על הפרק
אגרות קודש כרך כו ט'תרנה
מקור מפורש
בפרק זה
12 בס' המאמרים , תרצ"ט : ע' 94 ואילך.
יום . . טוב : ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך).
שהוכפל . . טוב : ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח).
אם כסף : שיעור חומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
גמילות חסדים : בלשון תורה – עשיית חסד הן בגופו הן בממונו (ראה מפרשי המשנה פאה בתחלתה. סוכה מט, ב ועוד) והלוואת ממון – גמ"ח בל' בני אדם – בכלל זה.
בין לענים בין לעשירים : סוכה מט, ב. וראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה.
מעלה . . צדקה : טושו"ע יו"ד סרמ"ט – מרמב"ם הל' מת"ע פ"י ה"ז-ח.
(בצדקה) : כ"מ ברמב"ם וטוש"ע שם. ודברי הפרישה (טור שם סק"ז) דהלוואה (וכיו"ב) אין זה בכלל (מעלות) הצדקה – לא זכיתי להבין.
במעות . . לה' : ובפרט אם נהנה מיגיע כפיו – ראה בכ"ז תניא פל"ז (מח, ב).
זהב וכסף : עיין שמו"ר (פל"ג, ד): ואומר לי הכסף ולי הזהב. תו"א ר"פ וישב.
ע"פ . . הזקן : אגרת התשובה פ"ט.
התשובה (עילאה) : עלי' נאמר להיות כל ימיו בתשובה (אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א)).
לדבקה . . רחום : ראה ג"כ לקו"ת ס"פ פנחס (פ, ג). רש"י עה"ת ראה (יג, ה) הדבק כו'. אבל בסוטה (יד, א) אחרי ה"א תלכו . ועד"ז ברמב"ם הל' דעות פ"א, ה"ה ובסהמ"צ שלו מ"ע ח. וראה כתובות (קיא, ב) וכי אפשר לדבקה כו' אלא כו' כאילו כו'. וכ"ה בספרי עקב (יא, כב) הובא בפרש"י עה"ת שם. ובאגה"ת שזהו – בתכלית הדביקות . וצ"ע. ואכ"מ.
כנודע במ"א : אולי הכוונה לאגה"ק סי"ז דמצות הצדקה היא מצות ה' ממש מה שמחי' העולמות כו'. וראה ג"כ אגה"ק ס"י. תו"א בשלח סג, ב. ובכ"מ.
בשמחה וטוב לבב : ראה שו"ע יו"ד סרמ"ט ס"ג. ועיין ד"ה עבדו בס' המאמרים, תרצ"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתל
מקור מפורש
בפרק זה
9 ה'תש"י : סה"מ ה'תש"י ע' 45.
יום . . טוב : ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך).
שהוכפל . . טוב : ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף : שיעור חומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה : יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו'. (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סעודתא . . משיחא : סי' האריז"ל [כוונת הבדלה ומו"ש] ובכ"מ.
מעלין בקודש : ברכות (כח, א). וש"נ . ולהעיר ממחז"ל ת"ח כו' ילכו מחיל אל חיל (ברכות בסיומה).
לעשרים שנה : יו"ד שבט תש"י-תש"ל.
נקל מאד . . גשמי : אגה"ק לאדמו"ר הזקן בי' לסי' זך.
בדרך . . מדרכיו : שם סי' זך.
אמחז"ל . . מוכר : גיטין סה, א. ב"ב קנה, א.
ואמחז"ל התלמידים : ספרי ואתחנן ו, ז (הובא בפרש"י שם).
ביאור רבינו הזקן : לקו"ת במדבר (ב, א) ומבאר שם מש"כ בע"ח שכ"ד (ראה דרושי הצלם בסופו). וראה ג"כ ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ ח"ש בביאור "עשרים שנה". ובלקו"ת שה"ש (לה, ג): כ' ר"ת כתר, וכן עשרים הוא גימט' כתר.
בחיות וברצון ובתענוג : ראה לקו"ת במדבר (שם) החכמה תחי' ואח"כ ההעלאה לרצון העליון, חי' יחידה.
ובפעולות הנמשכות עי"ז : ראה שם: כל המסתעפים ממנו. ולהעיר אשר "תכלית הכוונה הוא שיהי' הגילוי דחיי החיים בהחיים דעולם" (המשך יו"ט שר"ה שחל להיות בשבת ה'תש"י, סיום אות כ).
ממהרים . . הגאולה : ראה תניא פל"ז (מח, ב). אגה"ת ספ"ט. אגה"ק סו"ס כא. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תקצג
מקור מפורש
בפרק זה
וא"כ הוא - בטח יקיימו ההוראה באגרת התשובה ספ"ט, שמכאן ולהבא תהי' עבודתם כפול ומכופל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תקפז
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על מכתבו מכ"ד תמוז, ולפלא ההפסק במכתבים וכן שתיקתו בהם בהנוגע להשתתפותו בשיעורים הנלמדים ברבים בהנוגע לשיעוריו בפ"ע ובהנוגע להפצת המעינות (עד שיגיעו גם) חוצה, והרי כבר מבואר בכ"מ אשר כל האמור הם הן הצנור והכלים להמשכת ברכות השי"ת בהמצטרך לאדם ולב"ב, ויה"ר שעכ"פ מכאן ולהבא יעשה ככל הדרוש, ועוד זאת שיעשה מתאים להאמור באגה"ת פרק ט' כשצריכים לתשובה על העבר הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תרה
מקור מפורש
בפרק זה
תקותי אף שאין מהם עדיין ידיעות מפורטות שענין הקייטנא מתקדם ככל הדרוש, וכיון שכנראה התחילו באיחור זמן, ידוע דבר הוראת רז"ל בכגון דא, הועתק ע"י רבנו הזקן באגה"ת פרק ט', הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים כו', זאת אומרת שההשתדלות בסידור הנ"ל צריכה להיות בכפלים השתדלות הנדרשת מפני הענינים עתה והשתדלות שצריכה היתה להעשות לפני זמן, ואחכה לידיעות מפורטות בזה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתקפ
מקור מפורש
בפרק זה
איז אויב אזוי, איז דער תיקון צו מפרסם זיין פארקערט (און דאס איז גרינג, וויבאלד דער פאקט איז דאך אזוי, אז ניט זי נוצט די קאר), אבער אין ענין פון תיקון, דארפמען מוסיף זיין אויף דאס פריערדיקע, וכמבואר באגרת לרבנו הזקן אגרת התשובה פרק ט', מהנכון אז לערך א חומש פון דעם וואס ער האט באצאלט און וועט באצאלען פאר דער קאר זאל ער געבען אויף צדקה וועלכע איז פארבונדען ביחוד מיט יראת שמים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קי
מקור מפורש
בפרק זה
ויה"ר שיהי' זה באופן המבואר באגה"ת ספ"ט:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתעח
מקור מפורש
בפרק זה
מובן שמצער מה שנפסק השיעור לימוד תניא עם הבנים וכו' ותקותי חזקה שבידעו תכונת נפשם, ימצא גישה המתאימה לחדש הלימוד ויהי רצון שמכיון שצריך למלאות החסרון בזמן ההפסק, יהי' החידוש באופן המתאים להוראת רבנו הזקן בספר תניא קדישא באגרת התשובה פרק ט' הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים וכו', ומזה מובן ג"כ שבהתוצאות של הלימוד שלימוד מביא לידי מעשה, יהי' ג"כ באופן האמור.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'קנ
מקור מפורש
בפרק זה
פשוט שאין כוונתי לצער את מי שהוא, ובפרט לזה שאם יהי' כל הכחות אתו עמו יוכל לנצלם במילואם להפצת היהדות בכלל והפצת המעינות בפרט, שהרי צער ימעט בכח ועצמה, אלא שכוונתי היא שעכ"פ מכאן ולהבא יחול שינוי עיקרי בהאמור, וע"ד המבואר באגרת התשובה ספ"ט הי' רגיל לקרות דף אחד וכו', ז.א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת פ"ט:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ז
מקור מפורש
בפרק זה
באגרת התשובה פרק ט' מביא אדמו"ר הזקן ד"בינה איהי תשובה עילאה והאם רובצת על האפרוחים וכו' , דהיינו שע"י שמתבונן בגדולת ה' בהעמקת הדעת ומוליד מרוח בינתו דחילו ורחימו שכליים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ח
מקור מפורש
בפרק זה
בביאור עבודת תשובה עילאה (שענינה דביקות הנפש במקורה ושרשה), כותב אדמו"ר הזקן באגרת התשובה פרק ט':
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ט
מקור מפורש
בפרק זה
באגרת התשובה פרק ט' מבאר אדמו"ר הזקן ענין "אתדבקות רוחא ברוחא" ב"כל חלקי הנפש" — "המדות במדותיו ית' מה הוא רחום וכו' והשכל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה י
מקור מפורש
בפרק זה
[וז"ש בזהר דתשובה עילאה היא "דיתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקדב"ה", כי אין תשובה עילאה רק עצם עסק התורה , אלא תכלית הדביקות בה' , וכמבואר בארוכה באגה"ת פ"ט ענין "אתדבקות רוחא ברוחא"].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מפתחות מפתח מאמרי חז"ל ספרי תדב"א רבא
מקור מפורש
בפרק זה
וחזר ועשה תשובה וקרא תורה כו' ושנה משנה מדרש הלכות כו' (והגי' שהובא באגה"ת פ"ט:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מפתחות מפתח ספרי חסידות מרבותינו נשיאינו כ"ק אדמו"ר הזקן
מקור מפורש
בפרק זה
ההשוואה לאגה"ת פ"ט):
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מפתחות מפתח ספרי חסידות מרבותינו נשיאינו כ"ק אדמו"ר הזקן
מקור מפורש
בפרק זה
עי"ז ליעקב אשר פדה כו' (וההשוואה לאגה"ת פ"ט):
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מפתחות מפתח ספרי חסידות מרבותינו נשיאינו כ"ק אדמו"ר הזקן
מקור מפורש
בפרק זה
חב"ד בחב"ד (וההשוואה לאגה"ת פ"ט):
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מפתחות מפתח ספרי חסידות מרבותינו נשיאינו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק קיצורים והערות לתניא
מקור מפורש
בפרק זה
(בהגהת הצ"צ לאגה"ת פ"ט:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ל
מקור מפורש
בפרק זה
14 ראה ויקרא רבה רפכ"ה והובא באגרת התשובה פרק ט (מתנדב"א) בביאור. עיין שם ועייג"כ תוד"ה דין (כתובות ל, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מו
מקור מפורש
בפרק זה
בלימוד התורה – גליא דתורה ובפרט בהימים שמשבת נחמו עד עכשיו, צריך דכפלים לתושי' כמבואר באגה"ת פ"ט).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה אוה"ת שם (קיח, ב) בפירוש "שכרו כפול ומכופל", שקאי על ב' הבחינות שבג"ע געה"ע וגעה"ת (ה' עילאה וה' תתאה), שבכל אחד מהם יש בחי' כפל – מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט. ועפי"ז יש לבאר מ"ש באגה"ת פ"ט לענין תשובה "שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל", כי כללות ענין התשובה הוא "כפול" – תשו"ת ותשו"ע, ובכ"א מהם ישנם ב' האופנים: העלאה והמשכה – מכופל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
37 אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
8 ע"פ , , הזקן: אגרת התשובה פ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
8) ראה תניא פל"ו, אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה אגה"ת פ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה אגה"ת פ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
8 עיין אגה"ת פ"ט"יו"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא משפטים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
3 אגה"ת ספ"ט, ושם שצ"ל ,כפול ומכופלי.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וילך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 אגה"ת פ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
6 ד' פעמים ד,מינן" -- ראה כתובות שם. וראה אגה"ת ספ"ט (לקוטלוי"צ שם). אוה*ת ח*ש קטז, א ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
2 וא'ו) עיין אגה"ת פ"ט ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בפרק זה
7 התשובה .. כפליים לחושי": ראה אגה"ת ספ"ט. שמו"ר רפמיו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
1 אגה"ת ספ"ט ורפ"י. אגה"ק ס"ח (קיג, רעיא) - בנוגע תפלה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
7 איוב יא, ו. ווואה שמו"ר רפמ"ו (דכפליים אינו מוגבל בשתי פעמים ככה. ומובן שאי סתירה מדחדל הובא באגה"ת ספ"ט).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בפרק זה
1 וידוע דתשו"ע ושלימה קשורה בלימוד תורה כו' (תניא אגה"ת פ"ט. ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
6 ע"י ,כפליים לתושי'", ש,אם הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים כו'" (אגה"ת ספ"ט -- מויק"ר רפב"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
וראה אגה"ת פ"ט), ובאופז
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
187 הובא באגה"ת ספ"ט בשם תנדב"א. וראה ויק"ר פכ"ה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1597 ראה ויק"ר רפכ"ה והובא בתניא אגה"ת פ"ט (מתנדב"א) בביאור, עיי"ש. ועייג"כ תוד"ה דין (כתובות ל, ב).
*
) ראה גם אג"ק ח"ג ע' קעט . התוועדויות תשד"מ ח"ג ע' 1454 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, ח' תשרי, שבת תשובה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה ויק"ר פכ"ה, א. תניא אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
44 ויק"ר פכ"ה, א. תניא אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
56 תניא אגה"ת פ"ט. וראה גם תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
62 אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא אגה"ת פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה זהר ח"א עט, ב (ס"ת). ח"ג קכב, א. רטז, א. תקו"ז בהקדמה (י, סע"א). ת"ו (כב, א). תניא אגה"ת פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
134 פל"ג (מב, ב). פל"ו (מה, ב). פמ"ב (נט, ב). פמ"ו (סה, סע"א). אגה"ת ספ"ט. אגה"ק סוס"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
50 ישעי' נז, טו. תניא אגה"ת פ"ט. תו"א ולקו"ת שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
(ומה שלא השלימו בהימים שמשבת נחמו עד עכשיו, צריך להשלים בהימים שמכאן ולהבא, ובאופן ד"כפלים לתושי'" 89 , כמבואר באגה"ת פ"ט).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1349 איוב יא, ו. וראה תניא אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
768 אגה"ת פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1191 ויק"ר רפכ"ה. הובא בתניא אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
73 עירובין כא, ב. סנהדרין פח, ב (במשנה). תניא אגה"ת פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
490 משנה סנהדרין פח, ב. תניא רפ"ח. אגה"ת פ"ט. וראה עירובין כא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
599 ראה תניא אגה"ת רפ"ט. אוה"ת דרושי יוהכ"פ ע' א'תקנו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1851 ראה אוה"ת שם (קיח, ב) בפירוש "המכפלה", ש"כל מי שקבור בה שכרו כפול ומכופל " (ב"ר פנ"ח, ח), שקאי על ב' הבחי' שבג"ע, געה"ע וגעה"ת (ה' עילאה וה' תתאה), שבכל אחד מהם יש בחי' כפל – מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט.
ועפ"ז יש לבאר מ"ש באגה"ת פ"ט לענין תשובה, "שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל", כי, כללות ענין התשובה הוא "כפול" – תשו"ת ותשו"ע, ובכ"א מהם ישנם ב' האופנים: העלאה והמשכה – "מכופל".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1877 ראה תניא אגה"ת פ"ט ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2157 ראה תניא אגה"ת פ"ט. לקו"ש חי"ט ע' 391.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
ויש לבאר זה ע"פ מ"ש רבינו הזקן באגה"ת פ"ט:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
254 ולהעיר גם ממ"ש רבינו הזקן באגה"ת ספ"ט: "ועון בית עלי בזבח ומנחה הוא דאינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה וגמ"ח" (ועז"נ "בחסד ואמת יכופר עון כו' ואין אמת אלא תורה כו'") – והרי עון בית עלי הי' הענין דחילול השם (כדברי הנביא לעלי אודות חטא בניו: "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו" (שמואל-א ב, ל)), ואעפ"כ, " מתכפר בתורה וגמ"ח" (מחיים).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
יותר מביאות אסורות" – דלכאורה הרי זה בסתירה למ"ש באגה"ת פ"ט:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2614 בענין זה נזכר גם – בדרך אגב – מ"ש באגה"ת ספ"ט: "וז"ש בתנא דבי אליהו אדם עבר עבירה וכו' ישנה ב' פרקים כו'", דלכאורה אינו מובן (ראה גם תו"מ חנ"ה ע' 373. וש"נ): לשם מה צריך לציין שמאמר זה הוא בתנא דבי אליהו, ובפרט שבתנא דבי אליהו שלפנינו לא נמצא מאמר זה, כי אם בויק"ר, כפי שמציין הצ"צ (קיצורים והערות לתניא ע' לט): "ע' ויקרא רבה פכ"ה ע"ש", וא"כ, אף שבודאי ראה רבינו הזקן גירסא כזו בכת"י שלא הגיע לידינו, אינו מובן, מדוע ציין לגירסא בלתי נפוצה בתנא דבי אליהו ("אַ פאַרוואָרפענעם תנא דבי אליהו"). ועכצ"ל, שהיתה לרבינו הזקן כוונה מיוחדת בהציון ל"תנא דבי אליהו" דוקא (ראה גם לקו"ש חל"ט ע' 113 הערה 15).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, ח"י מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1444 אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
וכמדובר לעיל 2616 אודות המבואר באגרת התשובה פ"ט ופ"י, בנוגע לתשובה עילאה, הן מלמעלה למטה והן מלמטה למעלה, בנוגע לג' הענינים דמחשבה דיבור ומעשה, שכנגדם הם ג' הענינים ד"העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור" (כמוזכר לעיל (סכ"ג) מהמבואר בחדא"ג מהרש"א, כפי שמביא הצ"צ ברשימותיו לתהלים 2617 על הפסוק
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1796 אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
946 ראה תניא פל"ו, אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
536 אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
823 ראה ויק"ר רפכ"ה. תניא אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
445 כן נסמן גם באגרת התשובה פ"ט. וראה ויק"ר (פכ"ה, א), הובא בראשית חכמה שער התשובה פ"ג [ד"ה למדנו (קי, ב)].
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור בלקוטי לוי"צ 516 לאגרת התשובה פ"ט בענין תשובה
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור בלקוטי לוי"צ 1172 לאגה"ת פ"ט (כרגיל לאחרונה ללמוד בכל התוועדות מהערות אאמו"ר שכתב על גליון התניא) בענין תשובה עילאה, שצריכה לחדור את כל הענינים, "כל חלקי הנפש שכל ומדות ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור בלקוטי לוי"צ 2219 לאגה"ת פ"ט במ"ש בתנא דבי אליהו "אם הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2497 ראה תניא אגה"ת רפ"ט. אוה"ת דרושי יוהכ"פ ע' א'תקנו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2890 ויק"ר רפכ"ה. הובא בתניא אגה"ת ספ"ט (מתדב"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1198 ראה תניא אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
821 לשון הכתוב – תצא כב, ו. וראה פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך קן. תניא אגה"ת רפ"ט. אוה"ת תצא ע' תתקטז ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1109 לשון הכתוב – תצא כב, ו. וראה פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך קן. תניא אגה"ת רפ"ט. אוה"ת תצא ע' תתקטז ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
739 תניא אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
636 תדב"א – הובא בתניא אגה"ת ספ"ט. וראה ויק"ר רפכ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1265 שנרמזת באות ל' (שבכל א' מב' הענינים ד"לא ו"לו") שב"אלול"* – שקאי על ספירת הבינה (ראה ספר הערכים חב"ד – אותיות התורה אות למ"ד ס"ה (ע' קיא ואילך). וש"נ), "עלמא דחירותא" (ראה לקו"ת דרושי ר"ה ס, ב. וש"נ), הקשורה עם ענין התשובה (ראה תניא אגה"ת רפ"ט. אוה"ת דרושי יוהכ"פ ע' א'תקנו. וש"נ), שזהו גם מה שאגרת התשובה היא חלק השלישי דספר התניא (לאחרי חלק ראשון שמדבר בעיקר אודות המדות אהבה ויראה – ז"א, וחלק שני, שער היחוד והאמונה, שענין האמונה הוא במלכות (ראה גם תו"מ חס"ג ע' 404. וש"נ)), והרי ל' הוא השלימות דשלישי.
*) נזכר גם הענין ד " הרועה בשושנים ", ש " שושנה " הו"ע של תענוג .
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
77 ראה אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
99 כן נסמן גם באגרת התשובה פ"ט. וראה ויק"ר (פכ"ה, א), הובא בראשית חכמה שער התשובה פ"ג [ד"ה למדנו (קי, ב)].
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 27
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה תניא פל"ו, אגה"ת ספ"ט.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ועתה יגדל נא כח
מקור מפורש
בפרק זה
79 בחסד ואמת יכופר עון : משלי טז, ו. וראה אגה"ת פ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה ראה כז ב
מקור מפורש
בפרק זה
וכמ"כ צ"ל בחינת תשובה עילאה מלמעלה למטה והיינו ע"י תורה ומצות וכמ"ש באגרת התשובה פ"ט והוא ע"ד שנתבאר בזהר ויקרא (דט"ז ע"א) מאן ישוב כו' ע"ש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ה
מקור מפורש
בפרק זה
291 וחמורים כו': אגה"ת פ"ט [ושם צויין: עיין סנהדרין פח, ב].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יב
מקור מפורש
בפרק זה
968 כידוע למשכילים: ועיין ג"כ אגה"ת פ"ט.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק ביאור על הנ"ל תתקנ1
מקור מפורש
בפרק זה
הנה ענין ד' יסודות שבעולם ובנפש, ידוע אעפ"י שבע"ס הן מ"מ דרך כלל נחלקים לד' בחי' ובהן נמצא בחי' הזיווג והיחוד כמ"ש הפרדס ש"ח והיינו חו"ב ת"ת ומל' שנק' או"א וזו"נ שהן ד"י חכ' רוח ובינה אש כי יסוד האש בלב הצמאון ובינה לבא וז"א מים רובו חסדים וכן שמים אש ומים, ועפר הוא מל', וידוע שיש ב' יחודים יחוד זו"נ הוא גופני, וזהו מי גשמים והרוה את הארץ והולידה כו' בחי' יחוד מים ועפר, ויחוד או"א בחי' נשיקין אתדבקות רוחא ברוחא, והוא בחי' יחוד אש רוח, והיינו אש הצמאון בלב עם תלמוד תורה שהוא אתדבקות רוחא ברוחא דאורייתא מחכמה נפקת הנק' רוח, וע' בלק"א פמ"ו בבחי' נשיקין פה לפה לדבר ה' זו הלכה ואתדבקות רוחא ברוחא הוא השגת התורה כו' וס"פ מ"ט אך איך הוא בחי' אתדבקות רוחא ברוחא כו' חב"ד בחב"ד כו', וביאור זה הוא בפ"ה ע"ש, וע' באגרת התשובה פ"ט ועמ"ש ע"פ ע"כ יאמרו המושלים כו' בפי' להבה מקרית סיחון שהוא עסק התורה הנק' שיחה עי"ז נמשך בחי' נשיקין כפולים להיות להבה שלהבת י"ה והיינו שאין הרוח מכבה האש רק אדרבה רו"ש וכמ"ש בתורה בענין מים ואש כו', וע' ע"פ ישקני מנשיקות פיהו, וע' ע"פ ששים
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
בפרק זה
410 כפולה שם ד' פעמים : בהמשך שם: כפולה שם ב' פעמים. ראה בשתי ההנחות כאן, כבפנים. אגה"ת ספ"ט ובמ"מ הגהות והע"ק לתניא פל"ג (ע' רה). לקוטי לו"י הערות לס' התניא אגה"ת כאן (ע' לג). לקו"ש ביאורים בלקלו"י על אגה"ת כרך ט"ל ס"ד (ע' 114) ואילך. לקו"ש ח"ש כרך ה' ע' 111 הערה 39. תולדות כרך י ע' 73 הערה 30.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלח
מקור מפורש
בפרק זה
133 כמ"ש בתדב"א הי' רגיל ללמוד : בקיצורים והערות לתניא ס"ע לט מציין: ע' ויקרא רבה פכ"ה ע"ש . ראה לקו"ש אגה"ת כרך טל ע' 111 ואילך ובהערה 1 והערה 15 שם.
מובא בכ"מ (בנוסף להנ"ל — בשינויי לשונות) בשם תדב"א ומהם: אגה"ת פ"ט. מאמרי אדה"ז כתובים ח"א ס"ע ב. אוה"ת ואתחנן ע' שסד . לעיל הנחה ד"ה שובה ישראל (הא' והב' על יד הערות 76־ 79). סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקצז. המשך מים רבים תרל"ו פ"צ. פקל"ה. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שז. תר"ס ע' קב. תש"ט ס"ע 223 ובהערה לשם. לקו"ש תשא כרך כא ע' 236 הערה 34.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שלישי המשך בכתב, שלא נאמר
מקור מפורש
בפרק זה
וההתבוננות היא בבחי' מקיף על המדה כו', והיינו שאינה מתעלמת ההשגה כמו בהמדה שבאה מהבכן לבד שהמוחין מתעלמים, אבל כאשר המדה באה מהרגש ההשגה המוחין הן מאירים בבחי' מקיף על המדה כו', וכמ"ש באגה"ת פ"ט שע"י שמתבונן בגדולת ה' בהעמקת הדעת ומוליד מרוח בינתו דו"ר שכליים כו' אזי נקראת האם רובצת על האפרוחים כו'.
פתיחה בהקשר