על הפרק
אגרות קודש כרך כו ט'תרלג
מקור מפורש
בפרק זה
5 רב לסלוח : ראה תניא ספכ"ו, ובהנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות לסש"ב" שם (ע' קסד).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קלח
מקור מפורש
בפרק זה
4 ע"פ המבואר בכמה מקומות ראה תניא פכ"ו. ועוד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תמח
מקור מפורש
בפרק זה
14 וחפץ . . יצליח ע"פ לשון הכתוב – ישעי' נג, יו"ד.
ש"ק חזון ענין שבת חזון מהררלוי"צ מברדיטשוב – ראה ברשימות לאיכה ע' מה.
חזון ראה תקו"ז תל"ט בסופו (ובתניא פי"ד מהקדמת תקו"ז דילג חוזים). ולהעיר מל"ת להאריז"ל לך עה"פ ותרדמה.
אור ליום ראה השגת הראב"ד על המאור ריש פסחים.
יום הסתלקות האריז"ל ה' מנ"א של"ב (שה"ג להחיד"א. ובכ"מ). וראה תענית (כו, א): בה' באב בני פרעוש בן יודא.
ארבע מאות שנה ראה תו"א וישלח (כד, ג). סנה' צט, א.
באיגרת הקודש סי' זך – לנחמם בכפליים לתושי' על פטירת כו' מוהר"ר מ"מ נ"ע (מהאָראָדאָק).
מדרכיו . . באורחותיו החילוק ראה זח"ב רטו, א. לקו"ת שה"ש יב, ב.
ואף . . לבו ראה תניא פמ"ד.
עיר . . החסיד הרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות.
עיר . . נחית ראה דניאל ד, י ובל"ת להאריז"ל ובס' הליקוטים (שם ד, יד). פסחים לג, א.
מ"מ . . ודור תניא שם (בנוגע למשה רבנו. וידוע שהאר"י הי' ניצוץ מרע"ה – שה"ג שם. ובכ"מ).
ראיתי . . בהלכה . . בהלכה שער המצות בפרשתנו (ואתחנן). ל"ת להאריז"ל שם (בטעהמ"צ) – עד"ז. וראה ד"ה ואברהם זקן (בהמשך רס"ו [ע' עח ואילך]).
נקרא . . כחו סנה' כו, ב. וראה תו"א ר"פ יתרו. תו"ח ואוה"ת שם.
ובענין . . תרומה ש' המצות ר"פ עקב. ועד"ז בל"ת (בטעהמ"צ) פ' ראה.
הזהר שם קכח, א.
יהי' . . לבב שהמ"צ בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו.
יהי' שמח האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק" (תו"א תולדות כ, ב). השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונ' בלקו"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'.
שמח . . המצוה ביאור גודל המצות – ראה וככה הגדול, תרל"ז פ"ט-טז. וראה ג"כ רמב"ם סוף הל' לולב. לקוטי לוי"צ לתניא ס"ע יג.
בשמחה ובטוב לבב ביאור שייכותם – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
במש"כ האריז"ל וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סוס"ד. אגה"ק סכ"ט.
וכן בעסק התורה הל' ת"ת שם.
בך . . לעולם תהלים עא, א.
חסיתי בטחתי (מצודת ציון). וראה פי' הבעש"ט עה"פ ברוך הגבר גו' מבטחו (בס' אוה"מ פ' בהעלתך).
יהפכו . . ולשמחה עפ"י היעוד בירמי' לא, יב: והפכתי אבלם לששון. וראה יל"ש ירמי' רמז רנט: עלה כו' על מנת כו' והפכתי גו'. רשימות הצ"צ לאיכה ע' כו. אוה"ת מסעי (ע' א'שפד ואילך). (ובל' הכתוב זכרי' ח, יט: יהי' לששון גו' – י"ל דבזכרי' הרי מדובר בזמן בית שני (כאמרו "לבית יהודא" – ראה רד"ק שם) שחסרו בו ה' דברים (יומא כא, ב)). וראה ט"ז לשו"ע או"ח ר"ס תק"נ. יד אפרים שם. ובסליחות י"ז תמוז – הפך לנו לששון ולשמחה. ובס' השיחות קיץ ה'ש"ת (ע' קנז): זאָל נדחה ווערן באמת ויהפך לששון ולשמחה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעח
מקור מפורש
בפרק זה
15 ומלכותו ברצון קבלו עליהם נוסח תפלת ערבית.
ח"י אלול י"ב ימים האחרונים דחודש (אלול) החשבון דשנה העוברת – מתאימים לי"ב חדשי השנה – וח"י אלול לחשבון דחודש תשרי העבר (ס' השיחות, ה'תש"ג ע' קעז, קעט).
פאַרענדיקט . . מיט . . בחיר הנבראים, דעם מענטשן כמחז"ל אחור למעשה בראשית (ברכות סא, א) כדי שיכנס לסעודה מיד, שימצא הכל כו' (סנה, לח, א ובפרש"י).
בחיר הנבראים ראה זח"ג (מח, א). ובזח"א (לד, ב) דכד בעא קוב"ה למברא אדם אזדעזעו כל עילאין ותתאין (ראה לקוטי לוי יצחק לזהר שם). וראה עבודת הקודש ח"ג פג"ד.
ווי פון יעדער זאַך להעיר מתורת הבעש"ט שבכל דבר שהאדם רואה או שומע יש בזה הוראה בעבודתו לקונו (היום יום ט' אייר).
מה רבו מעשיך ראה תו"א וארא (נו, ב). וברשימות הצ"צ לתהלים (קד, כד) מה רבו שלבד ריבוי הנבראים עוד זאת כל נברא יש בו ריבוי בחי' שהוא ביבשה ובים כו' – ועפ"ז מובנת דחז"ל בזה בחולין (קכז, א).
בארוכה – ד"ה שבחי ירושלים – השני (תורת שמואל – תרכ"ז [ע' שפו ואילך]).
אַלע אין איין איינהייט להעיר מאבות ספ"ו: כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו כו' ובמד"ש שם בכל הארבעה עולמות ובד"ה כי חלק תרצ"ט [סה"מ תרצ"ט ע' 40] – מוכח דהכוונה גם לאבי"ע הכלליים.
הוי' אחד הוי' (גם) ל' מהוה. וכנ"ל מה רבו מעשיך – הוי' . ושם אלקים (ל' רבים) – הוא רק נרתק (שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך).
זאָגן אונזערע חכמים . . ובדעת סנהדרין לח, א.
אַלע צייטן אין איין המשך יתרה מזן ראה ר"ה (יח, סע"א) נסקרין בסקירה אחת. ובעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך (בפי' צופה ומביט עד סוף כל הדורות).
איין המשך להעיר מענינא דר"ה דב' הימים "נחשבים כיום א' ארוך" (שו"ע אדה"ז או"ח סת"ר).
אַ נייע זאַך ראה אגה"ק סי"ד.
יום . . בשבת ראה ד"ה יו"ט של ר"ה, תרס"ו [המשך תרס"ו בתחלתו]. ובכ"מ.
ששת . . מלאכה שמות כ, ט-י.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ובב"ר (פי"ג, ז): לא נברא אדם אלא לעמל. וראה מכתב דר"ח וי"א ניסן תשל"ב.
און בדוגמא ווי שבת . . תורה להעיר מב"ר ספי"א: ממלאכת עולמו שבת ולא שבת כו' ממלאכת הצדיקים כו' שכרן של צדיקים.
שבת . . עמל תורה ירוש' שבת (פט"ו, ה"ג). טושו"ע או"ח סר"ץ.
עמל תורה עמל תורה בנוגע לשבת אולי יל"פ ע"פ מרז"ל (הובא בסו"ס היראה לר"י ונתבאר בהוספות לתו"א סו"פ כי תשא): בקושי התירו כו'.
כל מעשיך לשם שמים טושו"ע או"ח סרל"א. וראה ג"כ פ"ה מח' פרקים להרמב"ם.
דורכגעדרונגען מיט דער רוחניות'דיקער להעיר מאור תורה להה"מ בסופו ד"ה גדולים מעשי צדיקים.
איז זיכער כמחז"ל איני מבקש אלא לפי כוחן (במדב"ר פי"ב, ג).
בשמחה ובטוב לבב ראה שער המצות להאריז"ל בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו. וראה תו"א תולדות (כ, ב) האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק". השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונת' בלק"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'. ביאור שייכותם דשמחה וטוב לבב – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
בך . . לעולם תהלים עא, א.
עבד מלך – מלך רש"י עה"ת לך (טו, יח).
מלך ראה הקדמת תקו"ז בתחלתה (א, ב) אתקריאו ישראל מלכים. בהוריות (יג, א) כל ישראל ראוים למלכות. בברכות (ג, ב) שכן דרך מלכים. וראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ב: כבוד גדול נוהגין במלך כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקפח
מקור מפורש
בפרק זה
ועין תניא פכ"ו, וכבר הובטחנו בספרי רז"ל ובאגה"ק סכ"ב, "ואז גם הוי' יתן הטוב ויאר פניו אליו בבחינת אהבה מגולה אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה מגולה ויתמתקו הגבורות בשרשן ויתבטלו הדינין נס"ו" (למרות זה ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר באחת משיחותיו במה שכתוב שם בתחלת הענין, "וכמו אב רחמן חכם וצדיק המכה בנו כו'" וביאר שלא אמר כאן "וחסיד", כמו שאמר אח"כ - "לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד כו'", כי כיון אשר זהו אב המכה בנו, אף שזהו מאהבה מסותרת, אבל התואר חסיד לא שייך בכאן כביכול).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'קלג
מקור מפורש
בפרק זה
ופירש הענין מובן ממה שכתב בקיצור בתניא פכ"ו, וכמסופר ג"כ בגמרא, שיש נוסחא של כל דעביד רחמנא לטב עביד, ונוסחא נוספת ומעולה מזו - גם זו לטובה, וכמו החילוק דמעשה דרבי עקיבא ממעשה דנחום איש גם זו, שר"ע על ידי שנכבה הנר ונאכל החמור והתרנגול וכו' ניצל על ידי זה מהיזק גופני, וראה שסוף סוף על ידי הצער שסבל באה לו טובה, אבל העובדא עצמה הוא ענין של צער.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז א'תתקסח
מקור מפורש
בפרק זה
וכמוש"כ באריכות ביוסיפון שהובא בפרש"י שם) ולכן יש יתרון בנרות חנוכה על נרות דביהמ"ק דמוסיף בהם והולך (גם הם ח' נרות ולא ז', וכחילוק כנור דלע"ל ודביהמ"ק - ערכין יג, ב, נתבאר בלקו"ת תזריע כא, ד, ועייג"כ שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט - וקיימים לעולם - רמב"ן ר"פ בהעלותך) וכיתרון אור הבא מן החשך על אור סתם (תניא פכ"ו כ"ז ל"ו וראה זח"ג מז, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'רנח
מקור מפורש
בפרק זה
בנועם ובעתם קבלתי מכתביו בם כותב ע"ד הסדר דלפני ר"ה ואח"כ אשר עכבו התלמידים וכו' והחי' את נפשי בבשורה משמחת זו אשר הולכים צעד אחר צעד בהכנת הענינים שיהיו כלים לביאת משיח צדקנו, ואין להתרשם ולהתפעל ממה שנדמה שההליכה היא לאט לאט מועט מהמדה כי א"א לשער אמיתת ההליכה וע"פ הנרמז בסוף אגרת התשובה שהעתקת הצל בארץ טפח הוא לפי (ובמילא גם גורם) הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו' ויתר על כן לאין קץ כו' (ולהעיר מתניא פרק כ"ו בענין הצל).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'רצב
מקור מפורש
בפרק זה
דרך עבודה שהוא אבן פינה בשיטת הבעש"ט, וכמבואר בארוכה בתורת חסידות חב"ד, וכמו שהורה אדמו"ר הזקן, בעל השמחה, בספר התניא, פרק כו' ואילך, פרק לא' ואילך, בשורות מועטות המחזיקות את המרובה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'שמה
מקור מפורש
בפרק זה
ובהנוגע לפועל, הנה ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם כ"ק אביו, אשר כל ענין המבלבל לתורה ועבודה בטח מקורו לא טהור והיצה"ר לפעמים מתלבש הוא אין א זיידענעם סערטוק, וכיון שכפי הנראה ממכתבו מבלבלים אותו מחשבות הנ"ל מלימוד כדבעי ותפלה כדבעי, הרי הספק מאין באות ובמילא עליו לדחותם, והעצה לזה ג"כ מבוארת בתניא פרק כ"ו ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רכ
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על מכתבו ממוצש"ק, הנה בודאי למותר לעורר אשר עצבות ומרה שחורה הרחיקום במאד מאד גדולי ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פרק כ"ו ובכמה מקומות, ורואים ג"כ בחוש שלא לבד שאינו מתקן מצב איזה שיהי' אלא אדרבה ואדרבה, וה"ה בהנוגע לענינים בם עוסק ובפרט במדינה זו שהשמחה מתקבלת על הלב משא"כ קו ההפכי, והעולה על כולנה שאין כל יסוד להעצבות שלו כי הרי כבר נאמר מד' אשה משכלת, והדרך לזה הוא כמרז"ל שצריך לחזור ולחזור כלאחר אבידה שאבד שמובן שמשתדלין בזה במרץ אף שכמנהג בני ישראל הכשרים ע"י ממוצעים וימשיך להתעסק בזה בבטחון חזק .
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רכג
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על מכתבו מי"ז טבת, בו כותב שאיננו מבין מה שכתבתי במכתבי הקודם כיון שהעצבות בא לפי דעתו מהלימוד בספר דרך חיים וכו', הנה יעויין בזה בתניא פרק כ"ו כ"ז ול"א ובהיום יום לכ"ג סיון, וירבה בעבודה בפועל בעצמו ובהשפעה על זולתו ובפרט בחבריו בישיבת נשיאינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והשי"ת יצליחו להוסיף אור גם בהנוגע לעצמו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תשעו
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שכותב ששאל בזה לכמה ולא קבל ביאור איך אפשרי הדבר, הנה יעיין בתניא פרק כ"ו, באגה"ק סי' י"א וסימן כ"ב אשר גם האמור שם מספיק, ובלבד שלא יתן להיצה"ר להסיתו אשר אין הוא בכלל זה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תשצז
מקור מפורש
בפרק זה
און בפרטי פרטיות אז מען דערמאנט זיך וואס מען דארף אויפטאן אין די ענינים פון תורה ומצות בנוגע צו זיך און פאר דער סביבה, איז אויסער דעם וואס עס בלייבט ניט קיין צייט אויף עצבות איז דאך פארשטאנדיק אז די עצבות שטערט צו דער עבודה, ווי עס ווערט מבואר אין תניא פרק כ"ו ובכמה מקומות.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ג'תתיג
מקור מפורש
בפרק זה
הנה למותר להאריך אשר יאוש הוא מהתחבולות וערמומיות של היצר הרע הרוצה להסיתו ולהדיחו ח"ו מלשמש את קונו, ואם על עצלות וכבדות אומר רבנו הזקן (תניא פרק כ"ו) שינצחו בקל ויפול כו', על אחת כמה וכמה על ידי יאוש ר"ל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'רסב
מקור מפורש
בפרק זה
ג) לויט ווי עס איז ערקלערט אין פילע ערטער און פון זיי אין תניא פרק כ"ו, איז אדרבה, אז מען וויל אויספירען און מנצח זיין די מלחמה און ווער רעט נאך א שווערע מלחמה, מוז מען זיין דוקא בשמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם, ווי ערקלערט דארט אין תניא בארוכה,
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תשיא
מקור מפורש
בפרק זה
ובכלל עצה היעוצה ללכת לבטח דרכו דרך המלך מלכו של עולם זה הקב"ה נותן התורה ומצוה המצוה, הוא ע"י הזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו כו', כמבואר בתניא פכ"ו ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'שמט
מקור מפורש
בפרק זה
במש"כ בתניא פכ"ו פי' האריז"ל עה"כ תחת אשר גו' - לא פי' מה שהוקשה לו בזה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תמה
מקור מפורש
בפרק זה
וההכרח בזה - מבואר בתניא פכ"ו ואילך ובכ"מ שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שע
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פכ"ו ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל נח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 ואי"ז כענין היסורים, ד"גם זו לטובה רק שאינה נראית ונגלית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסי'" (תניא פכ"ו) — כי שם, מה שהאדם מרגיש הוא יסורים, משא"כ בהמדובר בפנים, שמלכתחילה "כולהו ברכתא נינהו" בגלוי ממש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בפרק זה
73 עבודת השם בשמחה ובטוב לבב : ראה רמב"ם סוף הל' לולב. תניא פכ"ו. וראה בהנסמן בלקו"ש חכ"ד ע' 639 הערה ד"ה קיום המצוות מיט שמחה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה תניא פכ"ו (לג, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
35 תניא פכ"ו. באתי לגני תש"י פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אדר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
35 תניא פכ"ו. באתי לגני תש"י פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה רבנו יונה ברכות ריש פרק ה. של"ה תורה שבכתב פרשת תבוא. תניא פרק כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 שופטים ה, לא. תניא פרק כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד מטות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
35 וכלשון רז"ל (ברכות ס, ב): כשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה, שגם כשמברך עלי' ומקבלה בשמחה נקראת רעה. (ומטעם זה, גם הברכה (והקבלה בשמחה) אינה כעל הטובה ממש, ורק "כשם" ובנוסח שונה). וראה תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד תצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 רמב"ם סוף הל' לולב. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
5 וכידוע פי' האריז"ל עה"פ (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב. ראה של"ה תושב"כ פ' תבוא. תניא פכ"ו. רמב"ם סוף הל' לולב. ר' יונה ברכות רפ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
57 ראה רמב"ם סוף הל' לולב. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
דרך עבודה שהוא אבן פינה בשיטת הבעש"ט, וכמבואר בארוכה בתורת חסידות חב"ד, וכמו שהורה אדמו"ר הזקן, בעל השמחה, בספר התניא, פרק כו' ואילך, פרק לא' ואילך, בשורות מועטות המחזיקות את.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
* ועפ"ז מובן החיוב דכשם כו' לקבולי בשמחה (ברכות ס, ב) – חיוב ע"פ תורת אמת, היינו שמחה אמיתית, כשם. וראה תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
2 ואי"ז כענין היסורים,. שאף ש,גם זו לטובה רק שאינה נראית ונגלית לעיני בשר כי היא מעלמא זאתכסיי " (תניא פכ"ו), הרי מה שהאדם מרגיש הוא יסורים. משאייכ בהמדובר בפנים עפמ"ש בלקו"ת (ובש"ס מו"ק).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
ופירוש הענין מובן ממש"כ בקיצור בתניא פכ"ו, וכמסופר ג'"כ בגמרא שיש נוסחא כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד, ובנוסחא נוספת ומעולה מזה גם זו לטובה, וכמו החילוק דמעשה דר*ע ונחום איש גם זו, דר"ע ע"י שנכבה הנר ונגנב החמור ניצל עי"ז מהיזק, היינו שסו"ס ע"'י הצער שסבל באה לו טובה, אבל העבודה עצמה הו"ע של צער, וזהו נחמה גרידא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פכ"ו,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שכותב ששאל בזה לכמה ולא קבל ביאור איך אפשרי הדבר, הנה יעיין בתניא פרק כ"ו, באגה"ק סי' י"א וסי' כ'"ב, אשר גם האמור שם מספיק, ובלבד שלא יתן להיצה"ר להסיתו אשר אין הוא בכלל זה, ובכלל השיטה דלהעמיק בצרות עצמו, אף שחלק מהם הם מהעולם הדמיון ובחלק הנשאר מגזימים, הנה התבוננות והתעמקות זו אינה מביאה כל תועלת לא
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כב
מקור מפורש
בפרק זה
3 עצבות , . פאַרקערט , . שמחה : ראה תניא פכ"ו ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
אדרבה עדות היא לכל באי עולם כו' וישראל חביבין (רש"י שבת כ"ב, ב) אבל נרות חנוכה באו ע"י שקדם להם החשך דמלכות יון הרשעה וכן מפריצי עם ישראל (דניאל י"א עיייש בפרש"י מצודות ועוד וכמוש"כ באריכות ביוסיפון שהובא בפרש"י שם) ולכן יש יתרון בנרות חנוכה על נרות דביהמ"ק דמוסיף בהם והולך (גם הם ח' גרות ולא ז' וכחילוק כנור דלע"ל ודביהמ"ק -- ערכין יג, ב נתבאר בלקו"ת תזריע כ"א, ד, ועייג"כ שו"ת הרשב'א חא ס"ט, וקיימים לעולם -- רמב"ן ר"פ בהעלותך) וכיתרון אור הבא מן החשך על אור סתם (תניא פכ"ו כ"ז ל"ו וראה זח"ג מז, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה תניא פכ"ו. ובתענית (כב, א): בני עלמא דאתי נינהו כו' אינשי בדוחי. וראה כתר ש"ט סנ"ח, ערב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה רמב"ם סוף הל' לולב. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
6 ובשמחה של מצוה: ראה רמב"ם סוף הל' לולב. כתהאריז"ל -- הובא בתניא פכ"ו. ובתו"א (תולדות כ, ב): האריז"ל שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק כו'. וראה צוואת הריב"ש סי" מד ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה רמב"ם סוף הל' לולב. תניא פכ"ו. וראה רמב"ם הלי תשובה רפ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בפרק זה
66 ומקרא מלא דבר הכתוב אשר צ"ל עבדת את ה' אלקיך (דוקא) בשמחה ובטוב לבב (תבא כח, מז. וראה תניא פכ"ו. רמב"ם הל' לולב בסופז).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
3 חסרונות. . אפהענטיקייט: ראה תניא פכ"ו ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה רמב"ם סוף הלכות לולב. תניא פכ"ו. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
8 מאחר שעבודתו היא באופן דיתרון האור מן החושך ויתרון החכמה מן הסכלות -- ראה תניא פכ"ו, ובארוכה -- פל"א. \
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
62 ראה רמב"ם סוף הלכות לולב. תניא פכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
2 שמחה, שמחה גדולה: ראה רמב"ם הל' לולב בסופן. ובתניא פכ"ו: בשמחה וגו' ונודע לכל פי' האריזיל על פסוק זה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
74 שופטים ה, לא. ראה תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שבת נחמו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
72 ויל"ע באיזה אופן הוא זה ד"ר"ע משחק" בסנהדרין (קא, א) דפשיטא שזהו באופן נעלה מ"כל דעביד רחמנא לטב עביד" דהרי "ר"ע משחק .. שמח". ובפשוטו הרי"ז כסיפור הא' דכאן "ועכשיו שאני רואה רבי בצער אני שמח כו'" (ראה פרש"י שם "ושכרו משתמר להבא לכך אני שמח"). אבל י"ל שזהו מעין "כילה חמתו" בעוה"ז. או י"ל (וראה לקמן שם "נענה ר"ע ואמר חביבין יסורין כו'") דהוא ע"ד אשר יאהב הוי' יוכיח (משלי ג, יב. וראה ברכות ה, א) וכהפי' שזהו חסדים מכוסים ונעלים מחסדים גלוים (ראה תניא פכ"ו. אגה"ק סי' יא). ולפי"ז הרי"ז כסיפור הב', אבל להעיר שבזה לא מצינו שיאמר עקיבא ניחמתני. ראה לקמן בפנים. וראה שם לקמן "אמר להם סמכוני ואשמעה כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
33 תניא פכ"ו. וראה אגה"ק סי' יא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
37 אגה"ק סי' כב. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 270 ואילך בג' האופנים: הנ"ל, אגה"ק סי"א תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה תניא פכ"ו ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
5 תהלים ק, ב. וראה רמב"ם הלי לולב בסופה. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
8 מיט שמחה: ראה רמבים סוף הלי לולב. ס' העיקרים מ"ג פל'ג. שער המצות (להאריזיל) בהקדמתו, תניא פכ"ו. סידור רפא, ד. המשך תער"ב ח"ג ע' א'רסא ואילך. ובתו"א (תולדות כ, ב): האריזיל הי' שמח מאד בעשיית המצוות ולזה זכה לרוה"ק. השייכות לרוה"ק -- ראה ירושלמי סוכה רפ"ה, ונת' בלקו"א להה"מ דיה וסוכה תהי' (בהוצאת קהית -- סרנ"ט (סו, סעיג ואילך)).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פכ"ו:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
1 וכמשינ (תהלים ק, ב) עבדו את ה' בשמחה, ויתרה מזה צ"ל: עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב (תבוא כח, מז. וראה תניא פכ"ו. רמב"ם סוף הלי לולב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
8 בשמחה ובטוב לבב: כמ"ש (תהלים ק, ב) ,עבדו את ה' בשמחה". וראה רמב"ם סוף הל' לולב, של"ה ס"פ תבוא (שפו, א). ועוד. תניא פכ"ו,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
0 כדי שיהי' ,חוט המשולש": אמירת פסוקי תושב"כ וענין בתושבע"פ -- תורה, אמירת ברכה ועלינו (ובאה בסמיכות לתפלת שחרית) -- עבודה, נתינת צדקה -- גמ"ח. ונאמר (ישעי' א, כז) ,ציוז במשפט (תורה -- לקו"ת דברים א, סע"ב) תפדה ושבי' בצדקה", - המקרבת את הגאולה (שאז יהי' צאת השמש בגבורתו (שופטים ה, לא. וראה תניא פכ"ו)). מתאים לסיום וחותם ,עלינו".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
5 יעדער מצוה און אלע מצוות . . בשמחה ובטוב לבב: כמ"ש ,עבדו את ה' בשמחה" -- תהלים ק, ב. וראה רמב"ם סוף הלי לולב. ונודע לכל פירוש האריז"ל עה"פ (תבוא כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב (של"ה ס"פ תבוא שפו, א. ועוד). וראה תניא פכ"ו: מקרא מלא דיבר הכתוב תחת כו
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
6 כמ"ש (תהלים ק, ב) ,עבדו את ה' בשמחה". וראה רמב"ם סוף הל' לולב. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
8 במ"ש (תהלים ק, ב) ,עבדו את ה' בשמחה". וראה רמב"ם סוף הל' לולב. תניא פכ"ו. = 29) בראשית א, אי
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
5 תורה און מצוות . . מיט . . שמחה: ראה רמב"ם סוף הל' לולב: השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה. . עבודה גדולה היא כו'. ונודע לכל פירוש האריז"ל עה"פ (תבוא כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב (של"ה ס"פ תבוא שפו, א. ועוד). וראה תניא פכ"ו: מקרא מלא דיבר הכתוב תחת כו'. וראה לקו"ת תזריע דיה שוש תשיש. וככה תרל"ז פ"ט-טז. לקוטי לוי"צ לתניא ס"ע יג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
2 קיום המצוות מיט שמחה: כמ"ש (תהלים ק, ב) עבדו את ה' בשמחה. וראה זח"ג נו, א. ספר העיקרים מ"ג פל"ג (הובאו ונתבארו באוה"ת לתהלים (יהל אור) עה"פ). רמב"ם סוף הלי לולב. שער המצות להאריז"ל בהקדמתו. של"ה ס"פ תבוא (שפו, א). תניא פכ"ו. לקו"ת תזריע כ, ג. סידור רפא, ד. המשך תער"ב ח"ג עי א'רסא ואילך. דיה עבדו את ה' בשמחה תרצ"ט (ס"ע 94 ואילך). ובתו"א (תולדות כ, ב): האריז"ל הי' שמח מאד בעשיית המצוות ולזה זכה לרוה"ק. השייכות דשמחה לרוה"ק -- ראה ירושלמי סוכה רפ"ה, ונתבאר בלקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' רנט (סו, ג ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
9 פרשתנו כח, מז. וראה רמב"ם הלי לולב בסופן. של"ה סוף פרשתנו (שפו, א). תניא פכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
2 רמב"ם סוף הל' לולב (וראה לקמן בפנים סוסכ"א). תניא פכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
7 תבוא כח, מז. וראה פי' האריז"ל שער רוה"ק (י. ב -- בהוצאת ירושלים תרע"ב). של"ה מט, א. תניא פכ"ו (לג, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
ופירוש הענין מובן ממה שכתב בקיצור בתניא פכ"ו, וכמסופר ג"כ בגמרא, שיש נוסחא של כל דעביד רחמנא לטב עביד, ונוסחא נוספת ומעולה מזו - גם זו לטובה, וכמו החילוק דמעשה דרבי עקיבא ממעשה דנחום איש גם זו, שר'"ע על ידי שנכבה הנר ונאכל החמור והתרנגול וכו ניצל על ידי זה מהיזק גופני, וראה שסוף סוף על ידי הצער שסבל באה לו טובה, אבל העובדא עצמה הוא ענין של צער.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד מכתב כללי
מקור מפורש
בפרק זה
דרך עבודה שהוא אבן פינה בשיטת הבעש"ט, וכמבואר בארוכה בתורת חסידות חב"ד, וכמו שהורה אדמו"ר הזקן, בעל השמחה, בספר התניא, פרק כו' ואילך, פרק לא' ואילך, בשורות מועטות המחזיקות את המרובה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פרשת החודש, מבה"ח וער"ח ניסן, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
12 תבוא כח, מז. וראה גם פירוש האריז"ל עה"פ: שער רוח הקודש י, ב. שער המצות בתחילתו. ראשית חכמה שער ב (שער האהבה) רפ"י. של"ה עשרה מאמרות מאמר ג-ד (מט, א). חלק תושב"כ פ' תבוא (שפו, א). תניא פכ"ו (לג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
197 ראה תניא פכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
117 ראה תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה רבינו יונה ברכות רפ"ה. של"ה תושב"כ ס"פ תבוא (שפו, א). תניא פכ"ו (לג, א), וב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' קסא). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
בפרק זה
23 תניא פכ"ו. ד"ה באתי לגני תש"י פ"א (סה"מ תש"י ע' 111 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
75 ראה תניא פכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
25 תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
5 תבוא כח, מז. וכפירוש האריז"ל – שער רוח הקודש (י, ב – בהוצאת ירושלים, תער"ב). של"ה מט, א. שפו, א. תניא פכ"ו. וראה רמב"ם סוף הל' לולב. רבינו יונה ברכות רפ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
93 רמב"ם סוף הל' לולב. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
33 תבא כח, מז. וראה תניא פכ"ו (לג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
20 תבוא כח, מז-ח. וראה שער רוח הקודש להאריז"ל (י, ב - בהוצאת ירושלים, תער"ב; לג, ב - בהוצאת אה"ק, תשכ"ג). ספר חרדים (תנאי המצות, התנאי הרביעי) הובא בשל"ה רלט, סע"ב. של"ה מט, א. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
121 ולא רק שהשרש הוא מבחי' חסדים, אבל הם חסדים מכוסים (מעלמא דאתכסיא – ראה תניא פכ"ו), ואילו ההמשכה בגילוי היא באופן הפכי, אלא שגם בגילוי ה"ז טוב – כמובא בהגהת הצ"צ "מ"ש בגמ' פ"ק דמו"ק ד"ט ע"ב הנך כולהו ברכתא נינהו כו'", שזהו "מעשה רב", שהכל מודים* שיש בו תוקף הכי גדול, כמארז"ל (ב"ב קל, ב) "אין למדין כו' לא מפי לימוד כו' עד שיאמרו לו הלכה למעשה"; ועוד זאת, שהתוכחה היא לשון המקרא, שזהו "כאב הקורא לבנו", וכדברי אדמו"ר האמצעי (ראה תו"מ – רשימת היומן ע' שלח. וש"נ): כשאבא קורא לא שומעים קללות, משא"כ בגמרא ה"ז בלשון תרגום, ואעפ"כ, ה"ז ענין של חסדים, ולא רק בשרש, אלא גם בגילוי.
*
) ולא כמו קרא וסברא , שיש שקו"ט מי מהם עדיף (ראה בהנסמן בתו"מ חי"ד ע' 207) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ נח, ד' מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
946 ראה רמב"ם הל' לולב בסופן. תניא פכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
649 ועפ"ז מובן החיוב דכשם כו' לקבולי בשמחה (ברכות ס, ב) – חיוב ע"פ תורת אמת, היינו שמחה אמיתית , כשם . וראה תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
566 ס' שופטים ה, לא. וראה תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
894 ראה תניא פכ"ו (לג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
416 וכידוע פי' האריז"ל עה"פ (תבוא כח, מז) "תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב". וראה של"ה תושב"כ פ' תבוא. תניא פכ"ו. רמב"ם סוף הל' לולב. ר' יונה ברכות רפ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
2086 ראה רמב"ם הל' לולב בסופן. תניא פכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
139 תניא פכ"ו (לג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
845 וכלשון רז"ל (ברכות ס, ב): "כשם שמברך על הטובה כו' כך מברך על הרעה", שגם כשמברך עלי' ומקבלה בשמחה נקראת רעה (ומטעם זה, גם הברכה (והקבלה בשמחה) אינה כעל הטובה ממש, ורק "כשם" ובנוסח שונה). וראה תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
מבאר 2982 רבינו הזקן ש"לענין השמחה יועיל זכרון החטא ביתר שאת בכדי לקבל בשמחה כל המאורעות המתרגשות ובאות כו'", ומביא על זה "מארז"ל 2983 הנעלבין ואינן עולבין שומעים חרפתם ואין משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים וכו'", אבל אינו מביא סיום המאמר – "עליהן הכתוב 2984 אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", כיון שכאן לא מדובר אודות השכר שבזה [ענין זה נתבאר בחלק ראשון בתניא פכ"ו 2985 ], אלא – כפי שמסיים בפרק י"ב – שעי"ז נפטרים מיסורי גיהנם ("ביסורין קלין בעוה"ז ניצול מדיני' קשים של עוה"ב, כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין"), והיינו, שכאן לא מדובר אודות ענין השכר, אלא אודות שלילת היפך השכר.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
משא"כ בתניא פכ"ו, ששם לא מודגש הענין ד"אין משיבים", לא נוגע החילוק בין "מן השמים" ל"ע"י הבריות", ולכן אינו מזכיר זאת.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
ענין השמחה ביסורים – נתבאר בתניא פכ"ו (בגימטריא הוי'), ש"גם זו לטובה, רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר, כי היא מעלמא דאתכסי' ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1607 כ"נודע פי' האריז"ל על פסוק כו'", ראה תניא פכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
159 ראה רמב"ם סוף הל' לולב. וראה זח"ג קכח, א: "חדי ר"ש ואמר כו' אנן בחביבותא תליא מילתא כו'". "ונודע פי' האריז"ל על פסוק כו'" – ראה של"ה תושב"כ פ' תבוא. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1348 ואי"ז כענין היסורים. שאף ש"גם זו לטובה רק שאינה נראית ונגלית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסי'" (תניא פכ"ו), הרי מה שהאדם מרגיש הוא יסורים. משא"כ בהמדובר בפנים עפמ"ש בלקו"ת (ובש"ס מו"ק).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2118 ראה רמב"ם הל' לולב בסופן. ועוד. תניא פכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
22 תבוא כח, מז. וראה רמב"ם סוף הל' לולב. של"ה ס"פ תבוא (שפו, א). ועוד. תניא פכ"ו. לקו"ת
*) בהמשך הנ"ל ע' 106 (סה"מ תרנ"ז ריש ע' רפג) מביא ענין זה דאהובים בגימטריא דודים " כנ"ל בשם ס' קהלת יעקב ". וכנראה שצ"ל : אמת ליעקב , כדלעיל שם .תזריע ד"ה שוש תשיש (כ, ג). ד"ה תחת אשר לא עבדת גו' לאדמו"ר האמצעי (מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ע' תרפב ואילך). בהנסמן בלקו"ש חכ"ד ע' 639 הערה ד"ה קיום המצוות מיט שמחה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
בפרק זה
79 לעתיד יוציא חמה מנרתקה : ראה נדרים ח, ב, ע"ז ג, ב. וראה תניא פכ"ו ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
בפרק זה
8 תחת אשר לא עבדת : דברים כח, מז. וראה תניא פכ"ו ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בפרק זה
89 תחת אשך לא עבדת : דברים כח, מז. וראה תניא פכ"ו ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ב
מקור מפורש
בפרק זה
טז כמו מזמור למנצח בבוא (תהלים נא). ראה תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ב
מקור מפורש
בפרק זה
כג ובמהדו"ק ס"ח: התורה והתפלה צ"ל בשמחה. וראה תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יט
מקור מפורש
בפרק זה
1305 תחת אשר לא עבדת : דברים כח, מז. ונתבאר בתניא פרק כו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עד
מקור מפורש
בפרק זה
4419 לקבלה בלב חזק ובשמחה : ראה תניא פכ"ו. אגה"ת פי"א ופי"ב.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפרק זה
294 היינו בסדר תיקון חצות שבשערי ציון (פראג תנ"ב ואילך), ובסדורי האריז"ל, ובסדור רבינו , שאחרי מזמור על נהרות בבל, באים כמה פרקי תהלים, כולל מזמור למנצח בבוא (תהלים נא). ונתבאר בתניא פכ"ו (וזהו הטעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפרק זה
299 לקמן מהדורא קמא ס"ח (ומכל מקום התורה והתפלה צריך להיות בשמחה). וראה תניא פכ"ו (לומר מזמור זה אחר תיקון חצות, קודם הלימוד, כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפרק זה
586 הקדמת שער הכונות (אסור לאדם להתפלל תפלתו בעצבון, ואם נעשה כך, אין נפשו יכול לקבל האור העליון הנמשך עליו בעת התפלה ... צריך להראות לפניו ית' הכנעה גדולה באימה ויראה, אמנם תהי' בשמחה יתירה וגדולה בכל האפשר). מקור חיים (לר' חיים כהן) טור אודם סעיף ג ( ראוי להיות דואג על החרבן, אבל לא בזמן התפלה, שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב, וביותר בשעה שלומד בתורה, כמ"ש חז"ל הקורא והשונה בלא נעימה, עליו נאמר וגם אני נתתי להם כו' כדלקמן, לפי שהשמחה ששמח האדם בשעה שלומר בתורה ועוסק במצוה מושך עליו רוח טהרה, וחי בהם אמר רחמנא, ועושה נחת רוח ליוצרו, כדאיתא בזוהר פר' תצוה דף קע"א [קפד, ב] וז"ל ... עלמא עילאה לא יהיב אלא כגוונא דאיהו קיימא, אי איהו קיימא בבהירו דאנפין מתתא, כדין הכי נהרין ליה מלעילא, ואי איהו קיימה בעציבו, יהבין לה דינא בקבליה, כגוונא דא עבדו את ה' בשמחה (תהלים ק, ב), חדוה דבר נש משיך עליה חדוה אחרא עילאה וכו', וחז"ל אמרו (פסחים קיז, א) אין השכינה שורה וכו' ולא מתוך עצבות, ונאמר (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב) . הובא ב סולת בלולה , מקור חכמה ס"ק ג.
וראה גם תניא פכ"ו (בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן, כי אם בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב, וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם ... השמחה האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר ... וזהו טעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד, כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב, שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא ... ומקרא מלא דבר הכתוב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה וגו ' ). הקדמת הסדור, ד"ה הקול קול יעקב (אך עצה היעוצה להיות קריאה ובקשה זו מעומקא דלבא להיות ממארי דחושבנא בכל לילה בתקון חצות או בקריאת שמע שעל המטה, לטעום מרירות בנפשו מכל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו אשר לא לה' המה ... וזהו שאמרו רז"ל במשנה [ברכות ל, ב] "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש" ... ומתוך כובד ראש יבא אחר כך לידי שמחה, היא שמחת הנפש המשכלת ומתבוננת בגדולת אין סוף ברוך הוא ... וכמו שאמרו רז"ל בברייתא [ברכות לא, א] "אין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה", כי ב' המאמרים שבמשנה ושבברייתא עולין בקנה אחד, הכובד ראש עם השמחה שלאחר כך). לקוטי תורה פנחס עח, ג (ורחל עקרה ... ולזה תיקנו בתקון חצות תקון רחל, לעורר בכיה ורחמנות, וכמ"ש רחל מבכה וכו', ואחר כך תקון לאה, היא אם הבנים שמחה, שהיא השמחה הבאה אחר לידת האהבה כשנעשית אם הבנים). אגרות קודש ח"ו אגרת א'תשעג. חי"ד אגרת ה'קלה.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית פסקי הסדור סדר תיקון חצות
מקור מפורש
בפרק זה
1749 תהלים נא. והטעם שאומרים אותו אחר תיקון חצות, נתבאר בתניא פכ"ו (השמחה האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי, לעתים מזומנים, על עונותיו במר נפשו ולב נשבר, שעל ידי זה נשברה רוח הטומאה וסטרא אחרא, ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים, כמ"ש בזהר ע"פ רוח נשברה לב נשבר וגו', ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו' השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו'. וזהו טעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד, כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפרק זה
969 מצות ת"ת הוא בשמחה וחדוה : ראה שו"ע אדה"ז או"ח מהדו"ק ס"א, ס"ח. תניא פכ"ו. פל"א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רעא.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
42 בני חיי ומזוני במזלא תליא : ראה מוע"ק כח, א. ביאוה"ז פקודי נז, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תט. דברים ח"ד ע' א'תל. וש"נ. הסדר ראה תניא פכ"ו ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. תוד"ה אין שבת קנו, א. תוד"ה מוסיפין יבמות נ, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אל יתהלל החכם] ויובן כו' בינה יתירה
מקור מפורש
בפרק זה
651 עלמא דאתכסיא. . עלמא דאתגלי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ביום[/cup] השמע"צ כו' וביאור ענין מ"ש בפדר"א שאפר אילו ש"י כו'
מקור מפורש
בפרק זה
61 עלמא דאתכסי'. . ועדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים
מקור מפורש
בפרק זה
54 עלדאת"כ. . עלדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
בפרק זה
77 עלדאת"כ ועלדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
153 עלמא דאתגלי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ומעתה כו' הוקבעו המועדים
מקור מפורש
בפרק זה
15 מעלמא דאתכסי' . . דאתגלי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, רע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
142 ע"י המרירות . . שמחה : ראה תניא פכ"ו ופל"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והנה תורה
מקור מפורש
בפרק זה
210 עלמא דאתגלי' . . דאתכסי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, רע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והנה תורה
מקור מפורש
בפרק זה
237 תחת אשר לא עבדת : תבוא שם, מז. ראה תניא פכ"ו. מאמרי אדה"א נ"ך ע' כז ואילך ובהנסמן שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הים ראה וינוס
מקור מפורש
בפרק זה
17 עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, רע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בפרק זה
86 תחת אשר לא עבדת : תבוא כח, מז. ראה תניא פכ"ו. מאמרי אדה"א נ"ך ע' כז ואילך ובהנסמן שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו וכו' ושבתה
מקור מפורש
בפרק זה
66 עלמא דאתכסי' . . ועדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אר"א וכו' ת"ח מרבים
מקור מפורש
בפרק זה
16 עלמא דאתכסיא : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כל אשר חפץ ה'
מקור מפורש
בפרק זה
35 דעלמא דאתכסיא : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א בעשרה מאמרות נברא העולם
מקור מפורש
בפרק זה
12 עלמא דאתכסיא : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
בפרק זה
28 עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפרק זה
163 תחת אשר לא עבדת : תבוא כח, מז. ראה תניא פכ"ו. מאמרי אדה"א נ"ך ע' כז ואילך ובהנסמן שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בפרק זה
147 עלדאת"כ בעלמדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א את חג המצות תשמור
מקור מפורש
בפרק זה
21 מעדאת"כ . . לעלדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בפרק זה
84 תחת אשר לא עבדת : תבוא כח, מז. ראה תניא פכ"ו. מאמרי אדה"א נ"ך ע' כז ואילך ובהנסמן שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
בפרק זה
68 דעלדאת"כ . . ועלדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בפרק זה
24 מעדאת"כ . . בעדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בפרק זה
7 שבעלמא דאתכסי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, רע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בפרק זה
31 עדאתכ"ס . . עדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתקכב
מקור מפורש
בפרק זה
906 ובכל עצב . . המותר: ראה תניא פכ"ו ופל"א.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום א', ג' תמוז תרפ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
10 ראה ברכות ס, ב. תניא פכ"ו. לקו"ש חכ"ג ע' 158 ובהערה 13 שם.
פתיחה בהקשר