על הסימן
אגרות קודש כרך כו ט'עתר
מקור מפורש
בסימן זה
16 הכוונה : מענה רבינו – ניסן תשכ"ט.
ראש השנה לרגלים : ר"ה ד, א.
יציאת מצרים . . געוואָרן אַ פאָלק : ראה מפרשים ליחזקאל טז.
אַ כללות'דיגע (אומפאַסנדע) געשעהניש : כי הוא (יצי"מ) יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו כו' (חינוך מצוה כא).
אַ נצחיות'דיגע : בכל פרטי' (ולא רק הציווים שבה), שהרי צ"ל ברכת התורה – "נותן התורה" ל' הווה (לקו"ת ויקרא כג, א) – גם בנוגע לכתוב ואחות לוטן תמנע וכיו"ב (ראה סנה' צט, ב). פיה"מ להרמב"ם ר"פ חלק יסוד השמיני: ואין הפרש כו'.
המול . . בו : שמות יב, מח.
לא יאכל בו : ופסח לא בא מתחלתו אלא לאכילה (משנה פסחים עו, ב).
חכמים ערקלערן : פדר"א פכ"ט.
אינערלעכער צוזאַמענבונד : להעיר ג"כ אשר פסח ומילה שניהם מ"ע שיש בה כרת (כריתות בתחלתה).
*) הכוונה: ששניהם הוראות הקשורות בחילוק מצב האדם בקשר לגילו.
באַלד נאָכן געבורט : ועד יום השמיני כאלו הוא עדיין בבטן (האם) – מו"נ ח"ג פמ"ט. וראה דב"ר רפ"ו. נדה לא, ב. ויק"ר פכ"ז, י. ס' הבהיר [ס]' קסח.
מילה . . דאָס גאַנצע לעבן : יומתק ע"פ המבואר במ"א אשר מילה היא פעולה נמשכת, וכדמוכח במנחות מג, ב.
משכו . . זרה) : שמות יב, כא. מכילתא שם.
יעדער רגע : לבד הראשון – שאין שם עבר והאחרון – שאין שם עתיד. ואכ"מ.
אני . . קוני : משנה סוף קידושין.
משועבד . . מצרים : רש"י שמות כ, ב. וראה מכילתא שם. שמו"ר פכ"ט, ג.
תשובה . . צום מקור : ראה תניא פל"א (ומבאר שם: היא בחי' יצי"מ כו'). ובלקו"ת ר"פ האזינו: הנה עיקר התשובה הוא כו'.
נאָך מער : ראה תניא פל"ז (מח, סע"א) וכל ניצוץ כו'.
אַ ברי' חדשה : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח (מהדו"ק) ר"ס ד.
מודה אני : וסיומו רבה אמונתך – ע"פ מש"כ חדשים לבקרים רבה אמונתך (מדרש תהלים כה).
חשבון הנפש : ראה ד"ה אין עומדין ה'תש"ב (בקונט' ביקור שיקאַגאָ) ובכ"מ.
אין טאָג-טעגלעכן לעבן : כי בכל יום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים (תניא רפמ"ז).
צוויי-פאַכיגען אופן : ראה ד"ה שה תמים (בס' המאמרים תרכ"ט) בביאור הענין שקרבן פסח הי' מן הכבשים ומן העזים. וכן במילה – הסרת הערלה (שאינו ערל. סור מרע), שהוא מהול (מ"ע). ואכ"מ.
*) הכוונה: סור מרע – כל' עזיבת החטא – ועשה טוב – אח"כ צ"ל עבודה מסודרת כמשנ"ת בעולת תמיד וכו'. וכן וע"ט באופן נעלה יותר כיתרון האור מתוך החושך .
ער באַשליסט כו' : ראה תניא פמ"ז.
אלקינו . . חיות : ראה טושו"ע או"ח ס"ה. לקו"ת במדבר עג, ב.
דורך דעם אַלעם מקרב כו' : ראה שם בפדר"א (פכ"ט) שבזכות מילה ופסח נגאלו ממצרים "ובזכותם אתם עתידין ליגאל בסוף".
נבואה-הבטחה : מיכה ז, טו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'ריא
מקור מפורש
בסימן זה
12 להעיר כו' וראה גם לעיל אגרת י'קפז הערה ד"ה חושה.
טעג פון צוגרייטונג דבהתחלתם אומרים: במוצאי מנוחה . . זוחלים ורועדים מיום בואך (ר"ה). וביותר עפמש"כ בעטז"ק (לשו"ע או"ח רסתקפ"א) שהם ימי ביקור עצמו (דוגמת קרבן) דר"ה (וכדי שיהי' לעולם יום קבוע – מקדימים ליום א. לבוש שם).
תורה אור . . אַלע פרטים ראה דרז"ל למשלי ו, כג. זח"ג (נג, ב): איקרי תורה בגין דאורי וגלי במאי דהוי סתים. ומשנה ברורה: הפך בה דכלא בה* ובה תחזי (אבות ספ"ה ובפיה"מ שם).
*) כמו שבמכ' לא קאי בדיוק הכפל הפך כו' הפך ולכן לא הועתקה התחלת הענין כן לא הועתקה התחלת התיבה השייכת להכפל.
(ממענה כ"ק אדמו"ר)
פאַר ראש השנה . . נצבים טושו"ע או"ח סתכ"ח.
אַ סתירה ראה ג"כ אור החיים כאן.
עיקר'דיקע אָנווייזונג עיין בכ"ז לקו"ת ר"פ נצבים.
ביידע זאַכן צוזאַמען להעיר מדוגמתו בבריאת העולם – ע"פ משנ"ת בליקוטי לוי יצחק – לתניא פכ"א.
נצבים . . "עומדים" ראה אור התורה להצ"צ עה"פ ע' א'רא ואילך.
אלקיכם . . וועזן ראה טושו"ע או"ח ס"ה.
יעדער . . אַ "וועלט" פאַר זיך סנה' לז, א. לח, א.
כולכם פון יעדן ראה אור תורה להה"מ פ' תרומה: שכולו נקרא איש כו' (נת' באוה"ת להצ"צ שם ע' א'רז). ובפס"ד בטושו"ע (או"ח סרל"א): בכל דרכיך דעהו כו' כל מעשיך יהיו לשם שמים. יתרה מזה ברמב"ם הל' דעות רפ"ה: כשם שהחכם ניכר בחכמתו . . כך צריך כו'.
יעדערער . . באַזונדערער אייגענשאַפט לקו"ת שם. טעמי המצות להאריז"ל ונת' בסהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל.
ווידעראַמאָל אונטערשטראָכן בארוכה במכתב לימי הסליחות ה'תשכ"ג (לקו"ש כרך ד' ע' 1356).
ראשיכם (ל)שבטיכם רש"י עה"פ וכ"מ בירושלמי סוף הוריות. אבל ראה תיב"ע עה"פ. זח"ב (פב, א). לקו"ת שם.
קהילות . . קרייזן . . פאַמיליע ראה שבת נד, סע"ב.
טעג פון התעוררות . . תשובה כו' ראה דרך חיים שער התשובה פ"כ ובתחלתו.
הכתרה . . ראש השנה שלכן בכל תפלות ר"ה (גם בערבית) הבקשה מלוך על העולם כו'. בארוכה במכ' הנ"ל.
ומלכותו ברצון . . באַגייסטערונג ראה ד"ה מן המיצר תר"ס. יו"ט שר"ה תש"ג [פ"ב].
מלך ישראל ועי"ז ואח"כ מלך על כל הארץ (ראה המשך וככה [תרל"ז] פפ"א-פב. חייב אדם לברך [תרל"ח] פ"ט, פי"ג).
זיין הבטחה . . ליכטיג וידוע תורת הבעש"ט: אתם נצבים היום . . ראש השנה . . נצבים קיימים ועומדים והיינו שזוכים בדין ("היום יום" – כ"ה אלול).
חכמינו ז"ל . . אור עולם תנחומא בפרשתנו.
אור עולם ומסיים בתנחומא שנאמר והי' לך הוי' לאור עולם. ויל"פ שאור עולם זה יהי' ע"ד: הוי' אורי.
נעים זמירות ישראל מנעים זמירותיהם של ישראל (שהש"ר ד, ד).
אלקים . . חושה תהלים ע, ב.
הוי' לעזרתי חושה להעיר מהבטחת הוי' (ישעי' ס, כב) אני ה' בעתה אחישנה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'רעא
מקור מפורש
בסימן זה
וכרמז התחלת המשנה, מאימתי קורין את שמע בערבין, אשר אף בעת החשך בעולם, בני ישראל קורין, וע"ד דרשת רז"ל, אל תקרי ויקרא אלא ויקריא, שמע גו' הוי' אחד, אמליכתי' למעלה ולמטה ולד' רוחות, אחדות במקום, שזהו נרמז באחד, וכמו כן גם האחדות בזמן, וכנרמז בתיבת הוי', הי' הווה ויהי', שזהו כוונת שם זה, כפסק הדין בשו"ע או"ח סי' ה'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתקג
מקור מפורש
בסימן זה
שו"ע או"ח סי' ה' וש"נ], ומפרש בהמשך להכתוב לפני זה (בפנים) "יעקב בקש שיהי' הכל - לא בגדר טבע" כ"א שהוי' יהי' במקום הטבע.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'רנז
מקור מפורש
בסימן זה
שולחן ערוך אורח חיים ס"ה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תמא
מקור מפורש
בסימן זה
שו"ע או"ח ס"ה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תשנו
מקור מפורש
בסימן זה
זע שולחן ערוך אורח חיים סימן ה'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקעה
מקור מפורש
בסימן זה
טושו"ע או"ח ס"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויחי שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
37 וראה פרטי החילוקים בכוונת אמן — בפי' התפלות והברכות לרבינו יהודה ב"ר יקר (ח"ב ע' קיא ואילך). כף החיים לשו"ע או"ח ס"ה אות יד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א יתרו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
4 ראה שו"ע או"ח ס"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג אמור שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
5 ראה שו"ע או"ח ס"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
20 טושו"ע או"ח ס"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בסימן זה
8 אלקיכם כוחכם : טושו"ע או"ח ס"ה:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
7 אלקים -- בעל הכוחות כולם (טושו"ע או"ח ס"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה טו
מקור מפורש
בסימן זה
4 הי" הוה ויהי" : זהר ח"ג רגמ, ב. שו"ע או"ח ס"ה. שער היחודר והאמונה פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה טז
מקור מפורש
בסימן זה
3 אלקיכם אייער כו': זע שולחן ערוך אורח חיים סימן ה
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
5 .אלקינו" -- שתמליכוני: ראה טושו"ע או"ח ס"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
34 ראה טושו"ע או"ח ס"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אחרי שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
42 ראה שו"ע או"ח סי' ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
42 – לשון מהווה (ראה זח"ג רנז, ב. פרדס ש"א פ"ט. וראה גינת אגוז (הובא בהקדמת של"ה בית ד'). מו"נ ח"א פס"א. טושו"ע או"ח ס"ה ועוד). ולהעיר אשר התחלת וריש ס' היד ממש הוא "יסוד היסודות ועמוד החכמות" – ר"ת הוי', כדברי נכדו ר"ד הנגיד (סה"ד ד"א תתקכז. שם הגדולים להחיד"א מע' רמב"ם). וראה גם פירוש לרמב"ם שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
52 מו"נ שם פס"א. ועד"ז בטושו"ע או"ח ס"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שה"ג שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
38 רע"מ פינחס (רנז, סע"ב). טושו"ע או"ח ס"ה. שער היחוד והאמונה פ"ז (פב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
52 ראה שו"ע או"ח ס"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
60 ראה זח"ג רנז, ב. שו"ע או"ח ר"ס ה'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בסימן זה
87 ראה שו"ע או"ח ס"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
45 ראה טור ושו"ע או"ח ס"ה. לקו"ת שם יח, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
19 ראה שו"ע או"ח ס"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
5 ראה שו"ע או"ח ס"ה. לקו"ת ר"פ ראה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
ופירוש הב' באלקים הוא בחי' אלקות, כמ"ש בשו"ע או"ח סימן ה' בכוונת השמות, דשם אלקים היינו שהוא תקיף ואמיץ אשר לו הכח והיכולת בעליונים ובתחתונים, שיכולת זו היא יכולת מוחלטת מצ"ע.וזהו שהקב"ה נקרא אלקי האלקים, לפי שהכח והיכולת שלמעלה הוא נעלה יותר באין ערוך לגבי כל הכחות שבעולם, שהרי כל הכחות אינם מוחלטים, וכמו הדיין שנקרא בשם אלקים, הרי כל כחו אינו מצד עצמו, כי אם בכח התורה, אלא כיון שמצד כח התורה יש לו הכח לכפות את הבע"ד לבוא לדין ולקיים את הדין, לכן נקרא בשם אלקים, אבל כח זה אינו מצד עצמו, כי אם כח התורה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
36 ראה ב"ר פי"ז, ד. ברכות ז, ב. שו"ע או"ח ס"ה. תניא שם (פא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
82 פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זהר ח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). גינת אגוז (להר"י גיקטליא) חלק הראשון שער ההוי' (ד, א ואילך. הובא בשל"ה בהקדמה ד, ב ואילך). מו"נ ח"א פס"א. טושו"ע או"ח סימן ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
771 "נחליאל" – נחלה (בתוספת) א-ל (ע"ד "הר האלקים"), שזה מורה על גודל מעלת הנחלה שניתנה מלמעלה, ובזה גופא – שם א-ל דוקא, שהוא בחסד (זח"ג ל, ב. סה, א. ובכ"מ), ומורה על ענין הכח (שו"ע או"ח ס"ה), והוא גם ההתחלה די"ג תיקוני דיקנא, י"ג מדות הרחמים, וכמ"ש המגיד (או"ת ס"פ בהעלותך) שכנגדם הם י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
1226 פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זהר ח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). גינת אגוז (להר"י גיקטליא) חלק הראשון שער ההוי' (ד, א ואילך. הובא בשל"ה בהקדמה ד, ב ואילך). מו"נ ח"א פס"א. טושו"ע או"ח סימן ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
329 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). גינת אגוז (להר"י גיקטליא) חלק הראשון שער ההוי' (ד, א ואילך. הובא בשל"ה בהקדמה ד, ב ואילך). מורה נבוכים ח"א פס"א. טושו"ע או"ח סימן ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
1584 אלקים – בעל הכחות כולם (טושו"ע או"ח ס"ה).
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ דברים, תרד"ע
מקור מפורש
בסימן זה
וי"ל שזהו מה שמבו' בשו"ע או"ח סי' ה' בכוונת ש' אלקים שהוא תקיף ואמיץ ואשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים שזהו עצם בחי' הכח והיכולת שביכולתו להוות עולמות ונבראים עד אין שיעור (גם לא באופן שנתהוו כו') ולפעול בהם כרצונו העצמי כו', והיינו ש' התואר שמתאר עצם האלקות שלמעלה מבחי' הגילוי בעולמות היינו לפעול פעולת ההתהוות בעולמות כו', ובזה אין הגבלה כלל דבחי' חיצוניות הכלים ה"ז בבחי' הגבלה והיינו שנתהוו באופן כזה דוקא, וכמו"כ החיות שלהם הוא בבחי' גבול כו', אבל בבחי' הפנימיות אין בזה הגבלה שהרי זהו מה שבכחו ויכולתו ית'
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ה' יו"ד כסלו, תרצ"ב. ריגא
מקור מפורש
בסימן זה
7 שו"ע או"ח ס"ה. וראה שו"ע אדמו"ר הזקן שם סעיף ג (הובא בספר המאמרים תרפ"ח שם): וכשיזכיר שם אלקים יכוין שהוא תקיף ואמיץ אשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים. וראה לקוטי שיחות חלק כו ע' 14.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
275 פרדס שם. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג שם. גינת אגוז (להר"י גיקטליא) חלק הראשון שער ההוי' (ד, א ואילך. הובא בשל"ה בהקדמה ד, ב ואילך). מו"נ ח"א פס"א. טושו"ע או"ח סימן ה. ועוד.
פתיחה בהקשר