ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ח
93
בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו
ערב יום הכיפורים, לפני כל נדרי, ה'תשכ"ח.
"וידבר 597 גו', דבר גו', יברכך גו', יאר גו', ישא גו', ושמו גו' ואני אברכם" 598 .
השי"ת יברך את כל אחד מכם וכולכם יחד בחתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים,
כולל הצלחה בכל מעשה ידיכם, וביחוד – הצלחה רבה ומופלגה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, והלימוד יהי' מביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור,
ועי"ז לכבוש את העולם הפרטי (ד' אמותיו וחלקו בעולם) ואת העולם כולו,
ובלימוד התורה ובעבודתם (במצוות) עם עבודת התפלה – לעשות מהעולם דירה לו ית', מתוך שמחה, בהצלחה רבה.
ועי"ז לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ע"י התמדה ושקידה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, ועד – באופן שתפעלו שיפוצו המעיינות חוצה, וקאתי מר דא מלכא משיחא בקרוב ממש, אמן כן יהי רצון.
בס"ד. ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ח.
רשימה פרטית בלתי מוגה
א. א' המסובים סיפר אודות הצ"צ 599 , שפעם הורה הרופא שלא יתענה בת"ב, ואף שקיבל את דעתו, הנה בפועל התענה כל היום, ואמר למהרי"ל (ששאל מדוע לא קיים הוראת הרופא), שביוהכ"פ אסור לאכול, ואילו בת"ב אי אפשר לאכול 600 . ושאל הנ"ל, הרי גם בת"ב מותר לאכול ע"פ ציווי הרופא כמו ביוהכ"פ? – וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א:
בת"ב – הנה נוסף על האיסור לאכול, ישנו גם הצער על חורבן ביהמ"ק. ולכן, אע"פ שמצד ציווי הרופא אין איסור לאכול, מ"מ, מצד הצער כו' לא הי' יכול לאכול.
ב. בהמשך להמדובר אודות הבדלה במוצאי יוהכ"פ שהרביים היו מדייקים להבדיל בעצמם ולשתות כל הכוס 601 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
יש מאמר של ר' אייזיק מהאָמיל 602 שבו מבאר החילוק בין הבדלה בכל השנה להבדלה דמוצאי יוהכ"פ, ומבאר גם הענין שדוקא בהבדלת מוצאי יוהכ"פ יש צורך בנר ששבת 603 .
ג. כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר אודות ירידת משה מההר עם לוחות שניות 604 :
איתא באחרונים 605 שענין זה לא הי' יכול להיות ביוהכ"פ עצמו, כיון שאסור לטלטל את הלוחות מההר למחנה ישראל 606 , ועכצ"ל שהי' במוצאי יוהכ"פ.
אבל באמת אפשר לומר, שכל הענין דיוהכ"פ התחדש כשבנ"י קיבלו לוחות שניות, וא"כ, באותו יוהכ"פ שבו רק ניתנו לוחות שניות ע"י הקב"ה, אבל בנ"י לא קיבלום עדיין, לא הי' עדיין איסור טלטול כו' 607 .
אלא שעדיין יש מקום לומר, שכיון שמשה קיבל כבר את הלוחות, הנה להיותו שלוחם של בנ"י, כמ"ש 608 "אנכי עומד בין ה' וביניכם", הרי זה נחשב כמו שגם בנ"י קיבלו את הלוחות, ובמילא חל כבר יוהכ"פ ודיניו (ועפ"ז יהי' צורך לתרץ כדברי האחרונים הנ"ל).
ד. דובר גם אודות מעלת כל יו"ט בזמנו, שאז נמשכים כל הענינים על ידו, ולכן כל יו"ט בזמנו הוא יו"ט הכי נעלה 609 .
ה. דובר גם אודות הנהגת רבותינו נשיאינו בנוגע לסעודה ואמירת דא"ח במוצאי יוהכ"פ 610 (וא' המסובים הזכיר אודות סעודה (והתוועדות) גדולה שנערכה במוצאי יוהכ"פ שנת תרפ"ח 611 ). וכ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר המאמר של רבינו הזקן עה"פ 612 "מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו", אליו ולא למדותיו 613 , וכן המאמר שנדפס בביכל תקס"ב 614 .
ו. דובר גם אודות סדר הדברים בנוגע לבנין ביהמ"ק וקיבוץ גלויות, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
הרמב"ם 615 פוסק להלכה שתחילה יבנה משיח מקדש במקומו, ואח"כ יקבץ נדחי ישראל. אבל יש מדרשי חז"ל 616 שבהם נאמר שתחילה יהי' קיבוץ גלויות ואח"כ בנין ביהמ"ק.
כשהוזכר הפסוק 617 "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: בפסוק זה גופא יש מחלוקת אם הפירוש הוא "בונה ירושלים ה'" ואז "נדחי ישראל יכנס", או שהפירוש הוא "בונה ירושלים ה'" כי "נדחי ישראל יכנס" (שכבר נתכנסו הגלויות מקודם לכן)18.
94
בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנשי כפר-חב"ד,
י"ד תשרי, ערב חג הסוכות, ה'תשכ"ח.
– בעת מסירת האתרוגים מכפר חב"ד, בחדרו הק' –
בלתי מוגה
חג שמח, ותומשך השמחה על כל השנה כולה, וכן יומשכו כל ההמשכות, ובאופן של הצלחה.
(כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן הדסים ואמר:)
אם יש כאן יותר משלשה הדסים 618 – הנה כל המרבה הרי זה משובח, וכל המרבה מוסיפין לו.
ועי"ז שיצרפו לאתרוג של כפר חב"ד את ההדסים באופן דכל המרבה כו' – ירבה הקב"ה ברכותיו, שיהיו כל עניני כפר חב"ד בהצלחה.
הערות
- 597. הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית) ונדפס בלקו"ש ח"ט ע' 381 ואילך. במהדורא זו ניתוסף מ"מ ע"י המו"ל.
- 598. נשא ו, כב-כז.
- 599. ראה גם ר"ד בעת סעודת מוציוהכ"פ דאשתקד ס"ג (תו"מ חמ"ח ע' 77).
- 600. ראה גם התוועדויות תשמ"ה ח"ג ריש ע' 1958. לקו"ש חל"ב ע' 104.
- 601. ראה תורת מנחם – רשימת היומן ע' שפט. וש"נ.
- 602. ראה חנה אריאל – אמרות טהורות מאמר הבדלה פ"ח.
- 603. ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתרכ"ד ס"ה. וש"נ.
- 604. בהבא לקמן – ראה גם ר"ד בעת סעודת מוציוהכ"פ תשכ"ג ס"ב (תו"מ חל"ה ע' 44 א ואילך). וש"נ.
- 605. ראה שו"ת צפע"נ (דווינסק) ח"א סק"ב. וראה גם צפע"נ עה"ת עקב יו"ד, ה.
- 606. א' המסובים העיר שלמעלה מעשרה טפחים מותר (ראה גם שו"ת יהודה יעלה ח"א סצ"ב). ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכל הענין דמ"ת הוא שיומשך למטה מעשרה טפחים (ראה "רשימות" חוברת נג ובהערה 15), כך, שגם בפשטות הי' זה למטה מעשרה טפחים.
- 607. כשא' המסובים התקשה בהבנת הדברים – הוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א לבאר, שזהו ע"ד שלא היו אז הימים-טובים דחנוכה ופורים שניתוספו בדורות שלאח"ז.
- 608. ואתחנן ה, ה.
- 609. ראה גם תו"מ חל"ח ס"ע 179. וש"נ.
- 610. ראה אוצר מנהגי חב"ד יוהכ"פ ס"ע רנ ואילך.
- 611. ראה "לשמע אזן" ס"ע קמח.
- 612. ואתחנן ד, ז. פרדס (של"ב) בשם הספרי.
- 613. ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ס"ע קמד (נעתק ב"היום יום" יא תשרי).
- 614. ד"ה להבין מה שמצינו כו' שדורות הראשונים כו' – מאמרי אדה"ז תקס"ב ע' יא ואילך. וראה גם ד"ה זה תשכ"ד (תו"מ שם ע' 36 ואילך).
- 615. הל' מלכים ראש וסוף פי"א.
- 616. ראה תו"מ – תפארת לוי"צ חיי שרה ע' קמ. וש"נ.
- 617. תהלים קמז, ב.
- 618. ראה גם תו"מ – רשימת היומן ע' קסג. וש"נ.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א - הטקסט מספריא
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשיו. ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי
ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד"
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

