84
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"זהו מדרשו" – כי לפי פירוש זה מוכרחים לומר ששתי המשמעויות השונות של "ותעל הצפרדע" קויימו, וזה אינו מתאים לדרך הפשט בלימוד המקרא, אלא זוהי דרך "מדרשו"29. לפי "פשוטו" צריכה המילה להפרש באופן אחד בלבד: על "ותעל", כמו על ההמשך "ותכס", צריך להסביר שהכוונה ב"צפרדע" – לשון יחיד – היא "שרוץ הצפרדעים".
עם זאת מביאו רש"י כפירוש שני – ואילו הפירוש העיקרי הוא מדרשו" – כי: א) מצד תוכן הכתובים מתאים פירוש המדרש ועפ"ז לפשוטו של מקרא (כאמור לעיל), ב) גם עצם המובן של המילה "צפרדע" "חלק" יותר לפי פירוש המדרש מכפי הפירוש "שרוץ הצפרדעים"30, (כדלעיל ס"ג).
ט. גם אם אי־אפשר לגמור, צריך להתחיל
מ"יינה של תורה" אשר בפירוש רש"י:
ישנו כלל31 ש"המתחיל במצוה אומרים לו גמור", כפי שחז"ל מזהירים32 שעונשים כבדים נגרמים כאשר אפשר לגמור מצוה, ואין גומרים אותה.
יותר מכך, ובמיוחד, לגבי לימוד תורה עם הזולת, צריך להיות "תשים לפניהם" – כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם33.
עם־זאת, אם יהודי יודע שמסיבות בלתי־נמנעות הוא לא יוכל להשלים את המצוה המותחלת, בכל זאת אסור לו להימנע מהתחלת המצוה וקיום החלק שבאפשרותו לקיים, כפי שמוצאים אצל משה רבנו, שהוא הבדיל את שלוש ערי המקלט בעבר הירדן34, למרות ש"אינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען"35, כי "מצוה שאפשר לקיימה אקיימנה"36.
מובן שכאשר יש ספק מהי שלמות המצוה, הרי במצוות כגון צדקה, כל המרבה הרי זה משובח, ואילו במצוות כגון מלקות הרי "לא יוסיף פן יוסיף"37, עד אשר לדעת כמה מהאמוראים "בצרי רבנן חדא38
הערות
- 29. להעיר מפרש"י אסתר (ה, ד): רבותינו אמרו טעמים הרבה (ומביא טעם אחד בלבד – ומסיים) ועוד טעמים רבים – ובגמרא שם (מגילה טו, ב): עבדה כו' ככולהי תנאי וככולהו אמוראי. ואכ"מ. אבל שם אין זה שייך לפי' תיבות הכתוב, כ"א טעם ולכללות המאורע. ואכ"מ.
- 30. ואעפ"כ רק הפי' הב' הוא "פשוטו" – כי הקושי בפירוש "שרוץ הצפרדעים" הוא רק שאין ע"ז ראי' מכריחה, אבל פי' המדרש (שצריך לפרש "ותעל הצפרדע" בב' אופנים (פועל ומפעיל) בחדא מחתא) – הוא היפך פירוש ע"פ פשוטו.
- 31. פרש"י עקב ח, א – מתנחומא שם ו (וסוטה יג, ב). ירושלמי פסחים פ"י ה"ה. ר"ה ספ"א. מגילה ספ"ב.
- 32. סוטה ותנחומא שם.
- 33. משפטים (כא, א) ובפרש"י. וראה הל' ת"ת לאדה"ז (פ"ד סי"ח).
- 34. ואתחנן ד, מא.
- 35. פרש"י ואתחנן שם. מסעי לה, יג (מספרי שם).
- 36. פרש"י ואתחנן שם (ממכות י, א).
- 37. תצא כה, ג.
- 38. מכות כב, ב.
תלמוד ירושלמי פסחים י׳:ה׳ - הטקסט מספריא
משנה: עַד אֵיכָן הוּא אוֹמֵר בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים עַד אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עַד חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם. וְחוֹתֵם בִּגְאוּלָּה. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה וְאֵינוֹ חוֹתֵם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כֵּן ה׳ אֱלֹהֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לִרְגָלִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירָךְ שָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתָךְ וּבְחִידּוּשׁ בֵּית מִקְדָּשָׁךְ. וְשָׁם נֹאכַל מִן הַפְּסָחִים וּמִן הַזְּבָחִים אֲשֶׁר הִגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבָּחָךְ לְרָצוֹן וְנוֹדֶה לְךָ עַל גְּאוּלָּתֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי גָּאַל יִשְׂרָאֵל:
הלכה: רַב אָמַר. מִתְּחִילָּה. צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם וגו׳. וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וגו׳. וָאַרְבֶּה. אָמַר רִבִּי אָחָא. וָאַרְבֶּ כְתִיב. כַּמָּה רִיבִים עָשִׂיתִי עִמּוֹ עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ אֶת יִצְחָק. דָּבָר אַחֵר. נַעֲשֵׂיתִי לוֹ אוֹרֵב. אִין חָטָא מִיתַּן לֵיהּ. וְאִין זָכָה מִיתַּן לֵיהּ.
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. וְכִי יָצָאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם שֶׁהוּא מַזְכִּיר יִצִיאַת מִצְרַיִם. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל. אִילּוּ מַמְתִּין עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר אַדַּיִין לֹא הִגִּיעוּ לַחֲצִי גְאוּלָה. הֵיאַךְ מַזְכִּירִין גְּאוּלָה וְאַדַּיִין לֹא נִגְאֲלוּ. וַהֲלֹא לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַחֲצִי הַיּוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה אוֹמְרִים לוֹ. מָרֵק. הָתִיב רִבִּי אַבּוּנְה בַּר סְחוֹרָא. לֹא כְבָר הִזְכִּיר עַל הַכּוֹס.
תַּנֵּי. אֵין אוֹמְרִים זְמַן אֶלָּא בִשְׁלֹשָׁה רְגָלִים בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי מָנָא. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת. תַּנֵּי. כָּל שֶׁכָּתוּב בּוֹ מִקְרָא קוֹדֶשׁ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בּוֹ זְמַן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. וְיֵאוּת. מִי שֶׁרָאָה תְאֵינָה בִּכּוֹרֶת שֶׁמָּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. הֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים.
בִּיהוּדָה נָהֲגוּ כְרִבִּי עֲקִיבָה. וּבַגָּלִיל נָהֲגוּ כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. עָבַר וְעָשָׂה בִיהוּדָה כְגָלִיל וּבְגָלִיל כִיהוּדָה. יָצָא. הֲרֵי פּוּרִים. אֵילּוּ קוֹרְאִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וְאֵילּוּ קוֹרְאִין בָּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב שסא מכות כב, ב
- אגרות קודש כרך ה א'תיד מכות כב:
- לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א מאותו ספר מכות כב, ב
- לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה ב מאותו ספר מכות כב, ב
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט מאותו ספר מכות כב, ב
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר מכות כב, א
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר מכות כב, א
- לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ד מאותו ספר מכות כב. ב
- לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה א מאותו ספר מכות כב, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ מכות כב, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז מכות כב, סע"א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה מכות כב, א-ב
- תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד מכות כב, א-ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים יג מכות כב, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים יד מכות כב, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ט מכות כב, סע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים מכות כב, ב