שיוך להלכה
אגרות קודש כרך כה ט'תלד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
4 במאמר חכמינו ז"ל : ראה ירושלמי פסחים פ"י ה"ה. תנחומא עקב ו. ועוד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקעב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
גירסת הירושלמי פסחים פ"י ה"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תקז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
ירושלמי פסחים פ"י ה"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
ראה ירושלמי פסחים פ"י ה"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
61 בהגש"פ. וראה לשון המכילתא פרשתנו יג, ח. יד. רש"י שם יג, ח. ירושלמי פסחים פ"י ה"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
32 ירושלמי פסחים פ"י ה"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
2 ירושלמי פסחים פ"י ה"ה. תוספתא שם, ו. ספרי ורש"י האזינו לב, מח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
6 טפש : ירושלמי פסחים פ"י ה"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב שמיני שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
6 ירושלמי פסחים פ"י סוף ה"א.4 וואה גדרים מט, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
31 פרש"י עקב ח, א – מתנחומא שם ו (וסוטה יג, ב). ירושלמי פסחים פ"י ה"ה. ר"ה ספ"א. מגילה ספ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
42 וגם במצה ומרור י"ל שנתוסף בגדר חפצא ב"ביום ההוא" (ע"ז שבר"ח שהוא רק מצד ציווי והלכות), כי: א) מצה ומרור הם מצוה אחת עם הפסח והם מכשירי פסח (ראה פסחים צ, א. מכילתא הובא בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע נו. וראה צפע"נ השלמה יד, ד. ל, ד. מהד"ת עד, א), וא"כ כמו שניתוסף בגדר החפצא דפסח "ביום ההוא", כן י"ל גם במצה ומרור. ב) גם בזמן הזה אסור לאכול מצה ער"פ (ירושלמי פסחים פ"י ה"א. רמב"ם ספ"ו מהל' חו"מ. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סתע"א ס"ב (ס"ד)*) וכן יש נוהגין במרור (רמ"א ואדה"ז שם (סי"א)), וא"כ איסורו חישובו (כבכורות י, א. פרש"י ביצה כז, ב ד"ה חלה)**.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פנחס - י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
68 ירושלמי פסחים פ"י ה"א. וראה גם ב"ר פפ"ח, ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1 ירושלמי פסחים פ"י ה"א. ב"ר פפ"ח, ה. שמו"ר פרשתנו פ"ו, ד. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז תזריע שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
29 ל' ההגדה ב"בן רשע" (ממכילתא ס"פ בא. ירושלמי פסחים פ"י ה"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
28 ס"פ בא עה"פ והי' כי ישאלך. ובירושלמי פסחים פ"י ה"ד (בכמה שינויים).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
92 ירושלמי פסחים פ"י ה"ה ובקה"ע ופ"מ שם (הובא ברד"ק עה"פ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
9 ירושלמי פסחים פ"י ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
119 ע"פ ירושלמי פסחים פ"י ה"ד. מכילתא ס"פ בא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
3 ירושלמי פסחים פ"י ה"א. ב"ר פפ"ח, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
3 ירושלמי פסחים פ"י ה"א. ב"ר פפ"ח, ה. שמו"ר פ"ו, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
472 ראה ירושלמי פסחים פ"י ה"ה. ר"ה פ"א ה"ח. מגילה ספ"ב. רמ"א או"ח סתקפ"ה ס"ד. שו"ע אדה"ז שם סתקצ"ב ס"י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1783 ירושלמי פסחים פ"י ה"א. ב"ר פפ"ח, ה. שמו"ר פ"ו, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1913 נוסח הגש"פ, ע"פ ירושלמי פסחים פ"י ה"ד. מכילתא ס"פ בא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
903 ראה ירושלמי פסחים פ"י ה"א. ב"ר פפ"ח, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
540 ירושלמי פסחים פ"י ה"א ובפ"מ. ב"ר פפ"ח, ה. שמו"ר פ"ו, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
976 ירושלמי פסחים פ"י ה"א ובפ"מ. ב"ר פפ"ח, ה. שמו"ר פ"ו, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
329 נוסח הגש"פ – ע"פ ירושלמי פסחים פ"י ה"ד. מכילתא ס"פ בא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
51 ירושלמי פסחים פ"י ה"א. שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב סי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
360 ירושלמי שבת פ"ח ה"א. פסחים פ"י סוף ה"א. שקלים פ"ג ה"ב. קה"ר פ"ח, א (ד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
866 ירושלמי פסחים פ"י ה"א. ב"ר פפ"ח, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
517 ירושלמי פסחים פ"י ה"א. ב"ר פפ"ח, ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
2901 ירושלמי פסחים פ"י ה"ד, וברי"ף ורא"ש – הובאו בהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ע' יג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1152 נוסח הגש"פ – ע"פ ירושלמי פסחים פ"י ה"ד. מכילתא ס"פ בא.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
36 ירושלמי שבת פ"ח ה"א. פסחים פ"י סוף ה"א. שקלים פ"ג ה"ב. קה"ר פ"ח, א (ד).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשמ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
16 ירושלמי פסחים פ"י ה"א. שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב סי"ד. וראה הגדה של פסח עם לקוטי טעמים כו' (קה"ת תשמ"ז) ע' תה ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשמ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
7 ירושלמי שבת פ"ח ה"א. פסחים פ"י סוף ה"א. שקלים פ"ג ה"ב. קה"ר פ"ח, א (ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח סדר הגדה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
ועושין אותה מפירות שנמשלה בהם כנסת ישראל (תשובות הגאונים הובאו בתוד"ה צריך שם) ואח"כ מרככין אותה במשקה אדום זכר לדם מכה הראשונה (ירושלמי פסחים פ"י סה"ג).
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח קידוש
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
כנגד שבירת ד' קליפות (תולעת יעקב) - כנגד ד' כוסות של פרעה (בראשית מ, יא-יג) שנרמזה באותו חלום גאולתן של ישראל כדרז"ל בב"ר פ' פ"ח, כנגד ד' מלכיות, כנגד ד' כוסות של פורעניות שהקב"ה משקה את או"ה וכנגדן משקה את ישראל ד' כוסות של נחמה (ירושלמי פסחים פ"י ה"א), כנגד ד' אותיות שם הוי' (סי' של"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
(ע"פ הירושלמי פסחים פ"י ה"ד, מכילתא ס"פ בא) כ"ה בהגדת הרמב"ם, זבח פסח, סי' של"ה, יעבץ, הרש"ר ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
כמה ריבים עשיתי עמו עד שלא נתתי לו את יצחק (ירושלמי פסחים פ"י ה"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר הגדה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
ואחר כך מרככין אותה במשקה אדום זכר לדם מכה הראשונה (ירושלמי פסחים פ"י סוף ה"ג 53 ).
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
כנגד שבירת ד' קליפות (תולעת יעקב 36 ) – כנגד ד' כוסות של פרעה (בראשית מ, יא-יג) שנרמזה באותו חלום גאולתן של ישראל כדרז"ל בבראשית רבה פ' פ"ח 37 , כנגד ד' מלכיות, כנגד ד' כוסות של פורעניות שהקב"ה משקה את אומות העולם 38 וכנגדן משקה את ישראל ד' כוסות של נחמה (ירושלמי פסחים פ"י ה"א 39 ), כנגד ד' אותיות שם הוי' (סידור של"ה 40 .
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
(ע"פ הירושלמי פסחים פ"י ה"ד 183 , מכילתא ס"פ בא 184 ) כ"ה בהגדת הרמב"ם, זבח פסח, סידור של"ה, יעבץ, ה"ר שבתי רשקובר ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
כמה ריבים עשיתי עמו עד שלא נתתי לו את יצחק (ירושלמי פסחים פ"י ה"ה 223 ).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צט דין שתוי ושכור לתפלה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
טז ירושלמי פסחים פ"י ה"ו. סמ"ק סי' קלג. מ"א ס"ק א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת ערב על איזה יין מקדשין ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
מז תוס' ב"ב צז, א ד"ה אילימא. פסחים קט, ב ד"ה ארבעה בשם הירושלמי פסחים פ"י ה"א. רא"ש פסחים פ"ו ס"י. טור וב"י ד"ה ועל יין בשם כמה פוסקים. דעה הא' בשו"ע שם.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקכט דיני שמחת יום טוב ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
מג ברייתא שם (לענין פסח). תוספתא פסחים פ"י ה"ג (קטנים בראוי להם). ירושלמי פסחים פ"י ה"א (כגון אגוזין ולוזין). רמב"ם שם הי"ח (יו"ט). טור ושו"ע שם. יש"ש פ"ב סי' ה. ב"ח ד"ה כתב הרמב"ם. וראה גם לקמן הל' ת"ת פ"א ה"י.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
501 ירושלמי פ"י ה"ג (זכר לדם). תוס' שם (ובירושלמי אמר אית דעבדי זכר לדם). טור (ואיתא בירושלמי ... זכר לדם).
ופירוש הדברים נתבאר בקרבן העדה (שהיו שוקעין בטיט על הילדים הקטנים), ובפני משה (זכר לדם מכה הראשונה שבאה עליהם במידה כנגד מידה).
ובלקוטי טעמים ומנהגים, פיסקה החרוסת, כתב בפשיטות בשם הירושלמי כפירוש הפני משה (ואחר כך מרככין אותה במשקה אדום, זכר לדם מכה הראשונה (ירושלמי פסחים פ"י סוף ה"ג)). ונסמן שם (הערה 149).
ואף שנתבאר לעיל סי' תעב סכ"ו (יין אדום … שיש בו זכר לדם, שהיה פרעה שוחט את בני ישראל). ושם נסמן (הערה 192).
מכל מקום נתבאר לעיל (הערה 276), שדוקא החרוסת העב הוא זכר לטיט, שהם מתקופת השעבוד (ולכן צריך להיות על השלחן בשעה שמספר שעבוד מצרים). משא"כ ריכוך החרוסת ביין אדום, הוא היין של זכר לגאולה שעל ידי מכת דם (ולכן אינו צריך להיות על השלחן בשעה שמספר שעבוד מצרים, אלא בשעה שטובלים בו המרור).
ואף שנתבאר לקמן בהמשך הסעיף (צריך ליתן לתוכו דבר שיש בו קיוהא, כגון תפוחים או יין וחומץ, זכר לשיעבוד שהיו משתעבדים בישראל עד שהיו שיניהם קיהות). היינו התפוחים או יין שנותנים לתוך החרוסת בתחלה, שהוא זכר לקושי השעבוד.
ואנו נותנים לתוכו בתחלה רק תפוחים לקיוהא, כדאמרינן בגמרא קטז, א (צריך לקהוייה ... זכר לתפוח).
משא"כ הריכוך ביין שלאחרי סיום אמירת ההגדה, הוא זכר לדם מכה הראשונה, שהוא תחלת הגאולה.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
578 רמב"ם שם (ודברים האלו כולן הן הנקראין הגדה). ובכותרת לנוסח ההגדה (נוסח ההגדה שנהגו בה ישראל בזמן הגלות כך היא).
ובלקוטי טעמים ומנהגים, פיסקה סדר הגדה (ראה במשנה פסחים פ"י, מכילתא פ' בא, תלמוד בבלי וירושלמי שם וכו'. סדר הגדה בצורה קבועה נמצא כבר בסידור ר' עמרם גאון, סידור ר' סעדי' גאון, ברמב"ם, מחזור ויטרי ועוד, הביאור על דרך הסוד בפרי עץ חיים וסידור האריז"ל).
והיינו שעיקר נוסח ההגדה, בפרטים שנזכרו כאן, הוא מהמשנה והגמרא. הקטעים כנגד ארבעה בנים כו' הם על פי המכילתא פרשת בא פי"ח, והירושלמי פסחים פ"י ה"ד. ושאר נוסח ההגדה בצורה קבועה, נקבע בתקופת הגאונים.
והובא שם (הערות 98; 384), שמתוך תשובת רב נטרונאי גאון נראה, שבדורו נתקן הנוסח שלנו באופן סופי. ורב עמרם גאון, שהי' ממלא מקומו, העתיק את כל הנוסח לתוך סידורו.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
221 ירושלמי פסחים פ"י ה"א (בגין
דאתא צחי, מהו נישתי, אמר ליה תני ר' חייה אסור לאדם לטעום כלום עד שתחשך). שו"ת
הרשב"א ח"ג סי' רסד (מסתברא, דאפילו מים אסור לשתות, משום דאסור לטעום
כלום עד שיקדש אמרו ... וכן נראה לי מן הירושלמי, דגרסינן בפרק ערבי פסחים, ר'
יודא נשיא שאיל לר' מונא בגין דאנא צחי, מה אנא למשתי, אמר ליה תני ר' חייא אסור
לאדם שיטעום כלום עד שיקדש). הגהות מיימוניות פכ"ט אות ה (מהר"ם אומר שאסור
לטעום אפילו מים קודם קידוש). מ"מ שם ה"ה (והרשב"א ז"ל השיב
שקודם קידוש אפילו לשתות מים אסור, והביא ראיה מן הירושלמי, וכן נהגו). טור
ושו"ע שם. (אפילו מים).
והיינו קודם קידוש, אבל קודם הבדלה, יתבאר לקמן סי' רצט
ס"א ( אסרו חכמים לאכול שום דבר או לשתות שום משקה, חוץ ממים, במוצאי
שבת, עד שיבדיל על הכוס) .
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ערב על איזה יין מקדשין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
537 ירושלמי פסחים פ"י סוף ה"א (מהו
לצאת בקונדיטון, מן מה דתני בר קפרא קונדיטון כיין, הדא אמרה יוצאין בקונדיטון ...
מהו לצאת ביין מבושל רבי יונה אמר יוצאין ביין מבושל). תוס' ב"ב צז, א ד"ה
אילימא (יש להביא ראיה מירושלמי דשקלים ודערבי פסחים דיין גמור הוא, דאמר התם ארבע
כוסות שאמרו יוצאים ביין מבושל, אלמא מקדשין איין מבושל). רמב"ם שם (ויש מי
שמתיר לקדש עליו). השגת הראב"ד שם (אמת הוא זה, וכן מכוון בירושלמי שמקדשין ביין
קונדיטון). מ"מ שם (והגאונים האחרים סבורים שלא מעטו לקידוש אלא יין הפסול
מחמת עצמו, אבל יין שנתערב בו דבש, הדבש הוא שאסרו מפני שפסלו הכתוב מעל גבי המזבח,
ולא נתמעט לקידוש, וכן עיקר, ולזה הסכימו האחרונים. ומבואר בירושלמי שיוצאים
בקונדיטון, ויש בו דבש ופלפלין, וכן כתוב בהשגות). דעה הא' בשו"ע שם (מקדשין על
יין מבושל, ועל יין שיש בו דבש).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכט דיני שמחת יום טוב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
4084 תוספתא פסחים פ"י ה"ג (במה משמחן ... קטנים בראוי להם). ירושלמי פסחים
פ"י ה"א (במה משמחן ... קטנים בראוי להן כגון אגוזין ולוזין). רמב"ם
שם הי"ח (כיצד, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות). טור ושו"ע שם (כיצד
משמחן, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים). יש"ש פ"ב סי' ה (אולי סמך על
התוספתא דערבי פסחים דקאמר שם, מצוה על האדם לשמח בניו ובני ביתו, עד רבי יהודה
אומר נשים בראוי להן וקטנים בראוי להן, ומה ראוי לקטנים, כי אם קליות ואגוזים).
וכן הוא לקמן הלכות תלמוד תורה פ"א
ה"י (ובימים טובים עצמן שמצוה לשמח בהם התינוקות, במה שהיא שמחה להם, כמו
אגוזים וכיוצא בהם, כמו שנתבאר בהלכות יום טוב).
ולענין ערב פסח, תניא פסחים קט, א (אמרו
עליו על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו).
ב"ח ד"ה כתב הרמב"ם (היא גופא דלא יישנו וישאלו, אינו אלא דלפי שהם
שמחים ומשתעשעים בקליות ואגוזים הם נעורים, ואם כן מכאן נשמע דבהא מילתא יש לשמח
לתינוקות ביום טוב). וכן הוא לעיל סי' תעב סל"א (מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים
בליל פסח קודם עשיית הסדר).
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה סדר של פסח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
"ואחר כך מרככין אותה במשקה אדום, זכר לדם מכה הראשונה (ירושלמי פסחים פ"י סוף ה"ג)".
פתיחה בהקשר