'" חמש מאות פעמים ככה ,
130 יומא עו, א ובפרש"י. סוטה יא, א ובתוס'. תוספתא סוטה רפ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועאכו"כ ב"מדה טובה" ש"מרובה ממדת כו'" – שע"י דיבור טוב, כמו לימוד זכות, מגלים את הטוב שבו, גם אם הוא בהעלם, עד כדי כך שאינו יודע אודותיו, כיון שבעצם ישנו הטוב בפנימיות, וע"י הדיבור מגלים וממשיכים זאת גם בחיצוניות.
947 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
[ולהעיר גם ממה שמצינו בהלכה, שאע"פ שיוהכ"פ הוא "שבת שבתון" , מ"מ, בנוגע לכמה ענינים יש חומר בשבת גם לגבי יוהכ"פ, כמובן מהחילוק ביניהם בנוגע לענין העונשים , ומרובה מדה טובה כו' ].
487 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמו"כ מצינו הכח של ב"ד בנוגע להוראת שעה , שאינם מוגבלים בדיני התורה, וביכלתם לשנותם, ועד שיכולים גם להעניש בעונשים חמורים; ו"מרובה מדה טובה כו'" – שבודאי יכולים לפעול ולהוסיף ענינים בתורה.
1227 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואם הדברים אמורים בנוגע להיפך הטוב, הרי עאכו"כ שכן הוא בצד הטוב, שהרי "מרובה מדה טובה כו'" .
116 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועאכו"כ כשמדובר אודות "המבדיל בין ישראל לעמים", כפי שקבע הקב"ה בעצמו, וגם אמר, שבנוגע ליהודי, אין אפשרות שיחדל להיות יהודי ("ווערן אויס איד"); "אע"פ שחטא" – איזה חטא שיהי' – "ישראל הוא" , כיון שנולד יהודי – נשאר יהודי לעד ולעולמי עולמים; ואילו בנוגע לגוי יש אפשרות שיהי' יהודי (שהרי "מדה טובה מרובה" ), אבל, אך ורק כפי שהראה הקב"ה את הדרך איך לעשות זאת, ועד שאין זה ענין שנעשה עתה (בשעה שנעשה יהודי בפועל), אלא כדאיתא בפרדר"א שבשעת מעמד הר סיני (שאז נתן הקב"ה תורה למשה רבינו, למשרתו יהושע ולאהרן כהן גדול וכו') עמדו נשמות כל הגרים שיתגיירו במשך כל הדורות; אבל לא יותר מזה!
675 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– שאע"פ שאשה אינה מצווה בפו"ר, מ"מ כתב הר"ן ש"מפני שהיא מסייעת לבעל לקיים מצוותו" (שנעשית ע"י שניהם דוקא), לכן
2011 ועפ"ז יש להוסיף ביאור בדין ד"הבא על .. הבהמה והאשה המביאה את הבהמה בסקילה, אם אדם חטא בהמה מה חטאה, אלא לפי שבאה לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמר הכתוב תסקל .. שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה" (סנהדרין נד, א) – דלכאורה אינו מובן: הרי אסור להרוג בהמה (מלבד לצורך אכילה) משום צער בעלי-חיים (וראה שם נה, סע"א) – דכיון שהיא מסייעת לעבירה*, יש לה חלק בזה.
ומצינו ענין זה גם בנוגע לצומח – כמארז"ל (מדרש תהלים (שוח"ט) סוף מזמור עג) "לעתיד כו' אדם הולך ללקוט תאנה בשבת היא צווחת ואומרת שבת היום", ואפילו בנוגע לדומם – "האבן זועקת כו' שנאמר (חבקוק ב, יא) כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה".
ומזה מובן במכ"ש וק"ו בנוגע לסיוע במצוה, שהרי "מדה טובה מרובה כו'" (יומא עו, א. וש"נ).
*) אפילו אם הסיוע הוא רק באונס (שבאדם אין מענישים על זה) – כיון שבהמה אין לה מציאות ודין בפ"ע , וע"ד שמצינו לענין תחומין ש " הבהמה .. כרגלי הבעלים " (ביצה לז , סע"א) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואם אדם מבוגר יכול להיות בסוג של "ילד" בנוגע לדברים טובים – הרי "מרובה מדה טובה" , בנוגע למלחמה עבור האמת (ללא פשרות) בכל המרץ והחיות, שבודאי לא נוגע לפני כמה שנים נולד, אלא נוגע ה"שטורעם" והכח וההתמסרות אל האמת.
282 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וה"יינה של תורה", שכיון שמדה טובה מרובה ממדת פורענות , הרי ע"י השתדלות בעניני קדושה יכולים להתהפך מדרגא פחותה ביותר ("ארור מכל") לדרגא נעלית ביותר ("ערום מכל"), בדוגמת הפיכת הנחש באופן ש"גם אויביו ישלים אתו גו'" –
1267 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועד שזוכים לסעודה דלעתיד לבוא, שבסיומה נותנין כוס של ברכה ואומרים לדוד טול וברך, ואומר "אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" , ובאופן ד"כוסי רוי'" .
720 שם כג, ה. וראה יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועי"ז נמשך לכל אחד מישראל בכל המצטרך לו, בבני חיי ומזוני, ובכולם באופן של רויחי, וכמ"ש ענני במרחב י-ה, ועד שמגיעים לענין כוסי רוי' , כסא דדוד מלכא משיחא , כפי שיהי' בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, ובקרוב ממש.
2409 שם כג, ה. יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו בהקדמת הזוהר ר"ח פתח כשושנה בין החוחים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו ענין ה"ג שלצורך בנינה והן ענין ה' אצבען שכוס של ברכה מונח עליהן כמו שאמר כאן כוס של ברכה דאצטריך למהוי על ה' אצבען ולא יתיר כו' וידוע דכוס של ברכה היינו בחי' מל' דאצי' שנק' כוס כמ"ש כוסי רויה ואמרו ז"ל כסא דמלכא משיחא כו', ולהיו' כי עיקר בנין המל' בעולמות הוא מבחי' ה"ג של ה' אצבעו' היד כנ"ל ע"כ אמר דכוס של ברכה אצטריך למהוי על ה' אצבען כו' וד"ל.
45 כסא דמלכא משיחא : ראה יומא עו, א. סידור שחרית נב, ב. תו"א תולדות יח, סע"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ואת גביעי גביע הכסף
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו כוס ישועות אשא שיש כאן ב' דברים, הא' ענין הגבהת הכוס למעלה כמ"ש אשא, והב' שנק' כוס ישועות שמלא חסדים שנק' ישועות, והיינו ענין שע"ה נהורין דא"א שמאיר במל' כמו וישע ה' אל הבל כו', כידוע דק"ן נהורין יש מכבר באור אבא כמ"ש בע"ח בענין כי יקרא קן צפור כו' ולתשלום שלימות החסדים נמשך עוד רכ"א נהורין שהוא שע"ה עם ה"ח הכוללים, וז"ש דוד כוסי רויה גימטריא רכ"א שהוא מדות א"א, וזהו כוסי רוי"ה רכ"א הנוספים, והוא בחי' כוס ישועות דלעתיד שיהי' בתכלית השלימות מהארת א"א כו', אבל עכשיו
13 כוסי רויה גימטריא רכ"א : תהלים כג, ה. יומא עו, א. ראה מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' כג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצז דין צירוף לזימון ג' או עשרה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומשאכל כזית מזמנין עליו ומצטרף בין לג' בין לעשרה אפילו אכל כזית ירק או שאר פירות ואפילו אין כזית בירק אלא שטיבלו בציר ואכל ויש בו כזית עם הציר שעל גבי הזית מזמנין עליו שהציר מצטרף כמ"ש בסי' ר"י ואפילו לא אכל כלום אלא שתה רביעית מאיזה משקה ואפילו מן המים מצטרף עמהם ועונה ברוך שאכלנו ששתיה בכלל אכילה .
כז יומא עו, א. תוס' ומרדכי שם. וראה גם לקמן סי' תריא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
[טז] והנה כל זה עכשיו דוקא שהמל' מקבלת מז"א ע"כ נאמר בעטרה שעטרה לו אמו להיות לו כח היחוד כנ"ל, אבל לע"ל כתיב אשת חיל עטרת בעלה ונקבה תסובב גבר שאז לא תקבל המל' מז"א כי תעלה למעלה הרבה ממנו והיינו בבחי' אור הכת"ר דכתר מלכות איהו כתר עליון כו' משום דנעוץ תחלתן בסופן וסופן כנ"ל וסוף מעשה עלה במחשבה תחלה כידוע בענין כוסי רוי"ה גימטריא אר"ך והוא בחי' א"א דאצי' כו' (ומ"ש והי' אור הלבנה כאור החמה שיהיו זו"נ שוין בקומתן יהי' עוד עלי' למל' למעלה מזאת והוא שתהי' עטרת לבעלה כו').
161 כידוע בענין כוסי רוי' גי' ארך : תהלים כג, ה. ויומא עו, א: כסא דדוד לעוה"ב רכ"א לוגין מחזיק שנאמר כוסי רוי' כו'. וראה מזה בתו"א יט, א. ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' רעט ואילך. במדבר ח"ה ע' א'תרלח ואילך. דברים ח"א ע' כג ואילך. ובהמ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול העונה אמן כו' ולבאר הענין קצת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
יותר מבחי' קצר כמו הכתר נק' ארך אפים וז"א נק' זעיר אנפין, ולע"ל יהי' יום שכולו ארוך, כסא דמלכא משיחא מחזיק אר"ך לוגין, ובמא"א א' קכ"ד א"א פרצוף היותר ארוך שבאצי', וע' בת"א סד"ה לך לך בענין עגולי אריך כו', גם ע"ד יסו"א ארוך ויסוד אימא קצר כו', וע' פרדס ערך עולם, ובמאו"א ע' י"ב, עולם ז"א ועלמא אריכא בינה כו', וכן בענין חד אריך וחד קציר כו', אך המכוון מכ"ז שההשפעות א"א נמשך ומתפשט למטה יותר, וגם בקיום לעולמי עד, כענין מאריכין לו ימיו ושנותיו, וכמו דורות הראשונים האריכו ימים ושנים מחמת שבאה שרש ההשפעה מא"א, משא"כ בימי דוד אימעוט שני', שבא ההשפעה מז"א, וגם ע"י ההתלבשות בנער מט"ט כו', אך י"ל דלא סתרי כי בא"א הוא ריבוי האור ומיעוט הכלי, ובז"א הוא להיפך, ע"כ מה שא"א נק' א"א י"ל מצד ריבוי האור, ומצד זה בא האריכות ימי' כו', שזהו הכל מכח ריבוי האור והחיות כו', ועמ"ש בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח שבחי' התענוג מתפשט באריכות יותר מכל כוחות הנפש.
1334 כסא . . אר"ך לוגין : ראה יומא עו, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כג. תו"ח בשלח ח"א קנד, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"ת רצ"ג בסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שאינו עוסק בתורה נקרא ר"ל נזוף, ומרובה מדה טובה , כאמרו וכל מי שעוסק בתלמוד תורה ה"ז מתעלה, דמי שעוסק ומשתדל בתלמוד תורה אַז עס זאָל זעך לערנען תורה ה"ז מתעלה, דההתעסקות בתורה הוא עיקר, וטעם הדבר הוא לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה דעיקר ענין לימוד התורה שתהי' קנין בנפשו, והיינו דלימוד ושקידה בתורה אינו מספיק עדיין, כ"א שתהי' התורה קנין בנפשו, זאת אומרת דגם כאשר לימודו בתורה הוא כדבעי למהוי ע"מ לשמור לעשות ולקיים במצות בפו"מ אין זה עדיין אמיתת הענין הנרצה בתורה כי העיקר הוא אשר התורה תהי' קנין בנפשו.
8 ראה יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג שמע"צ רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דהנה כאשר האדם מתנהג עצמו בענינים הגשמים כבהמה ה"ה גרוע ושפל מן הבהמה, דבהמה אין לה דעת כלל, אבל אדם הרי יש לו דעת וכשהוא עושה מעשה בהמה ה"ה גרוע מהבע"ח, וזהו הטעם דכאשר האדם נמשך אחרי הגשמיות ותענוגים בשרים ה"ה יורד מדחי אל דחי ר"ל וכמו שאנו רואין במוחש בטבעי בנ"א הבעלי הנאה ההולכים בשרירות לבם שיורדים ר"ל בתכלית השפלות עד כי יגנבו יגזלו וירצחו בשביל למלאות תאוותיהם, ועם זה הנה האדם הוא תכלית המעלה והרוממות, דמרובה מדה טובה , וכשם שבהירידה והפחיתות נעשה גרוע מהבע"ח, הנה כן ויותר מכן כאשר עסקו במעלת האדם האמיתי בלימוד התורה וקיום המצות ובעבודה שבלב כדכתיב אדם אתם, אתם קרוין אדם, אתם המקיימין תומ"צ, וכמ"ש ואדם עלי' בראת"י, דמעלת האדם הוא מי שמקיים בראת"י תרי"ג מצות, ה"ה מתעלה בעילוי רב.
38 ראה יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אוצר מנהגי חב"ד בהתקדש חג הפסח כוסו של אליהו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
פעם אחת אמר כ"ק אדמו"ר זי"ע, שתמיד היה לו ספק איך לנהוג, והוא נוהג למזוג לפני ברכת-המזון היות ועל כך יש לו טעם מובן יותר - שהרי שתי הכוסות הראשונות הן כנגד העבר, ושתי האחרונות כנגד העתיד, וכוסו של אליהו שייכת גם לעבר (המלך-במסיבו, א, עמ' רב-רג)
1 ויותר מבוארים הדברים בשיחת ש"פ קורח תשד"מ (ס' ההתוועדויות, ג, עמ' 2037): מזמן לזמן נוהג היה כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] למזוג את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. והביאור בזה, ידוע שחלקו הראשון של ה"סדר" קשור לגאולת מצרים, וחלקו השני לגאולה העתידה. חלקו השני של ה"סדר" מתחיל מ"כורך", שבו מזכירים את בית-המקדש - "כן עשה הלל בזמן שבית-המקדש היה קיים", ואחר-כך מברכים ברכת-המזון ומבקשים על "מלכות בית דוד משיחך", שהוא כללות ענין הגאולה העתידה.
שייכותה של ברכת-המזון לגאולה העתידה נרמזת גם במאמר רז"ל (בפסחים קיט, ב) שלעתיד לבוא יעשה הקב"ה סעודה לצדיקים, ודוד הוא המברך, וכן במארז"ל (ביומא עו, א) אודות כוסו של דוד לעלמא דאתי .
ומכיון שיש לברכת-המזון שייכות לחלק ה"סדר" הכרוך בגאולה העתידה, לכן יש מקום למזיגת כוסו של אליהו לקראת ברכת-המזון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כד ט'שסד
מקור מפורש
בדף זה
יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י נח שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
9) וכ"ה ביומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, הנהגתו זו של רבי ייסא סבא אינה שווה לכל נפש, אך בכל זאת "אפס קצהו ושמץ מנהו" מתאים לכל אחד, ולפחות בזמנים מסויימים.
57 ראה סוטה מח, סע"ב. יומא עו, א. מכילתא ותנחומא פרשתנו עה"פ דבר יום ביומו. זהר שם (סב, א. סג, רע"א). אוה"ת שבהערה 53.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ושיעור ה"מיעוט" אפשר ללמוד ממה שסיפר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות אלו שלא החזיקו מהשיטה ד"עבדו את ה' בשמחה", שהיו נוהגים בשמחת תורה לשתות חלב, שע"פ דין הוא משקה המשכר, ואח"כ היו צובטים את לחייהם ("קנייפּן זיך די באַקן") כדי שיהיו פניהם נראים לעיני הרואים כפנים שוחקות...
82 ראה יומא עו, סע"א. וש"נ. רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"א ה"ב-ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שמצינו במשה רבינו שהקב"ה בחר בו להיות רועה ישראל, בראותו "שהוא יודע לרעות הצאן איש כפי כחו", ש"הי' מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך וכו'", וכמו כן הי' בהשפעת המן – בזכותו של משה רבינו – שההשפעה היתה לכל בנ"י, הן לצדיקים והן לרשעים.
56 ראה יומא עו, א. יל"ש פרשתנו רמז רנח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, כאשר האדם משתמש בהתענוג שבדבר הגשמי לשם שמים, אזי מתעלה הדבר לקדושה, ועי"ז ניתוסף גם באדם חיות דקדושה, וכמו עד דלא אכילנא בישרא דתורה לא צלילנא דעתאי, עד דלא שתינא חמרא לא צלילנא דעתאי, וכמו"כ מצינו בענין הריח שלמעלה ממאכל שחמרא וריחא פקחין, ומזה מובן שבהתענוג שבדבר הגשמי יש מענין הקדושה.
19 יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
דכיון שאיתא בגמרא שחלב הוא משקה המשכר, נמצא, שע"פ דין הרי הוא "שיכור"...
242 יומא עו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
(שהרי ע"פ דין נחשב חלב למשקה המשכר), וצובטים את הלחיים עד שיראה חיוך על פניהם, סימן לשמחה...], ומיד לאח"ז להתיישב ללמוד!ועד"ז שואלים קושיות על זמן תפלה, ועוד קושיות כיו"ב.
22 ראה יומא עו, סע"א. וש"נ. רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"א ה"ב-ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
שהוא משקה המשכר , ולצבוט את הלחיים עד שיאדימו, ואז תהי' שמחה גדולה...
1428 ראה יומא עו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
יהיו באופן של "ופרצת" – "נחלה בלי מצרים" – "ימה וקדמה וצפונה ונגבה" .
819 כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לא' המסובים לומר "לחיים", באמרו בבת-שחוק שיהי' זה באופן של "כוסי רוי'", רכ"א לוגין... (ראה יומא עו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
– הי' זה יהודי שלמד 18 שעות במעל"ע, ומצד גודל העניות שהיתה בימים ההם, לא הי' לו כסא, והי' יושב על בול-עץ, וכיון שהי' מתנענע בשעת הלימוד, כמנהג ישראל , הנה במשך הזמן נחקקה בה"בול-עץ" צורת מקום מושב, ועל שם זה הי' נקרא יוסף ה"בול-עץ" –
2348 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ובהתאם לכך יש להזכיר אודות המנהג שנתחדש לשתות ד' כוסות באחרון של פסח , בתור הכנה ל"כוסי רוי'" – כוסו של דוד מלכא משיחא, עליו נאמר "ועבדי דוד מלך עליהם".
979 תהלים כג, ב. וראה יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אבל מובן שאין צורך שיהי' כוס גדול, ועד לכוס שמחזיק רכ"א לוגין...
529 ראה יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ממדת כו'" – שהרי אם מחסיר ואינו סופר יום אחד, אזי נחסר אצלו כל ענין הספירה , ואילו בשעה שסופר, יש לו רק יום אחד].
1421 יומא עו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: הנותן שלג כצמר
מקור מפורש
בדף זה
וכתר יהי' מל' שמה שעתה הוא מל' כח הפועל בנפעל יהי' אז הכתר כו' א"כ יקרא כוס של ברכה וההמשכה אליו יהי' ממקום היותר גבוה יהי' בחי' א"ק וזהו שאמרו כסא דמשיחא רכ"א לוגין והיינו כוסי רוי' בגימט' רכ"א והוא אותיות אר"ך דהיינו א"א כו' כי נעוץ תחב"ס ע"כ הכתר נעשה מל' ומה שהמל' נעשה שתי קומות הוא כי הכתר הוא כעת ממוצע בין המאציל לנאצלים שיש בו מע"ס הגנוזות שהם הסתומים והנעלמים בעצמותו והוא שרש ג"כ לע"ס הגלוים דאצילות ולע"ל שתתעלה המל' בכתר תהי' שתי קומות כו' וד"ל.
15 כסא. . לוגין : ראה יומא עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בדף זה
נעלה מאד ובא בהתגלות תפול אימתו ביותר, וכמו לע"ל דכתיב ובאו כו' מפני פחד ה' והדר גאונו לפי שיתגלה מאור א"ס שהי' בהסתר בבחי' הכתר שהוא העלם הרצון שאז נק' נורא כמשי"ת אז יהי' פחד ה' על כל הברואים אפי' על חיות ובהמות בבחי' ביטול גדול כמו שאו' וייראוך כל המעשים כי שמך נורא על כל כו', והוא מצד בחי' ההתגלות העצום שיהי' אור האלקי בא בגילוי מקרוב לכל בשר כמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כ"ב כו', וכל בחי' התגלות מקרוב מביא היראה והביטול כמו בהגלות נגלות אור פני מלך כו' בבחי' שם הוי' התחתון שמהווה את הכל מאין שיבא בבחי' ראיה מקרוב בהשגה ותפיסא לכל הנבראי' שאז ודאי יפול היראה על כל בריא' אפי' בהמות וחיות כמו היראה וביטול דארי' [oldpage_434] ושור במרכבה העליונה, וכמו שהי' בפרות גשמיות שנשאו הארון שא' שירה ביראה עליונה דפני שור ממש כמ"ש הלוך וגעה כו', וכך ממש יהי' לע"ל בגילוי ההעלם דפנימי' הכתר דרצה"ע הנ"ל למטה ע"י שיהי' פחד ה' העליון על כל הברואים כמ"ש וגר זאב כו' וארי' כבקר כו' (דזהו גילוי אור הכתר במל' כמ"ש כוס"י רוי"ה גימט' אר"ך כו' והוא מל' דמשיח שיתגלה אז מפנימי' וסודות התורה שבהעלם אור הרצה"ע הפנימי' שזהו בחי' שם אהי' אנא זמין לאתגלאה בימות המשיח כו' כנ"ל וד"ל.
217 כוס"י רוי"ה גימט' אר"ך : תהלים כג, ה. יומא עו, א. ראה גם לקמן קסא, א. פ' משפטים רצז, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כג. שע"ת כב, ג ובהערה 23. ש"א לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בדף זה
ולכך או' קידוש על היין בכוס תחלה שמעוררי' לבחי' שמחה העצמי' שיצאו ממיצר מי כו' בהגלות נגלות אור העצמות בחו"ב שבעצמיות הרוחניות דנפש ביין שבכוס זה דקידוש, שהיין הוא פנימי' מוחי' דאימא ונמשך בכוס שהוא כלי אור פנימי' אבא כמו כוסי רוי"ה כמו כסא דמלכא משיחא כו', לפי שגאולה זו מעין גאולה דלע"ל בימות המשיח כנ"ל כימי צאתך כו' [וכמאמר יבא טוב כו'], ובזה נתבטל כל יניקה דפרעה מן העורף כו' ואז יוכלו להמשיך מבחי' מהו"ע דגדלות דאור אבא במצה שנק' קטנות ד[אור] אבא שיהי' בזה בחי' כלי חומר מוכן לקבל הצורה בגילוי אור פנימי' הח"ע דמ"ת פב"פ אחר ימי הספי' (כמשי"ת).
565 כסא דמלכא משיחא : ראה יומא עו, א. סידור שחרית נב, ב. תו"א תולדות יח, סע"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בדף זה
וכמו בגלות דכנ"י נק' עקרה עד"ז שהן בחי' כלי בית קיבול לקבל כל גילוי אוא"ס [ב"ה] שבחכ' דתו"מ רק שלא יולד מזה תולדות דאוי"ר במצות מעשיות שמוסיף אור למעלה בכפלי כפליים רק כמו שהן בלי תוס' ומגרעת כו' (ולע"ל נק' בבחי' כוס של ברכה (וכמ"ש כוסי רוי"ה גימט' רכ"א והוא כוס [של ברכה] דמשיח שמחזיק רכ"א לוגין והוא בבחי' א"א) וכמ"ש במ"א דכוס ישועות שיצמיח בתוס' מרובה לעשות פרי למעלה ולמטה כמ"ש כי כארץ תוציא צמחה כן יצמיח ה' צדקה ותהלה בארץ כו' ולזה א' רני עקרה לא ילדה וכן א' [עד] עקרה ילדה שבעה (כמו שהאמהות עקרות היו נפקדות כמ"ש במ"א).
157 כוסי רוי"ה גימט' רכ"א : תהלים כג, ה. יומא עו, א. ראה גם לעיל פ' בשלח קנד, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [כי טובים דודיך מיין] והנה בתושבע"פ כו' ערבים עלי
מקור מפורש
בדף זה
כהנים עבודתם יותר גבוה מהלוים, וע"פ ההפרש בין יין למים, ועכשיו בעבודה זהו תושב"כ ותושבע"פ, וגם השמחה מבינה לפי שאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן, ובינה יתירה ע"ד כסא דמ"מ, ושופר גדול ותחה"מ כו'.[kitzur_end]
1234 כסא דמ"מ : דמלכא משיחא — ראה יומא עו, א. סה"מ תרל"ח ע' קפ. וש"נ.
[edn_134_ד] ראה אוה"ת ר"ה ע' א'תי : כתב הרמ"ז במ"א סוף חלק דברים לא מצאתי כעת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אור הלבנה
מקור מפורש
בדף זה
אמת יש בכח הנפש מעצמו להמשיך ע"י ד' בחי' אותיות שם הוי' שבנפש וכמ"ש לעיל, אך ד"פ אמת שבעזרת הוא מבחי' ד' אותיות של ש' הוי' דלעילא שאין זה בכח הנפש להמשיך מצד עצמה באתדל"ת רק שנותנים לו מלמעלה וזהו תתן אמת ליעקב שנותנים לו מלמעלה כו', ועיקר הגילוי מבחי' ד"פ אמת אלו יהי' לע"ל כו', ובזה יובן מ"ש ג"כ חכלילי עינים מיין ות"י מה יאין הינון עינוי, והיינו כי החי"ת מורה על בחי' ח' פעמים אמת, וזהו שהחית הוא רבתי, ולע"ל יהי' מאיר ח"פ אמת, וזהו שלע"ל יהי' כינור של ח' נימין כי כינור של בהמ"ק הי' משל ז' נימין, וכינור של ימוהמ"ש יהי' מח' נימין והיינו כי כוס הוא בחי' מל' שהוא בחי' מקבל, ועכשיו המל' מקבל רק מבחי' ש' הוי' דלתתא, אך לע"ל יהי' מקבל מבחי' ש' הוי' דלעילא וע"כ יהי' בגימ' ארך כו', שהוא בחי' ש' הוי' דלעילא, והיין יהי' בחי' יין המשומר בענבי' משי"ב שהוא בחי' בינה דא"א כו', וזהו והי' אור הלבנה כאור החמה כי הנה כתי' שמש ומגן ה' אלקים שם הוי' נק' שמש וש' אלקים נק' מגן והוא ג"כ בחי' לבנה, ולע"ל כתי' והי' הוי' לי לאלקים והיינו ע"י גילוי עצמיות אוא"ס שלמעלה מעלה מש' הוי' ואז יהי' שם הוי' לגבי הגילוי שמעצמות אא"ס כמו עכשיו ש' אלקים לגבי ש' הוי' וז"ע והי' אור הלבנה דלעתיד שהוא ש' אלקים דלעתיד יהי' כאור החמה דהיינו ש' הוי' כמ"ש והי' הוי' לי לאלקים.
113 יהי' בגימ' ארך : יומא עו, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כג. וש"נ. שע"ת כב, ג הערה 23. ראה גם לקמן מאמר ד"ה ומעתה צ"ל מפני מה כל הנשמה פיסקא והנה לע"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ומעתה וכו' כל הנשמה
מקור מפורש
בדף זה
לפי שזה חידוד וזה חידוד ע"ש, ואעפ"כ למצות מעשיות כמצות סוכה ולולב הי' מפסיק, והיינו שהוא ע"ד כמו שלע"ל יתעלה בחי' המעשה, והוא ע"ד מ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, שקודם החטא הי' דירת אדה"ר בג"ע שעכשיו הוא תשלום שכר, וכמו"כ לע"ל שיתעלה בחי' המעשה יהי' ג"כ ע"ד כמו קודם החטא ויותר מזה כו', וזהו משארז"ל בת הי' לאברהם ובכל שמה, ופי' רש"י בכל שלא חסר לו כל טוב, פי' כי האבות הם השלשה שהטעימן הקב"ה מעין עוה"ב, והיינו שלא חסר אצלו כל טוב, פי' כי לע"ל יהי' כולו הטוב והמטיב, כי עכשיו לא כמו שמברך על הרעה מברך על הטובה שעל הטובה מברך הטוב והמטיב ועל הרעה מברך דיין האמת, אבל לע"ל יהי' כולו הטוב והמטיב, וזהו שלע"ל יהי' נק' כמו שנכתב, וכמו"כ פי' בת הי' לאברהם ובכל שמה שהטעימו מעין עוה"ב שלא חסר לו כל טוב שהי' הכל הטוב והמטיב, וכמו"כ לע"ל שיתעלה בחי' בת להיות בחי' כתר ועטרה לז"א, וזהו יותר מבחי' אמי כי פי' אמי הוא בעטרה שעטרה לו אמו שע"י בחי' אמו נמשך עטרה לז"א, אבל לע"ל כשיתעלה בחי' בת תהי' א"ח עט"ב, שבחי' המל' עצמה תהי' בחי' עטרה כו', וזהו משארז"ל כסא דמלכא משיחא מחזיק רכ"א לוגין גימ' ארך, שעכשיו המל' הוא בחי' כוס אבל לע"ל תהי' בחי' א"א כו'.
170 כסא . . גימ' ארך : ראה יומא עו, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כג. שע"ת כב, ג הערה 23. ראה גם לעיל מאמר ד"ה והי' אור הלבנה בסופו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר