ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ז
76
רשימה פרטית בלתי מוגה
א. דובר אודות אמירת הבדלה בקיטל וטלית 330 , כיון שבזמן ההבדלה נמצאים עדיין במדריגת הקדושה שלפנ"ז.
כן דובר אודות ברכת בשמים בהבדלה במוצאי יוהכ"פ שחל בשבת, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש בזה חילוקי מנהגים 331 .
כ"ק אדמו"ר שליט"א סיפר 332 , שבמוצאי יוהכ"פ הי' כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע נותן שיורי ההבדלה לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, כדי שיערוך הבדלה לעצמו. והחידוש בזה – שהרי בכל השנה "אין צריך להטעים מכוס של הבדלה .. אלא המבדיל רגיל לשתותו כולו", ו"נוהגין לשפוך על השלחן מן יין הנשאר בכוס אחר שתיית המבדיל ומכבין בו הנר" 333 , ואעפ"כ, במוצאי יוהכ"פ הי' אדנ"ע נותן שיורי ההבדלה, כנ"ל.
וסיפר הרש"ג הסיפור הידוע 334 אודות החסיד ר' שמואל דוב מבאַריסאָוו, שהתחבא לשמוע את הלימוד של הצ"צ עם אדמו"ר מהר"ש במוצאי יוהכ"פ, וסוף הסיפור – שהצ"צ נתן להרש"ד משיורי ההבדלה, והבריא. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלא שמע הסיום שעי"ז הבריא.
דובר גם אודות אמירת "ויתן לך" 335 במוצאי יוהכ"פ שחל בשבת (כפי שנדפס ב"מחזור השלם"). ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שצריך לומר "ויתן לך" יחד עם מישהו אחר, כדברי כ"ק אדנ"ע 336 .
[לא' המסובים ששאל אם עדיין אפשר לומר "ויתן לך", השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א בבת-שחוק: הרי ישנו הענין ד"יתן ויחזור ויתן" 337 ].
ב. דובר אודות השיעור 338 של אכילת פרס 339 . ואמר כ"ק אדמו"ר
77
שליט"א, שהאריך בענין זה ב"לקוטי מנהגים" שנדפסו בסוף קונטרס רשימות הצ"צ על מגילת איכה 340 , ושם הביא גם משו"ת הצ"צ 341 השיעור של ששה מינוט, ויש גם שמועה מר' הלל מפּאַריטש בשם הצ"צ 342 : "לא פחות משלשה מינוטין".
ג. הרמד"ר סיפר מה ששמע מהרש"ג ז"ל, אודות הצ"צ, שפעם הורה לו הרופא שלא להתענות בת"ב, וכשנכנס אליו מהרי"ל בת"ב לאחר חצות, ראה שנחלש ביותר, ואמר לו שהרופא צוה שיאכל – אמר לו הצ"צ, שביוהכ"פ, לא הי' מתענה במצב כזה, כי, בנוגע להתענית דיוהכ"פ אומרת התורה שאז דומין למלאכים 343 , אבל יש מצב שבו קובעת התורה שאין להתענות 344 , משא"כ בת"ב 345 – איך אפשר לאכול?!...
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: בנוגע ליוהכ"פ – מבואר בלקו"ת 346 שישנו הענין ד"לחיותם ברעב" 347 , "שהחיות שלהם הוא מבחי' הרעב גופא כו'", משא"כ בת"ב לא מצינו ענין זה. ולכאורה, בהתאם לכך צ"ל גם החילוק ביניהם בנוגע להקולא בענין התענית.
[הרמד"ר אמר, שבנוגע לתענית דיוהכ"פ היו מאחלים שיהי' תענית טוב, משא"כ בנוגע לת"ב. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבהיותו בגרמניא שמע איחול זה (גם) בנוגע לת"ב].
עוד סיפר הרמד"ר אודות ר' אברהם מזעמבין, שבת"ב האחרון בחייו לא הי' יכול להתענות, ואמר, שזהו עונש על שהחמיר בשאלות בנוגע לאלו שקשה להם להתענות.
[א' המסובים הוסיף לספר אודות ר' הלל, שצם בת"ב האחרון בחייו, למרות גודל חולשתו, ולאחרי ת"ב התאונן על הרבנים שלא הורו לו לאכול, ולאחרי כמה ימים נפטר].
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהרב זוין כותב 348 אודות ר' חיים מבריסק, שהי' נוהג להקל בשאלות בנוגע להתענית דיוהכ"פ, לא בתור קולא ביוהכ"פ, אלא בתור חומרא בפיקוח נפש!
78
ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א העיר בנוגע למי שאינו יכול להתענות ביוהכ"פ, שלכאורה הי' צריך להיות חילוק בין אכילה לשתי', ששתי' תהי' קלה יותר מאשר אכילה, כיון שבתורה נתפרשה רק אכילה, ואילו בנוגע לשתי' יש צורך בלימוד שהיא בכלל אכילה 349 . והרי מצינו בכמה ענינים שיש חומר מיוחד בדבר המפורש בתורה, שגם הצדוקים מודים בו 350 .
א' המסובים העיר מדברי השאגת ארי' 351 שגם אכילה לא נתפרשה בתורה, אלא "כל הנפש אשר לא תעונה" 352 . ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאף שלא נתפרש בתורה לשון אכילה בנוגע ליוהכ"פ, הרי למדים זאת ממ"ש 353 "ויענך וירעיבך": "נאמר כאן עינוי, ונאמר להלן עינוי, מה להלן עינוי רעבון, אף כאן עינוי רעבון" 354 , ושם נזכר לשון אכילה – "ויאכילך"24.
______ ● ______
הערות
- 330. ספר המנהגים חב"ד ע' 59. וראה אוצר מנהגי חב"ד יוהכ"פ ע' רמז. וש"נ.
- 331. ראה שו"ע ואדה"ז או"ח סתרכ"ד ס"ג. וראה גם נטעי גבריאל הל' יוהכ"פ פס"ז ס"ד. וש"נ.
- 332. ראה גם תו"מ – רשימת היומן ע' שפט. וש"נ.
- 333. שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ו ס"ה-ו. וש"נ.
- 334. ראה גם תו"מ שם ע' רסח. וש"נ.
- 335. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בבת שחוק: "ס'איז דאָך גוטע פסוקים"...
- 336. ראה "חקרי מנהגים" ח"א (כפ"ח תשנ"ט) ע' קלב ואילך. וש"נ.
- 337. פרש"י עה"פ (תולדות כז, כח).
- 338. ראה גם תו"מ חל"ז ס"ע 159 הערה 293 בסופה. וש"נ.
- 339. ואמר הרמד"ר, שראה הגהה של אביו על דברי החת"ס (בשו"ת ח"ו סט"ז) ששיעור אכילת פרס הוא ט' מינוט – שלפי דברי רבינו הזקן בהל' פסח בנוגע לשיעור הילוך מיל, צ"ל שיעור אכילת פרס י"ב מינוט.
- 340. נעתק בספר המנהגים חב"ד ע' 45.
- 341. או"ח סק"ח.
- 342. נעתק בספר המנהגים שם הערה 3.
- 343. שו"ע או"ח סתר"י ס"ט. וש"נ.
- 344. ברשימה אחרת: "וועל איך ניט זיין קיין מלאך"...
- 345. ראה גם התוועדויות תשמ"ה ח"ג ריש ע' 1958.
- 346. שה"ש יד, ב.
- 347. תהלים לג, יט.
- 348. "המועדים בהלכה" ע' פב. "אישים ושיטות" ע' 64.
- 349. ראה יומא עו, סע"א. וש"נ.
- 350. ראה סנהדרין לג, ב ובפרש"י. ועוד.
- 351. סע"ו.
- 352. אמור כג, כט.
- 353. עקב ח, ג.
- 354. יומא עד, ב.
רש"י על בראשית כ״ז:כ״ח - הטקסט מספריא
ויתן לך. יִתֵּן וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן (בראשית רבה). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ מוּסָב לְעִנְיָן הָרִאשׁוֹן: רְאֵה רֵיחַ בְּנִי שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּבָּ"ה כְּרֵיחַ שָׂדֶה וְגוֹ' וְעוֹד יִתֵּן לְךָ מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְגוֹ':
מטל השמים. כְּמַשְׁמָעוֹ; וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ לְהַרְבֵּה פָנִים:
האלהים. מַהוּ הָאֱלֹהִים? בַּדִּין; אִם רָאוּי לְךָ יִתֵּן לְךָ וְאִם לָאו לֹא יִתֵּן לְךָ, אֲבָל לְעֵשָׂו אָמַר מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, בֵּין צַדִּיק בֵּין רָשָׁע יִתֵּן לְךָ; וּמִמֶּנּוּ לָמַד שְׁלֹמֹה, כְּשֶׁעָשָׂה הַבַּיִת סִדֵּר תְּפִלָּתוֹ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בַעַל אֱמוּנָה וּמַצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין לֹא יִקְרָא עָלֶיךָ תִּגָּר, לְפִיכָךְ וְנָתַתָּ לָאִישׁ בְכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ (מלכים א, ח'), אֲבָל נָכְרִי מְחֻסַּר אֲמָנָה, לְפִיכָךְ אָמַר אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי (שם), בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי תֵּן לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרָא עָלֶיךָ תִּגָּר:
ויתן לך THEREFORE GOD GIVE THEE — May he give thee and give thee repeatedly (Genesis Rabbah 66:3). However, according to its real meaning it must be connected with the preceding statement — viz., with the words, “See, the smell of my son, which the Holy One, blessed be He, has given him is like the smell of the field etc.“ And may He also give thee of the dew of heaven
מטל השמים OF THE DEW OF HEAVEN — Take it in the ordinary sense of the words; but there are Midrashic explanations giving many different meanings
האלהים GOD [GIVE THEE]—What denotes the use here of the Divine Name אלהים which signifies God in His attribute of Justice? May He act in justice! If you are worthy of it may He give it to you, and if not, let Him not give it to you. But to Esau he said, (Genesis 27:39) “The fat places of the earth shall be thy dwelling” —whether you be righteous or wicked He will give you this. From him (Isaac) did Solomon learn when he built the Temple how to compose his prayer (having in mind a similar idea): An Israelite who is a man of faith and acknowledges that God’s judgment is just will not reproach You;—therefore (1 Kings 8:39) “Render unto every man (Israelite; 1 Kings 8:38) according to his ways whose heart thou knowest”. A stranger, however, is lacking in faith; therefore Solomon said, (1 Kings 8:43) “Hear thou in heaven … and do according to all that the stranger calleth to thee for — whether he be worthy or unworthy grant him his request in order that he may not reproach You. This explanation of האלהים is found in an old and correct text of Rashi.
הטקסט של שולחן ערוך אורח חיים תרי ט אינו זמין בספריא.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 33 עמודים.
- אגרות קודש כרך א קלב סנהדרין לג, א
- לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב סנהדרין לג, א
- לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה א סנהדרין לג, ב
- לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א סנהדרין לג, א
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ז סנהדרין לג, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג מאותו ספר סנהדרין לג , א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט מאותו ספר סנהדרין לג, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט מאותו ספר סנהדרין לג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב מאותו ספר סנהדרין לג, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א מאותו ספר סנהדרין לג, א
- תורת מנחם שיחת* ש"פ לך לך, י"א מרחשון, ה'תשכ"ה מאותו ספר סנהדרין לג, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני א סנהדרין לג, א
- אגרות קודש כרך כג ט'כז יומא עד, א
- לקוטי שיחות כרך לג י"ז תמוז שיחה א יומא עד, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ד ראה שיחה א יומא עד, ב
- לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה ב יומא עד, א
- לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה ב יומא עד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה א יומא עד, א
- לקוטי שיחות כרך כא ויקה"פ שיחה א יומא עד, א
- לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ג יומא עד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד מאותו ספר יומא עד, א
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב מאותו ספר יומא עד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג מאותו ספר יומא עד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז מאותו ספר יומא עד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח כח יומא עד, א
- רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא יומא עד:
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך2) יומא עד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח יומא עד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד יומא עד, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד יומא עד, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח מאותו ספר יומא עד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל מאותו ספר יומא עד, א
- תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב מאותו ספר יומא עד, סע"א ואילך

