אגרת התשובה פרק ט - תניא

וּבֵיאוּר הָעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִיקּוּנִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, דְּבִינָה – אִיהִי תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, ״וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים״ וְכוּ׳.

דְּהַיְינוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה׳ בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת, וּמוֹלִיד מֵרוּחַ בִּינָתוֹ דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים, וּבְטוּב טַעַם וָדַעַת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹקֶיךָ״, מִשּׁוּם ״כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְגוֹ׳״, וְלֹא דַי לוֹ בְּאַהֲבָה טִבְעִית הַמְסוּתֶּרֶת לְבַד וְכוּ׳, וְכֵן בְּיִרְאָה וָפַחַד אוֹ בּוּשָׁה וְכוּ׳, כַּנּוֹדָע – אֲזַי נִקְרֵאת ״הָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים״ וְכוּ׳.

וְהִנֵּה, עִיקַּר הָאַהֲבָה הִיא ״אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא״ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וְגוֹ׳״, כַּנּוֹדָע. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וּבְכָל נַפְשְׁךָ״, שֶׁהֵם הֵם כָּל חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ: שֵׂכֶל וּמִדּוֹת, וּלְבוּשֵׁיהֶם: מַחֲשָׁבָה דִּיבּוּר וּמַעֲשֶׂה, לְדָבְקָה כוּלָּן בּוֹ יִתְבָּרֵךְ.

דְּהַיְינוּ, הַמִּדּוֹת – בְּמִדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ, ״מַה הוּא רַחוּם וְכוּ׳״.

וְהַשֵּׂכֶל – בְּשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, הוּא עִיּוּן הַתּוֹרָה, דְּ״אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקָא״:

וְכֵן הַמַּחֲשָׁבָה – בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרֵךְ: וְהַדִּיבּוּר – בִּדְבַר ה׳, זוֹ הֲלָכָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ״, ״וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ״:

וְהַמַּעֲשֶׂה – הוּא מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳ וְגוֹ׳״, כַּנּוֹדָע בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְזוֹ הִיא ״אִתְדַּבְּקוּת דְּרוּחָא בְּרוּחָא״ בְּתַכְלִית הַדְּבֵיקוּת וְהַיִּחוּד, כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת אַהֲבָה וְכוּ׳. וּלְפִי שֶׁפְּגַם הַבְּרִית בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּעֲרָיוֹת, אוֹ שְׁאָר אִיסּוּרֵי בִּיאָה דְּאוֹרַיְיתָא אוֹ דְרַבָּנָן (כִּי חֲמוּרִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים וְכוּ׳) פּוֹגֵם בַּמּוֹחַ, לָכֵן תִּיקּוּנוֹ הוּא דְּיִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא, דְּמֵחָכְמָה נָפְקָא.

וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: ״אָדָם עָבַר עֲבֵירָה וְנִתְחַיֵּיב מִיתָה לַמָּקוֹם, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? אִם הָיָה רָגִיל לִקְרוֹת דַּף אֶחָד – יִקְרָא ב׳ דַּפִּים, לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד – יִשְׁנֶה ב׳ פְּרָקִים וְכוּ׳״. וְהַיְינוּ, כִּמְשַׁל חֶבֶל הַנִּפְסָק וְחוֹזֵר וְקוֹשְׁרוֹ, שֶׁבִּמְקוֹם הַקֶּשֶׁר הוּא כָּפוּל וּמְכוּפָּל, וְכָכָה הוּא בְּ״חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״ וְכוּ׳.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכוּפַּר עָוֹן וְגוֹ׳״, ״וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תּוֹרָה וְכוּ׳״.

וַ״עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּמִנְחָה הוּא דְאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר – אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים״, כִּדְאִיתָא בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה: